ב) שם ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש אסור וכו' כתב ב"י בשם ה"ר מנוח דחיישינן לפשיעותא שמא לא יקנה הלכך אם היה החדש כתוב והוא בבית הסופר ואינו חסר אלא נתינת דמים מוכר הישן לקנות החדש עכ"ל וכתב הש"כ אין זה עיקר ודעת כל הפוסקים נראה דאפי' בכהאי גוונא אסור וכמו שכתב בדרישה וב"ח וכן כתב הר"ן בהדיא דכיון לא מעלי לה בקדושתה אסור להחליף תורה בתורה דאינו רשאי למכור אלא שמעלה בקדושה, וכ"כ הריב"ש ומביאו ב"י בא"ח סי' קנ"ג וכתב ב"ח עוד ונראה דלאו דוקא למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דה"ה כשאחד הוציא מתחלה מעות משלו וקנה חייש עד שימכור אח"כ הישן וישתלם מהישן נמי אסור דעיקר טעמא לאיסורא משום דליכא במכירה זו העלאה בקודש דדוקא כשמעלין בקודש הוא דשרי אבל כי ליכא העלאה אע"ג דכי הדדי נינהו וליכא הורדה אלא דמחליף תורה בתורה נמי אסור עכ"ל ונראה דכן הוא דעת מרן מדסתם וכתב ואפי' למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דדעתו משום דליכא העלאה וכן כתב ט"ז ב"אח סי' קנ"ג אות א' ועיין משבצות זהב. ואם החדש יש בו עדיפות דכשרות שרי למכור ולהפקיד דמיו עד שיקנה החדש, ברכ"י אות ה' בשם בי"ד סי' קל"ט וכן משמע מב"ח ש"כ אות ג' שו"ג אות ו' וכן אם החדש הדור יותר פ"ת אות ו':