אחרי מות שני בני אהרן כו' עד בזאת יבא אהרן אל הקודש ואיתא בזוה"ק כ"א בזאת כו' וא"א שהע"ה אמר בקהלת שיש כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד להיפוך והענין הוא דכתיב ראשית חכמה יראת ד' האדם צריך תמיד לירא מד' רק דאית יראה יראה עלאה ואית יראת עונש והאדם א"א לו להיות תמיד ביראה עלאה עכ"פ צריך שיהי' לו יראת עונש והאמת הוא שגם יראת העונש מותר שיהי' לו כי בתורה כתיבה אך העיקר הוא אמונה שהוא לשון התקשרות שיקשר איין יראה אין דער אנדערער ואפילו ביראת עונש לא ירא מהעונש לבד רק מהמעניש שיאמין באמת ואמונה שהקב"ה מלכה"כ ומלכותו בכל משלה והוא המעניש ולולא חיותו י"ת לא הי' באפשרי בהרע לעשות שום דבר והכל מאתו י"ת וכשהקב"ה מנהיג עולמו בחסד בי"ד עתים לטובה צריך להאמין שהבל מאתו וכ' וכן בי"ד עתים אחרים וזהו כ"א בזא"ת בחי' אמונה וכשמאמין בזאת אז אפילו ביראת העונש ג"כ מתירא מלפני הש"י וזהו ראשית חכמה יראת ד' וא"א כתיב בראשית ברא אלקי"ם בחי' דין בחי' יראה ברא הקב"ה את עולמו ותרגום יונתן בחוכמתא כי אצלו לא שייך בחי' יראה אך בעת בר"ע צמצם עצמו כ"י בבחי' חכמה כידוע ליודעים כדי שיוכל להשפיע לכל אחד כפי כחו שיוכל לקבל ולא יתבטל וזהו כולם בחכמה עשית כדי שיהי' קיום העולם וזהו בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית צמצם הקב"ה מעילא לתתא ומתתא לעילא צריך להיות ראשית חכמה יראת ד' אפילו הצדיק וואס ער איז דער גרעסטער אז ער קען זיך מקרב זיין להקב"ה זאל ער זיך בערעכנען וויא קימט ער אז ער זאל מקבל זיין מהקב"ה הן בגשמיות הן ברוחניות הלא אני מלובש בגוף וחומר גם רחוק מאת הש"י ובזה שמצמצם נפשו נעשה כלי מוכן לקבל מאתו ית"ש שאם ירצה האדם לקבל יותר מהראוי לו יתבטל וזה א"א כי חכמ"ה הוא כח מ"ה והיא עיקר החיות שבכ"ד וזהו והחכמה תחי' כו' ומי שאין לו חכמה בחי' הצמצום מזה בא שבירת הכלים ימותו ולא בחכמה וזהו אחרי מות שני ב"א בקרבתם לפני ד' וימותו מפני שהם לא הקדימו בחי' זא"ת בחי' צמצום ע"כ הי' בחי' שבירת הכלים דבר אל אהרן כו' כ"א בזאת וא"א אעפ"י שאהרן בחי' חסד צוה לו שלא יבא רק בבחי' זאת בחי' יראה כי המדות הם כלולים כ"א מחבירו לאמיר זעהן בחי' חסד הוא בחי' מים והשפע ממים איז אז עס איז מגדל הכל ומדת גבורה הוא בחי' אש וטבעו שהוא מכלה את הכל לאמיר ווידער זעהן צי פיעל מי' איז אויך לא טוב רק אז עס איז מיט א צמצו' בחי' גבורה אז הוא טוב וכמ"כ הוא בהמדות מדת חסד היא אהבה אז א מענש זאל האבין אהבה לבד להקב"ה קען ער זיך מדבק זיין להשורש אין זאל בטל ווערן טאקע להקב"ה אין גאנץ עד שיתבטל דכח והמציאות וזה אינו עס דארף זיין בבחי' והחיות רצוא ושוב צריך להסתכל שיהי' לו יראה ג"כ שיראה להתקרב לד' ואז יוכל לקבל מד' וזהו ואל יבא בכ"ע אל הקודש כ"א בזאת היא מדת היראה כי ע"י היראה יוכל להתקרב לד' וא"א הכלל הוא כמש"כ ואל יבא בכ"ע אל הקודש כ"א בזאת כאשר אמרתי אפילו כשהקב"ה מנהיג העולם בהי"ד עתים הרעים ח"ו בחי' עונש צריך לראות שיהי' בבחי' זאת בחי' אמונה שיאמין באמת שהכל מאתו ית"ש והכל הוא בהשגחתו ית' ווען ניט ח"ו דער חיות מהקב"ה וואלט קיין שום זאך קיין חיות אין קיין כח ניט גהאט וצריך שלא יירא מהעונש לבד רק לירא מד' שהוא חיות ופנימיות מכל דבר כמ"ש ואתה מחי' את כולם וזהו ואל יבא בכ"ע אל הקודש כ"א בזאת בחי' יראה בחי' אמונה בהקב"ה איך זאג הקב"ה זאל העלפן אז יודין זאלען מורא האבען נאר מאתו לבד ולא מזולתו.