השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך ישראל.
איתא בגמרא סנהדרין נ״ט ע״ב דתניא רשב״א אומר חבל על שמש גדול שאבד מן העולם שאלמלא נתקלל נחש, כאו״א מישראל היו מזומנים לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלפונים טובים ומרגליות טובות וכו', שעפ״פ ק״ל למה דוקא הנחש שממנו כל הדעה יצאה הי' שליח כ״כ טוב לישראל, ולמה אין טובה כזו יוצאת מן שאר הבהמות וחיות, ואם מפני שכשנתקלל הנחש גם הם נתקללו עמו, א״כ עכ״פ למה לא אמרה הגמרא אלמלא נתקלל הנחש היו כל הבהמות וחיות מביאות לנו אבנים טובות ומרגליות רק על הנחש דוקא אמרה.
ואפשר כי איתא בירושלמי פאה פ"א ה״א אומרים לנחש וכו' מה הניי׳ לך שאתה נושך, ארי, טורף ואוכל זאב טורף ואוכל את מה הניי׳ יש לך, א״ל וכו' אילולי איתאמר לי מן שמיא נכית, לא הוינא נכית, עכ״ל הק׳. זאת אומרת שכל החיות טורפות לצורך עצמן והנאתן משא״כ הנחש אינו עושה לצורך עצמו והנאתו, ורמז הוא זה שמי שאינו מכוון במעשיו לעצמו ע״כ טובה גדולה יכולה לצאת ממנו, ורק הקללה שנתקלל היא המניעה, אבל אלמלא נתקלל גם אבנים טובות ומרגליות הי' מביא לישראל.
עוד אפשר כי כשד׳ נפרע ע״י חי׳ טורפת שדרכה לאכול בשר, וד׳ סיבב רק שלא תאכל בשר בהמה וחי׳ רק את האדם ח"ו, אז הדין שמים בדרך הטבע נתלבש, כי כל בעל חי טבעו לאכול ולבקש צרכיו משא״כ כשנפרע ע״י נחש היא התגלות הדין כמו שהוא בלא התלבשות בדרך הטבע, כי אינו מבקש אז לאכול ואין לו הנאה מזה ורק דין כמו שהוא הוא, וזה שאומרת הגמרא כיון שרואין בנחש לאחר שנתקלל התגלות הדין בלא התלבשות, יודעין מזה שאלמלא נתקלל גם הטובה שהיתה ממנו, טובה גדולה שלא כדרך הטבע היתה יוצאת לנו ממנו, ולפי״ז כשרואים שח"ו מענים אותנו ומייסרים בענינים שלהמענה ומיסר אין שום טובה יוצאת מהם, ורק לענה אותנו, שהיא התגלות הדין פלא התלבשות כדרך הטבע, אז יודעים מזה שכאשר נשוב ונתפלל לד' אז גם יושיע ד' לנו בישועה בהתגלות שלא בדרך הטבע.
ואפשר זה רמז הפסוקים שאמר מש״ר למה הרעותה וכו' למה זה שלחתני וכו' הרע וכו׳ כי נודע שהנהגת משה רבינו היתה נסים בלא התלבשות הטבע מים מלמטה ולחם מלמעלה וכו׳, לכן כשראה מש״ר שאחר שהוא היה השליח לפרעה לגאול את ישראל גזר עליהם גזרה שלא הי׳ לו שום צורך בה, תבן לא ינתן לעם הזה, חשב שכיון שהוא מש״ר השליח והנהגתו בלא התלבשות הטבע, והישועה אשר תבא על ידו ג״כ שלא בהתלבשות תהי', לכן הגזרות והצרות אשר קודמות לה ג״כ שלא בהתלבשות הן, ואמר להקב״ה למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני וכו׳ הרע לעם הזה, רק רעה להם אף שלא יגיע לו שום צורך מזה, והן שתבא אח״כ ישועה גדולה שלא בהתלבשות, אבל האם יש כח לישראל לסבול צרות כאלו, ויאמר ד׳ וכו׳ כי ביד חזקה ישלחם וכו׳ לכן אמור לבנ״י אני הוי', שמעתה יתחיל דין גמור שלא בהתלבשות, למצרים ולשונאי ישראל, ולישראל יתגלה הוי׳ ורחמים וחסדים שלא בהתלבשות.
והיא גם היכולת של איש הישראלי לחזק עצמו בצרות איומות כאלו, הצרות הן שלא בהתלבשות הטבע, דין שלא כדרך הטבע, וגם ההתחזקות היא שלא בדרך הטבע, כי בדרך הטבע א״א להבין איך אפשר להתחזק, לכן ההתחזקות גם מועלת להפוך את הדין לרחמים, כי היא התגלות למעלה מן ההתלבשות, וזה רמז הפסוקים לא אכלתי באוני וכו׳ ולא נתתי ממנו למת, ואע״פ שח״ו הי' לי סיבות הללו, אונן, למת ר"ל, מ׳׳מ עשיתי ככל אשר צויתני ופרש״י שמחתי ושימחתי בו, אף שבדרך הטבע א״א להבין איך יכולתי להתחזק ועוד לשמוח, ואפשר מרמז גם לזה, כשראו שאר אנשים שגם בצרות כ״כ גדולות מתחזק, התחזקו גם הם מק״ו בצרותיהם שלא היו כ״כ מרים כמו אלו שלי, וזה שמחתי ובזה שימחתי, לכן השקיפה וכו, (וברך את עמך ישראל) ואמרו חז״ל שבכ״מ השקפה היא לרעה וכאן נתהפכה לטובה, שההתחזקות בעצמה תפעל להפוך מרעה לטובה ולברך את עמך ישראל. וברך את עמך ישראל.
והיא גם היכולת של איש הישראלי לחזק עצמו בצרות איומות כאלו, הצרות הן שלא בהתלבשות הטבע, דין שלא כדרך הטבע, וגם ההתחזקות היא שלא בדרך הטבע, כי בדרך הטבע א״א להבין איך אפשר להתחזק, לכן ההתחזקות גם מועלת להפוך את הדין לרחמים, כי היא התגלות למעלה מן ההתלבשות, וזה רמז הפסוקים לא אכלתי באוני וכו׳ ולא נתתי ממנו למת, ואע״פ שח״ו הי' לי סיבות הללו, אונן, למת ר"ל, מ׳׳מ עשיתי ככל אשר צויתני ופרש״י שמחתי ושימחתי בו, אף שבדרך הטבע א״א להבין איך יכולתי להתחזק ועוד לשמוח, ואפשר מרמז גם לזה, כשראו שאר אנשים שגם בצרות כ״כ גדולות מתחזק, התחזקו גם הם מק״ו בצרותיהם שלא היו כ״כ מרים כמו אלו שלי, וזה שמחתי ובזה שימחתי, לכן השקיפה וכו, (וברך את עמך ישראל) ואמרו חז״ל שבכ״מ השקפה היא לרעה וכאן נתהפכה לטובה, שההתחזקות בעצמה תפעל להפוך מרעה לטובה ולברך את עמך ישראל. וברך את עמך ישראל.