הסכמת כבוד הרב הגאון המאוה"ג החריף ובקי שלשלת היוחסין פאר הדור המפורסם לשבח ולתהלה כש"ת מוהר"ר דוב בעריש מייזליש נ"י ויופיע אב"ד דק"ק ווארשא והגליל.
הן הציע לפני הרבני מוהרר"י במו"ה אלי' נ"י בק"ק מעזריטץ שרצונו להביא למכבש הדפוס ספר לבוש האורה ממרן הגאון המובהק מוהר"מ יפה ז"ל בעהמ"ח ספרי הלבושים על ד' חלקי ש"ע, והספר אור יקרות הנ"ל הוא נושא ונותן בדברי רבינו רש"י ז"ל על התורה, והנה דברי הגאון ז"ל אינם צריכין להסכמה כי דבריו ערבים ונוחים, וכל הרואה נהנה לאורו, אך שלא יהי' שלוחי מצוה נזוקין הנני מסכים עמו שעושה טוב בעמו, ומובטחני שלא יכשלו בני מדינתינו באיסור הסגת גבול המלב"ה הנ"ל משך ו' שנים מיום כלות הדפסת הספר הנ"ל וגם מהראוי לתמוך בידו למען יגמור לטובה. הבא עה"ח ביום ג' כ"ו מנחם אב תר"ך לפ"ק.
דוב בעריש מייזליש חופ"ק ווארשא יע"א.
כבוד הרב הגאון המאוה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם שלשלת היוחסין מופת הדור נר ישראל כקש"ת מוהר"ר ישעי' מושקאט נ"י ויופיע אב"ד דק"ק פראגא.
לכו חזו מפעלות תמים דעים, מבין עפאים הופיע אור צח, להאיר על פני תבל הוא ניהו הרב הגאון האמתי בעל הלבושים מ' מרדכי יפה ז"ל והשאיר אחריו ברכה חיבור נפלא על רש"י ונכבדות מדבר נגד רבינו מזרחי, נקרא שמו לבוש האורה מאיר להבין דברי רש"י זללה"ה. אשרי האיש אשר נדב לבו להדפיסו, כי ספו תמו הראשונים ורבים מתאוים לחזות נועם אמרותיו המתוקים מנופת צופים. והנה ה"ה הרבני המופלג מוהרר"י במו"ה אלי' נ"י ידבנו לבו לעשות נחת רוח להמתאוים בעם אלקי אברהם להדפיסו וטרח ויגע מאד לסקל החיבור משיבושים אשר מדפוס הראשון, ע"כ מהראוי ליישר כחו ואונו, לעמוד בעזרתו ילמלא משאלות לבו לבצע פרי מעללהו על צד היותר טוב בדפוס טוב ובנייר יפה לכבוד הצדיק הגאון בעל הלבוש זללה"ה, ובטוח אני בעם קדוש שלא יעברו על השגת גבול ו' שנה מיום צאת החיבור מהדפוס, יגל לבי וישמח נפשי בזה להאיר על הארץ דברי הגאון הנ"ל. יום כ"ז מנחם אב.
אלקים יחננו עם חכמה בינה ודעת לפ"ק.
ישעי' מושקאט חו"ק פראגא.
הסכמת כבוד הרב הגאון המפורסם שלשלת היוחסין כש"ת מוהר"ר גדלי' טיקטין נ"י ויופיע אב"ד דק"ק ברעסלויא והגליל.
הדור אתם ראו מראות אלקים פרשת גדולת מרן קדוש ישראל בעל הלבושים ספר לבוש האורה יקר המציאות מאד אשר עלה על לב הרבני מוהרר"י בהרב מו"ה אלי' נ"י להעלות על מזבח הדפוס להפיצם בישראל, לזאת מחזקינא מלא חפני טיבותא להרבני היקר הנ"ל, וחלילה לשום איש אשר בשם ישראל יכונה להשיג גבולו במשך ו' שנים רצופים מיום כלות הדפוס ונוצר תאנה יאכל פרי'. ברעסלויא יום ה' לסדר לא תסיג גבול עולם כת"ר לפ"ק.
גדלי' טיקטין.
דברי המחבר ז"ל.
אמר המאיר אחרי כתבתי זה מצאתי בספר הרג"א שגם הרב ההוא מהר"ר יהודא גור אריה שי' נתעורר על עניין זה שיש שייכות לברכת השבטי' אסיפת השבעים להר המוריה בתוך ברכתן של יששכר וזבולון כמו שכתבתי (בפ' וזאת הברכה פסוק י"ט ע"ש) אלא שקצר בלשונו והוא על הדרך שכתבתי בהקדמתי הראשונה בתחל' הספר מאמרם ז"ל פרק אילו הן הנחנקין אין סגנון אחד עולה לכמה נביאים כו' אז נתתי שמחה בלבי דשנינו לדבר אחד נתכווננו ונתקיים בנו מאמרם ז"ל פ"ק דקידושין כי ידברו את אויבים בשער. ואת והב בסופה וגו' אהבה בסוף רצה לומר שעכשיו כשסדרתי הספר הזה על סדר התורה נזדמן לי שתחלת דברי שבדיבור הראשון היו בהתווכחות עם הגאון הרג"א שי' אף על פי שהתחלת חיבורי לא היה מפרשת בראשית כמו שאכתוב בסמוך ובסיומו סיימתי עמו בהסכמת עניין אחד אז אמרתי סימנא טבא הוא ונשאתי ידי לשמים ואומר יהי רצון מלפניך ה' אלקינו להסכים עמנו במעשה אסיפת כל ישראל עיר ציונה אמן. כי תחלת חיבורי ספר הזה לא היה מפרשת בראשית רק אחר נישואי בשנת שי"ג בשבת הגדול הצקתני רוח בטני להתחיל חיבור ספר זה אחר כך בשבת שקודם מתן תורה בפרשת שהיא התחלת ספר במדבר להעלות על ספר זכרוני לכתוב בכל שבוע ושבוע מה שיעלה מזלג עיוני לחדש בפירושו של רש"י על החומש לכוין דעתו ז"ל לפי מיעוט שכלי ולא חשתי בו רק התמהמתי ולא קראתי בכל שבוע ושבוע כל אותה הפרשה רק מעט מעט באותה פרשה על דרך קובץ על יד ירבה כי לא קבעתי בו עקר גרסתי רק בכל יום ה' או יום ו' שעה או שתים עד שהיתה יד עיוני מגעת והמותר הנחתי לשנה שנייה וכן עברתי בה בכל פרשיות השנה ושנה שנייה התחלתי בכל פרשה ופרשה לעיין במקום שסיימתי בשנה הקודם ולפעמים קרה לי בעו"ה עת ופגע שכמה שבועו' או לפעמים אפילו שנה תמימה נתבטלתי ממלאכתי זאת בקביעות הימים הנ"ל עד שבתוך כך נתפשט בעולם ספר הרג"א שי' שלא היה נמצא בעת ההתחלה וקראתי בו ומצאתי בו דברים ראיתי כי יש לעיין בהם בדרך משא ומתן כאשר עשיתי עם הרא"ם ז"ל ואני מן המצר קראתי יה ונעניתי וזכיני בחמלתו להשיבני למלאכתי זו בימים הקבועים הנ"ל עד שנתעכבתי במלאכתי זו ימים ושנים רבים ולא הגעתי עד תוך ספר ויקרא פרשיות שתים או שלשה ואחר כי ראיתי כי ארכו לי הימים במלאכה כבדה כזו על האופן הזה יותר מארבעים וחמש שנים אז עמדתי מרעיד ואמר לי לבי מה אתה עושה להתמהמה בחבורך זה כל כך ימים ושנים פן ח"ו יחשך אורך בחצי חיבורך ולא תזכה להשלי' ספר לבוש האורה ותצא בלא חמדה ח"ו אז נכנסו דברים באזני ונחמתי את אשר עשיתי עד הנה ואמרתי והסכמתי למשוך ידי מן ההתווכחות עם הפרשני' הרא"ם ז"ל והרג"א שי' ולא אכתוב רק מה שיראה לי דבר אמת ודבר חדש אשר לא הרגישו ולא העלו על לבם הפרשנים הנ"ל ואם מצער הוא תחי נפשי בו לסיים גם החיבור הזה בטרם אמות ועתה כי זכני ה' ברחמיו הגדולים להשלימו סדרתיו על סדר פרשיות התורה מבראשית עד וזאת הברכה. ובריך רחמנא דסייען ככה. להשלים פרשיות התורה. כולן עד גמירא. פרשה אחת לא נעדרה. אשר לא הניחו לי אבותי בה מקום להתגדרה. והיתה השלמתו פה פוזנא ק"ק מפוארה.
בשנת חמשת אלפים ושלש מאות וששים ושלשה. בח"י לחדש תמוז יום לבריאה וששה. ובכן יאספינו הש"י באסיפת כל ישראל לארץ הקדושה. ועמים הר יקראו כברכת יששכר וזבולון מפורשה. ושבח והודיה לאלקים קדושים. אשר זכני להביא לבית הדפוס תשעה מן הלבושי'. אשר תפרתי כאשר בהקדמה הם מפורשים. והעשירי גם הוא קדש קדשים. הם הם הדרשות אשר דרשתים בפני רבים אנשים. נערים וישישים. בדברי מוסרים וכבושים. ובכוונת קצת מדרשים. צפון הוא עמדי וחתום באוצרותי. כי להביאו במלאכת הדפוס קשין עלי הוצאתי. ומונח הוא בקרן זויותי. חרות על לוחותי. חירות לכל באי חצרותי. מבקש להעתקו בהעתקותי. ולדרוש מצותי תורותי וחקותי. ובכן אינצל מכל צרותי וצוקותי עם חבירים כל ישראל. ונזכה לבניין אריאל. כה עתירת המאי"ר.
מרדכי נקרא יפה בן א"א כבוד ר' אברהם זלה"ה
ח"י תמוז שס"ג לפ"ק פה ק"ק פוזנא.