תאנים שחורות מעלות את הלבנות. פירש הרע"ב (והוא מהר"ש) שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן וכו':
וא"ת הא ניחא בעגולים ומלבנים ועיגולים גדולים וקטנים איכא למימר הכי. דאם דורסן ומפרידן מתערבין היטב ושוב אינן ניכרים. אבל בשחורות ולבנות מי שייך למימר הכי. דמאי מהני אם דורסן ביחד. אפ"ה מינכרי:
ונ"ל דמ"מ איתיה להך טעמא דכשמערבן ביחד עד שקשין לבור ולהפרידן זה מזה. חשיבי כאין ניכרין ומסייעין לבטל. דומיא דריש פ"ב דכלאים [פרק ט' משנה א'] ודוק:
משנה לחם
מעלין את הקטנים ע"פ רע"ב. וכתב הר"ש זו קולא יתרה. ר"ל מפני שניכרות הככרות הגדולות בין הקטנות. וזה אינו כל כך חדוש. שהרי יש כאן מאה במנין. ויותר ממאה במשקל. אבל היה לו לתפוס קולא יותר גדולה. והיינו איפכא. ר"ל שנפל גדול בתוכן. דאע"ג דאין כאן אחד ממאה במשקל. מספיק המנין. והכי איתא בירושלמי גדולים מעלים הקטנים במשקל. וקטנים את הגדולים במנין. ועיין פירוש הר"מ דאסברה לעולם במשקל מאה. ולא היה צריך לכך. והוה ליה נמי לאשמועין רבותא אף בפחות. ודוק.