ואתחנן אל ד' בעת ההוא לאמר. פירש"י שצדיקים אף על פי שיש להם לתלות במעשיהם הטובים אינם מבקשים אלא מתנות חנם. כתיב מי הקדמני ואשלם כי באמת אין שום דבר כי אם ממני יתברך דאין אדם עושה מזוזה אא"כ הקב"ה נותן לו בית ואין אדם עושה צדקה אלא ממעות שהשפיע לו השי"ת וצריך האדם להאמין באמונה שלימה שהכל בכח השי"ת כי כל פעל ד' למענהו והארץ נתן לבני אדם כי עשה השתלשלות העולמות עד האדם למען עובדו להגבי' את הכל לו יתברך ובכל מדה ומדה שהקב"ה מודד לו צריך האדם לדעת ולהאמין אשר כל הטובות היא למען לעבוד את השי"ת כי לפי כל מה שהאדם מתנהג כן מודדין לו לעבודת השי"ת וכשהקב"ה נותן לאדם יסורים ח"ו היא למען יזכור שישיב מן חטאיו וכשהקב"ה משפיע לו טובה צריך לעבוד בשפע זו להשי"ת ולתת לו תודה וזה וידעת היום כי איתא בספרים שצריך האדם להיות ממארי דחושבנא וצריך האדם להשגיח על כל עניניו היינו איך מתנהגין עמו למעלה ולעבוד את השי"ת בכל מה שנותנים לו באותו יום כי ביום שמשפיעים לו שפע צריך לעבוד בזה להשי"ת ואם ח"ו נותנים לו יסורים יפשפש במעשיו ויזכור לשוב אל ד' וזהו כי ד' הוא אלקים כי השם הוי' הוא רחמים רחמי השי"ת ואלקים היא בגימ' הטבע וזה ענין הצימצום וכשהקב"ה משפיע ח"ו יסורים צריך ג"כ לדעת כי היסורים הגם שהם מבחינת דין בחינ' אלהים היא ג"כ מרחמי השי"ת וצריך האדם לעבוד השי"ת בכל עת כדכתיב שויתי ד' לנגדי תמיד היינו אפילו כשמתנהג עמו הקב"ה בבחי' דין ונותן לו יסורים בבחי' נגד צריך האדם בזה ג"כ לעבוד השי"ת כי היא למען שיזכור בהבורא ית' וימשוך בזה אור הרחמים משם הוי' ב"ה כי אם ח"ו נוטה מדרך הטוב ומתדבק ברע הכל לתאוותו נותן כח לס"א ויורדת השפע למקום אחר כי צריך האדם לדבק הכל להשי"ת ואפי' אם אדם עובד להשי"ת צריך לדעת אשר הכל הוא בכח השי"ת שלא יפול ח"ו לגיאות כמאמר ז"ל בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו' וכמאמר ז"ל בכל יום ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת שובו בנים שובבים והן הן הרהורי תשובה שבאים לאדם בכל יום כנודע וזה ד' אלקים אתה החילות להראות את עבדך וזהו אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אעפ"כ אינם מבקשים אלא מתנות חנם כי יודעים ומאמינים שלא כח ידם עשתה זאת כ"א בכח השי"ת אך קשה איך מבקשים מ"ח אך הנה כתיב עת לעשות לד' הפרו תורתך כי למעלה בעולמות עליונים אין שום עת וזמן כי שם היא למעלה מהזמן אך יש כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד לרעה ח"ו ולמטה צריך לעבוד בהעת להגביר העתים הטובות כ"א ח"ו מתדבק ברע מהפך ח"ו הטוב לרע ואדם צריך אדרבה להגביר הטוב ולהפוך את הרע לטוב ואז מתקן את העת וזה עת לעשות לד' הפרו תורתך אבל למעלה לא פעלו וזהו שצדיקים אינם באים בכח מעשיהם הטובים כי יודעים שלמעלה לא פעלו וזהו ואתחנן אל ד' בעת ההוא לאמר שמבקשים רק מ"ח על שפעלו בעתים כי אע"פ שלא פעלו למעלה מבקשים מתנה כי אעפ"כ לא עשו למענם רק למען השי"ת וזהו ואני תפלתי לך ד' עת רצון שמבקשים בתפלתם שיעשו עת רצון אמן כן יהי רצון: