ההגדרה לאדם היא בג' מדרגות מחשבה, דבור, ומעשה. ועופות חיות ובהמות נגד קנאה תאוה וכבוד טהורות וטמאות (עוף נגד כבוד. יגביה עוף. ויעלה לשמים שיאו) כולם יהיו גדורים ובהצנע בתיבה בלי התפשטות. וזהו תחתיים ושניים ושלישיים תעשה. וקומה שלשים כידוע שכל אחד כלול מעשרה. והאורך והרוחב הוא כמ"ש (איוב י״ד:י״א) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. כי יסוד העפר ממנו העצלות ועצבות וכעס וקנאה כידוע. וזהו ויבדל אלקים בין האור ובין החושך שהוא עצבות כמ"ש החשך יכסה ארץ והנה אימה חשכה ועצלות כמ"ש בחושך דמצרים, והאור הוא היפוכו. ותיקון החושך. ויבדל הוא על ידי הגדרת התורה כי כל הבדלה הוא בגדר ומחיצה והוא התורה כמ"ש (ירושלמי ברכות) אם אין דיעה הבדלה מנין. וזהו גדר האורך שבין מזרח למערב שמשם אור וחושך בזריחה ושקיעת החמה יוצא לעולם כמ"ש בפדר"א. ושיעורו ש' כמ"ש כי עפר אתה. ולפיכך צריך לגדול בעדו ביותר וכמו שאמרו ז"ל (יבמות קב) ועצמותיך יחליץ זרוזי גרמי (וז"ש ורקב עצמות קנאה העדר זרוזי גרמי) זו הוא מעולה שבברכות. וש' הוא הגדרה בעד מחשבה דבור ומעשה כ"א מאה שהוא תכלית ההגדרה כמ"ש מזוקק שבעתים ז' פעם ז' וביארתי במקום אחר הטעם וכן כאן י' פעם י' הוא מאה. ויסוד המים המוליד תאוה כידוע ולכך אין מים אלא תורה שתיקון התאוה על ידי התורה כמ"ש במקום אחר. וזהו ויבדל בין המים אשר מעל לרקיע וגו' וזהו הרוחב בין צפון לדרום קר וחום וכמ"ש הקדמונים על הנותן מטתו בין צפון לדרום. וההגדרה בזה רקיע השמים. כי קנאה הוא חוץ מן העולם כמ"ש במקום אחר דמשתלח גם חוץ למחנה ישראל לפי שאינו מן הישוב שהוא הרע שבין אדם לחבירו כי מלאה הארץ חמס. מה שאין כן תאוה הוא מן הישוב רק שרע לשמים משתלח חוץ למחנה לוי' וההגדרה הוא השמים והוא התכללות אש ומים אהבה ויראה להשם יתברך ושיעור סומכי' שהוא עובי הגדר אמרו בפסחים (צד') אחד מששה בעולם כי ששת ימי המעשה היינו עבודה. ושבת הוא תורה כמו שאמרו ז"ל (ילקוט ויקהל) לא ניתנו שבתות אלא ללמוד בהם תורה הוא חלק ששית כמ"ש מק"א כי תורה ועבודה תיקון קנאה תאוה שהם לב וכבוד שהוא גמר מעשה. וכל גשם בעל גדר וגבול מוגדר בו' קצוות מה שאין כן מה שאינו גשם אין לו אלא גדר אחד והוא מה שהוא בעל גבול, וכן לתיקון מעשה צריך גדר ששה פעמים כל תיקון מחשבת הלב (ורבוי אחד רבוי אינו אלא למעט שמקומו צר יותר כמו שהוא הרוחב פחות מן האורך שהמחשבה צריכה להיות זכה ונקי' לגמרי רק אחד מיוחד להש"ת יותר מן המעשה) ולכך מדת הרוחב נ' אמה ששית מן האורך ולפי שדור המבול קלקלו בגזל ועריות שהם ב' אלו הוצרך לתקנם: