אם בחקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם טעם שנק' גשם כי מן השמים משפיעים אורות רוחניות עליונים אך בהגיעם אל עולם השפל הגשמי הזה נתגשם ולזה נק' גשם והאדם צריך לירא את השם הנכבד והנורא למאוס ברע ולבחור בטוב ולהתחזק באמונה ובטחון ולקבל ע"ע עול מלכות שמים באמת ועי"ז נעשה כלי מוכן לקבל שפע אלוה ע"י צינורות המדות שעובד בהם להש"י והכל בלתי לד' לבדו וע"י אמונה שבכ"ד נמצא חיות אלקית כמש"כ ואתה מחי' א"כ ועי"ז הוא ממשיך השפע רק להקדושה גם ממשיך ע"ע הי"ד עתים לטובה כי העת תלוי במדה וע"י היראה ואמונה ובטחון מדבק עצמו להקדושה וזהו ואל יבא בכל עת אל הקודש כ"א בזא"ת בחי' יראה בזה מכניס העת לקדושה וזהו שפרש"י על בעתם בלילי שבתות הוא בחי' יראה עי"ז יורד השפע להעת דקדושה והנה ע"ת בגימ' עשרה הויו"ת ויו"ד פ' א"הי' וזה בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות כי יו"ד היא וזה העיקר וכמ"ש בראשית ברא אלקי"ם וראשית היא ירא"ה ראשית חכמה ויתלבש ביו"ד מאמרות הם הספירות והמדות רק להפרע מן הרשעים וליתן ש"ט לצדיקים. והבן. סליק ספר ויקרא בעזר גומל חסדים, אתחיל חומש הפקודים