יח) שם ואם לא תייג אפי' שעטנ"ז ג"ץ לא פסל ומ"ש בסוף פרק הבונה הא דבעי זייוני כבר כתב ב"י בשם הרא"ם דזייוני אין פי' רק שיהא ראשו משוך ולא עגול. דגול מרבבה ועיין אמ"ל בדברים הפוסלים את הס"ת אות י"ז [ויש להעיר על דבריו מש"ס פ' הבונה דלא מתיישב בזה וצ"ע] וכל זה שכתבנו כדי לישב דעת מר"ן ז"ל אבל האחרונים החמירו בזה וכתבו שלא להוציא לכתחלה ס"ת בלא תגין. עד שיתקנוהו אמ"ל שם לד"א סי' י"א אות י"ז וכ"כ בספרי יוסף אומץ הנ"ז וז"ל מ"מ יש לחוש לדברי ר"ת ולסה"ת והרא"ש ולסיעתם דפסלי הס"ת בלא תגין וכתב הרד"ך בית א' חדר ל' דלדעתם הותיר בתגין או חסר פסול עי"ש ורבינו האר"י ז"ל החמיר מאד בתגין עכ"ל ע"ש, בי"מ בדיני חסר או נוסף אות ל"ג אמ"ש שם, וכן מבואר בדברי האר"י ז"ל בע"ח בשער הנקודות פ"ו שצריך לתייג שעטנ"ז ג"ץ כל אחת מהם ג' תגי"ן ובד"ק חי"ה כל אחת תגין א' ויעו"ש טעם בסוד וע"כ עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע כמש"ל או' ט"ז בשם הרש"ש ז"ל, וכן לפי דברי האר"י ז"ל צריך שיהא התגין נוגעין באותיות, כמ"ש במבו"ש ש"ב ח"ב פ"ז ובהנד"מ דף ט' ע"ד יעו"ש מיהו אף אם לא תייג כלל אפי' בתפלין מועיל להם תיקון לתייגן לאחר שנכתבו ואין בזה משום שלא כסדרם ב"ח מ"א סק"ג ר"ז או' ה' קס"ה סי' ה' אות ד' אמ"ש שם. ובענין החסרות ויתרות בפרשיות של תפלין עיין מ"ש הטור בשם הרמב"ם וכן מנהגנו כהרמב"ם וכמנהג שכתב ב"י ודלא כר"ת שנחלק עליו בלטוטפת הג':