Mashmia Yeshuah, Introduction

אחזו לנו שועלים¹לפי שיש השירים ב, טו. המתהללים באלילים²לפי תהלים צז, ז., ותהלתם פסילים³לפי ישעיה מב, ח. אהלי אדום ,וישמעאלים⁴לפי תהלים פג, ז. שתו בשמים פיהם⁵לפי תהלים עג, ט. על יי' ועל משיחו⁶לפי תהלים ב, ב. דברים אשר לא כן אם לא התולים⁷לפי איוב יז, ב. ועצת נפתולים⁸לפי איוב ה, יג.. ובכל מקום מהתורה והנביאים אשר דבר המלך⁹לפי אסתר א, יג. יי' צבאות¹⁰לפי ישעיה נד, ה. ועוד. ודתו, מגיע לשוב ולבנות ירושלים להחיות רוח שפלים¹¹לפי ישעיה נז, טו. ושישישו אתה משוש כל המתאבלים¹²לפי ישעיה סו, י., כסו פניו חרולים¹³לפי משלי כד, לא., באמרו כי הוא הלא ממשל המשלים והנבואה עודד הנביא, ומחזיקה לקרוא לשבוים דרור דרך לעבור גאולים¹⁴לפי ישעיה נא, י., וכי שנת רצון ויום נקם¹⁵לפי ישעיה סא, ב. למי החותמת והפתילים¹⁶לפי בראשית לח, כה.. הפכו דברי אלהים חיים¹⁷לפי ירמיה כג, לו. ימוטו פגולים¹⁸לפי ישעיה סה, ד. באמרם אין זה כי אם משל ומליצה לתשועה האנושית ועל רוח האדם דבר אלינו הנביא, אזן וחקר משלים¹⁹לפי קהלת יב, ט. ופשוטו של משל אינו כלום, והוא הבל הבלים²⁰לפי קהלת א, ב..

עוד תשוב תראה, שגם אלה שמות בני ישראל²¹לפי שמות א, א. אשר קראו להם מלידה ומבטן²²לפי הושע ט, יא., ואף בגלותם לא שינו את שמותם ברוב הטלטולים, חשבו מחשבות²³לפי ירמיה יא, יט. לזייפם ויחפאו²⁴לפי מלכים ב יז, ט. עליהם דברים ובחינות תלי תלים²⁵לפי עירובין כא, ע"ב.. כי בראותם בנבואות ייעודי צרות רבות²⁶לפי תהלים עא, כ. ורעות לבני ישראל, ושיהודה גלה יגלה²⁷לפי עמוס ז, יא. בראש גולים²⁸לפי עמוס ו, ז., אמרו אלה הם יהודים האמללים²⁹לפי נחמיה ג, לד., זה יקרא בשם יעקב ובשם ישראל³⁰לפי ישעיה מד, ה. יכנה להיות ארצותם לשמה ולבתי גולים בנפול מגדלים³¹לפי ישעיה ל, כה., אבל שם ישראל ויהודה שנזכר בנבואות הנחמות הסמוכות אליהם, לנחם כל אבלים³²לפי ישעיה סא, ב., פירשו שעליהם נאמרו. וכי הם נקראים ישראל ששרו עם אלהים³³לפי בראשית לב, כט. ושרגליהם רגל ישרה³⁴לפי יחזקאל א, ז. כרגל הבעלים? ושהם יהודה שהודו באלהות משיחם ועלימו³⁵לפי איוב כט, כב. זרחה אור שלוחיו המאורות הגדולים³⁶לפי בראשית א, טז.?. ובדרך הזה הם פוסחים כל היום על שתי הסעיפים³⁷לפי מלכים א יח, כא., מימינים ומשמאילים³⁸לפי דה"י א' יב, ב., כאילו אנחנו העניים והאביונים³⁹לפי ישעיה מא, יז. את הרע נקבל מאת האלהים⁴⁰לפי איוב ב, י. ואת הטוב לא נקבל.

ואויבינו פלילים⁴¹לפי דברים לב, לא. הגם הלום⁴²לפי בראשית טז, יג. ראיתי חכמי עמנו ההולכים בתורת יי'⁴³לפי תהלים קיט, א. ומחזיקים בבריתו⁴⁴לפי ישעיה נו, ד., הלוך הלכו⁴⁵לפי שופטים ט, ח. בנבואות בשני שבילים: לאחד קראתי 'נועם', ולאחד קראתי 'חובלים'. כי ראשונים פירשו אותם כפי פשוטם ואמתתם נעימות בימינם, קדש הלולים⁴⁶לפי ויקרא יט, כד. מה שהיה בדרך עבר ומה שיהיה לעתיד, שצדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שתולים⁴⁷לפי תהלים צב, יג., הכל פירשו יפה בעתו⁴⁸לפי קהלת ג, יא., וזהו כת הבוטחים בה'⁴⁹לפי תהלים קכה, א., כל המיחלים⁵⁰לפי תהלים לא, כה.. אך אמנם ממעונות אריות ומהררי נמרים⁵¹לפי שיר השירים ד, ח., מזרע קדשים⁵²לפי ישעיה ו, יג. יצאו על הר ציון ששמם שועלים⁵³לפי איכה ה, יח. אנשים חכמים⁵⁴לפי דברים א, יג. בעיניהם. ועם היותם מבני ישראל באשר הם נמולים, המה היו במורדי אור ורועי כסילים⁵⁵לפי משלי יג, כ., באמרם שייעודי הנבואות וספר תהלים נאמרו ונתקיימו בבית שני, ששם היו אלופינו מסובלים⁵⁶לפי תהלים קמד, יד. ועם יי'⁵⁷לפי במדבר יא, כט. והרבה. במחנות דגלים ושרים כחוללים⁵⁸לפי תהלים פז, ז., ושאמונת ביאת משיח אינה מכח הכתובים, כי אם מקבלת הראשונים ויכתבו זה על ספר⁵⁹לפי דברים יז, יח. בעזות פנים, כי אין מכלים, וכמו שסיפר מהם בעל ספר העיקרים⁶⁰רבי יוסף אלבו (1380-1444) מחבר "ספר העיקרים". רי"א נוהג ברוב ספריו לבקר אותו קשות. בפרק מ"ב מחלק ד' מספרו ונתן בפלילים⁶¹לפי שמות כא, כב..

מזה הכת הנזכרת⁶²אותם החכמים שפירשו שהנבואות התקיימו בבית שני. היו קצת מהמפרשים, בן בלעם⁶³רבי יהודה בן שמואל אבן בלעם (1000-1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד., ורבי משה הכהן⁶⁴משה בר שמואל הכהן אבן ג'קטילה (הרמ"ך או משה הנקדן) (1020-1080), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן מקרא, פייטן ומדקדק נערץ על ידי הראב"ע, שנהג לכנותו "הגדול שבמדקדקים", אולם לא נמנע מלהשיג עליו., ורבי חיים גליפאפא⁶⁵רבי חיים (בר' אברהם) גליפפא (1310-1380), חי בנווארה שבספרד, בעל ספר "עמק הבכא" תיאור מרטיט על צרותיהם של ישראל; וכן 'דברי הימים למלכי צרפת'; וכן 'אגרת הגאולה' המוזכר על ידי רבי יוסף אלבו בספרו 'העיקרים' (ד, מב). – במגילותיהם ופירושיהם אנשים מרגלים⁶⁶לפי יהושע ב, א., מוציאי דבת⁶⁷לפי במדבר יד, לז. הנבואות, טח עיניהם מראות⁶⁸לפי ישעיה מד, יח בהיפוך. לשון הכתוב: "טח מראות עיניהם". כוונת החוזים מהשכיל לבותם, דברי הנביאים וצעקתם העתיקו מהם מלים מגואלים. וגם הראב"ע נמצא בו שמץ דבר מזה בהרבה מהנבואות, אבל לא בכולם ורבים חללים הפילה⁶⁹לפי משלי ז, כו. המחשבה הנפסדת הזאת, ושם ראינו את הנפילים⁷⁰לפי במדבר יג, לג. מאמונת ביאת משיחנו, ורבים מעמי הארץ המתיהדים⁷¹לפי אסתר ח, יז., יצאו מבוהלים נרפים הם⁷²לפי שמות ה, ח. נרפים, יתיצבו הוללים⁷³לפי תהלים ה, ו. על אלה המפרשים בנים משחיתים⁷⁴לפי ישעיה א, ד. במסתרים תבכה נפשי⁷⁵לפי ירמיה יג, יז.. אחבירה עליהם במלים⁷⁶לפי איוב טז, ד., בינו בוערים בעם וכסילים⁷⁷לפי תהלים צד, ח., אם מדברי הנביאים הקרובים אל ה' בני אלהים⁷⁸לפי איוב לח, ז. לא אאמין, כי תסופר הגאולה העתידה מי יועידני⁷⁹לפי איוב ט, יט. להאמין בה האם אלהים⁸⁰לפי שופטים ו, לא. ראיתי עולים או מלאכים קלים⁸¹לפי ישעיה יח, ב. חשמלים ואראלים יורוני, יאמרו לי בא יבא איש⁸²לפי שמואל א ב, כז. אל רב פעלים⁸³לפי שמואל ב כג, כ. קווצותיו תלתלים⁸⁴לפי שיר השירים ה, יא. וכרת הזלזלים⁸⁵לפי ישעיה יח, ה.. אויבים וצרים וקויי ה' יחליפו כח⁸⁶לפי ישעיה מ, לא. כל הנחשלים⁸⁷לפי דברים כה, יז., או מי נתן לחכמים הקדושים אותה קבלה, שאמרו בגאולה מפי עוללים⁸⁸לפי תהלים ח, ג. גם עוילים⁸⁹לפי איוב יט, יח. או סובאי יין⁹⁰לפי משלי כג, כ. וזוללים, אם לא מדברי הנביאים שעמדו בסוד ה'⁹¹לפי ירמיה כג, יח. ומשח אותם לבשר ענוים⁹²לפי ישעיה סא, א. ולומר לנשברי לב⁹³לפי ישעיה סא, א. גמול ה'⁹⁴לפי איכה ג, סד. הוא יבא⁹⁵לפי דברים א, לח. ויושיעכם שפעת גמלים⁹⁶לפי ישעיה ס, ו. ומעין מבית ה'⁹⁷לפי יואל ד, יח. יוציא המשלח מעינים בנחלים⁹⁸לפי תהלים קד, י. להשקות עמי בחירי⁹⁹לפי ישעיה מג, כ. ישובו יושבי בצלו¹לפי הושע יד, ח. ושבתם איש אל אחוזתו²לפי ויקרא כה, י. הקטנים עם הגדולים³לפי תהלים קטו, יג..

שועלים קטנים היו אלה המתעים⁴לפי איכה ג, ה., וחכמת מה להם⁵לפי ירמיה ח, ט. לרעות בגנים⁶לפי שיר השירים ו, ב. סודות הנבואה עליונים ותחתונים⁷לפי תמורה טז, ע"א. והרבה., חדשים מקרוב באו לא ידעו ולא יבינו⁸לפי ישעיה מד, יח.. ונגד פניהם נבונים⁹לפי ישעיה ה, כא., הנמצא כזה¹⁰לפי בראשית מא, לח. בחכמי המשנה והתלמוד המה הגיבורים יסודי התורה ולוחות האבנים, הלא הם הוכיחו הגאולה העתידה מכח הכתובים ויחפרוה ממטמונים¹¹לפי איוב ג, כא. מעדן עדנים ורמזים אחרים מכתובים שונים, הקימו ניחוחים, כי כן קבלו פירוש הכתובים בקבלה מהנביאים פנים אל פנים¹²לפי בראשית לב, לא; שמות לג, יא., וכתבו זה בתלמוד ובמדרשות, להשיב לב אבות על בנים¹³לפי מלאכי ג, כד. ונפשות אביונים¹⁴לפי תהלים עב, יג.. גם המפרשים הראשונים כיונתן בן עוזיאל שומר אמונים¹⁵לפי ישעיה כו, ב., ואחריו רש"י צדיק יסוד עולם¹⁶לפי משלי י, כה. מעין גנים¹⁷לפי שיר השירים ד, טו. שפירש כל ספרי הקודש מרוח אונים, וגם בני הקמחי¹⁸הרד"ק ואביו. חכמים ונבונים וזולתם מהמפרשים האמתיים, הציבו להם ציונים שנים עם עדנים¹⁹לפי שמואל ב א, כד. בכתובים, להוכיח ולהכריח תשועת יי'²⁰לפי איכה ג, כו. אשר יעשה לעמו. ונקמת אויביו משתה שמרים משתה שמנים²¹לפי ישעיה כה, ו., ועל מה נשמו אמונים, ומה הגיע אליהם לשפוך חמת תנינים²²לפי דברים לב, לג. תחת רוח חן ותחנונים²³לפי זכריה יב, י., ולחם אונים²⁴לפי הושע ט, ד. תחת כנף רננים²⁵לפי איוב לט, יג. לסלף דברי הנביאים, ששפתותיהם שושנים²⁶לפי שיר השירים ה, יג., ולהשלכים אחרי גום²⁷לפי נחמיה ט, כו. באמרם שבא יומם ועבר ענינם וקיצם, ועלה כולו קמשונים²⁸לפי משלי כד, לא.. אין זה כי אם שבאנשים האלה פסו אמונים²⁹לפי תהלים יב, ב. והצרעת זרחה במצחם³⁰לפי דה"י ב' כו, יט., ויתערבו בגוים³¹לפי תהלים קו, לה. בבני יונים וילמדו ממעשיהם³²לפי תהלים קו, לה. ולעשות כוונים כוזבים בכתובים ובעו מצפונים שמא יאמרו הלא רבי הלל חכם גדול היה וחסון הוא כאלונים³³לפי עמוס ב, ט., והיו דבריו זה כמה שנים אין משיח להם לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה³⁴ראה: סנהדרין צח, ע"ב., האוכלים למעדנים³⁵לפי איכה ד, ה. יסכר פי דוברי שקר³⁶לפי תהלים סג, יב., אין להם לתלות באילן גדול כזה, כי יש בדבריו חכמה ודעת³⁷לפי משלי ל, ג; קהלת א, יז; ב, כו. פרדס רימונים³⁸לפי שיר השירים ד, יג., כוונות נכבדות מזהב ורב פנינים³⁹לפי משלי כ, טו., שלא בא רבי הלל חלילה להכחיש הגאולה העתידה, כפושעי הגוים מואבים ועמונים כי אם לומר שלא יבוא משיח בזכות ישראל ומכח תשובתו. ולכן אמר: "אין להם משיח לישראל" (סנהדרין צט, ע"א), ולא אמר אין בן דוד בא כמנהגם. וישארו אם כן הייעודים כולם על הגאולה העתידה בשם יתברך בעתה יחישנה⁴⁰לפי ישעיה ס, כב., נתונים נתונים⁴¹לפי במדבר ח, טז..

ורב יוסף האשימו⁴²את רבי הלל., לפי שהיה מחליש כח התשובה והוכיח מדברי זכריה (זכריה ט, ט), שאמר: "הנה מלכך יבא לך" – שיבא בזכות ישראל, וכמו שאמר שם: "שובו לבצרון אסירי התקוה" (שם שם, יב), וכל זה לתת שפה לנאמנים⁴³לפי איוב יב, כ.. ואולי כיוון באותו מאמר, שבזמן הגאולה העתידה בשבת ישראל על אדמתם, לא יהיה להם מלך משוח בשמן והיתה ליי' המלוכה⁴⁴לפי עובדיה א, כא. הנותן לאין רוזנים ושנבואת ישעיהו בפרשת "ויצא חוטר" (ישעיה יא, א) כבר נתקיימה ואכלוה בימי חזקיהו לא שיכחיש גאולת ישראל ונקמת האויבים, ושאר הייעודים הטובים, כדברי הנביאים וטעם זקנים⁴⁵לפי איוב יב, כ.. ורב יוסף הכריח שימלוך מלך המשיח מדברי זכריה, שהיה אחרי מות חזקיהו שנים ושנים.

וכבר ביארתי במאמר 'ישועות משיחו'⁴⁶פרק ג'. אשר יעדתי לבאר מאמרי חכמינו זכרונם לברכה במשיח ובגאולה פורש זה המאמר וחמודותיו הגליונים והסדינים⁴⁷לפי ישעיה ג, כג., על כן אמרתי חלילה חלילה לחכמי התלמוד משלוח מדנים⁴⁸לפי משלי ו, יט. תלונות בני ישראל⁴⁹לפי במדבר יד, כז., אשר המה מלינים הבוז לגאיונים⁵⁰לפי תהלים קכג, ד. אלה שאחרונים שהיו לעמנו סרבנים וסלונים⁵¹לפי יחזקאל ב, ו., ויחליפו את משכורתם וגמולם אשר קנו לגאולתם עשרת מונים⁵²לפי בראשית לא, ז. יען וביען⁵³לפי ויקרא כו, מג. כלל עמים, עם היותם רבבה כצמח השדה⁵⁴לפי יחזקאל טז, ז., המונים המונים⁵⁵לפי יואל ד, יד. וגובה להם, ויראה להם כגובה ארזים⁵⁶לפי עמוס ב, ט. והרים גבנונים⁵⁷לפי תהלים סח, יז.. ואם כל טובה והצלחתם, שיושבים על אדמתם דשנים ורעננים⁵⁸לפי תהלים צב, טו., הנה כי ידברו אלינו תועבות גדולות⁵⁹לפי יחזקאל ח, ו., והביאו בכליותינו חצים שנונים⁶⁰לפי ישעיה ה, כח., טענות כוזבות ומילים מכבידים, וילדי זנונים⁶¹לפי הושע א, ב. לא ירעו ולא ישחיתו⁶²לפי ישעיה יא, ט. דבריהם אלינו, ובכל עת יהיו בגדינו לבנים⁶³קהלת ט, ח.. כי זה יאמר ליי' אני יתן אל לבו⁶⁴לפי קהלת ז, ב. כי הם נחשים צפעונים⁶⁵לפי ירמיה ח, יז., לשונם חרב חדה⁶⁶ישעיה מט, ב. וראש פתנים⁶⁷לפי דברים לב, לג., אין בפימו נכונה קרבם⁶⁸לפי תהלים ה, י., בתימו לעולם⁶⁹לפי תהלים מט, יב., בית הבר, מחסה לשפנים⁷⁰לפי תהלים קד, יח..

ומי יאמין לשמועתם והיא שנאה תעורר מדנים⁷¹לפי משלי י, יב., אבל שלומי אמוני ישראל⁷²לפי שמואל ב כ, יט. זרע קדש⁷³לפי ישעיה ו, יג., נטע נעמנים⁷⁴לפי ישעיה יז, י. חכמים וזקנים גם שב גם ישיש⁷⁵לפי איוב טו, י.. ואם בגבורות שמונים⁷⁶לפי תהלים צ, י., כי יצא אש⁷⁷לפי שמות כב, ה. מדבריהם ומספריהם הלא ימס לב העם⁷⁸לפי יהושע יד, ח. ותאכל בקצה המחנה⁷⁹לפי במדבר יא, א., ונתון להם זרעונים⁸⁰לפי דניאל א, טז. זרע רע לזרוע אפיקורוסות בלבם לפני לפנים⁸¹לפי יומא מד, ע"א., לאמר משיח אלהי יעקב⁸²לפי שמואל ב כג, א. חמק עבר⁸³לפי שיר השירים ה, ו. מה אנחנו יושבים פה ולא נבא עוד בעיר יי'⁸⁴לפי תהלים מח, ט. ובית מקדשו שער הפנים⁸⁵לפי זכריה יד, י.. כי הנה בלכת החיות המתחכמות האלה בדעות לעומתם ילכו אופנים⁸⁶לפי יחזקאל א, יט; י, טז.. ואמנם מה יהא דינו של כל אחד מהאנשים, ובמה יתחטא על חלומותיו⁸⁷לפי בראשית לז, ח. ועל דבריו הלא לאלהים פתרונים⁸⁸לפי בראשית מ, ח., כי הם החטיאו את הרבים ואשר באו מתוך דבריהם באש ובמים הזדונים⁸⁹לפי תהלים קכד, ה., ויתנו אנשי אמונה⁹⁰לפי שבת קיט, ע"ב. בני ציון⁹¹לפי יואל ב, כג. היקרים, מינים ובלתי מאמינים כארחות דדנים⁹²לפי ישעיה כא, יג. כמשפט הצידונים⁹³לפי שופטים יח, ז..

מחבלים כרמים⁹⁴לפי שיר השירים ב, טו., היו האנשים האלה⁹⁵לפי בראשית לד, כא. על ההרים הרמים⁹⁶לפי בראשית יב, ב., על הרי בשמים,⁹⁷לפי שיר השירים ח, יד. כרם יי' צבאות⁹⁸לפי ישעיה ה, ז. בית ישראל⁹⁹לפי שמות טז, לא; מ, לח., אשר מצא את האימים¹לפי בראשית יד, ה. באורך הימים²לפי תהלים כא, ה. ועוד.. ואיש יהודה נטע שעשועיו³לפי ישעיה ה, ז. העם נכלמים⁴לפי שמואל ב י, ה., זאת נחמתם בעניים ואורך גלותם, תקוות גאולתם, ומאמר האל תמים ארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים⁵לפי ישעיה נז, יח.. ועתה כי יראו חכמים הסבו את לבם אחורנית, חבלו תקוותם ותוחלתם, חבלים נפלו להם בנעימים⁶לפי תהלים טז, ו., חבליהם תשלחנה⁷לפי איוב לט, ג. ידיהם על תורת האלהים⁸לפי נחמיה ח, ח. וייעודיה, ויורו בהם פירושים נשחתים ופנים נזעמים⁹לפי משלי כה, כג. חבלי נביאים, כי חבלו וזייפו כוונות ייעודיהם הגדולים והעצומים, כחשו ביום נקם שנת שלומים¹⁰לפי ישעיה לד, ח. ועוד., אשר הוגה יי'¹¹לפי איכה א, יב. תוכחות בלאומים¹²ישעיה נה, ד. לאחרית הימים¹³לפי בראשית מט, א.. אבל פרשו רשת משטח חרמים¹⁴לפי יחזקאל כו, ה; יד., בפינת תחיית המתים גבורת גשמים¹⁵לפי תענית ב, ע"א. וחזור נשמות לימי עלומים, שאנחנו ישני אדמת עפר¹⁶לפי דניאל יב, ב. היינו כחולמים¹⁷לפי תהלים קכו, א.. ועם היות אמת הדבר, גלוי לכל העמים¹⁸לפי אסתר ג, יד; ח, יג. שבחוהו כל האומים¹⁹לפי תהלים קיז, א. ועובדי צלמים. הלא אלה חכמינו הנכבדים, פירשוהו משל על בני הגלות הנחשבים כמתים ושמלתם מגוללה בדמים²⁰לפי ישעיה ט, ד., ואמרו שהתחייה היתה גאולתם, שחן וכבוד יתן יי' לא ימנע טוב להולכים בתמים²¹לפי תהלים פד, יב.. ועם זה אמרו לא כחדו, שאותה גאולה שכינו הנביאים בשם התחייה היתה פקידת בית שני, ששמם יהלוך עליו אימים. ובדרך הזה שרפו כל מועדי אל בארץ²²לפי תהלים עד, ח. עם גחלי רתמים²³לפי תהלים קכ, ד., את החסד ואת הרחמים²⁴לפי ירמיה טז, ה., הגאולה והתחייה תשועת עולמים²⁵לפי ישעיה מה, יז.. ויהיו שניהם ערומים²⁶לפי בראשית ב, כה., בעלי מומים ועדים זוממים, כהבלי הגוים מגשימים²⁷לפי ירמיה יד, כב., שמעו זאת כל העמים²⁸לפי תהלים מט, ב., החכמים האלה בעינם המה אשורים ולטושים ולאומים²⁹לפי בראשית כה, ג. חורשי און³⁰לפי איוב ד, ח., ומחשבות ערומים³¹לפי איוב ה, יב. שקופים אטומים³²לפי מכלים א' ו, ד., וזורעי עמל יקצרוהו³³לפי איוב ד, ח. אלומים אלומים³⁴לפי בראשית לז, ז. לא שמעו בקול יי'³⁵לפי יהושע ה, ו. ועוד. ולא האמינו בנפלאותיו, האורים והתומים מהרסינו ומחריבינו ממנו היו, ועליו חרפה שברה נפשי אנושה ואקוה לנוד ואין למנחמים³⁶לפי תהלים סט, כא. ואיננו.

על כן, על האגרת הזאת דברתי אל לבי אני יצחק בן השר אדון יהודה אברבנאל זכר צדיק לברכה, ואמרתי עת לעשות לה'³⁷לפי תהלים קיט, קכו. מנחה וזבח שלמים, ועל דבר כבוד שמו³⁸לפי תהלים עט, ט., לבי לבי שא נא כליך וצודה לי ציד³⁹לפי בראשית כז, ג., בשר שגיא⁴⁰לפי דניאל ז, ה., אלים מאדמים⁴¹לפי שמות לו, יט. או כמו בן ראמים⁴²לפי תהלים כט, ו., קח לך סמים⁴³לפי שמות ל, לד. מרוקחים ועשה לי מטעמים⁴⁴לפי בראשית כז, ד. – פירושים יפים אמתיים, חכם ממתקים וכולם מחמדים⁴⁵לפי שיר השירים ה, טז. בביאור נבואות העתיד, באופן שלא יוכלו החרטומים מלכי הארץ⁴⁶לפי יהושע יב, א. ועוד., וכל לאומים ומפרשי עמנו המשקרים, הוי חכמים לדבר עוד על דברי הנביאים כזבים תשביח שאון ימים, שאון גליהם והמון לאומים⁴⁷לפי תהלים סה, ח..

ואחרי אשר חננך האלהים⁴⁸לפי בראשית לג, יא. ועוד., דעת לב שומע⁴⁹לפי מלכים א ג, ט. בלימודים, מנעך מבוא בדמים⁵⁰לפי שמואל א כה, כו; לג. מחשבות דקות ושדופות קדים⁵¹לפי בראשית מא, כג., והבדליך מן התועים⁵²לפי תפילת שחרית. חובר חבר⁵³לפי דברים יח, יא. קוסם קסמים⁵⁴לפי דברים יח, י., החזק מגן וצנה⁵⁵לפי ירמיה מו, ג. וקומה, בעזרת יי' כגבורים עד אשר ישימו יד לפה⁵⁶לפי משלי ל, לב. המתפקרים יהיו כולם כלבים אלמים⁵⁷לפי ישעיה נו, י.. אז אמרתי, הנה באתי במגלת ספר⁵⁸לפי תהלים מ, ח. ולחפש אמתחות הנבואות, בגדול אחל מקרני ראמים⁵⁹לפי שבת קז, ע"ב., משה איש האלהים⁶⁰לפי דברים לג, א. ועוד. הוא מיומים⁶¹לפי הושע ו, ב. ובלעם שולח ברגליו להיותו יודע דעת עליון⁶²לפי במדבר כד, טז., אף כי היה איש בליעל⁶³לפי שמואל ב כ, א. ואיש דמים⁶⁴לפי שמואל ב טז, ח.. ואחריהם כל שאר הנביאים שנבאו על הגלות מקדם שנות עולמים⁶⁵לפי תהלים עז, ו.. ואבחר מהם הייעודים המורים בהכרח על הגאולה העתידה, ושבתי בבית ה' לאורך ימים⁶⁶לפי תהלים כג, ו., שאין דרך לפרשם בדרך רוחני על עניני הנפש בלבד⁶⁷כדעת חכמי הנוצרים. כאשר רגשו גוים ולאומים⁶⁸לפי תהלים ב, א.. ולא גם כן על ימי חזקיהו ובבית שני כדברי המשחיתים⁶⁹חכמי ה'כת הנזכרת'., שנתנו את הכסף באבנים ואת הארזים כשקמים⁷⁰לפי מלכים א י, כז..

ואפרש הנבואות ההמה כאשר עם לבבי⁷¹לפי יהושע יד, ז. ועוד., כי ראיתי בדברי המפרשים להם ספקות ודחקים מפורסמים, ולא אכריח פירושם מדברי חכמינו זכרונם לברכה ודרשותיהם כי אם מפשוטי הכתובים, כפי השכל הישר כדרך המתווכחים אשכילה בדרך תמים⁷²לפי תהלים קא, ב.. וכבר עשיתי גם כן על ספר דניאל ומראותיו, מאמר⁷³ספר 'מעיני הישועה'. בפני עצמו מה יפו פעמיו⁷⁴לפי שיר השירים ז, ב. ודבריו הנעימים.

ואזכור הנביאים בשם מבשרים, כי כולם יחדיו ירננו תהילות יי'⁷⁵לפי תהלים עח, ד., יבשרו בהסכמה רבה והיו תואמים. והיה כל מבקש יי'⁷⁶לפי שמות לג, ז. מחכה לתשועתו יבא אל הספר הזה, אז יבין יראת יי'⁷⁷לפי ישעיה לג, ו. ועוד. ודעת קדושים, יפר עצת גוים יניא מחשבות עמים⁷⁸לפי תהלים לג, י..

ויען וביען⁷⁹לפי ויקרא כו, מג. המאמר הזה צופה, נתתיו לבית ישראל⁸⁰לפי ישעיה סג, ז. וקורא בראש ההרים⁸¹לפי ישעיה ב, ב., לכן קראתיו משמיע ישועה, כי הוא ישמיע תשועת ה'⁸²לפי איכה ג, כו. ובנין ביתו אשר יעשה במקדשו, ויבן כמו רמים⁸³לפי תהלים עח, סט.. אך שתים⁸⁴לפי איוב יג, כ. ראיתי להודיעך פה אמת היא, שכבר באו לנביא אחר נבואות רבות על הגאולה ויחדיו יהיו תמים⁸⁵לפי שמות כו, כד.. כי כן ראה ישעיהו מפלת בבל וירמיהו חורבן מצרים פעמים הרבה, והיה זה לחוזק אימות הנבואה ונדיבות הנותן יתברך בהודיעו חסדיו שיתן אותם לרחמים⁸⁶לפי תהלים קו, מו.. ולכן אין סתירה ביניהם בעצם הדבר, כי כולם נתנו מרועה אחד⁸⁷לפי קהלת יב, יא., והם אחים לא יפרדו, מבטן אחד יצאו⁸⁸לפי דברים כח, ז. והנה תאומים⁸⁹לפי בראשית לח, כז.. והשנית, שבדברי הנביאים פעם יהיה הדיבור לנכח⁹⁰גלוי. ופעם לנסתר. כי כן היה דרך המדברים מימים קדומים, פעם ידברו על ישראל בלשון יחיד להיותו כלל, ופעם בלשון רבים בבחינת הפרטים. ואין בדיבור הזה חולשה אין לו דמים⁹¹לפי שמות כב, א.. פעם יכנה ישראל בלשון זכר – כנגד העם, ופעם בלשון נקבה – כנגד האומה. ולכן נקראו אלמנות ויתומים, וכמו שאעיד במקומות.

והנה אקצר פה בביאורי הנבואות האלה וארחיב המאמר בהם בפירושי לנביאים, ובקצתם אעשה שמה התחלות הנבואות זולת מה שאעשה פה, כפי צורך המקומות. וכדי לעשות שם הדברים שלמים, כי אין הכונה פה כי אם לתת בפי המעיינים שיר חדש⁹²לפי ישעיה מב, י. ועוד. ואמרי יושר להשיב את האפיקורוס⁹³לפי אבות ב, יד., וכל רבים עמים ואל אלהים אשים דברתי⁹⁴לפי איוב ה, ח., אל תאסוף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים⁹⁵לפי תהלים כו, ט., הפלא חסדך מושיע חוסים ממתקוממים⁹⁶לפי תהלים יז, ז.. ואמנם מה היום מימים להשמיע ישועה בקול גדול⁹⁷לפי שמואל א ז, י. – קול רעמים, הלא הוא בעבור שהאמנתי שבאו ימי השלום באו ימי הפקודה⁹⁸לפי הושע ט, ז., כי יודע יי' ימי תמימים⁹⁹לפי תהלים לז, יח..

וכרמינו סמדר תשועת יי'¹לפי איכה ג, כו. וגאולת עמו, כרם חמר ענו לה²לפי ישעיה כז, ב. לא בא יומה חדשה, ומועדה לא תמיש מעשות פרי לא הבשילו אשכולותיה, עוד תשוב תהיה כענף עץ עבות³לפי ויקרא כג, מ. פרי עץ הדר⁴לפי ויקרא כג, מ, גפן בוקק ישראל⁵לפי הושע י, א. היה בגלותו, ויהי לגפן סוררת מגפן סדום ומשדמות עמורה⁶לפי דברים לב, לב.. על כן פרצו גדריה יכרסמנה חזיר מיער⁷לפי תהלים פ, יד. הוא עשו אבי אדום⁸לפי בראשית לו, ט., וישיתה בתה וארוה כל עוברי דרך⁹לפי תהלים פ, יג., מואב והגרים עם אהלי קדר¹⁰לפי שיר השירים א, ה., הגפן הובישה¹¹לפי יואל א, יב., כי אין יבול בגפנים אין ענבים בגפן יונקתו תיבש שלהבת¹²איוב טו, ל., כיבוש קצירה ובנפול עלה מגפן¹³לפי ישעיה לד, ד., לפני כל חציר ייבש¹⁴לפי איוב ח, יב. גפני לשמה¹⁵לפי יואל א, ז.. וכל עץ רענן¹⁶לפי דברים יב, ב. ועוד. יבש היה כעץ וקוץ ודרדר¹⁷לפי בראשית ג, יח. לא אומללה הגפן, וכל עץ יבש לא תכבה¹⁸לפי ויקרא ו, ה.. ואף כי ספו תמו¹⁹לפי תהלים עג, יט. ענפיה סורי הגפן נכריה²⁰לפי ירמיה ב, כא. לא מפני זה מתחת שרשיו ייבשו²¹לפי איוב יח, טז.. הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה²²לפי בראשית כט, ז. הגפן תחת פריה. ועץ השדה פריו יתן²³לפי ויקרא כו, ד. בעתו, עוד ינובון בשיבה²⁴לפי תהלים צב, טו., קדש הלולים ליי'²⁵לפי ויקרא יט, כד. איש לא נעדר²⁶לפי שמואל ב יז, כב., בעתה יחישנה²⁷לפי ישעיה ס, כב. יראה ויפקוד גפן זאת מריח מים תפריח²⁸לפי איוב יד, ט., וממי הברכה העליונה פרוח תפרח²⁹לפי ויקרא יג, יב. כפתוריה, ופרחיה ממנה יהיו כאשכולות הגפן בחצרות אלהינו יפריחו³⁰לפי תהלים צב, יד., יציץ ופרח ישראל³¹לפי ישעיה כז, ו. על רצפת בהט ושש ודר³²לפי אסתר א, ו., ואמר ביום ההוא³³לפי בראשית כו, לב. ועוד. אודך יי' כי אנפת בי³⁴לפי ישעיה יב, א., השימות את גפני ותאנתי ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח³⁵לפי ישעיה מה, ח. והולידה והצמיחה ואוהביה יאכל פריה³⁶לפי משלי כז, יח., והיה פריה למאכל ועלהו לתרועה³⁷לפי יחזקאל מז, יב..

מי כמוכה באלים יי' מי כמוכה נאדר³⁸לפי שמות טו, יא., שם תצמיח קרן לדוד³⁹לפי תהלים קלב, יז. צמח שמו⁴⁰לפי זכריה ו, יב., ומתחתיו יצמח על גפן פוריה⁴¹לפי ישעיה לב, יב. יפרח כשושנה⁴²לפי הושע יד, ו., ויוצא פרח ויצץ ציץ⁴³לפי במדבר יז, כג. כציץ השדה כן יציץ⁴⁴לפי תהלים קג, טו., יהיה צמח יי' לצבי ולכבוד⁴⁵לפי ישעיה ד, ב. וכסאו כשמש נגדו עליון למלכי ארץ⁴⁶לפי תהלים פט, כח., כי כן נשבע לדוד באמונתו נדר. ואני המדבר באתי במשעול הכרמים⁴⁷לפי במדבר כב, כד. זה ימים, בינותי בספרים לראות הפרחה הגפן⁴⁸לפי שיר השירים ו, יא., וראיתי דברי הנביאים פה אחד יעידון, שאיש מלחמה⁴⁹לפי שמות טו, ג. שמו נטע כרם ולא חללו,⁵⁰לפי דברים כ, ו. ילך וישוב לביתו ומיטב כרמו ישלם⁵¹לפי שמות כב, ד., אף כי בגלותינו זה חשך השמש בצאתו וירח⁵²לפי ישעיה יג, י. קדר. ועוד ראיתי שצץ המטה וקם שבט מישראל⁵³לפי במדבר כד, יז., ועת הזמיר הגיע⁵⁴לפי שיר השירים ב, יב.. והנה הגפן לפני והיא כפורחת, ואמרתי אכן קרובה ישועתנו לבא, ותפרח כחבצלת בטרם תצמחנה חדשות אשמיע אתכם⁵⁵לפי ישעיה מב, ט.. וגם כי מצאונו צרות רבות ורעות⁵⁶לפי תהלים עא, כ., חבלי משיח הם עת צרה ליעקב וממנה יושע⁵⁷לפי ירמיה ל, ז.. והיתה ליי' המלוכה⁵⁸לפי עובדיה א, כא., מלכותיה מלכות עולם ושולטניה עם דר ודר⁵⁹לפי דניאל ג, לג..

מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך. קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון (ישעיה נב, ז-ח).

וזה זכרון המבשרים במספר שמות וזכרון הנבואות, שכל אחד מהם נבא על הגאולה העתידה ותשועת יי'⁶⁰לפי איכה ג, כו..

המבשר הראשון משמיע ישועה, הוא בלעם בן בעור בנבואה אחרונה מנבואותיו. תחילתה "נאם בלעם בנו בעור" וגו', "נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון" וגו', עד "וגם הוא עדי אובד" (במדבר כד, ג- כד).

המבשר השני משמיע ישועה הוא משה רבינו עליו השלום. ויש בתורתו ארבע נבואות על זה, וכולם באו בספר אלה הדברים – משנה התורה "אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א, א), והם אלו:

הנבואה הא' – בפרשת עקב. תחילתה "למען ירבו ימיכם" וגו', עד "כימי השמים על הארץ" (דברים יא, כא).

הנבואה הב' – בפרשת שופטים. תחילתה "ואם ירחיב יי' אליהך את גבולך" וגו', עד "השלש האלה" (דברים יט, ח-ט).

הנבואה הג' – בפרשת נצבים. תחילתה "והיה כי יבאו עליך כל הדברים" וגו', עד "כי המצוה הזאת" (דברים ל, א-יא).

הנבואה הד' – בפרשת האזינו. תחילתה "הלא הוא כמוס עמדי" וגו', עד סוף השירה (דברים לב, לד-נב).

המבשר השלישי משמיע ישועה הוא ישעיהו בן אמוץ. ויש בדבריו ט"ו נבואות היותר מוכרחות ומפורשות שבספרו, והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "והיה באחרית הימים נכון יהיה" וגו', עד "בית יעקב לכו ונלכה" וגו' (ישעיה ב, ב-ה).

הנבואה הב' – תחילתה "האדון יי' צבאות מסעף פארה" וגו' (ישעיה י, לג), עד "משא בבל אשר חזה" (שם יג, א).

הנבואה הג' – תחילתה "הוי ארץ צלצל כנפים" וגו' (ישעיה יח, א), עד "משא מצרים הנה יי' רוכב" (שם יט, א).

הנבואה הד' – תחילתה "משא מצרים הנה יי' רוכב על העב קל" (שם), עד "בשנת בא תרתן אשדודה" (שם כ, א).

הנבואה הה' – תחילתה "הנה ה' בוקק הארץ ובולקה" וגו' (ישעיה כד, א), עד "אורח לצדיק מישרים" (שם כו, ז).

הנבואה הו' – תחילתה "ארח לצדיק מישרים" וגומר (ישעיה כו, ז), עד "הוי עטרת גאות שכורי אפרים" (שם כח, א).

הנבואה הז' – תחילתה "קרבו גוים לשמוע" וגו' (ישעיה לד, א), עד "ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו" (שם לו, א).

הנבואה הח' – תחילתה "נחמו נחמו עמי" וגו' (ישעיה מ, א), עד "העניים והאביונים מבקשים מים ואין" (שם מא, יז).

הנבואה הט' – תחילתה "כה אמר ה' לבזה נפש למתעב גוי" וגו' (ישעיה מט, ז) , עד "אי זה ספר כריתות אמכם" (שם נ, א).

הנבואה הי' – תחילתה "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה'" וגו' (ישעיה נא, א), עד "הנה ישכיל עבדי" (שם נב, יג)

הנבואה הי"א – תחילתה "רני עקרה לא ילדה" וגו' (ישעיה נד, א), עד "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה (שם נו, א).

הנבואה הי"ב – תחילתה "קומי אורי כי בא אורך" וגו' (ישעיה ס, א), עד "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" (שם סא, י).

הנבואה הי"ג – תחילתה "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" וגו' (ישעיה סא, י), עד "חסדי ה' אזכיר תהלות ה'" (שם סג, ז)

הנבואה הי"ד – תחילתה "כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול" וגו' (ישעיה סה, ח), עד "השמים כסאי" (שם סו, א).

הנבואה הט"ו – תחילתה "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי" וגו' (שם), עד סוף הספר.

המבשר הד' משמיע ישועה הוא ירמיהו בן חלקיהו. ויש בספרו ו' נבואות היותר מבוארות ומפורשות על זה שראיתי בדבריו והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "שובו בנים שובבים נאם יי'" וגו' (ירמיה ג, יד), עד "כי כה אמר ה' לאיש יהודה" (שם ד, ג).

הנבואה הב' – תחילתה "הוי רועים מאבדים ומפיצים" וגו' (ירמיה כג, א), עד "לנביאים נשבר לבי" (שם כג, ט).

הנבואה הג' – תחילתה "כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך" וגו' (ירמיה ל, ב), עד "מצא חן במדבר" (שם לא, א).

הנבואה הד' – תחילתה "מצא חן במדבר" (ירמיה לא, א), עד "אשר היה אל ירמיהו... בשנה העשירית לצדקיהו" (שם לב, א).

הנבואה הה' – תחילתה "ועתה לכן כה אמר יי' אלהי ישראל לעיר הזאת" וגו' (ירמיה לב, לו), עד "כאשר הבאתי אל העם הזה" (שם שם, מב).

הנבואה הו' – תחילתה "ויהי דבר יי' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור" וגו' (ירמיה לג, א), עד "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יי' אל נבוכדראצר מלך בבל" (שם לד, א).

המבשר הה' משמיע ישועה הוא יחזקאל בן בוזי. ויש בספרו י' נבואות היותר מבוארות ומפורשות על זה שראיתי בדבריו, והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "בן אדם אחיך אחיך אנשי גאולתך" וגו' (יחזקאל יא, טו), עד "ואדבר אל הגולה את כל דברי" (שם שם, כה).

הנבואה הב' – תחילתה "והעולה על רוחכם" וגו' (יחזאל כ, לב), עד "בן אדם שים פניך דרך תמנה" (שם כא, ב).

הנבואה הג' – תחילתה "בן אדם נהה על המון מצרים" וגו' (יחזקאל לב, יח), עד "בן אדם דבר אל בני עמך" (שם לג, ב).

הנבואה הד' – תחילתה "הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים" וגו' (יחזקאל לד, יא), עד "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם" (שם לו, יז).

הנבואה הה' – תחילתה "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם" וגו' (שם), עד "היתה עלי יד יי'" (יחזקאל לז, א).

הנבואה הו' – תחילתה "היתה עלי יד יי'" וגו' (יחזקאל לז, א), עד "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו" (שם לז, טז).

הנבואה הז' – תחילתה "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד" וגו' (שם), עד "בן אדם שים פניך אל גוג" (יחזקאל לח, ב).

הנבואה הח' – תחילתה "בן אדם שים פניך אל גוג "וגו' (שם), עד "בעשרים וחמש שנה לגלותנו" (יחזקאל מ, א).

הנבואה הט' – תחילתה "ובהפלכם את הארץ בנחלה" וגו' (שם מה, א), עד "כי יתן הנשיא מתנה" (יחזקאל מו, טז).

הנבואה הי' – תחילתה "כה אמר יי' אלהים גה גבול אשר תתנחלו" וגו' (שם מז, יג), עד סוף הספר.

המבשר הששי משמיע ישועה הוא הושע בן בארי בנבואה הראשונה מספרו. תחילתה תחלת דבר יי' בהושע וגו' (הושע א, ב), עד "שמעו דבר יי' בית ישראל" (שם ד, א).

המבשר השביעי משמיע ישועה הוא יואל בן פתואל בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר" וגו' (יואל ג, א), עד סוף הספר.

המבשר השמיני משמיע ישועה הוא עמוס בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל" וגו' (עמוס ט, ז), עד סוף הספר.

המבשר התשיעי משמיע ישועה הוא עובדיה בנבואה כולה שהיא אחד, ומדובקת. ושם פירשתי ענין כל הנבואות שנבאו שאר הנביאים על אדום.

המבשר העשירי הוא מיכה המורשתי. ויש בספרו שתי נבואות לעתיד היותר מבוארות ומפורשות שראיתי בדבריו, והן אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "והיה באחרית הימים יהיה הר בית יי'" וגו' (מיכה ד, א), עד "שמעו נא את אשר יי' אומר" (שם ו, א).

הנבואה הב' – תחילתה "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי" וגו' (מיכה ז, ח), עד סוף הספר.

המבשר הי"א משמיע ישועה הוא חבקוק. ולהיות נבואותו מקושרת פירשתיה כולה מתחילת הספר ועד סופו.

המבשר הי"ב משמיע ישועה הוא צפניה בן כושי בן גדליה בן מריה בן חלקיה בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "לכן חכו לי נאם יי' ליום קומי לעד" וגו', עד סוף הספר.

המבשר הי"ג משמיע ישועה הוא חגי. ויש בספרו לעתיד נבואה אחת, תחילתה "בשביעי בעשרים ואחד⁶¹בנדפס: "בז' בכ"א" לחודש היה דבר יי'" וגו' (חגי ב, א), עד "בעשרים וארבעה⁶²בנדפס: "בכ"ד" לתשיעי" (שם שם, יח).

המבשר הי"ד הוא זכריה בן בכריה בן עדוא. ויש בספרו לעתיד לבא ד' נבואות, שהן מוכרחות ומפורשות בענינם, לא ראיתי כהנה בכל תרי עשר נביאים והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "ראיתי הלילה והנה איש רוכב" וגו' (זכריה א, ח), עד "ויראני את יהושע הכהן הגדול" (שם ג, א).

הנבואה הב' – תחילתה ויהי בשנת שתים⁶³בנדפס: "בשנת אחת...". לדריוש וגו' (זכריה א, א), עד "ארעה⁶⁴בנדפס: "רעה" את צאן ההרגה" (שם יא, ז).

הנבואה הג' – תחילתה "משא דבר ה'⁶⁵בנדפס חסר. על ישראל" וגו' (זכריה ט, א), עד "הנה יום בא ליי' וחולק שללך" (שם יש, א).

הנבואה הד' – תחילתה "הנה יום בא ליי' וחולק שללך בקרבך" וגו' (שם), עד סוף הספר.

המבשר הטו' משמיע ישועה הוא מלאכי בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "הוגעתם יי' בדבריכם ואמרתם במה הוגענוך"וגו' (מלאכי ב, יז), עד סוף הספר.

המבשר הטז' משמיע ישועה הוא דוד המלך עליו השלום בספר תהלים, ומלבד המזמורים שבאו בו בדרך תרעומת ותלונת על הגלות, או בדרך תפילה על הגאולה ועל מלך המשיח, הנה עוד ראיתי בספרו יב' מזמורים מיעדים הגאולה העתידה, והם אלו:

המזמור הראשון מאלה הוא מזמור מ"ב "למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג" וגו'.

המזמור הב' מאלה הוא מ"ג "שפטני אלהים" והוא גם כן לבני קרח.

המזמור הג' מאלה הוא מ"ו "למנצח לבני קרח על עלמות".

המזמור הד' מאלה הוא מ"ז "למנצח לבני קרח מזמור כל העמים" וגו'.

המזמור הה' מאלה הוא ע"ה "לאסף הודינו לך אלהים" וגו'.

המזמור הו' מאלה הוא ע"ו "לאסף נודע ביהודה אלהים וגו'.

המזמור הז' מאלה הוא פ' "לאסף רועה ישראל האזינה" וגו'.

המזמור הח' מאלה הוא פ"ה "לבני קרח רצית יי' ארצך" וגו'.

המזמור הט' מאלה הוא קי"ז "הללו את יי' כל גוים" וגו'.

המזמור הי' מאלה הוא קי"ח "הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו" וגו'.

המזמור הי"א מאלה הוא קכ"ו "בשוב יי' את שיבת ציון" וגו'.

המזמור הי"ב מאלה הוא קכ"ט "רבת צררוני מנעורי" וגו'.

המבשר הי"ז משמיע ישועה יותר מכל המבשרים הוא דניאל. וכבר באו בספרו חמש מראות מבארות וגלויות בדבר הזה, והן אלו:

המראה הראשונה מהצלם שראה נבוכדנצר בחלומו. תחליתה "ואלו צלם חד שגיא" וגו' (דניאל ב, לא), ועד "באדין מלכא נבוכדנצר" (שם שם, מו).

המראה הב' מהחיות שראה דניאל. תחילתה "בשנת חדה⁶⁶בנדפס: "חדא". לבלשצר" וגו' (דניאל ז, א), עד "ומלתא בלבי נטרת" (שם שם, כח).

המראה הג' – תחליתה בשנת שלש למלכות⁶⁷בנדפס חסר. בלאשצר המלך חזון נראה אלי דניאל" וגו' (דניאל ח, א), עד "ואשתומם על המראה ואין מבין" (שם שם, כז).

המראה הד' – תחילתה "שבועים שבעים נחתך על עמך" וגו' (דניאל ט, כד), עד "כלה ונחרצה תתך על שומם" (שם שם, כז)

המראה הה' – תחילתה "ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון" וגו' (דניאל יא, מ), עד סוף הספר.

הרי לנו על תשועת יי'⁶⁸לפי איכה ג, כו., וגאולת עמו י"ז מבשרים ומשמיעים ישועה וסימנם מבשר טוב משמיע ישועה, כי עולה במנינו לי"ז. והנה ט"ז המבשרים הראשונים מאלה יבא פירוש נבואתיהם על נכון, כפי הסברא הישרה בספר הזה, וזה האחרון עצמיו שהוא דניאל, כבר בא פירושו בספר 'מעיני הישועה' אשר עשיתי בביאור ספרו בשלמות גדול והרחבה מספקת.

והנני מתחיל במה שיעדתי בשם יי'⁶⁹לפי בראשית ד, כו. ועוד..