לפ' חקת
וידבר ד' אל משה לאמר זאת חקת התורה הנה כשברא הקב"ה את האדם בראו כולו טוב מבלי שום תערובות רע כלל בבחי' ואכל וחי לעולם אך ע"י אכילתו מעץ הדעת טו"ר נתערב בו טו"ר וכן בכל הדברים וצריך ברור ובקבלת התורה שנקראת עץ החיים נעשה הברור הטוב ובחטא הע"גל נתקלקל ונתערב עוד הפעם טו"ר כקדם וצריך ברור וזהו סבת הגלות והיסורים של ישראל כי עי"ז נעשה ג"כ הברור רק שצריך כ"א לקרב הברור וזה ע"י אמונה כתיב מי יתן טהור מטמא לא אחד פי' שא"א לברר הרע מהטוב כ"א ע"י אמונה שע"י אמונה יזכה לתורה שנקראת א' כשאחז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת והיא האמונה וע"י התורה שנקראת עה"ח בחי' ואכל וחי לעולם נעשה הברור כמו בקבלת התורה ואמונה נקראת חקה על שהוא אמונה פשוטה בלי טעם ואית אמונה בראש ואית אמונה בסוף אמונה בראש היינו בעת שאדם מתחיל לילך בעבודת השי"ת צריך קודם להאמין שהבוי"ת ברא כל העולמות ומלכותו בכל משלה ולית אתר פנוי מני' גם צריך להאמין באמונה שלימה שהבוי"ת רוצה בעבודתו שהאדם בעבודתו הוא משפיע שפע לכל הברואים ולכל העולמות ואל יאמר האדם מי אנכי שאזכה להתפלל לפני הקב"ה עילת כל העילות וסיבת כל הסבות המלך הגדול והקדוש הגבור והנורא העזוז והאמיץ כו' ואנכי עפר ואפר רמה ותולעה איש חוטא מלא עון פשע וחטאה בל יאמר כן אך יאמין באמונה שלימה כמ"ש הפייטן ואבית תהלה מקרוצי חומר כו' ויטהר מחשבתו הנמוכה כי בל"ז א"א כלל להתחיל בעבודת הש"י וזהו אמונה בראש. ואמונה בסוף הוא אחר עבודת הש"י בתו"ת ובמצות מתחיל היצה"ר לדבר על לבו שהוא אדם השלם וכבר יצא י"ח למרבה כדי להפילו חלילה מכל מדרגתו והרפואה לזאת להתחזק בעבודתו שלא יפול חלילה הוא רק ע"י אמונה שיאמין שהקב"ה א"ס וצריך האדם לעבדו ג"כ בלי סוף ובמה נחשב הוא עם כל עבודתו שעבד נגד א"ס ב"ה וב"ש כאלו לא התחיל עדיין כלל ויאמין שהקב"ה א"צ לעבודתו וצריך לטמא מחשבתו הקודמת שהגביה וטהר מקודם תורתו ותפלתו וזה נקרא מטמא טהורים ועי"ז יוכל להתחזק בעבודתו, בלי שום פני' ומ"ז אך בלתי לד' לבדו זהו נקראת אמונה בסוף וע"י שתי אמונות הללו שנקראים חוקות יזכה לתורה שנקראת עץ החיים וזהו זאת חקת התורה כי ענין פרה אדומה שמטהר טמאים היינו קודם מעשה המצות ותו"ת ומטמא טהורים אחר כל עבודות אמנה נקראת זאת וזה ב' זאת יבא אהרן אל הקודש ר"ל ע"י שתי אמנות אלו יוכל לזכות לתורה וזהו ענין פרה אדומה שמטהרת טמאים ומטמא טהורים ונעשה הברור ונשאר אך טוב לישראל.
זאת חקת התורה פרש"י לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל כו' הענין הוא דיש רמ"ח מ"ע נגד רמ"ח אבריו ש"א ושס"ה לאוין נגד שס"ה גידין כ"ז בתורה שבכתב ויש תורה שבע"פ מה שלא מצינו בתורה שבכתב היינו שמחויב האדם לעבוד את ד' בכל עניני עוה"ז הנשמי להגביהם לשמו י"ת ועי"ז מונין אוה"ע את ישראל לומר מ"ט יש בה הואיל ולא כתיב בתורה שבכתב וז"ש הכתוב אם בחקותי תלכו היינו בדבר ששואלים אתכם מ"ט יש בה ואת מצותי תשמורו ועשיתם אותם אעפ"י ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא אבל כשהאדם עובד ד' בכל עוה"ז באכילה ושתי' ושאר ענינים לעשותם למענו י"ת דוקא עי"ז יוכל להמשיך שפע גשמיות להעוה"ז וזהו ענין פרה אדומה שמטמא טהורים ומטהר טמאים ר"ל שיש באדם נו"נ הבהמיות שמושכים תמיד את האדם לתאות עוה"ז הגשמי וכשאדם עובד את ד' בכל הגשמים היינו שעוסק במו"מ או במלאכה דעתו כדי שיוכל אח"כ לעשות צדקה וג"ח וכמ"כ באכילה ושתי' ושינה כונתו כדי שיוכל לעבוד להש"י בזה הכח אז הוא מטהר טמאים ומקרב הכל להשי"ת אבל כשרודף אחר הנאות ותאות נפש הבהמיות לבד. אז מטמא טהורים הגם שאח"כ עוסק בתו"ת אינו כלום כי הוא מלא פניות ומ"ז המבלבלים אותו ע"כ צריך האדם לעבוד את ד' בבחי' בכל דרכיך דעהו להתקרב בכל דברים המותרים לד' שלא לעשותם רק למענו י"ת וע"י מטהר טמאים מטעם כשמבטל כל הגשמיים ועושה הכל לד' לבדו מכניע הרע שבד' יסודות הגשמיים ובכולם מתגבר לעבודת השי"ת עי"ז מעלה נפש הבהמיות לנפש דקדושה ומחבר הגוף לנשמה וזהו צדיקים במיתתם קרוים חיים ר"ל ע"י שממיתים נפש הבהמיות ומשליכים הרע ומקיימים בכל דרכיך דעהו עי"ז קרוים חיים ונשארים בכולו טוב ומתדבקים בד' מקור החיים משא"כ הרשעים בחייהם קרוים מתים כי נר רשעים ידעך שנפרדים מהקדושה ע"כ קרוים מתים וזהו וזאת התורה אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' קרוים חיים וזהו אדם כי יקריב להעלות נפש הבהמיות לעשות כל עניני עוה"ז רק לשמו י"ת וזהו קרבן לד' כי עי"ז מחבר הגוף אל הנשמה הרוחניות זהו קרבן לד' והבן ואתם הדבקים בד"א חיים כולכם היום.