וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי כו' פי' רש"י לי לשמי תרומה הפרשה יפרישו לי ממונם נדבה יש לפרש ע"פ פשוטו פירש"י הנ"ל דהנה כשאדם רוצה לבא באמת לאמתו לעבוד הבורא ב"ה באמת לאמתו ליחד קב"ה ושכינתא בכל עבודותיו צריך לזה פרישות גדולה מבני אדם שלא יתחבר א"ע לבני אדם שאינם הגונים רק לצדיקי הדור לפעמים לראות עבודתם השלימה ועיקר להתבודד במחשבתו תמיד להסתכל רוממות אלהותו ית"ש זהו מדריגה אחת ועוד צריך מדריגה אחרת שלא יאהב לקנות ממון הרבה רק צריך להיות במדת הסתפקות להסתפק במועט כי אם ח"ו יהיה אוהב כסף אזי לא יהי' יוכל כלל לעבוד ה' באמת והשני מדריגות אלו הם חיוב גדול לכל מי שרוצה לכנוס להיות עובד ה' באמת וזהו פי' כוונת הרש"י הנ"ל עם פסוק הנ"ל ויקחו לי כשתרצו ליקח כביכול קב"ה דהיינו אלהותו ית"ש לשמי דהיינו לדבק קב"ה ושכינתא וזהו לי לשמי תרומה הפרשה מאת כל איש ר"ל צריך מקודם לפרוש עצמך מאת כל איש שלא להתערב עצמך עם ב"א רק להיות בהתבודדת גדולה וזהו תרומה מאת כל איש וגם צריך לפרוש א"ע מתאוות ממון וזהו יפרישו לי ממונם ר"ל שצריך לפרוש עצמו מממון שלא ירדוף אחר ממון רק הסתפקות ואז ידבנו לבו לה' ויהי' יוכל ליקח לי לשמי כביכול דהיינו ליחד העולמות העליונים עם התחתונים בא"ס ב"ה וב"ש כמובן. ואמנם יקרה לפעמים שנמה לאדם שנצרך לממון ונותן עיניו בממון לפי שעה באומרו שלאחר זמן יהי' פרוש לשמו יתברך ע"כ סיים רש"י ואמר נדבה ר"ל שיהי' מיד בלי יניח לימים הבאים כי זה חילוק בין נדר לנדבה שנדבה אומר הרי זו ומפריש מיד ונדר אומר הרי עלי שמקבל על עצמו להפריש לאחר זמן והבן.
עוד על פסוק הנ"ל בהתעורר עוד איזה דקדוקים וידבר ה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי פרש"י ז"ל ויקחו לי לשמי לכאורה מלת לאמר הוא מיותר גם יש לדקדק שאמר הכתוב ויקחו שמשמע אפילו לא ירצו ליתן ברצון יקחו מהם בע"כ וכן הוא באמת ששלש תרומות נאמרו כאן ועל מחצית השקל היו ממשכנין וא"כ איך אמר הכתוב אח"כ אשר ידבנו לבו שמשמע שיתנו מרצונם הטוב גם צריך להבין הלא תורתינו הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור בכל עת ובכל זמן איך שייך מצוה זו עתה בזמן הזה ובזוה"ק מאריך בזה שהכתובים אלו מרמזים לדורות ומפרש ויקחו לי תרומה היינו שיקח האדם לעצמו התרוממות לעבודת הבורא ב"ה מאת כל פי' שזאת יוכל להשיג ע"י שמדבק עצמו אל הצדיק שנקרא כל עיי"ש אמנם לא כאו"א יוכל להתבונן ולדעת מי הוא הצדיק האמיתי אשר בכוחו לרומם נשמות ישראל לאביו שבשמים לקשר אותם בשרשם שידבק עצמו אליו והענין הוא דהנה קוב"ה וישראל ואורייתא חד ובאורייתא ברא קב"ה עלמא דהיינו ע"י כ"ב אתווין דאורייתא וכל אות ואות הוא כלול בשם הוי' ב"ה וכל איש מישראל יש לו חלק באות מאותיות התורה וזהו שאנו אומרים אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד אחד בגימטריא י"ג הן י"ג מכ"ד והן ג' הויות וג' פעמים אחד הוא ט"ל והן טל אורות ולכן אנו אומרים אתה אחד בשבת במנחה שאז הוא רעוא דרעוין ונתגלין הט"ל אורות וזהו כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו ר"ל ע"י עסק התורה יוכל האדם להתדבק בהטל אורות שהן החיות של כל העולמות אמנם צריך שתקדים התשובה לעסק התורה כמו שאמר אדומו"ר הרב הקדוש רבינו יעקב יצחק הלוי זצוק"ל מלובלין כל הלומד בלא תשובה עליו הכתוב אומר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי וענין זה הובא כמה פעמים בכתבים שלי באריכות איך לבוא לידי תשובה אמיתית לאו כל אדם זוכה אלא מי שהוא צדיק גמור הוא דבוק תמיד בתשובה עלאה ולכן נקרא הצדיק כל כי תיבת כל גימט' חמישים ר"ל שהוא דבוק בנו"ן שערי תשובה ועי"ז הוא ממשיך השפעות טובות מעולם התשובה רק ע"י שמדבק עצמו אל הצדיק ממנו יקח איך לבא לידי תשובה האמיתית וכי תאמר איך נדע מי הוא אשר הוא דבוק תמיד בתשובה הלא יוכל היות שרואים מאדם מעשי נגלות שלו הן בלתי הגון על נכון ואעפי"כ לבו נשבר בקרבו ויקוד כיקוד אש בקרבו בהתלהבות גדולה להבורא ב"ה ע"ז הודיעו לנו חז"ל מי הוא הצדיק באמת שאיתא בגמ' מה בין נדר לנדבה נדר האומר הרי עלי נדבה האומר הרי זו ואיתא שם שהחסידים הראשונים היו מביאין כבשן לעזרה וסומכין את ידן עליו ושחטן כדי שלא יבואו לידי מעילה הרי שקראו חז"ל צדיקים לאותן שמדקדקים על עצמן כחוט השערה בעבדות השם כי מעשה הנגלות הן הוכחה על הפנימיות והן אמת שצריך להיות הצנע לכת אבל מ"מ גם מעשה הנגלות שלו צריכים להיות בכשרון שלא יהי' בהם שום דופי וזה ביאור הכתוב וידבר ה' אל משה לאמר היינו שידבר אל בני ישראל לאמר לדורות הבאים ויקחו לי תרומה פי' שיקחו לעצמן התרוממות בעבודת הבורא ב"ה ופרש"י ויקחו לי לשמי פי' לי בגימ' מ"ם רומז לתורה שניתנה למ"ם יום והוא המ"ם רבתא מלמרבה המשרה ומשם נשתלשל השם הוי' ב"ה והוא ושמי' חד ור"ל שילמוד אדם תורה עד"ז שע"י עסק התורה יתדבק בו ית"ש ויגרום בלימודו יחוד קוב"ה ושכינתא וממי יוכל לקבל לתת עצות בנפשו איך לבוא לידי השגה זו אמר הכתוב מאת כל ר"ל מאת הצדיק שנקרא כל ומי הוא הצדיק אשר אליו יתדבק האדם ללמוד ממנו עבודת השם אמר הכתוב איש אשר ידבנו לבו פי' נדבה הוא האומר הרי זו כנ"ל ור"ל זהו הצדיק האמיתי מי שמעשיות הנגליות הן בכשרון בלי שום דופי שנוכל לומר עליו במזומנים כמראה באצבע זו הן המעשים טובים שלו שמעשה הנגליות הן הוכחה על פנימיות מעשיו ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו הטובים מצדיק כזה אשר הוא מדקדק על עצמו כחוט השערה ממנו תקחו את תרומתי ר"ל ממנו תוכלו ליקח התנשאות לעבודת השם יתברך.
עוד על פסוק הנ"ל וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי הדקדוק הוא למה נאמר תרומה שהוא לשון התנשאות הי' לו לומר ויקחו לי נדבה כמו שכתוב אח"כ איש אשר ידבנו לבו ונראה בזה דהנה כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ודרשו חז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שכל אחד ואחד מישראל יראה את עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעשיו שהאדם צריך לזכך את עצמו מכל מיני גשמיות כדי שיהי' מרכבה לשכינה הקדושה כי קוב"ה וישראל ואורייתא חד הן ובאורייתא ברא קוב"ה עלמא וכוונת הבריאה הי' כדי שיהי' שכינתו בתחתונים ועל כוונה זו ציוה לעשות משכן כדי שיצמצם שכינתו בתחתונים ובמשכן הי' ציור ותבנית של כל העולמות כמו שאיתא במדרש יודע הי' בצלאל לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ ואדם הוא עולם קטן כלול מכל העולמות לכן אם האדם מזכך עצמו מכל וכל ומקדש את רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו זוכה ונעשה מרכבה לשכינה והשכינה מדברת מתוך גרונו וכבר אמרתי על פסוק ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו שהפסוק הזה הוא בלתי מובן שאמר הכתוב ככל אשר אני מראה אותך היל"ל ככל אשר אני מראה לך כי תיבת אותך מורה על עצם הגוף ומשמעות שלו שאני מראה אותך לאחרים. גם שאמר את תבנית המשכן כו' קשה הלא המשכן שלמעלה שהראה למשה הוא עצם המשכן והמשכן שעשו ישראל הוא תבנית המשכן שלמעלה שמכוון כנגד משכן שלמטה ואיך שייך לומר אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן אדרבה המשכן שהראה למשה הוא עצם המשכן עוד קשה שאמר וכן תעשו לשון רבים וכי כל ישראל יעשו המשכן גם מהיכן יבינו לעשותו כמו שראה וכי אפשר לקרב לשכל האדם להבינו שיעשה כמתכונת דבר רוחני' ויובן ג"כ ע"פ דרכינו כי משה רבינו ע"ה הזדכך א"ע מכל מיני גשמיות עד שנעשה כולה רוחני' ונעשה מרכבה לשכינה והי' הוא תבנית משכן שלמעלה וממנו היו יכולים ללמוד בני דורו איך לעבוד את השי"ת לזכות אל השגות משה רבינו וזהו פירוש הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כלומר שכל איש הישראלי יזכך עצמו מכל וכל כדי שיהי' מרכבה לשכינה אמנם לאו כל אדם יודע באיזה דרך ישכון אור לדעת מהיכן יבוא לזכות להשגה זו אמר הכתוב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן כו' ור"ל ככל אשר אני מראה אותך לבני דורך את תבנית המשכן ר"ל שאתה הוא תבנית המשכן שלמעלה וכן תעשו פי' ואתם תלמדו לעשות כמו כן שתהיו מרכבה לשכינה כי כל האדם יוכל לבוא להשגות משה רבינו היוצא לנו מדברים אלו שתכלית העבודה הוא לזכך א"ע ויעשה מרכבה להשכינה כדי שתהיה שכינתו בתחתונים כמו שהי' כוונת הבריאה שתהי' שכינתו בתחתונים ויתגלה מלכותו במהרה והנה אמרנו על פסוק מלכותך מלכות כל עולמים היינו שמדת המלכות הוא החיות של כל העולמות אך הוא מסובב בקליפות והקדושה הוא בהעלם וצריכים אנו להעלות המ"ש שתתיחד עם דודה ויתגלה מלכותו על כל העולמות ויהי' ה' אחד ושמו אחד ומדת המלכות נקראת אדני כמאמר הכתוב ואם אדונים אני איה מוראי ונודע שכל ספירה מעשר ספירות הוא כלול מכל העשר ספירות נמצא שיש עשר פעמים אדני וצריכים אנו להעלות כל מדות אדני ולבנות חומת השכינה ולדעתי שזה ג"כ כוונת של מאת אדני הקודש כי כל מדת אדני כלול מכל העשר קדושות ונתרבה למאה והי' כוונת של המאה האדנים להעלות ולבנות כל קומת השכינה כל היו"ד מדות אדני שהם כלולים מכל העשר קדושות והנה יו"ד פעמים אדני עם הכולל עולה בגימ' תרנ"א כמנין תרומה וזהו ביאור הכתוב ויקחו לי תרומה ר"ל שתנשאו המדת מלכות שהוא יו"ד פעמים אדני כמנין תרומה כנ"ל שתתיחד עם השם הוי' ב"ה ויתגלה מלכותו במהרה ויו"ד פעמים הוי' אדני עולים בגימ' תתק"י ואיש אשר ידבנו לבו עולה בגימ' תתקכ"ב י"ב עודף על מנין יו"ד פעמים הוי' אדני ורומז לי"ב גבולי אלכסון י"ב שבטי יה שהם י"ב צירופי הוי' ועם המקור הן י"ג מכילין דרחמי וזהו ויקחו לי תרומה כלומר שתנשא את המ"ש העולה כמנין תרומה כנ"ל איש אשר ידבנו לבו כלומר שתתיחד הוי' אדני והיו"ד הויות יופיעו אל היו"ד מדות אדני ויתבטלו הקליפות הסובבים המלכית שמים ויתגלו הי"ג מכ"ד על הכנ"י ואז יהיה ה' אחד ושמו אחד.
ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו וגומ' ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ועשית שני כרובים וגו' ואיתא במדרש ד"א ועשו ארון מפני מה בכל הכלים האלה כתיב ועשית ובארון כתיב ועשו אמר ר' יהודה בר שלום אמר לו הקב"ה יבואו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה הענין הוא עפ"י שאמרנו למעלה שכל איש הישראלי יש לו חלק באות מאותיות התורה ועיקר עסק התורה שילמוד למען יחוד קוב"ה ושכינתא וכפי כוחו שיוכל לעסוק בתורה יקבץ על יד הגם שאינו יוכל ללמוד כל התורה כולה אם יעשה על כונה הנ"ל לעשו' נ"ר ליוצרו ובוראו הוא רצוי' כהובא במדרש ע"פ וקובץ על יד ירבה שהשוטה אומר מי יוכל ללמוד כל התורה נזיקין ל' פרקים וכו' והחכם אומר אלמוד היום שני פרקים ולמחר שני פרקים וכו' גם איתא במדרש ע"פ ועשו ארון הה"ד שדי לא מצאנוהו שגי כח וכו' אלא כך אמר אליהו לא מצינו כח גבורתו של הקב"ה עם בריותיו שאין הקב"ה בא בטרחות עם בריותיו לא בא על האדם אלא לפי כוחו אתה מוצא כשנתן הקב"ה התורה לישראל אילו הי' בא אליה' בחוזק כוחו לא היו יכולים לעמוד שנאמר אם יוספים אנחנו לשמוע וגו' אלא לא בא אליהם אלא לפי כוחן שנאמר קול ה' בכח בכוחו לא נאמר אלא בכח לפי כוחו של כל או"א ולכך הביא המדרש הזה על פסוק ועשו ארון להורות לנו שיעסוק האדם בתורה כפי כוחו אשר יוכל להשיג רק שיהי' על כונת הנ"ל והנה אמרנו כמה פעמים והובא בספרי קודש באורייתא ברא קוב"ה שמשם הוי' ב"ה נשתלשלו הכ"ב אתוין דאורייתא ברל"א שערים נמצא כל אות ואות היא כלולה משם הוי' ב"ה ובשם הוי' כלולים כל העשר ספירו' שיו"ד ה"א הן המוחין והוא"ו הוא הששה קצוות והה"א תתאה היא מלכות נמצא הכ"ב אתוין עולין בגימ' ר"ך כי בכל אות ואות יש שם הוי' ב"ה שהוא כולל מעשר ספירות לכן עיקר עסק התורה צריך להיות עד"ז דהיינו שידבק עצמו באותיות התורה בעת לימודו וליחד האותיות עם השם הוי' ב"ה הגם שעבדות זה הוא יקר מאד ולאו כל אדם זוכה לזה כי אם יחו"ס עכ"ז כל אחד מישראל יש בו חלק מהתורה וע"י עסקם בתורה לעשות נ"ר ליוצרם נעשה היחוד זה ואיתא בזוה"ק השם הוי' נקרא אמה. ומזה נבוא לביאור ועשו ארון כתיב ועשו שיבואו כולן ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה כנ"ל עצי שטים שטים בגימ' שט"ן ור"ל שהתורה היא עצה נגד השטן כמאמר חז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו התורה תבלין ורמז לנו הכתו' גודל יקר העבדות של עסק התורה איך תהיה אמר הכתוב אמתים וחצי ארכו אמה הוא שם הוי' כנ"ל ובשם הוי' הוא ד' אותיות נמצא אמתים וחצי הן עשר אותיות היינו שעסק הלימוד תהי' ליחד השם הוי' מתתא לעילא דרך העשר ספירות ואמה וחצי רחבו אמה וחצי הן ששה אותיות דהיינו שצריך לתקן ע"י עסק הלימוד הששה מדות ואמה וחצי קומתו הן ג"כ ששה אותיות נמצא הכל יש כ"ב אותיות רומז שצריך ליחד ע"י לימודו הכ"ב אותיות עם השם הוי' ב"ה שיעלה למספר ר"ך כנ"ל ועשית כפורת זהב וגומ' אמתים וחצי ארכו אמתים וחצי הן עשר אותיות ואמה וחצי רחבו הן ששה אותיות ועשית שנים כרובים כרובים גימ' שני מאות ושבעים ושנים ונשאר על ר"ך שהן מספר הכ"ב אתווין נשאר עוד נ"ב ועם הששה עשר אותיות הנרמזים בהאמות של הכפורת כנ"ל יש ס"ח כמנין חיים כמספר אהי' הוי' אהי' ורומז אם האדם לומד עד"ז שמיחד הכ"ב אתוין עם השם הוי' ב"ה זוכה לחיים הנצחים.
ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת. יש לפרש ע"פ רמז דהנה הארון מרמז לתורה כנ"ל וזה ידוע מכל ספרי הקודש כשאדם רוצה ללמוד תורה לשמה אזי צריך קודם כל לימוד לעשות תשובה קודם שמתחיל ללמוד כי אדם אין צדיק בארץ כו' ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי ע"כ צריך האדם קודם הלימוד לפשפש במעשיו לעשות תשובה ולמצוא לעצמו חסרונות במעשיו ורצה מעתה להיות עובד ה' באמת ללמוד ולעשות וגם אחר הלימוד כשפוסק מלימודו אחר שלמד השעורין דילי' צריך לפשפש אם היה לו איזה פני' ח"ו בלימודו או ח"ו איזה כוונה אחרת שלא לשמה וצריך להרהר בתשובה על שלא הי' לימודו כהוגן ח"ו נמצא כל ימיו בתשובה וכן בכל עשיית המצות צריך ג"כ לעשות תשובה מקודם ואח"כ כנ"ל וזהו פי' הפסוקים הנ"ל דהנה הארון מרמז לתורה והכפרת מרמז לתשובה כמו תשובה מכפרת על עונותיו וזהו לשון כפורת דהיינו שתעשו תשובה קודם הלימוד התורה וזהו ועשית שנים כרובים זהב ופירש רש"י פרצוף תינוק להם דהיינו שצריך האדם לעשות ויהיה נכנע בעיניו ונדמה כתינוק בן יומו שלא עשה עדיין כלום מצות ומעש"ט ושני פעמים צריך האדם לעשות תשובה ולעשות לעצמו כתינוק דהיינו קודם הלימוד ואחר הלימוד כנ"ל וזהו שנים כרובים ר"ל שני פעמים צריך אדם להחזיק עצמו כרביא דהיינו כתינוק ב"י דהיינו קודם הלימוד ואחר הלימוד כנ"ל וצריך לחברם יחד וזהו משני קצות הכפורת דהיינו שתעשו תשובה קודם הלימוד ואחר הלימוד בלי שום הפרש ביניהם וזהו מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת וזהו פי' הפסוק שכתוב אח"כ ואל הארון תתן את העדות ופי' אינו יודע מה מלמדינו שהרי כתיב למעלה וע"פ דברינו הנ"ל אתי שפיר שהכתוב מרמז לנו שאחר שתעשה הכפורת דהיינו תשובה שיתכפר לך כל עונות ע"י תשובה אח"כ תוכל ללמוד בקדושה ובטהרה וזהו ואל הארון תתן את העדות אחר שתעשה תשובה כנ"ל.
ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה וארבעים אדני כסף כו' ולצלע המשכן השנית כו' עשרים קרש וארבעים אדניהם כסף כו' ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן כו' והיו שמונה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים כו' ועשית בריחים כו' חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה והבריח התיכן בתוך הקרשים כו' ויש לרמוז בפסוקים אלו ע"פ מדרש רבה בפ' זו על פסוק ועשו ארון וז"ל ד"א שדי לא מצאנוהו שגיא כח בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן התחיל מתמי' ואומר כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים והוא אומר עשה לי משכן כו' לכך אמר משה יושב בסתר עליון אר"י בר רבי סימון יושב בסתר הוא עליון על כל בריותיו מהו בצל שדי בצל שעשה בצלאל בצל אל בצל רחום בצל חנון אין כתיב כאן אלא בצל שדי בצל שעשה בצלאל לכך נאמר יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן אמר הקב"ה לא כשם שאתה סבור כך אני סבור אלא כ' קרש בצפון וכ' בדרום וח' במערב ולא עוד אלא שארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה הנה המדרש הזה הוא תמוה מרישא ועד סופו ואמר דרשוני ע"כ יש לפרש ע"פ רמז כך דהנה איתא במדרש וזו"הק שכל מעשי וכליו הי' דוגמת מעשי בראשית ר"ל כמו שמעשי בראשית נבראו בחכמה ובתבונה ובדעת כמו שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ובדעתו תהומות נבקעו כן במעשי משכן נאמר וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת כו' וכן דרשו חכמי הגמ' במסכת ברכות יודע הי' בצלאל לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ ע"ש ור"ל הפי' המדרש והזוהר והגמרא ע"פ פשוטו כך כמו שכוונת הש"ית הי' בבריאות שמים וארץ הי' כדי שיתגלה מלכותו על כל העולם דהיינו להיות שכינתו בתחתונים כך הי' כוונת הבורא ב"ה במעשי המשכן להיות שכינתו בתחתונים ע"י עשיית המשכן וכליו ע"כ כמו שברא הקב"ה העולמות ע"י צירופי שמות התורה ע"י חכמתו ובינתו ודעתו ית"ש כדי שיתגלה מלכותו על כל מעשי בראשית כך הי' צריך במעשי משכן לעשות ג"כ ע"י צירופי אותיות ושמות הקדושים כדי שע"י הכוונה בצירופי השמות שיהי' לבצלאל בשעת עשיית המשכן ע"י צירופי השמות ימשוך קדושה עליונה על המשכן וכליו שיתגלה עליהם התגלות השכינה ע"י צירופי אותיות ושמות הקדושים וזהו יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כי הי' צריך ממש להמשיך הצירופי שמות שנבראו בהן שמים וארץ כי המשכן היה דוגמת בריאת שמים וארץ כדי שיתגלה מלכותו ית"ש על כל העולם והכל הי' ע"י חכמה ובינה ודעת שנתן לו הקב"ה לצרף השמות בכל כלי וכלי שהי' דוגמה עליונה ממש וכן עשה וזהו פי' המדרש הנ"ל ד"א שדי לא מצאנוהו שגיא כח כו' בצל אל בצל רחום בצל חנון לא נאמר אלא בצל שדי בצל שעשה בצלאל ר"ל ע"י צירופי ויחודים בשמות שעשה בצלאל זה הי' צל כביכול להמשכות אלהותו ית"ש ועל המשכן וכל כליו והנה יש לומר בוודאי הי' כוונת בצלאל בעשיית המשכן גדול כ"כ אשר א"א לשום ברי' להשיג כוונתו הגדולה שממש עשה המשכן כמו שעשה כביכול הבורא שמים וארץ בכוונה אחת כביכול ע"כ בוודאי א"א לשום אדם להשיג היחודים וצירופי השמות הקדושים שעשה בצלאל כדי להמשיך הבורא ב"ה במשכן ובכלים אבל אעפי"כ התורה הקדושה נתנה רשות לדרוש ולחקור כדי להבין מעט מן המעט מעשי אלהינו י"ש ע"כ יש לרמוז כך דהנה מעשי המשכן הי' כדי להמשיך הבורא ב"ה לשכון בתוכינו ונאמר שבטי יה עדות לישראל ר"ל ע"י י"ב שבטי יה יש עדות שהקב"ה שורה בישראל והנה הי"ב שבטים הי' כנגד י"ב צירופי שמות הוי"ה ב"ה כל שבט נגד צירוף אחד משם הוי' ב"ה ועיקר ההמשכה שיכול האדם להמשיך אלהותו ית"ש לתתא הוא ע"י השמות הקדושים הוי"ה אהי"ה אדנ"י כידוע מהזוה"ק והתיקונים ליחד בכל ברכה הוי' אדני מעילא לתתא ומתתא לעילא הוי' אהי' עיין בתיקוני זוהר והנה בי"ב הויות יש מ"ח אותיות ע"כ הקרשים במשכן הי' מ"ח קרשים להמשיך הי"ב צירופי הויות ותחת המ"ח קרשים הי' צ"ו אדנים וצ"ו עולה מספר א"ל אדנ"י וזהו השם שצריכים ליחד בעולם עשי' עיין בסידור האר"י בכוונת התפילה נמצא עולים כל מספר האדנים א"ל אדנ"י שכך עולה א"ל אדנ"י צ"ו ואח"כ הי' ששה עשר בריחים כמו שמוזכר בתורה חמשה בריחים לקרשי כו' האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לירכתים והבריח התיכון הרי ששה עשר בריחים הגם שרש"י ז"ל מפרש שעם בריח התיכון הי' ט"ו אעפי"כ מהכתוב משמע שששה עשר הי' נמצא מספר האדנים צ"ו וששה עשר בריחים עולים בין הכל קי"ב וזהו מספר אהי' הוי' אדנ"י נמצא הי' מרמזים הקרשים ואדנים והבריחים על המשכות השמות הקדושים אלו כדי שיתיחדו השמות האלו וימשוך קדושת אלהותו ית"ש ע"י השמות הקדושים אלו על הקרשים ואדנים והבריחים והוא רחום יכפר עון. וזהו פי' המדרש הנ"ל אמר הקב"ה לא כשם שאתה סבור אני סבור אלא כ' קרש בצפון וכ' בדרום וח' במערב ר"ל כנ"ל שמספר הקרשים יהי' מ"ח כמנין אותיות שבי"ב צירופי הויות ע"י צמצום שכינתי וארד למטה לשכון עליהם והוא רחום יכפר עון. ולפי רש"י ז"ל שהי' חמשה עשר בריחים עם בריח התיכון יחסר אחד למנין יב"ק שמות תוכל ליקח הכולל להחשבון כי כך הוא הכלל בהחשבון שעל אחת לא דק בכל מקום כי מצטרף הכולל.