צג) וכן בנדבק גג הרי'ש לגג הבי'ת ואין ניכר בין רי"ש לדל"ת פסול וצריך לגרור הרי"ש ולכתבו מחדש, אבל אם הדיבוק הוא דק ועדיין צורת האות ניכרת א"צ לגרור רגל הבי"ת או הרי"ש. דב"ש סי' פ"ט, אבל הפמ"ג בא"א או' כ"ז כתב אם נדבק הרי"ש לבי"ת נעשה מ"ם וצריך למחוק אף הבי"ת, והביאו מלא"ש כלל ו' או' ד' בחכמה. וכן ב' זיינין שנגעו בראשיהן יחד ונדמו לחי"ת, או' כ"ף כפופה שנגעה לוא"ו שאחריה ונדמית למ"ם או ו' שנבדבקה למטה באות אחר שבצדה ונדמית קצת לנו"ן, וכל כה"ג לא מהני הפרדת הדיבוק דהוי ח"ת, לכן צריך לגרור עד שיפסול כל אות מאלה שנדבקו מצורתו ויכתבם מחדש, מלא"ש שם, וכן אם כתב ו' או זי"ן ואפי' ריש לא ארוך ומשוך קרוב וסמוך לבי"ת או לכ"ף כפופה ונדבק תחתיתו ונראה כעין טי"ת נמי פסול, אמ"ש שם כלל ז' או' ב. ואע"ג דיש אומרים אם נדבק כ"ף כפופה לוא"ו שאחריה ונעשה מ"ם פתוחה או שנדבק תחתיתו ונעשה טי"ת, יגרור רק הוא"ו שנעשה בפיסול והכ"ף ישאר בכשרותו, והם ר"ז או' כ"ח אמ"ש כלל ו' אות ב', נוהגים פה בגדאד יע"א להחמיר כסברת הפרמ"ג והמלא"ש: