1
לפ' שמות
2
וימת מלך מצרים כו' פרש"י שנצטרע ויש לפרש וימת כפשוטו לשון מיתה מלך מצרים הוא שר של מצרים היינו שהשפילו הקב"ה מן הקדושה וזהו מיתה שלו והנה כהשקב"ה מעלה לפעמי' שר משרי האומות יש בזה מעלה וחסרון המעלה כי מחמת שנתקרב אל הקדושה אין לו עזות כ"כ להצר לישראל מחמת שרואה חשיבותם אבל מחמת שקרוב אל הקדושה וגבוה מאד יש לו כח לעכב תפלת ישראל ח"ו וכן כשקב"ה משפיל לפעמים איזה שר יש ג"כ מעלה וחסרון המעלה שאינו יכול לעכב תפלת ישראל והחסרון לפי שנתרחק מהקדושה יש לו עזות להצר לישראל ח"ו וזהו פי' הפסוק וימת מלך מצרים היינו שנשפל ונתרחק השר של מצרים מהקדושה וזהו מיתתו ועי"ז הי' לו עזות להצר לישראל מאד ולזה ויאנחו ב"י מן העבודה רק מעלה היתה שלא הי' יכול לעכב תפלת ישראל ולזה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים בלי שום עיכוב כלל.