1
סח) שם. הא דמכשרינן כשנפסק האות וכו'. כתב הב"ח לא מכשרינן ע"י תינוק אא"כ שנכתב מתחלה כהלכתו ואח"כ נפסק, אבל אם נכתב מתחלה כך לא מהני תינוק אע"ג דליכא נקב, והביאו מג"א או' כ"ז, וט"ז באו' יו"ד דחה דבריו וכתב שאין בזה חילוק אלא ודאי דאם אירע שכתב הסופר איזה אות פשוט ונסתפק לו אם הוא ארוך כשיעור, מראה האות לתינוק ואם קרא אותו כהלכתו כשר. וכ"כ ר"ז אות כ' וכתב שכן נוהגים. והא"ר או' כ"ה תירץ דהב"ח מיירי בענין שצריכים לצרף עם קצת האות שנכתב אחר ההפסק, א"כ צריך דוקא שנכתב מתחלה כהלכתו אבל אם מסתפק בשיעור האות מודה הב"ח דכשר אף שנעשה בשעת כתיבה, אבל מדברי הלד"א סי' י"ד או' ד' נראה דבעי דוקא נכתב בכשרות, ובעירנו פה בגדאד יע"א נוהגים כס' הט"ז והא"ר ור"ז: