ולקחתם לכם ביום הראשון. לחשבון עונות מיד רמז הקדוש ב"ה על הגזל שתהא (סוכה ל) לכם להוציא את הגזול לכן בתחילת קרבנות בפ' קרבנות (ויקרא א) אדם כי יקריב מכם להוציא את הגזול ז"ש בפ' לולב הגזול (ישעיה סא) אני י"י אוהב משפט שונא גזל בעולה שדרז"ל על לולב הגזול. משל למלך שאמר לעבדיו תנו מכס א"ל עבדו כל הארץ שלך וכו' ממני ילמדו עוברי דרכים ליתן מכס. וקשה למה דרז"ל זה על לולב ולא על מצוה אחרת. וכן במדרש רבה אוי לו לזה שנעשה סנגוריא קטיגורו דרשו גם כן על לולב בפרק הגזול (סוכה מה) כל מי שמקיים לולב באגודו הדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קרבן שנאמר (תהלים קיח) אסרו חג בעבותים רצה לומר אגודת לולב בעבותים זה הדס הרי הוא כאילו הקריב קרבן ז"ש (שם) עד קרנות המזבח מתחלה אמר י"י (שם) ברוך הבא בשם י"י על ארבע מינים שהם שם של י"י שבזה גורם (שם לג) חסד י"י מלאה הארץ ז"ש (שם קיח) אל י"י ויאר לנו גם על מצות סוכה נגד ז' ענני אור שבמדבר ויאר לנו ואחר כך זוכר ארבע מינים א'ל'י אתה ואודך הם ג' מינים שבלולב א"דום ל"בן י"רוק אלהי נגד אתרוג ארוממך שבזה הוא לי"י שם של י"י וכן (ויקרא כג) ש"מחתם ליפני י"י א"לקיכם ר"ה אין ש'ל'י'א בלא ולד (תהלים קכב) שאל"י שלום ירושלים ד' מראות של מרכבה עליונה א"דום י"רק ל"בן ש"חור אברהם לבן יצחק אדום יעקב ירוק דוד שחור (שיר א) שחורה אני ונאוה ז"ש אני י"י אוהב משפט שבזה היום (תהלים ט) נודע י"י משפט עשה (שם צו) אז ירננו כל עצי יער לפני י"י כי בא לשפוט הארץ ואז שונא גזל בעולה ר"ל לולב באגודו הוא כאילו הקריב עולה והוא כתב שם להזהיר על הגזל לכם ולא מגזול ז"ש ממני ילמדו עוברי דרכים יב לפי שלולב הוא שמו של הקב"ה ואז הזהיר על גזל מזה ילמדו בעלי תשובה שמרו דרך י"י לעשות תשובה:
ולקחתם לכם ביום הראשון. מצד הקדימה ר"ל להקדים דין (ויקרא כג) בסוכת תשבו שבעת ימים קודם כי בלילה מקדימין לישב בסוכה אבל לקיחת לולב ומיניו הוא ביום ראשון וכן בפסוק (שיר ב) בצילו חמדתי וישבתי דא סוכה ואחר כך (שם) ופריו מתוק לחכי דא אתרוג הרי מתחלה סוכה ואחר כך לולב ולפי שהמנורה נדרש לאחריו הוצרך לסמוך ענין ז' ימי סוכות שהם לקבל ז' ענני כבוד שהקיף הקדוש ברוך הוא ישראל בצאתם ממצרים כמ"ש (ויקרא כג) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי צריך להסמיך מיד ענין מנורה וז' נירותיה כי ענני כבוד היו עבור אהרן וכן מנורה צו את אהרן ואת בניו לאמר כי ענין ז' הקפות של סוכה וז' קני מנורה פני אחד להם לכן הסמיכם יחד להאיר להם בעמוד אש לילה ובעמוד ענן יומם אל י"י ויאר לנו ולפי זה מזמור (תהלים כז) י"י אורי על סוכות וישעי על ענין הושענא ממי אירא י"י מעוז חיי (שמות טו) עזי וזמרת יה כי אז בחג באים מים זדונים ז"ש (תהלים כז) בקרוב על"י מרעים רצה לומר לשלם כל נדרים (שם נז) ע"לי אלקים נדרך (שם כז) לאכול את בשרי אחת שאלתי מאת י"י סוכ"ה הוא שם כ"ו וס"ה ז"ש (שם) לחזות בנועם י"י זה שם בן ד' ולבקר בהיכלו זה אדנ"י בגימטריא היכ"ל ז"ש (שם) כי יצפנני בסוכה שהוא כלול שתיהן יחד אבל לפי שבא לדרוש לכם על ארבע כתות של ישראל שאוגדין ארבעתם ז"ש ולקחתם לכ"ם דייקא רצה לומר כל ארבע חלקי ישראל כמ"ש על דרש ר' מני לכם לעצמיכם ר"ל כל ארבע איברי הנוף שחוטא אדם בהם לכם לעצמיכם(שם לה) כל עצמותי תאמרנה י"י מי כמוך או על ארבע אבות לכם דייקא כי המה כלל כל ישראל ולפי שד' מינים אלו אינם תחת שום שר רק מהקדוש ברוך הוא בעצמו וכן ישראל (דברים לב) חלק י"י עמו זה שנ' ולקחתם לכם לעצמיכם במה שאתם לוקחין ד' מינים אלו פרי עץ הדר וגו' ושמחתם לפני י"י דייקא כי ארבע מינים אלו הם לפני י"י קאמר ולא לפני שום שר ולפי דברי רקנטי שד' מינים הם ארבע אותיות השם לכן צריך לקרב אתרוג עם שלשה מיניו זה שנאמר ולקחתם לקיחה תמה לכם כמו שישראל נחלקו גם כן על ארבע כתות נגד ד' אותיות השם כן יהיה פרי עץ הדר עם ג' מיניו כפות תמרים וגו' והטעם שיהיה שמחה בי"י (תהלים ק) עבדו את י"י בשמחה שם של י"י דייקא (שם) ובאו לפניו ברננה כי ד' מינים אלו הם לפניו ולא לפני שום שר ז"ש ושמחתם לפני י"י אלקיכם ר"ל עם אותן המינים שהם תמיד לפני י"י שיהיה אלקיכם בדין עד היום הזה כמ"ש (תהלים צו) יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער. והדר מפרש באיזו עצים תהיה רנן ז"ש (שם) מלפני י"י ר"ל אותן עצים שאין שליטה לשום שר עליהם רק הקב"ה אדון יחיד שולט עליהם (שם) כי בא לשפוט את הארץ בר"ה וביוה"כ ומזה הטעם מנענעין בהודו לי"י ואמרו הושיענו גם מזה הטעם אומרים בסוכות הלל גמור כי סוד סוכה הוא שתי שמות הוי"ה ואדנ"י והוא סוד הל"ל י"י וז"ש (ד"ה א טז) ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשיך שאין אנחנו תחת שרי הגוים רק יושבין תחות צלא דמהימנותא שלימתא להשתבח בתהלהיך לכן אנו אומרים (שם) ברוך י"י אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אמ"ן והלל לי"י ר"ל סוד אמ"ו הוא נחלק על ה"לל ועל י"י וכן סוכ"ה אנו יושבין תחת תרין שמהן שנחלק עתה על הנ"ל ועל לי"י כי אותה אבקש לחזות בנועם י"י דא הוי"ה ולבקר בהיכלו דא אדנ"י הרי כי יצפנני בסוכה שכר של ד' מינים הוא לעו"הב ז"ש אחת שאלתי מאת י"י ד' מינים שבלולב נגד ד' אותיות השם לחזות בנועם י"י ולבקר בהיכלו ג"ע של מטה ג"ע מעלה אחת שאלתי מאת י"י אותה אבקש על ד' אותיות השם שניתוספו לאבות העולם ומבואר במדרש פרי עץ הדר זה אברהם ניתוסף לו ה' של שם כפות תמרים זה יצחק עיקר שמו (בראשית כא) צחק עשה לי אלקים והי' נתוספה בו וענף עץ עבות זה יעקב ניתוספה בו ו' של שם וערבי נחל זה יוסף ניתוספה בו ה' (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו ז"ש אות"ה אבקש על אות ה' של אותות השם וצירוף זה הוא סוד (בראשית יח) והשענו תחת העץ הוי"ה והוא סוד נונין בכללות עשר רק י' לרוב דקותה לא תחובה כלל ומשם זכו ישראל לישב בסוכה בשביל שאמר למלאכים והשענו תחת העץ לכן זכו ג"כ באותו פרק לד' מינין שצירופן ג"כ עץ שרשים ה' של שם נופא דאילנא ו' פרי י' עלין ה' הרי צירוף הוי"ה. והנה נרמזין תרווייהו בסדר הכתוב טל ד' מינים א' אחת שאלתי מאת י"י ר"ל אותן המינים שהם תחת י"י ולא תחת שום שר ומלאך אותה אבקש על ד' אותיות השם שנרמזין בה ואח"כ בסוכת תשבו שבעת ימים ז"ס שבתי בבית י"י בר"ת שבת"י נוטריקון ב"סכת ת"שבו ש"בעת י"מים והוא סוד סוכה שתי שמות לחזות בנועם י"י הוי"ה ולבקר בהיכלו אדנ"י ענין רמז (תענית ח) לניסוך המים ביום בו"ז (איוב יב) שופך בו"ז על נדיבים הנה ביום ב' יומא של יצחק בעל דין קשה יומא דמטרא הוא יומא דדינא וביום ו' יוסף וביום ז' הוא דוד סימן (תהלים קמד) המלמד י'ד'י לקרב ר"ת י"צחק ד"וד י"וסף בזוהר לפי שבאותו יום נעשית שנים עשר פרים אוסיף אתוון וגרע נם ג' ימים אלו סימן (בראשית מא) על פיך יש"ק כל עמי ביום ב' קר"ע שט"ן ביום ו' יג"ל פז"ק ביום ז' שק"ו צי"ת הרי י'ש'ק ביום ב' נרשם ט' של ונסכיהם (שם כה) ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ביום ו' ונסכיה י' דרגיה דיוסף שומר הברית ביום ז' מ' כמשפטם מ' סתומה של קן צפור של דוד גם ביום ז' (שם ח) ותנח התיבה מרובעת על בנין מד' רוחותיה (שם לב) ויאמר יעקב כאשר ראם במ' סתומה כאשה עוברה לכן הוא יום גמר החתימה כמשפטם. ובדרך הפשט נבראו המים ביום ב' ובארה של מרים נברא בערב שבת ובכולם לא יבואו המים רק ביום ד' כי סימן קללה הם בחג גם ביום ז' יבואו הגשמים בעתים (תענית כב) בלילי שבתות כי בשבת פנויים עוברי דרכים לכן סימן בו"ז ב' הם מים עליונים ו' מים תחתונים כלם יבאו וירדו ביום ז' כמשפטם לכן נרמזו בהן מים ולפי דברי הזוהר (שיר ח) אם יתן איש רע בליעל את כל הון ביתו באהבה של בו"ז יבוזו לו (תהלים קכג) חננו י"י חננו כי רב שבענו שפע אותו הממונה הנקרא בוז המים שראה רבה בתענוגים ועתה נהפכה הצינור (שם) רבת שבעה לה נפשינו הלע"ג שהיה דמי לעגל תלתא האי רידיא אותו בו"ז בא (שם) לגאיונים נתקלקלו הצינורות מן ישראל (שמואל א ב) ור"בת בנים אומללה עד עקרה ילדה שבעה ז' הקפותשל מזבח (תהלים קיח) א"ל י"י וי"אר לנו ז' פעמים א"ל בגי' ויא"ר כי א"ל מלא אלף למד הרי הק"ף ועתה באו ז' פ' אלקים בגמטרי' רב"ת שבעה לה נפשינו הלעג קרי בי' שבעה (שם טז) שובע שמחות את פניך (שם קכג) אליך י"י נשאתי את עי"ני על ע"ין פרים שהקריבו בחג נגד ע' אומות (שם) היושבי בשמים בי' יתירה הם י' מצות שבחג שיר פשוט כפול משולש מרובע מול א'ב'ג'ד מצות סוכה א' ומצות ניסוך המים ב' וניסוך היין ג' קול שני רעים אני שומע (תהלים מב) תהום אל תהום קורא מבע מימך קרבנות ג' פרים אלים כבשים ד' מינים שבלולב הרי יחד י' וכשיושבין בצלא דמהימנותא צריך לראות כוכבים מן סוכה ז"ש אליך י"י נשאתי את עיני היושבי בשמים הנה כעיני עבדים אל י"ד אדוניהם על י"ד אילים שמקריבין בחג ובכל יום י"ד כבסים ז"ש וכעיני שפחה אל י"ד גבירתה כן עינינו אל י"י אלקינו עד שיחננו. ביום ב' נרשם מ' של יצחק כי הוא ממתיק פני שור מהשמאל וכן ביום ו' יומו של יוסף שזכה בכור שור בזוהר פרשה ויקרא יום ז' והאי ניסוך המים דמי לשור שניהם יחד יקוו המים אל מקום אחד היא יום ז' (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהוא יום ז' שנקרא ארץ אתרוג (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ זה אתרוג שבשמאל (שם) וימיני טפחה שמים ג' מינים שבימין:
מזמור י"ז על ענין ר"ה ויו"הכ וסוכות. (תהלים יז) תפלה לדוד שמעה בה' י"י צדק (דברים טז) צדק צדק תרדוף בזוהר הן תרין יומין של ר"ה שצריך להזמין ב' קולות (בראשית כז) הקול קול יעקב (תהלים פא) הרנינו לאלקים עזינו (שם) תקעו בחודש שופר (שם יז) הקשיבה רנתי על קול השופר (שם) האזינה תפלתי על קלא וצלותא. (שם) מלפניך משפטי יצא בזה היום לפי שעתה ע' קתדראין הם שבעים שרים יושבים ודנים ע' אומות שלהם הטעם שהיום יום הדין לפי שעתה נכנסה החמה במזל מאזנים שהוא גלגול המישור תחת קו השוה והם כולם תחת המערכה וכבר התפלל דוד שידון אותנו הקב"ה בשעה שהוא דו את הרשעים. עוד טעם שלישי שעתה יום הדין (שם) לפעולות אדם בדבר שפתיך שאמר לו הקב"ה אתה סימן לבניך שנכנסת לפני בדימוס ודברך אמת (שם) אני קראתיך כי תענני אל ביום גמר חתימה יומא של אברהם אז רואין הענייה (שם פא) כס"ה ליו"ם חגינ"ו בגי' אברה"ם (שם יז) הטה אזנך לי מארי דשערי מארי דדינא דמסתלקו שערי מעל אודני מארי דדינא ובזה (שם) ושמע אמרתי יחודא שלימא. (שם) הפלה חסדיך רב חסד מטה כלפי חסד והוא יומא של אברהם בדור כ"א יום כ"א בחודש (שם) מושי"ע חוסים בגימטרי' השענ"א (שם) ממתקוממים בימינך לולב הניתן בימין (שם) מפני רשעים זו שדוני מתרין סטרין (איוב א) ויבואו בני אלקים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם. א"ויבי ב"נפש י"קיפו על"י אבי"ע שכנגדן לוקחין ד' מינים בלולב הקפתו מזבח בערבה שהיא לקביל נפש ג' מינים נגד נפש רוח נשמה (תהלים צו) אז ירננו כל עצי יער אבל אתרוג נגד נשמה לנשמה (שם יז) אני קראתיך על אני וה"ו הושיעה נא שזה עיקר השם של ע"ב ז"ש הלל אם אנ"י כאן הכל כאן שם ל"ז של ע"ב הוא כולל כל השם כ"י תעננ"י בגימטריא אתרו"ג שמרני כאישון בת עין זה הדס נגד בצל כנפיך תסתירני לולב שיש לו פרח ויש לו צל ולב אחד מפני רשעים זו שדונ"י בגימ' ערב"י נח"ל שהם נגד רשעים (שם) קומה י"י קדמה פניו (ירמיה ל) ויסרתיך למשפט במשפט לא כתיב אלא שהקב"ה מוציא פתקין היסורין קודם שבא יום וכו' בזוהר פ' בלק הכריעהו שהקב"ה מכריע כף זכות על כף חובה (תהלים יז) פימו דברו בגאות נגד פיהם דבר שוא ערבה נגד שפתים (שם) עיניהם ישיתו לנטות בארץ נגד הדס תשובה תפלה צדקה מעבירין רוע גזירה מתחילה צריך צדקה ז"ש צדק ונגד תשובה אמר הקשיבה רינתי ונגד תפלה האזינה תפלתי בה' ימים על ה' ימים שבין יו"הכפ לסכות ה' של השט"ן שאין שטן שולט בהם לפי שישראל עושים מצות (שם) שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני על צל של סוכה דיתיב תחות צלא דמהימנותא או על צל של לבנה שמראין שם חייו של אד והטעם לפי שהלבנה היא ממונה על יסוד המים בחג נידונין על המים לכן מראין חייו של אדם במים (שם סו) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש בר"ה (ישעיה סו) כי באש ה' נשפט ובמים על הושענא רבא ובזה (תהלים סו) ותוציאנו לרויה בצל כנפיך הוא שר הכנ"ף שר החרב ז"ש (שם יז) פלטה נפשי מרשע חרב"ך (שם) מלפניך משפטי יצא אז ביום ראשון לחשבון עונות צריך לקשר ד' מינים שהם נגד כל הגוף כמ"ש ד' מינים (שם לה) כל עצמותי תאמרנה נגד הדס דומה לעיני (שם יז) עיניך תחזינה מישרים לולב נגד הגוף (שם) צרפתני וגו' בל יעבר פי ערבה נגד שפתים נגד אתרוג שהוא נגד הלב (שה) בחנת לבי פקדת לילה (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן עמו צרפתני בל תמצא לפעולת אד"ם על חטא שלו אתרוג היה בדבר שפתיך אני שמרתי ד' דברים אלו שהם אורחות פריץ (שם יז) הפלה חסדך שמנענעין בהודו לי"י כי לעולם חסדו גםבהושיעה נא ז"ש מושיע חוסים ממתקוממים בימינך על (שם קיח) ימין י"י רוממה נעימות בימינך נצח מגיני על אלקים על ג' מינים שמורים מ"גן (שם ז) מושיע ישרי לב נגד אתרוג שהוא כנגד הלב קומה י"י ב"א"פ"ך ג' מיני קרבנות א"לים פ"רים כ"בשים שהם כנגד ג' אבות ג' ספרים של ר"ה (שם) הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית (שם) י"י ידין עמים (שם) יגמר נ"א ר"ע רשעים נ"גה א"ש ר"וח ע"נן הפלה חסדיך על אברהם ואהרן שכל א' מידתו חסד ומתחילין בא' (שם ק) הוא עשני בסוכות ולא אנחנו שהוא יום ראשון של סוכות בזוהר פרשת בראשית לכך מתחילין אלו השנים בא' לפי שיום ראשון שאמר הקב"ה יהי אור נגד מדת חסד ובסוכות (שם קיח) אל י"י ויאר לנו י"י אורי בעמוד ענן של אהרן גם אצל אברהם ישבו בצל סוכה (בראשית יח) והשענו תחת העץ (דברים כ) כי האדם עץ השדה פרי עץ הדר בזוהר פ' ויקרא והם מתקנים הקליפות המתקוממים בימינך ה' מתו בעטיו של נחש בזוהר פרשת בראשית סי' שלהם ימין י"י רוממה לו"י עמר"ם יש"י בנימי"ן ס"ת ימי"ן ולפי דברי גמרא שלנו סי' (שם יד) בני"ם אתם לי"י כלא"ב בנימי"ן יש"י עמר"ם ולפי דברי הזוהר נרמזו (תהלים טז) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת תודיעני אורח חיים וגו' נעימות בימינ"ך נצח שהיו ראוים לחיות לנצח רק עבור עטיו של נחש מתו והתחיל במזמור (שם) שמרני א"ל על תרין סיטרין אילין א"תרוג ל"ולב אתרוג בשמאל לולב בימין א"ל י"י ויאר לנו:
ולקחתם לכם ביום הראשון. בזכות ראשון זה אברהם יפרע לכם מן הראשון זה עשו (בראשית כה) ויצא הראשון אדמוני ויבנה לכם ראשון זה יעקב (ירמי' יז) כסא כבוד מרום מראשון כי דיוקנא של יעקב חקוקה תחת כסא כבוד ויבא משיח שנקרא (ישעיה מא) ראשון לציון הנה הנם זה יוסף משיח בו יוסף הרי ארבע מינים. בפסוק זה פירוש על מה שאמר מתחלה ולקחתם לכם. ביום הראשון ר"ל שהוא מיותר לגמרי לדרוש ענייני ראשון אלו שחזר, אח"כ ופירוש בפסוק זכות אברהם שנקרא פרי עץ הדר שהוא ראשון ויפרע מן עשו וכפות תחת רגלינו ז"ש וכפות תמרים ויבנה לנו בית המקדש זה זכות של יעקב כסא כבוד מראשון שהוא ענף עץ עבות כי בית שלישי שהוא משולש שנקרא על שמו (שמואל ב כג) בקר לא עבות יבא משיח בן יוסף שהוא ערבי נח"ל שאז (שמות לד) נ"וצר ח"סד ל"אלפים נ"שמות ח"דשות נ"עולם ובזה ושמחתם לפני י"י כי נשלמה מרכבה של שם בן ד' שנרמזה בד' מינים לכן אמר גבי ד' מינים ראשון ולא גבי סוכה אז יבואו ז' רועים בסוכות תשבו שבעת ימים הם ז' רועים ולע"ל יעשה הקב"ה מצוה קלה סוכה לא"הע ז"ש (ויקרא כג) כל האזרח בישראל ישבו אז בסכות. בגמרא חלק אימתי אתי בר נפלי א"ל בר נפלי קרית ליה א"ל ביום ההוא אקים לפי שהוא גלגול תליתאי ואדם היה מסוף העולם והעמידו על ק' ודוד היה ראוי להיות נפל כי אדם נתן לו ע' שנה לכן נקרא משיח בר נפלי בלשון רבים.. או יאמר לפי שהוא מדוכא בעונותינו (ישעיה נג) אכן חליינו הוא נושא ואין לך יום שהקללה מרובה לכן קרי ליה בר נפלי נפילות הרבה ז"ש (עמוס ט) ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת בכל יום נופלת דעבידו לה סעידו וסמך בצלותא ב"ר נפל"י בגימטריא ב"ן י"שי בן דוד (שמות כא) ונפל שמה שור דא משית בן יוסף והנה הוא סובר שעל משיח בן דוד אומרין ז"ש לו בר נפלי קרית ליה הלא בן יוסף יהרג ועליו דרז"ל כי יפול שור ולא על בן דוד לכן אמר לו שעל משיח בן דוד אמר כן על שם אקים סוכת דוד הנופלת: