1
אשה כי תדור נדר לד' נדר היא ג"כ בחי' צמצום כי מקודם הוא במחשבה ואח"כ בא לדבור לידי צמצום ע"כ צריך שלא יפריד הדבור מהמחשבה ועבור זה האב בהפרה והחכם בהתרה כי החכם עוקר הנדר מעיקרו כשאדם לומד עם חבירו דבורו יותר גבוה ממחשבת חבירו כי מקודם אומר לו דבר ואח"כ נכנס במחשבת חבירו ונעשה זה החכם בחי' משפיע ותלמידו בחי' מקבל ויכול להיות שהחכם בדבורו עושה צירוף אחר במחשבה כרצונו וזהו הענין שהחכם עוקר הנדר מעיקרו כי החכם פותח לנודר פתח חרטה ועבור זה נעשה להנודר צירוף אחר במחשבתו ואומר שע"ד כן לא נדרתי לכן עוקר הנדר מעיקרו ומדריגא הזאת היא רק לצדיקים אולם אנחנו מחויבים לשמור א"ע שלא להפסיק הדבור מהמחשבה היינו שהדבור יהי' בתו"ת ודברי קדושה והמחשבה במקום אחר כי זה נק' עושה דבריו חולין.