(שמואל ב כא) ויהי רעב בימי דוד שלש שני' שנה אחר שנה ויבקש דוד וגו' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים שנה ראשונה אמר להם שמא ע"ז יש בכם שנאמר (דברים יא) ועצר השמים גו' עד אמר דוד אין הדבר תלוי אלא בי ויבקש דוד את ה' ואמר גו' יש להקדים (מדרש רבה בראשית) עשרה רעבון באו לעולם א' בימי אד"הר שנאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך וגו' עד וא' לעתיד שנאמר (עמוס ח) לא רעב ללחם וקשה התחלתו באו לעולם בלשון עבר עדיין לא באו גם אומרו שאותו של בימי דוד היה ראוי לבא בימי שאול אלא לפי שהי' שאול (ילקוט יא) דומה לגרופות של שקמה הביא הש"ית בימי דוד לפי פשוטה של ענין כל הדורות היו תלוין ועומדין באיפה של אד"הר ומיד שחטא הוא נשרו כל איברי נשמות ממנו ולפי שחטא אד"הר שחב בטיפה קדמאה דאיהי יוד כמבואר בכמה דוכתין על כן נגזרו מיד להיות י' מיני רעבון בעולם (משלי כח) ועל פת לחם יפשע גבר אינון טיפין דזרע ולפיכך נלקה בי' קללות כל אחד מהם אדם וחוה ונחש וא"כ שפיר קאמר באו כי כבר באו כי הוא הגורם רק שחלק הש"ית לכל דור ודור ולפי שלמך הוא מקום של קין דבי' חב היה רעב בימי למך כי עליו אמר (בראשית ד) כי איש הרגתי לפצעי דייק שהיה אז תובל קין בעולם לפצעי דייק: אברהם יצחק יעקב תיקונין של אד"הר נפש רוח נשמה ע"ז ג"ע ש"ד ואחד בימי שפוט השופטים על ענין גזל ושל דוד שהיה ראוי לבא בימי שאול כי התשובה היה על שאול ואל בית הדמים רק עבור שדוד היה תיקונו של אד"הר בגלגול נתגלגל הרעב בימיו ולפי שתלת תיקונין דתלת אבהן ע"ז ש"ד ג"ע לכן בדק דוד ג' שנים שנה אחר שנה אחר מופלג כמ"ש בזוהר פ' חיי שרה (שם כג) ואחרי כן קבר אברהם את שרה והרי כמה דרישות וחקירות שחקר דוד שנה אחר שנה ובכל שנה היה חוקר דוד ענין א' לתקן נפש רוח נשמה לכן שנה ראשונה תיקן ע"ז שנה שנייה ג"ע שנה ג' ש"ד פוסקי צדקה ברבים גם היה ענייני הרעב אינם שווים בזה ראה דוד לחקור בכל שנה אחר עבירה אחרת בפר"א הגדול איתא בהדיא שחזר אחר ג' עבירות אלו ע"ז ג"ע ש"ד. ולפי שמצינו במ"ר פ' וישלח (משלי כ) מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר שמבקרין פנקסו של אדם ויעקב תיקן שלשתן ואחר כך קלקל בנדר כאלו קלקל בשלשתן לכן במזמור שהוא על הגשמים אמר דוד תחילה (תהלים סה) אלהים בציוןולך ישולם נדר שצריך לשלם ואח"כ שומע תפלה ובא להתפלל על הגשמים וכן בפסוק (שם כב) כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שומע רומז למ"ש (בתענית לה) שמואל הקטן גזר תענית ואתא מטרא קודם הנץ החמה סברו שבחו של ציבור הוא אמר אמשול לכם משל למה הדבר דומה כו' עוד גזר תענית ואתא מטרא אחר הנץ החמה א"ל אמשול לכם משל כו' עוד אמר משיב הרוח ואתא זיקא מוריד הגשם ואתא מטרא וז"ש כי לא בזה נגד משל ראשון לא הסתיר פניו ממנו עד שיתמוקקים משל השני ובשועו אליו שומע מתי יהיה זה מאתך תהלתי בקהל רב ונשמעת התפלה כשנדרי אשלם נגד יראיו אבל ממי שפוסקין צדקה כרבים ואינן מקיימין גשמים נעצרין ז"ש דוד (תהלים קטז) אני אמרתי בחפזי שחטא אדם בגלגולו בחיפזון טיפה שבא על אשתו ביום בשעת תגבורת הדין (שם) כל האדם כוזב זה נרמז בריאת מזיקין בין השמשות כי ממצוה שלא לשמה באה עבירה לשמה ועתה בא דוד לתקן זה אמר (שם) מה אשיב לה' שם של מ"ה דפגם ביה אדם והם תלת מ"ה כמ"ש האר"י ז"ל ז"ש (שם) כל תגמ'לה'י עלי אני מחויב לתקן זה לכן יקח הוא (פסחים קיח) לע"ל כוס של ברכה בידו תהלים קטז) ובשם ה' אקרא שיתוקן שם ה' במה שפגם בתחילה לכן מ"ה אשי"ב בגי' משי"ח שהוא גלגול שלישי שלו ואז נדרי לה' אשלם כי נדר מקיים כל תלת קיטרין אבל מתחלה נתנו לאברהם שיתקן נפש ולא תיקן יפה שיצא ממנו ישמעאל וליצחק רות ויצא ממנו שופך דמים וליעקב ג"ע נשא ב' אחיות לכן משה תיקן נשמה כמו יעקב דא מלגאו ודא מלבר יהושע (במדבר כז) איש אשר רוח בו במקום יצחק דוד נפש כמו אברהם. בגמרא מקשי מכדי דוד ושלמה מקמי יונה הוי מ"ט לא אמר כו' ומתרץ לפי שחותם מרחם על הארץ לכן הוצרך לחתום עמהם תנא (ברכות ד) סומכוס אומר ברוך משפיל רמים הא דלא מקשי הלא אליהו בתר דוד ושלמה הוי מ"ט לא אמר דוד ושלמה קודם אליהו י"ל לפי שאליהו בארבע ר"ל בד' שמות שלו הוא פנחס דקינא ב' קנאות א' בשיטים וא' בהר הכרמל לכן אין קושיא למה מזכיר אליהו קודם דוד ושלמה וא"ת היה ליה להזכירו קודם שמואל ויהושע עכ"פ אין כתיב בהדיא שהוא פנחס אך על סומכוס יש להתעורר שסיים משפיל רמים א"כ הדרי קושיא לדוכתיה מ"ט לא מזכיר דוד ושלמה קודם יונה אבל צריכין אנו לבעלי התוס' (בבא מציעא דף קיד) פרק המקבל שמפרשו יונה בן אמיתי הוא בן צרפית והוא משיח בן יוסף וא"כ שפיר קא מדייק תנא שמתחילה יבא אליהו (מלאכי ג) לפני בא יום ה' הגדול והנורא ואח"כ יקדים משיח בן יוסף ויבא קודם למשיח בן דוד ושלמה ואח"כ יבא בן דוד וירחם הש"ית על הארץ ומשום סומכוס אמר שאז ישפיל רמים שיקוים (יואל ד) והורדתים אל עמק יהושפט (ישעיה לד) זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום ז"ש (תהלים קל) ממעמקים קראתיך ה' על הריגה שיהרגו אותו בעמק יהושפט ואמר ב' גאולות (שם) ה' שמעה בקולי היום אם בקולו תשמעו ועל בעתה אמר (שם) תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני שבא בחנם בלא מצות (שם) אם עונות תשמר יה אזי ה' מי יעמוד וזה בעתה אבל (שם) כי עמך הסליחה למען תורא שיהי' הגאולה (שם) נפשי לה' משומרים לבוקר וב' מיני בוקר (שם) קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי ר"ל לגאולה שלבי לפומי לא גלי' אני מקווה שידבר דברו (שם) יחל ישראל אל ה' שיעשה למען שמו ויהיה כסא שלם וז"ש אם עונות תשמור י"ה א"כ יהיה ח"ו הכסא והשם לעולם חסר ה' מ"י יעמוד שיהיה שם שלם קוויתיה ר"ל שיהיה שם של ה' מלא ואז יהיה עם ה' בשלימות תמיד בעולם ועמו פדות ר"ל שהפדות כביכול לו לעצמו (שם) והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו אבל (ישעיה נג) חליינו הוא נשא לדברו הוחלתי כמ"ש בסוכה (תהלים כא) חיים שאל ממך נתת לו שאמר הש"י לבן דוד מה אתה מבקש כו' ע"ש (ישעיה נד) ושמתי כדכד שמשותיך לע"ל תהיה ההבאה מן כ"ד פעמים כ"ד הן הן כ"ד צירופי אדני (תהלים עד) א"ל י"שוב ד"ך נ"כלם כ"ד פעמים כ"ד הרי תקע"ו והוא סוד עשו"ר (יואל ד) ונקית"י דמים לא נקיתי וה' שוכן בציון:
ג' פעמים מ' שהיה משה בהר ראשונים היו ברצון ואחרונים ג"כ ברצון ואמצעים בכעס נגד ג' אבות הקדושים אברהם ויעקב חסד ורחמים ויצחק באמצע הוא בכעס לכן היו האמצעים בצער ז"ש ואנכי עמדתי בהר כימים ראשונים הן הן הימים ראשונים ימים העליונים הן הן האבות וז"ס שלשה ימי הקבלה נגד שלשה אבות וניתנה התורה ביום השלישי שהוא יעקב (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב (שמות יט) כה תאמר לבית יעקב ז"ש (תהלים צט) משפט וצדקה ביעקב אתה עשית כי ג' פעמים שעלה משה להר הם לקבל ג' אבות נמצא ביום הכיפורים שירד ואמר (במדבר יד) סלחתי כדבריך הם לקבל יעקב נמצא שמשפט הצדקה ביעקב אתה עשית או ג' פעמים מ' נגד ג' עולמות בי"ע שהם נגד נפש רוח נשמה (שמות ב) ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו (שם) ותצפנהו שלשה ירחים סימן שלעתיד יהיה צפון ברקיע ג' פעמים גם על שנותיו שנחלקו ג"כ על מ' מ' מ' מ' במצרים מ' בכוש מ' במדבר (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מ'כ'ם נוטריקון מ"צרים כ"וש מ"דבר שכל זה הוצרך להיות מ' להכניע סיטרא אחרא באותן מ' שנה כדאיתא בזוהר פ' פקודי וג' קליפות אינון וכל אחד מן מ' הכניע אותם לכן אמר משה במזמור (תהלים צ) תפלה למשה למנות ימינו כן הודע וגו' שמחינו כימות עניתנו שנות ראינו רעה ר"ל שבקש על מ' יום האמצעים שהיו בכעס כנגד אותן שנים שלו שהיה בכוש מ' שנה וראה שם רעה שהיה לוחם עמו בלעם בכשפיו (במדבר יב) על אדות הכושית אשר לקח אשר עליו אמר פרעה (שמות י) ראו כי רעה נגדפניכם בלעם ובניו שהיו לוחמים עמו בכוש ואח"כ במצרים הן הן עבדי פרעה אשר הכביד הקב"ה לבו ולב עבדיו יונס ויומברס יוחני וממר' אשר עשו העגל אח"כ גם בלעם אחר הריגתן לקח (במדבר כב) ש"ני נ"עריו ע"מו הן הן נשמות שלהם שידע מקום הריגתן ושיתף עמו עד שהיה כלול מג' קיטרין נחש ש"רף ע"קרב נגד ג' גוליירין אלו המנגדין עמד ג' פעמים מ' בהר. גם רמז שהיה רב טוב צפון לכל ישראל ותצפנהו שלשה ירחים על ג' גליות של ישראל אשר עליהם אמר (שמות ח) דרך שלשת ימים נלך במדבר כפי מ"ש (הושע ו) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (במדבר י) ויסעו מהר י"י דרך ג' ימים זה היה רמז על ארון י"י שהיה נוסע לפניהם דרך שלשה ימים כי ג"פ עלה להר אחר ארון אלקים שהם הלוחות והנה ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו כי בפעם שלישי נאמר סלחתי כדבריך והנה כמו שבמ' שנים השלישיים של משה עלה משה אל אלקים (שמות יט) ויקרא אליו י"י מן ההר כן באלו ימים האחרונים בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה גם כן (שם כד) עלה אלי ההרה וכמו שקבל בתחלת שנת ארבעים התורה (שם יט) קול השופר הולך וחזק מאוד כן ג"כ בר"ח אלול העבירו שופר במחנה משה עלה להר (שם) משה ידבר והאלקים יעננו בקול שלא יטעו עוד אחר אלקים אחרים והקב"ה נתעלה באותו שופר כמ"ש והאלקים יעננו בקול של משה ר"ל מאחר שידעו שמשה עלה להר בזה לא טעו והאמינו בי"י וזה רמז ותצפנהו שלשה ירחים מיד אחר צאתם ממצרים המתין שלשה חדשים וקבלו התורה ונתמלא כל העולם אור כמו ששם נתמלא הבית אורה וכן ביו"הכ (ישעיה כד) על כן באורי"ם כבדו י"י (תהלים כז) י"י אורי וישעי ובזוהר ותצפנהו שלשה ירחים אלו תמוז אב טבת ימים רעים משה גרם שנסתלק חודש אלול לטב ולא יהיה לחולקיה של עשו רק ג' חדשים ולא ד' ז"ש ותצפנהו שלשה דייקא ולא יותר ותרא אותו כי טו"ב וכמו שבמ' שנה אחרונים של משה (שמות יט) ומשה עלה אל האלקים שהמתיק שם של אלקי"ם ויקרא אליו י"י והיפך לרחמים כן ר"ח אלול עלה ונסתלק אלקים ובא י"י בקול שופר ז"ש בר"ח אמר הקב"ה למשה עבור משה שהמתיק הדין א"ל הקב"ה (כם כד) עלה אלי ההרה וזולת זה לא היה ראוי להיות ימי רצון ומאחר שענין משה רומז על כל גליות ישראל וכמו שבפעם השלישי שעלה מ' יום האחרונים נתעלה עילוי גדול כן ביום השלישי בבנין בית השלישי יקימנו ונחיה לפניו והוא ע"ד הזוהר פ' ויקרא במשל המטרונא שדחפוה מפלטין של מלך ובאה המטרונא בעצמה אל המלך עד שדחפוהו לגמרי ולא תבא עוד אל המלך עד שהמלך בעצמו יבא עם רתיכין דיליה אחריה לכן אמר (עמוס ה) נפלה לא תוסיף עוד קום בתולת ישראל ר"ל שהוא יקים אותה זכריה ט) הנה מלכך יבא לך שהקב"ה יבא אליה כמ"ש (תהלים קב) אתה תקום תרחם ציון (עמוס ט) ביום ההוא אקים את סוכת דוד (תהלים קמה) סומך י"י לכל הנופלי' סמכה דוד ברוח הקודש (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך בר"ח אלול שהוא פעם ג' שעלה משה להר שהוא נגד ביום השלישי דאתמר ביה יקימנו יקום אותה (שם נב) התנערי מעפר קומי שבי קומי בתולת ישראל ולא תוסיף היא מעצמה לקום יקימנו הוא לכן ונחיה לפניו לעולם ולא תוסיף עוד לנפול קומי בתולת ישראל קרי אותה כאן בתולת לפי שזה החודש אלול מזל בתולה וכמו שאמר הקב"ה למשה בפעם השלישי שהוא ר"ח אלול עלה אלי ההרה כן לע"ל לבתולת ישראל יאמר קומי עלה אלי ההרה וכמו שמשה הוא הגואל הראשון כשם שנתכסה גואל ראשון ואח"כ נתגלה כן גואל האחרון כדאיתא במדרש מ"ה ימים יתכסה משית ואח"כ חוזר ויתגלה (תהלים לא) מ"ה רב טובך אשר צפנת ליריאך לכן תמצא בניסן מפסח עד ר"ח סיון שפסקה זוהמתן של ישראל היו מ"ה יום כי ביום הזה באו מדבר סיני בר"ח סיון וכמ"ש (הושע ג) ואכרה לי בחמשה עשר כסף שהוא ט"ו בניסן (שם) וחומר שעורים ל' (שם) ולתך שעורים ט"ו הרי מ"ה יום ואתמר גבי משיח (תהלים כא) י"י בעזך ישמח מלך ובישועתך מ"ה יגל מאוד. בר"ח אלול שאז מזל בתולה אמר הקב"ה למשה שהוא סימן לכל ישראל לע"ל עלה אלי ההרה כמ"ש (ירמיה לא) הציבי לך ציונים וגו' שובי בתולת ישראל שהקב"ה יאמר עלה והתנערי מעפר כשם שאמר למשה עלה אלי ההרה לקבל לוחות אחרונות כן לע"ל יתן הקב"ה ברית חדשה לישראל (חגי ב) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון וכשם שהעבירו שופר במחנ' כן (ישעיה כז) ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים וגו' ולא יטעו עוד אחר ע"ז (שם ב) ונשגב י"י לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחלוף כמ"ש עלה אלקים שנסתלק מד"הד מן העולם רק י"י בקול שופר.
עלה משה להר ביום ה' כי (שבת) פסח שיצאו ממצרים בה' בשבת היה וירד ביו"הכ לסוף מ' יום שהוא ביום ב' מכאן נתנו שני וחמישי לימי דין כי ב"ד דלעילא קבועין בשני ובחמישי הענין שנקבעו שני ימים למעלה למשפט לפי שבאלו הב' ימים משתמש מזל צדק ביום ב' מתחיל צדק בלילה וביום ה' בבוקר סי' ש"צס חנכ"ל ראשי הימים כ'צ'נ'ש ח"לם ראשי לילות ז"ש צדק צדק בב' ובה' כי מתחלה אמר (דברים טז) שופטים ושוטרים תתן לך למטה כדרך שי"י אלקיך נותן לך למעלה שיש למעלה י"ב מזלות נגד שבטיך שהם י"ב שבטים כשם שהנהגת העולם ע"י י"ב מזלות שהם קבועין על ז' כוכבי לכת הנה (תהלים נח) יש אלקים שופטים בארץ תרין ב"ד ביום השני גבורה עילאה יצחק וביום ה' הוד (איכה א) כל היום דוה יומו של משה לכן נקבעו ב' ימים לדין והיה יום ה' ר"ח אלול כי פתחה של תשובה הוא ה' (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו משלי ל) לעלוקה שתי בנות ה"ב ה"ב סימן (תהלים פא) כי חק לישראל היא ב' ימים אלו שני וחמישי חק"ב טנ"ע קר"ע שט"ן ביום ה' שם חק"ב טנ"ע ביום ב' קר"ע שט"ןנוטריקון ח"ק והוא משפט. ועלה א'ל'י ההרה ג' גוונין אדו"ם ל"בן י"רוק (ר"ה יז) אמר ר' יצחק למה תוקעין בשל אי"ל שנרמז בו אדום מתחילה והוא דין ואנן לאתחבקא בדינא לא בעינא והתירוץ זכור עקידת יצחק שנעקד הדין ונכנע באיל כפוף ולפי שבר"ה אתעטר יצחק לריש אבהן לכן התחיל בו תחילה:
ועלה אלי ההרה. ג"פ עלה משה להר נגד ג' קיטרין שאמר ר"א (שמות רבה פ' נב) לא זז מחבבה עד שקראה בת הן סוד ג' אחרונות לא זז מחבבה עד שקראה אחותי והוא רזא דאלה אלה ראשי האבות ג'ג'ת באותו פרק אמרו (שמות לה) אלה אלקיך ישראל אבל פעם שלישית הוא חב"ד נרמז במלת א'ל'י א' כתר ל' בינה י' חכמה לא זז מחבבה עד שקראה אמי והוא סוד יו"הכ שהוא עלייה לג' ראשונות לכן ארז"ל בר"ח אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה אל"י דייקא שהוא סוד ראש הפסגה אל תוסף דבר אלי עוד (שם טו) זה א"לי ואנוהו ג' ראשונות (שם) אלקי אבי ג' אמצעיות (שם) י"י איש מלחמה ג' תחתונות:
אלו"ל שיהי' לישראל א"רון ל"וחות ו"שברי ל"וחות (מיכה ז) א"מת ל"יעקב ו"חסד ל"אברהם שני כסאות למשפט א' ל"ו ו"א' ל"דוד ונאבד זה החודש מן עשו א"וי ל"רשע ו"אוי ל"שכנו ויהיה האדם א"הוב ל"מטה ו"נחמד ל"מעלה לעשות תשובה (שיר ו) א"ני ל"דודי ו"דודי ל"י ולפיכך ברשעים שסתם הקב"ה את לבן מלעשות תשובה כמ"ש (שמות י) כי אני הכבדתי א"ת ל"בו ו"את ל"ב עבדיו (איוב יב) משגיא לגוים ויאבדם (תהלים קמז) לא עשה כן לכל גוי אבל בישראל כתיב (דברים ל) ומל י"י אלקיך א"ת ל"בבך ו"את ל"בב זרעך (ישעיה נט) ובא לציון גו'א'ל ו'ל'שבי:
ועתה ישראל מה יי אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה. האי קרא רזין עילאין סתימאין אית ביה גושפנקא דשמא קדישא דאית בי' שרי בו' ומסיים בך' רזא דשמא גליפא וכן בתיבין כ"ו תיבין מנינא דשמא מפורש וכשתכה כ"ו פ' כ"ו הרי סוד (תהלים לד) רבות רעו"ת צדיק ומכלם יצילנו י"י רזא עילאה איכא הכא איתא בס' הפליאה שמות מפורשים הוא סוד תרע"ו לכן אחר י"ח ברכות שיש בשמונה עשרה כ"ו אזכרות אומרים רחום וחנון ר"חם ע"לי ו"קבל ת"חנוני אם כבנים רחם כאב על בנים אם כעבדים חנון קבל תחנוני ובר"ת נרמז רבות רעות צדיק ומכלם שם של י"י שעולה מנינו כ"ו פ' כ"ו מנין רעו"ת ובזה הפסוק ארז"ל נרמזו בק' אותיות ק' ברכות שהם סוד ק' בריכות עליונות הן הן ק' מפתחין דנטרין לנשמה כשהיא נכנסת בגוף כמבואר בזוהר פ' לך לך מנין ל"ך ל"ך וכן במדרש ילקוט בתחלת הפרשה משל של ישראל וא"ה ע"פ לא יאחר לשונאו אינו נותן שכר לשונאו ממה שלאחריו אלא ממה שלפניו לה"ד אדם שיש לו משא קלה לינתן פושט ידו ונוטל אבל אם היה משא של ק' ליטרא מהו עושה טוען על כתיפו לאחוריו כך א"ה מתן שכרן בעו"הז משא קל מלפניו אבל משא של צדיקיא משא גדול מלאחריו על הכתף אמר דוד (תהלים סח) ברוך י"י יום יום יעמס לנו הצדיקים מתן שכרם לאחריהם (שם צד) ואחריו כל ישרי לב ואפשר שנרמז ענין זה בפסוק (במדבר ז) עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו ר"ל מי שהוא עושה עבודתו בקדושה ובטהרה לא על מנת לקבל פרס אזי אותה הקדושה והשכר עליהם בכתף ישאו דהיינו שנושא השכר על הכתף שהוא לאחריו ואינו מבקש מיד שיהיה לפניו ז"ש יעקב (בראשית לג) יעבר נא אדני לפני עבדו (שם צב) וישלח יעקב מלאכים לפניו שכן שכר של עשו ובניו הוא לפניו אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ז"ש ועתה ישראל מה י"י אלהיך שואל מעמך דייקא כי מן ישראל אינו מבקש עתה שהוא בעו"הז רק (תהלים לא) מ"ה רב טובך אשר צפנת ליראיך ז"ש כי אם ליראה אותו והנה משא של מאה ליטרין הנרמז במלת מ"ה אל תקרי מ"ה אלא מאה שהוא שכר של צדיקים לעו"הב כמבואר בפסוק ברוך י"י יום יום ר"ל כמנין ברכות שאדם מברך בכל יום ויום אותו מנין יעמס לנו הקב"ה שכר משא ק' ליטרין והוא ישועתינו סלה והנה כמו שמסרו לנשמה ק' מפתחין דברכאן בשעת ביאתן לעולם כן (ישעיה מ וסב) שכרו אתו ופעולתו לפניו בשעת יציאתו מן העולם ז"ס בפסוק (דברים כח) ברוך אתה בבואך ר"ל בביאתו לעו"הז מוסרין לו ק' מפתחין כן (שם) ברוך אתה בצאתך וביציאתו מן העולם מוסרין לו גם כן אלו ק' מפתחין לכן במלת שואל מעמך מלא בו' נרמזו ק' אותיות הם ק' שערים שזרע יצחק בארץ ההוא לכן נתן יצחק לעשו ק' עיירות עד מגדיאל שהוא רום רזא דא שואל מ"לאך ג"בריאל בגי' שוא"ל מלא בו' (שבת נו) שנעץ קנה א' בים בשעה שנשא שלמה בת פרעה ונבנה עליה כרך גדול של ר"ום 'ע'ק'ב נוטריקון ע"י"ץ ק"נה ב"ים ע"בור ק' ב"רכות נכנסה הקליפה בהיכל המלך (משלי ל) שממית בידים תתפש ונכנס בעקב של קודש בסוד (איכה א) טומאתה בשוליה ז"ש והיה עקב לכן תשמעון את המשפטים האלו ונחרב הבית עק"ב שנה קודם תשלום האלף הד' שואל נוטריקון (תהלים לד) גדלו ל"ה א"תי ו"נרוממה ש"מו שלע"ל יקח מטטרון ס"ת בחיקו ויתחיל בזה הפסוק כי הוא שליח צבור דלעילא (והיה עקב תשמעון שזה שיחתן של אבות שנוטל הקב"ה ועשה מהם מפתח של גאולה לע"ל) כדאיתא במדרש בפ' ויצא ושם זה על חיה ושמה נשר (תהלים קג) תתחדש כנשר נעורייכי לקיים קרא (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים וסמיך ליה (שם) כה האמר לבית יעקב כי יעקב הוא פני נשר בי"ת יעק"ב בגימטריא מטטרו"ן סנדלפו"ן בזוהר פר' (שמות ב) וילך איש מבית לוי דא גבריאל שממונה על הנשמה מלעילא (שם) ויקח את בת לוי הוא הנשמה לכן נרמז במלת שוא"ל מלא"ך גבריא"ל שהוא הולך עם ק' מפתחין דברכאן ז"ש ועתה ישראל מיד בבואו לזה העולם מה י"י אלקיך שואל מעמך רק מאה ברכותשמסר בידך ונתן מלאך גבריאל עמך לכן העמידו לא"הר על ק' אמה ש"כרו א"תו ו"פעולתו ל"פניו ר"ת שוא"ל: במדרש (דניאל ד) בגזירת עירין פתגמא כשם שאדם שואל למטה כן שואל למעלה:
ועתה ישראל שם של ישראל עולה א' תק"ם ר"ל א' שעה שלימה תק"מ חצי שעה כי שעתא ופלגא זמן תפלה כמבואר בזוהר פ' נח שהוא זמן של כל תפלה שינוחו יורדי גיהנם בגיהנם שהקב"ה מבקש ממך יראה באותן עיתים מ"ה ברכות מן התורה וכל הברכות כולם מדרבנן על ז' שסימנם נ"ע ב"ש"מ"ח"ה [ר"ת של ז' מצות דרבנן] רק ברכת המזון מן התורה ואנו מברכין ט"ו פעמים בשבוע ג' ברכות מ התורה הרי חושבן מ"ה בשבוע אל תקרי מ"ה אלא מאה ברכות ישרא"ל עולה י"ב פעמים מ"ה שהוא שם של מילוי אלפין ביציר' תמן שם של ישראל כמ"ש (ישעי' מג) בוראך יעקב ויוצרך ישראל ישראל ביצירה עמודא דאמצעיתא מקנן ביצירה י"ב פ' מ"ה הרי סוד י"ב גבולי ההוי"ה יחד עולים תק"מ והא' מחברן יחד ז"ס ישראל ז"ש ועתה ישראל במלת ישראל מ"ה י"י אלקיך לדעת חכמה וחשבון בזוהר כ"ח מ"ה חשבונות של מ"ה בכ"ך מותרין אף בשבת רזא דמלה סוד מ"ה בתרין יחודין שנרמזין במלת בכ"ך סוד כ"ך עלה במחשבה ח"שב מ"ה מרכב"ה ר"כב מ"ה ע"ש מ"ה י"י אלקיך שואל מעמך לידע (תהלים קד) כלם בחכמה עשית כ"ח מ"ה ישראל נקראו אד"ם שהם אחיזתן בשם של י"י אתם הדבקים בי"י לא כעשו שם של א"ל כמ"ש בישמעאל שם של אל (מיכה ד) כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם י"י דברים לב) כי חלק י"י עמו וכה"א (שם) י"י בדד ינחנו דייקא (תהלים מו) י"י צבאות עמנו ישראל נושע בי"י ז"ש אתם קרויים אדם מ"ה לפי ששם של מ"ה עולה יוד הא, ואו הא אדם לכן נקראים (יחזקאל לד) אדם אתם: