ב) שם צריך לומר שכותב לשם קדושת השם וכו' ואם לא אמר בפיו שכותב לשם קדושת השם אלא שחשב בלבו לשם ק"ה י"א דכשר בדיעבד דהואיל והוציא בתחילת כתיבת הס"ת בפיו שכותב אותו לשם קדושתו נכללו גם האזכרות בקדושה זו אע"ג דלא הזכיר האזכרות. לבוש א"ח סי' ל"ב אות י"ט א"ר שם אות ל"ה עו"ת שם אות ל"ב וכ"כ הט"ז סע"ק א' בפי' דברי הרא"ש והטור ז"ל. ש"כ סע"ק א' רבינו זלמן סי' ל"ב אות ל"א פרמ"ג א"א שם אות ל"ב יפה ללב שם אות י"ג מלא"ש כלל ט, אות א' בחכמה ואות ב' בבינה קה"ס סי' יו"ד אות ג' ובלשכ"ה אות ד' מאיל המלואים פרק כ"ו באניה דיונה אות ז' אמ"ש כלל א' אות י"ח וכן העלה להלכה הרה"ג מוהר"ר יוסף חיים נר"ו כדעת האחרונים דבדיעבד אם חשב בלבו שכותב לשם ק"ה כשר כיון שהוציא בפיו בתחלת הכתיבה שכותב סת"ם לשמם אבל אם לא קדש גם במחשבה אלא כאלו כותב תיבה אחרת אף שיודע שכותב שם ה' פסול מלא"ש שם בחכמה ואפי' שם אחד ששכח לקדשו ואינו יודע איזה הוא נפסל כל הס"ת קס"ה שם אות ד':