1
טז) שם והסופרים נהגו לתייג וכו' אותיות בד"ק חיה צ"ל עליהם תגין אבל קטנים דוקא שלא יתקלקלו האותיו' ואותיו' מלאכ"ת סופ"ר נשארים בלא תגין אמ"ש שם:
2
והסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות עיין ב"י ועיין בס' אמו"ש להרש"ש דף כ"ט ע"א שנשאל בענין התגין הנוספות בפרשיות של תו"מ המובאים בס' מצ"ש משם כתבי האר"י ובס' מ"ח והשיב בד' ס' ע"ב וז"ל חלילה להוסיף על ג' בשעטנ"ז ג"ץ וא' בבד"ק חי"ה ואין עוד מלבדם וכל המוסיף גורע ומגרעות נתן ח"ו עכ"ל. ואע"ג דה' תו"ח בדף קמ"ג ע"ב כתב דאין לזוז מדברי הרב מצ"ש עי"ש מ"מ שב וא"ת עדיף ואין לזוז ממ"ש הרש"ש, וכן הסכים הגאון הרה"ג מהר"ר רי"ח טוב נר"ו, ז"ל ועיין עוד לקמן או י"ח,