ועתה נבאר קדושת פורים
והנה ימי הפורים הללו נחלקים על שלשה מצות חדשים מה שאין בשום יו"ט. הא', קריאת המגילה. הב', מתנות לאביונים. הג', משלוח מנות איש לרעהו. והנה המצוה הד', דהיינו ימי המשתה ושמחה, היא נוהגת בכל יום טוב. והנה היה בזה היום שלשה מעלות מה שלא מצינו בימים אחרים. א', הוא הנס שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ואף שהיה בימים אחרים כגון בפסח אלו הניסים של פסח בשינוי הטבעיים והנס דפורים בתוך הטבעיים. והב', קבלת התורה. והג', שראו גדולי ישראל שיכולין לקרוע גזר דין שנגזר למעלה על שהשתחוו לצלם. אפס שנחתם בטיט כמבואר במדרש, והודיע אליהו למשה רבינו ע"ה ולאבות העולם, רק על ידי תפלת מרדכי ואסתר ודברי צומות קרעו גזר דין שהיה לרעה ונהפך לטוב מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ועל ידי אלו ג' דברים קבעו ג' מצות. וכאשר ביארנו בקדושת חנוכה, שעל ידי המצות פועלין שאלו ההארות יאירו בכל זמן ההארות. וההארה הרביעי שאומות העולם הרשעים מה ששנאו ישראל למשל לבעל התל ובעל החריץ הם אשר שלח האל בתוך מחשבתו לעשות עם ישראל טובות. ועוד שכל רעות נתהפכו לטוב ממעשים הרעים אשר חשב המן הם היו בעצמם טובות כאשר נבאר בפנים ועל אלו ארבעה דברים אנחנו עושין ארבעה מצות. דהיינו, קריאת המגילה, ומתנות לאביונים, ומשלוח מנות, ושתיה ובסומי בפוריא. ואפרשנו בארבעה קדושות בפנים: