במ"ר ואעשך לגוי גדול ז"ש אלקי אברהם ואברכך ז"ש אלקי יצחק ואגדלה שמך ז"ש אלקי יעקב יכול יהיה חותמין בכולן ת"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם. מקשים הלא יותר טוב שיהיה חותמין ויזכה גם בנו ובן בנו לחתימה ויהיה כמותו שבכל אדם מתקנא חוץ מבנו וזה כל אדם שגדל כסאו של בנו מכסאו ומתחלה בשרוהו שיזכו כולם שיהיה אומרים אלקי אברהם יצחק ויעקב ואח"ז לצערו בא. ועוד הלא יעקב בו היה ראוי לחתום מובחר שבאבות והוא גבר שלם יושב אוהלים בין אברהם ויצחק וחוט המשולש וגו'. והענין שאלו השלשה הם (תהלים נ) אל אלקים ד' דבר ויקרא ארץ [מג"ע א' רו רז] ג' קוים חסד דין רחמים והוא הענין כוס של ברכה צריך ג' נגד ג' אבות ואוחז בשתי ידיו ונשאר בימין שהוא (תהלים קיח) ימין ד' רומ"מה עושה חיל. ואע"פי שהקב"ה מתנהג בג' מידת חסד הוא העיקר והכל הולך אחר החתום ויהיה החתום באברהם שהוא חסד. או יאמר ע"פ הגמ' כתיב (תהלים קמה) צדיק ד' בכל דרכיו וכתיב וחסי"ד בכל מעשיו מתחלה צדיק ולבסוף חסיד כן לבסוף והיה ברכה שמתחילה הלך בצדקות ולבסוף בכל מעשיו חסיד או יאמר לפי שג' אבות תיקנו ג' עמודים אברהם ג"ח יצחק עבודה יעקב תורה ובזמן הגלות חסרים תורה ועבודה אבל ג"ח הוא לעוצם כן חותמין באברהם שהוא עמוד ג"ח שקיים לעולם וז"ש יכול יהיה חותמין בכולן שלכולם יש להם קיום לעולם עמידה נצחיות לז"א והיה ברכה בך חותמין להודיע שעמוד של אברהם הוא לעולם. גם אמרו אין לך דור שאין בו כאברהם שנאמר היו יהיה לכך חותמין בו ולא בכולן כי הוא קיים בכל דור. גם אמרו (שיר ד) תשורו מראש מנה זה אברהם שהוא ראש למאמינים מראש שניר זה יצחק וחרמון זה יעקב ולפי שאברהם הוא הראש יומא דקדמאה דכליל תרין יומין והוא כליל מכולן לכך אמרו מ"גן אברהם מיכאל גבריאל נוריאל כל ג' מלאכים שהם מרכבה. מיכאל נגד אברהם,. גבריאל נגד יצחק נוריאל נגד יעקב כולם נכללין באברהם. והוא סוד ג' אנשים עליו ר"ל על אברהם שהוא כלול שלשתן לכן אמר (תהלים יח) ותתן לי מ"גן ישעך על ג' מלאכים אלו וכולם נכללין באברהם וז"ש (שם) וימינך תסעדני כי הוא העיקר לכן פתח בג' ואמר יכול יהיה חותמין בכולן בפרט כמו שהתחיל ר"ל והיה ברכה בך נכללין שלשתן ולא בכולן בפרט שאין בכלל אלא במה שבפרט. גם נרמז בכאן נגד מה שאמר בפרק הפועלים שאליהו מקום לכל אחד מן האבות ביחיד ולא ביחד שאלו היה מקים ביחד היה משיח בא בלא זמנו ולכן על ג' גליות הראשונים אמר בפרט ונגד גלות האחרון צריכין לכלול יחדוז"ש בך חותמין ר"ל שנכללין שלשתן יחד:
בדרך השכל. בספר מורה נבוכים יש ג' דעות בהשגחה עז"א במזמור צ"ד (תהלים צד) אל נקמות ד' נגד הכת האומרים (יחזקאל ח) עזב ד' את הארץ לגמרי השמים שמים לד' אבל למטה מגלגל הירח אין שום השגחה כלל אמר אל נקמות ד'. נגד כת שאומרים שגם למטה מגלגל יש השגחה בכלל ולא בפרט אמר אל נקמות הופיע נגד ב' דעות אלו אמרו במ"ר פ' הנ"ל אר"י משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת אמר תאמר שהבירה בלא מנהיגו הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני בעל העולם. שעד היום הי' חושב שעל השמים כבודו לבד (חבקוק ג) כסה השמים הודו ובעליונים משגיח ולא בתחתונים כמ"ש בפ' חיי שרה אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ר"ל באותו הפעם כשלקח אותו מבית אביו לא היה רק אלקי שמים לבד אבל אח"כ מעשה אלקי השמים ואלקי הארץ ממקום העליונים ירד למקום התחתונים כשאמר יעקב (בראשית כח) אכן יש ד' במקו' הזה שגם למטה יש השגח' ידע בבירור רק שעל כל פרט ופרט עדיין לא ידע ז"ש ואנכי לא ידעתי שישגיח על כל פרט ופרט ז"ש בעל המשל ממקום למקום ז"ש הקב"ה אני הוא בעל הבירה ר"ל מה שחשבת שבירה זו בלא מנהיג (תהלים קיג) כי רם על גוים ד' אני הוא והציץ עליו וראה אז שגם יש השגחה על כל פרט ופרט שהרי עליו לבדו יש הנהגה כמ"ש לך לך מאיצטיגנונא שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ואעשך שם לגוי גדול (שיר ח) אחות לנו קטנה ושדים אין לה במדרש דרש על אברהם בדרך הפשט על שרה שהיא קטנה אצל נחור אבי מלכה ואבי יסכה הרי שמלכה הית' גדולה מיסכ' ולקח אברהם הגדול ליסכה הקטנה מזה למדו שהיתה סוכה ברה"ק על שלקח קטנה ושדים אין לה אפי' עיקר ולד אין לה גם שדים צומקות כדרך עקרה וטומטמין וברו"הק סכ"ה שיהי' לה ולד לכן לקחה אברהם. גם טעם ותהי שרי עקרה ר"ל עבור שנקראת שרי ביוד שהוא אות של עולם הבא שנברא בי' ולכן היתה בזה העולם רק אין לה ולד למטה אבל למעלה נשמת של הצדיקים יש לה זש"ה (שם) אחות לנו קטנה ר"ל עבור אות יוד שהיא קטנה מכל אותיות עבור זה ושדים אין לה שלא היתה יכולה להוליד בנים לזה העולם ומה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה ר"ל שיתן להעיקר מטרון שהוא אות ה' וקרי כאן ביום שידובר ב"ה ז"ש (רות א) ורו"ת דבקה ב"ה ודרז"ל ורות דבקה בה ונתגיירה לקיים תור"ה ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ שהולידו זרע בשעה שקול התור נשמע בארצינו הוא אות ה' בהגיע תור אסתר בת אביחיל כי אבא יסד ברתא (משלי ג) ד' בחכמה יסד ארץ אז נקרא אברהם אב המון ואברם יקרא אברהם בה' נשלם א בו שם של מ"ה ז"ש בראשי' טו) ד' אלקים מה תתן לי ר"ל שם של מה תתן לי והטעם שאני מבקש שם של מ"ה מ"ה יעשה לי אדם ר"ל שם של מה והוא שם של אדם תפארת אדם לשבת בית (ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי וגו') אות ה' שיתנו לו לאברהם להקרא בשם אברהם בזה יהי' לו ה' ויהי' לו מ"ש (בראשית מז) ה"א לכם זרע תולדות שמים וארץ בהבראם באברהם ז"ש מ"ה נעשה לאחותינו אין לה אות ה'הם שדים בסוד (במדבר יח) אל ד"ד ומי ד"ד שם של אלקים נחלק לב' דדים אל מימין מי משמאל ה' באמצע (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה בשני תיבות אלו סוד גאולה אחרונה ע"פ חשבון זוהר חדש בפ' וישב לחשבון רד"ו שנה ובזה הגלות שבע פעמים רד"ו הרי אלף ת"ע שבק לאלפא קמא ונשאר (תהלים קיט) עת לעשות לד' כשהפרו תורה זכו יהי' בעתה ומתחילת הבריאה הקב"ה מגיד מראשית אחרית יהיה או"ר ויה"י אור והוא חשבון שהיה ישראל במצרים ארבע מאות ושלשים שנה ואח"כ (שמות טז) מ"ם שנה במדבר עד בואם אל ארץ נושבת (דברים יב) אל המנוחה ואל הנחלה וז"ש (דברים ד ויוציאם מכור הברזל "כור "הברזל עולה ת"ע ז"ש (שמות ג) ואני ידעתי כי לא יתן אתכ' "מלך "מצרי' לעלות שלא השלימו וז"ש (בראשי' לז) וישלחהו "מעמק "חברון עצה העמוקה הקבור בחברון שהוא אברהם הקבור שם שרצה לתקן קלקול של א"ה שחטא בשם הויה אבא וקלקול של הבל שחטא בשם אהי"ה אימא וראיה שהוצרך אברהם לתקן חטא של הבל לבד הנפש אשר תיקן אברהם בגלגולו נפשו של אד"ה בענין ע"ז קלקל א"ה וקיים בנפשו (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש ושיבר צלמי אביו ויצא ממנו פסולת ישמעאל שהיה מצחק בע"ז ולכן נקרא אדם גדול בענקים הוצרך לתקן ג"כ חטא הבל כמ"ש הקב"ה (בראשית יב) קום "התהלך "בארץ "לארכה ר"ת ה"בל לכן הי' אברהם (בראשית יב) הלוך ונסוע הנגבה גושפנקא דאקשרו ביה שמיא וארעא (בראשית א) את השמים ואת הארץ שהוא ר"ת של שם אהי"ה א"ה ושני אותיות אחרונות ר"ת של שם הויה ו"ה כי בזה החשבון שהיו ישראל בכור הברזל תקנו שני שמות אלו אבא ואמא הויה ואהי"ה שהוא סוד זוכר חסדי אבות ע"ב קס"א שהוא מילוי הויה ואהי"ה ביודין שהוא מוטל על אבות העולם לתקן ואבות תקנו "רגל המרכבה שהוא ע"ב קס"א לכן אמר (בראשית יב) את הנפש אשר עשו על רבים קאמר ר"ל שתיקן הנפש אשר עשו אבא וברא שהוא אדם והבל בחרון אפו של עולם הוצרך אברהם לתקן. והנה ידוע י"פ הויה עולה חברן י"פ אהי"ה עולה עמק וז"ש (בראשית לז) וישלחהו מעמק חברן לתקן ב' שמהן אלו שניהם יחד עלו (תהלים קב) כי עת לחננה כי בא מועד של גאולה כבר בא מאחר שהיה עת שנה בגלות אז עת רצון. והנה תיקן הוי"ה אהי"ה הוא נרמז (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה ב' שמות אלו בגי' מה אד"ענוטריקון אלף ד' מאות עין אז ארישנה לכל עשר אומות קני וקניזי וקדמוני שהראה לו הקב"ה אח"כ לכל ד' מלכיות גם גלות מצרים הראה לו כי מן גלות מצרים נודע זה הגלות האחרון שהראה לו אח"כ שירד העי"ט על הפגרים (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה ר"ל גלות מצרים לא יהיה רק עד דור רביעי ולא יותר כי לא היו שם רק דור שהוא רד"ו אח"כ ישובו אבל גלות אחרון אמר (שם) כ שלם עון אמורי הוא עשו (וד' אמר המכסה אני מאברהם ר"ת "הפלגה "אנוש "מבול) ודור הרביעי ישובו הנה אנשי סדום הוא דור רביעי שכל אלו הדורות תקנו זרע של אברהם ע"כ הוצרך הקב"ה להודיע שיקבל עליו שכר כולם ויסכים בכליון שלהם ולתקן אח"כ הדורות ההם והוא אב המון גוים:
(בראשית טו) ויקח לו את כל אלה תורה הראה לו וקרבנות של מנחת עני הראה לו לקבל זה הראה לו גיהנם שהוא נחלק ג"כ לג' פתחים ג"פ אלה בגי' גיהנם ז"ש ויקח לו את כל אלה ר"ל ק"ח הוא חשבון גיהנם שערה פיה לבלי ח"ק וי' הוא חרבו של מלאך המות פיות, את כל אלה ג"פ של תורה שהיו הלוחות ג"כ נחלקין ג"פ אלה כי ג"פ אלה היו טפחים בלוח אחד ובשתי לוחות ב"פ ח"ק אלה העדות לוחות העדות החוקים והמשפטים.
(שם) ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך בכאן הראה הקב"ה לאברהם קח דרין דרין הן הן ע"ב צדיקים שצריכין להיות בכל דור אלה מול אלה אלה בא"י ל"ו ואלה בח"ל ג"כ ל"ו ז"ש ויקח לו את כל אלה לו דייקא כי היא עבור מידתו של אברהם שהוא חסד לכן ויבתר אותם בתוך חצי המרכבה בא"י שהוא מצד ימין וחצי מרכבה בח"ל שהוא מצד שמאל ז"ש (שם) ויוצא אותו החוצה ויאמר לו כה והיה זרעך מנין צ"ו כה יהיה זרעך שיהיה כאברהם המה יהיו בכל דור ודור מנין שלו שהוא חסד לאברהם ז"ש (שם) הבט נא השמימה (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מול אלה וכן התורה הנתנה בלוחות ג"כ ו' טפחים על ו' טפחים מנין אלה וכאן הראה לו שבירת הלוחות ז"ש ויבתר אותם בתוך והוא עבר בין הגזרים ר"ל מדת אברהם שהוא חסד עבר בין הגזרים כי אלו לא נשתברו הלוחות לא היה ח"ו תקומה לישראל. גם בכאן הראה לו שגם שברי לוחות מונחים בארון והיה יוצא עמהם למלחמה ז"ש והוא עבר בין המרים גם קריעת ים סוף הראה לו (תהלים קלו) לגוזר ים סוף לגזרים על י"ב גזרים מנין הו"א ובשם של ע"ב קרע, הים שהוא שם של חס"ד והתחלתו וה"וא ז"ש והוא עבר בין הגזרים. וד' אמר המכסה אני מאברהם ס"ת הים שהראה לו הקב"ה קריעת ים סוף אשר אני עושה שהוא סוד ירה בים שגם לסיטרא אחרא יש שם של יר"ה 'כי 'גר יהי"ה את זרעך תחת קליפות מצרים שהוא חסירה א' מן רי"ו ז"ש כפל לשון המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כפל אני אני כי שם של אני הוא אמצע השם וה"ו התחלה ובתיקונים איתא עיקר וכלל שם של ע"ב הוא אני והו"א ז"ש אם אני כאן הכל כאן ר"ל כשזה השם הוא כאן הכל כאן כי הוא כלל כל השם (דברים לב) כי אני אני הוא ז"ש במדרש מן אני של בו"ד אתה יודע אני של הקב"ה אני פרעה ונעשה יוסף שלטון ז"ש עשו (בראשית כז) ברכני גם אני כי לי יש אני כמו בקדושה:
לך לך מארצך בז"ח מפרש על ענין הנשמה כשהיא יורדת לגוף. והנה לפי זה נרמז כאן בפ' ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם על ענין הנפש היורדת לזה העולם כי אברהם היה שורש לכל הנפשות ואברכך על יצחק שהוא שורש כל הרוחות ואגדלה שמך על יעקב שהוא שורש לכל הנשמות כי כל אחד מישראל כלול מג' אבות ומזה הטעם נקרא (יחזקאל כא) חלל רשע ר"ל רשע עושה חלל בקרבו שמסתלקין ממנו תלת קיטרין דיליה שהם נפש רוח ונשמה וכן תעיין במלת חלל רשע ותמצא מה הוא החלל שעושה הרשע דהיינו שמסתלקין ממנו ג' שרשין העליונים שהם אברהם יצחק ויעקב שכן חלל רשע בגי' ת"ר ל"ח כמנין אברהם יצחק יעקב וכן ג' תפלות שתקנו בכל יום אבות העולם לקבל ג' קטרין שאין תפלה שלנו נשמעת אלא אלא דרך מערת המכפלה ששם ג' אבות לזה אמר לנשמה לך לך מארצך ג' לשונות כנגד ג' תפלות וחוזר ומפרש שג' תפלות הם באים מג' אבות ואעשך לגוי גדול תפלת שחרית של אברהם ואברכך מנחה ואגדלה שמך זה ערבית ועז"א והיה ברכה ר"ל שרמז על סוד הברכות שהברכות על ראש צדיק באים בהשתלשלות ג' אבות ומזה הטעם איתמר בשבת (שמות לא) מחלליה מות יומת לשון חלל בסוד חלל רשע כי בשבת עולין התפלות ג' עליות מג' קיטרין נר"ן כמ"ש (ישעיה נח) וקראת לשבת ענג ר"ת "עדן "נהר "גן שהם ס"ת נפש רוח נשמה והם סוד ג' סעודות נמצא איש המחלל שבת מסתלקין ממנו קטרין נר"ן נמצא חלל רשע נקרא לשון מחלליה מות יומת. ולפי הזוהר לך לך דמסר קב"ה לנשמה מאה מפתחין כחושבן לך לך לזה חוזר הפסוק השני ומפרש ענין מאה מפתחין אלו מה הן ואעשך לגוי גדול זה אברהם שהוא בהיפך אתוון בר מאה שהוא אדם גדול שתיקן קומה של א"ה שהיה ק' אמה וכשהיה אברהם בן מאה עשה משתה גדול ונתקיים אז ואעשך לגוי גדול. אח"כ אומר ואברככה זה יצחק דאיתא גביה (בראשית כו) ויזרע יצחק בשנה ההוא מאה שערים וטעם שזרע מאה שערים ויברכהו ד' שאותן מאה שערים לקבל מאה ברכות. ואגדלה שמך זה יעקב שתיקן תהלים בביתו של לבן ויש בספר תהלים ק' פעמים שם וכן בתורה שהוא חתמו של יעקב כמ"ש בתקונים (שיר ח)שימני כחותם על לבך כח תם ויש מוזכר בתורה מאה פעמים שמים שהוא דרגא דיעקב דאיקרי שמים. וז"ש כל מעשיך לשם שמים מאה פעמים שמים בתורה. ומאה פעמים שם בתהילים שהוא מסוד תורה שבע"פ. וז"ש ואגדלה שמך כמנין שם שיש בתהילים שהם רומזים על סוד ק' שמות בסוד שיעור קומה של אד"הר. והיה ברכה כנגדם תיקן ג"כ מאה ברכות בכל יום וז"ש (תהלים ח) ד' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ. אל תיקרי מה אלא מאה שהם לקבל פעמים שם שבתהילים. אשר תנה הודך על השמים לקבל ק' פעמים שמים שבמקרא. מפי עוללים ויונקים מיד כשבאים לזה העולם יסדת עוז למסור להם ק' מפתחין. וכן בסטרא אחרא עד מאה כח השד כדאיתא בפ' ע"פ מאה ואחד פקע שדא. לכן נקרא אברהם אב המון בגי' מיכאל שהוא מלאכו של אברהם שהוא עולה מאה ואחד. לכן מאה כבלים הם בסטרא אחרא לקבל מאה תוכחת ז"ש למען צורריך להשבית אויב ומתנקם. לכן סמכה פסוק (תהלים קלה) ד' שמך לעולם ואח"כ ד' בשמים הכין כסאו:
אחר הדברים האלה ויהי דבר ד' אל אברהם במחזה אל תירא אברם אנכי מגן לך. במדרש (תהלים יח) אמרת אלקי צרופה שצירף הקב"ה לאברם בכבשן האש מגן הוא לכל החוסים בו שאמר לו אנכי מגן לך. מה הוא ענין צירוף של אברם למגן אבות הענין הוא תיקון של אד"הר שחטא בע"ז. ולכן הוצרך לצרפו בכבשן האש לקיים קרא פסילי אלהיהם תשרפון באש. וזה כוונת הגמ' לא היה אדם שקרא להקב"ה אדון עד שבא אברהם. אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם דניאל ט) ועתה אלקינו וגו' למען אדני למען אברהם שקראו אדון. בכאן מק' וכי קצרה ידו של דניאל לומר בקיצור בשביל אברהם למה אמר למען אדני. אבל הענין לפי שאברהם היה תקוני קדמאה של אד"הר שקילקל בנפש בע"ז. ואברהם הוצרך לתקן את הנפש אשר עשה בחרן. והוצרך להקריא שמו שלהקב"ה בפי כל הבריות שהוא אדון יחיד. לכך הוצרך לקרוא להקב"ה אדון. וז"ש אף דניאל שכן ג"כ בדניאל אמרינן בגמ' פ' חלק ת"ר שלשה היו באותו עצה הקב"ה ודניאל ונבוכדנצר דניאל אמר איזיל מהכא דלא לימא פסילי אלקיהם תשרפון באש וגו' ולפי שהיה דניאל מתירא מזה הוצרך להתפלל למען אדני שלא ילכוד במצוד' של פסילי אלקיהם ויארע לו כמו שאירע לאברהם לכן אמר למען אברה' שקראו אדני עז"א (תהלי' יח) אמר' אלקי צרופה שהוצרך הקב"ה לצרף לאברהם בכבשן האש מטעם שהראה אברהם לכל העולם שהקב"ה אדון יחיד עבור זה שילם הקב"ה שכרו ואמר אנכי מגן לך שכן מגן בגי' אדון יחיד וכן (חבקוק ב) ה' בהיכל קדשו שמה שזכו ישראל שהי' צ"ג כלים במקדש ז"ש שכרך הרבה מאוד שהראה הקב"ה באותו פרק ב"ה בנוי גם הראה לו ענין א הגלות לכן פתח מתחלה בב' לשונות מן עשרה לשונות נבואה שהוא דבר ה' במחזה ושניהם מורים על גלות בדיבור כנגד גלות מצרים (בראשית מב) דיבר אדוני הארץ אתנו קשות במחזה חזות קשה הגיד לי על ד' גלות שזכר שם ישעי' שהוצרך הקב"ה להראות לאברהם קילקול של אד"הר שהיה מתחלה כלול מכל ס' ריבוי נשמות ובחטאו יפלו ד' ירידות וצריך להעלות נצוצות שלהם למעלה לכן אמר במ"ר ד' דברים הראה הקב"ה לאברהם תורה וב"ה גיהנם וגליות שהם על סוד הנצוצות שנפלו בעמקי הקליפות שמעלין אותן ע"י התורה וע"י המקדש וזה ענין גיהנם מוריד שאול ויעל וכן הוא ענין גליות להעלות משם נשמות הנדחות זה כוונת הגמרא לא גלו ישראל בין האומות אלא כדי להרבות הגרים ר"ל הנשמות שנפלו בין האומות צדקת פרזונו בישראל ז"ש ידוע תדע אמרו במדרש ידוע שאתה מפזרם תדע שאתה מכנסם ר"ל הפיזור שפיזר הקב"ה לישראל בין האומות הוא מטעם כדי (תהלים קמז) שנדחי ישראל אח"כ יכנס וז"ש משלו לאדם שזרע סאה חיטי' כדי להוציא כמה כורין אמר משל של חיטי' לפי שעץ שאכל אד"הר חטה היה ובחטא של אד"הר יפלו כל הנשמות בקליפות ונסתלק ממנו באותו פרק כ"ב אתוון התורה שהוא כמנין חט"ה ז"ש עתידין הצדיקים שיעמדו בלבושיהם ק"ו מחטה לרמז על ענין זה קום התהלך בארץ שאמר הקב"ה לאברהם קו"ם נוטריקון ק"ו מחטה שאברהם הוציא יקר מזולל נשמות העשוקות שהם הנשמות של צדיקים לכן "התהלך "בארץ לארכה ר"ת הבל שכל נשמות של צדיקים באים מסטרא דהבל ז"ש כי לך אתננה לך דייקא כי מלאכו של אברהם הוא מיכאל שהוא מקרב רחוקים ומקרב נשמותיהם של צדיקים (בראשית יד) מלכי צדק מלך שלם הוא מיכאל שהוא מוציא לחם ויין שהם סוד נשמות ורוחות של צדיקים לפי שהוא כהן לאל עליון ואע"פ שאברהם הוציא ג"כ נשמות טהורות שנתערבו מסטרא דקין כמ"ש (שם טו) וב"ן מש"ק בית"י ס"ת קין ומתרין סטרין הוצרך אברהם להוציא יקר מזולל לכן בית"י דמש"ק אליעז"ר ס"ת יקר שעליו מוטל להוציא יקר ז"ש במחזה שמחזה שדי יחזה כל הנשמות עד סוף כל הדורות נשמת שדי תבינם ועליו קאמר אנכי מגן לך שהראה לו הקב"ה שכרן של צדיקים גם רמז במלת מגן לך לפי שלא היה אדם בעולם שקרא להקב"ה אדון עם רק אברהם לפי שאברהם הי' תיקון אד"הר שקלקל בתרין שמהן שהם הוי' אדני לכן הוצרך לבא אברהם לתקן שניהם (בראשית כו) ויקרא השם ה' אל עולם שהקרא בשם של הוי' בכל העולם וגם שם של אדני ז"ש לו הקב"ה ויוצא אותו החוצה שאמר לו הקב"ה צא מאיצטגנינות שלך במלת צא נרמז התיקון שלו שיתקן תיקון תרין שמהן כמ"ש הקב"ה לנח צא מן התיבה שבמלת צא הראה הקב"הלנח התיקון שיתקן קלקול אדם דהיינו ב' שמות הוי' אדני שסודם צ"א ודבר זה תלמוד מן התיבה כדאית' בזהר שהתיבה בנוי' על שמא גליפא שהם סוד תרין שמהן אלו משולבים כזה כשתקח א' של אדני ותצרף עם י' של הוי"ה י"פ א' הרי י' אח"כ ד' של אדני עם ה' של הויה ד' פעמים ה' הרי ך' אח"כ נ' של אדני עם ו' של הויה ו"פ נ' הרי ש' ואח"כ תצרף יו"ד של אדני עם ה' אחרונה של הויה ה"פ י' הרי נ' תצרף יחד הרי ש"פ כחשבון התיבה שהיתה ש' אורך נ' רוחב ל' גובה הרי ש"פ והוא השכר של צדיקים בסוד ישעיה סא) בגדי ישע וזה שאמר הקב"ה לאברהם שיצא ורמז במלת צא לתקן איצטגנינות שלך וליחד תרין שמהן אלו ויאמר כה יהיה זרעך שגם ישראל כל ענינם ליחד תרין שמהן הנרמזים במלת כה יהיה כה הוא סוד אדני יהיה סוד הויה (זכרי' יד) ביום ההוא יהיה ה' אחד שלעתיד לבא ישעיה ל') יהי' אור הלבנה כאור החמה וב' אותיות האחרונות של שם הוי"ה שהם ו"ה יהיה י"ה ר"ל במה יהיה אור הלבנה כאור החמה ז"ש יהיה כשתיקן ישראל אותיות הויה בסוד יהיה (שמות ל) בד בבד יהי' כמ"ש בב"י בד הוא בא"ת ב"ש ש"ק שאז יתקנו הקליפות יהיה דייקא ולכן מיד לאחר שאמר הקב"ה לאברהם צא מאיצטגנינות שלך א"ל אנכי מגן לך מגן דייקא שהוא בגימטריא (חבקוק א) יהו"ה בהיכ"ל והוא מדה כנגד מדה מאחר שאברהם יחד הויה עם אדני שהוא בסוד ד' בהיכל לכן שכרך הרבה מאוד והשכר הוא בסוד מגן (ישעיה מ וסב) אתו ופעולתו לפניו בסוד (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך שהם בגדי יש"ע ז"ש (בראשית יח) וירא אליו ה' באלונ"י ממר"א שהוא בגימ' יש"ע והיא מדה כנגד מדה שהראה לו שם של הויה בשילוב של אדני שהוא סוד פתח האוהל והוציא חמה מנרתקה חמה הוא שם של הויה (תהלים פד) כי שמש ומגן ה' הוא אדני:
או אמר במחזה בלשון תרגום לפי שאברהם הי' קדמאה לגרים שתיקן כל הנפשות של גרים עד סוף כל הדורות וידוע שהגרים הם בסוד קליפת נגה שהיא נקראת תרגום בסוד שנים מקרא ואחד תרגום שמתקנין בע"ש קליפת נוגה דשרי בחבורא ומסיים בפרודא. ז"ש (בראשית יג) הפרד נא מעלי שאמר אברהם ללוט שהיתה יניקתו מקלופת נוגה שמסיים בפרודא "נא נוטריקון נוגה ארמית לכן נקרא אברהם אב המון גוים נתתיך ר"ת אב נוגה שהוא אב שתיקן נוגה בכל הגרים וגילה הקב"ה לאברהם אנכי מגן לך בסוד קליפות נוגה שניתקנה בימי יון כ"ש בהתחלת החכמה בסוד מלך עוזר ומושיע ומגן ז"ש אנכי מנן לך לך דייקא שבברכה דילך שהיא ברכת מנן אברהם שם נתקנה קליפת נוגה שנקראת מחזה שהיא סוד תרגם והוא סוד ויפל "תרדמה על אברם שהוא בגי' תרגום ויהי השמש לבא שהוא סוד ע"ש בין השמשות שאז קליפות נגה עולה למעלה והוא סוד העיט על הפגרים והנה תנור אש הוא סוד שלהובתא דנחתא מתחות כורסיא בסוד (תהלים צב) בפרוח רשעים כמו עשב לפי שאברהם הוא תיקון של א"ה והוא גרם קליפת נוגה נכנסה כולה בטומאה בתרדמה שלו אבל אברהם בתרדמה שלו תיקן מזה הראה לו הקב"ה בענין הקרבנות שאז באותו פרק ג"כ קליפת נוגה עולה למעלה בסוד (ויקרא א) זאת תורת העולה היא העולה קרי על הקרבן הוא העולה כתיב שבאותו הפרק אדם ר"ע בליעל רוצה ג"כ לעלות עמה ונפקא שלהובותא דאשא מתחות כורסיא. גם רמז בענין קרבנות ד' קליפות שראה יחזקאל כל אחת היא משולשת בסוד (שמות יד) ושלישים על כלו עגלה משולשת לקבל רוח סערה איל משולש לקבל ענן גדול עז משולש לקבל (יחזקאל א) אש מתלקחת ותור וגוזל לקבל קליפת נוגה וקרא אותו תור שהוא עוף טהור כשזוכין ישראל אזי הוא טהור וראוי להקרבה להיכל המלך ואם אינן זוכין אזי הוא תור סוד גוזל סממות בידה תחפש שהוא גוזל השפע מישראל ונכנס כולו בטומאה בסוד טיקלא שהיא דמעת העשוקים אשר (איכה א) אין לה מנחם וכן אימה חשיכה גדולה נפלה רמז על ד' קליפת אלו מלמטה למעלה כנגד קליפת נוגה אומר נופלת שכן היא עולה ויורד בסוד נחשא דפרח באוירה כשישראל זוכין היא בעליה כשאינן זוכין היא בירידה שנופלת בקליפה ומזה הטעם אמר ידוע תדע ידוע שאני מפזרם בסוד פזר לרשעים רע לעולם תדע שאני מכנסם לעלות למעלה במקום קדוש שהוא עולם החבור. כי גר יהיה זרעך שעיקר ירידתן לארץ מצרים לתקן קליפות נוגה ולהעלות נשמות של גרים לכן ארבע מאות שנה לקביל ד' קליפין כל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הרי ת'.. גם לפי שאברהם הוא תיקון של א"ה שקלקל בע"ז וגרם ת' של מות שנכנסה בתיבת (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ שהוא סוד אות ת' נכנסה באותיות אור עד שבו אברהם. ואמרינן בגמרא מסכת ע"ז של אברהם אבינו ת' פרקים הוה לפי שמדת אברהם הוא חסד שהוא שם של ע"ב שיוצא מן חכמה עילאה אברהם הוא אב בחכמה יש בשם של ע"ב שבחכמה במלוי יודין כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י ד' יודין כל אחד כלולה מי' הרי ת' עלמין דכסיפין והוא סוד (שם כג) ארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם לעפרון שהוא רע עין לקביל ת' בתי דינין דכסיפין דיליה ז"ש (שם) בכסף מלא יתננה לי כסף דייקא שהוא חסד שבא ממילוי חסד שהוא שם של ע"ב ז"ש (שם) ותמת שרה בקרית ארבע שרה שהיא היתה גלגול חוה תקנה ו"ת מן ותרא שקלקלה חוה לכן אמר בכאן ותמת שרה פתח בו"ת מן מות בקרית ארבע דייקא בארבעה יודיןשהם במלת ע"ב בהם השלימה שרה תרין אתוון אלין וז"ש שהוצרך יצחק להיות בן מ' שנה (שם כה) בקחתו את רבקה כי רבקה נשמתה של חוה בסוד (שם כד) ויביאה האוהלה שרה אמו ממש שהיתה חוה ולכן כשמתה שרה נתבשר אברהם הנה ילדה מלכה גם היא שבאותו פרק נולדה רבקה כמ"ש (קהלת א) וזרח השמש עד שלא שקעה כו' כי נשמת שרה נכנסה ברבקה לפי ששרה לא תקנה רק ב' אתוון. של מות אבל מ' של מות הוצרך יצחק שהוא היה ממש נשמת אדם וחוה כדאיתא בתיקונים ואז תיקן ג"כ מ' של מות ולכן בן מ' הוצרך להיות בנשואין של רבקה. ובזוהר איתא שבלידת משה נתקן (שמות ב) ותרא אותו כי טוב הוא אותו קלקול של חוה (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ למאכל ונתמלא הבית אור שנתקלקלה חוה בת' של ותרא ולא פסקה זוהמ"ת הנחש לדעתי עד שקבלה תורה ו' בסיון שאז נתקנה ו' של מות ובמ' יום שהיה בהר שקיבל לוחות נתקן מ' של מות לכן דרשו (שמות לב) חרות על הלוחות כשניתנה התורה למשה במתנה שהוא ביום מ' שבתחלה היה לומד ושכחה עד שנתנה לו במתנה בסוף מ' יום ואז היתה חרותה על לבה אל תקרי חרות אלא חירות שבאותו שעה נעשה חירות ממ"ה מות דייקא שבאותו הפרק נשלם התיקון של אותיות מות וצריך ליתן טעם למה לא נתן הקדוש ברוך הוא למשה מיד במתנה ולמה המתין עד סוף מ' בדרך הדרש לפי שבסוף מ' עשו ישראל העגל והקדוש ברוך הוא אמר למשה (שם) ואעשה אותך לגוי גדול שדרשו רז"ל שלא חזר דבורו של הקב"ה ריקם שכן בני רחביא רבו למעלה שהיה למעלה מס' ריבוי ונמצא באותו שעה שאמר הקב"ה למשה (שם) ואעשה אותך לגוי גדול אז נתנה תורה למשה במתנה כי התורה היא ס' ריבוי אותיות כנגד ס' ריבוי נשמות של ישראל והקב"ה הבטיח למשה שיהיה הוא כליל מס' ריבוי ושמות ז"ש במס' גיטין לא נתנה הקב"ה התורה אלא למשה לבדו ומסיק לפלפלא בעלמא ולכן כל זמן שלא היה משה כלול מס' רבוא היה לומד ושכחה עד שנתן הקב"ה למשה פלפול במתנה כמ"ש ר' חנינא לר' חייא בהדי דידי קא מנצית אלו משכח תורה מישראל מהדרינא וזה ג"כ המתנה של משה שבפילפולו היה מהדר התורה אבל לפי מה שאמרנו הוצרך דוקא לתקן ביום מ' לתקן מ' של מות (משלי יו) חמת מלך מלאכי מות שבאותו שעה שעשו עגל (שם ה) רגליה יורדת מות (שם טז) ואיש חכם זה משה יכפרנה וזה הראה לו הקב"ה לאברהם אנכי מגן לך ר"ל כשמקבלין הדברות שמתחילין אנכי מגן לך דייקא שלא יוכל משה לקבל התורה עד שנתן לו קלסתר פניו של אברהם "שכרך "הרבה מאוד ר"ת משה שאז פסקה זוהמת נחש כמבואר בפסוק (בראשית ג) והנח"ש הי"ה ערו"ם ס"ת משה שעיקר התיקון היה כשקיבל הלוחות כ"ש ויקח לו א את כל אלה אלה דייקא (דברים ד) אלה העדות והחוקים הם לוחות העדות שהם ו' טפחים על ו' טפחים מנין אלה וכל הלוחות היו ח"ק טפחים נרמז במלת ויקח ז"ש ויבתר אותם בתוך על ב' לוחות שנרמזים (שם) אלה העדות והחוקים שהם ב"פ ח"ק. גם במלת אלה נרמזת בו התורה שהיא ה' ספרים ובראשית ב) אלה תולדות השמים בה' בראם והוא ה"פ אור שביום א' בראשית כדאיתא במדרש כנגד ה' חומשים ה"פ אור ובג' אל"ה שהוא אלף ל"ה:
או יאמר מן י' לשונות של נבוא' לא דיבר עם אברהם אלא בב' בדיבור ובמחזה שרמז על ב' שמות דבר ה' כנגד שם של הוי"ה מחזה נגד שם של אדני שהוא מחזה שדי והן תרין שמהן שאמרנו שהם ד' בהיכל קדשו והראה הקב"ה לאברהם ד' דברים התורה והמקדש התורה נרמזה במלת אנכי והמקדש במלת מגן לך שכן היו במקדש צ"ג כלים כדאיתא במסכת תמיד שהוא לכבוד "אדון "יחיד ד' "בהיכל כל זה עבור אברהם שנצרף בכבשן האש גץ היוצא מתחת הפטיש ובשבילו העם בחר לנחלה לו נחלה דייקא (תהלים קלו) נחלה לישראל עבדו וכן קחשב במשכן צ"ג דברים בפ' נשא לפי שיש בין דור המבול לדור הפלגה ש"ם שנה וכן משנולד יעקב עד שקבלו ישראל את התורה וזה נרמז דבר ה' שהוא על שם של הויה במחזה ע"ש של שדי (במדבר כד) במחזה שדי יחזה וזה היה טעות פרעה שחשב שיהיו ישראל במצרים ש"ם שנה משנולד יעקב שהיה ראוי לירד בשלשלאות של ברזל ולפי דברי הכנפי יונה שפסוק (ישעי' מא אורח ברגליו לא יבא דאתמר גבי אברהם בהריגת ד' מלכים שזכה אברהם באותו פרק לרתיכא קדישא שיסודו ארגמן ע"ש. והנה לזה אמר הקב"ה לאברהם בדבר ה' במחזה כשתצרף דבר ה' אל במחזה הרי סוד ארגמן שהוא בג' רצ"ד לאחר שנלחם אברהם עם נמרוד שהוא בס"א עולה ג"כ שיסודו ארגמן לכן אמר אנכי מנן לך לך דייקא שכבר מדתו של אברהם נקרא אור כמ"ש (שם) מי העיר ממזרח שדרשו רז"ל האיר באלוף וכן שם של אברהם מורה על האור שדרשו זרח בחושך אור על אברהם שהוא צירף א' מן ק"ך צירופים הוא אור בהם ז"ש אנכי מגן לך שבאותו פרק זכה אברהם לאור דארגמן שבאותו פרק זכה לאורה ומגן לך דייקא כשתצרף אותיות אור הרמוזים בשמו עם אותיות מגן הרי ארגמן לקביל נמרוד שנצח אברהם באותו פרק. גם סוד ארבעה מלכים את החמשה שנתעסק אברהם להגביר ד' אתוון של שם הוי"ה את החמשה ה' אותיות של שם אלהים ז"ש דבר ה' מורה על ד' אותיות הוי"ה במחזה מורה על חזות קשה שהוא שם של אלהי"ם שהמתיק אברהם חזות. קשה עם שם של הוי"ה כנרמז במלה דבר ה' גם אמר בדיבור ובמחזה הראה הקב"ה הגלות שהם כפולים (איכה א) ישתרגו עלו על צוארי א'קשה וא' ניחא כדאיתא במדרש רבה פ' ויצא. בירושלמי במס' ברכות אלישע דכתיב בי' (מלכים ב ב) ויהי המה הולכים הלך ודבר דפליגי בי' ד' אמוראי חד אמר בק"ש היו מתעסקין דכתיב בי' (דברים ו) ודברת בם. גם בכאן נוכל לומר דבר ה' מדבר בק"ש שגילה הקב"ה לאברהם סוד נפילת ד' מלכים בד' חלקים שנחלקה ק"ש כדברי ר' יהושע ב"ל בזוהר חדש שהראו לו בג"ע מתחילה מב' חדרים כנגד אותן בני האדם שכוונו בפ' ראשונה אח"כ ראה ע"ב מדורין על אותן בני דם שכוונו בפ' שנייה עד ושמתם אח"כ הראו לו נ' שערים לאותן בני אדם שמכוונים מן ושמתם עד ויאמר אח"כ ע"ב היכלות לאותן בני אדם שמכוונים מן ויאמר עד אמת עם חזרת ג' תיבות ה' אלהיכם אמת כשמתפללין עם הציבור. (משלי ח) אשרי אדם שומע לי זה שמתפללין שמע ישראל אדם דיוקא שהוא משלים רמ"ח אברים של אדם לשקוד על דלתותי כשהוא מתפלל עם הציבור אז משלים רמ"ח אברים ז"ש (שם) כי מוצאי מצא חיים כי (שם ג) רפאות תהי לשרך שכל תיבה משלים אבר אחד. הנה ד' חלקים אלו של ק"ש הם כנגד ד' אותיות השם לכן אמר דבר ה' בק"ש נשלמו ד' אותיות הוי"ה זה ע"פ רעיא מהמנא פ' שופטים לדין סמא"ל בסייף שהוא ק"ש שהוא חרב של הקב"ה ו' רישא דחרבא ו' גופא דחרבא ה"ה הן תרין פיפיות דילה נרתקא דחרבא הוא אדני. והענין כי בב' יחודין שמע וברוך יש בכל אחד ו' תיבות והוא סוד (במדבר יג) וישאהו במוט בשנים כמ"ש אתוון דיחודא הורגין סמא"ל ובת זוגו והוא סוד רמ"ת של פנחס (שם כה) וידקור את שניהם שהם סמאל ובת זוגו. ולדעתי שהוא סוד במחזה שהוא סוד (שם כד) מחזה שדי יחזה מחזה בגי' ס' הם ששים גבורים של ק"ש ס' אותיות שיש בפ' ראשונה משם של הוי"ה ולפי התקונים שיש ס' דבוקים בק"ש שהנותן ריוח לדבקים מצננין לו גיהנם ומלת שד"י נוטריקון ששים דבוקים יפרד יחזה י"ת אזכרות בק"ש וי"ב תיבין דיחודא נרמזו במלת ז"ה ז"ש אנכי מגן לך במלת מגן נרמזו סוד תרין יחודין העליון לסיים אחד שהוא כנגד שם הוי"ה יחוד התחתון ברוך ומסיים ועד שהוא שם של שדי נרמז במלת שם כבוד אצרף שדי עם הוי"ה הרי ברוך ש"ם כשתצטרף ועד עם אחד כי במלת ועד נרמזין ג"כ אחד כדאיתא בזהר תרומה דכתיב (זכריה יד) ה' אחד ושמו אחד רק שצריכין אנו לרמוז אותיות אחד באותיות מחולפים ו' של ועד היא במקום א' של אחד באתוון ידועין א"ב של א"ו ב"ה ע' של ועד בחילוף אהח"ע במקום ח' התחילו עבדיה להביא לה בחשאי כדי שלא ישלטו החיצונים תצרף ועד עם אחד הרי, מנן ז"ש אנכי מגן לך שרומז על ק"ש ולפי שעל ק"ש אמר (תהלים קמט) רוממות בגרונם במלת מגן נרמזין ג"פ אל שאמר בזו הפרשה וז"ש בראשית יד) ברוך אל עליון אשר בית מגן צריך בידיך מנן דייקא בב' יחודים של אחד ועד שהוא בגי' מגן באלו הב' יחודים ידקרו שניהם שהם בגי' סמאל ונחש ולפי שחרב פיפיות הוא סוד ב' ההין נתן לאברהם ה' ולשרה ה' שהם סוד ה' חלוקי אבנים שהרג דוד את גליות הפלשתים שנתלבשו בו כל הד' גליות שהם ד' קליפות ולכן נקרא גליות ונקרא (שמואל א יז) איש הבנים שהיה מבונה מכל מום ר"ל שנתלבשו בו כל הד' גליות שהם ד' קליפות. ואמרו רז"ל במס' סוטה בהתיצב הפלשתים מ' יום כנגד התורה שנתנה במ' יום השכם והערב כנגד ק"ש לפי שבשנים אלו מבטלין כח הס"א כמ"ש על (תהלים ד) רגזו ואל תחטאו שירגיז יצ"ט על יצ"הר בתורה ובק"ש ושניהם אלו נרמזין בכאן דבר ה' על התורה במחזה על ק"ש ז"ש (שמוה כ) אנכי רמז על התורה שנתנו הלוחות שמתחילין אנכי למ' יום מגן לך על ק"ש שהם ב' יחודין שאמרנו שמסיימין אחר ועד לכן היה במקדש צ"ג כלים לכבוד ב' יחודין אלו שמורין על ה' אחד ושמו אחד ז"ש ובראשית טו) ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך שנרמז בו אלו הב', דברים תורה וק"ש תורה ניתנה בב' לוחות כל לוח היה ו' טפחים על ו' טפחים מנין אל"ה וגם תרין יחודין אלו שמע ישראל ו' תיבות ברוך שם ו' תיבות תחשוב ופ"ו הרי ל"ו מנין אלה ז"ש (ישעיה מ) שאו מרום עיניכם שהוא ר"ת שמע (שם) וראו מי ברא אל"ה לפי שיש בק"ש י"ח אזכרות וכשתחשוב י"ח בשחרית וי"ח בערבית הרי בק"ש נרמז מלת אלה. ז"ש ויקח לו את כל אלה דייקא וחיבר אותם בתוך שבק"ש ובתורה מבתר הס"א וישאהו במוט בשנים לכן אחר הריגת ד' מלכים שהם כנגד ד' מלכיות של עתיד והם כנגד ד' כתות הטומא' שלמעלה וד' קליפות שראה יחזקאל הוצרך הקב"ה לגלות לאברהם במה שמבטלין אותם ולהרוג אותם בחרב ולז"א (תהלים עו) חרב ורומח ומגן מלחמה סלה שלשתן קאי על ק"ש חרב כמשמעו ורומח רומז על רמ"ח תיבין של ק"ש עם שית תיבין של שמע ישראל מגן ג"כ מורה על ק"ש כמ"ש או אמר ויקח לו את כל אלה שרמוז קיתידרין דרין לקבל קיתידרין דרין שהם תרין סטרין דלעילא מימין רהב שיש לו ל"ו שרים (תהלים כ) אלה ברכב ומשמאל סמאל שיש לו ל"ו שרים (שם) אלה בסוסים אלה מול אלה לבתר אותם בתוך שישראל עומדין באמצע והוא כמ"ש הבחיי ע"פ ישעיה סו) המתקדשים המטהרים על הגנות אחר אחד בתוך שכן ישמעאל עושין יום מנוחה וחג שלהם בע"ש ואדום בא' בשבת וישראל הם באמצע (ויקרא כב) ונקדשתי בתוך בני ישראל בתוך דייקא ז"ש בתוך קאי על ישראל (שמות כה) ושכנתי בתוכם כתיב. או אמר דבר ה' שהראה לו ענין מתן הורה דאתמר בהו וידבר ה' את כל הדברים האלה דייקא ויקח לו את כל אלה ולפי שיש בי' דיברות הר"ך אותיות והם יוד שורות על כל שורה מגיע ס"בכמנין במחזה שהוא סוד ב"פ אל בסוד אל ארך אפים (שמות לד) אל רחום וחנון. וכן הראה הקב"ה לאברה' קחה לי עגלה משולשת שהם ענין קרבנות שכן קרבן בגימ' ארך אפים שהראה לו ענין אריך אנפין אח"כ הראה לו ענין זעיר אנפין שהוא אל רחום וחנון גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ז"ש ויבתר אותם בתוך שהראה לו הביתר שחלק עשרת הדיברות על י' שורות וכל שורה ב"פ אל שהוא מדתו של אברהם חסד אל כל היום חסד עליון בל ימוט לכן היה אברהם בדור כ' שהוא סוד כ' פ' אל מנין אותיות תר"ך ז"ש אנכי מגן לך דייקא שאתה בדור ך' מורה על זו המדה מזה הטעם נתוספה ר' בשמו שהיה ראוי לקרות אבה"ם על שם אב המון גוים כתוב בסוד רזי לפי שאות ר' היא אות ך' בא"ב שמורה על אברהם שהוא בדור ך' לפיכך נח ספה אות ר' באברהם שגלה הקב"ה לאברהם מ"ת שהיא ה' ספרים גם ק"ש שהיא ה' חלוקי אבנים גם ה' שגילה לו המרכבה העליונה שנחלקה לה' וזכה להיכל שנקרא היכל אהבה ומבואר בר"ת "המון "גוים "נתתיך ר"ת נג"ה שכן איתא בזוהר פ' פקודי שבהיכל אהבה תמן כוכב נגה ומבואר בנוסח אהבה רבה שהוא לקבל היכל אהבה כן תחנינו ותלמדינו אבינו אב הרחמן שמזכירין אנו אב המון גוים שהוא אב נגה זכותו של אברהם אב הרחמים כן תחנינו כ"ן נוטריקון "כוכב "נגה: או אמר דבר ה' על תורה שבכתב במחזה על תורה שבע"פ שהיא מנין מחזה ס' מסכתות גם הראה לו נחמות ירושלים (ישעיה מ) דברו על לב ירושלים זהו דבר ה':
שייך להתחלת הסדרא
אמר ג' לשונות בפסוק קמא לקבל ג' דורות שקבל אברהם שכר כולם ומבואר בצירוף של אברהם שהוא בהיפך אתוון בר מאה שאז נתן לו הקב"ה בר כשהיה ק' שנים ואז נעשה (תהלים כד) נקי כפים ובר לבב שאז זיכה וצירוף שנרמזין במלת מא"ה נוטריקון "מבול "אנוש "הפלגה ואע"פ שד' דורות הן שפגמו בד' אותיות הוי"ה שרמז עליהם דוד (תהלים ו) בדמעתי ערשי אמס"ה שלא כנגד עצמו אמר דוד אלא כנגד כל ישראל שהן הן ד' דורות נוטריקון "אנוש "מבול "סדום "הפלגה ונרמזין במלת (דברים ו) מאלהי העמים אשר סביבותיכם ר"ת מבול הפלגה אנוש סדום הן הן ד' שליבות של סולם שראה יעקב ונרמזין בראשי אתוון (בראשית כח) והנה סלם מוצב ארצה ו' של והנה שימוש ד' דורות אלו נתגלגלו למצרים כמ"ש בפרדס בשער השערים דור המבול עליהם אתמר (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דור הפלגה אתמר עליהן ויפץ העם הוא סוד מקושש קם אנשי סדום שהוכו בסנורים מתו בחושך בג' ימי אפילה וד' דורות אלו הוא קופה של שרצים שהיתה תלוי בצוארו של אברהם שהוצרך אברהם לזכך ארבעתן כמו שהראה לו הקב"ה בברית בין הבתרים כנגד דור אנוש אימה שבא אוקייניס והציף שליש של עולם חשיכה בדור המבול שלא שמשו המאורות גדולה דור הפלגה שבנו עיר גדולה וראשו בשמים נופלת כנגד סדום עליו דייקא שאלו הד' דורות היו מרגליות טובה תלוי בצוארו של אברהם שהוצרך לזכך אותן. וא"כ ארבע דורות הן למה לא נרמזין בכאן רק שלשה דורות. אבל הענין שהן הן פגמו בד' אותיות שהן ד' יסודין קדמאין ובאמת עיקר שם של הוי"ה אינן רק ג' אותיות וה"ה היא כפל וכן ג"כ דור הפלגה ואנשי סדום הם גלגול אחד כמ"ש הבחיי (בראשית יט) ואנשי העיר אנשי סדום שאנשי העיר הם ממש אנשי סדום שבנו המגדול א"כ הן באמת רק שלשה הנרמזין בצירוף של אברהם שהוא היה רב שנטל שכר (תהלים יט) בשמרם עקב רב שלן אלו הג' דורות שנרמזין באותיות של אברהם הנשארים שהם מא"ה ובזה תיקנו אברהם קומה של א"ה שהעמיד הקב"ה על מאה אמה. וזה רמז בזוהר שהתחיל הקב"ה לדבר עם אברהם לך לך שהן חשבון מאה שאז כשהיה אברהם בר מאה אז נתקיים ואעשך לגוי גדול שנולד יצחק שהוא היה ממש אדם הראשון ונתקנה קומה שלו שנתקלקלה בג' דורות שנרמזין במלת מא"ה שהם "מבול "אנוש "הפלגה ולכן אמר ג' לשונות כנגד דור הפלגה דאתמר שם (בראשית יא) ויהי כל הארץ שפה אחת מן הארץ ההוא יצא אשור כנגד זה אמר לך לך כנגד מבול דאתמר תמן אלה תולדות נח (שם ט) שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה הארץ אמר ומולדתיך כנגד דור אנוש שהיה עובדי צלמים ואז הוחל לקרוא בשם ה' אתמר מבית אביך שהיה תרח עובד צלמים ולכן מיד אחר פרשה זו אתמר (שם יב) וירד אברם מצרימה כי במצרים נתגלגלו אלו הדורות והוצרך אברם להעלות משם וסוד וירד אברם מצרימה והוא סוד (שם יג) ואברם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב כסף הוא סטרא דימינ' וזהב שמאלא ובמקנה באמצעיתא והם סוד ג' קוים של אברהם יצחק ויעקב חסד דין ורחמים והוא סוד ה' שנתוספה באברהם שהוא צורות ג' קוים ועליו קרמיז אברהם (שם טו) בן משק ביתי דמשק אליעזר משק נוטריקון מן שלשה קוים דולה ומשקה מתורתו של רבו שהיה מתקן ג' קוין שהעולם עומד עליהם שנבררו בב' של בראשית משק ביתי רומזים על בית של אברהם שגם צורת ב' היא מן שלשה קוים והוא סוד אליעזר שכן אליעזר בגי' ג"פ קו ולכן נקרא דמשק אליעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו תורתו דייקא שקיים אברהם כל התורה שהתחלתה בב' של בראשית שנרמז בצורת שלשה קוין שהם סוד אליעזר שעולה ג"פ קו ולכן היו ילידי ביתו שלש מאות וי"ח אמרו רבותינו ז"ל שהוא היה אליעזר לבד שחשבונו עולה שי"ח. וקשה מה ענין זה חשבוןשל שי"ח אבל רזי דמלה יליד ביתו דייקא שהן הן הנשמות שבעולם נחלקין בג' קוין היינו קו החסד וקו הדין וקו הרחמים וזה נרמז במדת ביתו שהוא ב' של בראשית שצורתו ג' קוין שהן ג' ווין של ויסע ויבא ויט וז"ש ואעשך לגוי גדול דסטרא דחסד שאומרים אלהי אברהם ואברכך זה יצחק ואגדלה שמך זה יעקב יכול יהיה חותמין בכולם ר"ל שעל כל אחד מג' אבות קופה של שרצים תלוים בצואריהם ת"ל והיה ברכה בך חותמין ר"ל אומרים מגן אברהם ר"ל לאברהם אמר הקב"ה אנכי מגן לך לך דייקא ששומרים מגן אברהם הן הן שלשה אנשים נצבים עליו דייקא שמרגליות זו תלוי דוקא בצוארו של אברהם כמ"ש מלכי צדק ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ אשר מגן צריך בידיך דייקא הן הן הג' דורות שהיו ופגמו באל עליון עד שבא אברהם ויקרא בשם ה' אל עונם דייקא שנברא בב' שיש לה ג' קוין גם בה' בראם שהוא ג"כ צורת ג' קוין בה' בראם בהיפך אתוון אברהם כי ה' של אברהם ניתוספה לו לאברהם מזה הטעם שהוא תיקן שלשה אנשים נצבים עליו לתקנה ולכו הכין הוא ג' לשונות בחרדל ומיד אחר שראה ג' אנשים אתמר עליו (בראשי' יח) "המכסה "אני "מאברהם ר"ת למפרע מאה שהם ג' דורות שאמרנו וזה היה קודם מפלת סדום לכן במזמור (תהלים א) אשרי האיש זה אברהם שתיקן ג' קוין שנרמזין במלת איש וקחשיב ג' דורות שפגמו בשכינה שנקראת רח"ל רשעים הם דור אנוש חטאים הם דור המבול לצים הם דור הפלגה וכולם נלקו במים בימי אנוש הציף שליש של עולם וגם דור הפלגה הציף ל' אומות לכן אמר גבי אברהם שהיה כעץ שתול על פלגי מים ותיקן הקלקול שקלקלו הדורות שלפניו ונלקו במי' כנגד דור אנוש אמר (שם אשר פריו יתן בעתו שהוא נטל שכר של דור אנוש כנגד דור המבול אמר ועליהו לא יבול ונרמז במלת יבול מבול וכל אשר יעשה יצליח זה דור הפלגה. והנה ב' פ' דסמוכות זה לזה בפרשה לך לך. מתחילת ירידת אברהם למצרים היתה להוציא ניצוצות מן ארץ מצרים שבזכותה קבלו ישראל התורה שבכתב מיד אחר יציאתם ממצרים שאז העלה כל הנצוצות טהרה זה הי' סוד לקיטת הכסף שליקט יוסף במצרים על סוד תורה שבכתב שקבלו בימי משה עז"א (שם) כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו שזה הי' חפצו ומחשבתו של אברהם שירד למצרים והעלה משם ניצוצות שזכו ישראל לקבל תורה שבכתב שנקראת תורת אדני ובפרשה של אחריה נתעסק בהריגת מלך בבל וחביריו שאז נתעסק על יציאת ניצוצות של חכמי התלמוד שהם סוד תורה שבע"פ ע"ז אמר (שם) ובתורתו יהגה יומם ולילה על תורה שבע"פ כמ"ש ע"פ המה מפיו יצא ולכן מסר אברהם את נפשו להציל את לוט ואת כל "רכושו "בן "אחי אברם שהוא ר"ת רבא כמ"ש האר"י ז"ל בלעדי רק אשר אכלו הנערים שנתעסק להוציא ניצוצות של הויות אביי ורבא. ואמר (שם) והיה כעץ שתול לקבל ג' גלגולין כי האדם עץ השדה אעקר בתחלת דוכתין ואצלח. והנה בפ' ראשון קחשיב תלת עבירות שחזרו וננערו ג' דורות אנוש פגמו בע"ז וכנגד זה בא אברהם ותיקן ע"ז ועליו קאמר (שם) אשר פריו יתן בעתו דור המבול פגמו בעריות כנגד זה בא יצחק ותיקן שהוא ראש לנימולין ותיקן ברית כמ"ש במדרש תנחומא (ירמי' לג) אם לא בריתי שהוא יצחק שבשבילו נברא שמים וארץ שנאמר (בראשית יז) את בריתי אקים את יצחק. ויעקב הוא תיקן דור הפלגה כמ"ש אשר פדה את אברהם ר"ל כל הנפש שבא לבית יעקב היה שבעים שבשבילם ניצל אברהם מכבשן האש וחלק הקב"ה ע' שרים כנגד ע' נפש של יעקב ועז"א (דברים לב) זכור ימות עולם על בריות אד"הר שחטא אדם בג' עבירות ע"ז ג"ע וש"ד בינו אח"כ שנות דור ודור שרמז על דור אנוש מבול והפלגה שחזרו ופגמו כ"א ואחד מג' עבירות אלו ומי היה התיקון של ג' דורות אלו חוזר ואומר כנגד דור הפלגה שאל אביך ויגדך עליה אתמר (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב (דברים לב) זקניך ויאמרו לך תרין יצחק ואברהם שהם תקנו דור המבול ודור אנוש עליהם אתמר (ויקרא כו) את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם וחוזר ומפרש שיעקב הוא תיקון הפלגה ראיה מוכרחת ע"ז (דברים לב) בהנחל עליון גוים ובשעת שהנחיל הקב"ה עלינו על כל א' וא' מן הגוים ומתי זה בהפרידו בני אדם בשעת דור הפלגה אז יצב גבולות עמים שבעים למספר בני ישראל שהם ע' נפש ואז נתברר (שם) כי חלק ה' עמו ויעקב המתקן דור שלישי שנקרא חבל המשולש ולכן אמר כנגד יצחק שתיקן דור המבול (תהלים א) ועליהו לא יבול ויעקב שתיקן הפלגה (שם) וכל אשר יעשה יצליח ולפי המדרש שדרש רשעים על דור הפלגה וחטאים סדום ליצים זה אבימלך יש גם לדרוש על ג' עבירות של א"ה הפלגה שפיכות דמים סדום ג"ע כמבואר בענין משכב זכר אבימלך דתיקן אברהם ע"ז לכן קראו מושב לצים כל לצנותי' אסירי בר מלצנותיא דע"ז ולכן כשאמר אבימלך לאברהם השבעה לי, הנה על ריבוי אלהות השיב לו אברהם אנכי אשבע שרמז על היחוד שאנכי ריבוי עולה יחיד ומבואר בפ' שישיבת אברהם בארץ פלשתים ימים רבים שהם כ"ו שנה כמספר של הוי"ה וז"ש ויקרא בשם ה' אל עולם. גם נרמוז בזה הפסוק גלגולי שנתגלגלו מתחילה רשעי' דור הפלגה ואח"כ חטאים שנתגלגלו בפעם שנית בסדום בגלגול שלישי מושב לצים קרח שהיה לץ כמ"ש בילקוט מעשה באשה א' שהיתה לה רחל א' לאו למיגנא אמר רחל הן הן ג' כתות שנקרא נוטריקון רחל "רשעים "חטאים "לצים וחוזר ומפרש ג' גלגולין של הצדיק גלגולא קדמאה אשר פריו יתןבעתו ומסטרא דאברהם גלגול תניינא הרי עליהו לא יבול סטרא דיצחק גלגול תליתאי דיעקב וכל אשר יעשה יצליח לא כן הרשעים דאתמר עליהו (תהלים צא) יפול מצדך אלף כי אם כמוץ אשר וגו':