קעד) סעי' ל"ח יעשה ד' בתים מעור א' וכו' משמע דוקא מעור אחד שלם שאין בו תפירה ודלא כנראה מסה"ת דאף בחתיכות תפורין יחד חשוב עור אחד דליתא וכן נוהגים בכל גבול ישראל, ב"ח, וכ"כ מלא"ש כלל י"ח אות ג' וז"ל לא יעשה מחלקים נפרדים או בתים נפרדים או עור שלם במקצת וחתוך במקצת ואפי' אם מדבק החלקים והחתיכות בדבר חזק מאד וכדומה או ?ללות גם עור עליהם כל זה אינו מועיל כלום, אלא כל הד' בתים ש"ר יחד יהיו מעור אחד שלם בלי חתוך כלל בין מן הצד בין מלמעלה בין מלמטה, בין אם הוא בין כל בית ובית מהד' בתים בין אם הוא רק במקצתם, אלא הבתים צריכים להיות מעור א' שלם בין ש"י בין ש"ר עכ"ל, ואע"ג דהאגודה ג"כ הוכיח דחשיב כעור א' והביאו מ"א ס"ק נ"ב אנחנו אין לנו אלא דברי מרן ז"ל שקבלנו הוראתיו ומדלא הביא דברי סה"ת בש"ע וכתב סתמא משמע דבכל גוונא יש לאסור בין בתפירה בין בדבק אלא צ"ל דוקא עור א' שלם בין לש"ר בין לש"י וכמ"ש הב"ח והמלא"ש ובפרט שהיא מצות עשה דאורייתא וצריך לעשות לחומרא:
אותם הסופרים שנהגו דכדי לעשות הבתים מרובעים קורעים העור מן הצדדים ומדבקים אותו בדבק ונעשה כעור א' אי ש"ד או לא הר' משחא דרבותא ז"ל דעתו לאסור, ומרן מלכא ה"ה חק"ל בכ"י דעתו להתיר ומוה"ר סבא דמשפטים בספר כבוד יו"ט, ד"ה ע"ג כתב דמאחר דיש אוסרים ויש מתירין גוערין בהם שלא יעשו כן מחדש מכאן ואילך אבל אותם תפילין שכבר נמצאו אפשר להתיר כיון שיש להם ע"מ שיסמוכו יעו"ש, פתה"ד אות ת', וכבר כתבנו דדעת מרן ז"ל לאסור ובפרט שהוא מ"ע דאורייתא שצריך להחמיר בה מאד, וע"כ כל האיש הירא וחרד לדבר ה' צריך לחקור ולדרוש בקנייתו תפילין שמא הוא מחתיכות מדובקים ולא יכניס עצמו בספק מחלוקת הפוסקים והפך דעת מרן ז"ל מפני הכסף שמוכרים המדובקים בזול כי מצות ה' ברה לא יערכנה זהב וכו' ויש לב"ד לחקור ע"ז כי יש בני אדם אשר אין יודעים בין ימינם לשמאלם וסוברים שהוא כשר אליבא דכולי עלמא והמזהירים יזהירו וכו' ועליהם תבא ברכת טוב: