אם בחקתי. לקבל תורה מדלא קאמר בחקים רק בחקותי דרז"ל במדרש חקים שחקקתי בהם שמים וארץ כי התורה היא חק וגבול ומדי שחקק וחצב בה כל הענינים כמ"ש (בראשית א) נעשה אדם ב' צלמינו [בצל"ם אלהי"ם] בגי' רמ"ח כמו שרמ"ח איברים פנימים אורות העליונות בכל מצוה ומצוה אור בפני עצמו וכן נחלק העולם על רמ"ח חלקים ואת מצותי תשמרו שס"ה מצות ל"ת אזי ועשיתם אתם דייקא (קהלת יב) כי זה כל האדם רמ"ח איברים ושס"ה גידין ונתתי גשמיכם על נשמת האדם קאמר בעתם שישלימו גופם (איוב ה) כעלות גדיש בעתו במדרש חזית ע"פ (שיר ו) דודי ירד לגנו מביא ג' משלים מה בין מיתת נערים לזקנים ר' יהודה אמר משל לנר בזמן שהוא כבה מאיליו יפה לנר יפה לפתילה עז"א ונתתי גשמיכם בעתם שימותו בזמנם ר"א אמר משל לתאנה בזמן שהיא נלקטת בעונתה יפה לה יפה לבעלה עז"א ונתנה הארץ יבולה שלא ירקב רק בזמנו יביא הכל רשב"נ א' משל לפרדס וכו' בזמן שבנו של מלך עושה רצונו בזמן שהוא רואה נטיעה יפה עוקרה ונטעה בפרדס זה ז"ש ועץ השדה יתן פריו ר"ל אף על אילן סרק שאינו עושה פירות נוטעה בגנו ועושה פירות ועץ השדה יתן פריו. אבל בהיפך בקללה ושברתי גאו"ן עזכם על מיתת הגאונים וימותו בלא זמנם רע לנר רע לפתילה ז"ש ותם לריק כחכם כנגד התאנה בלא זמנה ירקב א' וארציכם לא תתן יבולה וכנגד משל ג' אמר ועץ הארץ לא יתן פריו ר"ל אף עץ עושה פירות לא יתן פריו דהיינו שאף נטיעה טובה שהיה בפרדס עצמו עוקר הקב"ה מן ישראל כמו שבברכה א' עץ השדה שהקב"ה מביא ניצץ טהור מן שדה של אחרים ונוטעה בתוך ישראל ועתה להיפך שאף אותו ניצוץ טהור שהיה בין ישראל נוטלה ועוקרה. ג' עמודים קחשיב תורה אם בחקותי תלכו עבודה זו תפלה מצותי תשמרו (ישעיה מח) לוא הקשבת למצותיתשמרו (בראשית לז) ואביו שמר את הדבר (ישעי' כו) שומר אמונים ועשיתם אותם צדקה (רות ב) שם האיש אשר עשיתי עמו ו"נתנה ה"ארץ י"בולה ו"עץ השדה ר"ת הוי"ה שהוא צירוף אברהם יצחק ויעקב משה כי אברהם תמן ה' יצחק תמן י' כי עיקר שמי צחק עשה לי אלהים רק שנתוספה לו י' לבסס כח דינו כמו שנתוספה לאברהם ה' זעירא של בהבראם יעקב ו' משה ה' והוא סוד עץ ה' היא ענפי האילן שנעשו בתמונת ה' י' פירות אילן כי כל פירות בדמות י' גופא דאילנא ו' שורש שבארץ ה' ואי"ן מחרי"ד והשבת"י חי"ה ס"ת ניד"ה (איכה א) חטא חטאה ירושלים ע"כ לנידה היתה שקצונו בטומאת הניד"ה. והשי"ג בגי' מיטטרו"ן בי' די"ש בגי' מט"ט שניהם יחד בגי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב שנ"י כרובי"ם:
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו. על ג' גלגולין. אם בחקותי על חק שמיטה מדבר כי קודם חורבן הבית היה נח"ל נובע אח"כ נהפך והיו באות נ"שמות ח"דשות ל"עולם אבל לאחר חורבן נתייבש אין לנו רק ס"פיחים מפני שרבו הגבורות ונתקיים קרא כי ביצחק יקרא לך ז"רע שכן עולה שוה במספר וזה מדה כנגד מדה הם לא שמרו השמיטה ואכלו חדש ע"כ נגזר עליהם לאכול ספיחים לכן נקרא יצחק (ישעיה סג) כי אתה אבינו והכוונה ממה שנזרע בשעת המקדש ע"י נקיבה עליונה הנה עתה נתהפכת עליונה למטה לזכר ז"ס והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים כי למעלה אינה נקראת מלכות אלקים רק בש"וא וד' שלה למטה והיא נשמה לבריאה יצירה עשייה ולזו הד' צריך להאריך באחד שתעלה הד' למקומה הראשון אימא אוזיפת לברתא הו' נכנס בד' ונעשית ה' משם נקראת שם אלקים ז"ש והייתי לכם לאלקים ז"ס ונתתי שלום בארץ שיסוד אמא יורד למטה ונעשה בחינת זכר ואז ושכבתם ואין מחריד כי זה סוד זווג לילה השכיבנו לשלום כמו שהאריך האר"י ז"ל הן הן סוד תשלומי ד' וה' מפני שנשתרש בחטא (איכה א) גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה כמ"ש קול בוכים שהם ב' בחינות שלה ד' היא בחינת עוני ה' הוא בחינת רוב עבודה ובסוד יהודה נרמזו שניהם ואולך אתכם קוממיות שלע"ל כמו שקומת אד"הר יחזיר לאיתנה כן קומת ירושלים כמ"ש (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך כי עתה נקראת ארץ צבי ולע"ל יתארכו ובזה יתורץ קושיא א' (תהלים צ) שמחנו כימות עניתנו הלא אנו בגלות כפלים כי עתה שאנו בשנת שפ"ג לאלף הששי הלא אין לנו רק תרי"ז שנה לסוף אלף הששי וא"כ איך יתקיים בנו שמחינו כימות עניתנו אלא שלע"ל יתארך העולם והגלגל ויום א' יהיה כמו שנה ז"ש כימות עניתנו שנות ראינו רעה כי משנה שלימה יהיה לעתיד יום אחד וזה מבואר בפ' בהר כי ימכור בית מושב זו המקדש אוה למושב לו עד מלאת שנה תמימה ימים תהיה גאולתו כי בגאולה אחרונה יהי' מן שנה תמימה יום א' או ב' גאולת ימים תהיה גאולתו אם זכו הרי אחישנה לא זכו ואם לא יגאל וקם הבית אשר לו חומה לצמיתות חד חרוב:
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. האי קרא ברזא דחכמתא דמהימנותא הוא ורזא דמרכבתא שלימתא ט"ו תיבין דהיינו קחשיב ג' אבות ובין כל אחד ואחד ג' תיבות לפניו וג' תיבות לאחריו כי כן ג' שערים העליונים נחלקין לתלת גו תלת ג' שערים לפניהם ג' שערים לאחריהם והמלך בגדוד באמצע וכן חמה הוא באמצע ג' כוכבים לפניה למעלה ג' כוכבים לאחריה למטה וכן שבת ג' ימים חד בשבא תרי בשבא תלת בשבא לבתר שבתא רביעי בשבא חמישי בשבא ו' בשבא מקמי שבתא וכן בס"א (זכריה ג') ויאמר י"י אל השטן יגער י"י בך השטן ויגער י"י בך הבוחר בירושלים שבין כל שמא גליפא קדישא ג' תיבין ט"ו תיבין ס"א אתוון חותמא דגושפנקא ב"פ מחנה (בראשית לב) ויקרא שם המקום ההוא מחנים כי מחנה מול מחנה היא להם ד' דגלים ד"פ דג"ל בגימטריא מחני"ם תרי גושפנקי דהאי קרא ב"פ מחנה הכי הוי פתח בו' וסיים בד' שהוא חושבן מחני"ם ר"ל ב"פ מחנה וכל אחד כלולה משניהם כי ידוע שד' דגלים כל אחד היה כלול מג' ג' שבטים ולכן מזכיר האבות אחורנית כי ידוע שהקב"ה מנהיג עולמו בג' מדות של אברהם יצחק יעקב בסוד (תהלים נ) אל אלקים י"י דבר ויקרא ארץ והנה יעקב דמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד שהוא עולם הבריאה ואח"כ יצחק שאפרו של יצחק צבור במקום המזבח דלעילא מקום דמשמש שם ההוא נער שומר השער אברהם תיקן נפש (בראשי' יב) אשר עשו בחרן ויצחק רוח ויעקב נשמה ולכן כשהקב"ה זוכר אזי זוכר אותם מלמעלה למטה בסוד (ירמיה ב) ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה הפסיק מתמיה הלא מדת אברהם חסד ויצחק דין ויעקב רחמים ובמידות עליונות אברהם יותר גבוה מיצחק ויצחק יותר גבוה מיעקב ואיך נהפכת שאברהם לא תיקן רק נפש מסיטרא דעשיה ויצחק תיקן רוח ויעקב נשמה והתירוץ שזה בא מצד שאברהם היה קרוב לתרח שהיה עובד ע"ז וכן יצחק אבל יעקב החוט המשולש ז"ש סורי הגפן נכריה כי (הושע י) גפן בוקק גרם זה מצד הזוהמא שהיה בהם ז"ש וזכרתי ר"ל כשאני בא לזכור זכות אבות אז אני זוכר מקודם זכות יעקב ואח"כ יצחק ואח"כ אברהם אבל משה אמר (שמות לב) זכור לאברהם וגו' ואזלא הא כי הא שדרשתי (חגי ב) לי הכסף ולי הזהב אמר י"י צבאות ר"ל כשהקב"ה מזכיר זוכר מקדם מדת הכסף שהוא חסד אח"כ מדת הזהב כי כן מלמעלה למטה אבל כשאנו מדברים (שיר א) תורי זה"ב נעשה לך ואח"כ עם נקודת הכסף וכה"א (תהלים קיט) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב תחילה אח"כ כסף וזה במדות העליונות אבל עתה הוא מסדר ג' עולמותבי"ע זוכר יעקב מתחילה ואף שבמדות מתחילה חסד אל ואח"כ יצחק אלקים ואחר כך יעקב י"י כמ"ש יעקב אכן יש י"י במקום הזה כי הקב"ה כשהוא מזכיר מזכיר מתחילה יעקב שחקוק במרכב' ואח"כ האחרים אבל משה כשבא לבקש מלמטה למעלה הוצרך מתחלה להזכיר מה שהוא סמוך לו לעלות הרמתה מדרגא אל דרגא ז"ש וזכרתי ר"ל כשאני זוכר אזי אני מתחיל מלמטה למעלה כמ"ש בשיר השירים הקב"ה מקלס בניו מן (שיר ז) מה יפו פעמיך בנעלים וישראל מן ראשו כתם פז ז"ש והארץ אזכור הקבה מזכיר מן ארץ
במדרש למה נאמרה באברהם וביעקב זכירה וביצחק לא נאמרה זכירה ר' ברכיה ורבנן ד' ברכיה א' לפי שהי' בן יסורין ורבנן א' לפי שאפרו של יצחק צבורה ולמה נאמרה באברהם וביצחק אף וביעקב לא נאמר אף שהיתה מיטתו שלימה אברהם יצא ממנו ישמעאל ובני קטורה יצחק יצא ממנו עשו וכל אלופיו יעקב היו בניו צדיקים (בראשית מב) כלנו בני איש אחד נחנו עכ"ל וקשה ואיך אפשר לו להתחיל ביעקב ואף מתחילת דבריו ואם שאלתו שיתחיל מאברהם ונמצא מוכרח לומר ביעקב אף הלא קודם זה תירץ קושיא זו באומרו למה מנה האבות אחורנית כדאי הוא יעקב וכו' וא"כ הלא כבר תירץ קושיא זו ועתה מה היה חסר שמקשה עוד פעם אחרת ואפשר לומר למה שתירץ שיצחק אפרו רואה צבור הלא לפי זה יצחק יותר טוב מן יעקב שעולתו (תהלים כ) ידשנה סלה וא"כ מהראוי להתחיל כו תחלה כי הוא מתעטר לראש אבהן וכן בבריאת עולם פתח בשם אלקים דביה איברי עלמא וכן בפסוק (שם פט) צדק ומשפט מכון כסאך מתחיל בצדק שהוא מדת יצחק אבינו ובזה מתרץ שמטתו של יעקב היתה שלימה. או יאמר שהל"ל וזכרתי אף את בריתי יעקב הלא אפרו של יצחק הוא תמיד לנגד עיניו ית' וכמו שזוכר ורואה את הדשן למעלה אז גם כן זוכר חסדי אבות שאר הבריות שהיה לו עם כל א' וא' ומה שלא אמר בריתי עם יעקב כי על המידות העליונות קאמר שהם ממש ברית המדה העליונה נקראת יעקב וכן גם כן אף את ברית של מדת יצחק של מעלה ולפי המדרש פירוש הכתוב וזכרתי את בריתי יעקב שהקב"ה נותן טעם לדברי עצמו למה הוא מזכיר מתחילה יעקב ולפי שאף את בריתי יצחק ביצחק לא ההחלתי תחילה אף על פי שאפרו צבור ע"ג המזבח א"כ זכותו יותר גדול מן יעקב והיה ראוי להתחיל בו אבל לפי שיש בו אף עשו ואלופיו לכן לא התחלתי בו ולמה לא התחלתי באברהם הלא הוא הראשון לז"א אף את בריתי אברהם אזכור ומה שאמר גבי אברהם זכירה לבסוף לפי שאברהם ויצחק זכרון א' עולה לכאן ולכאן:
ע"ד הדרש תמן תנינן בפירקין על ג' דברים העולם עומד ע"ד השכל תנינן בפירקין גלות בא לעולם על ע"ז על ש"ד על ג"ע ועל שמיטת הארץ מצינו (נדרים פג) שויתר קב"ה על ג' עבירות אלו ועל מיאוסה של תורה לא ויתר הנה פשוטו של מקרא הוא ע"ד המשנה וזכרתי את בריתי אברהם לתקן ע"ז ואף את בריתי יצחק לתקן ש"ד ועל עון ג"ע זוכר אני זכות יעקב כי אלו הג' אבות תקנו ג' עונות אלו והארץ אזכור זה שמיטת הארץ הפסוק מזכיר ד' דברים אלו שבשביל ד' דברים אלו הארץ תעזב מהם ולפי המדרש שהקב"ה מוחל ג' אלו רק שעל הארץ שהוא עון השמיט' והוא עון ביטול תורה כמ"ש לעיל בפ' בהר סיני שזה ענין שמיטה אל הר סיני להודיע שעבור התורה שניתנה בהר סיני שלא יהיה זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ניתנה לכן ניתנה השמיטה לישראל ושבתה הארץ שבת לי"י לשם ד' שילמדו בתור' כדרך שאמר בשבת בראשית שניהנו שבתות לישראל ללמוד בהם תורה ז"ש וזכרתי ג' עונות שעברו עליהם שהם ג"ע ש"ד ע"ז יש להם כנגדן ג' אבות ומוותר אני להם אבל והארץ על שמיטת הארץ שהם מואסין בתורה לא מוותר להם כלל וזו והארץ תעזב אותם כי כל המבטל תורה מעושר סופו לבטלה מעוני:
ועפ"י המדרש בפ' בהר על פסוק (עמוס ז) ראיתי את י"י והנה נצב על חמת אנך סאה מלאה עונות יש בה ע"ז ג"ע ש"ד וגזל קשה מכולם לפיכך עמד משה ומזהיר אל תונו ענין גלות בא לעולם על ג' ראשי עבירות ועל כולם זוכר חסדי אבות ומוותר אבל על שמיטת הארץ שניתנה עבור גזל עניים שיהיה שבת הארץ לכם לאכלה ואכלו אביוני עמך קשה גזל עניים כמ"ש (תהלים יב) משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר י"י ז"ש (עמוס ז) לא אוסיף עוד עבור לו כי ג"פ אנך שאמר מתחילה נגד ג' ראשי עבירות אלו כי אנ"ך הוא משקל בלשון ערבי ועל רביעי א' לא אוסיף עוד עבור לו שהוא הגזל כע"ש (עמוס ב) על שלשה פשעי שהן הן ע"ז ג"ע ש"ד יוותר אבל ועל ארבעה לא אשיבנו וע"פ הסוד בכ"ד מקומות קחשיב האבות באנך כסדרן ובכ"ד מקומות קחשיב למפרע שמורה על דין ז"ש (ישעיה נד) ושמתי כד כד שמשותיך הן הן שערים העליונים שהיו כ"ד בירושלים שלמטה נגד ירושלים דלעילא לכן אמר שלמה כ"ד רננות במזמור ח' כשרצה לכנוס בג' שערים תחתונים הארון לכן בברכת ולירושלים כ"ד תיבות הקב"ה זוכר בזו הפ' השערים למפרע שמורים על הדין כמ"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם שמורים על הא"ף הגדול שיהיו ישראל בגלות לא מאסתים בבבל תמן י' של שם עמהם ולא געלתים במדי תמן ה' של שם עמהם לכלותם ביון דתמן ו' של שם להפר בריתי אתם תמן ה' של שם כי אני י"י אלקיהם כי בכל מקום שגלו המן אות א' משמו יתברך לכן נתבדרו בד' רוחות השמים לד' גליות וד' אותיות שמו יתברך מגינות עליהם ז"ש וזכרתי להם ברית ראשונים הוא על ברית בין הבתרים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים כי מן הדין כל הד' גליות היו ראוים ישראל להיות במצרים כמ"ש שם (בראשית טו) והנה אימה חשיכה גדולהנופלת שהן הן ארבע מלכיות כלם היו ראוי להיות עליו דהיינו על אברהם שבשבילו ירדו למצרים לתקן צוואר אנדרטה ופרעה שהוא הער"ף כי אברהם היה בצוואר הקומה ומרגליות טובה היתה תלויה בצווארו לתקן הן הן ארבע מאות שנה לקבל ארבע גליות על כל א' מאה שנה וזה שהראה לו (שם) כי גר יהיה זרעך וגו' ז"ש וזכרתי להם ברית ראשונים ברית בין הבתרים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים כי היו ראוין להיות עוד שם ואני הוצאתי אותם משם להיות להם לאלהים ר"ל שיקבלו עוד גלות אחרת ואלהים עשה שיראו מלפניו ואפשר שזה הפסוק תירוץ על שמנה אבות אחורנית (מיכה ז) כימי צאתך מארץ מצרים וגו' וכל הגאולות תהי' כמו גאולת מצרי' והנה בשעת יציאת מצרים מצינו בזוהר פ' בשלח ע"פ ויוציאך בפניו זה יעקב כמ"ש (בראשית לב) ויקרא שם המקום ההוא פניאל ב"כוחו זה יצחק בכ"ח אתוון דמ"ב בשם אלקים הגדול זה אברהם והנה כמו שבשעת יציאת מצרים (תהלים עח) נגד אבותם עשה פלא כן לעתיד ז"ש הטעם שאני מונה האבות אחורנית ומתחיל מיעקב לפי שאני זוכר להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים שגם אז באו האבות אחורנית (שמות יד) וירא ישראל סבא את היד הגדולה מתחילה אח"כ בא אברהם ויצחק ויש ליתן טעם למה יעקב בא מתחילה ואח"כ אברהם ויצחק ואיתא בזוהר שענין יציאת נשמה מן הגוף כענין יציאת מצרים כמ"ש שבשעת יציאת מצרים היו המים להם חומה מימין ומשמאל שעמדו המיימינים והמשמאילים שלא לבקוע הים לפני ישראל לכן חיילות וחיילות עומדים מחנה מול מחנה בשעת פטירתו של אדם והנה אי' בזוהר פר' וירא שהקב"ה או' לאברהם וליצחק למיהך ולקבל אולפן דצדיקייא והם אינם רוצים לילך עד שהקב"ה אמר ליעקב כמ"ש (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה וכשרואין אברהם ויצחק שיעקב הלך לדרכו אז באין גם הם לקבל אולפן לכן א' כאן בענין יציאת ישראל מן הגליות כענין יציאת נשמה מגלגול לגלגול וכמו שהנשמה מגולגלת עד דור רביעי ישובו הנה כי (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר (שמות לד) פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים כן (עמוס ב) על שלשה פשעי ישראל ג' גליות ועל ארבעה לא אשיבנו עוד בגלות יסתיר פניו ומי ישיבנו (איוב לד) ועל גוי ועל אדם יחד ירצה שדין א' לגוי שהם כלל ישראל וכן אדם יחידי דין שניהם שוה כמו שהנשמ' מגולגלת עד ד' פעמים לתקן ד' אותיות השם כמ"ש (הושע יד) שובה ישראל עד י"י לתקן שם י"י כן כל ישראל מתגלגלים ויתהלכו מגוי אל גוי לתקן שם י"י ז"ש וזכרתי את בריתי יעקב מתחילה אח"כ כשראה יצחק שהוא אזיל לקבל אולפן אז גם יצחק הולך עמו ז"ש ואף את בריתי יצחק ואז אף את בריתי אברהם והארץ אזכור כדמתרגמין (יחזקאל לו) מארצו יצאו מדאורייתא יצאו וכן בכאן והארץ אזכור ר"ל שזוכר התורה אשר למדו בזה העולם ועל זה נותן רש"י מביא ב' קושיות של מדרש למה מנה אבות טעם וזכרתי להם ברית ראשונים כי ענין זה הגלות כמו גלות הראשון אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים דמיון יציאת נשמה מן הגוף כענין יציאת מצרים שהיו ב' מחנות מחנה מול מחנה להיות להם לאלקיה משמאל אני י"י מימין ורש"י פי' ברית ראשונים על שבטים לא מצינו ברית שכרת הקב"ה עם שבטים זולת הברית שכרת עם אבות. אבל הענין ע"פ הזוהר פ' שמות ואלה שמות בני ישראל סבא הבאים מצרימה שבאו נשמות י"ב שבטים גם כן אז בגלות כשהתחיל קושי השיעבוד ואח"כ כשיצאו ממצרים יצאו הם עמהם ז"ס (שמות יג) וחמשים עלו בני ישראל על נ' אותיות של שם בני ישראל שהם י"ב שבטים כי בנימין מלא בי' כתיב להשלים נ' אותיות של שבטים. ז"ש (שם ו) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל על בני ישראל סבא ואזכור את בריתי וחשבון ראשי שמותם (דברים טז) למען ת"זכר את יום צאתך מארץ מצרים על תרכ"ז אותיות של שבטים שסודם פ"ועל א"מת וכמ"ש בפ' שמות שבשעת גלות מצרים ירדו השבטים לכור הגלות כן בשעת חורבן אמר (איכה א) ג"ת דר"ך י"י על אינון י"ב רתיכין של שבטים שהן הן מנין ג"ת ד"רך כי אז (שם ב) השליך משמים ארץ תפארת ישראל חיה א' ששמה ישראל שהמלאכים מקלסין בכל יום ברוך י"י אלקי ישראל מן העולם ועד העולם כמ"ש במדרש משל למלך שבני מדינה היו עושים לו עטרה ואח"כ הקניטוהו כלן א' כלום אתם מקניטין אותי אלא בשביל עטרה הא לכון טרון באנפם כך אמר כלום אתם מקניטין אותי אלא בשביל אקונין של יעקב החקוקה בכ"הכ טרון באנפן. ז"ש השליך משמים ארץ וז"ש (ישעי' מד) כי גאל י"י את יעקב אז בישראל יתפאר על אותו החיה החקוקה למעלה בכסא כבוד ז"ש וזכרתי את בריתי יעקוב התחיל בו' הטעם לפי שהארץ אזכור ר"ל על שהשליך משמים ארץ אותו הצורה לזה זכור אותו תמיד ויעל' זכרונו לפני י"י יותר מן אחרים ואף גם זאת הצורה יגן עליהם בעת היותם בארץ אויביהם ובכל ד' גליות אני י"י אלקיהם יגן עליהם כמ"ש (תהלים מו) י"י צבאות עמנו שהם צבאות שלמעלה עמנו בגלות זה גרם משגב לנו אלהי יעקב על הצורה ההוא אתמר וכמו שצורתו של יעקב גורמת הגאולה וזכרתי להם גם כן ברית ראשונים הוא ברית של שבטים מרומז במלת וזכר"תי על מניינם בי"ו תרין אתוון דשמא קדישא ו"י חד זעיר חד אריך בסוד (רות א) ותלכנה שתיהם שתי ההי"ן נשאר (בראשית ג) ו"י גרש את האדם שגרם להיות ו"י לאילפא דאזלא בלא קברניטא וכמו שהוצאתי אותם מארץ מצרים שהוצאתי (שמות ז) את צבאותי את עמי בני ישראל ממש כן בגלות האחרון. או ברית ראשונ"ים בגי' מש"ה ואהר"ן שתקנו אד"ם הראשו"ן. אחורנית ואח"כ למה נאמרה זכירה אבל הקושיא השלישית שבמדרש ולמה באברהם ויצחק אמר אף וביעקב לא נאמר אף לא מביא רש"י בפירושו והדיןעמו שלא מביא כי אי אפשר לומר גבי יעקב אף מאחר שהוא ראשון אלא וודאי קושייתו שיתחיל באברהם וא"כ יאמר גבי יעקב אף הלא תירץ המדרש מתחילה על שמנה האבות אחורנית והוצרך להתחיל ביעקב לכן השמיט רש"י קושיא זו מן פירושו ואני כבר תירצתי לעיל הקושיא של אף מחוברת אחר תירוץ ר' ברכיה ורבנן שיצחק אפרו צבור ע"ג מזבח א"כ מעלת יצחק יותר מן יעקב והיה לו להתחיל ביצחק. ועוד יש להקשות במדרש זה מנ"ל שכדאי כל אחד וא' שיתלה כל העולם בנינו ועוד מאי הקשה ולמה מונה האבות אחורנית הלא זו הקושיא תירץ המדרש מתחילה במה שפתח בפסוק (ישעי' מג) כה אמר י"י בוראך יעקב ויצרך ישראל א' הקב"ה עולמי עולמי מי בראך מי יוצרך יעקב בראך יעקב יצרך וכו' שמים וארץ נבראו בשביל יעקב (תהלים עח) ויקם עדות ביעקב וגו' כל העולם נברא בזכות יעקב כי יוצר הכל הוא אף אברהם לא ניצל מכבשן אש אלא בשביל יעקב אף אברהם נברא בשביל יעקב וא"כ פי' הפסוק כן הוא וזכרתי את בריתי יעקב והטעם שהתחלתי ביעקב תירץ שאף את בריתי יצחק ואברהם הכל אני זוכר בזכות של יעקב ואף הארץ בעצמה אזכור בזכות יעקב כי יוצר הכל הוא שבשבילו הכל וא"כ תירוץ המדרש בעצמו מה שהתחיל ביעקב תחילה ומאי קא מקשה למה נאמרו האבות אחורנית ואפשר שהקושיא א"כ למה מנה אחורנית ג' אבות הלא יוצר הכל הוא (ישעיה מג) כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו א"כ ה"ל למימר כי כל בשמים ובארץ הכל בשביל יעקב גם לא הביא ראיה על יצחק רק על אברהם ולמה מנה הג' אבות אחורנית כי הראיה לא היתה רק (שם כט) כה אמר י"י אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לזה השיב שאם אינו כדאי יעקב אזי מעשה יצחק ואם אין ביצחק אזי באברהם ומפני שזכר ברית אצל כל אחד ואחד הלא יכול היה לכלול כל שלשתן בבריה א' כמ"ש (שמות ב) ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב שא' ברית א' לכלם גם כאן הל"ל כן לכן א' כדאי הוא כל א' ואח' שבגינו יתלה העולם ר"ל לפי שסיים לבסוף והארץ אזכור הכוונה שכדאי כל ברית של כל א' וא' שהארץ יתלה בגינו ואזכור כל העולם בגין כל ברית וברית שזכר ולא תאמר שתמה זכות אבות לז"א אף גם זאת זה הזכות יהיה בכל ארבע גליות בהיותם בארץ אויביהם אף שזכות אבות תמה ברית אבות לא תמה ולזה השיב כל ד' גליות ואח"כ אמר וזכרתי להם ברית ראשונים על אלו הג' אבות האף שזכות כל א' תמה מ"מ ברית אבות במקומה עומדת:
אז תרצה וגו' ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם. וכבר תמה זכות אבות מ"מ לא מאסתים וגו' להפר בריתי אתם אני י"י ר"ל אף (ישעיה נד) כי ההרים שהם האבות ימושו והגבעות שהם האמהות תמוטינה מ"מ חסדי מאתך לא תמוש כי (תהלים צד) אם אמרתי מטה רגלי שזכות אבות שהם ג' רגלים שלמעלה תמה (שם) חסדך י"י יסעדני כי אף אם אינו זוכר חסדי אבות מ"מ מביא גואל לבני בניהם למען שמו ז"ש אני י"י אלקיהם. במדרש ולמה מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהם וקשה איך מקושר קושי' למה שפי' מתחילה שהפסוק מתרץ מה שזכר יעקב מתחילה לפי שיש אף אצל יצחק ואע"פי שיש ליצחק מעלה שאפרו צבור ע"ג המזבח גם לתירוץ הראשון שהיה בעל יסורין ונמצא בחייו היה עולה תמימה ויש לו יותר מעלה בזה מיעקב גם אברהם שיש לו מעלה שהוא ראש למאמינים יש לו גם כן אף א"כ קשה למה מזכיר זכות אבות וזוכר ארץ עמהם כי לפי פי' הראשון כוונת הארץ שגם בזכות יעקב נברא הארץ כי יוצר הכל הוא וגם למה שתירץ שמנה אבות אחורנית להודיע שכדאי זכות של כל א' שבגינו יתלה הארץ א"כ לזה הפי' קשה למה מזכיר הארץ עמהם ותירוץ של זה הפי' הוא חושב מרכבה עליונה ג' אבות והשכינה עמהם שהיא המגדלת ועל פיה ישק ונותנת טרף לביתה ז"ש ואף גם זא"ת על השכינה שהיא עמהם בגלות. אמר יעקוב מלא בו' בזוהר לפי שיעקב כללא דאילנא. במדרש לפי שאליהו נתן משכון אות ו' והטעם שנתן ה"פ ו' כי הקללות מתחילין בו' ומסיימין בה' של שם אותיות אלו ממושכנין בגלות (משלי ג) בכל דרכך דעה"ו שהם עמנו בגלות וכה"א ונתתי משכני בתוככם שהם סוד המשכון שנתן הקב"ה והתהלכתי בתוככם דייקא. או נתן ו' להשלים ו' של (בראשית ב) תולדות השמים והארץ שנחסרו ו' דברים ואינם מושלמין עד שיבא תולדות פרץ לכן כל תולדות במקרא חסר בר מן תרין אלו ולפי שיעקב דיוקנא דאדם קדמאה ועוה"ז נברא בה"בראם ונחסרו ו' דברים לכן ה' פעמים ו' להשלמת העולם הזה להתקינו כבראשונה ולכן (ישעיה נט) ובא לציון גואל מלא בו' כשם שהגלות וילכו לפני רודף מלא בו' כי באו (יחזקאל ט) ששה אנשים מדרך הצפון או ו' מלא למלאות ו' ברכאין של ברכת כהנים שלשה פסוקים ובכל פסוק ב' ברכות לכן אמור להם מלא בו' על ו' ברכאן אלו ואליהו הוא פינחס שניתן לו ברית שלום ו' קטיעה בזה העולם ולעתיד לבא יתמלאו הצינורות ויהיה (שמות יז) כי יד על כס יה מלא בו' כו"ס (דברים לג) מלא ברכת י"י ים ודרום ירשה לכן נתן כה"ג דלעילא אליהו ו' שנו ליעקב גם מרמז על ששה שעורים של בועז שיהיו ו' מעלות למשיח לע"ל כמ"ש במדרש על פ' וקרבנו דאתמר גבי נחשון ויצאו משבט יהודה ו' אנשים שכל א' ו' מעלות גם בבית שני שנחסרו ה' דברים ואותן הו' דברים שנחסרו ביום ראשון יתמלאו לכן ה"פ ו'. או בא לרמוז על ענין גדול (דברים ד) למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ וחב בו"י של שם בן ד' כמ"ש (בראשית ג) וי"גרש את האדם ר"ל שגרם אד"הר בחטאו שנסתלקו ב' ההין ונשאר ו"י בעולם וזה סוד כל פסוק בתורה חד זעיר וחד אריך בר מן כ"ב פסוקים הענין כ"ב צינורות הם בעולם ז"ס ברכות המתחילים מן א' עד ת'שהם כ"ב צינורות ונברא העולם בג' א"ב אתוון רברבין אתוון זעירים אתוון בינונים הן הן לדעתי ג' אבות עליונים גבי כל א' כתיב א"ת וזכרת"י א"ת בריתי יעקב וא"ת וא"ת והוא סוד גלגל החוזר בעולם כי גלג"ל בחשבון ג"פ כ"ב שהם ג' אלפא ביתא שבהם נברא העולם בריך רחמנא דיהיב א"וריין ת"ליתאי נוטריקון א"ת וע"ז נאמר והארץ אזכור כי באלו הג' נברא הארץ מיום שאכל אדם הראשון עץ הדעת טוב ורע גרם ו"י לכל העולמות והנה קין מסטרא דקינא מסאבותא מסיטרא דרע הבל מטוב (בראשית ד) ויש"ע י"י אל הבל ואל מנחתו כי ה"בל הוא מעשר מש"ע נהורין דלעילא הניתלין בו' ובי' של שם שהוא אבא וברא לכן אמר במדרש קין הרג להבל באב"ן נקרא אבן ע"ש אב ובן שהם ב' אותיות אלו ו' י' (שם) ויצא קין מלפני י"י כי גרם לפגום וישם י"י לקין אות בזוהר אות ו' משמו נתן הקב"ה לרמוז על יתרו כי הוא (שופטים ד) וחבר הקני נפרד מקין ולדעתי ו"י שם י"י לקין אות שהוא גרם ג"כ ו"י לכל עולמות ונח שמצא חן מתחלה שתיקן כלי מחרישה אח"כ (בראשית ו) ו"י נחם י"י אשר עשה את האדם כי גרם נח ביינו ט"ז פ' ו' והביא ו"י לעולם עד שבאה רבקה דיוקנא של חוה (שם ג) אם כל חי היא היתה אם יעקב ועשו (שם כה) ויתרוצצו הבנים הראשונים הידועים מסטרא דטוב ורע קין והבל כשבאה על פתח ע"ז בא עשו ויעקב על פתח ב"כנ וב"מד מסטרא דטוב ועשו היה עיקר שמו אשר קראו אותו עש"וי ונגמר נמצא שהיה לו ב' אותיות של השם ויעקב ראה שיש לעשו סיטרא דקדושה ב' אותיות קדושות (שם לב) ו"י אב"ק איש עמו שהי' מעלה אבק עד כסא הכבוד ונחלקו על אלו י"ו אותיות קדושות ר"ת ו"י או"תיות ב' קדושות ויעקב היה ראוי לקרות בשם עקב רק (שם כה) ואחרי כן יצא אחיו ויד"ו אוחזת בעקב עשו קרי בי' ויו"ד שהיא בעקב ובסוף של עשו סוד עו"הב שעשו הוא עקב לסולייתא עשה יעקב ראש ועטרה לראשו לכן (שם) ויקרא שמו יעקב. וז"ס הבכורה שלקח יעקב עו"הב נברא בה' ואצל עשו אתמר (שם) ויאכל וישת ויקם וילך ויבז ה"פ ו"י לכן א' שני גוים בי' וקרי בו' כי הי' לקח יעקב מעקבו של עשו:
איתא בס' הפליאה שלע"ל יבא מלאך שנקרא גדיאל קרא בחיל וכן אמר (דניאל ד) גודו אילנא וקצצו ענפוהי שזה נאמר על ו' של עשו שיש לו עוד אות אחת משמו ית' ולע"ל יקצצו ממנו (שם) ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו אז נשאר מן עש"ו (ישעיה נ) ע"ש יאכלם ואז יהיה (שם י) כמסוס נוסס לדעתי אליהו הוא מתושבי גד רמז יעקב עליו (בראשית מט) ג"ד גדוד יגודנו והוא גדי"אל יגוד עקב של עשו היא הו' שבסוף שמו ולכן נטל אליהו ו' משמו שהוא בסוף ונתן ליעקב משכון שהוא ינוד העקב לע"ל ויאמר לע"ל גודו אילנא ונמצא שע"ז א' עשו לאביו (שם כז) ויעקבני זה פעמים כי שני פעמים לקח את חלקי את בכורתי לקח על אות י' שהוא כפלים מן ה' שהוא עו"הז ועו"הב בי' ועתה לקח את ברכתי הן הן ו' ברכות של ברכת כהנים אמור להם מלא בו' כי בג' פסוקים ו' ברכות ז"ש ויעקבני זה פעמים (שם) וישטום עשו וגו' על אלו הב' אותיות קדושות ועל אלו הב' אותיות (שם לב) ו"ישלח יעקב מלאכים וגו' (שם) ו"י אבק איש עמו עד שהודה לו על הברכות והוא צולע על ירכו שעד היום יש לעשו הו' שהוא ירך (שם) ותקע כף ירך יעקב בזוהר בכל אתר דאי' כף היא י' וסי' כף אחת הוא עשרה זהב כי הי' הוא בשמו של יעקב אבל הירך בעצמו שהוא הו' עדיין רפויה בידינו והוא צולע עליו ועשו א' ליעקב (שם לג) יש לי רב אחי על ו' של שם קאמר שהוא ארוך לקבל י' שהוא זעיר עשו נקרא גדול ע"ש זה האות ויעקב נקרא קטן ע"ש שאחז בי' שהוא הקטן שהוא עו"הב והשיב יעקב (שם) יעבר נא אדוני לפני עבדו עד אשר א"ב"א א"ל א"דנ"י ש"עיר"ה ס"ת אלי"ה כי כבר נתן לי אליהו משמו ו' למשכון שיבא ויקרא בחיל גודו אילנא וגו' אכי"ר. או על סוד ירך זה שהוא ו' של ה' שבשעת הגלות ו' של ה' שניה של שם נסתלקה ונשארה ד' ועל זה הירך צולע יעקב דאי' בי' (שם כז) הו"ה גביר לאחיך וכשנלקחה הירך נשתייר הו"ד (איכה א) נתנני שממה כל היום דו"ה שהודי (דניאל י) נהפך עלי למשחית ונעשה מן הו"ד דו"ה וכן קרני הו"ד של משה משם יניקת כל הנביאים כמ"ש (במדבר כז) ונתת מהודך עליו והמלאכים קראו תגר (תהלים ח) תנה הודך על השמים לכן נטל אליהו ו' של שמו ונתן משכון ליעקב ה"פ שלע"ל (איוב מא) אחד באחד יגשו ומקבילות יהיו הל"ול א"ות באות (תהלים מו) י"י צבא"אות עמנו (שמות ח) ושמתי פדת בין עמי חסר כתיב כי אות ו' הוא חסר והשכינה דלה וענייה ולע"ל (ישעי' נד) הרחיבי מקום אהלך (מלכים א ה) ותרב חכמת שלמה שתהיה סיהרא במילואה ומן ד' כשתבא אות ו' בתוכה נעשה ה' (שמות ח) למחר יהיה ה"אות הזה (תהלים פו) עשה עמי או"ת לטובה (שמות לא) בני ובין ישראל או"ת הוא לעולם שיהיה ה' מלאה כבראשונה:
בתיקונים אליעזר ביני לא תצפה לרגלי דמשיחא עד דתתחזי קשת בג' גוונים כה"א וראיתיה לזכור ברית עולם ז"ש וזכרתי את בריתי יעקב ירוק ואף את בריתי יצחק סמוק ואף את בריתי אברהם חוור אז והארץ אזכור לקיים קרא וראיתיה לזכור ברית עולם וכמ"ש דוד (תהלים ג) ואתה י"י מג"ן בעדי אז זמן הגאולה (שם) כבודי ומרים ראשי ואלו ג' גוונין הן סוד מיכאל ג"בריאל נ"וריאל לבן אדום ירוק והוצרך להתחיל מלמטה למעלה (משלי טו) בית גאים י'ס'ח י"י י"רוק ס"ומק חוור א"ף ג"ם ז"את ר"ת אג"ז בהיותם בארץ אויביהם אז (ישעיה נ) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם דמתלבש בג' גוונין אחרים שהם טחולמרה כבד והן משחית אף חמה שכינה הוא כדמות נשמה לכל ישראל וישראל הם גוף אחד כשם כשרוצה הקב"ה לייסר את האדם הנשמה סובלת צרת היסורים כן השכינה סובלת צער ישראל ז"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' לכלותם שהיא השכינה שלא תסבול עול השיעבוד
וכשלו איש באחיו. בעון אחיו כי כל ישראל ערבים זה בזה מדלא קאמר איש באיש אבל באחיו מורה שבשביל זה הוא נכשל לפי שהוא אחיו ושותפין שכל מה שהם עושים מתפוסת הבית הם עושים ומשלמין מביתם גם נמשלו ישראל לאג"ז כשנוגעים בא' מהם של גל אגוזים מתנענעים כלם ומרגישות כל א' בצער חבירו ז"ש וכשלו איש באחיו בצער אחיו. גם אפשר לומר שלא די שיש לנו צרות מן גוים רק א' מזיק לחבירו. ועפ"י תיקונים דף ק"ו תיקון ט"ז יעקב בגין דלא הוה ביה פסולת אי' זרעו בגלותא (דברים לג) וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב ואתמר במפקא דפורקנא (שם לב) י"י בדד ינחנו ואין עמו אל נכר לא תערבון בהו ערבוביא הגיורים בג"ד אין מקבלין גרים לע"ל דעלייהו דזרע יעקב כתיב (תהלים פ) גפן ממצרים תסיע מה גפן לא הרכבה ממנו אחרא כן זרעי' הוה נטרין אות ברית ולא מקבלין הרכבה ממין אחרא דפסולת דאברהם גרם לישמעאל ופסולת דיצחק גרם לעשו דאשתעבידו לבנוהי בסוף בגלותא וא"כ הפסוק מתחיל וזכרתי לע"ל את בריתי יעקוב בו' כי (ירמיה ב) ואנכי נטעתיך שור"ק ר"ל מן ג' אבות אבל כל הזרע אמת שהוא יעקב וישכון בטח בדד עין יעקב לכן הוסיף ו' שהוא סוד יעקב (בראשית לב) כי במקלי עברתי את הירדן ואיך נהפכת שערבבת עצמך סורי הגפן נכריה לקחו נשים נכריות הלא הגפן לא מקבל הרכבה אחרא לכן התחיל ביעקב כי פסולת של יצחק גרם אף ופסולת של אברהם גרם אף שיהיו בניו משתעבדין לסוף:
ואף גם זא"ת. על סוד הברית זאת בריתי אשר תשמרו גורם שבארץ אויביהם לא מאסתים וזכרתי להם ברית ראשונים כשיצאו ממצרים היה ג"כ גפן ממצרים תסיע ובא יעקב כמ"ש (שמות יד) וירא ישראל סב"א את היד הגדולה או ו' של בריתי רומזת על סוד שיעור קומה של אד"הר שנתמעט מו' אלפי' שנה ג' עולמות ב'י'ע כל העולם כלול מב' אלפים ולא זכה רק להיות תלה של עולם והפקדתי עליכם בהלה אל תקרי בהלה אלא בחלה עבור עון חלה נעשה מה' ח' שהוא סוד רזא דסיטרא אחרא משהו בין חמץ למצה ולא זכה אד"הר רק להיות ה' אלפים מעשר ממנו תרי למאה ולע"ל יזכו עוד לו' שלימין שהוא איפה שעורים שנתן בועז לרות שש שעורים על סוד שיעור קומה איפה מלאה שלקט אי"פה וגם ו' שעורים שנתן לה (רות ב) ותהי משכרתך שלימה רצה לומר להיות איפה שלימה כמו שהיתה לאה ו' מעלות של ו' בנים שיצאו ממנה לכן אות זה נרמז ליעקב ויבא יעקב שלם בו' אלפים לכן (בראשית לג) א"שר א"בא א"ל א"דוני ר"ת ד' אלפין כי אז התחלה ב' אלפים של משיח. ובספר ע"מ מאמר אם כל חי סי' כ"א אמר וזכרתי את בריתי יעקב לרבות השכינה לע"ל ואף את בריתי יצחק ב' רבוים למעט שכינה בבית שני אל מסתתר כי חסר ה' ואף את בריתי אברהם ב' רבוים על שכינה בית ראשון כי על אפי וחמתי היתה העיר הזאת על תמיד שקרב בד' שעות ע"ש:
אם בחקותי תלכו. במסכת ע"ז דף ה' אין אם אלא לשון תחנונים וכה"א (תהלים פא) לו עמי שומע לי אעפ"י שאין להקב"ה תועלת ונזק בזה כמ"ש (איוב לה) אם צדקת מה תתן לו מ"מ חפץ הקב"ה בנו שנהיה צדיקים וכן (שמות כב) אם כסף חלוה את עמי הקב"ה מבקש שילוו לעני אבל ע"פ הקבלה שכינה בתחתונים צורך גבוה (תהלים ס) באלקים נעשה חיל לכן מבקש הקב"ה שהלכו בחקיו כדי ליתן גשמיכם בעתם והיא ע"ש מ"ש במדרש ילקוט ע"פ (שם כה) זכר לי אתה למען טובך י"י שהקב"ה רוצה להשפיע טובה לעולם וכביכול כאשה שיש לה חלב ורצה לינק הילד:
ואכלתם לחמיכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם. ע"פ הזוהר בשעת רעב שוד וכפן נכנסין לבטן אדם וגורמין שלא ישבעו ז"ש ואכלתם לחמיכם במשקל ואפ"ה לא תשבעו בדרך הפשט פ"ד (קהלת יא) שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו לפי מ"ש מה"רי טיטצאק כשהיה מסתפק האדם בלחם צר ומים לחץ לעולם לא היה מחוסר מזונות ז"ש שלח הרגל עצמך שיהי' מאכלך לחם על פני המים אזי (שם) ברוב הימים תמצאנו ויהיה לך מזון דבר יום ביומו כי (תהלים קל"ו) נותן להם לכל בשר כל"ח עד (איוב ה) תבוא בכל"ח אלי קבר כי האלקים ברא את האדם ישר שיהיה לכל גוויה די מחסורה ומה שרוב העולם צועקים ורעבים וצמאים והמה בקשו חשבונות רבים שהם רוצים שיהי' לכל אחד עושר רב וחשבון גדול בפנקסו ואינו מסתפק במה שנתן לו הקב"ה ז"ש (תהלים לז) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב גם זרעו והטעם שהם אינם מבקשים רק לחם כמ"ש יעקב (בראשית כח) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ולא יותר ז"ש (תהלים כג) י"י רועי לא אחסר ר"ל שלא יתן לי הקב"ה רק שלא אחסר ולא מותרות כי כשיהיה לי מותרות בנאות דשא ירביצני ועל מי מנוחות ינהלני אז נפשי ישובב ר"ל מלשון (ירמיה לא) הבת השובבה כי (דברים לב) שמנת עבית כשית וינבל צור ישועתו וכן (שם) וישמן ישורון ויבעט לכן לא יהיה לי מותרות רק י"י יתן לי פרנסה שלא אחסר ובזה ינחני במעגלי צדק למען שמו או יאמר מזמור זה אמר דוד כשראה הקב"ה נתן לו שלוה בעו"הז שבההוא עובדא דר' שמעון ברבה ור' חנינא בתענית שלא שבקו אחתיה ליטולכלום מפתורא דההוא עלמא דאחזו ליה בחלמא כל הצדיקים יושבים בפתורא דתלת כרעא ואיהו חסר חד וענין שלחן של עו"הב תלת רגלים הוא סוד ב' רגלים שעולם עומד עליהם כי ג' עמודים הם תורה עבודה ג"ח הן הן (בראשית יח) שלשה אנשים נצבים עליו שפתחו רבנן בקרא בשעת פטירתו של אדם באלוני ממרא בתוקפי דדינא שהוא חום היום כמו שהארכתי ע"פ (שם) וימהר אברהם דא נשמתא האהל"ה ה"יכל א"הבה ה"יכל ל"בנת ה"ספיר דסלקי בהו נשמתא (שם) ל"ושי ו"עשי ע"גת וצדיק ע"ל ש"לחן י"בא ע"בודה ג"ת ת"ורה לוש"י ועש"י בגי' מיכא"ל גבריא"ל שכינ"ה כי שכינה למעלה על ראשו כמ"ש וירא אליו י"י ושני מלאכים מוליכין אותו כמ"ש בזוהר חדש ע"פ לך לך מארצך שאלו השנים הולכין עמו א' מימין וא' משמאל ז"ש (תהלים צא) כי מלאכיו דייקא ר"ל אותן מלאכים של הקב"ה שסובבין כסא כבודו (שם) יצוה לך לשמרך בכל דרכיך בשעה שהוא הולך דרך כל הארץ ז"ש (שם כ) י"י רועי לא אחסר בעו"הב מן תלת כרעין מאן אינון תלת כרעי לז"א (שם) בנאות דש"א ירביצני ר"ל ד"ין ש"לום א"מת הן הן ג' דברים שהעולם קיים עליהם על מי מנוחות הוא עץ החיים מהלך ת"ק תחותי' מתפלגין כל מימי בראשית אזי נפשי ישובב תשוב אל אלקים אשר נתנה ינחני במעגלי צדק דהיינו מ"יכאל ע"ם ג"בריאל ל"פניו י"לך צדק היא השכינה לפניו יהלך כשישים לדרך לעוה"ב פעמיו ג"ם כי אלך תרין מלאכין ג"בריאל מ"יכאל כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע מלאך רע כי אתה עמדי גם השכינה עמו ז"ש תערוך לפני שלחן שלחן מלא ולא חסר בההוא עלמא (שם קיב) רשע יראה וכעס שניו יחרוק כי סביב לצדיקים רשעים יתהלכון ז"ש נגד צוררי ולאידך פירושה ברבה פ' אמור סביב לרשעים צדיקים יהלכון שהצדיקים הולכים דרך רשעים בגיהנם ודוד ידע שהוא ילך דרך שאול ז"ש נפשי ישובב ידעתי שרוח תשוב אל אלקים רק שבקש שינחנו במעגלי צדק דרך ג"ע למעלה למען שמו ר"ל השכינה שהולכת עמו כי גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי בגי"א נוטריקון (משלי טו) ב"ית ג"אים י"סח א' כי הצדיק הולך ומעלה ניצוצות טמאות ומכניס אותם בקדושה ז"ש ת"ערוך ל"פני ש"לחן כי שלחנו של אד מכפר כמו ת"מידין שני"ם ל"יום כי תש"ל תמידין מקריבין לשנה ב"פ שס"ה אחד בבוקר וא' בערב ר"ת ת"ערוך ל"פני ש"לחן להמתיק נח"ש עקר"ב שהיא ג"כ בגימטריא תש"ל ז"ש נגד צוררי לקבל תרין צורים שהם (במדבר כה) צוררים לכם בנכליהם במחשבה רעה והן הן סמאל ובת זוגו בגי' (אסתר ג) צור"ר היהודי"ם נחש וסמאל עם הכולל והיא סוד (ויקרא יג) נג"ע צרע"ת כי תהיה באדם איהו נגע ואיתתיה צרעת דאינון לא תאונה אליך רעה דא לילית ונגע דא דכורא לקבל (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך נ"גד צ"וררי ר"ת נ"ץ ויקח מן הבא בידו חד א' נץ ז"ש דשנת בשמן ראשי ויש לי טוב עולם הזה אפ"ה כוסי רויה בעולם הבא שלא יחסר משלחני כלום ובזה שב לבאר מ"ט בקש שלא יהיו לו מותרות כי אם טוב וחסד יהיה לו לרוב אזי ירדפוני כל ימי חיי ר"ל מי שהולך בענייני עולם הזה אזי כל ימי חייו הולכין לאיבוד כמ"ש (שם נה) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם שהולכין ימיהם לאיבוד וז"ש ירדפוני כל ימי חיי שהימים רדופין והולכין להבל אבל ושבתי בבית י"י כשאני עוסק בתורה ויושב בבית י"י אז לאורך ימים ר"ל כל יום ויום נעשה לבוש לשבת בבית י"י לעו"הב כי (משלי י) יראת י"י תוסיף ימים בכל יום נעשה ממנו לבוש אבל (שם) שנות רשעים תקצרנה והולכין לאיבוד:
(שייך לפרשה בה"ר ס"יני ב"אות ה"ראשונה ס"ומך י"י נ"פילת י"שראל ס"נדלפון י"קריב נ"פשות י"שראל)
חסלת (פרשת) ויקרא