במדרש וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים. ראוים היו מצרים ללקות על הים בחמשים מכות כמו במצרים וכו' וכתב בספר ר"א מגרמיזא על פסוק (שם עט) נגד אבותיו מתחיל בנ' וסיים בנ'. (משלי יז) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. לכן אמר במדרש משל לדג מבאיש זוכר שם ק' מכות שהיו ראוים המצרים ללקות רק אחר שחטאו ואמרו מה זאת והוסיפו ב' שלישים אף כן הוסיף להם ב' שלישים ולקו בר"ן מכות על הים ונ' במצרים הרי לקו ש' מכות לפי שעל כל אחד מישראל היו ש' מצרים לכן נפרע הקב"ה על ש' ילדים שהמית פרעה בכל יום ויום (תהלים ג) שיני רשעים שברת. וכן דומה שר של מצרים נעשה שר של גיהנם ש' פרסה על ש' פרסה ובזה נתקיים (שם קה) ושבועתו לישחק בשין שורקה בזה הראה הקב"ה ליעקב בשעת ירידתו למצרים ויאמר אלהים לישראל תגין על ש' של לישראל שהראה הקב"ה פורענותן של מצרים לפי שזבח לאלהי אביו יצחק. לכן הראה לו תגין על ש' שגלות מצרים לא יהיה רק רד"ו על צ' של יצחק הרי ש' של ישחק. גם הראה לו ש' מכות שילקה לפרעה. וכן גלות אחרון של עשו הכל ש' כדאיתא במגילה גבי גרממיה של אדום ע"ש ז' תגין של ש' רומזין על גלות של עשו שהוא ז' פעמים רד"ו:
ולא נחם אותם אלקים דרך ארץ פלשתים לפי שבכל מקום שהלכו ישראל במדבר בהילוכן ובדריסת רגל שלהם נעשה קדושה לכן הפצירו מאוד לילך דרך ארץ אדום לקדש את ארצו והוא לא רצה להיות בדרך הקדושה ז"ש כי קרוב עדיין לא הגיע עתה שתבא בתוך הקדושה כי כוחות הדינים מעורבים שם שכן פלשתים כלול מי"פ אלהים בגי' מ"כרם במ' רבתי של אי"ק בכסף צדיק יוסף הצדיק לכן לפי שמכרו יוסף למצרים גרמו כל כוחות הדין (וכשראה משה שהבל בור לקח את עצמות יוסף להוציא הצדיק מארץ הטמאה):
ענין פרשת מרה אחר שירה ולמה נצטוו במרה על שבת ודינים ופרה אדומה. מן המבואר ומן הידוע שבשעה שמכרו השבטים אה יוסף הצדיק נגזר עליהם גלות מדה כנגד מדה הם דחו צדיק מארץ החיים וגרמו שיוסף הורד מצרים ופגמו באות ברית קודש ז"ש ויתנכלו אותו להמיתו על אות ברית קודש לפיכך מכרם הקב"ה (שם קו) ביד גוים וימשלו בהם השונאים וכל הד' גליות באו מעון יוסף כמ"ש (עמום ב) על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנה על מכרם בכסף צדיק גרמו ד' גליות בשעה שיצאו ישראל ממצרים עדיין לא נתקן חטא של יוסף אלא שזכר להם הקב"ה את ברית אי"ו והוציאם משם ביד רמה ומשה כשראה כל ישראל עסוקים בביזת מצרים ואחד מהם לא נתן לב לדעת להוציא צדיק מארץ טמאה משה רבינו שידע פגימתן תיקן עוות זה והוציא ארונו של יוסף ממצרים (משלי י) חכם לב יקח מצות ז"ש וחמשים עלו בני ישראל שהיו מזויינין ומחונכין בכסף כמ"ש (בראשית יד) וירק את חניכיו אבל משה ויקח משה את עצמות יוסף ואז ויסעו מסוכות ולולי שהוציא הצדיק מארץ טמאה לא יוכלו לצאת ולנסוע מסען ולכן כשבאו לים לא יוכלו לצאת עד שראו ארונו של יוסף וינס והיו ב' ארונות הולכים זה לצד זה ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה,. אצל מכירה אמרו נסעו מזה ועתה תקנו ז"ה אלי ואנוהו. כשבאו למרה עמדה מד"הד לפני הקב"ה רב"שע האיך אלו יוצאין מן הגלות כתבת בתורתיך כי (ויקרא כו) שבע על חטאתם יש להם לסבול על הברית הקודש הזה שחללוהו ודחוהו לארץ טמאה א"ל הקב"ה מתנה טובה יש בבית גנזי ושבת שמה והוא תכפר עליהם אם ישמרו אותה ע"כ אמרה תורה בדברות ראשונות (שמות כ) כי ששת ימים עשה י"י ובאחרונה אמרה תורה (דברים ה) כי עבד היית וגו' ע"כ צוך י"י אלהיך לעשות את יום השבת אי' בזוהר חדש שבשמירה שבת יתוקן ההוא צדיק ולכן תיקן יוסף שבת במצרים כמ"ש על פסוק (בראשית מג) טבות טבח והכן שע"ש היה והיה ביום הששי והכין על שבת וכן משה שהיה דיוקנא של יוסף אתמר עליה וזה לך האות שהקב"ה העמידו לתקן אות דיליה לכן יחד במצרים את יום השבת כדאיתא במד' שלא יעשו יום א' בשבוע מלאכה ועז"א ישמח משה במתנת חלקו כי כל ישראל נטלו חלקם בביזה והוא חכם לב יקח מצות כי שקולה שבת נגד כל המצות גם כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ועומד על עמוד א' צדיק שמו וע"כ כשבאו למרה וקטרגו על עון יוסף הצדיק נתן להם הקב"ה שבת לתקן חטא זה ומ"ש דינים סדר (שמות כא) ואלה המשפטים מתחלה כי תקנה עבד עברי הוא ג"כ סוד מכירת יוסף ולפי שזה גרם להם ג"כ עשיית עגל שזרק משה טס של כסף שהיה כתוב בו עלה שור ואותו טס לקח מיכה וזרק לתוך האש ויצא העגל בזה נמצא שפיר קטרגה מד"הד לפני הקב"ה הלא גם עון עגל הכל יבא עבור עון יוסף ואין להם תיקון לישראל באותו עון לכן הקדים הקב"ה רפואה קודם למכה פרה אדומה כי תבא אמה ותקנח את בנה ויש תיקון לאותו עון גם בענין פרה נרמזין ד' מלכיות כדאיתא בזוהר הרי שהראה להם הקב"ה אם לא יתקנו מעשיהם יבואו לידי גלות אדומה זה בבל וכו' ולכן מיד הזהיר על שבת שאמר הקב"ה עד אנה מאנתם לשמור מצותי שהיא שקולה נגד כל התורה ורמז בכאן כשלא ישמרו השבת סופם לצווח ד' פעמים עד אנה בד' גליות כדאיתא במדרש פ' שלח לך וכן רמז ירמיהו (ירמיה יז) השמרו בנפשותיכם אל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלים שישאו משא בין ד'גליות על שלא שמרו את השבת ולפי שהצדיק נכנס בירושלים של מעלה כמ"ש (תהלים קיח) זה השער לי"י צדיקים יבואו בו לכן אמר להם (ירמיה יז) אם לא תשמעו לי וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים מדה כנגד מדה ולכן ארז"ל בראשונה ובשניה חרב הבית במוצאי שבת ובמוצאי שביעית ומשמרתו של יהויריב היה רומז על סוד זה שבשביל חילול שבת חזרו ופגמו באות ברית קודש ז"ש מוצאי שבת שיצאו מכלל מדת יסוד שהוא יוסף הצדיק גם מוצאי שביעית שיצאו מכלל מלכות שהיא שמיטה והיא נקראת שמיטה (דברים טו) מקץ שבע שנים תעשה שמיטה ומשמרתו של יה"ו ריב היה שפגמו בסוד יסוד דכלל תלת אתוון יו"ד ה"א וא"ו שהוא סוד ט"ל בסוד (שיר ה) שראשי נמלא ט"ל כי מלוי זה עולה ט"ל לקבליהון ל"ט רצועות של מלקות ול"ט אבות מלאכות כמ"ש (ירמיה ב) עוד אריב אתכם נאם י"י ואת בני בניכם אריב ועל כן נפל בפומייהו אילייא ביום א' שיר של יום ד' (תהלים צד) יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו בכאן נגלה לנו דבר גדול שהראה הקב"ה שחטא חורבן הבית גרם עון מכירת יוסף ומה שהיה זה שיר של רביעי בשבת שבו נתלו המאורות כי (שם צז) אור זרוע לצדיק גם דבור זכור את יום השבת אע"פ שהוא פותח בי' לפי שהוא יום ז' מ"מ הוא דבור רביעי לי' דברות וגלו אז ע' שנה (ויקרא כו) אז תרצה הארץ א"ת שבתותי"ה ולכן (שם) והארץ תעזב מהם ז' תגין על ז' (משלי כד) כי שבע יפול צדיק חטאו בצדיק שהוא שבע לכן שבע על חטאתיכם. איתא בזוהר פ' וישב שבגלות האחרון הזה מחויבין להיות י"פ כ"ב כמו שהיה בגלות מצרים במצרים ראוים היו להיות עבור יוסף ר"ך שנה כי י' אחים מכרוהו והיה מופרש מן אביו כ"ב שנה הרי י"פ כ"ב ר"ך וי' אחים במיתתן שם לקחו י' שנים ולא היה רק רד"ו כמ"ש יעקב לבניו שמעתי שנצנצה בו רוח הקודש שבשביל יוסף הוא רד מצרימה אמר רד"ו שנה וכן אתמר (שמואל א טו) סורו רד"ו מתוך העמלקי רמז קא רמז שגם אצל עמלק נהיה רד"ו ז"פ רד"ו שבע על חטאתם. וכמו שבמצרים הפרנסה באה מן יוסף (בראשית מז) ויכלכל יוסף וגו' כי הוא נקרא (מלכים א ד) כ"לכ"ל ועתה בא משה ויקח עצמות יוסף ומכוחו אכלו המן וניתן להם השבת בתוך המן כי מן שבת יוצאת הפרנסה לעולם ולכן אין מילה בלא שבת לפי שתיקון מילה ברית קודש הוא שבת:
שם שם לו חוק ומשפט ושם נ"סהו. סוד שם של מ"ה ושם של אדני שיורד לזעיר ונוקבא בזמן שנסתלק זעיר למעלה והרשימו נשאר למטה כי עדיין לא פסקה זוהמת הנחש והוא סוד בהתחלת חכמה על מאמר מ' וס' בלוחות שהוא זעיר ונוקבא שבלוח שהם נצח הוד בנ"ס היו עומדין מחטא אד"הר יהיה הארת העולם מן תרין שמהן אלו וז"ס (בראשית כב) והאלהים נס"ה את אברהם חק ומשפט הוא סוד תרין אילין בזוהר ז"ה א"לי (יחזקאל מא) ז"ה השולחן א"שר לפני י"י מה ענין השלחן על הים הענין ע"פ הקדמות אר"י (חגיגה כו) פתח במזבח וסיים בשלחן כשם שבזמן שב"ה קיים היה המזבח מכפר והוציאו ע"י אכילת כהנים ניצוצות התקועות בבהמה ע"ד כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים ובזה בעלים הניצוצות התקועות בבעל חי מתכפרים וכן עתה ע"י אכילה שאדם אוכל כוונתו להעלות ניצוצות מן האוכל (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ר"ל להעלות נפש התקוע בו וכמו שיוסף הצדיק הוא (תהלים קכו) נושא משך הזרע כל ניצוצות מסוף העולם העלה הוא וזה לקיטת הכסף שליקט יוסף הוא ע"ס ע' ניצוצות שנתפזרו וכן (בראשית מט) פורת יוסף עלי עי"ן על אלו ע' קאמר לכן הוצרך הים לקרוע ע"י יוסף כי כמו שיוסף (איוב כח) בצורות יאורים בקע וכל י"קר ראתה עינו על ע' ניצוצות אלו שהוא הוציא (ירמיה טו) יקר מזולל לכן (תהלים קיד) הים ראה וינס ראה ארונו של יוסף אשר ויישם בארון במצרים יו"ד יתירה שהוא רזא דצדיק י' של ברית שהיה נאמן בבריתו לכן קרע הים בפניהם ואז ראתה שפחה על הים יותר ממה שראה יחזקאל וז"ס ביזת מצרים שלקחו שם וינצלו את מצרים על אינון נשמות של גרים שהעלו אתם וז"ס ביזת הים שהיה יותר מן ביזת מצרים הוא סוד על אינון שהעלו ישראל מנוקבא דתהומה רבה קפאו תהומות בלב ים וברוח אפיך נערמו מיא דאורייתא ז"ס שארז"ל שאז נבקעו כל מעינות שבעולם והיתה הנבואה גם בעוברים שבמעי אמן (תהלים סח) י"י ממקור ישראל לכן נרמז ענין זה כאן ז"ה א"לי שמה שבקריעת ים סוף נבקעו כל אינין קליפין דאינון יאורים שאמר פרעה עליהם ליחזקאל כט) יאורי ואני עשיתני (שם תנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו ועתה שבר (תהלים עד) ראשי תנינים על המים (שם צב) מים רבים אדירים משברי ים צעקו כולם ואמרו (שם) אדיר במרום י"ז רמז בכאן כשם שאילו המים העלו ניצוצות מכל עולם כן מחויב אדם על שולחנו להעלות ניצוצות מן האוכל זה השלחן אשר לפני י"י ג"כ כוונתו להעלות אותם ולהוציא יקר מזולל אחר כך בא משה ולקח ניצוצות יוסף והוא בא במקומו להוציא יקר מזולל וזה לך האות כי אנכי שלחתיך. גם רמז שבקדושה ד' רגלי המרכבה הנרמזין בג' תיבין אלו זה השלחן אשר בו ד' רגלים הם בכל רגל מנין ז"ה בגימ' ז"ה השלח"ן אש"ר בגימטריא מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל ק"וף זה הקב"ה בפ' רבתי הכי הוי כן מרכבות פרעה וחילו נרמז ד' דורות לקבל ד' כוחות הטומאה שסימנם מ"את ה"גוים א"שר ס"ביבותיכם שכן מ"בול א"נוש ה"פלגה ס"דום ארבע דורות אלו פגמו בארבע אותיות השם ונתגלגלו במצרים בגי' מרכבו"ת פרעה וחילו (משלי יג) בטן רשעים תחס"רבשעת קריעת ים סוף (איוב כו) בתבונתו מחץ רהב ונפלו ארבע קליפות מן י"א דלהון ולא נשארו רק שבע מן ז' ספירין סודם כתב האר"י ז"ל כ"א כלול מן י'. אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל ג' קליפות כ"א כלול מי' הרי ל' של שלל ויוד מיוד הרי שין של שלל. ז"ס שלל כשקבלו ישראל התורה אז (תהלים קיט) שלום רב לאוהבי תורתיך וגו' (שם) כמוצא שלל רב שמצאו ישראל אותם השלל שהיה בקליפה והניצוצות שהיו נידחים שם (שם סח) ונות בית תחלק שלל כי נתנו שעיר ופארן אותם וזרח והופיע לישראל. נו"ת בי"ת בגימטריא ג' אבו"ת ד' אמהות נו"ת בגי' ד' אמהו"ת בי"ת ג' אבו"ת הרי זכות אלו ז' (משלי ט) חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה תחל"ק בגי' ש'צ'ם 'ח'נ'כ'ל ראשי אתוון של ז' כוכבי לכת שלל לכן פתח משה השירה בא"ז כי הקב"ה א' רוכב על הז' שהם ז' קליפין דלהון שמהם מתפשטין ז' כוכבי לכת לכן אמר (שם קיט) שש אנכי על אמרתיך התורה כמוצא שלל רב שהוא סוד ניצוץ טהור ע"ד לירושלמי) שבטים מציאה מצאו שהוא על סוד ניצוצות טהורות ואז שלום רב לאוהבי תורתיך שבע ביום הללתיך לקבל ז' אלו ובגלגולא תניינא נפלו עוד ג' ולא נשארו רק ד' וזה ענין השלל (דלא איד לבתי) ז"ס מתני' הנחל והשלולית ודרך הרבים אותו השלל חזרו ונתערטלו עדיים בהר חורב ונשאר אצלם שבי דהיינו ניצוצות שגזלו ועשקו הם כד"א (דברים כא) ושבית שביו לרבות כנענים שבתוכם וז"ס שבי שקיבל משה כשעלה להר גם לקח מתנות שהם נתנו שלהם ושל אחרים ותרין אלו לא נטלו בפעם אחד רק הוסיפו לחטוא אז (במדבר כא) וישב ממנו אותו שבי שאז אל תקרי (שם כ) ויראו רק וייראו כשמת אהרן שהוא מיסוד אמא מתמן ז' ענני כבוד שהקיפו ישראל כשנגע אהרן נגע אותו אור המכוסה בשבע ענני כבוד ונתקיים קרא (ישעיה ה) הסר משוכתו והיה לבער אז שמע הכנעני מלך ערד כי בא ישראל דרך האתרים ולא שב ממנו רק שפחה א' רזא דיצירה כד"א ריבה א' ורבע כלב כופרי מאחוריה. אבל על שכינתא דבריאה אתמר (ישעיה מב) אני י"י הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן.
במדרש תנחומא למה עמלק דומה לזבוב שהיא להוט אחר המכה וכו' עמד משה לתקן קלקולו ג' פעמים רדף אחר ישראל וסימן (תהלים פ) יכרסמנה חזיר מיער ע' תלויה 'מ'י'ר א'מ"צרים א' י"ס ר' ר"פ ידים (שם עט) מ"הר י"קדמונו ר"חמיך לנו ג"פ בפ' זכור ב"ג ג' עונשים יתענשו ישראל ראו על הים היד הגדולה ויאמינו בי"י וגו' ועתה ויבא עמלק וילחם עם ישראל לפי שרפו ידים ר"ל אותם שני ידים שראו על הים ובני ישראל יוצאים ביד רמה גם וירא ישראל את היד הגדולה ב' ידים אלו רפו ואמרו אם י"י בקרבנו אם לא לכן ויאמר כי יד על כס יה, מדה כנגד מדה לפי שרפו ידים בא עמלק שהוא אוחז ביד כמ"ש יעקב הצילני מיד אחי מיד עשו (שם לא) הצילני מיד אויבי ומרודפי כי המרכבה היא על ע' שרים שהם ה' פעמים י"ד י"ד א' למזרח י"ד שרים למערב י"ד לצפון י"ד שרים לדרום ועל גביהן ג"כ י"ד שרים ה' פעמים י"ד הרי ע' וכן במרכבה טמאה ג"כ ע' תלויה של יכרסמנה חזיר מיער גם (איוב לא) וימנע מרשעים אורם ע' תלויה שעל זה נתלה עינו של אותו רשע בלעם:
וע"פ המדרש שיר השירים ע"פ (שיר א) אל תראוני שאני שחרחורת שהמשיל משל לשפחה כושית פעם אחד כעס המלך עליה על שהיתה ידה שחורה אמרה השפחה למתי יקח המלך אותי לפי שידה מלוכלכת שמעו חברותיה ואמרו שוטה הלא את מלוכלכת בכל הגוף כן א"הע עובדים כל ע"ז שבעולם וישראל לפי שעה עשו ישראל העגל (עמוס ט) הלא כבני כושיים הם אבל לי הם כבני ישראל מה מדמה ענין עגל ליד שחורה לפי שעיקר חטא של אהרן היה (שמות לב) ויקח מידם שלקח מיד יונוס ויומברוס והועיל הכישוף בהם ויאמר כי יד על כס יה.