1
ואם יש לו כשר קמ"ל אפילו אינה אלא שטה אחת בלבד כשר. ואי מרישא. הו"א אפילו יש לו הרבה. אלא שחסרה לו שטה. פסול. צריכא.
2
שגביניו שוכבים שערות גביניו ארוכים ומוטלים על עיניו. כענין רבי יוחנן כדאיתא בגמרא שלהי קמא (גבי עובדא דר"כ) ואיהו מחמת זקנה הוא דהוה ליה הכי. וזקן גרידא. אע"ג דלא הוי בעל מום. אבל אם נולד בו כזה מחמת זקנה. נראה דהוי מום גמור. ואפילו בשנמצאו כך בבחור בעל מום הוא. ואע"פ שיכול לספר אותם. ולקחת מהם מה שהוא יותר מהראוי להם. משמע דמ"מ לא נקרא מום עובר בכך. הכי מוכח קצת סתמא דמתני'. מדלא מפלגא. ועדיין צ"ע בחבור הר"מ. שמא אם יוכל להסתפר ולחזור מראית עיניו גם זהו פסול החוזר להכשרו. ולא פסול אלא כל זמן ששוכבים ור"י שאני דאזקין ליה טובא. וקשיא ליה. תספורת כה"ג.