א) סעי' א'. צריך שיאמר הסופר וכו' ואם לא אמר כן בפירוש אפי' חשב בלבו פסול. לבוש אות א' א"ר בא"ח סי' ל"ב אות ל"ו עו"ת שם אות ל"א פרמ"ג אשל אברהם שם אות ל"ב רבינו זלמן שם אות ל"א וכ"כ הב"ח בסי' רע"ו לדעת מר"ן וי"א דאם חשב כשר בדיעבד ב"ח סי' רע"ו באה"ג מלא"ש כלל ט' אות א' בבינה קה"ס סי' ד' אות א' וסברה ראשונה עיקר וכן פסק רבינו הגדול ח"ר עבדאלה להלכה. עיין לעיל סי' ער"א אות ה':
וכשמקדש הסופר על כתיבת הסתו"ם או על כתיבת השמות או על עבוד העורות צריך שיאמר הקידוש מלה במלה בכוונת הלב וישוב הדעת ויראת שמים על פניו שאם יאמר אותו בגמגום או במהירות ובלא ישוב הדעת מוכרח שיחסר איזה תיבות או אותיות והענין משתנה ודבריו אינם מובנים והוי כעוף המצפצף שאינו מובן מה שאומר והוי כאלו כותב ומעבד בלא קידוש ואויה לו אויה לנפשו ביום הדין ואם יאמר אותו מלה במלה בכוונה ובמחשבה מאת ה' ישא ברכה