ויהי מקץ שנתים ימים כו' במדרש רבה אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ושטי כזב בשביל שאמר זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים המדרש הלז פליאה וכולם קמאי דקמאי צווחי על המדרש הלז לפרשו כי היכן הי' בטחונו בהש"ית כיון שסמך עצמו על שר המשקים ועי"ז נענש וניתוסף לו שתי שנים כמאמר המדרש הנ"ל והאיך שייך לומר אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ונקדים לבאר הפסוק בפ' וישב כי אם זכרתני אתך שלשון כי אם הוא בענין תנאי שהתנה עמו בענין הזכירה גם תיבת אתך מיותר ואין לו שחר גם מה שאמר והזכרתני אל פרעה כי זכירה שייך בדבר הנשכח מאדם ובא אחר ומזכירו אותו דבר ע"ז שייך זכירה וכאן מה זכירה שייך כאן אצל פרעה אל יוסף שלא יודעו ומכירו כלל מקודם לכן אך ע"פ דרכינו שתמיד אנחנו עסוקים מענין אל ענין יתישב הכל על נכון שהשי"ת ברא כל העולמות והשתלשלותם בכדי שיתגלה שכינתו בתחתונים להיות כל הברואים ובאי עולם מכירין שבח רוב גדלו ואלהותו ית"ש והוא לבדו מנהיג כל העולמות ויתחזק האמונה שהוא לבדו ואין עוד בלתו ומתחלה הופיע לנו הש"י ממעון קדשו ע"י נביאים הקדושים שהיו מתנבאים באספקלריא המאירה והיה נראה לעין כל התגלות שכינתו אשר מתגלה להנבאים לצרכי עמו בני ישראל ועי"ז נתחזק האמונה שלימה אצל בני האדם להאמינו שהש"ת משגיח בהשגחה פרטית על כל מעשי בני האדם ועל מחשבותיהם ואח"כ שסילק נבואתו מהם לטעמים הידוע עדיין היו משתמשים בבת קול ג"כ הי' לטעם הנ"ל להתחזקות האמונה ועוונותינו הרבים גרמו כל אלה שאין לנו לא נביאים ולא בת קול אך זאת נשאר לנו קשקוש פעמוני קודש שמשרה רוח קדשו על צדיקי הדור בכל דור ודור הכל הוא בשביל התחזקות האמונה כנ"ל כדאיתא בהקדמה לספר "הפלאה על מאמר עין רואה ואוזן שומעת וכו' שבתחילה בימי הנביאים היו בבחי' ראיה וזה הוא עין רואה ואח"כ היו משתמשים בב"ק והוא ואזן שומעת כו' ייעו"ש וכל רצונו של הש"יתב הוא רק בשביל התגלות אלהותו בתחתונים ועי"ז יתחזק האמונה שע"י שהצדיק הדור עושה פעולה ע"י תפילתו הזכה שע"י נתרפא החולה ונפקדה העקרה אשר הי' מתפלל עלי' עי"ז נראה לעין הבני דורו התגלות אלהותו ששומע לתפילת הצדיק המעתיר אליו ונשרש האמונה בלב כל או"א גם הצדיק הדור צריך שלא לחשוב ח"ו איזה דבר גשמי' בהתפעלו איזה דברים הצריכים לבני אדם רק כוונתו יהיה שיתגלה על ידו אלהותו ית"ש ויתחזק האמונה כי זולת זה אינו נחשב לצדיק כלל וכן הוא הדבר באם שהצדיק עושה איזה פעול' ומוציא מכח אל הפועל איזה דבר בתפילתו הוא עצמו ג"כ מתמי תמי' גדולה על עצמו שהקב"ה שומע לתפילת נבזה ואינו הגון וכדאי' כאשר הצדיקים חושבים תמיד על עצמם שהמה גרועים יותר מגרוע שבגרוע וזאת להם לפלא אשר השי"ת שומע לתפילתם ונתחזק האמונה ג"כ אצל הצדיק בבחינה יתירה מקודם כאשר שמעתי מאדמו"ר הרב הקדוש המנוח מו"ה אלימלך זצוק"ל על פסוק תנו לכם מופת כי אצל מכשפים בהיות עושים איזה פעולה ע"י כשפיהם אין זאת להם לפלא כי המה יודעים בטוב שבהיות עושים מעשי כשפיהם כך וכך מוכרח הדבר לבא אך הפליאה היא לזולתם אשר אינם יודעים האיך נעשה מעשי הכישוף ואז הפליאה הוא על מעשי הכישוף ולא על הדבר הנפעל כי הנפעל מוכרח להיות ע"י דבר הפועל מעשי הכישוף אבל אינו דומה טומאה לטהרה באלף אלפי אלפים הבדלות מהיות מעשי הצדיק ותפילתו פועלים איזה דבר אז הדבר ההוא ג"כ לפלא בעיני הצדיק ששומע הקב"ה לתפילתו כי אינו מוכרח וזהו תנו לכם מופת שאמר פרעה להם שיעשו דבר שאראה שאתה עצמיכם תתפלאו עליו ואז אדע בוודאי שהשית"ב שומע לתפילתכם וזהו תנו לכם מופת אזי אראה שגם לכם הוא לפלא ודפח"ח ונחזור לענינינו שהשי"ת הופיע רוח קדשו על צדיקי הדור בשביל התגלות אלהותו להתחזק האמונה גם כוונת הצדיק הוא בשביל דבר זה ולא לכבוד עצמו הוא דורש לבני אדם רק לקרב לבם להשי"ת להשתרש האמונה והבטחון בלבם כי אין רצונו של הצדיק הוא להיות מפורסים כי זאת הוא ביטל להצדיק מתורה ותפילה מחמת טרדות בני אדם המטרידים אותו כי יותר טוב לצדיק בהצנע לכת אך הכוונה של הבורא ב"ה הוא בהתפרסמותו להצדיק להתגלות אלהותו להתחזק האמונה והבטחון אליו ית"ש כנ"ל ובזה נבוא לביאר הפסוק כי זאת המורא עלה על ראשו של יוסף בהיות שהשר המשקים ישיב על כנו ופרסם את יוסף שעושה פלאות בתפילתו לפעול מעשי בני אדם הצריכים לטובתו ויוסף הי' ממאן להתפרסם רק כשיצטרך לפרסומו על כל העולם ויתגלה אלהותו על כל העולם כאשר באמת כך הי' לזאת אמר לו כי אם שהוא כעין תנאי שהתנה עמו שלא להזכירו לפני שום אדם רק זכרתני אתך דייקא היינו הזכירה תהיה רק אתך במחשבתך ובלבבך ולא לזולתו רק והזכרתני אל פרעה ר"ל השכירה תהיה בעת שהפרסום יהיה צריך שעי"ז יתגלה אלהיתו ית"ש בכל העולם ויתחזק האמונה בכל העולם אז והזכרתני הוא כעין זכירה על דבר הנשכח משום אדם כי עד כעת היה כעין שכחה אצל שר המשקים שלא הזכירו כלל וצדקו דברי המדרש הנ"ל אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף שבטח בהשי"ת ולא רצה להתפרסם ע"י שר המשקים וע"י שאמר זכרתני והזכרתני ר"ל ע"י שהתנה עמו כעין תנאי שלא לפרסמו רק להזכירו במחשבתו כנ"ל עי"ז ניתוסף לו שתי שנים שאז הוצרך להתגלות ולפרסם אלהותו ולהתחזק אמונתו ית"ש על כל העולם ואז נתפרסם בהזכרתו אל פרעה והבין ולשון ניתוסף כך מורה שלא הי' עונש רק ע"י שתי שנים אלו ניתוסף לו שנתפרסם על ידו אלהותו ית"ש על כל העולם לכן לא כתיב נשתהא והבן.
עוד על מדרש הנ"ל אשרי הגבר וכו' ונקדים ג"כ הפסוק כי אם זכרתני אתך כו'. דהנה כי בהיות אדם צריך לאיזה ענין הן בני חיי ומזוני או שאר דברים אזי הוא נוסע להצדיק הדור שיפעול לו בתפילתו הדבר הצריך לו והצדיק עושה מבוקשו ומוציא מכח אל הפועל הדבר שביקש ממנו אך אין כוונת הצדיק בזה הפעולה להראות דבר פלא שיפעול לו דבר מה שאי אפשר לפעול זולתו ח"ו אין כוונת הצדיק לדבר זה כלל רק עיקר מגמת הצדיק שיעלה על מחשבת המבקש פלאות הבורא ית"ש שהוא שומע לתפילת הצדיק ותמיד שיזכור הדבר שמתפעל לו יזכור תמיד פלאות הבורא ב"ה וישתוקק ע"י דבר זה לעבודת הש"ית באמת. גם שמעתי מצדיקים עצה ע"ז שאדם יצייר במחשבתו צורת אותו הצדיק שהפעיל לו מבוקשו ועי"ז יזכור תמיד פלאות הבורא כנ"ל בהזכרתו הדבר טובה שהשפיע עליו וזהו שאמר יוסף הצדיק לשר המשקים שרצה להביאו לאמונת אלהותו ית"ש אמר לו כי אם זכרתני אתך שאמר לו בלשון תנאי שבשביל כך משפיע לו טוב בפתרון החלום עליו לטובה שתזכיר עי"ז פלאות הבורא ע"כ אמר לו כי אם זכרתני אתך תיבת אתך דייקא שתזכור אותי תמיד בלבך ומחשבתך שעל ידי השפיע עליך הש"ית כל טוב ועי"ז יבוא בו אמונת אלהות שיהי' משוטט תמיד במחשבתו פלאות הבורא (וגם זהו הפירוש ועשית נא עמדי חסד ועשית מלשון קונה וכונס כדפירש"י ע"פ ואת הנפש אשר עשו בחרן ותיבת חסד מוסב על ועשית ופירושו כך הוא ועשית חסד היינו החסד שהושת לך ע"י בפתרוני עמדי דייקא שתזכור אותי תמיד במחשבתך להזכיר פלאות הבורא כנ"ל) כי זאת כל עיקר מעשה הצדיק. ומה שכתוב אח"כ והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה הוא ענין אחר בפני עצמו ואינו מוסב על כי אם כו' רק פירש"י והזכרתני ממילא שבטוח אני בהש"ית שאהיה נזכר לפני פרעה אבל אין מבוקשו הי' משר המשקים שהוא יהיה המזכיר ובזה צדקו דברי המדרש רבה הנ"ל אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים כו' כי לא הי' סומך כלל על שר המשקים רק היה בטוח בהש"ית והבן.
וידבר פרעה אל יוסף בחלומי הנני עומד על שפת היאור והנה מן היאור עולות שבע פרות בריאות בשר כו' והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן דלות ורעות תואר מאוד ורקות בשר כו' ותאכלנה הפרות הרקות והרעות כו' ותבואינה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה כו' ויאמר יוסף אל פרעה כו' שבע פרות הטובות שבע שנים הנה כו' ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאוד. פירש"י ז"ל ולא יוודע השבע הוא פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים כו' הקושיא הוא מפורסמת מאד מי עשאוהו יועץ למלך הי' לו לפתור החלום ולשתוק. ונראה לי דהנה יש לדקדק גבי החלום גופא שמספר התורה החלום של פרעה כתיב גבי והנה שבע פרות אחרות עולות כו' ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור ובסיפור של פרעה ליוסף השמיט זה ולא כתיב ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור גם יש לדקדק גבי החלום גופא כתיב ודקות בשר משמע שהיה עליהם בשר רק שהיו כחוש ודק וגבי הסיפור כתיב ורקות בשר משמע שהיו ריקנים מבשר מכל וכל גם יש לדקדק שבסיפור החלום ליוסף כתיב ותבואינה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כו' ובחלום גופא לא נאמר ולא נודע כי באו אל קרבנה כו' ונראה בזה דאיתא בזוה"ק פ' מקץ ר' חייא אמר פרעה בעי לנסאי ליוסף ואחליף לי' חלמא כו' אחרי הודיע אחורי היית ע"ש (רק שבזו"הק אינו מפורש כלל האיך אחליף ליה החלום והאיך אמר לו טעות ובדברינו יובן בעז"ה) דהנה בהחלום ראה פרעה שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ולכאורה מהו הלשון בריאות שהוא לשון בריא וקיים הול"ל מלאות בשר כדכתיב ההיפוך גבי רעות דקות בשר או הול"ל עבי בשר או הול"ל טובי בשר והוי דבר והיפוכו אלא הרמז הי' בזה בריאות בשר שהוא לשון בריאות וקיימות שרמזו לפרעה שע"י שבע השנים הטובות יהי' קיום לארץ בשבע שני הרעב הא כיצד כאשר אמר יוסף הצדיק בפתרונו יעשה פרעה כו' ויפקד פקידים על הארץ כו' ויקבצו את כל אוכל כו' ולא תכרת הארץ ברעב כו' וע"כ כתיב גבי החלום גופא ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור דהיינו שהפרות הרעות דהיינו שבע שני הרעב יהיה לכם סמיכה ע"י שבע שנים הטובות כנ"ל וזה ותעמודנה אצל הפרות וע"כ ג"כ בחלום גופא לא כתיב ותבואנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה לפי שזה שקר שלא ראה כך בחלום אדרבה בחלום הראו לו ששבע שני רעב יתפרנסו ע"י שבע שנים של השובע ומפני כך הראו לפרעה החלום אלא כדי שיקבוץ התבואות בשבע שני השבע לצורך שבע שני הרעב והנה פרעה שינה הסיפור החלום לפני יוסף כדאיתא בזו"הק הנ"ל וע"כ אמר לו בסיפור החלום שראה רקות בשר שמשמע ריקנים מבשר מכל וכל גם אמר לו ותבואנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וזהו שקר ענה לו ע"כ בפתרון החלום אמר לו ולא יוודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא כפרש"י ז"ל שזה פתרון ותבואינה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וזה אמר לו יוסף הצדיק לפי דבריו שאמר לו ותבואינה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ואח"כ אמר לו הפתרון האמת ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כו' יעשה פרעה כו' ויקבצו את כל אוכל כו' ולא תכרת הארץ ברעב כו' שזה פתרון של ותעמודנה אצל הפרות שיהיו נסמכים על הפרות הטובות כנ"ל וזה פתרון של בריאות בשר כנ"ל ופתרון של דקות בשר ולא רקות בשר כנ"ל ע"כ הוצרך יוסף הצדיק ליתן לו העצה ועתה ירא פרעה כו' לפי שבזה הראה לפרעה מה שטעה בסיפור החלום אליו ונהפך הוא מדבריו כנ"ל ע"כ אמר לו פרעה אחרי הודיע כו' כפי' הזו"הק אחורי היית בחלומי כנ"ל ואין נבון וחכם כמוך ומתורץ כל הקושיות הנ"ל ודו"ק.
ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא ושבע הפרות הרקות והרעות שבע שנים הנה ושבע השבלים כו' יהיו שבע שני רעב הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עושה הראה את פרעה והנה יש לדקדק חדא למה מתחילה כתוב לשון הגיד אשר האלהים עושה הגיד לפרעה ולבסוף כתוב לשון הראה את אשר האלהים עושה הראה לפרעה ועיין ברש"י ז"ל ותו יש לדקדק למה כתיב ושבע פרות הרקות יהיו שבע שני הרעב למה כתיב לשון יהיו שבע כו' הול"ל כדלעיל ושבע השבלים הרקות שדופות הקדים שבע שנים הנה חלום אחד ולמה גבי שבע שני הרעב אמר יהיו שבע שני רעב ולא קאמר כן גבי שבע שבלים הטובות יהיו שבע שני השבע ותו יש לדקדק מה זה הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עושה הראה כו' היכן דבר יוסף כן אל פרעה. ואי מה שאמר לו לעיל את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה הא לעיל קאמר לו הגיד לפרעה ולא הראה את פרעה ולמה אמר הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה למה לי' כלל לומר הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עושה והא כבר אמר לו תיכף מתחילה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה ולמה לי' לשנותה לומר לו הוא הדבר אשר כו' אטו אם לא אמר הוא הדבר אשר דברתי וכי לא ידעינן זה מה שאמר מתחילה את אשר האלהים עושה כו' וחכם כמו יוסף הצדיק יאמר דברי מותר חלילה והול"ל זה בסוף הפתרון הוא הדבר אשר דברתי אשר אלהים עושה כו' ולא מתחילת הפתרון לכפול דבריו והנראה לי בדבר כי איתא בזו"הק שעל כן היה רעב בעולם כדי שכל הכסף שבעולם יבא למצרים והקב"ה הבטיח לאברהם אבינו ע"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ובא ליד ישראל כל כסף וזהב שבעולם עי"כ נמצא למידין שהרעב לא היה גזירה מפורשת דווקא רק שהוא סיבה כדי שישראל יצאו ברכוש גדול והראייה לזה כשבא יעקב אבינו ע"ה למצרים ביטל את שאר החמשה שנים שהי' ראוי להיות עוד רעב בארץ ושבע שני רעב שפתר יוסף הצדיק הוא פתר כן וחלום הולך אחר הפתרון כדאיתא בגמרא דברכות אבל שבע שני השובע הי' נגזר באמת בפירוש שיהי' כך אבל על רעב הי' ביד יוסף הצדיק והוא פתר כך כפי טעם הזו"הק כנ"ל ומשם בארה ביאר הפסוק הנ"ל ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא אשר האלהים עושה הגיד לפרעה שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע שבלים כו' חלום אחד הוא שע"כ כתיב הגיד שכבר נכרז כך ברקיע שיהי' שובע בעולם שעל זה מכריז השי"ת בעצמו כדאיתא בגמרא דברכות ואמר לי' עוד ושבע פרות הרקות והרעות כו' ושבע שבלים יהיו שבע שני הרעב פי' שזה גזר יוסף הצדיק שיהי' שבע שנים רעב ע"כ אמר יהיו שני רעב שעכשיו יתהוו כך שיהיו שבע שנים רעב וזה פירוש הפסוק שאח"כ שאמר יוסף הצדיק הוא הדבר אשר דיברתי אל פרעה פי' אני דיברתי זה הדבר שיהיה שבע שני הרעב אשר האלהים עושה הראה את פרעה פי' שיהיה בדרך ראייה בעלמא בחלום פרעה והוא פתר אותו כך שיהיה רעב שבע שנים ע"כ לא כתיב אשר אלהים עושה הגיד לפרעה לפי שלא הגיד אלהים בכרוז שיהיה רעב רק יוסף הצדיק רצה לפתור כך החלום שפתרון יהיה על ז' שני רעב כטעם הזו"הק הנ"ל ע"כ כתיב הראה לפרעה ולא הגיד כנ"ל ועי"ז מתורצים כל הקושיות שהקשינו לעיל וק"ל.
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם כו' יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וחמש את הארץ מצרים כו' ויקבץ את כל אוכל כו' ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו כו' והיה האוכל לפקדון כו' נוכל לדקדק מה שאמר ירא פרעה איש נבון וחכם כו' מה לו לבחור איש נבון וחכם לדבר זה הא לא היה צריך רק לפקידים לצבור הבר בכל המקומות שבמצרים מה צריך לזה איש נבון וחכם להשותו על ארץ מצרים ונוכל לומר בדרך רמז כי ידוע מה שאמרו חז"ל ואכלת ושבעת שיהיה ברכה מצוי במעיו כי בשנת זול האוכל מתברך במעים ובשנת רעבון הוא להיפוך ח"ו כי הענין הוא כך כי העיקר האכילה הוא להעלות הרוחניות שבאותו דבר מאכל למקום שרשו למקום עליון והרוחניות קדושה שבכל דבר הוא חיות של אותו דבר ובלתי זאת לא היה קיים לאותו דבר ובשנת זול הוא ע"י שנשפע לכל התבואות החיות הרוחניות ולכל דבר ודבר הרוחניות ששייך לאותו דבר והוא חיותו והמשכה הוא ממקום עליון היינו מחכמה ובינה והוא חיות המאכל ובאוכלו אח"כ המאכל הלז הוא מעלה כל החיות הקדושה שיש באותו מאכל למקום שרשו ובזה עושה נחת רוח להבורא ית"ש משא"כ בשנת רעבון הוא ע"י שלא נשפע להתבואה ושאר דברי מאכל הרוחניות קדושה לתוכם אזי התבואה נתרוקנה מהקדושה ואין שביעה מהמאכל הלז כי העיקר השביעה הוא מהקדושה והרוחניות שבכל מאכל וזהו צדיק אוכל לשובע נפשו שאוכל רק להשביע את הנפש עליון היינו שכוונתו רק לאכילת הרוחניות החיות שיש במאכל למקום ישרשו ע"כ יאכלו ענבים וישבעו וזהו הברכה שבמעים כי עיקר מגמתם רק לרוחניות כנ"ל ולא לגשמיות המאכל אבל אותם בני אדם שדעת בהמה להם שאין כוונתם לרוחניות המאכל רק לגשמיות המאכל אזי אוכלים אכילה גסה ואין שובע להם וזהו הרעב שתמיד רעב נפשו כי הנפש אין לו חיות רק בהמשיך אליו הרוחניות וזהו בטן רשעים תחסר וזהו שאמר יוסף ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם היינו שיבחור איש צדיק גדול שיוכל להמשיך להאוכל הנשמר הרוחניות קדושה מחכמה ובינה וזהו נבון וחכם הוא חכמה ובינה וחמש את ארץ מצרים חמש הוא ה"א להמשיך מחכמה ובינה לה"א תתאה להשפיע שפע טובות בעולמות התחתונים כנ"ל ויצברו בר תחת יד פרעה בר היינו חוץ מלשון כל שאין תוכו כברו היינו גשמיות המאכל שהוא נראה בחוץ הוא יהיה תחת יד פרעה והיה האוכל לפקדון בארץ דהיינו שצריך להמשיך למאכל ולתבואות הרוחניות קדושה והעיקר האכילה יהיה הרוחניות המאכל הוא הפנימיות המאכל הנפקד בו והיינו האוכל לפקדון ועי"ז יוכל להיות שבועה בהמאכל והבן.
ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו ואיתא בגמרא והובא בפרש"י ז"ל שהניחם בחתימות זקן לכך הכירם והם לא הכירוהו לפי שהניחוהו בלא חתימת זקן ועכשיו בא בחתימת זקן והנה לכאורה קשה שאעפ"י שכן מדרך הטבע בטביעת עין שלא להכיר אדם שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן אעפ"כ חכמים גדולים כאחי יוסף הי' להם להכירו ונראה לי בדרך רמז כי מדרך הצדיק שהולך ממדריגה למדריגה בכל יום ע"כ אי אפשר להבין דרכי הצדיק שבכל יום ויום נשתנה טעמו לשבח וגם צורתו נשתנת לפי הילוך דרכו והילוכו בקודש כידוע למבינים והנה ידוע זאת שהשכינה הקדושה נסתלקת מיעקב אבינו ע"ה כל אותן הכ"ב שנה שפירש יוסף הצדיק מיעקב אבינו ע"ה ואם רבי לא שנה ר' חייא מנ"ל מכ"ש שנסתלקה מהשבטים הקדושים משא"כ יוסף הצדיק שהי' הולך ממדריגה למדריגה בכל יום כדכתיב וירא אדוניו כי ה' אתו והשכינה שרתה עליו ופתר את החלומות ברו"הק והיה הולך בכל יום במעלות העליונות עד אחזו בי"ג ת"ד עילאה ומשך משם רחמים גמורים גדולים וחסדים מגולים ומוסיף והולך בכל עת ובכל רגע משא"כ השבטים הקדושים כשנסתלקה השכינה מאתם נשארו על עמדם כבתחילת פרישת יוסף הצדיק מאתם שהיו אחיזתם בי"ג ת"ד עילאה כך עמדו על עמדם ולא היו יכולים אח"כ ללכת ממדריגה למדריגה לפי שפירשה השכינה מאתם כנ"ל וזה ויכר יוסף את אחיו לפי שלא הוסיפו דרכם והילוכם בקודש מיום שפירש מאתם וזה שהניחם בחתימת זקן ובאו בח"ז דהיינו שנשארו על עמדם ולא הוסיפו בעבודתם כלל כנ"ל לכך הכירם והם לא הכירוהו לפי כשהלך מאתם היה עדיין רך בשנים ולא הי' לו כח אז עדיין להשיג השגה בי"ג ת"ד עילאה ואח"כ הלך ממדריגה למדריגה עד שהלך בדרכו והילוכו בקודש בי"ג ת"ד עילאה ממדריגה למדריגה וזה שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן לכך לא הכירוהו אז.
ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו כנים אנחנו ונראה בדרך רמז כי עיקר תיקון הברית לחדם ובפרט בדורות הללו שאין אדם נמלט ממנו וצריכים תיקון הענין הוא כך לחבר עצמו אל הצדיק כי הצדיק נקרא כל כידוע מספרים הקדושים כי הוא מקושר עם כל להש"ית אפילו עם תאוות הגשמיות הוא מקושר עד למאוד בהש"ית ביתר שאת ועוז ועי"ז שמקושר האדם עם הצדיק והצדיק מקשר הכל להש"ית עי"ז גם האדם המחובר להצדיק נתבטל אצלו יבטל ג"כ מתאוות גשמים ויש לו תיקון גמור כי מה שקלקל תחילה במדת יסוד הנקרא כל עתה ע"י התחברות להצדיק הנקרא כל ומחובר לטהור וקדוש הרי הוא כמוהו בבחי' כל שהוא המדה שקלקל בה מתחילה ועתה נתקן הכל וזה שאמר להם יוסף מרגלים אתם מרגלים הוא מלשון רגלים שהוא תיקון הברית לראות את ערות הארץ באתם פי' לראות הוא לשון תיקון והכשר (כמו רואה אני את דברי אדמון) שחתם רוצים לתקן את את ערות הארץ את עון הרגלים באתם שאתם רוצים לתקן זאת באתם אל הצדיק לחבר עמו בשביל התיקון והוא אזיל לטעמי' כי הוא אמר לאביו שהם חשודים על העריות וצריכים תיקון הברית ואמרו אליו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים כנ"ל וק"ל.
ויאמר אלינו האיש אדוני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם כו' והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כו'. ויאמר אליהם יעקב אביהם אותי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו עלי היו כולנה ויאמר ישראל למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה כו' ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם כו' ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי. הדיקדוקים רבו גם רבו מאוד מה זה שהי' אמר עלי היו כלנה מהו כלנה גם קשה היכן הוא מבואר ההכרח שהיו אומרים ליעקב שהיו מוכרחים להגיד לו שיש להם עוד אח. ועוד מה הוא הטעם שסיפרו לאביהם ששאל אותם העוד אביכם חי כי השאלה הזאת ששאל אותם העוד אביכם חי אינו מההכרח לגלות על האח ועוד דפירש המדרש אפילו עצי עריסותינו גלה לנו מה הוא הלשון עצי עריסותינו גם צריכים להבין מה הוא מזמרת הארץ בכליכם מהו לשון זמרת ומפני מה אמר דווקא ואל שדי יתן לכם רחמים דווקא בשם שדי גם תיבת שכלתם צריכים לפרש גם נוכל לדקדק מפני מה התאכזר כך יוסף הצדיק שהי' ידוע לו מגודל הצער שיהי' לאביו באם יקחו ממנו גם את בנימן ויהי' נשאר יחידי גם מפני מה לא צוה את אחיו שיביאו את אביהם ויבחנו דבריהם שכנים המה ומפני מה צוה דווקא להביא את בנימין ונראה לי לפרש בדרך רמז וסוד כי כל העולמות נכללים בהעשר ספירות המה המדות ואע"פ שהספירות כלול כל חד בחברי' כשלהבת הקשורה בגחלת אעפ"כ צריכים המה להתיחד באחדות הפשוט ליחד אותם בא"ס ב"ה וע"י שנתייחדו המדות ונקשרים בא"ס ב"ה נמשכים שפע טובות מעולמות העליונים לעולמות התחתונים וידוע ג"כ מספרים הקדושים ששתי המדות המה המקשרים כל העשר ספירו' כנ"ל הם מדת תפארת שהוא סוד יעקב ומדת צדיק שהוא סוד יוסף צדיק יסוד עולם הם המקשרים המדות בא"ס ב"ה ויעקב שהוא תפארת ממשיך ההשפעות מעולמות עליוני' ומשפיע אותם לסוד צדיק וע"י צדיק נתחלק ההשפעה לעולמות התחתונים ובלתי יסוד צדיק א"א להשפיע לעולמות התחתונים וזהו סוד צדיק עליון וסוד צדיק תחתון וזהו אלה תולדות יעקב יוסף שע"י יוסף הצדיק שהוא סוד צדיק יכול יעקב שהוא תפארת להמשיך ההשפעה מעילא לתתא ומתתא לעילא ע"י התקשרות הספירות וע"י סוד צדיק כנ"ל וזהו כי בן זקונים הוא לו היינו זקנה העליון והבן ואיתא בזו"הק כאשר פי' יוסף מאביו ולא היה יכול יעקב אבינו להשפיע לעולמות התחתונים כנ"ל כי לא הי' אצלו מדת צדיק והי' בעת ההיא בנימין תחתיו במדריגת סוד צדיק להשפיע ע"י כנ"ל גם השבטים קדושים הי' ג"כ כ"א מיחד ומקשר המדה שהוא משרשו כי השבטים המה המרכבה הקדושה כידוע. וזהו שהתווכח יעקב עם השבטים באם תקחו ג"כ את בנימין שהוא עתה במדריגת סוד צדיק אזי אצטרך להאחז החבל בתרין ראשין דהייני שאהיה מוכרח להיות מדת תפארת שהיא מדתי להמשיך השפע מעולמות עליונים גם אצטרך להיות מדת צדיק מדת דכר הוא הברית סוד צדיק להיות משפיע לנוקבי' ומשם לעולמות התחתונים וזהו יוסף איננו שהוא מדת צדיק ושמעון איננו ג"כ נחסר להיחוד שהוא מרכבה לאחד מי"ב צירופי הוי' ואת בנימן תקחו שהוא עתה במדריגות סוד צדיק עלי היו כלנה היינו כל היחודים ומדות אצטרך בעצמי לקשר כל המדות כי בלתי זאת לא יהי' קיום עולם לכך ויאמר ישראל למה הרעותם לי להגיד לאיש היש לכם אח שהוא במדת צדיק כנ"ל ויוסף הצדיק היה שואל זאת מאחיו העוד אביכם חי פירוש העוד אפשר לאביכם להיות לו החיות היינו ליחד ולהשפיע עוד כל השפעות מעילא לתתא בלתי יסוד צדיק היש לכם אח שהוא בסוד צדיק וכאשר ראה יוסף שבנימין לא בא עי"ז הרגיש שבנימין הוא מוכרח להיות בסוד צדיק לכך בלתי אפשרי להפרד מאביו לכך התחכם יוסף לעשות פירוד בין הדביקים שיביאו גם את בנימין למצרים ואז לא יהי' ליעקב אצלו מדת צדיק ויצטרך יעקב לעשות כל הצטדקאות שיתגלה ליסוד צדיק ואז יתגלה יוסף ממילא שהוא סוד צדיק הראשון כנ"ל זה הי' תוכן כוונתו שיתגלה ממילא. וזהו ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתינו כפירוש המדרש אפילו עצי עריסותינו גלה לנו היינו סדר הזיווגים לאמר העוד אביכם חי כפירוש הנ"ל ומוכרחים אנו להגיד לו ע"פ הדברים האלה שזאת הי' מובן לו שבלתי אפשרי להשפיע בלתי יסוד צדיק ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפוא זאת עשו באם כן שמוכרח אני לשלח את בנימין ונעשה פירוד בין הדביקים לזאת תיחדו היחודים כפי שאומר לכם היינו קחו מזמרת הארץ בכליכם היינו תיחדו היחודים בשמות הקדושים שהוא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קנ"א קס"א קמ"ג מילואי שמות הוי' ואהי' העולים תרפ"ז בגימ' מזמרת וזהו בכליכם כלומר אתם שהגוף הוא כלי לנשמה ואל שדי יתן לכם רחמים היינו מדת צדיק המכונה בשם אל שדי ושלח לכם את אחיכם אחר היינו שיתגלה מדת צדיק הראשון הוא כפרש"י ז"ל ואני כאשר שכלתי שכלתי היינו מלשון בינה ושכל שאני אצטרך לפי העת שבנימין אין אצלי אצטרך לעשות בכל השכליות שלי היינו שאצטרך לעשות בהשכל שאהי' מדת תפארת ומדת צדיק והבן.
ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן איפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכחת ולוט בטנים ושקדים והנה יש לדקדק מאי מזמרת הארץ עיין פירש"י ז"ל ותו אין מובן כלל מאי מתנה זה לאדון הארץ כמוהו ובמה נחשב הוא ובפרט במתנה קטנה כזו מעט צרי ומעט דבש כו' ונראה דאיתא בספרי קודש אהא דאיתא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא פי' במזל העליון שהוא תלת מוחין עילאין שהוא ג' הויות גימטריא ע"ח כמספר מזל"א ומשם נמשך מי"ג ת"ד עילאה רחמים גמורים וחסדים מגולין לכנ"י ונמשך לכנ"י בני חיי ומזוני רוויחא והנה יש לשם הוי"ה ב"ה ד' מילואים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ולשם אהי' ג' מילואים קנ"א קס"א קמ"ג כידוע והנה כולם גימ' תרפ"ז כידוע והנה זה ג"כ ידוע מספרי הקודש דש ה' חסדים וה' גבורות וצריכים להמתיקם. והנה ה' פעמים אלהים גימ' ת"ל והנה איתא בכתבי האר"י ז"ל כשמשפיע לנוקבי' נחסר שנים ונשאר תכ"ח עיין שם באריכות והוא גימ' מת"ך והוא שם הממונה על הפרנסה והחותך חיים לכל חי ונשפעים לכנ"י פרנסה וחיים ובזה יובן שאמר להם ישראל אביהם א"כ איפוא זאת עשו ור"ל מאחר שיש קטרוגים ודינים למעלה עליכם א"כ צריכים אתם למשוך ממזל עילאה לכנ"י ולכווין בהוי"ה אהי' ובמילואיהם כנ"ל וזהו קחו מזמר"ת שהוא בגימטריא תרפ"ז כגימ' כל המילואים משמות הנ"ל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קנ"א קס"א קמ"ג 'בכליכם 'והורידו 'לאיש 'מנחה גימטריא הר"ת ע"ח כגימ' מזל"א דהיינו למשוך ממזלא עילאה ולמשוך מי"ג ת"ד עילאה לכנ"י ולהמתיק את ה' שמות אלהים גימ' כנ"ל שהוא חת"ך כנ"ל החותך 'ח'י'י'ם גימ' אהי' הוי' אהי' כידוע ולסלק כל המקטריגים והדינים מכם ולמשוך רחמים וחסדים מגולים עליכם וזה 'קחו 'מזמרת הארץ עד סוף הפסוק הר"ת עם הכולל גימ' חת"ך לרמוז כנ"ל ודו"ק והבן כל הנ"ל כי להיות שיש עליהם דינין מה' פעמים אלהים גימ' ת"ל נתן להם עצה למשוך המוחין עילאין שהוא כל המליאין גימט' מזמר"ת כנ"ל ולהמתיק הה' פעמים אלהים לעשות מהם גימ' חת"ך שהוא ר"ת מעט צרי כו' כנ"ל כאשר יבואר לקמן בפסוק וירא את בנימן אחיו בן אמו כל זה באריכות ע"ש ועי"ז יומשך להם רחמים גדולים וזה ואל שדי יתן לכם רחמים כנ"ל ודו"ק.
וישא עיניו וירא את בנימין וכו' ויאמר אלהים יחנך בני להבין למה בירכו דווקא בזה הלשון ועיין פרש"י ז"ל ונראה דאיתא בהפטורה של שבת חנוכה והוא בזכרי' סימן ב' מי אתה הר הגדול כו' והוציאה את אבן הראשה תשואות חן חן לה ויש להבין הכפל חן חן הול"ל תשואות חן לה ומאי חן חן ונראה דאיתא בכתבי האר"י ז"ל כוונת על הדלקות נר חנוכה ובקצרה הוא להדליק נר "חנוכה ר"ת נח"ל והוא ר"ת "נוצר "חסד "לאלפים שהוא מזלא עילאה כידוע שיש מזל עליון ומזל תחתון ויכווין למשוך ממזלא עילאה לכנ"י אור ושפע וכל מיני השפעות טובות והנה נר חנוכה מצוה להניחה למטה מעשרה כדי למשוך מספירות העליונות לכנ"י ובשבת מחויב להדליק תחילה נר חנוכה ואח"כ של שבת כדי להעלותה מעט מעט מתתא לעילא תחילה נר חנוכה עד נצח והוד בעצמה כידוע ואח"כ נר שבת יש לה עלוי ביותר כידוע והנה יש פלוגתא בפוסקים במוצאי שבת אם להדליק תחילה נר חנוכה ואח"כ להבדיל או להיפוך והנה שמעתי מאדומו"ר בוצינא קדישא מוה' יעקב יצחק הלוי מק"ק לובלין זצק"ל שאמר בשם הגאון איש אלהים המנו' מוה' שמואל שמעלקי זצוק"ל אב"ד דק"ק ניקלשבורג שבזה הלכה כט"ז להבדיל תחילה ואח"כ להדליק נר חנוכה וכן מנהגינו ונראה ליתן טעם לדבר עפ"י האמת ועפ"י הדברים הנ"ל כי האיך ידליק תחילה נר חנוכה קודם הבדלה כי מאחר שעלתה בשבת לעליי' הגדולה והרמה אין צורך לנר חנוכה להעלותה על ידו רק אחר שהבדיל והלכה לה קדושת שבת אז מן הצורך להעלותה ע"י נר חנוכה וע"כ צריכין תחילה להבדיל ואח"כ להדליק נר חנוכה ולהעלותה ודעת לנבון קל והנה איתא ג"כ בכתבי האר"י ז"ל לכווין בתיבת חנוכה שהוא "חנה "כו "חנה הוא גימ' ס"ג והוא שם ס"ג למשוך משם שפע ברכה ובני חיי וכל טוב לכנ"י והנה השכינה הקדושה נקראת אבן כדאיתא בספרים הקדושים על פסוק אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה דקאי על השכינה הקדושה נחזור להפטורה הנ"ל שאמר הנביא מי אתה הר הגדול כו' והוציא את אבן הראשה דהיינו השכינה הקדושה מוציאה השפעה ממוחין עילאין ממזלא עילאה כנ"ל שהוא אבן הראשה תשואות חן חן לה ונצרף תיבת חן אל ל' של לה הרי אותיות נח"ל שהוא מזלא עילאה למשוך משם לשכינה הקדושה השפעות ורחמים גדולים ותיבת ה' של לה מרמז על ה' הקדושה כידוע גם תצרף ה' של תיבת לה עם תיבת חן הראשון הרי אותיות מצורפים לתיבת חנה שהיא גימ' שם הקדוש שם ס"ג למשוך משם השפעות קדושות לשכינה הקדושה ומשם לכנ"י למטה וידוע שיש צדיק עילאה וצדיק תתאה ויוסף הוא צדיק עילאה ובנימין הוא צדיק תתאה וזה וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו דייקא כידוע ליודעים והיו ביחד צדיק עליון וצדיק תחתון אז נתכווין יוסף הצדיק להמשיך השפעה לכנ"י ע"י בנימין הצדיק ממזלא עילאה שהוא גימטריא נח"ל כנ"ל והוא ר"ת נפשינו "חכתה "לה' שע"י התעוררות מ"נ שאנחנו מעוררים לקשר שם כל נשמות ישראל נמשך ממזלא עילאה השפעות טובות וחסדים פשוטים ורחמים מגולים לכנ"י שלמעלה ומשם לכנסת ישראל שלמטה וזה ויאמר אלהים יחנך בני והנה "יחנך הוא גימ' "מזלא ויוד של יחנך הוא שימוש שהוא מזלא עילאה שהוא נוצר חסד לאלפים ונפשינו חכתה לה כנ"ל דהיינו למשוך משם השפעה לשכינה הקדושה ע"י שני צדיקים שהיו ביחד אז יוסף הצדיק ובנימין הצדיק כנ"ל והבין.
וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו וכו' ויאמר אלהים יחנך בני ויש לדקדק מאי אמר בני הלא היה אחיו וגם מאי שתרגום אונקלוס מן קדם ה' יתרחם עלך ברי אמאי תרגם מן קדם ה' ולא אמר ה' ירחם עלך ונראה לומר בדרך רמז דהנה כמה קדמונים מונין מצות נר חניכה בהתרי"ג מצות וצריך למודעי אמאי חושבים מצות דרבנן בהתרי"ג מצות הגם שמצות מגילה יש לה מעט רמז בתורה כמבואר בגמרא עד שמצאו כתוב בתורה עיי"ש בהגמ' אבל מצות נר חנוכה לא מצינו שום רמז בתורה ואיך מנו אותו בין התרי"ג ונראה לומר מעט רמז כי מבואר בסידור האר"י ז"ל ובמשנת חסידים לכווין בכל לילה מימי חנוכה בהדלקה למדה אחת מן שלש עשרה מדות הרחמים עד ליל ח' הוא מדה נוצר חסד ובמדה זו יוכלל כל השאר מדות יש לומר כך כי ר"ת של "נוצר "חסד "לאלפים הוא אותיות נחל ור"ת "להדליק "נר "חנוכה הוא ג"כ אותיות "נחל ע"כ רמוזים נרות חנוכה במדת נוצר חסד לאלפים והנה תיבות נוצר חסד לאלפים הם גימטריא תר"ג בלא הוי"ו של נוצר כי בתורה כתיב נצר חסד בלא וי"ו אם אנו חושבים האותיות של שלשה תיבות אלו חוץ השם הנח"ל הרמוז בר"ת הם תשעה אותיות נמצא המספר של שלשה תיבות נוצר חסד לאלפים עם האותיות חוץ השם נח"ל עולים תרי"ב ועם השם נחל הם תרי"ג נמצא בתיבות נוצר חסד לאלפים מרומז תרי"ג כנגד מצות התורה ותיבות להדליק נר חנוכה עם השלשה כוללים ועם מספר השם נח"ל עם ארבעה תיבות להדליק נר חנוכה נח"ל עולה תרי"ג ג"כ נמצא מרומז שפיר מצות נר חנוכה בתורה וכלול בתרי"ג מצות התורה וזה ידוע ע"פ כתבי האר"י ז"ל שיוסף הצדיק היה שרשו בתרי מזלות נוצר ונקה שהם מזל עליון ומזל התחתון ע"כ המשיך כל השפעות ממזל עליון למדת מלפות ע"כ רמוז שמו יוסף עולה שתי פעמים שלשה הויות שהם גימטריא "לחם "ומלח כי שלשה שמות הם י"ב אותיות עם השורש הם מרמזים לי"ג מדות כמבואר בכמה מקומות במקדש מלך ע"כ היה לו כח להמשיך ממזל עליון דהיינו ממדת נ"ח כל השפעות טובות וזהו שאמר לבנימין אלהים יחנ"ך בני רמז לו שימשוך מנח"ל הנ"ל שגימטריא נחל הוא יחנ"ך דהיינו מנוצר חסד כל השפעות למלכות שהוא מרמז לשם "בן שהיא מלכות וזה בני דהיינו שם "בן וזהו שתרגם אונקלוס מן קדם ד' יתרחם עלך ברי ר"ל מן קדם ד' דהיינו ממדת נ"ח שהוא באריך שהוא קודם השם הוי' יתמשך עלך רחמים למדת מלכות שהוא מרמז לבנימין ודו"ק.
וישא משאת מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימן ממשאת כולם חמש ידות וישתו וישכרו עמו ויש לדקדק מה הלשון משאת הול"ל וישא מתנות ותו מאי מאת פניו הול"ל וישא מתנות ממנו אליהם ותו מאי ותרב משאת בנימין כו' חמש ידות הל"ל חמש חלקים מאי ידות ותו מאי אשמועינן בזה התורה הקדושה בזה הפסוק וישא משאת כו' ותרב משאת בנימין חמש ידות מאי נפקא לן מיני' מזה והתורה הקדושה היא ניצחית ותו מאי וישתו וישכרו עמו והנראה לי בזה כי הנסיון להבחין להכיר איזה צדיק האמיתי כי יש כמה בחינות בצדיקים אבל להכיר איזה הוא צדיק האמיתי שהוא כנגד צדיק יסוד עולם שלמעלה הבחינה האחת היא בנסעם אל הצדיק אמיתי אזי בבואם אליו בראותם צורתו הקדושה ותואר פניו מלהיב לבבם בעבודת ה' וכל מה שעושים שם הוא היה העושה וינטלם וינשאם בקדושה אזי היא בחינה אחת שהוא בחי' צדיק יסוד עולם כידוע עוד יש בחינה אחרת כי יש כמה וכמה ת"ח צדיקים שנוסעים אל הצדיק והם עושים מצות ומעשים טובים גם בביתם ומתפללים ג"כ בביתם בהתלהבות גדולה ומה הוא הבחינה אצלם להבחין בנסעם אל הצדיק להבחין אם הוא צדיק האמיתי כנ"ל יש עוד בחינה לפניהם להבחין בכור הבחינה אם בבואם אל הצדיק הגדול אזי אין יכולים להתפלל וללמוד כאשר הם בביתם וכהה התלהבותם מעט דמיון כנר לפני האבוקה שכהה מאורו לפני אבוקה כן הם נופלים ממדריגתם בבואם אליו ואח"כ נתלהב לבם כאור שלהבת של גחלי אש של הצדיק אזי הסימן הוא כי הוא צדיק אמיתי והוא נגד מדת יסוד של מעלה כנ"ל וזה ביאור הפסוק וישא משאת מאת פניו פי' כי משאת הוא לשון וינטלם וינשאם הוא לשון גבהות והתנשאות וזה וישא משאת מאת פניו אליהם כי בבואם ביחד אל יוסף הצדיק אזי נתלהב לבבם והוגבה לבבם בהתנשאות מאת פניו ר"ל דהיינו מצורתו הקדושה אליהם ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות פי' חמש פעמים י"ד גימטריא יי"ן שהוא סוד יין המשומר שהוא עולם הבינה לפי שבנימין היה נקרא ג"כ צדיק כמבואר בדברינו לעיל בשם הזו"הק על כן בא הוא במדריגה יותר גדולה משאר אחיו הרי בחינה אחת בצדיק האמיתי שניתוסף בהאנשים הנוסעים אליו הארה גדולה והתלהבות אש ויוגבה לבבם בדרכי השם ועוד קאמר לנו התורה הקדושה הבחינה השנית הנ"ל סימן שנופלים ממדריגתם בתחילה בעומדים לפניו כנר לפני האבוקה זה סימן הוא שהוא בבחינת צדיק יסוד עולם וזה וישתו וישכרו עמו וזה הי' מה ששמעתי מפי הרב המגיד בוצינא קדישא מ"מ דק"ק קאזניץ זצוק"ל שאמר וישכרו הוא לשון בלבול הדעת שנתבלבלו דעתם ולדברינו ולענינינו הנ"ל הוא כפתור ופרח שפי' שנפלו מתחילה ממדריגתם בבואם אליו כנר לפני אבוקה וזהו וישתו וישכרו עמו כנ"ל ודו"ק.
א"י וישא משאת מאת פניו כו' ולכאורה מהו הלשון משאת כנ"ל ונראה בדרך רמז דהנה ידוע מהתועלת הגדול להתחבר עצמו אצל הצדיק והעיקר ע"י ריאת פניו של הצדיק מביא קדושה גדולה אל האדם כדאיתא בגמרא האי דמחדידנא מחבראי דחזינא לר' מאיר וכל עוד שהאדם מחובר יותר אל הצדיק הוא מתקדש ביותר ומושך הצדיק עליו יותר אור וקדושה. והנה השבטים הקדושים כשישבו במסיבה ביחד שזימן אותם יוסף הצדיק והתחברו עם יוסף שהוא היה בחינת צדיק יסוד עולם משך עליהם אור וקדושה גדולה ע"י הסתכלות אור פניו הקדוש וזה פירוש הפסוק ברמז וישא משאת מאת פניו אליהם ומשאת הוא לשון אור מלשון המשנה אין משיאין משואות שנטל אור מאת פניו דהיינו ע"י ריאת פניו הקדוש משך עליהם אור וקדושה ותרב משאת בנימין ממשאות כולם חמש ידות דהנה בנימין הצדיק נתקרב אצלו יותר ויותר מאחיו הופיע עליו יותר קדושה חמש ידות כנגד ה' בחינת נפש רוח נשמה חי' יחידה ודו"ק.