"במשלו הבהיר יותם, שלשופטים היה תפקיד מוגדר, אותו היה על כל אחד מהם לבצע בדרכו הייחודית על-פי אפיו וטעמו המיוחדים. אילולא עשו זאת, היה הגוון הספציפי שלהם חסר מכל האומה. בנוסף לכך, מכיוון שלכל עץ-פרי טבע ייחודי משלו, לא יוכל המנהיג לטשטש את ייחודו באופן מוחלט, גם אם יקבל על עצמו אחריות לכלל האומה ויכלא את פירותיו. יופיו של כל אחד מהעצים, גידולו וריחו, מיוחדים ושונים מהאחרים. אילו היה אחד מהם מולך על האומה, היה מטביע באומה את אופיו המיוחד ויוצר ערבוביה של גוונים שונים. למלך ישראל אסור שיהא גוון וצבע משלו, הוא חייב לכלול את הכל. דוד אמר על עצמו "ולבי חלל בקרבי", והמלכות "לית לה מגרמיה כלום", כי כל כולה השתקפות של הכלל. עצי הפרי נמנעו מהמלוכה, משום שהבינו את ערכה".
(מתוך ההקדמה)
ספר זה, העוסק בלימוד דברי הנבואה שבספר שופטים, מתמודד עם התקופה המורכבת שבין תקופת כיבוש הארץ ע"י יהושע, המנהיג שהתמנה על ידי משה להוביל את ישראל לכיבוש הארץ, ובין התעוררות ניצני המלכות בימי שמואל. בתקופה זו התחיל עם ישראל לגבש את החיים הציבוריים בארצו, ולא היו לו כלים ברורים שבעזרתם ידע כיצד יוכל לבנות את אותה ממלכת כהנים וגוי קדוש כפי שהתברך ונצטווה. לכן פנה כל איש לעסוק בצרכי ביתו ושבטו הפרטיים. בסיכומה של התקופה יכולנו לראות בה מערכת חסרת סדר ומשמעות של נסיונות-נפל לחיות כעם רגיל בארצו, לעיתים ללא מנהיג כלל ולעיתים בעזרת מנהיגים שמלאו את תפקידם, אך לא יצרו מהלך המשכי שבונה תבנית מגובשת למערכת ציבורית יציבה וטובה.
מתוך הלימוד בישיבת מרכז הרב בירושלים אצל רבו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ולאחר שנים רבות של לימוד דברי הנביאים, בנה מו"ר אבא ז"ל את היכולת לראות את המהלך הפנימי החורז את כל קורות עם ישראל בתקופת השופטים, את תפקידו המיוחד של האיש שעמד מכל שבט ושבט להושיע את ישראל ואת המשמעות המייחדת כל מהלך בתקופה זו כחלק מבניין הציבוריות הישראלית בדרך להתעוררות המלוכה.
בהתבוננות זו בדברי הנבואה שהוצרכה לדורות, מתבארת ומתבהרת התקופה השניה של ההתנחלות בארץ, וממנה נמשכים קוים דקים להבנת דורנו עם הפליאות והסיבוכים שבו.
הספר מוקדש לעילוי נשמותיהם של
סבא ר' יחיאל בן ר' אברהם רמר. איש הגות, שבשליחות חלוצית עסק כל חייו בעבודת כפיים, ובישרו הפנימי הדריך את בנו, לראות את הטוב שבכל אדם. ללא צורך להמעיט בערכו של האחד כדי לרומם את האחר.
סבתא רעיה בת ר' אליהו מלמד. שבפעילותה הציבורית ובהדרכת ביתה השתדלה תמיד לראות ולהראות את היפה והטוב בכל דבר.
דודנו ר' מאיר בן ר' אליהו כהן. שהקדיש את כל חייו לחינוך ופעל במסירות נפש למען העם באהבת ישראל עזה, שמצאה את ביטויה הן בתפקידו במשרד החינוך והן ביחסו לכל אדם באשר הוא.