החודש הזה לכם ר״ח וכו' דברו אל כעב״י ויקחו להם וכו'. סמיכת ב׳ המצוות יחד אפ״ל כי ברש״י בבראשית איתא אר״י לא הי׳ צריך להתחיל את התורה אלא מן החודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל וכו׳ כח מעשיו הגיד לעמו וכו', ונודעת הקושיא הלא בטח אין קושית ר״י שלא יכתב כל מע״ב מעשי אבות ויצ״מ, שהיא אחת מיסודי האמונה שד׳ ברא העולם, רק שיקדים את מצוה ראשונה למע״ב, וא״כ מה התירוץ משום כח מעשיו וכו׳ הא גם כשיכתוב אח״כ, יראו אוה״ע שד׳ ברא העולם, וגם זאת ק״ל כי ומה בכך אם החודש הזה כתובה אחר מע״ב על הסדר שהי׳ מתחילה מע״ב ואח״כ גלות מצרים וקודם הגאולה אמר ד׳ החודש הזה וכו׳.
ואפשר כי איתא בב״ק פ״ז ע״א שאמר ר״י מריש הו״א מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה וכו׳ מ״ט דלא מפקדינא וקא עבידנא מצות והשתא דשמעית וכו׳ גדול המצווה ועושה וכו', ולמה באמת גדול המצווה ממי שאינו מצווה ועושה, הא האינו מצווה עושה אף דלא מפקדינא, הטעם מפני שיש לו יצה״ר כנודע. (בתוס' מס' ע״ז דף ג׳).
ואפשר עוד, כיון שמי שאינו מצווה, בעשייתו המצוות ממשיך קדושה רק לפי ערך שאיש יכול להמשיך, משא״כ המצווה ממשיך גם יותר מיכולת האיש, מפני שהוא ית' שלמעלה מכל העולמות הוא המצווה והוא נותן קדושה ואור שלעילא מכל, בעשית האיש המצוות, ואז לא דוקא בזה שנצטווה ממשיך אור רב שלמעלה מכל, רק גם במה שמוסיף האיש במצוה ממשיך אור רב, כיון שיסודה מצוה שצוה ד׳ היא, לכן כל מצוה יש בה שם הוי׳ ב״ה, חצי הא׳ של השם בנסתר וחצי הב׳ הוא בנגלה, כנודע מ״צ בא״ת ב"ש י״ה וו"ה בנגלה כנ״ל, מפני שנמשך אור מלעילא, גם מהנסתר, לכן בהמצוה ראשונה שעושה האיש, יש ראשית המשכת האור מהנסתר, מהמצווה ית׳ שאין ביכולת האיש במעשיו להמשיך, והוא גם ענין הבר מצוה אף שגם מקודם הי׳ יכול לעשות מצוות, מ״מ עתה נעשה מצווה ועושה ואור שלמעלה מיכולתו נמשך לו שיוכל גם בכל עשיותיו להמשיך אור שלמעלה ממנו.
וזה שאמר ר״י לא הי׳ צריך להתחיל וכו׳ שהיא מצוה ראשונה וכו', היינו שמע"ב וכו׳ יכתוב אח"כ מפני שהיא ראשית המשכת האור מבחי׳ עילאה שלמעלה מכחם ובחינתם, ועי״ז יוכלו להמשיך אור וקדושה לכל התורה ומע״ב אשר ילמדו והמצוות שיקיימו, אלא משום ״כח״ מעשיו וכו', חוץ מן הפשוט אפ"ל שהוא לרמז שגם לזכות שימשך אור שלמעלה מהם יכולין ע״י שהאיש משעבד ומקדש את ״כחו״ לד',
כי גם בבריאת העולם גילה וברא ד׳ מקודם כח הקדושה שנעשה לכח גופני בעולם, ואח"כ גילה התורה כח מעשיו הגיד לעמו, כדי שהם יקדישו את כחם ואז ימשך להם המשכת מצווה ראשונה, וכיון שלהקדיש את הכח והגוף קשה בעת שהאיש נתון בצרה ר״ל, לכן נתן להם א״י ארץ זבת חלב ודבש, וכן כשאמר ד׳ החודש זה לכם ר״ח וכו׳ אמר תיכף גם ויקחו להם וכו׳ ראשית הגאולה והישועה כדי שיוכלו לקיים המצוות.
החודש אשר ישועות בו מקיפות. כ"ק אא"מ מדן הה"ק זצוקלל״ה אמר מלשון החנוני המקיף על פנקסו, שמקיפין ישועות גם למי שאינו ראוי, וכיון שע׳ פנים לתורה אפשר גם לומר, מלשון תורם שלא מן המוקף היינו מלשון סמוך, ישועות בו מקיפות שהישועות בו סמוכות וקרובות מאוד.