ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד. הנה צל"ד מה משמיענו הכתוב בזה שלקטו אבנים ועשו גל ובוודאי נרמז בזה דברים העומדים ברומו של עולם וגם צריך להבין החילוק בין יגר שהדותא שקרא לו לבן ובין גלעד שקרא לו יעקב שלכאורה הכל חד ואין ביניהם אלא שזה בלשון תרגום וזה בלשון אשורית. ונראה לפרש ובתחילה נקדים מה דאיתא בגמרא כ"ד אלף תלמידים היו לר' עקיבא ומתו בימי הספירה מתחילת ימי הספירה עד ל"ג בעומר ובל"ג בעומר פסק מהן המיתה ובוודאי היום הזה גרם להם שנהפך להם ממות לחיים ומה יום מיומיים. ומה זאת שאנו עושין ביום הזה הילולא דר' שמעון בן יוחאי גם נבין המנהג בכל תפוצות ישראל שעושין ביום ל"ג בעומר קשתות ובוודאי מנהג ישראל תורה היא ונרמז בזה סוד גדול וגם שנקבע ל"ג בעומר ופורים ביום אחד גם צ"לד הגמרא רבי נטע נטיעה בפורים וביקש לעקור ט' באב ולא הודו לו חכמים ונראה בכל זה דהנה עיקר עבדות ה' הוא להמתיק הגבורות בשרשן ולהמשיך חסדים מגולים על כנ"י והכל ע"י תשובה ותשובה היא ה' עלאה והיא בינה ועשר קדושות הן והן עשר הויות ובכל קדושה יש ימין ושמאל וימין הוא רחמים ושמאל הן גבורות וצריך לכלול השמאל בימין ולהעלות לשרשן לבינה שמינה מתערין הגבורות לצאת ושם בשרשם הן חסדים ואף שבינה היא חסד מ"מ משם התחילו העולמות לצאת עולם חסד יבנה לכן מתערין מני' הגבורות ומעולם העליון ממנו יצאו שרשי העולמות אך מה שבעולם העליון גבורות בעולם התחתון ממנו הן חסדים. והנה ידוע שיש ה' גבורות וה"ח והקשה שבגבורות הוא הוד שיסוד הוא כללות ומלכות היא כללות דכללות אף שגבורה הוא ג"כ דין מ"מ היא קרובה יותר לבינה לשרשה לכן אינה קשה כ"כ כמו הוד וכל אחד הוא כלול מעשר נמצא הוד שבהוד הוא הקשה שבכל הגבורות וע"י תשובה שהיא בינה הוא מעלה הגבורות לשרשן למקורן וממשיך החמשה חסדים על כנ"י והגבורות מסכימין עם החסדים שיתגלו על הכנ"י וזאת היא כוונת הספירה שאנו ממשיכין החמשה חסדים ע"י צדיק שהוא יסוד למלכות ובשבוע הראשון נמשך החסד ראשון למלכות והואיל שלא נמשך עדיין אלא הוא כמעט נתבטל וכן בשני עד שבוע חמישי שנמשך החסד החמישי למלכות אז מתעוררים גם ד' חסדים הראשונים ג"כ ומאירין יחד כל החמש חסדים על החמשה גבורות ונמתקו כל הגבורות בשרשן לכן בשבוע חמישי הוא יו"ט דהיינו פסח שני ול"ג בעומר שאז נמתקו כל הגבורות בשרשן וביום ל"ג לספירה שהוא הוד שבהוד נמשכו כל החמש חסדים להחמשה גבורות כנ"ל שיסוד הוא כללות ומלכות הוא כללות דכללות ונמתקו ביום ל"ג לספירה כל הגבורות בשרשן לכן אנו עושים יום זה יו"ט וזאת הי' בכוחו של ר' שמעון ב"י להעלות כל הגבורות לשרשן ולהמשיך חסדים מגולים על כנ"י והנה ידוע ששמותן של רחמים הן הויות ושמות הגבורות הן שמות אלהים ולהמתיק שם אלהים הוא נמתק ע"י חלופי אותיות שלפניו דהיינו שאותיות א"מ אל"ף משם אלהים וגם האות מ"ם משם אלהים לא יתחלפו שהאל"ף אין לו אות הקדום לו שהוא אות ראשונה שבאותיות ולפני המ"ם הוא ג"כ מ"ם רק הלמ"ד מתחלפת בכ"ף וה' בד' והיו"ד בטי"ת והוא שם 'א'כ'ד'ט'ם ובזה נמתק שם אלהים ויש עוד מיתוק יותר דהיינו שלא ליקח האותיות 'כ'ד'ט רק מספרם שהן בגימטריא ל"ג ואל"ף מ"ם והוא שם 'א'מ'ג'ל שבזה נמתקו גם האותיות 'כ'ד'ט ומאירין ההויות על שם 'א'מ'ג'ל ועי"ז נמתקו כל הה' גבורות בשרשן וזהו בטחו בה' עדי עד דהיינו השם של חילופי אותיות והשם של המספר כל אחד בגימט' ע"ד ומלת הוד יתפרש בשני פעמים דהיינו שיודה. וגם שיודה וישבח להש"ית שעושה לנו ניסים ונפלאות ומצינו שאמר רבי הזהרו בכבוד חבריכם דהיינו שזה יודה לדברי זה ותלמידי ר' עקיבא מתו מפני שלא נהגו אחוה ביניהם דהיינו שלא היו מודים זה לדברי זה ולא היו מתקנים מדת הוד כראוי וביום ל"ג לספירה שהוא הוד שבהוד שאז נמתקו כל הגבורות בשרשן והגבורות מודין להחסדים נתקן זו המדה לכן נהפך להם היום הזה ממות לחיים ור' שמעון ב"י הי' תמיד מזהיר לחברייא דילי' על האחדות והי' מעלה הגבורות לשרשן ע"י תשובה והגבורות מודים להחסדים שיתגלו על כנ"י לכן אנו עושין ביום הילולא דילי' יו"ט שיום ל"ג בעומר שהוא הוד שבהוד נמתקו כל הגבורות בשרשן ונמתקו אפילו האותיו' 'כ'ד'ט במיתוק של המספר שהוא ג"ל ול"ג בעומר הוא ג"ל ר"ל שנתגלה אז שם אמג"ל שם של המתקה כנ"ל ואנו מודים ומשבחים לאל ית"ש ע"ז שביום זה הגבורות מודים להחסדים ומסכימין שיתגלו על הכנ"י וזהו הוד שבהוד. וזהו רבי נטע נטיעה בפורים וביקש לעקור תשעה באב שפורים הוא הוד ויין רומז לבינה שהוא עולם הבינה יין המשומר ולכן אנו עושים בפורים משתה יין רומז שע"י תשובה נמתקו ביום זה כל הגבורות בשרשן ונתגלה שם 'א'מ'ג'ל. ותמוז ואב הן נצח והוד תרין פלגא דגופא לכן כתיב ותקע כף ירך יעקב שבאב שהוא הוד נתעוררו הגבורות ורבי רצה להמתיק בפורים ע"י המשתה יין היינו ע"י תשובה שיין רומז לבינה והוא עולם התשובה כנ"ל ורצה להמתיק בפורים ע"י משתה היין היינו ע"י תשובה כל הגבורות בשרשן ועשה המתקה של המספר שיתגלה שם 'א'מ'ג'ל ובזה רצה לבטל הגבורות מכל וכל שלא ישלטו עוד כלל ובזה הי' מעקר ט' באב וזהו רבי נטע נטיעה בפורים פי' שעשה בפורים המתקה גדולה ובזה רצה לעקור ט' באב ולא הודו לו חכמים שהן לא היו במדריגה זו עדיין ולכך נקבעו פורים ול"ג בעומר ביום אחד ששניהם הן הוד ובשניהם נתגלה שם 'א'מ'ג'ל וזהו שאנו עושין בל"ג בעומר קשתות שבקשת יש שלשה גוונין והן מורין על גבורות ויש בו סביב לבנינות ג"כ וכתיב ונראתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם דהיינו שע"ז נראה הקשת להראות שלא נמתקו הגבורות בשרשן והקב"ה עושה חסד עם העולם למען זכות שלשת אבות הקדושים שג' גוונין אלו רומזים ג"כ לג' אבות ואנו צריכים להעלות הגבירות לשרשן ולהמשיך הלבנינות עליון שכל הגוונין יכללו בגווין לבן וזהו דאיתא בזו"הק כשיתראה הקשת מקושט בגוונין צפה לרגלי של משיח היינו שהגוונין יהיו מקושטין שתאיר בהם הלבלינות עליון צפה לרגלי של משיח שהגבורות יתכללו בהחסדים והנה קשת הוא חצי גלגל דהיינו ג"ל שאנו צריכים להמתיק הגבורות בהמתקה גדולה שיתגלה השם 'א'מ'ג'ל והמתקה זו צריך להיות 'ב'ח'ג'ת 'ב'נ'ה'י וזהו ג"ל ג"ל שני פעמים ג"ל ובימי ר' שמעון ב"י לא נראתה הקשת שלא נצרכו בימיו לזכות אבות שהוא הי' מעלה הגבורות לשרשן בהמתקה גדולה של שם 'א'מ'ג'ל לכן אנו עושין בל"ג בעומר קשתות שהוא חצי גלגל דהיינו ג"ל רומז שהיום הזה שהוא הוד שבהוד נתגלה שם 'א'מ'ג'ל ול"ג בעומר הוא ג"כ ג"ל שהי' המתקה 'ב'ח'ג'ת 'ו'ב'נ'ה'י וזה שני פעמים ג"ל. ומזה נבוא לביאור הפסוקים ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו ג"ל ר"ל שלבן רדף אחר יעקב וביקש לעקור את הכל והי' מעורר כל הגבורות הקשים על הכנ"י ח"ו ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ר"ל האותיות שנקראים אבנים כידוע פי' שאמר להם לקטו אותיות שלפני אותיות של שם אלהים ובזה יהי' המתקה כנ"ל ויקחו אבנים פי' שלקחו אותיות 'כ'ד'ט ויעשו ג"ל פי' שעשו המתקה של המספר שהוא עולה ג"ל ויאכלו שם על הג"ל פי' שעשו היחוד ונתגלה השם 'א'מ'ג'ל ונמתקו כל הגבורות בשרשן והודו שיתגלו החסדים על כנ"י ויקרא לו לבן יגר שהדותא פי' ע"י שהמתיקו הגבורות בשרשן הוכרח לבן להודות על החסדים שיתגלו על הכנ"י לכן קרא לו יגר שהדותא בלשון תרגום שהודה אבל לא לגמרי ויעקב קרא לו גלעד ר"ל שני המתקות הנ"ל המתקה של חלופי אותיות והמתקה של המספר שעולה ג"ל ומספר של שני שמות של המתקות אלו עולה מספרו של כא"וא ע"ד וזהו ג"ל ע"ד דו"ק והבן.