שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת וכו' קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו. הנה מקרא זה צריך הבנה א' אמרו קחו עמכם דברים הי' די שיאמר קחו דברים ב' ביאור הכתוב אליו כל תשא עון גם מה וקח טוב גם אמרו ונשלמה פרים שפתינו יש לתת לב הלא בזמן שנתנבא הושע עוד הי' הבית על תילו והארמון על משפטו ומה צורך לשילום פרים בדבר שפתים הלא היו יכולין להקריב הקרבנות כמשפטם. ויראה כי הנביא מבאר לנו ומורה הדרך אשר בה נלך בעבדות בוראנו יתברך ודרכי התשובה הנכונה. כי הנה ישנם אנשים אשר יחשבו כי תוכן התשובה הוא יום ענות אדם נפשו בתעניתים וסיגופים. ואולם לא בזה בחר ה' ובפרט בדורות האלו צוה לנו אדומ"ור הרב האלקי הקדוש מו"ה אלימלך זצוק"ל לבל יתענו יותר ממה שציוו חכמינו ז"ל כי כשל כח הסבל לסבול התעניות והסיגופים ואין באפשרי לקנות שלימות ע"י תעניתים זולת מי שבטוח על כחו ואינו שיהי' יכולת בידו לקבלם או פגם ח"ו בעבירות חמורות יבוא לפני צדיקי הדורות להורות לו תשובה וכל ערום יעשה בדעת. אמנם זאת העצה להבא לשוב אל ה' לא טוב היותו מגלה מומיו לבני אדם כמאמר דוד המלך ע"ה אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אכן אולי אחרי אשר לא יפרטם בשפתיו רק יצפנם בלבבו ישכח ומסיח מדעתו אשר העוה ויסורו מנגד עיניו לזאת העצה הנכונה שבעת אשר יהי' לבדו בלי חברת האדם בביתו או בחוץ ישפוך שיחו לפני ה' ויתוך כמים לבו ולפרוט חטאיו ולהתוודות עליהם ולבקש מלפניו יתברך שיפתח לו פתחי התשובה ויורהו נועם דרכי'. גם בשכבו על משכבו בלילות זאת תהי' שיחתו בינו לבין בוראו ממקור לבבו ואם כה יעשה ימים על ימים בכל עת ובכל שעה גם בעת אשר יתהלך בחוץ לעסוק עסקיו אזי יבטח כי יפתחו לו שערי תשובה גם על זאת יפקח עיניו כל הבא לעבוד ה' באמת שישקול במאזני שכלו כל דיבוריו ומוצא שפתיו בתורה או בתפילה. האם נאמרו בלי תערובת סיג מחשבה הפוסלת ובלי פני' ובדחילא ורחימא והגם כי יעלה על דעתו אשר דיבוריו נאמרו באמת ובתמים ככל האמור. הנה מחשבה זו עצמה מטלת מום בעבודתו אחרי אשר יתברך בלבבו כי הוא יוצא ידי חובתו בעבדות בוראו לכן ראוי ונכון אשר אחר כל תיבה ותיבה אשר מוציא מפיו יתן אל לבו להתחרט עלי' על מיעוט עבדותו ולבקש מלפני ה' שישא עונו והנה אמרו חז"ל על פסוק אדם ובהמה תושיע ה' אלו בני אדם שהן ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה וביאור הדבר שכמו שהבהמה אין בצעקתה שום פני' וכוונת גיאות להעדר שכלה כמו כן יהי' עובד ה' שלא יהי' בתפילתו ועבדותו שום פני' וזה אמרו קחו עמכ"ם דברים פי' שתקחו הדברים עמכם בינכם לבין אלהיכם ושובו אל ה' ואח"כ מורה לנו הכתוב מהות התשובה ואמר אמרו אליו כל תשא עון פי' שתאמרו אליו יתברך בכל עניניכם הן בתורה הן בתפילה בכולם תדעו אשר לא יצאתם ידי חובתכם ותבקשו מלפניו יתברך שישא עון אשר חטאתם במיעוטכם עבדותיכם וקח טוב ביאורו שע"י שתקטינו עצמכם תמשכו עליכם השם הטוב שהוא מספר קטן של הוי"ה ב"ה ותקבל שפע כל טוב. ונשלמה פרים שפתינו פי' עי"ז תקנה שלימות ע"י אשר פרים שפתינו שאנו משימים עצמינו כבהמה וכמאמר חז"ל הנזכרים וביאורו שאין בתפילת שפתינו שום פני' כלל.
א"י שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעינך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב וכו' יראה הפי' שהכתוב מלמד לאדם לדעת מהות התשובה ובמה נשוב מעונינו כי במהות התשובה נמצא אנשים אשר לקחו דרך לעצמם לענות נפשותיהם וגופם במיני ענוים בתעניתם ובטבילות ובשארי דברים. ובדרך זה ימצאו ב' סוגי בני אדם האנשים המשכילים הבינו כי עיקר התשובה בלב היא תלוי להיות תמיד תוהא על הראשונות. ובכל רגע צריך האדם לשוב על רגע שקדם לו כי לא יצדק אנוש מעשיו ולא יזכה ילוד אשה אם שהוא ממעט בעבודתו וגם במה שעבד ה' שמא הי' לו קצת התפארות בו גם העונות המה מסכים מבדילים בינינו לבין אלהינו ואין יכולת קודם התשובה להיות נכסף בכל לב לדבק באור עליון כמאמר דוד המעה חטאתי נגדי תמיד שפירושו שהי' מתאונן ומצטער תמיד על שחטאתו לנגדו עומד ומבדיל בינו לבין קונו וצריך האדם השב למשוך עצמו בכל עוז לשבר דבר המבדיל למען יהי' נכסף לנועם ה' וזה יהי' מגימת פניו כל הימים והאנשים המשכילים המענים את נפשותיהם אם ירגישו שנחלשו חושיהם ושלא יוכלו ללמוד תורה ולהתפלל כראוי ונכון מחמת חלישת גופם וממעטים ע"י זה במלאכת שמים אזי ירפו מתעניתם למען לא יתבטלו מעבודתם ויש אנשים אשר לא ראו אור התשובה הנכונה ולא מחכמה המה מענים את גופם חנם וסוברין כי זה תשובה עיקרית לענות נפש ולא טוב עושים ובפרטות בדורות אלו דחלשא עלמא ואין ינולת לסבול ענויים ושעבוד המלכיות מחלישין הגופים ודחיקא מלתא טובא בבקשות המזונות זאת העצה (שלא לענות נפש כלל ומוטב) להשים כל אחד מגמת פניו אל התשובה העיקרית והוא שילמדו ויתפללו בדחילא ורחימא וכמו שנתבאר בגמרא שאדם השב אם הי' רגיל ללמוד דף א' ילמוד שני דפים והדבר ברור לכל בעלי ענוים שאין הכוונה שזו תחשב לתשובה מה שלומד דף יותר. אמנם כוונתם על פנימיות הלימוד ומהותו הוא שקודם שילמוד ישוב בתשובה בכל עוז שלא יהי' נאמר עליו מה לך לספר חוקי ובעת התפילה והלימוד יפשפש אחר כל תיבה שהוציאה מפיו האם נאמרה מעומק הלב ושלא בהתפארות וגם מהצורך לקשר נר"ן דלי' בפנימיות האותיות ולהסיר כל מחשבות לבו וכל הרגשותיו שלא יהיה כי אם בהתפילה ובלימוד התורה ומתבאר מהתיקונים ומוכח לעיל על מה ששנינו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וגם שנינו אין בור ירא חטא והוא דבר הסותר קצת ופי' שם שהכוונה שתקדם יראת חטאו לחכמתו וישוב בתשובה קודם הלימוד וכשילמוד מתוך התשובה ולקיים כל דבר תורה מאשר ילמוד יפקח ה' את עיניו ויפתחו לו שערי תשובה יותר ויותר וזהו אין בור ירא חטא שיראת חטא האמיתית ותכליתה אי אפשר כ"א אחר הלימוד וצריך האדם לדבק עצמו בעת התורה והתפילה בנועם אור הש"ית עד שאחר התורה והתפילה יהי' לו כוסף ופלות נפש ויונעם לנפשו להשאר דבוק באור העליון וחפצו ותשוקתו למסור את נפשו (ביד אדוני') לחסות בצל ה' ולחזות בנועם ה' ובאם יראה שעדיין אינו בערך זה כי עוונותיו מבדילין בינו לבין אלהיו ויראה לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה וזהו התשובה האמיתית וזהו שובה ישראל עד ה' אלהיך שתראה לשוב כל כך עד שתסיר מסך המבדיל בינך לבינו ותדבק בנועם ה' כי כשלת בעונך והוא מבדיל ועומד נגדך להפסיק בינך לבין המקום ב"ה ואח"כ מורה הכתוב במה נוכל להסיר מסך המבדיל ואמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' פי' שתקח לך דברי תורה ותפילה ועי"ז תוכל לשוב לה' להדבק בו אמרו אליו פי' כמו את ה' האמרת היום פי' שתראה להדבק אליו בגודל אהבה וחשוקה בעת התורה והתפילה ובאם תעשה כן הכתוב מבשרך כי כל תשא עון פי' שישא ה' עונך ויסלח לך.
א"י שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו יש לדקדק בזה א' אמרו עד ה' אלהיך לשון יחיד ומדוע יחד את השי"ת על איש אחד לבדו ולמה לא נאמר אלהיכם לשון רבים גם כי כשלת בעונך אין לו הבנה גם קחו עמכם דברים צריך ביאור גם למה נאמר אמרו אליו ולא נאמר דברו אליו גם כל תשא עון בלתי מובן שהיה לו לומר תשא העוונות כולם ויראה לרמוז עפ"י מאמר חז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד והדבר צריך ביאור ונראה לומר כי הבעל תשובה אשר שב אל ה' בכל לבבו על כל עוונותיו יש יכולת בידו להפך מדת הדין למדת הרחמים יותר מהצדיק גמור אשר עמד בתומו כל ימיו כי הבעל תשובה אשר קודם שובו היה אחוז בעבותות היצר ובסטרא אחרא ואחרי שובו היפך את כל הרע לטוב ונהפך משמאל לימין ע"כ העוז בידו ג"כ להפך מדה"ד שהוא בחי' שמאל למדה"ר שהוא בחי' ימין וזהו ג"כ מאמר חז"ל על פסוק צדיק מושל ביראת אלקים מי מושל בי צדיק ביאורו ג"כ שהצדיק אשר הוא בעל תשובה גמור וכבר היפך את הרע לטוב והוציא יקר מזולל יש בידו לבטל גזירת המקום ב"ה כמאמרם ז"ל הקב"ה גוזר והצדיק מבטל מפני שיש כח בידו להפך מדת הדין למדה"ר מחמת שכבר היפך השמאל לימין והנה בזמן שבית מקדשינו היה על מכונו והארמון על משפטו כשהיה אדם חוטא היה מביא קרבן וענין הקרבן הוא כמו שאמרו חז"ל על פסוק ויעלהו לעולה תחת בנו שעל כל עבודה ועבודה שעשה היה מתפלל ואומר יהי רצון שתהא זו כאלו עשוי בבני כאלו בני שחוט וכו' והנה בזמן הזה שחרב בית המקדש אמרו חז"ל שהתפילה היא במקים הקרבן והטעם הוא שכל ענין הקרבן היה להחשיב דם הקרבן כאלו היה דם האדם החוטא אף שלא הי' בפועל וא"כ כ"ש בעת התפילה שהאדם מוציא עלי' כוחו ואינו ומרתיח את דמו ומהפכו מאודם ללובן מק"ו שתהא מכפרת על האדם שממעט את דמו בפועל ממש וראוי שתהפך עליו מדה"ד למה"ר וחטאיו כשלג ילבינו ואמנם עיקר התפילה צריכה שתהא בדחילא ורחימא וילהיב לבבו בעת תפילתו בהתלהבות עצום מאד ויקשר מחשבתו בהשי"ת בדביקות וחשקות גדול כ"כ עד שכמעט שיגביה כל גופו וירצה להתדבק בשרשו ולעלות למעלה להשאר דבוק בנועם אור העליון ואז ראוי הוא שתכפר עליו ואולם אי אפשר לבא לידי מדה זו רק ע"י התדבקות לצדיקי הדור בפרט בדורות הללו אשר כשל כח הסבל ואי אפשר לסבול ענוים וסיגופים למרק העוונות ולהסיר מסכים המבדילים בינינו לבין אלקינו וע"י שהאדם מכתת רגליו ממקום למקום לילך לפני צדיקי הדור ומענה בדרך כוחו בגודל הטורח מהדרכים וגם הוא מתדבק לצדיקי הדור שמורים לו דרכי התשובה ומקשרים נשמתו לשורשה ומלהיבים לבבו לעבודת השי"ת ולשוב בתשובה שלימה להסיר מנגד עיניו מסך המבדיל מלחזות בנועם ה' ואז יכון תפילתו כקטורת וכקרבן מחמת שתהיה בהתהלבות ובדביקות להדבק בא"ס ב"ה וזהו אמרו שובה ישראל עד ה' אלהך פי' שתראה לשוב בדרך הזה עד שה' יהיה אלהיך ביאורו שכביכול יהיה ציית אותך ותהיה מושל לבטל גזירת המקום בה' כמאמרם ז"ל מי מושל בי צדיק וזהו אמרו כי כשלת בעונך כי זה הוא נתינת טעם שמפני כן תוכל למשול לבטל גזירת המקום ב"ה מפני שנכשלת בעוונותך ויכולת להפך אחר כן הרע לטוב והשמאל לימין לכן תהיה העוז בידך להפך מדה"ד שהוא בחי' שמאל למדה"ר שהוא בחי' ימין גם כי כשלת בעונך ביאורו שהכשלת כוחך והחלשת גופך בתשובתך ואמר א"כ שהעצה לבא לידי תשובה האמיתית ולכפר על כל עוונותינו הוא קחו עמכם דברים ופי' כמו שאמרו חז"ל על פסוק ויקחו לי תרומה ויקחו לי לשמי שביאורו שיקחו את הקב"ה לשמו ע"י תרומתם וכן ג"כ כאן פי' שתקחו עצמיכם עם הדברים שתהיו דבוקים בדביקות כ"כ עד שתקחו גם את עצמיכם ותרצו לפרוח ולעלות להדבק למעלה מחמת גודל הדביקות על ידי הדיבורים של התפילה ועל ידי זה חש"ו אל ה' ותכפרו על נפשותיכם והעצה לבא לידי תפילה בדביקות כזה הוא התחברות לצדיקי הדור המלהיבים לבב עם בני ישראל לעבוד ה' מהו מאמר הכתוב אמרו אליו כל כל רומז לצדיק כידוע ואמרו לשון אימרא ושפה פי' שתדבק אל הצדיק כמו שפה שמחובר לבגד ואז תשא עון שתשוב בתשובה וישא נגונך גם אמרו לשון אהבה כמו את ה' האמרת שיהי' ביניכם אהבה והתקרבות לצדיקים וקח טוב "טוב בגימטריא שם "אהוה היוצא מפסוק "את "השמים "ואת "הארץ והנה שמעתי מהרב הקדוש רשכב"ה רבינו יעקב יצחק מלובלין טעם למה שם "אהי' הוא תשובה שלשון אהי' פירושו אהי' עובד ה' מעתה ומעתה רצוני לתקן מעשי המקולקלים וכן שם "אהוה פירושו כן לשון הוה שאהי' טוב מעתה וגם טוב הוא גימטריא מ"ק של שם הוי' ב"ה ורומז בכאן שהבעל תשובה שהוא מקבל ע"ע בכל לבב לבל ישוב עוד לכסלה ואומר שיהי' מעתה עבד ה' עי"ז הוא מיחד שמות אהי' הוי' וכן הוא מיחד שם "אהוה עם שם "הוי' (וראיתי בספר מגדול אחד ששם "אהוה למעלה משם "אהי' שמהו' נתהוה אח"כ יו"ד) וזהו וקח טוב שתיחד שם "אהוה שהוא גימטריא "טוב עם שם "הוי' שהוא מ"ק של "טוב ע"י תשובתך שאתה רוצה להיות טוב עבד ה' מעתה ואח"כ אחר שתעלה למעלה זו אז ונשלמה פרים שפתינו שאז תהיה תפילתך במקום קרבן כנ"ל והבן.
א"י שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו הנה כבר דקדקתי על אמרו שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת וכו' לשון יחיד ואח"כ אמר קחו עמכם לשון רבים גם קחו עמכם צריך ביאור גם אמרו אליו כל תשא עון אינו מובן גם ונשלמה פרים שפתינו אין לו קישור למה שלפניו. אמנם יבואר ע"פ מאמר חז"ל לעולם יראה האדם א"ע חציו זכאי וחציו חייב וכו' כאלו כל העולם תלוי עליו שאם זכה מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות ובאם נתחייב וכו' וכן מצינו כשהתנוצץ אור אברהם אבינו ע"ה לעולם ראה והתבונן במעשי אנשי דורו שפרקו מעליהם עול מ"ש וראה שקיום העולם כולו תלוי עליו ואז הוסיף אומץ ודביקות בהשם ושמר כל עתיו ורגעיו שיהיו שלימים בעבדות השם ונתקיים העולם בשבילו וכן כל אדם העובד ה' צריך לראות תמיד א"ע כאלו אין להקב"ה בעולם הזה אלא אותו לבדו וכאלו כל העולם תלוי במעשיו ואז עי"ז יראה לשוב אליו יתברך ולתקן את כל אשר פגם בכדי שיכריע את כל העולם לכף זכות ואז הגם כי ח"ו אין מעשה כללות ישראל כראוי הוא מקיים את העולם ע"י מעשיו וכמו שמצינו ג"כ במשה רבינו ע"ה שבשעת מעשה עגל עמד בפרץ וטען שלא נאמר אנכי ה' אלהיכם אלא אנכי ה' אלהיך לי אמרת ואני לא עברתי עליהם והן ח"ו להיפך מצאינו שאמר משה רבינו פן יש בכס שורש פורה וכו' ואח"כ וראו את מכות הארץ וכו' שח"ו שורש אחד רע מכריע כל העולם לכף חובה. וזהו שובה ישראל עד ה' אלהיך פי' שכ"כ תשוב בתשובה כאלו כל העולם כולו אינו אלא עליך ואין בעולם אלא אתה לפני השם וה' הוא אלקיך לבד ולכן נאמר בלשון יחיד ואמר כי כשלת בעונך פי' שח"ו ע"י עונך תוכל להכשיל את כל העולם לכן תזהר לשוב בתשובה שלימה ואמר אח"כ שגם האנשים העוסקים בעבדות השם כל ימיהם וקמים בלילות לראש אשמורת ללמוד תורה ולשפוך שיח לפני ה' והם מתפללים בכונה אל ידמו בנפשם שכבר הם יוצאים ידי חובתן רק צריך לידע ולהשים על לב כי אין צריך לומר שבשעת שהאדם עוסק בעניני העולם הזה שיוכל לפגום בדבוריו בל"הר ורכילות ודברים בטלים ושקרים ודומיהן רק שגם בשעה שעוסק בעבדות ה' ועומד להתפלל אם ישקול בפלס מאזני שכלו כל דבוריו ומוצא שפתיו יכיר וידע שגם אז פוגם במחשבות זרות והגם שאין לו מחשבות זרות יוכל להיות שיש לו איזה פני' או שלא התפלל בד"ור כראוי ואז יבחין שגם הדבור שמוציא מפיו לפני השם ב"ה אינו ברור וצלול ואפילו כשתקבל עליו עול מלכות שמים ואומר שמע ישראל כשיתן אל לבו אח"כ היטיב ידע שעדיין לא אמרו באמירה זכה בלי שום תערובות התפארות או פני' דקה. ואז יבא לתכלית ההכנעה. והעצה לבא לידי מדה זו לשוב בתשובה על פרטי דבוריו בתורה ובתפילה הוא ההתדבקות לצדיקי הדור והם יעוררו לבבו לתשובה האמיתית. וזהו אמרו קחו עמכם דברים ושיבו אל ה' פי' שתשים לבך להתבונן בהדיבורים שלך בתורה או בתפילה ולשוב בתשובה עליהם לפני ה' והעצה לבוא להתעוררת תשובה זו הוא אמרו אליו כל. כל רומז להצדיק שנקרא כל כידוע ואמרו הוא לשון חיבור כנ"ל כמו אימרא של בגד שהוא תפירה המחברת הבגד ופיר' שתחבר עצמך אל הצדיק ואז תשא עון פי' שיתנשאו ויעמדו לנגד עיניך כל פרטי העבירות והקלות ידמו לך כגדולות גבוהות ותשיב עליהם בתשובה ו'ק'ח ט'ו'ב פי' שעי"ז תקח לעצמך הכנעה וטוב הוא רומז לקטנות וההכנעה שהוא מספר קטן של שם הויה ב"ה. ואז תשיג לבוא לידי שלימות. מהו ונשלמה פרים שפתינו שתהיה עבודתך זכה בלי פני' כמו שאין בבהמה בקולה שום פני' וכמאמר חז"ל ע"פ אדם ובהמה תושיע ה' אלו בני אדם שהם ערומים בדעת כאדם הראשון ומשימין עצמם כבהמה.
א"י שובה ישראל כו' כי הנה הנביא בא להוכיח כלל כל עדת ישראל ואמר לכולם שובה ישראל וחשש כי הלא העדה כולם קדושים ובתוכם הרבה גדולים בתורה ובמעשים טובים ואולי ישנם אנשים אשר אין מרגישים בעצמן כל חטא ועון מכל חטאות האדם שיצטרכו לשוב בתשובה ולא יהיו דבריו מתישבים על לבם לזאת פתח לפניהם תחילה הדרך להבחין בו האם כבר יצא ידי חובת תשובה. והאם יש בידו איזה חטא לשוב עליו כי הבחינה היא בעת אשר יעמוד האדם לשפוך שיחו לפני ה' או יבוא לעסוק בתורה אז באם הוא מנוקה מעת יהיו דיבוריו זכים וברורים ויוצאים ממעמקי לבו בגודל תבערת יקוד אהבת בוראו (כי אין מסך ומבדיל בינו לבין ה') בלי שום מחשבות בלתי לא טובים אכן אם הוא מחולל בעון העון הוא מסך מבדיל וקשה עליו לדבר דיבוריו בתורה ובתפילה ממורשי לבבו בלתי תערובות סיג מחשבות הפוסלת את העבודה. והמסתכל בבחינה זו יכיר וידע כי עודנו צריך לשוב כי מעט מזעיר נמצא אדם אשר תהיה תפילתו מאירה וזכה מכל סיג ותערובות. וזהו מאמר הנביא שובה ישראל עד ה' אלקיך ביאורו שתשוב עד ה' שלא ישאר שום מסך מבדיל ביניך לבין קונך כי כשלת בעונך והעון מבדיל וסוכך בעדו מלהתקרב אל ה' ואמר במה יבחן האם יש בידו ממה לשוב הוא קחו עמכם דברים ביאורו גם כן כנ"ל שתקחו לעצמיכם הדברים שעמכם שאתם מוציאים מפיכם בעת התפילה ועל ידי זה תדעו ותכירו שעדיין צריכים אתם להרבות בתשובה ועי"כ אין הדיבורים זכים וברורים מעומק הלב וזהו ושובו אל ה' ואח"כ נתן להם עצה איך לשוב אחר שידע שצריך לשוב אל ה'. ואמר אמרו אליו כל תשא עון ביאורו שתעתירו אל ה' שישא עונכם ממה שפגמתם עד הנה וקח טוב שתקבלו עליכם מהיום להטיב מעשיכם מכאן ולהבא ואח"כ אחר שתסירו המסך המבדיל ונשלמה פרים שפתינו שיעלה תפילתכם לריח ניחוח ותיטב לה' משור פר מפני שתהי' אז זכה וברורה בדיבורים היוצאים מן הלב כנ"ל.
כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי ופירש"י שם כל דמפיש באכילה ושתי' טפי עדיף. ודברי רש"י ז"ל צריכים ביאור שזה אינו מבואר לכאורה מלשון הגמרא מאיזה טעם יהי' עדיף דווקא לאכול הרבה גם הי' לו לומר דמפיש למיכל ולמשתה. אמנם יראה לומר ע"פי מה שאמרו חז"ל אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה והדבר צריך ביאור מה יוסיף תת כח להשראת השכינה כשהוא בעל קומה. והנראה כי הנה ידוע אשר העולמות הם עלמא דאתגלי' ועלמא דאתכסי' והחיצוניות העולמות הם עלמא דאתגלי' ופנימיות העולמות הם עלמא דאתכסי' וכן בכל הדברים התחתונים יש בהם פנימיות וחיצוניות והחיצוניות הם כלים לקבל הפנימיות וכל מה שהכלי יותר גדול יותר יכנוס בתוכו ומפני זה הי' מן הצורך שיהי' הנביא בעל קומה בכדי שיהי' הכלי יותר גדול שיכנס בו יותר פנימיות וקדושה. והנה בעיו"כ הזמן להמשיך החיצוניות והכלים לעשות להם בית קיבול וביו"הכ אנו ממשיכין הפנימיות וליחד קוב"ה ושכינתי' כידוע מכתבי האר"י ז"ל ושארי ספרי הקודש שיו"הכ הוא דין להמשיך הפנימיות העולמות אל התגלות העולמות וליחד קוב"ה ושכונתי'. וע"כ מצוה לאכול עיו"כ בכדי שנעשה הכנה לקבל הפנימיות ביו' הכ וזה ביאר רש"י ז"ל כל דמפיש באכילה טפי עדיף פי' שע"י האכילה הוא מוסיף לקבל הפנימיות. גם יש לפרש שממשיך ע"י אכילתו שפע וברכה על כל השנה. וזהו דמפיש באכילה שמוסיף באכילתו תוספת ברכה לעולם.