נתנו בבור. שבכרמלית. וקשיא לפלוג וליתני באילן גופיה עכ"ל בתי"ט:
ונ"ל דקושטא דמילתא דאילן דרישא נמי בכרמלית איירי. ותדע דהא אפי' ת"ק דידן דפליג אר"א דלקמן במתני' לא שרי שני שבותין. ולא ס"ל באבד המפתח ה"ז עירוב. אלא משום דס"ל כלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל. א"כ הכא באילן דאיכא איסור כרמלית ותשמיש דאילן. אמאי שרי למטה מעשרה לכ"ע. אלא ודאי כדאמרן דהכא כולה מתני' בכרמלית עסקינן:
ודקאמר תלמוד' לעול' דקאי בר"ה היינו לאפוקי רה"י. דלא תיקשי מה לי למעלה מה לי למטה. ולפום מאי דאקשי ליה אי בעומד בר"ה הא קמשתמש באילן. ולא אסיק אדעתיה שבות דכרמלית. שני ליה דאי משו"ה לק"מ. דס"ל כרבי דכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בה"ש. ומיהו למסקנ' דקיי"ל בשני שבותין אפי' רבי מודה. כדמוכח בבבא דלקמן. אין הכי נמי דמיתוקמא בבא דרישא נמי באילן שבכרמלית. ודוק כך נ"ל ברור. והכי משמע נמי ממ"ש התו' בשם ר"י בד"ה הא קמשתמש באילן:
אפי' גבוה מאה אמה . ואין למטה רוחב ד' דלאו רה"י הוא. אע"ג דלמעלה רחב ד' עכ"ל הרע"ב וכפרש"י. ולאו היינו דר"י ב"ר יהודה בנעץ קנה ובראשו טרסקל דהוי רה"י. דהא אמרינן דטעמיה משום דהדרן מחיצתא. והכא לא הדרן:
משנה לחם
למעלה מי"ט עחי"ג בס"ד. ואשתמיט לרע"ב ותי"ט. כולה סוגיא דצריכא רבה. עמו"ק.
משנה לחם
נתנו בבור ע"ש.
משנה לחם
בלח"ש ס"ד הדרן. ועמו"ק.
משנה לחם
הקונדס נ"ל שהוא יחיד מן קונדיסין. גמרא פ"ק דסוכה.