אחזו לנו שועלים1לפי שיש השירים ב, טו. המתהללים באלילים2לפי תהלים צז, ז., ותהלתם פסילים3לפי ישעיה מב, ח. אהלי אדום ,וישמעאלים4לפי תהלים פג, ז. שתו בשמים פיהם5לפי תהלים עג, ט. על יי' ועל משיחו6לפי תהלים ב, ב. דברים אשר לא כן אם לא התולים7לפי איוב יז, ב. ועצת נפתולים8לפי איוב ה, יג.. ובכל מקום מהתורה והנביאים אשר דבר המלך9לפי אסתר א, יג. יי' צבאות10לפי ישעיה נד, ה. ועוד. ודתו, מגיע לשוב ולבנות ירושלים להחיות רוח שפלים11לפי ישעיה נז, טו. ושישישו אתה משוש כל המתאבלים12לפי ישעיה סו, י., כסו פניו חרולים13לפי משלי כד, לא., באמרו כי הוא הלא ממשל המשלים והנבואה עודד הנביא, ומחזיקה לקרוא לשבוים דרור דרך לעבור גאולים14לפי ישעיה נא, י., וכי שנת רצון ויום נקם15לפי ישעיה סא, ב. למי החותמת והפתילים16לפי בראשית לח, כה.. הפכו דברי אלהים חיים17לפי ירמיה כג, לו. ימוטו פגולים18לפי ישעיה סה, ד. באמרם אין זה כי אם משל ומליצה לתשועה האנושית ועל רוח האדם דבר אלינו הנביא, אזן וחקר משלים19לפי קהלת יב, ט. ופשוטו של משל אינו כלום, והוא הבל הבלים20לפי קהלת א, ב..
עוד תשוב תראה, שגם אלה שמות בני ישראל21לפי שמות א, א. אשר קראו להם מלידה ומבטן22לפי הושע ט, יא., ואף בגלותם לא שינו את שמותם ברוב הטלטולים, חשבו מחשבות23לפי ירמיה יא, יט. לזייפם ויחפאו24לפי מלכים ב יז, ט. עליהם דברים ובחינות תלי תלים25לפי עירובין כא, ע"ב.. כי בראותם בנבואות ייעודי צרות רבות26לפי תהלים עא, כ. ורעות לבני ישראל, ושיהודה גלה יגלה27לפי עמוס ז, יא. בראש גולים28לפי עמוס ו, ז., אמרו אלה הם יהודים האמללים29לפי נחמיה ג, לד., זה יקרא בשם יעקב ובשם ישראל30לפי ישעיה מד, ה. יכנה להיות ארצותם לשמה ולבתי גולים בנפול מגדלים31לפי ישעיה ל, כה., אבל שם ישראל ויהודה שנזכר בנבואות הנחמות הסמוכות אליהם, לנחם כל אבלים32לפי ישעיה סא, ב., פירשו שעליהם נאמרו. וכי הם נקראים ישראל ששרו עם אלהים33לפי בראשית לב, כט. ושרגליהם רגל ישרה34לפי יחזקאל א, ז. כרגל הבעלים? ושהם יהודה שהודו באלהות משיחם ועלימו35לפי איוב כט, כב. זרחה אור שלוחיו המאורות הגדולים36לפי בראשית א, טז.?. ובדרך הזה הם פוסחים כל היום על שתי הסעיפים37לפי מלכים א יח, כא., מימינים ומשמאילים38לפי דה"י א' יב, ב., כאילו אנחנו העניים והאביונים39לפי ישעיה מא, יז. את הרע נקבל מאת האלהים40לפי איוב ב, י. ואת הטוב לא נקבל.
ואויבינו פלילים41לפי דברים לב, לא. הגם הלום42לפי בראשית טז, יג. ראיתי חכמי עמנו ההולכים בתורת יי'43לפי תהלים קיט, א. ומחזיקים בבריתו44לפי ישעיה נו, ד., הלוך הלכו45לפי שופטים ט, ח. בנבואות בשני שבילים: לאחד קראתי 'נועם', ולאחד קראתי 'חובלים'. כי ראשונים פירשו אותם כפי פשוטם ואמתתם נעימות בימינם, קדש הלולים46לפי ויקרא יט, כד. מה שהיה בדרך עבר ומה שיהיה לעתיד, שצדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שתולים47לפי תהלים צב, יג., הכל פירשו יפה בעתו48לפי קהלת ג, יא., וזהו כת הבוטחים בה'49לפי תהלים קכה, א., כל המיחלים50לפי תהלים לא, כה.. אך אמנם ממעונות אריות ומהררי נמרים51לפי שיר השירים ד, ח., מזרע קדשים52לפי ישעיה ו, יג. יצאו על הר ציון ששמם שועלים53לפי איכה ה, יח. אנשים חכמים54לפי דברים א, יג. בעיניהם. ועם היותם מבני ישראל באשר הם נמולים, המה היו במורדי אור ורועי כסילים55לפי משלי יג, כ., באמרם שייעודי הנבואות וספר תהלים נאמרו ונתקיימו בבית שני, ששם היו אלופינו מסובלים56לפי תהלים קמד, יד. ועם יי'57לפי במדבר יא, כט. והרבה. במחנות דגלים ושרים כחוללים58לפי תהלים פז, ז., ושאמונת ביאת משיח אינה מכח הכתובים, כי אם מקבלת הראשונים ויכתבו זה על ספר59לפי דברים יז, יח. בעזות פנים, כי אין מכלים, וכמו שסיפר מהם בעל ספר העיקרים60רבי יוסף אלבו (1380-1444) מחבר "ספר העיקרים". רי"א נוהג ברוב ספריו לבקר אותו קשות. בפרק מ"ב מחלק ד' מספרו ונתן בפלילים61לפי שמות כא, כב..
מזה הכת הנזכרת62אותם החכמים שפירשו שהנבואות התקיימו בבית שני. היו קצת מהמפרשים, בן בלעם63רבי יהודה בן שמואל אבן בלעם (1000-1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד., ורבי משה הכהן64משה בר שמואל הכהן אבן ג'קטילה (הרמ"ך או משה הנקדן) (1020-1080), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן מקרא, פייטן ומדקדק נערץ על ידי הראב"ע, שנהג לכנותו "הגדול שבמדקדקים", אולם לא נמנע מלהשיג עליו., ורבי חיים גליפאפא65רבי חיים (בר' אברהם) גליפפא (1310-1380), חי בנווארה שבספרד, בעל ספר "עמק הבכא" תיאור מרטיט על צרותיהם של ישראל; וכן 'דברי הימים למלכי צרפת'; וכן 'אגרת הגאולה' המוזכר על ידי רבי יוסף אלבו בספרו 'העיקרים' (ד, מב). – במגילותיהם ופירושיהם אנשים מרגלים66לפי יהושע ב, א., מוציאי דבת67לפי במדבר יד, לז. הנבואות, טח עיניהם מראות68לפי ישעיה מד, יח בהיפוך. לשון הכתוב: "טח מראות עיניהם". כוונת החוזים מהשכיל לבותם, דברי הנביאים וצעקתם העתיקו מהם מלים מגואלים. וגם הראב"ע נמצא בו שמץ דבר מזה בהרבה מהנבואות, אבל לא בכולם ורבים חללים הפילה69לפי משלי ז, כו. המחשבה הנפסדת הזאת, ושם ראינו את הנפילים70לפי במדבר יג, לג. מאמונת ביאת משיחנו, ורבים מעמי הארץ המתיהדים71לפי אסתר ח, יז., יצאו מבוהלים נרפים הם72לפי שמות ה, ח. נרפים, יתיצבו הוללים73לפי תהלים ה, ו. על אלה המפרשים בנים משחיתים74לפי ישעיה א, ד. במסתרים תבכה נפשי75לפי ירמיה יג, יז.. אחבירה עליהם במלים76לפי איוב טז, ד., בינו בוערים בעם וכסילים77לפי תהלים צד, ח., אם מדברי הנביאים הקרובים אל ה' בני אלהים78לפי איוב לח, ז. לא אאמין, כי תסופר הגאולה העתידה מי יועידני79לפי איוב ט, יט. להאמין בה האם אלהים80לפי שופטים ו, לא. ראיתי עולים או מלאכים קלים81לפי ישעיה יח, ב. חשמלים ואראלים יורוני, יאמרו לי בא יבא איש82לפי שמואל א ב, כז. אל רב פעלים83לפי שמואל ב כג, כ. קווצותיו תלתלים84לפי שיר השירים ה, יא. וכרת הזלזלים85לפי ישעיה יח, ה.. אויבים וצרים וקויי ה' יחליפו כח86לפי ישעיה מ, לא. כל הנחשלים87לפי דברים כה, יז., או מי נתן לחכמים הקדושים אותה קבלה, שאמרו בגאולה מפי עוללים88לפי תהלים ח, ג. גם עוילים89לפי איוב יט, יח. או סובאי יין90לפי משלי כג, כ. וזוללים, אם לא מדברי הנביאים שעמדו בסוד ה'91לפי ירמיה כג, יח. ומשח אותם לבשר ענוים92לפי ישעיה סא, א. ולומר לנשברי לב93לפי ישעיה סא, א. גמול ה'94לפי איכה ג, סד. הוא יבא95לפי דברים א, לח. ויושיעכם שפעת גמלים96לפי ישעיה ס, ו. ומעין מבית ה'97לפי יואל ד, יח. יוציא המשלח מעינים בנחלים98לפי תהלים קד, י. להשקות עמי בחירי99לפי ישעיה מג, כ. ישובו יושבי בצלו1לפי הושע יד, ח. ושבתם איש אל אחוזתו2לפי ויקרא כה, י. הקטנים עם הגדולים3לפי תהלים קטו, יג..
שועלים קטנים היו אלה המתעים4לפי איכה ג, ה., וחכמת מה להם5לפי ירמיה ח, ט. לרעות בגנים6לפי שיר השירים ו, ב. סודות הנבואה עליונים ותחתונים7לפי תמורה טז, ע"א. והרבה., חדשים מקרוב באו לא ידעו ולא יבינו8לפי ישעיה מד, יח.. ונגד פניהם נבונים9לפי ישעיה ה, כא., הנמצא כזה10לפי בראשית מא, לח. בחכמי המשנה והתלמוד המה הגיבורים יסודי התורה ולוחות האבנים, הלא הם הוכיחו הגאולה העתידה מכח הכתובים ויחפרוה ממטמונים11לפי איוב ג, כא. מעדן עדנים ורמזים אחרים מכתובים שונים, הקימו ניחוחים, כי כן קבלו פירוש הכתובים בקבלה מהנביאים פנים אל פנים12לפי בראשית לב, לא; שמות לג, יא., וכתבו זה בתלמוד ובמדרשות, להשיב לב אבות על בנים13לפי מלאכי ג, כד. ונפשות אביונים14לפי תהלים עב, יג.. גם המפרשים הראשונים כיונתן בן עוזיאל שומר אמונים15לפי ישעיה כו, ב., ואחריו רש"י צדיק יסוד עולם16לפי משלי י, כה. מעין גנים17לפי שיר השירים ד, טו. שפירש כל ספרי הקודש מרוח אונים, וגם בני הקמחי18הרד"ק ואביו. חכמים ונבונים וזולתם מהמפרשים האמתיים, הציבו להם ציונים שנים עם עדנים19לפי שמואל ב א, כד. בכתובים, להוכיח ולהכריח תשועת יי'20לפי איכה ג, כו. אשר יעשה לעמו. ונקמת אויביו משתה שמרים משתה שמנים21לפי ישעיה כה, ו., ועל מה נשמו אמונים, ומה הגיע אליהם לשפוך חמת תנינים22לפי דברים לב, לג. תחת רוח חן ותחנונים23לפי זכריה יב, י., ולחם אונים24לפי הושע ט, ד. תחת כנף רננים25לפי איוב לט, יג. לסלף דברי הנביאים, ששפתותיהם שושנים26לפי שיר השירים ה, יג., ולהשלכים אחרי גום27לפי נחמיה ט, כו. באמרם שבא יומם ועבר ענינם וקיצם, ועלה כולו קמשונים28לפי משלי כד, לא.. אין זה כי אם שבאנשים האלה פסו אמונים29לפי תהלים יב, ב. והצרעת זרחה במצחם30לפי דה"י ב' כו, יט., ויתערבו בגוים31לפי תהלים קו, לה. בבני יונים וילמדו ממעשיהם32לפי תהלים קו, לה. ולעשות כוונים כוזבים בכתובים ובעו מצפונים שמא יאמרו הלא רבי הלל חכם גדול היה וחסון הוא כאלונים33לפי עמוס ב, ט., והיו דבריו זה כמה שנים אין משיח להם לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה34ראה: סנהדרין צח, ע"ב., האוכלים למעדנים35לפי איכה ד, ה. יסכר פי דוברי שקר36לפי תהלים סג, יב., אין להם לתלות באילן גדול כזה, כי יש בדבריו חכמה ודעת37לפי משלי ל, ג; קהלת א, יז; ב, כו. פרדס רימונים38לפי שיר השירים ד, יג., כוונות נכבדות מזהב ורב פנינים39לפי משלי כ, טו., שלא בא רבי הלל חלילה להכחיש הגאולה העתידה, כפושעי הגוים מואבים ועמונים כי אם לומר שלא יבוא משיח בזכות ישראל ומכח תשובתו. ולכן אמר: "אין להם משיח לישראל" (סנהדרין צט, ע"א), ולא אמר אין בן דוד בא כמנהגם. וישארו אם כן הייעודים כולם על הגאולה העתידה בשם יתברך בעתה יחישנה40לפי ישעיה ס, כב., נתונים נתונים41לפי במדבר ח, טז..
ורב יוסף האשימו42את רבי הלל., לפי שהיה מחליש כח התשובה והוכיח מדברי זכריה (זכריה ט, ט), שאמר: "הנה מלכך יבא לך" – שיבא בזכות ישראל, וכמו שאמר שם: "שובו לבצרון אסירי התקוה" (שם שם, יב), וכל זה לתת שפה לנאמנים43לפי איוב יב, כ.. ואולי כיוון באותו מאמר, שבזמן הגאולה העתידה בשבת ישראל על אדמתם, לא יהיה להם מלך משוח בשמן והיתה ליי' המלוכה44לפי עובדיה א, כא. הנותן לאין רוזנים ושנבואת ישעיהו בפרשת "ויצא חוטר" (ישעיה יא, א) כבר נתקיימה ואכלוה בימי חזקיהו לא שיכחיש גאולת ישראל ונקמת האויבים, ושאר הייעודים הטובים, כדברי הנביאים וטעם זקנים45לפי איוב יב, כ.. ורב יוסף הכריח שימלוך מלך המשיח מדברי זכריה, שהיה אחרי מות חזקיהו שנים ושנים.
וכבר ביארתי במאמר 'ישועות משיחו'46פרק ג'. אשר יעדתי לבאר מאמרי חכמינו זכרונם לברכה במשיח ובגאולה פורש זה המאמר וחמודותיו הגליונים והסדינים47לפי ישעיה ג, כג., על כן אמרתי חלילה חלילה לחכמי התלמוד משלוח מדנים48לפי משלי ו, יט. תלונות בני ישראל49לפי במדבר יד, כז., אשר המה מלינים הבוז לגאיונים50לפי תהלים קכג, ד. אלה שאחרונים שהיו לעמנו סרבנים וסלונים51לפי יחזקאל ב, ו., ויחליפו את משכורתם וגמולם אשר קנו לגאולתם עשרת מונים52לפי בראשית לא, ז. יען וביען53לפי ויקרא כו, מג. כלל עמים, עם היותם רבבה כצמח השדה54לפי יחזקאל טז, ז., המונים המונים55לפי יואל ד, יד. וגובה להם, ויראה להם כגובה ארזים56לפי עמוס ב, ט. והרים גבנונים57לפי תהלים סח, יז.. ואם כל טובה והצלחתם, שיושבים על אדמתם דשנים ורעננים58לפי תהלים צב, טו., הנה כי ידברו אלינו תועבות גדולות59לפי יחזקאל ח, ו., והביאו בכליותינו חצים שנונים60לפי ישעיה ה, כח., טענות כוזבות ומילים מכבידים, וילדי זנונים61לפי הושע א, ב. לא ירעו ולא ישחיתו62לפי ישעיה יא, ט. דבריהם אלינו, ובכל עת יהיו בגדינו לבנים63קהלת ט, ח.. כי זה יאמר ליי' אני יתן אל לבו64לפי קהלת ז, ב. כי הם נחשים צפעונים65לפי ירמיה ח, יז., לשונם חרב חדה66ישעיה מט, ב. וראש פתנים67לפי דברים לב, לג., אין בפימו נכונה קרבם68לפי תהלים ה, י., בתימו לעולם69לפי תהלים מט, יב., בית הבר, מחסה לשפנים70לפי תהלים קד, יח..
ומי יאמין לשמועתם והיא שנאה תעורר מדנים71לפי משלי י, יב., אבל שלומי אמוני ישראל72לפי שמואל ב כ, יט. זרע קדש73לפי ישעיה ו, יג., נטע נעמנים74לפי ישעיה יז, י. חכמים וזקנים גם שב גם ישיש75לפי איוב טו, י.. ואם בגבורות שמונים76לפי תהלים צ, י., כי יצא אש77לפי שמות כב, ה. מדבריהם ומספריהם הלא ימס לב העם78לפי יהושע יד, ח. ותאכל בקצה המחנה79לפי במדבר יא, א., ונתון להם זרעונים80לפי דניאל א, טז. זרע רע לזרוע אפיקורוסות בלבם לפני לפנים81לפי יומא מד, ע"א., לאמר משיח אלהי יעקב82לפי שמואל ב כג, א. חמק עבר83לפי שיר השירים ה, ו. מה אנחנו יושבים פה ולא נבא עוד בעיר יי'84לפי תהלים מח, ט. ובית מקדשו שער הפנים85לפי זכריה יד, י.. כי הנה בלכת החיות המתחכמות האלה בדעות לעומתם ילכו אופנים86לפי יחזקאל א, יט; י, טז.. ואמנם מה יהא דינו של כל אחד מהאנשים, ובמה יתחטא על חלומותיו87לפי בראשית לז, ח. ועל דבריו הלא לאלהים פתרונים88לפי בראשית מ, ח., כי הם החטיאו את הרבים ואשר באו מתוך דבריהם באש ובמים הזדונים89לפי תהלים קכד, ה., ויתנו אנשי אמונה90לפי שבת קיט, ע"ב. בני ציון91לפי יואל ב, כג. היקרים, מינים ובלתי מאמינים כארחות דדנים92לפי ישעיה כא, יג. כמשפט הצידונים93לפי שופטים יח, ז..
מחבלים כרמים94לפי שיר השירים ב, טו., היו האנשים האלה95לפי בראשית לד, כא. על ההרים הרמים96לפי בראשית יב, ב., על הרי בשמים,97לפי שיר השירים ח, יד. כרם יי' צבאות98לפי ישעיה ה, ז. בית ישראל99לפי שמות טז, לא; מ, לח., אשר מצא את האימים1לפי בראשית יד, ה. באורך הימים2לפי תהלים כא, ה. ועוד.. ואיש יהודה נטע שעשועיו3לפי ישעיה ה, ז. העם נכלמים4לפי שמואל ב י, ה., זאת נחמתם בעניים ואורך גלותם, תקוות גאולתם, ומאמר האל תמים ארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים5לפי ישעיה נז, יח.. ועתה כי יראו חכמים הסבו את לבם אחורנית, חבלו תקוותם ותוחלתם, חבלים נפלו להם בנעימים6לפי תהלים טז, ו., חבליהם תשלחנה7לפי איוב לט, ג. ידיהם על תורת האלהים8לפי נחמיה ח, ח. וייעודיה, ויורו בהם פירושים נשחתים ופנים נזעמים9לפי משלי כה, כג. חבלי נביאים, כי חבלו וזייפו כוונות ייעודיהם הגדולים והעצומים, כחשו ביום נקם שנת שלומים10לפי ישעיה לד, ח. ועוד., אשר הוגה יי'11לפי איכה א, יב. תוכחות בלאומים12ישעיה נה, ד. לאחרית הימים13לפי בראשית מט, א.. אבל פרשו רשת משטח חרמים14לפי יחזקאל כו, ה; יד., בפינת תחיית המתים גבורת גשמים15לפי תענית ב, ע"א. וחזור נשמות לימי עלומים, שאנחנו ישני אדמת עפר16לפי דניאל יב, ב. היינו כחולמים17לפי תהלים קכו, א.. ועם היות אמת הדבר, גלוי לכל העמים18לפי אסתר ג, יד; ח, יג. שבחוהו כל האומים19לפי תהלים קיז, א. ועובדי צלמים. הלא אלה חכמינו הנכבדים, פירשוהו משל על בני הגלות הנחשבים כמתים ושמלתם מגוללה בדמים20לפי ישעיה ט, ד., ואמרו שהתחייה היתה גאולתם, שחן וכבוד יתן יי' לא ימנע טוב להולכים בתמים21לפי תהלים פד, יב.. ועם זה אמרו לא כחדו, שאותה גאולה שכינו הנביאים בשם התחייה היתה פקידת בית שני, ששמם יהלוך עליו אימים. ובדרך הזה שרפו כל מועדי אל בארץ22לפי תהלים עד, ח. עם גחלי רתמים23לפי תהלים קכ, ד., את החסד ואת הרחמים24לפי ירמיה טז, ה., הגאולה והתחייה תשועת עולמים25לפי ישעיה מה, יז.. ויהיו שניהם ערומים26לפי בראשית ב, כה., בעלי מומים ועדים זוממים, כהבלי הגוים מגשימים27לפי ירמיה יד, כב., שמעו זאת כל העמים28לפי תהלים מט, ב., החכמים האלה בעינם המה אשורים ולטושים ולאומים29לפי בראשית כה, ג. חורשי און30לפי איוב ד, ח., ומחשבות ערומים31לפי איוב ה, יב. שקופים אטומים32לפי מכלים א' ו, ד., וזורעי עמל יקצרוהו33לפי איוב ד, ח. אלומים אלומים34לפי בראשית לז, ז. לא שמעו בקול יי'35לפי יהושע ה, ו. ועוד. ולא האמינו בנפלאותיו, האורים והתומים מהרסינו ומחריבינו ממנו היו, ועליו חרפה שברה נפשי אנושה ואקוה לנוד ואין למנחמים36לפי תהלים סט, כא. ואיננו.
על כן, על האגרת הזאת דברתי אל לבי אני יצחק בן השר אדון יהודה אברבנאל זכר צדיק לברכה, ואמרתי עת לעשות לה'37לפי תהלים קיט, קכו. מנחה וזבח שלמים, ועל דבר כבוד שמו38לפי תהלים עט, ט., לבי לבי שא נא כליך וצודה לי ציד39לפי בראשית כז, ג., בשר שגיא40לפי דניאל ז, ה., אלים מאדמים41לפי שמות לו, יט. או כמו בן ראמים42לפי תהלים כט, ו., קח לך סמים43לפי שמות ל, לד. מרוקחים ועשה לי מטעמים44לפי בראשית כז, ד. – פירושים יפים אמתיים, חכם ממתקים וכולם מחמדים45לפי שיר השירים ה, טז. בביאור נבואות העתיד, באופן שלא יוכלו החרטומים מלכי הארץ46לפי יהושע יב, א. ועוד., וכל לאומים ומפרשי עמנו המשקרים, הוי חכמים לדבר עוד על דברי הנביאים כזבים תשביח שאון ימים, שאון גליהם והמון לאומים47לפי תהלים סה, ח..
ואחרי אשר חננך האלהים48לפי בראשית לג, יא. ועוד., דעת לב שומע49לפי מלכים א ג, ט. בלימודים, מנעך מבוא בדמים50לפי שמואל א כה, כו; לג. מחשבות דקות ושדופות קדים51לפי בראשית מא, כג., והבדליך מן התועים52לפי תפילת שחרית. חובר חבר53לפי דברים יח, יא. קוסם קסמים54לפי דברים יח, י., החזק מגן וצנה55לפי ירמיה מו, ג. וקומה, בעזרת יי' כגבורים עד אשר ישימו יד לפה56לפי משלי ל, לב. המתפקרים יהיו כולם כלבים אלמים57לפי ישעיה נו, י.. אז אמרתי, הנה באתי במגלת ספר58לפי תהלים מ, ח. ולחפש אמתחות הנבואות, בגדול אחל מקרני ראמים59לפי שבת קז, ע"ב., משה איש האלהים60לפי דברים לג, א. ועוד. הוא מיומים61לפי הושע ו, ב. ובלעם שולח ברגליו להיותו יודע דעת עליון62לפי במדבר כד, טז., אף כי היה איש בליעל63לפי שמואל ב כ, א. ואיש דמים64לפי שמואל ב טז, ח.. ואחריהם כל שאר הנביאים שנבאו על הגלות מקדם שנות עולמים65לפי תהלים עז, ו.. ואבחר מהם הייעודים המורים בהכרח על הגאולה העתידה, ושבתי בבית ה' לאורך ימים66לפי תהלים כג, ו., שאין דרך לפרשם בדרך רוחני על עניני הנפש בלבד67כדעת חכמי הנוצרים. כאשר רגשו גוים ולאומים68לפי תהלים ב, א.. ולא גם כן על ימי חזקיהו ובבית שני כדברי המשחיתים69חכמי ה'כת הנזכרת'., שנתנו את הכסף באבנים ואת הארזים כשקמים70לפי מלכים א י, כז..
ואפרש הנבואות ההמה כאשר עם לבבי71לפי יהושע יד, ז. ועוד., כי ראיתי בדברי המפרשים להם ספקות ודחקים מפורסמים, ולא אכריח פירושם מדברי חכמינו זכרונם לברכה ודרשותיהם כי אם מפשוטי הכתובים, כפי השכל הישר כדרך המתווכחים אשכילה בדרך תמים72לפי תהלים קא, ב.. וכבר עשיתי גם כן על ספר דניאל ומראותיו, מאמר73ספר 'מעיני הישועה'. בפני עצמו מה יפו פעמיו74לפי שיר השירים ז, ב. ודבריו הנעימים.
ואזכור הנביאים בשם מבשרים, כי כולם יחדיו ירננו תהילות יי'75לפי תהלים עח, ד., יבשרו בהסכמה רבה והיו תואמים. והיה כל מבקש יי'76לפי שמות לג, ז. מחכה לתשועתו יבא אל הספר הזה, אז יבין יראת יי'77לפי ישעיה לג, ו. ועוד. ודעת קדושים, יפר עצת גוים יניא מחשבות עמים78לפי תהלים לג, י..
ויען וביען79לפי ויקרא כו, מג. המאמר הזה צופה, נתתיו לבית ישראל80לפי ישעיה סג, ז. וקורא בראש ההרים81לפי ישעיה ב, ב., לכן קראתיו משמיע ישועה, כי הוא ישמיע תשועת ה'82לפי איכה ג, כו. ובנין ביתו אשר יעשה במקדשו, ויבן כמו רמים83לפי תהלים עח, סט.. אך שתים84לפי איוב יג, כ. ראיתי להודיעך פה אמת היא, שכבר באו לנביא אחר נבואות רבות על הגאולה ויחדיו יהיו תמים85לפי שמות כו, כד.. כי כן ראה ישעיהו מפלת בבל וירמיהו חורבן מצרים פעמים הרבה, והיה זה לחוזק אימות הנבואה ונדיבות הנותן יתברך בהודיעו חסדיו שיתן אותם לרחמים86לפי תהלים קו, מו.. ולכן אין סתירה ביניהם בעצם הדבר, כי כולם נתנו מרועה אחד87לפי קהלת יב, יא., והם אחים לא יפרדו, מבטן אחד יצאו88לפי דברים כח, ז. והנה תאומים89לפי בראשית לח, כז.. והשנית, שבדברי הנביאים פעם יהיה הדיבור לנכח90גלוי. ופעם לנסתר. כי כן היה דרך המדברים מימים קדומים, פעם ידברו על ישראל בלשון יחיד להיותו כלל, ופעם בלשון רבים בבחינת הפרטים. ואין בדיבור הזה חולשה אין לו דמים91לפי שמות כב, א.. פעם יכנה ישראל בלשון זכר – כנגד העם, ופעם בלשון נקבה – כנגד האומה. ולכן נקראו אלמנות ויתומים, וכמו שאעיד במקומות.
והנה אקצר פה בביאורי הנבואות האלה וארחיב המאמר בהם בפירושי לנביאים, ובקצתם אעשה שמה התחלות הנבואות זולת מה שאעשה פה, כפי צורך המקומות. וכדי לעשות שם הדברים שלמים, כי אין הכונה פה כי אם לתת בפי המעיינים שיר חדש92לפי ישעיה מב, י. ועוד. ואמרי יושר להשיב את האפיקורוס93לפי אבות ב, יד., וכל רבים עמים ואל אלהים אשים דברתי94לפי איוב ה, ח., אל תאסוף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים95לפי תהלים כו, ט., הפלא חסדך מושיע חוסים ממתקוממים96לפי תהלים יז, ז.. ואמנם מה היום מימים להשמיע ישועה בקול גדול97לפי שמואל א ז, י. – קול רעמים, הלא הוא בעבור שהאמנתי שבאו ימי השלום באו ימי הפקודה98לפי הושע ט, ז., כי יודע יי' ימי תמימים99לפי תהלים לז, יח..
וכרמינו סמדר תשועת יי'1לפי איכה ג, כו. וגאולת עמו, כרם חמר ענו לה2לפי ישעיה כז, ב. לא בא יומה חדשה, ומועדה לא תמיש מעשות פרי לא הבשילו אשכולותיה, עוד תשוב תהיה כענף עץ עבות3לפי ויקרא כג, מ. פרי עץ הדר4לפי ויקרא כג, מ, גפן בוקק ישראל5לפי הושע י, א. היה בגלותו, ויהי לגפן סוררת מגפן סדום ומשדמות עמורה6לפי דברים לב, לב.. על כן פרצו גדריה יכרסמנה חזיר מיער7לפי תהלים פ, יד. הוא עשו אבי אדום8לפי בראשית לו, ט., וישיתה בתה וארוה כל עוברי דרך9לפי תהלים פ, יג., מואב והגרים עם אהלי קדר10לפי שיר השירים א, ה., הגפן הובישה11לפי יואל א, יב., כי אין יבול בגפנים אין ענבים בגפן יונקתו תיבש שלהבת12איוב טו, ל., כיבוש קצירה ובנפול עלה מגפן13לפי ישעיה לד, ד., לפני כל חציר ייבש14לפי איוב ח, יב. גפני לשמה15לפי יואל א, ז.. וכל עץ רענן16לפי דברים יב, ב. ועוד. יבש היה כעץ וקוץ ודרדר17לפי בראשית ג, יח. לא אומללה הגפן, וכל עץ יבש לא תכבה18לפי ויקרא ו, ה.. ואף כי ספו תמו19לפי תהלים עג, יט. ענפיה סורי הגפן נכריה20לפי ירמיה ב, כא. לא מפני זה מתחת שרשיו ייבשו21לפי איוב יח, טז.. הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה22לפי בראשית כט, ז. הגפן תחת פריה. ועץ השדה פריו יתן23לפי ויקרא כו, ד. בעתו, עוד ינובון בשיבה24לפי תהלים צב, טו., קדש הלולים ליי'25לפי ויקרא יט, כד. איש לא נעדר26לפי שמואל ב יז, כב., בעתה יחישנה27לפי ישעיה ס, כב. יראה ויפקוד גפן זאת מריח מים תפריח28לפי איוב יד, ט., וממי הברכה העליונה פרוח תפרח29לפי ויקרא יג, יב. כפתוריה, ופרחיה ממנה יהיו כאשכולות הגפן בחצרות אלהינו יפריחו30לפי תהלים צב, יד., יציץ ופרח ישראל31לפי ישעיה כז, ו. על רצפת בהט ושש ודר32לפי אסתר א, ו., ואמר ביום ההוא33לפי בראשית כו, לב. ועוד. אודך יי' כי אנפת בי34לפי ישעיה יב, א., השימות את גפני ותאנתי ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח35לפי ישעיה מה, ח. והולידה והצמיחה ואוהביה יאכל פריה36לפי משלי כז, יח., והיה פריה למאכל ועלהו לתרועה37לפי יחזקאל מז, יב..
מי כמוכה באלים יי' מי כמוכה נאדר38לפי שמות טו, יא., שם תצמיח קרן לדוד39לפי תהלים קלב, יז. צמח שמו40לפי זכריה ו, יב., ומתחתיו יצמח על גפן פוריה41לפי ישעיה לב, יב. יפרח כשושנה42לפי הושע יד, ו., ויוצא פרח ויצץ ציץ43לפי במדבר יז, כג. כציץ השדה כן יציץ44לפי תהלים קג, טו., יהיה צמח יי' לצבי ולכבוד45לפי ישעיה ד, ב. וכסאו כשמש נגדו עליון למלכי ארץ46לפי תהלים פט, כח., כי כן נשבע לדוד באמונתו נדר. ואני המדבר באתי במשעול הכרמים47לפי במדבר כב, כד. זה ימים, בינותי בספרים לראות הפרחה הגפן48לפי שיר השירים ו, יא., וראיתי דברי הנביאים פה אחד יעידון, שאיש מלחמה49לפי שמות טו, ג. שמו נטע כרם ולא חללו,50לפי דברים כ, ו. ילך וישוב לביתו ומיטב כרמו ישלם51לפי שמות כב, ד., אף כי בגלותינו זה חשך השמש בצאתו וירח52לפי ישעיה יג, י. קדר. ועוד ראיתי שצץ המטה וקם שבט מישראל53לפי במדבר כד, יז., ועת הזמיר הגיע54לפי שיר השירים ב, יב.. והנה הגפן לפני והיא כפורחת, ואמרתי אכן קרובה ישועתנו לבא, ותפרח כחבצלת בטרם תצמחנה חדשות אשמיע אתכם55לפי ישעיה מב, ט.. וגם כי מצאונו צרות רבות ורעות56לפי תהלים עא, כ., חבלי משיח הם עת צרה ליעקב וממנה יושע57לפי ירמיה ל, ז.. והיתה ליי' המלוכה58לפי עובדיה א, כא., מלכותיה מלכות עולם ושולטניה עם דר ודר59לפי דניאל ג, לג..
מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך. קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון (ישעיה נב, ז-ח).
וזה זכרון המבשרים במספר שמות וזכרון הנבואות, שכל אחד מהם נבא על הגאולה העתידה ותשועת יי'60לפי איכה ג, כו..
המבשר הראשון משמיע ישועה, הוא בלעם בן בעור בנבואה אחרונה מנבואותיו. תחילתה "נאם בלעם בנו בעור" וגו', "נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון" וגו', עד "וגם הוא עדי אובד" (במדבר כד, ג- כד).
המבשר השני משמיע ישועה הוא משה רבינו עליו השלום. ויש בתורתו ארבע נבואות על זה, וכולם באו בספר אלה הדברים – משנה התורה "אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א, א), והם אלו:
הנבואה הב' – בפרשת שופטים. תחילתה "ואם ירחיב יי' אליהך את גבולך" וגו', עד "השלש האלה" (דברים יט, ח-ט).
הנבואה הג' – בפרשת נצבים. תחילתה "והיה כי יבאו עליך כל הדברים" וגו', עד "כי המצוה הזאת" (דברים ל, א-יא).
המבשר השלישי משמיע ישועה הוא ישעיהו בן אמוץ. ויש בדבריו ט"ו נבואות היותר מוכרחות ומפורשות שבספרו, והם אלו:
הנבואה הא' – תחילתה "והיה באחרית הימים נכון יהיה" וגו', עד "בית יעקב לכו ונלכה" וגו' (ישעיה ב, ב-ה).
הנבואה הב' – תחילתה "האדון יי' צבאות מסעף פארה" וגו' (ישעיה י, לג), עד "משא בבל אשר חזה" (שם יג, א).
הנבואה הג' – תחילתה "הוי ארץ צלצל כנפים" וגו' (ישעיה יח, א), עד "משא מצרים הנה יי' רוכב" (שם יט, א).
הנבואה הד' – תחילתה "משא מצרים הנה יי' רוכב על העב קל" (שם), עד "בשנת בא תרתן אשדודה" (שם כ, א).
הנבואה הה' – תחילתה "הנה ה' בוקק הארץ ובולקה" וגו' (ישעיה כד, א), עד "אורח לצדיק מישרים" (שם כו, ז).
הנבואה הו' – תחילתה "ארח לצדיק מישרים" וגומר (ישעיה כו, ז), עד "הוי עטרת גאות שכורי אפרים" (שם כח, א).
הנבואה הז' – תחילתה "קרבו גוים לשמוע" וגו' (ישעיה לד, א), עד "ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו" (שם לו, א).
הנבואה הח' – תחילתה "נחמו נחמו עמי" וגו' (ישעיה מ, א), עד "העניים והאביונים מבקשים מים ואין" (שם מא, יז).
הנבואה הט' – תחילתה "כה אמר ה' לבזה נפש למתעב גוי" וגו' (ישעיה מט, ז) , עד "אי זה ספר כריתות אמכם" (שם נ, א).
הנבואה הי' – תחילתה "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה'" וגו' (ישעיה נא, א), עד "הנה ישכיל עבדי" (שם נב, יג)
הנבואה הי"א – תחילתה "רני עקרה לא ילדה" וגו' (ישעיה נד, א), עד "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה (שם נו, א).
הנבואה הי"ב – תחילתה "קומי אורי כי בא אורך" וגו' (ישעיה ס, א), עד "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" (שם סא, י).
הנבואה הי"ג – תחילתה "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" וגו' (ישעיה סא, י), עד "חסדי ה' אזכיר תהלות ה'" (שם סג, ז)
הנבואה הי"ד – תחילתה "כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול" וגו' (ישעיה סה, ח), עד "השמים כסאי" (שם סו, א).
הנבואה הט"ו – תחילתה "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי" וגו' (שם), עד סוף הספר.
המבשר הד' משמיע ישועה הוא ירמיהו בן חלקיהו. ויש בספרו ו' נבואות היותר מבוארות ומפורשות על זה שראיתי בדבריו והם אלו:
הנבואה הא' – תחילתה "שובו בנים שובבים נאם יי'" וגו' (ירמיה ג, יד), עד "כי כה אמר ה' לאיש יהודה" (שם ד, ג).
הנבואה הב' – תחילתה "הוי רועים מאבדים ומפיצים" וגו' (ירמיה כג, א), עד "לנביאים נשבר לבי" (שם כג, ט).
הנבואה הג' – תחילתה "כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך" וגו' (ירמיה ל, ב), עד "מצא חן במדבר" (שם לא, א).
הנבואה הד' – תחילתה "מצא חן במדבר" (ירמיה לא, א), עד "אשר היה אל ירמיהו... בשנה העשירית לצדקיהו" (שם לב, א).
הנבואה הה' – תחילתה "ועתה לכן כה אמר יי' אלהי ישראל לעיר הזאת" וגו' (ירמיה לב, לו), עד "כאשר הבאתי אל העם הזה" (שם שם, מב).
הנבואה הו' – תחילתה "ויהי דבר יי' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור" וגו' (ירמיה לג, א), עד "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יי' אל נבוכדראצר מלך בבל" (שם לד, א).
המבשר הה' משמיע ישועה הוא יחזקאל בן בוזי. ויש בספרו י' נבואות היותר מבוארות ומפורשות על זה שראיתי בדבריו, והם אלו:
הנבואה הא' – תחילתה "בן אדם אחיך אחיך אנשי גאולתך" וגו' (יחזקאל יא, טו), עד "ואדבר אל הגולה את כל דברי" (שם שם, כה).
הנבואה הב' – תחילתה "והעולה על רוחכם" וגו' (יחזאל כ, לב), עד "בן אדם שים פניך דרך תמנה" (שם כא, ב).
הנבואה הג' – תחילתה "בן אדם נהה על המון מצרים" וגו' (יחזקאל לב, יח), עד "בן אדם דבר אל בני עמך" (שם לג, ב).
הנבואה הד' – תחילתה "הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים" וגו' (יחזקאל לד, יא), עד "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם" (שם לו, יז).
הנבואה הה' – תחילתה "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם" וגו' (שם), עד "היתה עלי יד יי'" (יחזקאל לז, א).
הנבואה הו' – תחילתה "היתה עלי יד יי'" וגו' (יחזקאל לז, א), עד "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו" (שם לז, טז).
הנבואה הז' – תחילתה "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד" וגו' (שם), עד "בן אדם שים פניך אל גוג" (יחזקאל לח, ב).
הנבואה הח' – תחילתה "בן אדם שים פניך אל גוג "וגו' (שם), עד "בעשרים וחמש שנה לגלותנו" (יחזקאל מ, א).
הנבואה הט' – תחילתה "ובהפלכם את הארץ בנחלה" וגו' (שם מה, א), עד "כי יתן הנשיא מתנה" (יחזקאל מו, טז).
הנבואה הי' – תחילתה "כה אמר יי' אלהים גה גבול אשר תתנחלו" וגו' (שם מז, יג), עד סוף הספר.
המבשר הששי משמיע ישועה הוא הושע בן בארי בנבואה הראשונה מספרו. תחילתה תחלת דבר יי' בהושע וגו' (הושע א, ב), עד "שמעו דבר יי' בית ישראל" (שם ד, א).
המבשר השביעי משמיע ישועה הוא יואל בן פתואל בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר" וגו' (יואל ג, א), עד סוף הספר.
המבשר השמיני משמיע ישועה הוא עמוס בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל" וגו' (עמוס ט, ז), עד סוף הספר.
המבשר התשיעי משמיע ישועה הוא עובדיה בנבואה כולה שהיא אחד, ומדובקת. ושם פירשתי ענין כל הנבואות שנבאו שאר הנביאים על אדום.
המבשר העשירי הוא מיכה המורשתי. ויש בספרו שתי נבואות לעתיד היותר מבוארות ומפורשות שראיתי בדבריו, והן אלו:
הנבואה הא' – תחילתה "והיה באחרית הימים יהיה הר בית יי'" וגו' (מיכה ד, א), עד "שמעו נא את אשר יי' אומר" (שם ו, א).
המבשר הי"א משמיע ישועה הוא חבקוק. ולהיות נבואותו מקושרת פירשתיה כולה מתחילת הספר ועד סופו.
המבשר הי"ב משמיע ישועה הוא צפניה בן כושי בן גדליה בן מריה בן חלקיה בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "לכן חכו לי נאם יי' ליום קומי לעד" וגו', עד סוף הספר.
המבשר הי"ג משמיע ישועה הוא חגי. ויש בספרו לעתיד נבואה אחת, תחילתה "בשביעי בעשרים ואחד61בנדפס: "בז' בכ"א" לחודש היה דבר יי'" וגו' (חגי ב, א), עד "בעשרים וארבעה62בנדפס: "בכ"ד" לתשיעי" (שם שם, יח).
המבשר הי"ד הוא זכריה בן בכריה בן עדוא. ויש בספרו לעתיד לבא ד' נבואות, שהן מוכרחות ומפורשות בענינם, לא ראיתי כהנה בכל תרי עשר נביאים והם אלו:
הנבואה הא' – תחילתה "ראיתי הלילה והנה איש רוכב" וגו' (זכריה א, ח), עד "ויראני את יהושע הכהן הגדול" (שם ג, א).
הנבואה הב' – תחילתה ויהי בשנת שתים63בנדפס: "בשנת אחת...". לדריוש וגו' (זכריה א, א), עד "ארעה64בנדפס: "רעה" את צאן ההרגה" (שם יא, ז).
הנבואה הג' – תחילתה "משא דבר ה'65בנדפס חסר. על ישראל" וגו' (זכריה ט, א), עד "הנה יום בא ליי' וחולק שללך" (שם יש, א).
הנבואה הד' – תחילתה "הנה יום בא ליי' וחולק שללך בקרבך" וגו' (שם), עד סוף הספר.
המבשר הטו' משמיע ישועה הוא מלאכי בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "הוגעתם יי' בדבריכם ואמרתם במה הוגענוך"וגו' (מלאכי ב, יז), עד סוף הספר.
המבשר הטז' משמיע ישועה הוא דוד המלך עליו השלום בספר תהלים, ומלבד המזמורים שבאו בו בדרך תרעומת ותלונת על הגלות, או בדרך תפילה על הגאולה ועל מלך המשיח, הנה עוד ראיתי בספרו יב' מזמורים מיעדים הגאולה העתידה, והם אלו:
המזמור הראשון מאלה הוא מזמור מ"ב "למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג" וגו'.
המזמור הב' מאלה הוא מ"ג "שפטני אלהים" והוא גם כן לבני קרח.
המזמור הג' מאלה הוא מ"ו "למנצח לבני קרח על עלמות".
המזמור הד' מאלה הוא מ"ז "למנצח לבני קרח מזמור כל העמים" וגו'.
המזמור הה' מאלה הוא ע"ה "לאסף הודינו לך אלהים" וגו'.
המזמור הו' מאלה הוא ע"ו "לאסף נודע ביהודה אלהים וגו'.
המזמור הז' מאלה הוא פ' "לאסף רועה ישראל האזינה" וגו'.
המזמור הח' מאלה הוא פ"ה "לבני קרח רצית יי' ארצך" וגו'.
המזמור הט' מאלה הוא קי"ז "הללו את יי' כל גוים" וגו'.
המזמור הי' מאלה הוא קי"ח "הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו" וגו'.
המזמור הי"א מאלה הוא קכ"ו "בשוב יי' את שיבת ציון" וגו'.
המזמור הי"ב מאלה הוא קכ"ט "רבת צררוני מנעורי" וגו'.
המבשר הי"ז משמיע ישועה יותר מכל המבשרים הוא דניאל. וכבר באו בספרו חמש מראות מבארות וגלויות בדבר הזה, והן אלו:
המראה הראשונה מהצלם שראה נבוכדנצר בחלומו. תחליתה "ואלו צלם חד שגיא" וגו' (דניאל ב, לא), ועד "באדין מלכא נבוכדנצר" (שם שם, מו).
המראה הב' מהחיות שראה דניאל. תחילתה "בשנת חדה66בנדפס: "חדא". לבלשצר" וגו' (דניאל ז, א), עד "ומלתא בלבי נטרת" (שם שם, כח).
המראה הג' – תחליתה בשנת שלש למלכות67בנדפס חסר. בלאשצר המלך חזון נראה אלי דניאל" וגו' (דניאל ח, א), עד "ואשתומם על המראה ואין מבין" (שם שם, כז).
המראה הד' – תחילתה "שבועים שבעים נחתך על עמך" וגו' (דניאל ט, כד), עד "כלה ונחרצה תתך על שומם" (שם שם, כז)
המראה הה' – תחילתה "ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון" וגו' (דניאל יא, מ), עד סוף הספר.
הרי לנו על תשועת יי'68לפי איכה ג, כו., וגאולת עמו י"ז מבשרים ומשמיעים ישועה וסימנם מבשר טוב משמיע ישועה, כי עולה במנינו לי"ז. והנה ט"ז המבשרים הראשונים מאלה יבא פירוש נבואתיהם על נכון, כפי הסברא הישרה בספר הזה, וזה האחרון עצמיו שהוא דניאל, כבר בא פירושו בספר 'מעיני הישועה' אשר עשיתי בביאור ספרו בשלמות גדול והרחבה מספקת.
והנני מתחיל במה שיעדתי בשם יי'69לפי בראשית ד, כו. ועוד..