ויקח קרח אבל לקח מקח רע לעצמו (קהלת ז) כי העש"ק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה: עופרת של קי"ן לקח קרח שהיה ממדריגה מעולה ביותר ראש הלוים (ויקרא יג) כי ימרט ראשו קר"ח הוא טהור הוא רק לקח לעצמו חלק הקליפה של קין כדי לחלוק על משה ז"ש לקח מקח רע מן רע של קין וכן מן אותם ג' בארות שחפר יצחק באר האמצעי שהוא לקבל עולם יצירה שהוא לקבל לוים נקרא שמו עשק ע"ש גם לקח ק' של קין שהוא אות של סטרא אחרא קר"ח ב"ן יצ"הר בגימטריא הט"ן רש"ע כי שני עשירים היו א' מישראל וא' מן א"הע ושניהם ארז"ל (במד"ר ע"ז בפ' לך) היה לו אלמנה אחד היה לה רחל וכו' לדעתי מן ארבע כחות שאינם רואים פני השכינה שסודם חשמ"ל בקליפה (תהלים צז) כחציר מהרה י"מלו כמ"ש האריז"ל ימל חציר תמן וז"שוירדו חיים שאולה שתרין רצועין בישין ח"מור ש"ור התעוררו כת לצים פוגמין בא' של אדני ובי' של שם בן ד' ורזא דא גילה הקב"ה לקין שהוא גלגולא של קרח מצד הרוח שם בסוד (בראשית ד) שבעתים יק"ם קין י"תרו ק"רח מ"צרי יתרו מצד נשמה חבר הקני נפרד מקין קרח מצד רוח וכן קר"ח בגימטריא צ"ד רו"ח מתחלה עמד צ"ד חו"ר והי' במקום חור משמאל קר"ח הוא וטהור הוא אחר כך נתהפך ונעש' צד רו"ח לב"ו ר"ע ונפתה באשה (משלי יד) ואולת בידיה תהרסנו ז"ש ויקח קרח לקח מקח רע צד רע רע לעצמו ז"ש הקב"ה לקין א"י הבל אחיך וכי לא ידע ק"ו אבל גילה לו שמשה שהוא גלגולו של הבל יתקן אתוון אלו א"י דהיינו א' מן אדני וי' מהוי"ה מה שפגם קרח בליצנותא דילי' כי הלץ פוגם בא"י וקרח שהיה לץ כדאוקמינא נמצא מחוייב הבל אחיו לתקן קלקולו ובזה גרם קרח ק"ך בתי דינים של אלקים מנין ל"ץ דמשה עלה למרום אל אלקים ז"ש (תהלים ת) ותחסרהו מעט מאלקים שכל ק"ך בתי דינים המתיק חוץ מן א' חושבן מע"ט הוא קי"ט ז"ש להם המעט מכם אם יש יכולת אצליכם להמתיק קי"ט בתי דינים שבקשתם גם כהונה ודתן ואבירם (עשו ליצירה) מזה המעט כי העליתנו אם כדבריך שהמתקת כל ב"ד למה לא הכנסתנו לא"י העיני האנשים ההם תנקר לומר דברים הפך החוש הלא עינים הרואות שמידת הדין עדיין מתוחה לקבליהון גם רמז על אינון תרין מאללי ארעא שעלייהו אמר שלח לך אנשים עדיין לא הגיע קירמה ליפול לפי שבימי עזרא (יומא עט) ניקרו עינו של יצר הרע לזה אמר אם יש כח בידך לנקר עיני אותן אנשים ב' יצר הרע א' לקבל זנות לקבל זה נתנו ציצית הב' ע"ז ואלו הב' לקח קרח:
ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי. בפסיקתא ואני ברצון הנה בשמחה דר' ישמעאל א"ל תלמידיו רבינו לפי שהו' אומר (בראשי' ו) ואני הנני מביא את המבול מה שמחה היתה שם א' שמחה יש לפני הקב"ה כשיאבד מכעיסיו מן העולם שנאמר (משלי יא) בטוב צדיקים תעלוץ קרי' ובאבוד רשעים רינה. ר' נתן אמר ואני מוסיף על עבודתם הנה בשמחה וכה"א (שמות ד) וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל נתתים זה כלל המתנות לפי שערער קרח על המתנות כהונה בא הכתוב ללמד לקיים לאהרן ולבניו את המתנות שלא שכל מי שירצה יבא ויערער ואני כותב ואני חותם ואני מעלה בערכיא לפיכך נסמכה פ' מתנות כהונה לפ' קרח עכ"ל בפסיקתא בספרי משל למ"הד למלך שנתן לבן בית מתנה ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאות בא א' וערער עליה אמר המלך כל מי שירצה יבא ויערער כאן אני כותב כאן אני חותם אני אעלה בערכיא וכו' ומביא שם בספרי ד' פסוקים על שמחת הקב"ה בטוב צדיקים וגו' באבוד רשעים רינה ואומר (תהלים ג) שני רשעים שברת לי"י הישועה ואומר (שם י) י"י מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו ואתמר (שם קר) יתמו חטאים וגו'. ברכי נפשי משל הדיוט לטובתו נשברה רגל פרתי וכו' וקשה מה ענין כ"ד מתנות אלו להחזיק לטובתו של אהרן ערער קרח על הכהונה לאהרן בין לגמרא דילן שנחלקין כ"ד מתנות על ג' חלקים סי' שלהם הרימותי יד"י שמתנות כהונה נחלקת לג' קיטרין י' במקדש ד' בירושלים י' בגבולין ובמדרש חולק על ב' חלקים י"ב במקדש י"ב בגבולין סי' ז"ה יהיה לך מקדש הקדשים וז"ה יהיה לך וגו' בגבולין גם את ז"ה לעומת ז"ה למה דוקא המתנות הם כ"ד גם שמירת המקדש על כ"ד שמירות ג' שמירות על הכהנים וכ"א על לוים בג' מקומות שומרים הכהנים במקדש בית אבטינס ובית הניצוץ ובית המוקד וקשה ולמה פר' זו נחלקה על ז' חלקים כדאיתא בפסיקתא פסוק ראשון בקדשי קדשים שני בקדשים קלים השלישי בקדשי גבול הד' בבכורים הה' בחרמים הו' בפטר רחם הז' בבכורות בדרך הדרש ע"ד מ"ש רז"ל ע"פ בוקר ויודע י"י את אשר לו א"ל משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולין אתם לערב יום ללילה הוא שאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל אלקים בין האור ובין החשך בשביל תשמישו של עולם כשם שהבדיל הקב"ה בשביל תשמישו בין האור ובין חשך כן הבדיל ישראל מן א"הע כך הבדיל אהרן ויבדל אהרן להקדישו קודש קדשים כשם אם יכולין אתם לערב אותה הבדלה שהבדיל בין האור ובין חשך יכולין לבטל את זו לכך נאמר בקר ע"כ. בספרים ראשונים שחברתי פרשתי כמה פירושים על ענין הבדלה זו שחלק הקב"ה גבולות למחלוקותו של קרח ועתה לפי זו הכוונה שדרש רבא במסכת נדרים (דף לח) (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה מאי בעי בזבול והלא ברקיע הם קבועים שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים אלא שעלו לזבול אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא אם לאו לא נצא וכו' הענין שג' עולמות הם כמ"ש (תהלים קג) ברכו י"י מלאכו זה עולם המלאכים (שם) גבורי כח ברכו י"י כל צבאיו עולם הגלגלים (שם) ברכו י"י כל מעשיו עולם השפל הזה שהוא תכלית כל הבריאה והוא האדם ז"ש בכל מקומות ממשלתו שכן האדם הוא עולם קטן כלול מכל ג' עולמות אלו והוא (בראשית כח) סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה עולם הגלגלים (שם) והנה מלאכי אלקים עולם המלאכים וכנגד זה ג' קיטרין בישראל כהנים לוים ישראלים כהן מדריגת מלאך לוי מדריגת גלגלים על השיר כי (יומא כא) אלמלא קול המוני של רומי נשמע קול גלגל חמה שהשמים (תהלים יט) מספרים כבוד אל:
ובזוהר פ' ויקהל כד פתחו ישראל (תהלים קה) הודו לי"י קראו בשמו שמשא בנעימותא פתח וגו' ז"ש (שם עב) יראוך עם שמש שגם השמש בנעימותא מזמרת הודו לי"י קראו בשמו כי באותו פסוק מבוארין י' ספירות הודו לי"י כתרא עלאה קראו בשמו חכמה הודיעו בעמים עלילותיו בינה שירו לו חסד זמרו שמו שיחו בכל נפלאותיו ת"ת התהללובשם קדשו ישמח לב מבקשי י"י נצח הוד דרשו י"י ועזו יסוד מלכות. זכינו לדין שג' עולמות אלו מקושרין זה בזה ועתה שבא קרח ורצה לבטל הנהגת העולם שרצה להיות כהן והוא רצה לעשות מן עולם הגלגלים ששם שמש ירח ורצה לכנוס בגבול שאינו שלו ליכנס בעולם המלאכים לכן הלכה שמש וירח שהם כלל הגלגלים אל עולם המלאכים שהוא זבול מקום ששם מיכאל עומד ומקריב הקרבנות בכל יום אשי ישראל ותפלתם כשם שהוא רוצה לבטל הנהגה שלמטה כן תבטל עולם שלמעלה ז"ש בקר ויודע כי לא רצה השמש להאיר על הארץ שהלכו למעלה בעולם המלאכים למקום שמיכאל כהן גדול עומד למעלה שגם קרח שהוא במדריגת גלגלים רוצה לילך למעלה למדריגת כהן שהוא אהרן ז"ש משה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י ממש כי המדריגות הם ד' נפש רוח נשמה נשמה לנשמה סוד אי"ק אם אין ק אין י' ואם אין י' אין א' וכן הדין מן מאה שערים של ישראל נותן י' מעשר ללוי שהוא במדריגת רוח ורוח נותן א' לנשמה שהלוי נותן מעשר מן המעשר לכהן והוא רוצה לבטל הנהגה זו לכן נועדים על י"י ממש לכן מביא בזה המדרש ד' פסוקים על רשעים כי הם רוצים לפגום בד' אותיות השם שהם נגד ד' עולמות אבי"ע וז"ש הנועדים על י"י ממש ולפי שד' אותיות השם הם ארבע יסודות לכן נלקה קרח בד' יסודות דהיינו הארץ פצתה פיה ובלעו יסוד העפר וירדו חיים שאולה פי תהום בלעו ונבקעו תהומות התחתונו' יסוד המים ונשרף באש של גיהנם יסוד האש שני מיני גיהנם הם (שם סו) באנו באש ובמים כי יש גיהנם של שלג ואח"כ (ישעיה יט) רוח עועים שנהרגו במניפה עיפוש הרוח ולפי שקרח רצה לשנות סדר הבריאה שנבראו י"ב שעות ביום י"ב שעות בלילה לכן נתן לו הקב"ה כ"ד מתנות (קהלת ז) ז"ה לעומת ז"ה י"ב במקדש י"ב בגבולין ז"ש כשם שנתן הקב"ה גבולות דהיינו יום הוא מדת חסד (תהלים מב) יומם יצוה י"י חסדו חסד אל כל היום ובלילה מד"הד כן הבדיל הקב"ה בין ישראל לעמים כי ישראל מסטרא דטוב (משלי יא) בטו"ב צדיקים תעלוץ קרי"ה ורשעים רע (תהלים עג) אך טוב לישראל (ישעיה ב) אמרו צדיק כי טוב אוי לרשע רע שאוחז ברע כן הבדיל הקב"ה בטוב עצמו בין חסד לדין שלוים הם דין כהנים חסד ולפי שקרח רצה לשנות מעשה בראשית שביום א' נבר' א"ני שהוא כהן (דברים לג) תומך ואוריך לאיש חסידך וביום שני נברא דין לא כתיב כי טוב כי נברא בו דין של גיהנם לוים מסיטרא דדינא ורצה הוא לשנות הבריאה לכן אסתכל משה במעשה בראשית לכן משה שהיה יום שלישי מכריע בינתים והוריד קרח לנוקבא דגיהנם כך כתוב בזוהר זה שאמר הקב"ה למשה הבדלו מתוך העדה שהם רוצים לבטל ד' הבדלות שאנו עושים כמ"ש לקבל ארבע קליפות ורואים על ארבע אצבעות והם רוצים לבטל הבדלות אלו לכן אמר במדרש ואני הנה לשון שמחה כי שמחה להקב"ה לאחר שעשה דין ברשעים ומתוקנים כל הד' עולמות לכן מיד אחר פר' קרת שהיה העולם במילואו צוה הקב"ה בלשון שמחה ואני ברצון הנה בשמחה כשם שבריאת עולם היתה ברצון וישמח י"י במעשיו גם כן עתה בא ליתן הנהגה זו ולהודיע דיני תרומה גדולה ומעשר מעשר מן המעשר שהן תלת קיטרין בי"ע ונחלקו המתנות לכ"ד לתקן עולם על כ"ד שמזדווג כלה שלמעלה כ"ד רתיכין זה לעומת זה הן שבטי יה י"ב ולקבל זה י"ב נשיאים לאמתם זה היא הבדלה שהבדיל הקב"ה בין ישראל לעמים שהיא ממש הבדלה שבין קודש לחול ז"ש קרח כי כל העדה כלם קדושים כי מצינו במדרש חביבין הם ישראל שהקב"ה מכנם בכהנים שנאמר (ישעיה סא) ואתם כהני י"י וחביבין הם הכהנים שהקב"ה מכנם במלאכים שנאמר (מלאכי ב) כי מלאך י"י צבאות הוא ועז"א רב לכם אם השררה והכהונה שלכם הלא כל העדה כלם קדושים וראוים להיות כהני י"י כמ"ש ואתם כהני י"י א"כ מדוע תתנשאו ומשה ביאר ג' קיטרין שהבדיל הקב"ה שבט לוי מן ישראל כי לוי מעשר של יעקב שלקח מיכאל את לוי למעלה והקדישו לשמים כמ"ש יעקב (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו ל"ך ו"ישא י"עקב את רגליו ר"ת לו"י וילך ארצה בני קדם ולא קאמר מאן אבל על סמאל קאמר שהלך אז לדרכו אל עזא ועזאל כשזה קם זה נופל מאחר שיעקב ישא רגליו כי מיכאל שר שלו קם לכן ע"שר א"עשרנו ל"ך ר"ת בגימטריא מיכא"ל ק"א לכן תרומה בטלה בק"א כי זה חלקו של מיכאל ומשיריין דיליה אינו דומה לומד פרקו מאה למאה וא' וכשזה קם זה נופל ר"ל שהלך למקום נפל וגלוי ענים שהוא עז"ה וע"זאל שניהם בגי' מקו"ם דעלייהו אמר יעקב (שם כח) מה נורא המקום הזה אין זה כי אם סטרא דדינא בית אלהים ז"ש המעט מכם מע"ט בגי' זה"ו מיכא"ל גם בגי' סט"ן גם את זה לעומת זה ואלו זכה קרח ורצה להסכים עם תנופה שצוה הקב"ה לאהרן שהוא איש חסד להניף כ"ב אלף לוים ביום אחד היו הצינורות שהם כ"ב כמו שראה יעקב ויקח מאבני המקום הם (זכריה ט) אבני נזר מתנוססות מראשותיו קרי ביה מראש א' עד תי"ו (בראשית כח) וישכב במקו' ההוא קרי ביה ויש כ"ב במקום ההוא אז היו כל הצינורות מתמלאין לחסד אל ובית אלקים הי' נקרא בית אל (שם) ואולם לוז שם העיר לראשונה והיה אז קרח קרח טהור הוא בסוד (ויקרא יג) ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא אהרן היה קדוש והוא היה טהור שהן ב' סטרין קדוש בימין טהור משמאל לכן צוה להעביר תער על ראש היה הוא אז במדריגת גבריאל שהוא מסטרא דשמאל במרכבה לעילא ואהרן הוא במדריגת מיכאל ולפי שלוי הוא מעשר של יעקב לכן נתן לו הקב"ה מעשר מן ישראל ז"ש (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר הוא מעשר שנתן ללוי ואח"כ לוי נותן מעשר לכהן ז"ש (שם) אעשרנו פעם שנית כי גם אותו מעשר שאתן עוד אעשרנו ל"ך נוטריקון ל"וים כ"הנים וז"ש משה בקרויודע י"י את אשר לו לפי שבבוקר ממונה מיכאל (תהלים צ) שבענו בבקר חסדך ואת הקדוש ואהרן הוא הקדוש במדריגת מיכאל וגבריאל בשלהוביתא דילי' איתוקד קרח וכל עדתו לפי שפגם ביה כי הוא ממונה על שמירת הלוים לעילא ז"ש ואני נתתי לך את משמרת תרומתי הן הן ג' משמורת של כהנים לקבל ג' תרומת כל תרומ"ה הוא סוד ש"ר העו"לם כלול מי' פעמים אדני שהוא היכ"ל לכן (תמיד פ"א) בג' מקומות שומרין הכהנים במקדש לקבל ג' עולמות בי"ע וסימן ג' מקומות אלו אמ"ן א"בטינס מ"וקד נ"יצוץ לקבל ג' עולמות אלו כי ג' עולמות אלו הם סוד כה"ן לו"י ישרא"ל בני' אכתריא"ל כשזוכין ישראל אזי כל הג' עולמוה כלולים חד ז"ש הקב"ה לאהרן ואני נתתי לך את משמרת כל הג' תרומות שהם ג' תפלות כל תרומ' נרמזת על שר הפנים שקושר כתרים לרבו ולכן נאמרה פרשת אליעז' עבד אברהם ג' פעמים בתורה לקבל ג' פעמים השמירה ע"ש רזא עלאה ז"ש לכל ק"דשי ב"ני י"שראל ר"ת יב"ק שהוא סוד י"חוד ב"רכה ק"דושה גם יש בו סוד ג' שמהן אדנ"י הוי"ה אהי"ה וכמו שנחלקו הכהנים על ג' מקומות כן נחלקו הלוים על כ"א מקומות סוד אהי"ה ועבד הלוי הוא רזא דאמא עלאה והשמירה על כ"ד וכן מתנות על כ"ד וכן כ"ד משמורת של כהנים וכ"ד של לוים וכ"ד של ישראל (תענית כה) י"ב משמורות אנשי מעמד ביריחו וי"ב בירושלים (קהלת ז) גם את זה לעומת זה הגיע זמן המשמר חצי המשמר עלה לירושלים וחצי משמר היה ביריחו והיו מספיקין להם מים ומזון לאחיהן ונתנו ליונדב בן רכב חלק בראש וכו' טעם זו החלוקה ג"כ נגד מרכבה עליונה זה לעומת זה:
בפסיקתא הביא מעשה של רבה בר בר חנה א' לי ערבי א' בא ואראך בלועי קרח הראה אלי שלש גומות ועשן יוצא מהם נטל שלש גיאצי וטובלן במים וכרכן בראש הרומח והורידו לשם הניחו מעט ויצא חרך א"ל שמע מה הן אומרים ושמעתי שאומרים משה אמת ותורתו אמת והן באדין א"ל אותו ערבי כל ל' יום מהפכן גיהנם כבשר ע"ש ענין ג' גומות אלו שפגמו בג' עולמות ונידונו בג' דינים סי' ב'ש'ם ב"ליעה ש"ריפה מ"גיפה וז"ש הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו ותרגום מננא קטל חרבא מננא קטל מותא מננא נבלע בארעא:
וכבר כתבו הקדמונים מה בקשו עוד להתלונן שהוצרך הקב"ה להפריח מטה אהרן לבית לוי ואם כדברי הרמב"ן הרי כבר היו מאמינים בכהונת אהרן שכבר יצא אש מלפני י"י ותאכל לקרבנותיו אבל היו ישראל חפיצים שיהיו הבכורות משרתי המשכן שיהיה לכל שבטים חלק עבודה למשמרת המשכן וז"ש אתם המתם את עם י"י שהם הבכורים שראוים לעבודת המשכן וגרמתם בלוקחם הקטורת כי זה קרבן של כהנים והם ראוים להיות עבודת הלוים לא שיקטרו הקטורת שהיא עבודה הכהנים לכן פדת מטה אהרן לבית לוי וכ"כ בחיי והוסיף והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי תלונות בני ישראל בליעת קרח שהקב"ה פסל בכורים קרח בכור היה שריפה לקטרת עורר על הכהונה שאהרן לבר נשאר הקדוש ועל תלונה שעשו שלא רצו בחליפת לוים לבכורים באה המגיפה וקשה לדבריו מה הוצרך עוד פריחת מטה אהרן ואמ"ז ז"ל בספר אמרי שפר הביא על מה שפירש רש"י לאות ולזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה והקשה הוא ז"ל מאיזה טעם הורה מופת פריחת מטה אהרן על כהונתם והלא מטה אהרן לא בעבורו היה רק עבור שבטו שנאמר ואת שם אהרן וא"כ עוד יש פתחון פה אלו נכתב שם אחר היה ג"כ פרח כי כל העדה של שבט כלם קדושים כמו שאמר קרח ותירץ הוא ז"ל בשם מהרי"א שני תירוצים הביא שם שיש לפרש ואת שם אהרן הכתוב על מטה לוי דהיינו תכתוב שם אהרן על מטה לוי מצד א' ושבט לוי מצד אחר והנה פרח מטה אהרן באותו צד שהיה כתוב אהרן. ולדעתי ז"ש רז"ל שהיו שקדים מתוקים מצד ימין ושקדים מרים מצד שמאל שהראה הקב"ה שהעולם נחלק על ב' חלקים אהרן היא איש חסד גורם ימין י"י שהוא רוממה ומתמן מיתוק הדיני' ומצד השני שקדים מרים מסיטרא דדינים קא אתו ולכן הם הפוכים במידתן (חולין כד) כשר בכהנים פסול בלוים ולכן גבי כהנים מלת עולם הוא היא וגבי לוי א' ועבד הלוי הוא כמ"ש הבחיי שהם כלולים זה בזה וכמו שאברהם הוליד את יצחק דין הרו מים וילדו אש כן בכאן הוא להיפך אהרן אחיך הלוי נעשה כהן ז"ש במדרש ואני הנה ברצון ובשמחה כמ"ש (שמות ד) הלא אהרן אחיך הלוי וגו' וראך ושמח בלבו כאן הורה באצבע שהקב"ה הוציא את הכהונה שהיא חסד מן לויה שהיא דין לכן מביא ראיה מזה הפסוק כי שם מבואר ענין זה וזה רצה הקב"ה להראות בענין המחלוקת זה של קרח כל מחלוקת שהיא שלא לשם שמים שהיא כלולה מאש ומים ועוד תירץ כשנקדים למה הוצרכו כל המופתים להורות על כהונתו של אהרן הא' מופת רקועי פחים ציפוי למזבח ויהיו לאות לבני ישראל פירש"י לאות לזכרון שיאמרו אלו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו והשני מטה אהרן שכתוב שם למשמרת לאות לבני מרי ופירש"י לזכרון שבחרתי באהרן אלא מופת המטה הורה על שבטו של לוי והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ומופת רקועי פחים להורות על כהונתו של אהרן יותר מבשאר אנשים שבשבט לוי כמ"ש זכרון לבני ישראל ולמען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן וגו' עכ"ל דברי פי חכם חן. ולדעתי המעיין בפ' עיניו תחזינה מישרים שפירש ראשון אמת היא שהרי אמר בפסוק ראשון דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתוב על משהו הל"ל בקיצור קח מאתם מטה מאת כל נשיאיהם אבל הענין בני ישראל דייקא שהם שנים עשר שבטים ז"ש מטה משה לבית אב וכי עם כלאחד ואחד משבטו ידבר שיתן מטהו לז"א מאת כל נשיאיהם אבל לא שיכתוב שם הנשיא על המטה רק על כל אחד לבית אבותם שהם בני ישראל סבא ממש בני יעקב איש את שמו החקוק למעלה במרכבה תכתוב על מטהו וא"כ מבואר מזה הכתוב שי"ב מטות היו ועל כל אחד היה כתוב שמו לבית אב שלו ונמצא שעל מטה ראובן היה כתוב ראובן ועל מטה שמעון שמעון ועל מטה לוי היה כתוב בו לוי ואח"כ חוזר ומבאר הכתוב ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי ר"ל אעפ"י שכבר כתבו כל נשיא לביה אב שלו שמו וגם לוי כתב על מטהו לוי זה בא להורות שבחר הקב"ה במטה לוי ולא בכל י"ב מטות אבל מי יאמר לנו בזה האות שאהרן הוא הנבחר לכן צוה הקב"ה לכתוב ג"כ מצד ימין שם אהרן על מטה לוי כדי שלא תקשה הלא מטה לוי נחלקה לשתי משפחות למשפחות כהונה ולמשפחו' לויה לז"א כי מטה אחד לראש בית אבות' ובמסור' אבות' מלא בו' להודיע לנו הטעם כי בי"ת אבו"תם בגי' תתס"א כי י"פ אלקים בגי' תת"ס ואהרן בא לבסם כל כוחות הדין מטה משה שהיה כלול ששים רבוא קטר"ת סמי"ם בגי' תת"נט הוא חסר א' מן תת"ס (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלקים ז"ש משה לקרח המעט מכם אם יש כח בכם לבסם כוחות הדין כאשר עשה אהרן ומשה. והנחתם באוהל מועד והיה האיש אשר אבחר בו מט"הו י"פרח בגי' משי"ח כי נחמיה בן חושיאל מנחם בן עמיאל בגי' תת"סא מנין בי"ת אבות"ם כי בימיו יתבסמו כל כוחות הדין והנה פרח מטה אהרן לאותו צד שהיה כתוב בו אהרן אותו צד פרח ויצא פרח רמז לפרחי כהונה ויצץ ציץ אהרן אהרן ויגמול שקדים על לוים שוקדים על דלתות ההיכל יום יום לכן היו שקדים מרים מצד שמאל עד נ' יום היו אוכלים אותם לפי שעד נ' שנים הלוים עובדים עבודתם. גם ג' בתים מרומזים ויצא פרח בית ראשון ויצץ ציץ בית שני ויגמול שקדים בית שלישי במהרה ב"ב. ויש בענין מטה אהרן שהיה מונח בצד העדות למשמרת. צנצנת המן היה ג"כ מונח למשמרת לדעתי רזא עלאה הוא מבואר בו י"ב שבטים העליונים שהם מסודרין איש על דגלו באותות לבית אבותם למעלה כי י"ב שערים הם למעלה בסוד (שם קכב) ששם עלו שבטים שבטי י"ה לעילא ז"ש לראובן משפחת הראובני כי כל המשפחה יושבים למעלה תחת ענף א' כל משפחות ראובן תחת דגל ראובן זהו סוד שנים עשר מטות שהיו מסודרין למטה במשכן נגד משכן העליון שגם שם מסודרין מטה מטה כשם למטה מטה כן למעלה. ונעלם מטה מ"ם ט"ט ה"ה מטה כי המקובלים כותבין ט' ט' שנייה סוד תוך של מט"טרון ט"ט ונשארו אותיות רמ"ון (חגיגה טז) ר"מ רמון מצא תוכו אוכל שהוא סוד ט"ט שהוא טוב אבל קליפה מסטרא דרע זרק כי ר"מ היה ניצוצו של מטט"רון בדורו וכשם שסוד יש עמר לגלגלת שיש לכל צדיק י"ש עולמות כל ישראל להם חל"ה כי שיעור עומר היא חל"ה כן מט"ה אהר"ן בגימטרי' י"ש ז"ש ומטה אהרן בתוך מטותם ר"ל לכל מטה ומטה שהם כלל כל ישראל יש להם חלק לעולם דהיינו שיעור מטה אהרן שהוא י"ש כן יש לכל מטה ומטה בפני עצמו כי י"ש לכל צדיק מדור לפי כבודו והיה אצל העדות צנצנת המן מצד א' עמ"ר שמרמז על י"ש עולמות וכן מט"ה אהר"ן מצד שני הרי ב' פעמים יש כי כל א' יש לו תר"ך ניצוצי בהיות' חלקו וחלק חבירו כמ"ש (משלי ח) להנחיל אהבי י"ש ולא די בזה רק (שם) ואוצרותיהם אמלא דהיינו אוצרות רשעים שהיו ראוי ג"כ ליטול י"ש עולמות אותו החלק נוטל הצדיק וזה נרמז בתיבת בראשית תמן י"ש נשארו אותיות ברא"ת בגי' בנ"י ישרא"ל הרי נרמז סוד שכר עוה"ב שהוא י"ש בני ישראל בתיבת בראשית מטה אהרן סוד מטטרון בתיקונים מטה כלפי חסד לצדיקים מטה כלפי חובה לרשעים מטה נהפך לנחש ונחש למטה והנה מונח מטה זה למשמרת אם ישראל זכאין:
והנה פרח מטה אהרן לבית לוי. סוד פר"ח הוא סוד רפ"ח ניצוצות כי ששה מלכין קדמאין דמיתו נתבטלו בז' לא אתמר ביה מיתה בתורה רק בד"ה כל מדה הוא ע"ב ויש בכל ע"ב ג' כדי"ן ר"ל ג' פעמים כ"ד וכל כלי ע"ב הוא שליש מן האורות כי האור הוא על חד תרין וע"פ מ"ת הוא רפ"ח ועלו אלו אורות למעלה בשבירת הכלים בסוד (בראשית א) ורוח אלקים מרחפת ר'פ'ח מ"ת כמבואר בכנפי יונה משה כשהוציא ישראל ממצרים העלה ר"ב ניצוצות כי מתחלה היה מוטל על יוסף הצדיק שירד למצרים לשבור בר ז"ש (בראשית מה) רב עוד יוסף בני חי ועליה אמר פרעה (שמות א) הן עם בני ישראל ר"ב ועצום ממנו שיעלו ר"ב ניצוצות (שם) הבה נתחכמה ל"ו פן ירבה מילוי למ"ד ו"ו על פ"ו ניצוצות הנשארות שעלה משה אל האלקים לתקן אלו פ"ו ניצוצות (שם) ונוסף גם הוא (שם יב) וגם ערב רב עלו אתם (קהלת ז) גם את זה לעומת זה ב"פ ג"ם בגימטריא אלהי"ם אח"כ בא משה (שמות יג) ויקח את עצמות יוסף להעלות הנשארות ועל זה היה מחלוקתו של קרח רב לכם אתם חושבין שאתם העליתם הניצוצות שאינו כן כי כל העדה כ"לם ק"דושים ר"ת ק"ך אלקים השיב המעט מכם אם יש כח בכם לבסם ולהמתיק קי"ט מנין מע"ט כמ"ש אצל משה (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלקים רב לכם בני לוי ר"ל הלא אין כח בכם להעלות קי"ט צירופי אלקים שהוא מע"ט וא"כ איך יעלה על דעתיכם שאתם יש כח בידכם להעלות ר"ב ניצוצות לכן במזמור מ"ח שהוא על סוד ב' כדין אמר (שם מח) קרית מלך ר"ב על רב ניצוצות אלקים בארמנותיה נודע למשג"ב בגי' מש"ה שהוא היה אי"ש אלקים וביסם והמתיק כל הניצוצות והנה פר"ח מטה אהרן פרח במילואו פ"א רי"ש ח"ת בגי' מטטרו"ן ש"ר הפני"ם שהוא סוד מ"טה א"הרן ל"בית ל"וי ר"ת בגי' מיכא"ל ולפי שקרח היה קין עליה אתמר (משלי יח) שאת פני רשע לא טוב (בראשית ד) הלא אםתטיב שאת ונרמז בס"ת פר"ח פ"א רי"ש ח"ת שא"ת כי קרח גלגול שלו קין (איכה ב) שרקו ויחרקו חרק עליו שר של גיהנם שני"ו כי (פסחים קיט) ג' מאות אקלידי היו אוצרותיו ז"ש (משלי יא) בוטח בעשרו הוא יפול על קרח וכעלה צדיקים יפרחו על סוד רפ"ח (תהלים צג) צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קר"ח:
והנ"ה פר"ח מט"ה אהר"ן. בגי' באכתריא"ל שהוא שר הבריאה הראה הקב"ה במטה זה שאהרן הוא במדריגת עולם הבריאה תמן אכתריאל וקרח רצה לבטל הנהנה זו והוא רצה להיות כהן במדריגת בריאה ורצה לעמוד במקום אהרן ז"ש משה אם בריא"ה יברא י"י ר"ל מאחר שקרח רוצה להיות מקום בריאה לכן יברא י"י וז"ש ואהרן מ"ה הוא כי הלינו עליו מאחר שקרח רוצה שהוא יהיה כהן והיה אהרן במקומו בעולם היצירה וידוע שד' עולמות יש בכל עולם שם ידוע ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן נמצא בעולם יצירה תמן שם של מ"ה ז"ש ואהרן מ"ה הוא כי תלונו עליו ו' יתירה כי רצה שיהיה הוא ביצירה המן ו' של שם ומילוי מ"ה אתה רוצה שיהי' אהרן בעולם היצירה דתמן שם של מ"ה ולפי שבעולם היציר"ה תמן ש"ך דינים חשבון נע"ר לכן (דברים לג) ישימו קטור"ה באפיך לשכך ש"ך דינים גם בציצית יש סוד ב"פ ש"ך מנין קטור"ה לכן אמר משה קחו איש מחתתו וצוה להקטיר קטורת לפי שפגמו בעולם היצירה ז"ש משה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י ממש כי שמא דא מתחלק לד' עולמות בכל עולם אות א' אצילות י' תמן שם ע"ב בריאה ה' תמן שם ס"ג יצירה ו' תמן שם מ"ה עשיה שם ב"ן (שמות ל) ק"טרת ס"מים ר"ת בגי' ג' עולמות אלו ס"ג מ"ה ב"ן דאינון בי"ע (שם) ק"ח ל"ך סמי"ם בגימ' קר"ח משם ראה משה ליתן קטרת לקר"ח מעשה רק"ח שהם פגמו באלו ג' עולמות לכן אמר משל שגנב כלי מבית המרחץ סוד כלי שלם הם ג' עולמות אלו לכן אמר בזוהר ויקח נסיב מנא ביש לגרמיה שפגם בג' קטרין אלו (שמואל א יב) כ"י ל"א י"טוש י"י את עמו שהם ג' קיטרין אלו ג' עולמות ונלקו בג' מיתות וסימן בש"ם י"י כי אמילם לפי שהם היו אנשי השם שידעו בשמות לכן אמר אל תפן אל מנחתם ש"א יעשו בשמות הקדושים פעולות נוראות לכן (תהלים קיח) בשם י"י כי אמילם לפי שפגמו בג' עולמות שהם סוד ד' מיתות ב"ד ואתמר בכנפי יונה שד' מיתות הם על ד' אותיות ומי שהוא חייב סקילה פונם בעולם אצילות תמן י' של שם לכן זורקין בו אבן סוד סקילה ואם פגם בבריאה תמן ה' של שם וחייב שריפה ואם פגם ביצירה תמן ו' של שם וחייב הרג ואם פגם בעשיה תמן ה' של שם וחייב חנק וד' מיתות אלו נידון קרח כמ"ש הרגום הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו מננא קטל חרבא מננא קטל מותנא מננא בלעת ארעא בליעה תמן סקילה שריפה ממש מגפה היא חנק שנכנס רוח עועים בתוכם ונחנקו גם יצא הקצף לפני י"י חרבו שנופה נטויה על ירושלים הרי יש במיתתם שריפה מגפה חנק והרג (ג"פ ציצית נגד ג' עולמות שבכל עולם יש שם אלקים שיש לו ק"ך צירופים שבהם ת"ר אותיות מנין ציצי"ת שהוא בגי' ת"ר והם כדור ים מלא מס"ך בגי' ק"ך לכן סיום בציצית להיות לכם לאלקים) ויקח קרת נטל ביש לגרמיה והמשיך ק"ך בתי דינים ז"ש (תהלים עה) הודינו לך אלקים וגו' כי אקח מוע"ד בגי' ק"ך אני מישרי"ם בגימ' ציצי"ת (שם צב) צ"די"ק כ"תמ"ר י"פר"ח ר"ת בגי' ק"ך וס"ת קר"ח שהיה ל"ץ והמשיך ק"ך בתי דינין עליו ולפי דרוש הראשון לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י כי ד"פ ע"ב הוא רפ"ח וסוד מחלקותו על רפ"ח ניצוצות לכן (ד"ה א כה) הי' רפ"ח לווים על השיר ואונקלוס תרגום מננא קטל חרבא על לו גוענו ופי' קצת שהוא עון מרגלים וקשה מה ענין מרגלים למחלקותו של קרח אבל לפי דברי האר"י ז"ל ניחא שפי' סלח נא לעו"ן הע"ם הז"ה בגי' רפ"ח גם שם התפלל משה על פגם רפ"ח ניצוצות וא"כ שפיר קאי על מחלקותו של קרח כדלעיל:
והנה פר"ח מטה אהרן. סוד חסד לביה לוי סוד גבורה שניהם יחד חסד גבורה ע"ב רי"ו היא סוד רפ"ח שהוא סוד מזל עליון דיקנא דעתיקא ג"פ הויה במילוי יודי"ן ג"פ ע"ב הוא רי"ו ויעב"ר ע"ב רי"ו (בראשית א) ורות אלקים מרחפת רחף העליון עיין בכוונת האריז"ל בענין ק"ש של לילה וז"ס אל מלא רחמים שמגרעין י' של רחמים שהיא נחה במבטא נמצא ויעבר הוא סוד רח"מים אל מלך יושב על כסא רחמים (ישעיה מט) כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מ"ים ינהלם כי דיקנא עלאה נקרא אל ובו תליין קוצין אל עליון כמ"ש האריז"ל ע"פ (תהלים קמט) רוממות אל בגרונם:
נתן הקב"ה לכהנים כ"ד מתנות ע"ד הפשט ע"פ גמרא פ' הזרוע ולחיים א"ר שמואל א"ר יונתן מנין שאין נותנין מתנות אלא לכהן חבר שנאמר (ד"ה ב לא) ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת י"י המחזיק בתורת י"י יש לו מנה ולפי שקרח חלק על תורת י"י כי זה מחלקותו כמ"ש על מזמור (תהלים עג) אך טוב לישראל ישראל חשבו שכוונתם לשם שמים וכוונתו בשביל בכור ישראל כמ"ש ויקהלו על משה ועל אהרן ר"ל הרואה סובר שהם היו חולקים על משה ואהרן ז"ש אך למראה עיני הרואים הראה עצמו שהוא טוב לישראל ובשביל טובתן קא מכוון אבל (שם) אלקים לברי לבב (שם מד) יודע תעלומות לב שעינא היתה בלבו וגו' ז"ש (שם עג) שתו בשמים פיהם באמת פיהם היה לחרף לשמים אף שלשונם שדברו היה מהלך בארץ כי הרואה סובר שעם בני אדם היה מחלקותם ז"ש (שם יב) יכרת י"י כל שפתי חלקות שהיו פיהם ולבם אינם שוה ז"ש וישמע משה שהיה מכוון כוונתם לחרף על כל התורה ז"ש בוקר ויודע י"י את אשר לו ר"ל שאתם מכוונים לתרום כנגדו כמ"ש משה אתה וכל עדתך הנועדים על י"ילחרף תורתו וז"ש אח"כ בוידוי שלהם משה אמת ותורתו אמת שדברו במשה ובתורתו ולפי שהתורה נחלקה על כ"ד ספרים לכן להחזיק תורת י"י נתן להם הקב"ה לקבל זה מנה כ"ד מתנות כדי להחזיק בתורת י"י ע"ד הרמז לפי שקרח אלו הסכים בתנופה היה גורם להשלים רוח צפון מן העולם דמתמן כל לילין ושדים כמ"ש בזוהר בהאי פרשתא ע"פ ועבד הלוי הוא שאותו צד הפתוח לצפון במשמרתם שהם שומרים ארון העדות היו מגינים בעד כל המזיקין בעולם ז"ש (במדבר ז) ויהי ביום כלות משה אותו יום כלו מזיקין ושדים מן העולם שהבריאה היתה פגומה כי בע"ש בין השמשות נבראו שידים ורוחין בלי גופין ובאותו השמירה היו גורמין לעמוד כתריס בפניהם רק שגרם קורח שירד לתוך קליפין שידין ולילין בנוי דקין דמתמן נפרד רוחין בישין וידוע שכ"ד זיני דמסאבותא גרם נחש להטיל בחוה גם זו האשה רעה (משלי יד) ואולת בידיה תהרסנו ר"ל מהרסת העולם שנברא בבי"ת ז"ש (שם) חכמות נשים בנתה ביתה על אשתו של און בן פלת אבל אשתו של קרח הרסה בית של בראשית שהוא נגד ג' רוחות מסוגרין ואלו לא חטאה האשה רעה זו היה רות רביעית ג"כ נסתם לכן מ' של (ישעיה ט) לםרבה המשרה סתומה באמצע התיבה שאין זו עתה רק לע"ל כשיעבור רוח הטומאה מן הארץ יהיה העולם סגור מכל רוחין ושידין וכמו שבבריאת עולם (משלי ט) חכמות בנתה ביתה של עולם (שם) חצבה עמודיה שבעה כן במשכן נבנה בכ"ח מ"ה ובז' עמודים ז"ש ואהרן מ"ה הוא שידע כ"ח מ"ה וכמו שביום הבריאה גרמה חוה כ"ד זיני דמסאבותא כן אשתו של קרח גרמה באותו פרק שירדו ח"יים ש"אולה ר"ת ח"ש של נח"ש שהם חמור שור שצותה התורה לא תחרוש בשור וחמור לכן נתן הקב"ה כ"ד מתנות נגד כ"ד זיני דמסאבותא:
נחלקה הפרשה לז' חלקים. גם לפי שהכהן פותח שערים העליונים (תהלים טז) שובע שמחות א"ת שובע אלא שבע סוד העלאת ז' נרות העליונות לכן נחלקה מתנות שלו על ז"פ על ז' שערים העליונים שהוא פותח שער"י צד"ק שהם בגי' ב"ת שב"ע וזה סוד אשתו של אהרן אלישב"ע כמבואר בזוהר השינוי שנקראת אצלו אלישבע על סוד (שם נב) חסד אל כל היום ואצל דוד בת שבע סוד תהלים שפתח באשרי תמן בית מן בראשית ונשתיירו אשר"י (בראשית ל) כי אשרו"ני בנות אשר"י בגי' ז"פ חכמ"ה וכן אשתו של יוסף אסנ"ת בגי' ז' פעמים חכמ"ה ולפי שהכהן קושר ז' היכלות העליונות ויש בירושלים שלמעלה כ"ד שערים בסוד (ישעיה נד) ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך לכן בברכת ולירושלים כ"ד תיבות וכשבא דוד למזמור כ"ד א' (שם כו) פתחו שערים וגו' לכן ניתנו לכהן כ"ד מתנות ונחלקו לז' פסוקים ז"ש ואני הנה בשמחה שב"ע שמחות את פניך עבדו את י"י בשמחה בנהירו ובחדוה (מכלי כז) שמן וקטרת ישמח ל"ב שהוא מעשר מן שך דינים בסוד (דברים לג) ישימו קטו"רה באפך לבסמן ולהמתיקן. הנה עבור אותו דאתמר ביה (שמות ד) הנה אהרן אחיך הלוי שהי' ראוי להיות לו ושינה טבעו ושמח בגדולה ויצא לשנות את טעמו כדי להחזיק שלום בעולם ז"ש הוי מתלמידיו של אהרן אמר והוי מלשון הויה חדשה לשנות ולצאת מן הטבע לעשות כמו שעשה אהרן שהיה אוהב שלום ורודף שלום לכן עתה ג"כ אחר הערעור נתן הקב"ה ג"כ בשמחה מתנות כהונה וז"ש בזוהר קרח פליג על שלו"ם מחלקותו של קרח היה שלא לשה שמים כי נקרא שמים על שם אש ומים דכלול זה בזה עושה שלום במרומיו וקרח לא רצה לאכללא דינא ברחמי ורחמי בדינא (תהלים לג) ב"דב"ר י"י שמים נעשו ב"מדת ד"ין ב"מדת ר"חמים שמים מאלו ב' נברא והוא לא היתה כוונתו לשם שמים לכן נלקה בגיהנם שנחלק על ב' מינים אש ומים וע"ז אמר (שם סו) הרכבת אנוש לראשינו שנתן הקב"ה ברירה לאברהם או לקבל גליות או לקבל גיהנם ז"ש באנו באש ובמים והקב"ה הוציאנו אז לרויה שהיה (שם יז) חלקם בחיים וגרם דין בעולם (איוב לו) חנפי לב ישימו אף כי (תהלים לה) חנפי לעגי מעוג גרמו אף לכן התחיל דברי פיהם אף ולא נפקו עד דנפלו בידו. גם בההוא יומא זכה כהן לתתא להיות נגד אפוטרופא רבה נהורא ימינא דלעילא שהיא מיכאל (שיר ג) ששים גבורים סביב הן ס' אותיות של ברכת כהנים ז"ש ואני הנ"ה נתתי לך את משמרת תרומתי דלעילא הן ס' רבוא דלעילא מנין הנ"ה ולפי דברי הזוהר (תהלים סח) גער חית קנה יתבור רגל קוף מן קנה ואשתאר הנ"ה לכן כל הגאולות הם (מלאכי ג) הנ"ה אנכי שולח לכם את אליהו וגו' וכן קרח תפס באות ק' של קרח ובעו"הז נבלע עם כל היקום אשר ברגליהם לע"ל (דברים לב) לעת תמוט רגלם שישבור רגל של הנחש וישאר (זכריה ט) הנ"ה מלכך יבא לך (ישעי' סב) הנ"ה ישעך בא הנ"ה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו' לכן אמר משה במזמור שאמר שם מפלתו של קרח (תהלים צב) בפרוח רשעים כמו עשב (משלי יא) בוטח בעשרו הוא יפול זה קרח וכעלה צדיקי' יפרחו זה מטה אהרן שפרח לבית לוי (שם יד) בית רשעים ישמד זהו קרח וביתו (שם) ואוהל ישרים יפריח זה מטה לוי גם על בלעם בן בעור אמר שם (תהלים צב) איש בע"ר לא ידע על בע"ר שנחסר ממנו יודע דעת עליון לכן חסר ו' וכן קרח פגם בו' של שם ואהרן מה הוא כי תלונו עליו כתיב בו' וכן קרואי עדה בפנחס וכאן קראי מועד חסר לכן נענשו שבכל ר"ח מהדר כבשר בקלחת (שם עה) כי אקח מועד אני מישרים אשפוט שאמרו בני קרח אותו מזמור שבזה העולם לא רצה להורות בשם של אלקים שהוא בפרשה שלפניה בפ' ציצית להיות לכם לאלקים אבל בני קרח לא מתו עשו תשובה והודינו לך אלקים כי לווים הם בסוד אלקים לכן גם שם הודינו (שם) כי אקח מועד בכל ר"ח כד מהדר דינא שם אנימישרים אשפוט והנה בזה המזמור אמר שם (שם לב) כי הנה אויביך י"י כי הנה אויביך אמר לשון הנה שיחתך רגל ק' של קרח שאחז באות של סטרא אחרא ז"ש (שם) צדי"ק כתמ"ר יפר"ח שלע"ל לסוף הימים יעלה ויפריח ג"כ קרח שם נרמז בית רשעים ישמד לגמרי ז"ש (שם) להשמדם עדי עד ומאחר שהוא בא משבט ישרים ז"ש ואהל ישרים יפריח ובזכות אבותיו יעלה מן שאול כמ"ש חנה (שמואל א ב) מוריד שאול ויעל ז"ש בחצרות אלקינו לע"ל יפריחו להגיד כי ישר י"י לכן אהל ישרים יפריח וכן באותו מזמור שאמרו (תהלים עה) נמוגים ארץ וכל יושביה כי כל ישראל נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ (שם) אנכי תכנתי עמודיה הם (סנהדרין קיא) עמודים שעמדו ונתבצר מקום בגיהנם לבני קרח בוטח בעשרו הוא יפול ז"ש (תהלים עה) כי לא ממוצא וממערב כי אותו עושר של קרח לא היה כמשפט ומצא אוצרות של יוסף (שם) כי אלקים שופט זה ישפיל שנפל לנוקבא דתהומא רבה ולע"ל זה בעצמו ירים כי כוס ביד י"י מלא מסך לפי שקרח חלק על ציצית (יחזקאל ח) וישלח תבנית י"ד ויקחני בציצת ראשי כי י"ד אצבעות צריך להאריך כל ציצית ג' טפחים הם י"ב אצבעות זולת הקשרים שהם ג"כ אצבע אחד כמ"ש הכל בו אורך ציצית י"ג אצבעות ועוד צריך להרחיק מן הכנף מלא קשר גודל כמ"ש הב"י הרי דין פשוט שצריך להאריך י"ד אצבעות לכן אמר כשהראו לו ציצית הראו לו תבנית י"ד כי כוס ביד י"י מאחר שפגם ביד גם כוס מלא הוא סוד רל"ו כ"ף ו"ו סמ"ך שהוא סוד שיעור קומה הוא סוד ציצית מלא מס"ך הוא בגי' ק"ך צירופי של אלקים אך שמריה ימצו ישתו והאידנא דנפקי גירי הם דינים הכל מעדת קרח ואני אגיד לעולם אם הם לא רצו להסכים על פ' ציצית שמסיימת י"י אלקיכם ואנו אומרים בבקר ובערב י"י אלקיכם אמת ז"ש משה במזמור שיר ליום השבת חטא שלו טוב להודות לי"י ולזמר פרשה שמע והיה אם שמוע הכתוב במזוזה ופר' ויאמר הכתובה בציצית כי בשניהם חטא וחלק על טלית של תכלת ועל בית של מזוזה ז"ש (תהלים צב) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות ודרשו רז"ל (ברכות יב) כל מי שלא אומר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא י"ת לכן מוכרחין הם לומר שם משה ותורתו אמת ולפי ששקר אין לו רגלים לכן כל היקום אשר ברגליהם ז"ש (תהלים עה) ואני אגיד לעולם (ישעי' סב) יומם ולילה תמיד לא יחשו קרח לא רצה להיות לוי לזמר ואזמרה לאלקי יעקב אבל לע"ל תרוממנה קרנות צדיק כמ"ש ותרם לראם קרני לפי שמצות ציצית נוטפת על הקרן (תהלים עה) וכל קרני רשעים אגדע אז (שם צב) צדי"ק כתמ"ר יפר"ח גם קר"ח:
מה שהרהרו ישראל אתם המיתם את עם ה' והלא כבר יצאו בלועים ושרופים וקרח היה משניהם לפי שרצה להיות מלך ולהיות למעלה ראש היה מן הבלועים עד תהום למטה ולפי שרצה להיות כ"ג כי היה בכור לכן היה מן השרופים ע"ד הדרש אמרתי שקרח לא טיפש היה ומטועני הארון היה התרעם על משה ואהרן שכל התלאות והרפתקאות דעדו עלייהו דישראל בא מהם והנה התרעם על שגרמו להם עגל כי משה גרם בלקחו ערב רב ז"ש הקב"ה (שמות לב) כי שחת עמך ולא עמי ואהרן ג"כ העיקר (שם) ויגוף י"י את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן ז"ש ר"ב לכם אתם הגורמים ערב ר"ב כי כל הצרות הצרורות הבאי' עלינו הכל בא מכם. כי כל העדה כלם קדושים הם מסטרא דקדושה והם תו"ך כמ"ש (ויקרא כב) ונקדשתי בתו"ך בני ישראל וכמ"ש גבי בני יעקב עשרה שהם סוד הקדושה (בראשית מב) ויבאו בתוך הבאים לשבר אוכל כי (ירמיה ב) קודש ישראל לי"י ראשית תבואתה ובנוי דערב רב הם הקליפה אשר סביב המוח ומשה סבר שתהיה הקליפה ג"כ מתוקנת לכנוס בתוך הקדושה לכן לקח עמו כי לע"ל כשיעבור רוח הטומאה מן הארץ יהי' כן וזה היתה כוונת שלמה שלקח אלף נשים להכניע אלף כוחות הטומאה וגם כל השרים וגו' ז"ש ובת"וכם י"י שישראל הם התו"ך כי ישראל הם כליו של הקב"ה והקב"ה כביכול מעצמותו נתן בהם ז"ש (ברכות נח) ברכה לחכמי ישראל ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו ולא"ה ברוך שנתן מחכמתו כי (איכה ג) חלקי י"י אמרה נפשי ונשמת ישראל וחכמתן הוא (איוב לא) חלק אלוה ממעל לא עשה כן לכל גוי לז"א קרח ומדוע תתנשאו הלא אתם גרמתם לנו הצרות בענין עגל שלקחת ערב רב וכל המאורעות מתאוננים וקברות התאוה הכל בא מהם גם דתן ואבירם אמרו למשה והוסיפו כי שתים רעות שהיה לישראל שזה גרם תרין ביזעי דהיינו לב' חורבנין חורבן א' על ע"ז ג"ע ש"ד הוא עון עגל שאז (יחזקאל ט) קרבו פקודות העיר (סנהדרין) לסוף כ"ד דורות נגבה חוב זה ובית שני עבור מרגלים בכייה של חנם גרמה בית שני שעבור שנאת חנם נחרב בית שני ז"ש המעט כי העליתנו מארץ מצרים ר"ל העלייה אשר העליתנו מארץ מצרים היתה מכם שגרמת להמיתנו במדבר כי אלו לא לקחת ערב רב אשר עלה אתם ז"ש כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים הרי תלה העלייה במשה לא די שבזה אתה הוא הגורם שחטאנו בעגל. אף גם זאת גרמת לנו שלא נבא לארץ ישראל אתה הוא הגורם שלא תתן לנו נחלת שדה וכרם כי למה הסכמת בשליחת מרגלים ז"ש וייטב הדבר בעיניו ולא בעיני המקום וכן שלח לך לדעתך אני אינה מצוה אותך ולמה הסכמת לשלוח מרגלים וכי לא היה להם למרגלים להגיד מה שראו בעיניהם העיני האנשים ההם תנקר ר"ל אותן אנשים מרגלים שהלכו לעשות שליחותן וחזקה עשה שליח שליחותו וכי לא היה להם להגיד מה שראו בעיניהם כי כל מה שהגידו אמת היה שלא נוכל לעלות לשם בדרך הזה ועל ענין עגל השיב משה לקרח שמעו נא בני לוי אתמר במדרש אפשר אדם מדבר ליוסף ואמרלשמעון שמע אמר המדרש שמשה השיב להם שהם במכירתן של יוסף גרמו העגל לא הם ז"ש שמע"ו נא רמז על שמעון בני לוי רמז ללוי כי אמרו איש אל אחיו (בראשית לז) לכו ונהרגהו וגו' אותו החטא גרם שירד יוסף למצרים והוצרך משה להעלות אותם ע"י טס של כסף שהיה כתוב עליו עלה שור ואותו טס זרק מיכה לאש ויצא העגל הזה והם הגורמין ולא הוא ולדתן ולאבירם כשראה משה לזות שפתים התפלל לפני הקב"ה שהוא לא חטא בשתים רעות אלו על שלקח ערב רב (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם אמר לפני הקב"ה לא חמור אחד מהם נשאתי אף שלא מחיתי ערב רב לילך עמנו וכי נשאתי אותם על כנפי נשרים (במדבר יא) כאשר ישא האומן את היונק כאשר הוא עושה לס' רבוא של נשמות קדושות ועל דבר מרגלים ולא הרעותי את אחד מהן אף וייטב הדבר בעיניו בענין שליחות המרגלים מ"מ לא לרעה עשיתי רק לטובה נתכוונתי ז"ש אתם המיתם את ע"ם י"י ר"ת ע"גל מ"רגלים הלא בשתים אלו אתם גורמין לפי שמשה אמר בקר ויודע י"י את אשר לו ז"ש שכוונתם לחרף להקב"ה בעצמו ובתורתו ולכן לקח משה ס"ת בחיקו בזא"ת תדעון:
אלו הב' שאלות ששאל קרח ציצית ומזוזה הא אוקמינא שמפרשה שלמעלה יצא שכתובין תרווייהו בפ' בזוהר רות לדרתם חסר כתיב שהוא המזוזה ע"ש וע"ד הדרש חלק על משה במה שאמר בית מלא ספרים שכלם ראוים לקבל התורה כלה ועל אהרן שלבש בגדי בד תכלת הלבישן כלם תכלת שכלם ראוין לאותו איצטלא גם שני מיני יצר הרע יש יצרא דע"ז ויצרא דזנות ולקבל זה אלו שני מצות אחרי לבבכם זה מינות כתובים ב' פרשיות של מזוזה עשה ולא תעשה ואחרי עיניכם זה זנות פר' שלישית של ק"ש ציצית ונמצא בקריאת שמע שאדם קורא בכל יום מנצח שני מיני יצ"הר שיש בעולם ז"ש רבינו ז"ל לעולם יתגבר אדם יצר טוב על יצר הרע על משכבכם בק"ש ז"ש ויקח אין ויקח אלא פליגא ר"ל שצריך האדם לחלוק ולהרגיז כד"א (איוב טו) מה יקחך לבך זה יצ"הר של ע"ז (יחזקאל יד) למען תפוש את בני ישראל בלבם (איוב טו) ומה ירזמון עיניך יצר הרע של זנות (שופטים יד) כי היא ישרה בעיני. או אמר מה יקחך כי קרח פגם בעולם היצירה תמן שם של מ"ה ז"ש ואהרן מ"ה הוא וכן במזמור (תהלים צב) מ"ה גדלו מעשיך י"י המן ל"ב חוטין של טלית שמתעטף מטטרון או רמז שעדה קרח שהיו מן גלגול דור הפלגה כדמתרגמינן ואתפליג קרח ז"ש ויקומו לפני משה שהיו בדורות שלפניהם ז"ש אנש"י ש"ם מדור הפלגה (בראשי' יא) ונעשה לנו שם והיו ג"כ אנשי סדום כמ"ש (שם יט) ואנשי העיר אנשי סדום ר"ל אנשי סדום היו ממש אנשי עיר שבנו עיר ומגדל וראשו בשמים החטאים האלה בנפשותם וכמ"ש במזמור (תהלים צב) יתפרדו כל פועלי און כי ר"ן איש היו מדור הפלגה תמן פרידה ז"ש במדרש אין ויקח אלא פליגא מן דור הפלגה לכך ארז"ל פ' חלק מגדל שליש נשרף בסדום שליש נבלע בקרח שליש נעשו ממנו קיפין לילין שדין ובני קרח לא מתו משיריין דיליה ובהבדלה על היין מבטלין כחן כמ"ש הבדלו מתוך העדה כשעושין הבדלה ושופכין על הארץ מן היין נותנין כח לבטל כח בני קרח בנוקבא דתהומא רבא ז"ס (שם) הנה אויביך י"י יאבדו ויאבדו מתוך הקהל יתפרדו כל פועלי און כמ"ש (משלי יח) לתאוה יבקש נפרד זה קרח שבא מן דור הפלגה נתאוה לעושר שאינו שלו לכן (שם) בכל תושיה יתגלע קלונו רום עינים ורחב לב עינו הטעתו על שראה שלשלת גדול ז"ש מה יקחך לבך על שאתה רואה שלשלת ומה ירזמון עיניך עינו הטעתו ז"ש מה יקחך לבך נגד דור הפלגה שבנו עיר עד לב השמים ומה ירזמון עיניך על סדום שהכו בסנוורים אשר עליהם אמרו דתן ואבירם העיני האנשים ההם תנקר על גלגול סדום ובקטורת היה מלח סדומית שמסמא את עינים ומשה צוה ליקח קטורה עז"א וכי עתה סם המות אתה נותן לתוך קטורת לסמות את עינים (ברכות מד) המתפלל צריך ליתן עיניו למטה ולבו למעלה לכן צוה משה בפ' שלפניה וראיתם אותו על הקב"ה שיתן לבו למעלה ולא תתרו אחרי לבבכם כשהוא נותן לבו למעלה ואחרי עיניכם שיתן עיניו למטה ועל שניהם אמרו אם ליתן עיניו למטה העיני אנשים ההם תנקר לעצום עיניו ושלא להסתכל בתוך ארבע אמות של תפלה ואם ליתן לבו למעלה ז"ש לא נעלה ז"ש מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך וישמע משה ויפול על פניו נתן לבו למעלה ופניו למטה ויאמר בזוהר ע"פ אל אלקי הרוחת חסר ו' מסר גרמיה לאילנא דמותא כי מזמור (תהלים כה) אליך י"י נפשי אשא יש בו ארבע פעמים בן כמ"ש האר"י ז"ל שהוא סוד ארבע ציצית כי כל כנף מורה על שם ב"ן ל"ט כריכות ח' חוטין ה' קשרים ולזה אנו מכוונין בשעת נפילת אפים במזמור א"ליך י"י נ"פשי א"שא א"להי (שם) מ"י ז"ה האיש (שם) נ"פשו ב"טוב תלין ד' פעמים ב"ן הם ארבע יסודות ז"ס (יומא) תכלת עמר"א הוא ר"ל סוד תכלת מורה על ד' יסודות נרמזין במלת ע'מ'ר'א ע"פר מ"ים ר"וח א"ש וצריך ליקח כל ארבע כנפי הציצית וליפול עליהם כי ד' כנפים הם גימט' ארבע יסודות ואותו מזמור אמר משה (שם) אל יעלצו אויבי לי על קרח ועל עדתו (שם) גם כל קויך לא יבושו יבושו הבוגדים ריקם קשר בוגדים שעליהם אתמר (ישעיה כד) בוגדים בגדו ומה היה הבגידה (שם) בגד בוגדים בגדו על שלקח בגד של תכלת טוב וישר י"י על בני קרח שעשו השובה ע"כ יורה חטאים בדרך וקרח לקח מקח רע מן אילנא דמותא שהוא עץ הדעת טוב ורע אבל משה אמר נפשו בטוב תלין כחסדך זכר לי עתה למען טוב"ך י"י שהוא רזא דטוב עתה דייקא ולא בגלגול כל ארחות י"י חסד ואמת שחלקו על אהרן חסד ועל משה אמת. למען שמך י"י וסלחת לעוניכי רב הוא ברב ס"לחת בגימטריא ג' עולמות א"ל שד"י א"ל י"י א"ל אדנ"י שהוא סוד בית אלקים ברב חטא שאמר רב לכם בני לוי ברב בשרוהו רב לך ז"ש כי רב הוא (משלי כו) פן תשוה לו גם אתה ופגם קרח בגאוה שלו ועבד הלוי הוא כמ"ש בזוהר ז"ש כי רב הוא ארבע עולמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בגי' כ"י ר"ב הוא י"ה פ' י"ה עולה רכ"ה ר"ת כ"י ר"ב הוא והוא בגימטריא קליפ"ה שגבי סיטרא אחרא שהיא קליפה מ"זל מאזני"ם הכי הוי (תהלים כה) ראה עניי ועמלי ש"א נ"א ל"כל ח"טאתי כאן רמז על סוד קטורת בראשי אתוון נרמזו ד' סמים הכתובים בל' בהדי' (שם כג) תערוך לפני ש'ל'ח'ן נגד צוררי ש"חלת ל"בונה ח"לבנה נ"טף ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני על קרח ועדתו ולפי שקרח שהיה לו ש' גמלי טעונין (פסחים קיט) אקלידי מן אוצרות שלו שהוא סוד ק"ן ק"ן כי סוד כנ"ף הוא ק"ן שחלק פ' ציצית ז"ש אל תסתכל בק"ן ק"ן שהוא מטטרון רזא דקן ציפור יצירה תמן שם של מ"ה ז"ש אלא במה שיש בו שלא יטעו במטטרון כמו שעשה אחר (חגיגה טז) שאמר ב' רשויות הם וקרח פגם בו ז"ש אח"כ הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין אה האדם מן העולם. תשתר"ר מלה זו כתב אמ"ז מספר אלף ת"ק שהוא מספר כ"ב אותיות (תהלים נא) הן אמ"ת חפצת בטוחות אלף של אמת הוא אלף הרי אלף תצ"ה עם ה' אותיות מנצפך הם אלף ת"ק הוא מספר שם של ד' בזה הצירוף י"פ ה' הרי נ' ו"פ נ' הרי ש' ה"פ ש' הרי אלף ת"ק והוא סוד (בראשית יד) ומלכי צדק מ"לך של"ם באותיות גדולות מנצפך גם קטורת הכל ביחד היה משקלו אלף ת"ק וכן היו המלאכים המקטריגים שלא ליתן התורה לישראל בזוהר פ' תרומה אתתקפת שכינתא ותברה לגזיזין דלהון בפסוק (תהלים ח) י"י אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים לדעתי נרמז במלת אש"ר אלף ש"ר שהוא ת"ק כי אלו הממונים רצו שלא לירד התורה לישראל ולהיפך שלמה ביומא שיר השירים אמר אש"ר שתיקן אינון ואוכלסיהם ובפ' של מעלה אמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אש"ר אתם זונים אחריהם אש"ר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ציצי"ת הוא ת"ר שנחלקו על תרין כרובים מטטרו"ן סנדלפו"ן בגימט' ת"ר הן הן (שיר ב) הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע ומי הם הנצנים ז"ש (שם) וקול הת"ר נשמע בארצנו קול בגימטריא אליה"ו חנו"ך ת"ר בגמטריא מט"ט וסנד"ל כי תרין אלו היו בזה העולם ונטלן הקב"ה וזכה חנוך לממטרון ואליהו לסנדלפון ז"ס (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה עדת קרח (שם) והיה כעץ שתו"ל בגימ' א"ליהו ח"נוך מט"ט וסנדלפון (שם כה) זכור רחמך י"י נגד אליהו וחסדך נגד מטטרון כי אליהו רחם ויקח רמח בידו וחנוך חנון ז"ש (שם) כי מעולם המה תרווייהו היו בזה העולם והם סוד ש"ך דינים פ"ר דינים שניהם יחד ת"ר אותיות של אלקים ד' כנפות בגימטריא ב"פ פ"ר גבריאל (יחזקאל ט) ק'ס'ת הסופר איתוקד בשלהבותא דיליה (ולעיל כתבתי ב"פ ש"ך יש בציצית ל"ב חוטין כפולין הרי פ"ר פעמים הרי עלי עשור תר"ם סוד (חבקוק ג) ש"מש וירח עמד זבולה):
בזוהר ויקח קרח מאי ויקח נטל מנא בישא לגרמיה ת"ח לית עלמא קאים אלא על שלום כד ברא קב"ה עלמא לא יכול לאתקיימא עד דאתי שלום דאיהו שבת שלמא דעלמא עלאה ותתאה צלפחד חלל שבת הזוהר רצה לדרוש סמיכות פר' קרח לפ' צלפחד ומקושש אבל לדעתי רזא עלאה הוא שענין מחלוקת קרח כענין העלאת קליפת נגה בהעלאת שבת בסוד (תהלים צב) בפרוח רשעים כמו עשב שכשרואין ג' קליפות שהם רוח ענן אש שקליפת נגה מוכנת לעלות בסוד שנים מקרא וא' תרגום שהיא קליפת נגה רוצים גם הם לעלות וזה לרע להם (שם) להשמדם עדי עד ז"ש (שם ז) ועדת לאומים תסובבך ועליה למרום שובה שמסבבין עדת לאומים הם ד' קליפות (שם צב) ואתה מרום לעולם י"י ועליה למרום שובה (שם ז) שפטני י"י כצדקי דהיינו שיכריעו מאזני צדק ולא מאזני מרמה ואימתי מכריע כף צדק וכתומי עלי כשאני בתמימות עם הקב"ה (שם) יגמר נ"א ר"ע רשעים הן הן ארבע קליפות נ"גה א"ש ר"וח ע"נן (שם) והכונן צדיק ובוחן לבות וכליות אלקים צדיק שכל ניצוצות טהורות מעלה לעילא לעילא והנה אתיא שלהוביתא דאשא מתחות כורסייא ומפיל אותם לנוקבא דתהומא רבא וכן היה ענין קרח שהיה כדמות קליפת נגה שהיא לפעמים בקדושה כולה וכן קרח (ויקרא יג) ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא כי גילוח רישיה היה קרח טהור ורצה לעלות ולהיות במקום מיכאל שהוא אהרן שמקרב רחוקים ומוציא (ירמיה טו) יקר מזולל ז"ש רב לכם שפע טובה כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם י"י שישראל הם תוך ולא קליפה ומדוע תתנשאו לדבר עתק עליהם שהם צריכין להוציא מהם ניצוצות טהורות כי כלם קדושים ולא כמו שאתם אומרים ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ולפי שהתעורר קר"ח ק"ליפות ר"ביעית ח"יצונה שהוא סוד טיקלא וכדי שלא יכריע מאזני מרמה בעולם אמר משה בקר ויודע י"י את אשר לו בק"ר בגימטריא מאזנ"י צ"דק וכי אז שולט כתרא דאברהם בעולם כי יש ב' מאזנים בעולם ביום מדת חסד שהוא מאזני צדק ובלילה מאזני מרמה שולטין בעולם שולטניתא דדינא סיטרא דרע ז"ש ריש לקיש ויקח קרח לקח מקח רע לעצמו שולטניתא דרע ולפי שהתעורר י"א קליפין לכן צוה משה להקטיר קטורת בי"א סממנים של, קטורת מבריחים י"א קליפות לכן יצא שלהוביתא דאשא ואיתוקד קרח ור"ן איש דיליה (איוב לח) בר"ן יחד ככבי בק"ר שהוא סוד מאזני צדק ויריעו כל בני אלקים שהיו ג"כ כאן רנ"ב כם דתן ואבירם ז"ש שמעו נ"א בני לוי שרמז משה על שלקח קרח מקח ר"ע לעצמו שפגע בתרין קליפין ר"וח ע"נן ואיהו אומרתרין אחרנין נ"גה א"ש מע"ט מכ"ם בגימט' מיכא"ל כה"ן גדו"ל וכי אתם רוצים לעלות למקום מיכאל כהן גדול כאהרן שהוא מוציא יקר מזולל אף אתה כן לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י ולכן (חבקוק ג) שמש וירח עמד זבולה ולא רצו לצאת והלא ברקיע הם קבועים מאי בעי בזבול אלא לפי שרצה קרח להיות במקום מיכאל כהן גדול שהוא עומד ומשמש למעלה בזבול וכשם שמיכאל לעילא מקריב אישי ישראל ותפלתם כן כ"ג לתתא מקרב רחוקים למרום לכן הוצרך משה להתפלל אל תפן אל מנחתם שיש להם חלק בתמידי צבור נא אל תקבל חלקם מה ענין תמידין לכאן אבל הענין צריך אני להקדים עתה שמעתתא דיומא שאנו עוסקין עתה שנת שפ"ד פה ק"ק קראקא בסוף פרש' מרובה אין מגדלים חזירים וכו':
ת"ר כשצרו בית חשמונאי זה ע"ז היה הורקנוס מבחוץ ואריסתובליס מבפנים כן הגירסא במסכת (סוטה דף מ"ט) (במנחות דף ס"ד) אבל הגירסא האמיתית הוא נוסחא דידן בשמעתין (ב"ק) הורקנוס היה בפנים ואריסתובליס בחוץ שכן כתוב בספרים חיצונים שהורקנוס גבר באחיו פירש"י שני אחים היו ומריבין על דבר המלוכה ובכל יום היו משלשלים להם בקופה דינרים והיו מעלין להם תמידין והיה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמה יוונית אמר להם כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו דינרים בקופה והעלו להם חזיר וכשהגיע לחצי החומ' נזדעזעה א"י ת' פרסה על ת' פרסה באותו שעה גזרו ארור האיש אשר יגדל הזירים וארור מי שילמד בנו חכמה יוונית יש להתעורר קושיות עצומות מה ענין שבאו רז"ל להודיענו שזה היה בזמן חשמונאי ושהיה שם ב' אחים הא' הורקנוס והשני ארסיתובליס שמם ל"ל ומה ענין זקן זה שלעז להם בחכמה יוונית ואם מעשה שהיה כך היה למה עשה י"י לנו כן שקלקול זה היה דוקא ע"י חכמ' יוונית ולמה דוקא שלשלו להם חזיר ואיך היה הענין זה שבנעץ ציפורן החזיר נזדעזעה ת' פרסה על ת' פרסה היאומן כי יסופר שיהא קול של זה החזיר הולך ת' פרסה על ת' פרסה ולמה דוקא כשהגיע החזיר לחצי החומה נזדעזעה ולא פחות ולא יותר גם מה שגזרו על שני ענינים אלו יחד ארור שיגדל חזירים וארור שילמד בנו חכמה יוונית וגם מ"ש רשב"ג (איכה ג) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי שאלף ילדים היו לו לבית אבא ת"ק מהם למדו תורה ת"ק מהם חכמה יונית הענין ברזא דחכמתא הן אמת חכמים הגידו שבימי חשמונאי נמתקו הקליפות המסתבבים מצד הוד של מלכות בסוד (דניאל י) והודי נהפך עלי למשחית וע"ז אנו מתפללין מלך עוזר ומושיע ומגן שכתב בהתחלת החכמה פ' ס"א ומושיע הם חסדים שבאין להוד שלו צריך ישועה יותר מכל שבו מסתבבים הקליפות ולא היה להם תקנה רק ע"י בני חשמונאי ועל דיבוק אלו הקליפות שמסתבבים ומתקרבים ברגלים אז נכתב (שיר ג) מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שהוא התכלת שיש על רגליה והוא התכלת שהיו פורסין על המשכן והוא השבעה מרגלאן בזוהר פ' יתרו שהם נקראים שומרי החומות כי השכינה נקראת חומה (שם ח) אני חומה והקליפות נקראין שומרי החומות שהם שומרים באיזה מקום יכנסו וידבקו עמה עכ"ל התחלות חכמה סי' ס"א. לדעתי נרמז בזה הפסוק כשאין ישראל עושין רצונו של מקום אזי השומרים הסובבים בעיר לוקחין וחוטפין קליפת נגה שהוא נכללת כולה בטומאה וזה נרמז בראשי אתוון (שם ג) א"ת ר"דידי מ"עלי ר"ת אר"ם נגה נקרא מלך ארמית ז"ס שארז"ל (סנהדרין) א"הר בלשון ארמית סיפר שנא' (תהלים קלט) ולי מ"ה י"קרו ר"עיך א"ל ר"ת ארמ"י וכן ר"ע שהי' בן גרים שנשמתו מקליפת נגה ונרמז (בראשית מט) מידי אבי"ר יעק"ב אותיות רב"י עקיב"א (שם) מ"שם ר"ועה א"בן י"שראל ר"ת ארמ"י כי אד"ה הכניס תרגום בקדושה ז"ש ולי מה יקרו רעיך שרומז על סוד (ירמיה טו) תוציא יקר מזולל וכן על ר' עקיבא נאמר (איוב כח) בצורת יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו שדרז"ל על ר' עקיבא שראה יותר ממשה רבינו נרמז במלת יקר שהוציא יקר מזולל ע"י שהיה בן גרים מן טפה אמצעית של ז' טיפין דאזדרקו בסוד ולכהן מדין שבע בנות אינון ז' טיפין דאזדרקו לכן אתמר בי' (שופטי' ה) שכב וז"ס (תהלים קטז) יקר בעיני י"י המותה לחסידיו ר"ל חסידי' במיתתן מעלין ומוציאין יקר מזולל ועלייהו איתמר (שם לו) מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון ירויון מדשן ביתך (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו עד שבא יעקב שופריה דאדם קדמאה ותיקן קלקול קין (משלי יב) לא יחרוך רמיה צידו הוא עשו שהלך לצוד ציד לא יחיה ולא יאריך כי בא יעקב (שם) והון אדם יקר חרוץ ומוציא יקר מזולל ובמה מוציא הוא יקר לזה אמר (שם) באורח צדקה חיים אזי גובר מאזני צדק ודרך נתיבה אל מות כי (שם ה) רגליה יורדות מות ולפי שהניצוצות יבואו ע"י משיח בן אפרים לכן נקרא (ירמיה לא) הבן יקיר לי אפרים ז"ס א' זעירא של ויקרא שרומז על משה רבינו שהמטה אשר היה בידו היה מתהפך לנחש עבור כשנוטין ישראל כלפי חובה דייקא אתר דחובה שריא אז מתהפך לנחש וכשישראל זכאין מטה כלפי חסד וזה לך האות על סוד המטה (שמות ג) בהוציאך את העם הזה תעבדון בן' ארוכה שהיא סוספיתא דרישא מן אותיות מנצפ"ך שם נתלה ממש ובעשיית המשכן כשפרסו תכלת על גבי המשכן אז זכה משה לאותו יקר ז"ס ויקרא אל משה בא' זעירא ולפי שביד משה היה המטה הזה ובזה נתקנא קרח בשעה שצוה הקב"ה על סוד תכלת בפ' שלפניה לכן הלביש הוא ר"ן איש טליתות שכולו תכלת כי כל העדה כלם קדושים וז"ס וישמע משה ויפול על פניו שחשדוהו על אשת איש רזא דמלה (משלי ו) ואשת איש נפש יקר"ה תצוד ועל אותה אש"ת אי"ש שהיא סוד נפש יקרהתצוד שאמר הקב"ה קח לך אשת זנונים וגו' חשדוהו ואמר רב לכם שאתם רוצים להעלות ר"ב ניצוצות בסוד ערב ר"ב אשר עלה אתם מן רפ"ח ניצוצות שלא העלה משה רק ר"ב ונשארו מנין אלהי"ם (שמות יט) ומשה עלה אל אלקים למתק ג"כ אלו פ"ו ניצוצות מנין אלקים ז"ש לו קרח רב לכם אתם לבדכם רוצים לירש כל הקדושה כי כל העדה קדושים ובתוכם י"י ויש להם יכולת להוציא מן קליפה לעשות או"ך ומדוע תתנשאו בזה נפל משה על פניו בסוד והוא (בראשית כה) על פני כל אחיו נפל וצוה ליקח קטורת כי סמוך לזה שאמר (משלי ו) ואשת איש נפש יקרה תצוד א' במשלי (שם) היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה לכן צוה ליקח מחתות לז"א שם לא יבוזו לגנב כי יגנוב כי מדרז"ל על אלו ר"ן איש משל לא' שגנב כלי מבית המרחץ כי ענין הגניבה היה למלא נפשו כי ירעב לכן חסה התורה ולא פרסמה אותם לפי שלא יבוזו לגנב אע"פ שהוא גונב מאחר שהוא עושה למלא נפשו כי ירעב ונמצא ישלם שבעתים כי נזרקה בקרח זוהמת נחש הקדמוני רוח של קין כדאיתא בי' (בראשית ד) שבעתים יקם קין (משלי ו) את כל הון ביתו יתן כי כל עשרו של קרח הלך לנוקבא דתהומא רבא עבור זה (שם) נ"גע ו"קלון י"מצא בהיפוך אתוון יו"ן (שם) וחרפתו לא תמחה הוא רצה להפך קליפת יון ונהפכה לו עד שחרפתו לא תמחה (שם) כי קנאה חמת גבר (שיר ח) קשה כשאול קנאה (משלי ו) ולא יחמול ביום נקם בשעה שאמר משה אם בריאה יברא ולפי זה נבא אל ביאור המאמר שלנו ידוע שירושלים של מעלה מכוון כנגד ירושלים של מטה (תהלים קכב) כעיר שחברה לה יחדיו וכל העניינים שהם למטה הם הן כדמות שהם למעלה ומאחר שקליפת נגה נתמתקה בימי חשמונאי על ידי כהנים שאז היו בימי יון מלכות הרשעה וכשם שלמטה היה הורקנוס בפנים כן למעלה יש שני צדדין מלאכים קדושים בפנים מן המרכבה וסיטרא אחרא בחוץ וכן הראה הקב"ה לאברהם (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה שהיה לו זרע בחוץ (שם) ויאמר כה יהיה זרעך שישראל שמיחדין יחוד שמע ישראל עם כ"ה אתוון גורמין לעשות מן חוץ תוך ומן ש"ק נעשה ב"ד בב"ד יהיה שהם סוד תרין מוחין דאבא ואמא בראש זעיר (זכריה יד) ביום ההוא י"ה י"ה י"י אחד ז"ש כה יהיה זרעך שאף מן חוצה ביחודא עלאה נעשה יהו"ה או יאמר שרמז לו שבכל דור יבואו שלשים ניצוצות מן גוים לתוך קדושה ז"ש (בראשית יח) ואברהם היו יהיה לגוי גדול ז"ש ויוצא אותו החוצה שהראה לו שמן חוץ כה יהיה זרעך שלשתם יהיו בתוך הקדושה והנה למעלה בקדושה נרמז במלה הרקנו"ס ה"א ר"אשונה קידושה נ"ער ס"נדלפון ובסטרא אחרא שעומדת וחופפת מבחוץ כמו שהי' אריסתובליס למטה בחוץ כי היה צדיק וכמו שהיו מריבין למטה כן הי' מחלוקת זה לעילא ברקיע שהי' מיכאל עומד בפנים וסמאל בחוץ והנה ידוע שסוד תמידים שמקריבים בכל יום מעלין ומוציאין (ירמיה טו) יקר מזולל כשם שלמטה מקריבין כך למעלה אישי ישראל ותפלתם היה שם זקן מלך זקן וכסיל שיפתה בני אדם ונרמז זק"ן ז"ה ק"ליפת נ"גה וזה סוד ואל הבקר רץ שהיה רץ לקראת (ויקרא יט) מאזנ"י צד"ק בגי' בק"ר שראה (בראשית יח) שלשה אנשים נצבים עליו הן ג' קליפות כשרואין שקליפה נגה עולה למעלה לכן עשה שלש לשונו' בחרדל להמתיק ג' אלו ויתן אל הנער לעשותו שעליהם מוטל להמתיק תיקונין אלו וז"ס (שם כד) ואברהם ז"קן בא בימים זה קליפת נגה שהעלה אותה בימים העליונים דאשתמודעין לעילא (שם) ויאמר אל עבדו זקן ביתו שהוא עבד אברהם מטטרון לעז להם בחכמה יוונית הוא סוד קליפת נגה יוונית ולכן לא התירו ס"ת לכתוב רק בלשון יוונית לפי שהוא קרובה למהימנותא אותו זקן לעז להם בלשון יוונית שמזו הקליפה טיקלא מכרעת לזכות ולחובה ונתן להם עצה להגביר הקליפה ולכן נתן להם עצה להעלות על חומת ירושלים למטה חזיר וכמו ששלשלו למטה על חומת ירושלים חזיר כן שלשלו למעלה כח של קליפ"ה בגימטריא חזי"ר שהיא קליפת עשו (תהלים פ) יכרסמנה חזי"ר מיער ומאחר שעל (ישעיה סב) חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים מאן אינון שומרים מיכאל וגבריאל ונותן רשות למטה לעלות חזיר כן ניתן רשות בירושלים דלעילא ניתן רשות לשומרי החומות לכנוס לפנים וכשהגיע לחצי החומ' אז נכללה קליפת יוונית נוג"ה בגימטריא החומ"ה חציה בטומא' וקי"ל (חולין לב) מחצה על מחצה כרוב כשגמר רחמנא למשה לא תפרוץ רובה והיה אז פרוץ כעומד חומות ירושלים יפרצו שנכנסו טמאים להיכל לכן נזדעזעה א"י ת' פרסה כי כמו שיש לחזיר זה ת' איש בסוד (עובדי' א) ביה עשו לק"ש (בראשית לב) ארבע מאות איש עמו אינון ארבע מאות ב"ד דחציפו (ע"ז) ע"ז של אברהם אבינו ת' פרקים הוי וע"ז מצרים ת' פרסה על ת' פרסה (בראשית טו) ועבדום וענו אותם ד' פאות שנה לכן כשגבר החזיר נזדעזעה הקדושה דאינון ת' עלמין דכסופין (שם כג) ארבע מאות שקל כסף הפך עפרו"ן ר"ע עין שהי' (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו חסר ו' שהוא אלנא דחיי באותה שעה גזרו על אילין תרין על חזירים ועל חכמת יונית להרחיק מן הכיעור ומן הדומה לו שסודם נ"א נ"גה היא קליפה יונית (יחזקאל א) א"ש מתלקחת היא קליפה אדום שסודם נ"א ז"ש יעקב (בראשית לב) הצילני נ"א מיד אחי מיד עשו גם אברהם אמר (שם יג) הפרד נא מעלי כי נגה היא קרוב' אל אש מתלקחת לכן אלו השתים הם חצי החומה ושנים הנשארים הם סוד ר"ע ר"וח ע"ק חצי חומה הנשארת ז"ש המלך לאסתר (אסתר ז) מה שאלתך וגו' עד חצי המלכות ותעש (שם) איש צר ואויב המן הרע הזה הם שנים הנשארים וסוד אלף ילדים הוא סוד (שיר ח) האלף לך שלמה וגו' יביא בפריו אלף כסף (שם) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ולכן אמרו המגדל כלבים כמגדל חזירים כי לפעמיםנקרא זה הקליפה כלב ולפעמים חזיר ה"ק מהם לדברי תורה ת"ק לחכמה יוונית שנחלקו קליפת נגה וגברו העבירות שהיתה נכללה חצי' בקדושה כי אלף כוחות הם אלף יומין דחול כשזוכין ישראל (תהלים צא) יפול מצדך אלף ונכנסין כל הכוחות בקדושה וכשאין זוכין אזי כשהגיע לחצי החומה נזדעזע שמצאוני (שיר ג) השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני נשאו א"ת ר"דידי מ"עלי ממש ז"ש אברהם ללוט שהיה בקליפת נגה הפרד נא מעלי (משלי יח) לתאוה יבקש נפרד זה לוט דשרי בחבורא וסיים בפירודא (שם) בכל תושיה יתגלע בבתי כנסיות שאומרים שנים מקרא ואחד תרגום וממתקין אותה וכוללין אות' לקדוש'. ולדעתי זה נרמז מה שדרשו רבינו ז"ל על פסוק (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה על קרח מהראוי לפרש כן אבל הענין (שם) לאור חציך יהלכון לנגה צדק שהוא סוד נגה שהוא בר"ק בגימטריא מאזנ"י צד"ק (שם) בזע"ם הצעד ארץ בגימטריא סט"ן (שם) באף תדוש גוים שהתחיל אף מאינון ד' שפתחו באף וסימנם ק"נ"א"ה (שם) יצאת לישע עמך מהמן אצטריך ישועה כמו שכתבתי עוזר ומושיע (שם) לישע את משיחך זה אהרן שהיה משוח בשמן המשחה (שם) מחצת ראש מבית רשע זה קרח שלקח מקח ר"ע לעצמו ר"ל ע"ר (בראשית לח) ויהי ע"ר בכור יהודה רע בעיני י"י שעשה מן עק"ב רא"ש ר"ע ר"אש ע"קב שהכניס עקב של קדושה בתוך ראש הקליפה בסוד (שם ג) הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב וכנבלע קרח נבלע כל היקום אשר ברגליהם ר"ל על אינון ניצוצי טהרה שהיה בעקב (תהלים קי) מחץ ראש על ארץ רבה ובסוד (שם עד) שברת ראשי תנינים עבור (משלי ט) מים גנובים אשר ימתקו שרצו לעשוק הטיפין הקדושים ז"ש (חבקוק ג) ערות יסוד עד צואר סלה נקבת ראש פרזיו רזא עלאה הוא בסוד ראשי תנינים דאית להון נקב בסוד בית חורין והיה קרח מן הבלועים ומן השרופים בתרין אלו נלקה הוא רצה לבלע את הקודש נבלע ויצא שלהבותא דאשא ושרפה אותו ואת ר"ן איש וצוה הקב"ה לעשות ציפוי למזבח מן המחתות לזכרון לבני ישראל על סוד פרוכת וכיסוי ארון דפליגי בהו רבנן אם הכיסוי על כל הארון או על החצי הוא ג"כ על סוד קליפת נגה שלפעמים הוא כולה מכוסה ולפעמים חציו ולפי מעשים שלנו וז"ס (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת שאמר משה על קרח בפרוח רשעים על אילין קליפין שעולין לעילא ואח"כ יורדין לנוקבא וכן היה קרח וכשהגיעו בני קרח למזמור ע"ג שהוא סוד (ירמיה טו) תוציא יקר מזולל כמ"ש בכנפי יונה שהוא קליפת נגה נגד שם של ס"ג בקדושה וי' אתוון הרי ע"ג אז התחילו לספר עון קרח (תהלים עג) אך טוב לישראל כי קרח לקח מקח רע לעצמו (משלי כא) נפש רשע זה קרח (שם) אותה דע (תהלים עג) אלקים לברי לבב הם משה ואהרן שהעלו ר"ב ניצוצות בסוד ר"ב לכם ועוד אלקים שהוא פ"ו סוד רפ"ח ניצוצות ז"ש אלקי"ם לברי לבב שענינם היה למתק עוד אלקי"ם לב"רי לבב (שם) ואני כמע"ט נטיו רגלי על משה אתמר (שם ח) ותחסרהו מע"ט מאלקים שנותיו קי"ט וחסירים מנין מע"ט ז"ש משה להם המעט מכם לפ"ז אלקים קאי על ק"ך צירופים של אלקים (שם) שלום רשעים אראה קרח בא לחלוק על שלום כמ"ש בזוהר (שם) כי קנאתי בהוללים ז"ש (שם עה) אמרתי להוללים אל תהולו שהיו שוטרים כל הלילה והטעם שעושר שלהם בא שלא במשפט (שם עג) בעמל אנוש אינימו כי עשרו של ישראל היה בא בעמל ויגיעה אכל עושר זה בא להם בלא עמל ויגיעה (שם) ועם אדם לא ינוגעו לכן ענקתמו גאוה לפי שלא היה שום טורח ועמל ובא להם העושר גם עושר זה היה גזל אינו שלהם ז"ש יעטף שית חמס למו ימיקו וידברו ברע לקח מקח רע לעצמו גם ימיקו שטינא היתה בלבם אף שדברו במשה כמש"ל כי היה (שם) עשק ממרום ידברו שתו בשמים פיהם ע'ש'ק נוטריקון ע'ופרת ש"ל ק"ין זה גרמה לו שידברו ברע ע"ש בזוהר שנטל קרח מנא ביש לגרמיה. ענין עושרו של קרח בא לו מן (שמות יא) דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ויתן י"י את חן העם אותו העושר לא היה רק לישראל חלף עבודתם כמ"ש בפ' חלק (סנהדרין צה) בעובדא דגביהה בן פסיסא שבאו בני מצרים ותבעו לישראל שישלמו להם כל מה שלקחו וינצלו את מצרים והשיב להם שישלמו להם מה שעשו מלאכה ת"ל שנה במצרים וא"כ מאחר ששבט לוי לא היה להם שום עול מלכות כי היו מקבלין עליהם עול תורה וכל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות וא"כ לא היה לשבט לוי לא ביזת הים ולא ביזת מצרים וראיה שלא נתנו לנדבת המשכן לא קערת כסף ולא מזרק כסף כי כלי כסף וכלי זהב לא היה להם וקרח שהיה קנאי הלך מבית לבית ונתקנא על כסף וזהב מכל א' מישראל (תהלים קה) ויוציאם בכסף ובזהב ואין בשבטיו כושל מאי כושל כי לא היה חטא באותו ממון שלקחו לפי שהיה חלף עבודתם והקב"ה שהוא בוחן לבות וראה שקרח קנאי גדול ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו (סנהדרין קה) חוצפא אפי' כלפי שמיא מהניא נתן לו הקב"ה אוצר של יוסף מ"ג מטמוניות שהטמין יוסף הא' נגלה לאנטונינוס שעשה טובה עם כלל ישראל להעמיד תורה שבע"פ על תילה בימי רבי ואוצר שני נגלה לקרח ולא הי' ראוי להיות שלו רק (קהלת ה) עושר שמור לבעליו לרעתו וקרח שהי' חכם גדול וראה שעושר שלו מסטרא דרע ועושרו של משה שנתעשר מן הלוחות (שמות לד) פסל לך ואהרן נתגדל מן אחיו נתקנא הוא על עושר שלהם כענין קין שנתקנא בהבל על שקרבנו נתקבל והיה מסטרא דטוב ואיהו מסטרא דפשתים לכן הלביש הוא ר"ן איש טליתות שכולם תכלת כי תכלת עמרא היא והיה מחלוקת זה מעון קין והבל שהיו עוסקים בפר' ציצית כשהרגו וכן בכאן מפרשה שלמעלה יצא ונתגרש עתה ברוחו של קין (קהלת ד) קנאת איש מרעהו. גם זה היה חטא של הבלשהרגו קין על קרח נאמר (משלי כא) פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות אוצר שלהם היה בלשון שקר ונתקנא חטאים ז"ש הבל נדף מבקשי מות לכן במזמור אמר (תהלים קו) ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון ויתן את שאלתם וישלח רזון בנפשם ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש י"י תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים אע"פ שפשוטו של מקרא שקאי על קברות התאוה שם קברו המתאוים אבל אפשר שקאי ג"כ על ענין תאוה זו שהיה מבקש ונפרד זה קרח שנתאוה להון ויתן את שאלתם שהיה להם עושר אבל אח"כ (שם) וישלח רזון בנפשם מחתות האנשים האלה בנפשותם והנה לא די להם על עושר שלהם שהיה רק ויקנאו למשה במחנה שגם בעשרו של משה נתקנאו שהיה מסטרא דקדושה ז"ש ולאהרן קדוש י"י שהיה עושר מצד קדושה ועז"א קרח רב לכם העושר בשלמא כל ישראל שיש להם עושר זה חלף עבודה שעבדו במצרים ז"ש כי כל העדה וגו' שהוא נאמן לשלם שכר על השיעבוד אבל ומדוע תתנשאו על קהל י"י שיהיה לכם עושר רב ז"ש בזוהר נטיל מנא כישא לגרמיה שהוא נתאוה לממון שאינו שלו כי לע"ל מוכן זה העושר (ישעי' כג) ליושבים לפני ה' יהיה סחרה והוא נתאוה לדבר שאינו שלו לכן הלך עושר ההוא לאיבוד ולא נהנה ממנו שום אדם בעולם ז"ש (משלי יא) בוטח בעשרו הוא יפול שנפל העושר ההוא לנוקבא דתהומא רבא ולמי מוכן העושר ההוא (שם) וכעלה צדיקים יפריחו שלע"ל כשצדיק (תהלים צב) כתמר יפרח ויבא צמח צדק אז אותו עושר יבא לעולם ומקודם היה העושר מסטרא דרע יתוקן ויבא לקדושה ז"ש (משלי כא) אוצר נחמד ושמן בנוה חכם ר"ל משה ואהרן שהיו משוחים בשמן היה להם אוצר נחמד אבל (שם) וכסיל אדם יבלענו הוא קרח שנבלע עם עשרו ואוצרו וכל אותן הפסוקים על קרה מדברים (שם) רום עינים ורחב לב על פרשה שלמעלה ציצית ומזוזה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (שם) נ"ר רשעים חטאת שהיה לו ר"ן איש (שם) נפש רשע אותה רע שלקח מקח רע לעצמו (שם) לא יוחן בעיניו רעהו שעינו צרה על עשרו של משה (שם) בעונש ל"ץ זה קרח שהתעורר ק"ך צירופים של אלקים (שם) יחכם פתי לאות לבני מרי לזכרון לבני ישראל (שם) ובהשכיל לחכם יקח דעת שנתן לו לאהרן כ"ד מתנות:
וכי קרח טפש היה מה ראה לחלוק אלא שעינו הטעתו ראה שלשלת של שמואל הנביא שיצא ממנו ועז"א העיני האנשים ההם תנקר על שמואל אתמר שאמר שם (שמואל א א) זרע אנשים שיהיה חשוב כמשה ואהרן ז"ש (משלי כא) משכיל צדיק לבית רשע לפי שראה שצדיק יצא ממנו מבית רשע שהוא קרח לכן הכריע הוא לחלוק עם משה ז"ש (שם) מסלף רשעים לרע דבר א' גרם להם לחלוק עם משה (שם) שמחה לצדיק משה (שם) עשות משפט ומחתה לפועלי און שאמרו לא נעלה (שם יח) פי כסיל מחתה לו שנעשה מה' ח' ונמנע מהם פתח של ה' ונעשה ח' ז"ש (שם כא) נר רשעים ח"טאת לפתח של ה' חטאת רובץ עז"א (שם) אדם תעה מדרך השכל בקהל רפאים שהוא גיהנם ינוח ועז"א (שם) טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדנים וכעס הוא קרח שבא לחלוק על תאומה יתירה שלקחה שהיתה ציפורה אשת משה ועליו נתקנא הוא בה ז"ס וישמע משה ויפול על פניו שחשדוהו באשת איש על שלקח תאומה יתירה שלו לכן דרשו רז"ל (שם יח) אח נפשע מקרית עז על קרח שהיה אחיו של משה ומה היה מחלקותו (שם) ומדינים כבריח ארמון על המדינית נחלק על שלקח ציפורה שהיא תאומתו שנולדה עם הבל וקין אמר שהיא שלו והרג קין הבל אחיו על זה ויתרו חבר הקני נפרד מקין ותיקן אותו הקלקולה ועתה חזר וקלקל קרח אותו החטא וחשדו באשת איש עז"א שהקנאה על אשת נחמד הוה (שם כא) בנוה חכם כסיל אדם יבלענו מאיזה מקום בא עשרו של משה לז"א (שם) עיר גבורים עלה וגו' חכם זה משה (שם) ויורד עז מבטחה ומשם נתעשר משה מן פסולת של לוחות וחטא של קרח לשון הרע (שם) שומר פיו לשונו שומר מצרות נפשו אבל קרח (שם) זד יהיר ל"ץ שמו ק"ך בתי דינים (שם) עשה בעברת זדון כי (שם יא) טוב יבקש רצון זה משה (שם) ודורש רעה תבואנו כי קרח לקח מקח רע לעצמו גם דורש על אשה רעה שהיה (שם יד) ואולת בידיה תהרסנו אבל משה עליה איתמר (תהלים עג) א"ך טו"ב לישראל (משלי יא) בוטח בעשרו זה קרח (שם) הוא יפול ומוכן זה העושר לצדיקים לע"ל ז"ש (שם) וכעלה צדיקים יפרחו לע"ל גם על ד"תן א"בירם שנחלקו עתה בימי קרח על ענין כהונה כן היו (תהלי' עה) א"נשי ד"מים ומרמה שהכריעו מאזני מרמה לרעה שהיו אח"כ בימי דוד ד"ואג א"חיתופל שנרמזו בראשי אתוון נחלקו ג"כ בימי דוד על משמרות כהונה כ"ד ולוויה כ"ד וי"ב שבטים במעמדם הם חשבון הנ"ה נתתי לכם את משמרת תרומותי עלייהו אומר ודורש רעה תבואנו ועל דואג ואחיתופל נאמ' (שם נב) מה תתהלל ברעה הגבור (שם נ) ולרשע אמר אלקי' מה לך לספר חקי דוד המלך תיקן קין בק"ן מזמורי' של תהילי' שסיים בי' הילולים לבסוף וקרח שנטל מנא בישא לגרמיה דורש רעה תבואנו ראה שלשלת של כ"ד משמורות כהונה יוצאים ממנו ועינו הטעתו ז"ש דתן ואבירם נחלקו על אותן המשמורות ז"ש העיני האנשים תנקר אחז קרח באותיות ק"ר שהם תרין אתוון דקליפה ז"ס שארז"ל (פסחי' קיט) תלת מאה אקלידי דקליפה הוי מפתחן של קרת שאחז באותן תרין אתוון לכן אמר משה בקר ויודע י"י את אשר לו שקירב אות ב'. אל אתוון קר כמבואר בזוהר שמות ב' באה בין אתוון ש"ת נעשה שב"ת וכן ב' בין אותיות ק"ר ונעשה בתיה"ם קבריה"ם (תהלים מט) קרב"ם בתימו לעולם ז"שהכתוב שם (משלי סימן י"א) בוטח בעשרו הוא יפול (שם) עוכר ביתו ינחל רוח על אות ב' שנתהפכה מן בקר ויודע י"י את אשר לו קרי ביה ויודע י"י או"ת אשר לו כי ש' הוא יסודא דקשוט שצירף קרח לסטרא אחרא (שם כא) פועל אוצרות בלשון שק"ר ועל אשתו של און נאמר (שם יד) חכמות נשים בנתה בית"ה אבל על אשתו של קרח (שם) ואולת בידיה תהרסנו ועל משה נאמר (שם כא) משכיל צדיק לבי"ת רשע שמשה צירף אות בי"ת לאותיות ק"ר ואמר בקר ויודע י"י א"ות אשר לו שהוא ב' ברכת התחלת התורה היא בה אסתכל משה במעשה בראשית דאתמר בזוהר אהרן יום א' קרח יום ב' ונברא בדינא היה משה יום ג' מכריע משפט ומזה נעשה בתיהם קבריהם ונעשה מן קר קבר ונתחלק בקר לקבר ז"ש וברכה לראש משביר על משה שהיה (משלי יא) שוחר טוב מבקש רצון מי"י במה שאמר בקר ויודע י"י כי אז סטרא דחסד בעולם (תהלים צב) בבקר חסדיך אבל על קרת אתמר (משלי יא) מונע ב"ר יקבהו לא"ם כי עיקר חלוקתו על ר"ב ניצוצות של רפ"ח שהעלה משה עם ערב ר"ב אשר עלו אתם ואיהו מונע ב"ר ז"ש במזמור (תהלים עג) אך טוב לישראל אלקים לבר"י לב"ב וקין והבל דאינון עתה קרח ומשה מחלוקתם הראשון דין אמר חלו"ץ סוד קל"ד ודין א' פר"ח באוירא על אינון רפ"ח ניצוצין נחלקו גם עתה באו לחלוקה זו ז"ש (משלי יא) הוא יפול וכעלה צדיקים יפרחו על סוד רפ"ח גם נרמז בזה הפסוק בוטח בעשרו ב"ו ט"ח עיין בזוהר שיר השירים שאלו ב' אותיות לא היו בתוך שבטים לפי שהם אותיות חטא והנה קרח לקח אות ח' שהוא חובה אבל אות ט' שהוא אות טוב לא לקח עמו ושיתף הוא לשמו תלת אתוון דסטרא אחרא ונקרא קר"ח בסוד וט"ח את הבית שבימי עכן נתקיים (יהושע ז) חט"א ישראל ואח"כ בימי שלמה ישבו בט"ח כשבנה שלמה בית המקדש (איוב לח) מי שת בטוחו"ת חכמה רזא עלאה אבל על משה נאמר (משלי כא) עיר גבורים עלה חכם ויורד עז מבטחה (דברים לג וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אבל על משה נאמר (משלי כא) שמחה לצדיק עשות משפט (ירמיה כא) דינו לבקר משפט ועל קרח שחטף מן אותיות ט"ח אות ח' שהיא חובה תשאר ט' אמר (משלי כא) ומחת"ה לפעלי און שלקח אות ח' לעצמו ז"ש רז"ל שלקח מקח רע לעצמו ר"ל מן ב' אתוון אלו שהם ט"ח לא לקח אות ט' שהוא טוב כמו שעשה משה שהיה (שם יא) שוחר טוב אבל הוא (שם) דורש רעה לקח אות ח' שהוא מקח רע לעצמו ולפי זה ויקח קאי על אילין תלת אתוון שהוא לקח אותיות קר"ח והוא היה בן יצהר (שם) אוצר נחמד ושמ"ן בנוה חכם אבל (שם) וכסיל אדם יבלענו כי קרח פגם לכל משפחתו והנה פתח קרח בשבת כי גרם שאות שין יקרב אליו ק"ר ושקר אין לו רגלים לכן שי"ן אקלידי דיליה גרמו שנבלע כל היקום אשר ברגליהם (תהלים לז) חר"ק עליו שר של גיהנם שיניו (שם קיב) רשע יראה וכעס שיני"ו יחרוק ובזה (שם) תאות רשעים תאבד וזה להיפוך שביום שבת קודש העלה ש' של שק"ר שהוא יסודא דקשוט מסתלקת לק"ר ומתעלית אל בת עין תלת גווני דעינא ונעשה שבת ז"ס (ישעיה נח) אם תשיב מ"שבת ר"גליך ע"שות ר"ת מ'ר'ע שנסתלק הש' מר"ע אבל קרח לקח מקח רע לעצמו כי הכניס בתוך אותיות ק"ח שהיא בגי' גיהנם אות ר' שהוא רע ז"ש ויקח קרח ר"ל ו"י לרשע מן ק"ח שהוא גיהנ"ם בחשבון לקח מקח רע לעצמו דהיינו שהכניס אות ר' בין אותיות ק"ח הרי נעשה ממנו קר"ח ובזה חרק עליו שר של גיהנם שנימו לכן נאמר על משה (משלי יא) שח"ר טוב יבקש רצון כי (ויקרא יג) איש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא מסטרא דליואי והיה עושה מר' שלו רצון ישפיע שפע רצון אבל קרח עשה מן ר' שלו ר"ע ז"ש ודורש רעה תבואנו לכן נסמכה פר' קרח למקושש ולפ' ציצית כמו שנרמז בפסוק משלי ל) ש"ממית ב"ידים ת"תפש על אשתו של קרח שנתנה לו עצה על סוד ציצית לפגום בו גם סוד שבת נרמז שם אבל אשתו של און הצילתו ע"י שישבה על פתח השער וחפיפת שער זה סוד (יחזקאל ח) ויקחני בציצת ראשי הוא סוד שערות ראש היא תקנה חטא בשערת ראשה גם חלק קרח על שהעבירו תער על ראשו והיא בזה ענין בעצמה תקנה אותו הענין ק"ר ק"ר: