כי תצא למלחמה וגו' ושבית שביו פרש"י במלחמת הרשות הכתוב מדבר הנה ידוע שבכ"ד גשמי יש בו רוחניות המחי' אותו כמ"ש ואתה מחי' א"כ לכן צריך אדם בכ"ד שעושה באכילה ושתי' ומו"מ או מלאכה להוציא משם חיות אלקית והטוב שבו וזהו צדיק אוכל לשובע נפשו בשביל נפשו חרו"ח ובל יאמר האדם א"כ אעשה דבר עבירה לשמה היינו להוציא משם החיות שבו ע"ז אחז"ל ע"ה קדש עצמך במותר לך פי' באיזה מקום אתה צריך לקדש עצמך דוקא במותר לך ולא בדברים אסורים ח"ו וזהו שאמר הכתוב כאן בפ' כ"ת למלחמה ע"א פי' כשתרצה ללחום את מושל הוא היצה"ר ונתנו ד"א בידך ושבית שביו היינו תראה להוציא משם את החיות אלקית ושמא תאמר הלא גם בדברים אסורים נמצא ג"כ חיות אלקית המחי' אותם ואעשה כן אני להוציא בלעו מפיו זשפרש"י ע"ה ברוח קדשו זהו דוקא במלחמת הרשות דבר הכתוב היינו במותר לך כמשחז"ל ע"ה אבל חלילה בדבר האסור לך.