בשפת עט אגידה חידות אביעה מלות נכבדות
משלי חכמות עליו אמנה במליצות שכל מוסדות
מאמרי מפז נחמדים ויקרים מאבני פטדות
מתוקים מנופת צופים וערבים ממור וקדות
בה יחכמו כל משכילים ישכילו תורות ותעודות
וערומים יכתירו דעת ופתאים יבינו סודות
אשרי אדם יהגה תמיד אלה החוקים והעדות
החרותים על ספר הנקרא בשמו ס' מעלות המדות
חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל אשר גמלנו. לא תשובה קדמנוהו הטיבנו. ומאין ליש המציאנו. עור ובשר הלבישנו. ובעצמות וגידים סוככנו. ובקומה זקופה הקימנו. וגוף שלם בתכלית השלמות יצרנו. וכל כליו אשר ישרתו אותו בהם הכינו. ונשאנו וגדלנו ובצלמו בראנו. ונפש משכלת השכילנו. אשר בה הורנו להכיר ולידע את קוננו ולמאוס ברע ולבחור בטוב הביננו וגדלנו ונשאנו ועל כל בריותיו רוממנו. ועילנו בהרכבה נכבדת ומזג ישר ומכמן ומעלות עליונים העלנו אשר בם משאר בעלי החיים הפרישנו. ורב טוב כהמון רחמיו וחסדיו השביענו. וזננו ופרנסנו ועד הנה עזרנו וחננו. כן יחננו ויברכנו אל יעזבנו ואל יטשנו. עד יביאנו אל המנוחה ואל הנחלה. יאר פניו אתנו סלה. על כן אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני. כליותי יורוני וסעיפי ישיבוני. ויאמרו לי בן אדם מה לך נרדם. קום להתחנן ולהתפלל. להודות ולהלל. לשבח לפאר ולמלל. לנצח לרון ולזמר יום וליל. לבורא הכל אשר יצר את האדם בחכמה ובראו בעצמה. בצלם ודמות וקומה ועשהו ויכוננהו ממאומה. ויפח באפיו נשמת חיים. היא הנשמה העלוני. החכמה השואפת דעה בינה והשכל מזיו עוטה אור כשלמה. אשר בעבורה לאדם מעלה ויתרון מן הבהמה. וחלק אבריו מהם נעים ומהם נחים. מהם סתומים ומהם פתוחים. ואם ינוח הנע. ויתנועע הנח. לא ימצא מנוח. וכרגע יאנק ויאנח. ואם יסתם הפתוח. או הסתום יפתח. וסוגר ואין פותח. לכן רוב תהלות לאלהינו. וברכות והודאות לשמו הגדול שבראנו לכבודו וגמלני כל טוב ברחמיו וחסדיו הרבים. אמנם אחרי שבח האל ותהלותיו נאמר בעבור אשר ראיתי הדור פרוץ מרובה על העומד. וגדר חכמיו נהרסה. והנה קמנו תחת אבותינו תרבות אנשים חטאים דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו. דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ. דור חרבות שיניו מאכלות מלתעותיו. להכרית עניים מארץ ואביונים מאדם. דור תהפוכות. דור סורר ומורה. דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו. ורובם הולכים אחרי שרירות לבם. ואינם חוששין לתקן נפשותם. ולכוין דעותם אחרי החכמה והמוסר ולישר מעגלותם ולהכשיר גופותם בהנהגות להתנהג במעלות מדות הטובות אשר ראוי לכל משכיל להתנהג בהם. ולמען ייטב להם בעוה"ז ולעולם הבא. בינותי אני יחיאל בר יקותיאל בר בנימין הרופא ז"ל בכתבי הקודש ובספרי ובדברי רבותינו ז"ל ועיינתי גם בדברי הפילוסופים והחכמים ובמשליהם ובמוסרם. וראיתי לחבר חיבור בהנהגת האדם כל ימי חיי הבלו למען ייטב לו בעוה"ז ולעוה"ב. ופתחתי בו תחלה בדברים עיקרים המועילים באמונתנו ומחזיקים את דתנו. והם הם שרשי הדת יסודות האמונה ועליהם נתונות כל פינות התורה ואחרי כן כתבתי בו דברים נחומים המתקבלים ומתיישבים בלבות הבחורים והתלמידים התאבים. וחושקים ללכת בדרכי החכמה והמוסר החרדים לתקן נפשותם ולהכשיר גופיהם בהנהגות נכבדות אשר ראוי לאדם להתנהג בהם בעולם לטוב לו. ואת אשר ראוי להתרחק מהם כדי למנוע מהיזקם. וכאשר מצאה ידי הבאתי על כל מעלה ומעלה ראיות מן המקרא ומדברי רבותינו ז"ל בדרך קצרה ולשון קל למען ירוץ קורא בו כמו שאמרו חכמים ז"ל לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה. ועם כל זה לא נמנעתי מלהזכיר בהם דברי הפילוסופים ומשליהם ומוסרם כדי להמשיך לבות הבחורים בדרכי החכמה והמוסר ולשאר מעלות המדות הכתובות בספר הזה. ואף על פי שיודע אני בעצמי שאיני לא חכם ולא נבון ולא משכיל ולא בעל תורה ומעשים טובים ואף לא בעל דרך ארץ לחבר חבור כזה ושמא מקצת מן האנשים ידברו אחרי לאמר מה יועילנו זה הסכל השוטה איש דל ונבזה. אשר הפליג לדבר ומלין לחבר. אעפ״כ לא נמנעתי מלחברו כי האלהים יודע מחשבות ולפניו גלוים כל סתרי הכליות והלבבות. הוא היודע כי עיקר כוונתי, בחבור זה לצורך הבחורים והתלמידים. כדי ללמדם יראת שמים ודרך ארץ ובו יירשו חיי העולם הזה וינחילו חיי העולם הבא וימצאו חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. ואמרתי בלבי אכתוב להם חבור בהנהגת האדם כדי שיעיינו בו תמיד ויסייעם ללכת בדרכי החכמה והמוסר, ולשאר מעלות המדות. כמה שנאמר ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה. וכמו שאמרו חכמינו ז"ל בא ליטהר מסייעין אותו ובו יתקנו מעלות פרותיהם בעזרת שדי. ולא חברתיו לצורך הגדולים ממני בחכמה ובמוסר ובדרך ארץ ובשאר מעלות המדות אף לא לצורך הסכלים חסרי המוח ועניי הדעת הבועטים במוכיחיהם ומתעתעים ומלעיבים במלמדיהם כמו שאמר חכם אחד אל תשליכו את התאנים לפני החזירים כי אינם יודעים לעשות בהם מאומה ואל תמסרו החכמה לפני מי שאינו יודע מעלתה כי החכמה יקרה מפנינים ומי שאינו דורש אותה רע מן החזיר. אף לא חברתיו כדי להתפאר בו. ולא כדי ליטול עטרה לעצמי כי כל מה שפעלתי בחבור זה לא בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי כי אם כמו שקבלתי מפי סופרים ומפי ספרים אשר חברו המחברים אשר היו לפנינו. ומי באריהם דליתי וממקוה מימיהם שתיתי ומורם אריתי ויערם עם דבשם אכלתי ופריים מתוק לחכי כי דבריהם וחידותם משמחים הלבבות. ומשעשעים הגוייות העלובות ומנחמים הנשמות הנכאבות. וקבצתי דבריהם בכל אשר מצאתי. וחברתי מהם ספר זה בחמלתי על התלמידים הבחורים התאבים לשמוע בקול מוריהם. וחרדים להטות אוזנם אל מלמדיהם. כדי לתקן נפשותם ולהכשיר גופותם במעלות מדות טובות והנהגות מיוחסים וקראתי שם הספר הזה מעלות המדות בעבור אשר נכללו בו מקצת מעלות מדות החשובות והמיוחסות אשר ראוי לאדם להתנהג בהם כל ימי חיי הבלו לטוב לו ולתקון נפשו והכשר מדותיו וחיי גופו ולהתרחק מהפכם וחלקתיו לכ״ד מעלות. למען ירוץ קורא בו וכל מי שמעיין בספר הזה ידינני לזכות באם ימצא בו דבר שגיאה ודבר בלי מתוקן יתלה שגיאתי בעצמי ולא באחרים ויגיה השגיאה ויתקן המעוות ויקבל שכר וגמול טוב מאת המקום ברוך הוא. ואם נמצא בו דבר מתוקן ומכוון בו ידע כי לא מלבי בדיתיו ולא מעצמי חברתיו. כי משדי אנשי התבונות לקטתיו וכעמיר גורנה קבצתיו ועל ספר כתבתיו. ואם ימצא בו דבר המשמח הלב ומשעשע הנפש ומוצא בו קורת רוח והנאה יברכני בחסדו ויזכירני לטובה. ונשתדלתי לכתוב הספר הזה ולהביאו אל הפועל בעזרת שדי כי יראתי מתהפוכות הזמן וטרדת הבלי העולם ושבוש העניינים וימי הזקנה והשכחה ושמא לא יהיה עולה בידי לפיכך נשתדלתי עליו. ואולם קויתי לאל כי יש שכר לפעולתי בעולם הזה ולעולם הבא בכתבי את הדברים אשר אני עתיד לכתוב על ספר כדי שילמדו בו רב הבחורים והתלמידים ובאלהים אבטח ובו אשען וממנו אבקש סמך ועזר לעזרני במלאכתי כי היא מלאכת שמים. ויצליחני וידריכני באורח מישור וישים בפי דברים טובים דברים נחומים נכוחים וערבים המשמחים לבבות מאנחותם ומנחמים הגויות מיגונם. ויצילני משגיאות ומנסתרות ינקני כמו שאמר משיחו שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. והאלהים יורנו דרך הטובה וידריכנו בנתיבה: