הפטורת שבת נחמו
נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם יצריך להבין למה כפל הלשון נחמו נחמו ובודאי הנביא מרמז כאן איזה דבר כי בכל תנ"ך אינו מיותר אפילו אות אחת ונראה לרמוז בזה דאיתא בספר יצירה במשנה ראשונה בשלשים ושתים נתיבות פליאת החכמה חקק יה ה' צבאות. וצריך להבין למה כתב בלשון חקיקה ונראה דקב"ה ברא כל עלמין עיקר כוונתו הי' להטיב לברואיו אך הקב"ה רצה לזכות את ישראל שיקבלו שכר ולא יאכלו נהמא דכסופא לפיכך צימצם אלהותו מעילא לעילא עד שברא העולם הזה עולם הגשמיי שיוכל האדם לבא בזה העולם לידי שכרה מאלהותו ית"ש ואלמלא שברא עולם התשובה לא היה העולם מתקיים כמאמרינו לעיל ונהר יוצא מעדן שהוא עולם הבינה עולם התשובה שהיא יוצא תמיד ומשפיע תשובה לכל אחד כפי בחינתו וכפי הכנת לבו ואם האדם עובד את הש"ית באמת ומפשפש במעשיו ועושה תשובה באמת עושה בזה שעשועין לפניו ית"ש ומסיר המסכים המבדילים וקב"ה מופיע בהירת אלהותו ית"ש וזהו שכרו הטוב שעיקר השכר הטוב הוא השגת אלהותו ית"ש כשהקב"ה מופיע בהירת אלהותו יורדים אז כל ההשפעות טובות לעולם. והנה קוב"ה הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין והוא ממלא כל עלמין ובתוך כל עלמין ומסבב כל עלמין ואין שום דבר הן בפנימיות והן בחיצוניות שלא יהי בו פנימיות אלהותו ממש וכשישראל עושים רצונו ית"ש ומתעוררים בתשובה שלימה נתגלה עולם הבינה עולם התשובה וכל אחד מישראל יבא לידי תשובה עילאה וימתקו הדינים בשרשם היינו בעולם הבינה שמני' מתערין הגבורות לצאת רק ששם הם במחשבה וצריכים אנו להתמתקן בשרשם שלא יצאו כלל ונכלל השמאל בימין יצחק באברהם ויופיע הקב"ה בהירת אלהותו ויתבטלו המסכים ומבדילים ואז תהי' הגאולה שלימה ועל זה אנו משימים כל מגמת נפשינו בימים נוראים להמתיק הגבורות בשרשם לכלול שמאל בימין ויצחק יסכים עם אברהם להמשיך חסדים מגולים על כנ"י. והנה עשר קדושות הם והם עשר הויות והן הן עשרת הדברות שכל דיבור מעשרת הדברות היא כנגד הוי'. ואיתא בזו"הק שעשרה מאמרות שנברא בהם העולם הם כנגד עשרת הדברות כי עשרה מאמרות הם יו"ד הויות לכן תקנו לנו הקדמונים לקרות ארבעה פעמים בשנה עשרת הדברות ובכל תקופה אנו קוראים אותה בתקופת טבת אנו קוראים העשרת הדברות שבפרשת יתרו ובשבועות אנו קוראים אותם והוא בתקופת נישן ובתקופת תמוז אנו קוראם העשרת הדברות שבפרשת ואתחנן ובתקופת תשרי אנו קוראים עשרה מאמרות שנברא בהם העולם והם כמו עשרת הדברות כדי שנקבל עלינו מלכותו ית"ש ונאמין באחדותו שהוא ית"ש עיקרא ושרשא דכל עלמין והוא ממלא כל עלמין ובתוך כל עלמין ומסבב כל עלמין ושלש ראשונות הם כתר חכמה ובינה וכתר הוא עולם שאסור להרחיב בו הדיביר ואפילו הרהור אסור בה מחמת גודל רוממותו והוא דבוק בא"ס ב"ה ושם היו כל העולמות עדיין בהעלם וחכמה ובינה אע"פ שהם ג"כ עולמות שאין בהם השגה אך מחמת שמהם התחילו להתנוצץ אפשר קצת לדבר בם וחכמה הוא היהוליי עולמות היינו שג' שרשי עולמות היו שם במחשבה ובינה היא הרת עולמות דהיינו ששם היו כל העולמות בהריון נכרו שם כעבור באשה ומשם נולדו העולמות עולם חסד יבנה ואיתא שהאבות היו במוחין. והנה איתא שגאולת מצרים הי' באברהם וגאולה העתידה תהי' ביצחק ולהבין זאת נראה כי הגאולה הראשונה היתה מצד החסד שלא היו ישראל ראוים לכך אלא הקב"ה עשה עמהם חסד והי' אפשר לגואלם והיה מקפץ על הגבעות מדלג על ההרים בשביל לגואלם וגאולה אחרונה תהי' מצד הדין דהיינו שישראל יכשרו מעשיהם ויתעוררו בתשובה ויתגלה עולם הבינה עולם התשובה ויבואו ישראל לידי תשובה עילאה ויעשו שעשועין לפניו ית"ש וימתקו הדינים בשרשם ושמאל יכלל בימין ויצחק יסכים עם אברהם שיתגלו החסדים על כנ"י ויופיע הקב"ה בהירות אלהותו בכל העולמות ואז תהי' הגאולה שלימה ויודו הכל שהוא אחד ושמו אחד וכביכול הקב"ה יגאל עמהם כמו שדרשו חז"ל והשיב לא נאמר אלא ושב וכו' והיינו דאיתא בגמרא כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו שיצחק יאמר להקב"ה בא ונפשר אותם וכו' כי הגאולה האחרונה תהי' מצד הדין שהיא בינה ומבינה עד מלכות הן ח' הויות שהם עולים בגימ' ר"ח כמנין יצחק וזהו פירוש המשנה בספר יצירה שלשים ושתים נתיבות פליאת החכמה חק"ק פי' שבעולם הבינה הי' שם חוקקת העולמות ששם היו נכרים בעבור ומשם עד מלכות הוא ח' הויות שעולה מספרם ר"ח כמנין חק"ק כמנין יצח"ק. וזה פי' הפסוק נחמ"ו נחמ"ו עמי כי' ששני פעמים נחמ"ו עולה בגימט' ר"ח כמנין יצח"ק פי' שגאולה אחרונה תהי' מצד הדין שימתקו הדינין בשרשם ויצחק יסכים על החסדים ואז יתגלה בהירות אלהותו ית"ש ויודו כל הגוים שהוא אחד ושמו אחד. וזהו עמי כלומר אתי כביכול אף יגאל עמהם ועיי"ן מתחלפת באל"ף וזהו עמי כלומר אמי שהיא עולם הבינה כידוע שהגאולה האחרונה יתנוצץ מעולם הבינה שהוא עולם התשובה שנקראת אימא עילאה ודוק.