ויגש אליו יהודה במדרש רבה ויגש אליו יהודה כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו כו' יש לרמז בזה כך דהנה כי ראה יהודה שצריך לקרב עצמו אל האיש הזה וראה שצרתו צרה מאד ע"כ היה מוכרח ליחד היחודים הצריך לדבר זה לקרב הדיעות ומחשבות יחד וידוע שהשם אהוה הוא שם הדעת שהוא גושפנקא דחתום בי' שמיא וארעא כידוע כמה פעמים בספר מקדש מלך ששם הזה הוא שם הדעת ע"כ כשהי' מכוין בזה השם חיבר עצמו עם יוסף וזהו הרמז בר"ת "ויגש "אליו "יהודה הוא גימטריא י"ז והוא מספר שם "אהוה וגם השם הזה הוא מספר קטן של שם הוי' ב"ה לרמז שאי אפשר לאדם לבוא לבחי' הדעת לקשר ולחבר איזה התחברות הקדושה כ"א שיקטין א"ע תחילה ע"כ כשהקטין יהודה א"ע ע"כ קירב עצמו ליוסף ויבוא לבחי' הדעת שנתחברו יחדיו יהודה ויוסף וזהו פי' המדרש הנ"ל כי הנה המלכים נועדו ר"ל נתחברו יחדיו זהו יהודה ויוסף ועי"ז כשנתחברו יחדיו יהודא ויוסף ושאר כל אחיו היו באותו מעמד ע"כ נתגלו כל הי"ב צירופי הוי' של כל י"ב שבטי "יה שכל אחד מהם הי' נגד צירוף אחד מהשם וכל הי"ב צירופים עולים שי"ב ורמוז בתיבות "שמות "בני "ישראל הר"ת הוא שי"ב וזהו רמוז בפסוק כי הס"ת של "ויגש "אליו "יהודה עם הכולל עולה שי"ב כי בעת הזאת נתגלו הי"ב צירופים של השם הוי' ב"ה ונתעוררו כל הרחמים עליהם ונמשך להם משם חיים וזהו אמצע אותיות של "ויגש "אליו "יהודא עולים בגימטריא חיים גימטריא אהי' הוי' אהי' הם המוחין הגדולים וע"י היחודים אלו המשיך ונתגלה להם יוסף שהוכרח להתוודע להם ע"י השמות הקדושים האלו כנ"ל.
וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה יש לדקדק כי השלשה תיבות לשום לכם שארית בארץ היא כמו מיותר לגמרי כי הי' די כשאמר וישלחני אלהים לפניכם להחיות לכם וכו' ויש לפרש דהנה כל המשא ומתן של השבטים שהי' עם יוסף מחמת שהי' ידוע להם שיהודה הוא המלך וסברו שיוסף רוצה להיות מולך עליהם ולא רצו לקבלו עליהם למלך מחמת שידעו שיהודה הוא המלך אבל באמת היה שקב"ה הוא סיבת כל הסיבות וסיבב שבע"כ ישתחו ליוסף והי' צריכים כולם להיות נכנעים כל ימיהם ליוסף וזהו ידוע מה דאיתא בגמרא ר"ה נושא עון כו' לשארית נחלתו מקשה הגמרא לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו ומתרץ הגמרא למי שמשום עצמו כשריים לזה הקב"ה מעביר על כל פשעיו וזה א"א לאדם לשום א"ע כשריים רק כשהוא בעצמו נכנע ובפרט כשהיא אדם גדול ומכניע א"ע לפני קטן ממנו ועושה עצמו כשריים אצל הקטן אזי הקב"ה מעביר על כל פשעיו וזהו שרמז להם יוסף וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית ר"ל לכם דייקא לעשות עצמיכם כשיריים לפני שתהיו נכנעים לפני ועי"ז יהיה לכם תקומה להחיות לכם לפליטה גדולה ר"ל שיעבור ה' על פשעיכם לעו"הב וזהו הפליטה גדולה וק"ל.
ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים כו' ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה. ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כו' וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ויש לדקדק דרש"י פירוש על גשו נא אלי שהראה להם שהוא מהול מנא לי' לרש"י זאת ומאי דווקא הראה להם סימן זה שהוא מהול הלא היו לו סימנים אחרים היינו במכירה שאמר להם כי מכרתם אותי מצרימה מזאת לא הי' ידע שום אדם זולתם והי' להם סימן מובהק גם שאר סימנים ועוד קשה מה זה שאמר להם אשר מכרתם אותי מצרימה מלת מצרימה מיותר הלא זאת נראה שנמכר למצרים הו"ל אשר מכרתם אותי ותו לא גם מה שאמר כי מכרתם אותי הנה מתיבת הנה משמע בשביל שמכרו אותו דווקא הנה למצרים ע"כ אל יחר בעיניכם משא"כ באם היו מכרוהו לזולת מצרים וצריכים זאת להבין גם מה שאמר וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ וכי כן בשבילם לבד היתה זאת לטובה הלא בשביל כל העולם כולו שוה לטובה היתה זאת כדי להחיותם ברעב ומה אמר דווקא לפניכם גם מה שאמר לפליטה גדולה נראה כמיותר. ונראה לי לפרש כי גדולים מעשי אלהינו בסבבו סיבובים לבני אדם בפרט לישראל עם קדושו והכל הוא לטובה אות מאתו ית"ש לבני ישראל אך מחמת טחות עיניהם בראות שכל הסובבים הוא לטובה כי נראה כדבר והפוכו וכשהש"ית הוא מוציא מכח אל הפועל אז נראה בעליל שתמיד עיני ה' לנו וה' דורש אותנו לטובה והנה זאת ידוע מספרים הקדושים שעיקר גלות מצרים היתה בשביל להעלות הניצוצים הקדושים שנפלו ונבלעו בארץ מצרים שהוא דבר והפוכו במקום אבי אבות הטומאה שהמה שטופי זמה מאד כידוע והי' ע"י שאדם הראשון פירש מאשתו ק"ל שנה ונבלע בארץ מצרים ועיקר גלות מצרים הי' להעלות אותם הניצוצות למקום שרשם לקדושה עילאה ולעשות אותה כמצולה שאין בה דגים היינו שלא להשאר בה שום ניצוץ קדושה במקום הטומאה וכן עשו ואז נגאלו והתיקון הלז לא הי' יכול להיות כ"כ בשאר ארצות כמו בארץ מצרים כי הוא קרוי' ערות הארץ והמה שטופי זמה לכן שם הי' יוכל להיות תשובת המשקל על ניצוצים הקדושים בזה שהי' גדורים מערוה וזהו שאמרו חז"ל בזכות שלשה דברים נגאלו אבותינו ממצרים ואחד מהם הוא שלא שינו את לשונם והיינו שהיו גדורים מערוה כי ברית הלשון מכוון לברית המעור והיינו תיקון אות ברית קודש לכך הוכרחו דווקא לגלות מצרים לתקן את אות ברית קודש והוא תשובות המשקל באותו מקום השטופי זמה שם יוכל להיות התיקון להעלות הניצוצות הקדושות שנפלו באותן ק"ל שנה ולא הי' דבר נקל הוא זה לתקן דבר זה עד שרשו ולא הי' באפשרי ביד בני ישראל להעלות כך כל הנצוצים הקדושים לכך הי' הקב"ה מסבב סיבובים במכירת יוסף דווקא שהוא סוד צדיק שומר הברית ודווקא למצרים שהוא דבר והיפוכו אבי אבות הטומאה ערות הארץ שטופי זמה ושם ניסהו הקב"ה אותו באשת פוטיפר ועמד בניסיון ולא פגם את אות ברית קודש וזאת בלתי אפשרי הי' באיזה משאר האחים כי אולי לא יעמדו בנסיונם ודווקא יוסף הצדיק שהוא סוד צדיק שומר הברית הוא יכול לעמוד בנסיון זה בשמירת הברית והוא המשיך דבר זה למצרים שהתחיל לתקן שם תיקון הברית מפגימת אד"הר. ומעשה אבות סימן לבנים שבעקבותיו דרכו אח"כ בני ישראל בארץ מצרים בגדירת הערוה שגדרו עצמם ועשו התיקון הזה בשלימות בתיקון שמירת הברית והעלו כל הניצוצים עד שעשאו כמצולה שאין בה דגים וזולת יוסף שהמשיך זאת לא היה כח ביד בני ישראל למשוך ולתקן זאת רק ע"י המשכת יוסף הצדיק היו יוכלו אח"כ בני ישראל לתקן זאת עד שרשו והיו יכולים להעל ממצרים והי' הגאולה ע"י יוסף ע"י שהתחיל להמשיך דבר זה וזהו שאיתא במדרש ע"פ הים ראה וינוס ארונו של יוסף ראה כו' ומשם בארה ביאור הפסוקים שלפנינו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי היינו שהראה להם שהוא מהול היינו שהראה להם שלא פגם את אות ברית קודש כי עמד בנסיונו ותיקן שמירת הברית במצרים שהוא ערות הארץ כנ"ל בכדי שיוכלו אח"כ בניהם לדרוך בעקבותיו שיגדירו עצמן מן הערוה כנ"ל כדי לתקן זאת עד שרשו ועל ידי זה יגאלו ויוכל להיות להם הגאולה שלימה וזהו שאמר להם אשר מכרתם אותי מצרימה דווקא כי במצרים דווקא יוכל להיות התיקון ההוא משא"כ במקום זולתו כאשר פרשתי לעיל. וזהו שאמר להם ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה דייקא הנה למצרים כי מכירתם הי' עושה פעולה זו שיהי' להם אח"כ הגאולה כפי שפרשתי ומה' הי' דבר זה בכדי שיוכל להיות להם הגאולה ודבר זה ההכרחי הי' וזהו שאמר להם וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם היינו כי ע"י המשכת דבר זה בתיקון שמירת הברית עי"ז היה יכולת אח"כ בבני ישראל לתקן זאת עד שרשו ולהעלות כל הניצוצים ואז זמן הגאולה באה משא"כ בזולת המשכתו לא הי' יכולת בידם לתקן זאת עד שרשו וזהו ולהחיות לכם לפליטה גדולה שיהיה להם פליטה מהגלות ויגאלו גאולת עולם אמן.
עוד על פסוק הנ"ל ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי כו' ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו ויתן את קולו בבכי כו' ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף כו ועתה אל תעצבו כו' כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כו' כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כו' מהרו ועלו אל אבי כו' רדה אלי אל תעמוד כו' כי עוד חמש שנים רעב פן תורש כו' והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם. הדיקדוקים רבו מאד בפרשה א' מפני מה לא הי' יכול עתה להתאפק יותר מקודם. ב' מה הוא הלשון נצבים עליו הול"ל יושבים לפניו. ג' שאמר הוציאו כל איש מעלי במשמעות לשון זה יש שגם אחיו יצאו בהכללות כל איש. ד' מפני מה האריך הכתוב בלשון ויתן את קולו בבכי הול"ל ויבך והיתה עומדת תיבה זו במקום הארבעה תיבות. ה' כי כבר נאמר כי למחיה שלחני אלהים לפניכם ולמה נאמר אח"כ פעם שנית וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ונראה כשפת יתר ושוב נאמר ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה והוא מיותר. ו' מה שאמר יוסף וכלכלתי אותך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש כו' קשה וכי חכם גדול כיוסף יתהלל ביום מחר לאמר וכלכלתי אותך כו' מי יודע מה יולד יום אם יהי' בחיים חיותו ומי יודע אם לעת כזאת יהי' עוד שליט ומושל כהיום. ז' שאמר והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם דרשו בבראשית רבה והובא ברש"י ז"ל כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש והוא ראי' מבוררת על האחוה כבר טענו ע"ז גאוני קדמאי ובררו בראיות שגם במצרים יוכל לספר בלשון הקודש ועכ"ז עדיין יש לדקדק האיך שייך ראי' בדבר הנשמע שאמר והנה עיניכם רואות כו' כי פי המדבר אליכם והיל"ל והנה אזניכם שומעות כו' הגם שמצינו בתורה דוגמא זו דהיינו וכל העם רואים את הקולות זאת משמיע לנו הכתוב גבורות הבורא ית"ש להראות דבר הנשמע כפרש"י שם משא"כ כאן. ח' והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה מהו שייכות זה לזה וכי בשביל שיראה כבודו של יוסף ירד יעקב למצרים למקום טומאה מארץ ישראל ונראה לי לפרש ע"פ דרשת חז"ל ע"פ ויגש אליו יהודא מענה רך משיב חמה כי מדה זו להיות משיב חמה ע"י מענה רך בלתי אפשרי זולת ע"י הכניעה שיכניע עצמו בפני אותו איש הרוצה להשיבו מהחמה ובפרט אם גדול רוצה להשיב חמה של הקטן ממנו צריך להכניע עצמו יותר ויותר כפי ערך גדולתו יהיה ענוותנותו והכנעתו אך מדת הכנעה קשה להשיגו מחמת הסתת היצה"ר המסיתו להיות חושב עצמו שהוא בעל מעלות ומדריגות ומנשאו ומגדלו ומרומם אותו במחשבתו ע"כ צריך פעולות יתירות לבער היצ"הר ומחשבה זו מלבו ובהיותו בא להכנעה אזי ממילא הוא מפשט קצת מגשמיות כי הגיאות והתנשאות הוא מחמת הגשמיות ותאוות עו"הז אך בהיותו בא למדת הכנעה וחושב עצמו לאפס ולאין אזי מופשט הוא קצת מגשמיות וכל אחד כפי גודל הכנעתו אזי יותר ויותר מופשט מגשמיות ונשאר ברוחניות ואז מתדבק עצמו בעולמות עליונים ונעשה מרכבה לאותו דבר המושך על עצמו היינו ההכנעה וזה הוא פירש המאמר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבה"מד אם הניחו מוטב ובאם לאו יקרא ק"ש כו' יזכור לו יום המיתה ונוכל לומר מפני מה דווקא יום המיתה וח"ו שיבוא בו עצבות כי כבר הפליגו בו בגנות מדה זו וע"כ דרכינו כך הוא פירושו שיהי' רואה את הנולד ויעמוד על סוף דבר שיהיה מוכרח לבא לפירוד היינו לפירוד הנשמה היהולי מגוף הגשמי זה הוא סוף כל אדם להיות הנשמה מופשטת מהגשמי' לזאת יראה תיכף בעודו בחיים חיותו לבוא למדה זו היינו להפשיט עצמו מגשמיות עוה"ז וישאר אצלו רק הרוחניות לבד ואז יהיה מדובק בעולמות עליונים וינצל מיצ"הר הרוצה להחטיאו. וזה ידוע וראיתי כן מצדיקים גדולים שבהיותם מדבקים עצמם בעולמות עליונים והמה מופשטים ממלבושי גופניות והשכינה שורה עליהם ומדברת מתוך גרונם ופיהם מדבר נביאות ועתידות ואותם הצדיקים עצמם אינם יודעים אח"כ מה שהיו אומרים כי המה דבקים בעולמות עליונים והשכינה מדברת מתוך גרונם ואיתא במדרש רבה ויגש אליו יהודה כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו ומן הסתם השבטים הקדושים בפרט יהודה שהיה מלך ובגשתו אל יוסף להיות משיב חמה ע"י מענה רך להשיב להם בנימין אחיהם והיה צריך לבא להכנעה יתירה כפי גודל גדלותו שהיה מלך היה צריך יותר לבא להכנעה יתירה וכן שאר השבטים ובודאי הפשיטו מעליהם כל מלבושי גופניות ונשארו רק ברוחניות כאלו היו בלא גופים ודבקו עצמם בעולמות עליונם ובהיותם עושים כך היא מבלתי ספק שבוודאי הביאו למטה כל המרכבה הקדושה כי הם המה המרכבה הקדושה ובוודאי נתגלה אז כל המרכבה הקדושה עם כל מלאכי מעלה אשר למרכבה ועפ"ז ביאר הפרשה שלפנינו ולא יכול יוסף להתאפק שהי' בוער בו ההתלהבות והקדושות מהמרכבה הקדושה שנתגלו וזהו לכל הנצבים עליו היינו המלאכים כמש"ה ויבואו בני האלהים להתיצב שהמה בבחי' נצבים כי אינם בבחי' מהלכים רק נצבים תמיד על עמדם יעמודו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ר"ל אותו שהוא בבחי' איש היינו שאינו מופשט מהגשמיות זה יוציא לחוץ היינו כל האנשים שהיו עומדים שם זולתם דהיינו זולת אחיו ואז גם יוסף הפשיט עצמו ובא לדביקות גדול ונשאר רק ברוחניותו וזהו ויתן את קולו בבכי בכ"י עולה ל"ב כי הבי"ת הראשונה הוא רק פעולה והמה ל"ב נתיבות החכמה שדבק עצמו בחכמה עילאה בעולמות עליונים ואז היתה שכינה מדברת מתוך גרונו של יוסף הצדיק וזהו שאמר פעם שנית וישלחני אלהים לפניכם כו' ולהחיות לכם לפליטה גדולה היינו שיהי' לישראל קיום בגלות וכל הפרשה כולו היה מדבר עתידות והוא עצמו לא הי' יודע מה שהוא אומר כי השכינה היתה מדברת מתוך גרונו כנ"ל וזהו שאמר להם והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם ר"ל כי פי המדבר ואני איני יודע מה שהייתי מדבר וזהו ראי' שאני אחיכם שדבקתי עצמי בעולמות עליונים ככם ונשלמה המרכבה ושייך שפיר לשון ראי' שראו שלא הי' יודע מה שהיה מדבר מפני שהי' דבוק בעולמות העליונים כנ"ל ואח"כ אמר להם באם שהמורא הזאת יעלה על ראשו של אבינו מלירד למצרים מפני שלא יוכל בארץ מצרים לדבק עצמו וליחד בעולמות העוליונים כבארץ ישראל. לזאת אמר להם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם שאני כ"כ בגדולה ואעפ"כ יכולתי לדבק עצמי בעולמות עליונים לזאת תראו כי אין המקום גורם כלל לכן לא יהיה פחד מלבא הנה ומהרתם והורדתם את אבי הנה ונתישבו כל הדקדוקים הנ"ל והבן.
לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות ויש לדקדק מהו לשון חליפות הול"ל נתן לאיש שמלות ונראה כי ידוע שהש"יתב נתן באדם ימין ושמאל דהיינו יצ"הט ויצ"הר כדי שהאדם יעשה מהשמאל מיצ"הר יעשה ימין ודוגמתו נעשה ג"כ למעלה למעלה מהשמאל נעשה ימין והנה לפעמים נראה להצדיק שעשה עבירה ועושה תשובה עלי' ובאמת אין זה עבירה והוא היה סיבה מן השמים שיעשה דווקא זה המעשה רק לעיניו נראה כך והדוגמא מצינו בהשבטים במכירת יוסף שאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו כו' ע"כ בא עלינו הצרה הזאת ובאמת היה מהש"יתב כמאמר יוסף כי למחיה שלחני אלהים לפניכם ודוגמתו מצינו במדרש רבה במעשה יהוד' ותמר על פסוק צדקה ממני שיצאה בת קול ממני יצאו דברי כבושים שעי"ז נבנה משיח בן דוד והנה הצדיק אינו מאמין בעצמו לדין עצמו לכף זכות שלא עשה עבירה בהדבר שעשה מחמת שמתירא דלמא הדבר נעשה ע"י היצ"הר שמכשילו רק הצדיקים הגדולים שעולמם ראו בחייהם המה רואים הכל ויודעים תיכף האמת לאמיתו שכל מה שעשו הגם שנראה לעבירה הוא באמת טוב וסיבה היה הדבר מן השמים בהכרחי שיהיה כך והשמאל נחלף לימין אבל הצדיק אשר לא הגיע למדריגה זו אינו יודע זאת ועושה תשובה על הכל רק בעו"הב שם סוד ה' נגלה עליהם שזה שעשו שהיו סוברים שהוא מהשמאל אדרבא חילוף היה הדבר והי' מימין והנה השבטים שהכירו עצמם עם אחיהם יוסף הצדיק ונתחברו אליו והופיע בקדושתו עליהם שיחלפו השמאל בימין וזה לכולם נתן לאיש חליפות שמלית כו' פי' שיחליף שמלות מלשון שמאלית "באלף שיחליף השמאל בימין ולעשות משמאל ימין והופיע בקדושתו הגדולה עליהם שיכירו שגם השמאל הוא ימין בענין אותם שעולמם ראו בחייהם כן השפיע עליהם שיראו האמת בדוגמת המכירה שנדמה להם שהיה מהשמאל ובאמת היה מימין ומצוה גדילה והכרחי מן השמים כן כל המעשים שאין מכירים בעצמם אם הוא מהשמאל ונדמה להם לעבירה הכירו אז שהוא חילוף הדבר מהשמאל שהוא ימין ולבנימין נתן שלש מאות כסף פי' שלש מאות הוא בגימטריא שם אלהים במילואו כסף הוא בגימ' עץ רומז לשם הוי"ה ב"ה כידוע מהספרים שהוא רחמים ומחמת שלבנימין היה אוהב יותר מהם ומקורב עמו יותר משאר אחים השפיע עליו קדושה יותר גדולה וחמש חליפות פי' ה' גבורות חליפות שמלות שהיה מחליף השמאל לימין כנ"ל ודו"ק.
ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק י"ל מפני מה דווקא לאלהי אביו יצחק ומדרש רבותינו ידוע ונראה לי כי אברהם הוא ימין הוא מדת חסד ויצחק הוא מדת גבורה ויעקב הוא הבריח התיכון המבריח מקצה אל הקצה ונכלל השמאל בימין וממתקת הגבורות בשרשם ומתחילה היה גם יעקב ממשיך מדתו של אביו יצחק כדאיתא בזו"הק וישב יעקב בארץ מגורי אביו מגורי היינו מדת הפחד של יצחק אך כשראה שמוכרח לבוא למצרים וישארו בניו בגלות המר ולא יהיה ח"ו קיום להם בהגלות אז המתיק הגבורות בשרשם ונכלל השמאל בימין גבורה בחסד ויתנהג תמיד בחסד בכדי להיות קיום לישראל בהגלות המר וידוע דהזבחים היינו שלמים וזהו ויזבח זבחים היינו שעשה שלום לאלהי אביו יצחק שהמתיק הגבורות בחסדים ונכלל שמאל בימין ואז נעשה שלום להם להשפיע שפע טובות בעולם לישראל להיות להם קיום בהגלות המר כנ"ל ודו"ק.
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה נראה דהיינו שמות השבטים היינו זכות השבטים שהם בני ישראל עומד לישראל במצרים דהיינו בכל צער שישראל בתוכם באים הם עם בני ישראל במצרים להגן עליהם.
ובני ראובן "חנוך "ופלא "חצרון "וכרמי הנה מצינו לחכמינו ז"ל שדורשים השמות ע"כ גם אני ארמז בעזרת השם בשמות אלו רמז מה דהנה מצינו שראובן היה ראשון לבעלי תשובות שהיה עוסק בשקו ובתעניתו על בלבול יצועי אביו והנה אמרו חז"ל מקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כי הצדיקים גמורים כל אחד נכווה בחופתו של חבירו וכל אחד יש לו מדריגה מיוחדת לפי מעשיו אבל הבעלי תשובה יונקים מעולם התשובה שהוא עולם הבינה ודבק בשלשה ראשונות שחכמה ובינה הן תרין רעין דלא מתפרשין ומושך מחכמה שהוא פלא עליון ומי"ג ת"ד ששרשם בשלשה הויות הוא גימ' מזלא ומושך משם בני חיי ומזוני שבמזלא תלי' מלתא וחסדים גדולים ורחמים גמורים על כנ"י עד שהם נקראים כרמי כרם ה' צבאות וזה מרומז בפסוק ובני ראובן פי' הבע"ת נקראים בני ראובן מפני שראובן ראשון לבעלי תשובות כנ"ל חנך גימ' "מזלא פי' שהם יונקים ממזל עליון מי"ג ת"ד ששרשם שלשה הויות בגמטריא "מזלא "ופלוא פיר' שיונקים מפלא עליון וחצרן חצר "נון פי' נון רומז לנון שערי בינה והבע"ת הוא דבוק בבינה וזה חצרן חצר נון פי' שהוא בחצר ודירה של נון שערי בינה וכרמי פי' שפועל רחמים וחסדים גדולים על כנ"י עד שהם נקראים כרמי כנ"ל ודו"ק.
ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גשן ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על צואריו עוד ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראות את פניך כי עודך חי נוכל לדקדק שנאמ' ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה מפני מה לא הודיע לנו הכתוב ביאותו אל יוסף וחזרתו דיעקב להראות לו הדרך ומהו שכתוב תיכף ויבואו ארצה גשן גם דרשו חז"ל שמפני כך לא נפל יעקב על צוואר יוסף שהי' קורא ק"ש. ומקשים העולם באם הי' אז עונת ק"ש מפני מה לא היה יוסף קורא ק"ש ג"כ גם מה שאמר יעקב אמותה הפעם מדרש רבותינו ז"ל ידוע ועדיין יש לנו דברים בזו. ונראה לי לפרש בדרך רמז וסוד עפ"י מה שהרחבתי הדבור בפ' מקץ ע"פ עלי היו כלנה עיי"ש ותמצא נחת כי המיחדים מהספירות הקדושות המה שלשה דהיינו דעת בסוד משה ותפארת בסוד יעקב ומדת צדיק הוא סוד הברית הוא סוד יוסף הצדיק המה השלשה המיחדים ומקשרים כל המידות ומשפיעים מעילא לתתא וכל ההשפעה המה משפיעים לסוד הברית הוא מדת צדיק ומדת הברית הוא המשפיע לעולמות התחתונים היינו למדת המלכות הוא סוד יהודה הוא המלכות שמים וזה הוא היחוד השלשה עוד נראה להקדים לפרש לידע לדרוך בדרכי השם יתברך מקטנם ועד גדולים היינו שמתחילת בימי נעורים בעת ביאת אצלו היצ"ט המתחיל להתלהב לבו לילך בדרך ה' תמימה אז היצה"ר הוא המבקש תחבולות להבטלו ממעשיו הישרים ומראה לפניו כאלו המה הרים גדולי' ומים עמוקים ואז צריך האדם להחזיק עצמו במעודו להרגיש היצה"ט על היצה"ר ואותם הזמנים נקראים ימי קטנות ובהיותו מחזיק עצמו לעבודת השי"ת אז בא הוא לגדלות היינו שמשיג לאיזה שכליות ונקרא גדלות ראשון ואחר כך נופל קצת ממדריגתו מחמת שעדיין היצה"ר מגביר עליו ונקראת קטנות שני אז יראה להתחזק עצמו בכל האפשריות והצטדקאות לעבודת השי"ת בתשוקה גדולה ובהתלהבות גדול אז בא אח"כ למדריגת היותר גדלות ולשכליית יתירות ו"ו נקרא גדלות שני שאז הוא נדבק במוחין עילאין ואינו נופל שוב ממדריגתו ונשאר בדביקותו הם המה הדרכים הישרים המטיבים ללכת בהם בדרכי השי"ת. ונחזור לענינינו שיעקב הוא תפארת הוא המיחד ומקשר המדות ומשפיע לסוד יוסף הוא משך "הוא"ו הברית קודש ויוסף הוא המשביר למדת מלכות והוא מחלק לאכסניא ההשפעות וזה היה כוונת יעקב בירידתו למצרים בכדי להתחבר אליו מדת צדיק שהיה פרוד ממנו עד כעת כי זולת מדת צדיק בלתי יכולת לקבל ולהוריד השפעה כנ"ל ומבשרי אחזה אלקי וקודם התגלות של יוסף הצדיק היה בנימין במקום צדיק וע"י בנימין היה מוריד ומעביר השפעה כמבואר בפ' מקץ בשם הזו"הק ייעו"ש אך לא יכול יעקב להיות תמיד בהיחוד כי לא היה אצלו מדת מקור צדיק רק בנימין היה במקומו והוא לא היה בשרשו מדת צדיק רק מה שעשאו יעקב במקום יוסף לזאת לא היה יוכל יעקב להיות תמיד מיחד ומקשר המדות להשפיע מעילא לתתא אלא לאיזה עתים אשר היה צריך להוריד ההשפעה ע"כ היה נסיעתו ליוסף בכדי שיהיה מיחד עצמו עם מקור מדת צדיק ואז יוכל להיות תמיד מיחד ומקשר המדות בלי הפסקה ויעקב ירא לנפשו באם ח"ו נפל קצת יוסף ממדריגתו ושוב אינו יכול לדבק עצמו בעולמות עליונים להיות מרכבה למדת צדיק לקשר עם יעקב ע"כ שלח את יהודה לפניו אל יוסף להורות לפניו "גשנה נוטריקון גדלות שני היינו להורית ליוסף שיבוא לגדלות שני למוחין עילאין "ונון של "גשנה הוא "נון רבתי "נון עילאה המה "נון שערי בינה מעולמות עליונים בכדי להוריד השפע ע"י החמשה חסדים וזאת מרמז ה' של גשנה כי התפשטות מבינה עד יסוד הוא חמשה לכך נאמר תיכף ויבואו ארצה "גשן שבבוא יהודה אל יוסף נתיחד גם כן עמו שהוא המלכות המחלק אכסניא ואז באו כולם למדה זו של גדלות שני וזהו ויבואו ארצה 'ג'ש'ן ונתיחדה כל המרכבה וזהו ויאסר יוסף מרכבתו היינו למדתו הוא מדת צדיק ויעל לקראת אביו שהיה עלי' ויחוד עם אביו "גשנה היינו למדה הנ"ל וירא אליו ויפול על צואריו ויעקב רצה לבחון זאת אם עדיין נשאר יוסף בסוד צדיק ולא פגם זה הוא הבחינה שקרא ק"ש ובאם שח"ו הי' יוסף פוגם באיזה דבר חלילה אזי היה מבלבל את יעקב אבינו מיחודו אך יוסף הצדיק עמד בצדקו ולא הי' מבלבל ליעקב כלל אז היה ידע יעקב בבירור גמור שעדיין עומד בסוד צדיק הראשון ואז יוכל לקשר כל המדות כנ"ל בלי הפסקה וזהו שאמר הכתוב ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם ר"ל שלא אמות אלא פעם אחת ואז תפסיק ההתקשרות בעת שיבוא עת וזמן פרידתי מן העולם אבל לא קודם וזהו אחרי ראות את פניך כי עודך חי ר"ל שאתה בבחי' חי היינו במדה שלך ואזי אהיה ג"כ תמיד בבחי' חי כדפרישות בפ' מקץ שאוכל להתייחד תמיד בלי הפסקה וזהו שדרשו ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה שעיקר חיותו היה אותם השבע עשרה שנה שהיה במצרים ועפ"י דברים אלה יובן כי אז היה יוכל להיות מיחד ומקשר תמיד מבלי הפסק ודוק והבן.
ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראות פניך הנוטריקן של תיבת "הפעם הוא "פדיון "עשרה "הרוגי "מלכות ודי למבין.
והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורנו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת מצרים כל רועה צאן הנה איתא בזו"הק שבסיפורי מעשיות מרומזים סודות עמוקים והנה גם בכאן יש לרמוז שאמר להם יוסף הצדיק שיאמרו לפרעה שהם עבדים למלך העולם שהוא אלהים גם אנחנו וגם אבותינו אנחנו עבדים לאלהינו מלך העולם בעבור תשבו בארץ גשן ולזה "אנשי "מקנה "היו ר"ת אלהינו מלך העולם מנעורינו ועד עתה היינו עובדי השם גם אנחנו גם אבותינו היינו עבדי אלהינו מלך העולם וק"ל.
ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כו' כי כבד הרעב בארץ כנען כו' ויאמר אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך היא כו' הדקדוק מבואר מה לו לפרעה לאמור ליוסף אביך ואחיך באו אליך מה היה מבשרי שבאו וכי בלא מבשריתו לא ידע שבאו ונראה עפ"י דרשת בעל הגדה ויגר שם מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע אלא לגור שם וזהו שהיו רוצים להוציא זאת ממחשבתי פרעה שלא יהיה חושב עליהם בשביל שיוסף כאן מלך לזאת באו ג"כ לכאן להיות ג"כ שרים נכבדים אחיהם של מלך לכך אמרו לו להוציא זאת מלבו רק באנו לכאן לגור להיות גרים כי אין מרעה לצאן כי כבד הרעב בארץ כנען ולא להיות לנו לחשיבות גדולה אבל פרעה לא כן ידמה רק היה מדמה שבאו לכאן בשביל להתנשאות בחשיבות גדולה וזה שאמר פרעה ליוסף אביך ואחיך באו אליך ר"ל אליך דייקא בכדי להיות להם גדולה וחשיבות על ידך שאתה מלך ואתה אחיהם ואעפי"כ אין אני מקפיד על זה רק ארץ מצרים הוא לפניך במיטב הארץ הושיב כו' כנ"ל והבן.
ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ כו' ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בהם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי הנה גם בכאן מרומז בסיפורי מעשיות כנ"ל בשם הזו"הק והנה איתא בגמרא שקודם מותו אמר יעקב אבינו לבניו שמא יש פסול במטתי כאברהם כו' וכיצחק כו' שיצא ממנו עשו כו' פתחו כולם ואמרו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד פתח ואמר ברוך שם כבוד מל"ו ועשו היחוד וזה כל עבודתם היו לעשות היחוד שיהיה ה' אחד ושמו אחד ולזה מרמזים הפסוקים הנ"ל ארץ מצרים לפניך היא דהיינו שהוא שלכם שתעשו בהם כרצונכם במיטב הארץ כו' ישבו בארץ גשן דהיינו "גשן "גש "לנון שערי בינה דהוא עולם התשובה ושמתם "שרי "מקנה "על ר"ת של "שרי "מקנה "על הוא שמע ותיבת "אשר "לי הוא אותיות ישראל דהיינו שמע ישראל כנ"ל שזה עבודתם היה לומר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ליחד יחודים שיהיה ה' אחד ושמו אחד אמן וק"ל.
ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם. הנה גם בכאן מרומזים בסיפורי מעשיות כנ"ל בשם הזוהר הקדוש דאיתא בספרי קודש שיש ה' חסדים גימטריא ק"ל וה' גבורות גימטריא ת"ל והעיקר העבדות של הצדיקים שיהיו נכללין הה"ג בהה"ת שיאירו הה' חסדים בהה' גבורות וזהו "תלפיות שכל פיות פונים בו דהיינו שכל פיות מתפללין להמתיק הה"ג שגימ' ת"ל כידוע דהיינו להמתיק הדינים בשרשם למעלה למעלה ולמשוך ממוחין עילאין שהוא ג' הויות שהוא י"ב אותיות ועם המקור הוא אח"ד שהוא י"ג מכילין דרחמים י"ג ת"ד ולמשוך ממזל עליון בני חיי ומזוני לכנסת ישראל והנה כשנמתקין הדינים כנ"ל אזי נחסר מה' פעמים אלהים שעולים ת"ל כנ"ל נחסר אחד ונשאר משפט שהוא גימט' תכ"ט וזה משפט לאלהי יעקב דייקא שע"י נעשה המתקה הנ"ל שהוא בריח התיכון המבריח מקצה אל הקצה. וזה דכתיב ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד עולם אמן ואמן דהנה יש לדקדק מאי אמן ואמן הכפל של אמן ומאי מרמז ונראה כנ"ל דאיתא בכתבי האר"י ז"ל כשנמתקין הדינים בשרשם אזי נחסר אחד מה' פעמים אלהים שגימ' ת"ל כנ"ל ונשאר גימ' 'מ'ש'פ'ט כנ"ל וכשמורידין לנוקבי' נחסר עוד אחד ונשאר תכ"ח והוא חת"ך החותך חיים לכל חי והוא שם הממונה על הפרנסה כידוע ונמשך רחמים וחסדים טובים ומגולין על כנ"י ונעשה יחוד הוי"ה ואדנ"י הוא ר"ת "פותח "את "ידך שעולה גימ' צ"א כמספר הוי"ה ואדנ"י וסופי תיבות חת"ך החותך חיים לכל חי ונמשך פרנסה טובה וחיים וכל טוב לכנ"י וכ"ז נעשה ע"י יעקב אבינו שהוא ממתיק כל הדינים כדאיתא בגמרא ישגבך שם אלהי יעקב מכאן לבעל הקורה שיאחז בעובי הקורה שעליו שעליו להמתיק את הדינין ולמשוך רחמים לכנ"י וזה ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם דהיינו מעולם העליון עד העולם דהיינו עלמא תתאי יהי' נמשך ברכה מהבריכה העליונה וממזלא עילאה לכנ"י אמן ואמן שני פעמים אמן גימט' יעקב דהיינו כנ"ל שעל ידו נמתקים הדינים ונמשך השפע לכנ"י והנה כתיב אלה תולדות יעקב יוסף שהוא ג"כ מיחד והוא ממתיק ג"כ כל הדינים עד שנכללים הגבורות בהחסדים וזהו ויכלכל יוסף את אביו כו' כי ה' חסדים כל אחד הוא נכלל מיו"ד מדריגות וה' גבורות כל אחד נכלל ג"כ מיו"ד מדריגות הרי כל אחד גימ' כ"ל שעולה נו"ן ויוסף פעל שיהיו נכללים הה"ג בהה' חסדים והנה כל או"א עולה כ"ל שהוא חמשים כנ"ל והגבורות נכללים בהחסדים וזה ויכלכל יוסף שהוא אותיות כ"ל כ"ל כנ"ל וזה נעשה ע"י יוסף הצדיק שהוא ממתיק ג"כ כל הדינים כנ"ל ונחזור לענינינו שזה הי' עבודתו של יעקב אבינו עם השבטים הקדושים שיתייחד השם הוי"ה באדנ"י שהוא גימ' פא"י כנ"ל ולהמתיק הה"ג שיהי' נכללים בהה"ח ה פעמים הוי"ה גימט' ק"ל כנ"ל ויאירו הה"ח בהה"ג שיהי' כולו חסדים ויהיה נמשך כל טוב לכנ"י ויהיה ה' אחד ושמו אחד. והנה איתא במדרש רבה על פסוק הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה. וכבר הגיע תחיית המתים להיות בימיו ע"ש כי עבודתו של יעקב והשבטים ובפרט יוסף הצדיק הי' עיקר עבודתם שיבוא המשיח בימיהם ע"י היחוד הוי"ה באדנ"י כנ"ל וע"י שיאירו הה"ח גימ' ק"ל בהה"ג כנ"ל. וזהו ויאמר "פרעה "אל "יעקב ר"ת 'פ'א'י כנ"ל כמה ימי שני חייך פי' מה עבודתך להש"ית כל ימי חייך ולזה ויאמר "יעקב "אל "פרעה ג"כ אותיות 'פ'א'י בר"ת. ושני פעמים אמן גימ' יעקב כנ"ל ורומז בזה שעל יעקב מוטל ליכנס בעובי הקורה ליחד הוי"ה ואדנ"י שעולה מספרם פא"י וזאת הי' מהות השאלה של פרעה והתשובה של יעקב בדרך רמז ולזה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה פי' שזה עבודת כל שני מגורי שיאירו הה"ח שגימ' ק"ל כנ"ל בהה"ג ויהי' חסדים טובים נמשכים לכנ"י ויתיחד הוי"ה באדנ"י ביחוד גמור שגימ' פא"י כנ"ל ויהי' ה' אחד ושמו אחד ויבוא משיח צדקנו ולזה תמצא שמרומז 'מ'ש'י'ח בר"ת "ימי "שני "חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם פי' שגם המה הי' עבודתם בכך ליחד הוי"ה באדנ"י ולמשוך רחמים וחסדים גדולים לכנ"י ועבודתם הי' גדולה מעבודתי ואמר דרך ענוה. והנה מרומז פעם שנית אותיות 'מ'ש'י'ח בר"ת "ימי "שני "חיי אבותי לרמוז על שני משיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד שיבואו בב"י אמן והבן.
הא לכם זרע וזרעתם את האדמה כו' ויש להבין הא יוסף פתר את החלום שיהי' שבע שני הרעב ועכשיו לא עברו רק שני שנים משני הרעב ולמה נתן להם זרע לזרוע ועיין ברש"י ז"ל ונראה דרך פשוט דאיתא דכל הרעב שהי' הי' סיבות וגילגולים שיבוא כל הכסף מכל המדינות לארץ מצרים כדי למלאות דבר ה' אשר דבר לאברהם אבינו ע"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כדאיתא בספרי קודש על פסוק כספכם בא אלי ועיין בספר נועם אלימלך על פסוק זה והנה בשנה ראשונה לקט יוסף הצדיק כל הכסף מארץ כנען ומארץ מצרים ומכל הארצות כדכתיב וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען כו' ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה ויתום הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען וראה יוסף הצדיק שכבר יש די והותר למלאות דבר ה' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול וא"כ ל"ל הרעב בחנם וביטל בתפילתו את ימי הרעב ואמר הא לכם זרע וזרעתם את האדמה כנ"ל וק"ל.
והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהי' לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם. ונראה בדרך רמז הענין הוא כך שהעיקר הכל לקבל האדם על עצמו עול מלכות שמים בראשונה כההוא תורא דהבין עליו עול בקדמיתא והוא נקרא ה' בתראה שהוא עולם היראה ואח"כ ילך משם למעלה כי זה השער לה' צדיקים יבואו בו והיינו דכתיב כי ביה ה' צור עולמים כי העו"הז נברא בה' תתאה והה' תתאה דבוק בה' עילאה וה' עילאה דבוק בעולם המחשבה והיא יו"ד ראשונה מהשם הוי"ה ב"ה וזה כי ביה ה' צור עולמים ע"כ העיקר הוא הכל לדבק עצמו בה' תתאה ביראת שמים ומשם ע"י תשובה גדולה יכול להדביק עצמו עד ה' עילאה שהוא תשובה עולם הבינה ומשם יוכל למשוך בני חיי ומזוני ורחמים גמורים וחסד ממזלא עילאה מי"ג ת"ד ומעולמות שלמעלה מאין סוף ב"ה שפע וחסדים גדולים ורחמים גמורים לכנ"י ולכל העולמות שהם ארבע עולמות כידוע מספרים הקדושים וזה מרמז הפסוק והיה בתבואות פי' והי' הוא שמחה בתבואות פי' הכנסה וביאה לאיזה דבר קדושה ונתתם חמישית לפרעה פי' חמישית הוא רומז לה' תתאה (שהיא ע"י יראת שמים) שהיא גימט' 'ח'מ'ש'ה תביאו אותה לפרעה. פרעה הוא לשון התגלות דהיינו לעולם הבינה עולם התשובה הנקרא הרת עולם כי משם התחיל להתגלות העולמות כי למעלה הוא עלמא דאתכסי' כידוע (וזה ונתתם חמישית לפרעה ור"ל דהיינו ה') ור"ל ע"י יראת שמים תתדבק ע"י תשובה בה' עילאה ומשם יוכל ממילא להדבק עצמו בא"ס ב"ה וממילא תמשיכו משם כל השפעות טובות לארבעה העולמות ויהי' לכם כל השפעות טובות וזה וארבע הידות ידות הוא לשון מקום ועולם יהיה לכם ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם דהיינו שיהי' כל מיני השפעות וברכות טובות בכל העולמות לכל הדברים ולכל הברואים אמן.