ויהי מקץ כשיבא קץ הימין אזי יהיה שנתיים ימים ר"ל עד תום שנה תמימה יהיה ימים גאולתו והוא ע"ד (תהלים צ) שמחינו כימות עניתנו שנות ראינו רעה ר"ל או רעה שראינו שנות שמחנו כימות לע"ל לתרץ קושי' הלא אנחנו בגלות זמן רב ואם יבא משיח ואין לנו לסוף שית אלפי עלמא רק זמן קצר אבל יקיום (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך כמו שיתפשט המקום כן יתארך הגלגל ויהי' יום א' כמו שנה ז"ש (שם סג) כי יום נקם בלבי שנת גאולי באה ר"ל יום א' יהיה שנה וכה"א (מיכה ז) כימי צאתך מארץ מצרים שנתן הקב"ה למרגלים (במדבר יד) יום לשנה כן אראנו נפלאות לע"ל שיהיה מיום א' שנה לכן אמר בכאן ויהי מקץ ולא אמר מסוף כי לשון קץ סוף הוא אבל רמז על לעיל. שבע פרות הטובות מסטרא דטוב שבע הרעות מסטרא דרע ובאו הרעים ולא נודע כי באו אל קרבנה ונתוספו נצוצות טהורות מן הקדושה והורידו לקליפה עד שבא יוסף והוציא (ירמיה טו) יקר מזולל וליקט כל הכסף ע"ס ניצוצות טהורות והעביר העם לערים וצוה למול המצרים ונגלה יוסף לפרעה שכל האוכל ירקב כי צריך להיות שפע אלקי צדיק בנימין אלהי ולא מז' כוכבי לכת כי יש הנהגה למעלה מן הטבע ז"ש ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם שע"י יבא השפע והמזון ולא ירקב.
ולפי שיוסף הוא בן זקנים ז' קנים הי' לו ועליו רמז שבע שבלים עולות בקנה א' ממש כי הוא עמודא צדיק שכל ז' עמודים עומדים עליו הורד מצרימה שעל ידו לקטו הכסף מסיגי אברהם והוא הוציא יקר מזולל הוצרך לכרות ערלת מצרים כל אשר אמר אליכם יוסף תעשו לכן הוצרך הוא לפתור זה שאמר פרעה ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו:
והרע"ב כב"ד באר"ץ. ז"פ אלהי"ם בשני שבעז"פ י"י הוא יעקב לכן מיד כשבא יעקב למצרים נפסק הרעב ועליו רמז בתחלת הפרשה ויהי מקץ שנתיים ימים דהיינו כשבא יעקב למצרים זה שנתיים הרעב אז כשבא יעקב למצרים העלה נילוס וחשב פרעה שהוא אברהם שגם בשבילו העלה נילוס לכן שאל לו כמה ימי שני חייך לכן הוצרך אחר כך יוסף לפתור ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם ובזה יגרום שיבא צדיק לעיר שיהיה כלול מז' שבלים כי יעקב בגי' ז' הויות וימתיק ז"פ אלקים:
וירא יעקב כי יש שבר במצרים. כי תרין סטרין הי' שם אדו"ם ישמעא"ל בגי' שב"ר במדרש ולמה תתראו בפני אדום וישמעאל או ראה יעקב ש"שה ב"ני ר"חל שהם במצרים והמרכבה ו' בני לאה ו' בני רחל בזה ידע שיוסף הוא ח"י י"ש ש"בר. ר' ליב תלמידי אמר משנולדה מרים התחיל השעבוד על סוד מ"ר אותיות מן י"ם ואפשר לדעתי גם כן לפרש בזה וז"ס וירא יעקב כי יש שבר במצרים כי מצרים תמן מ'ר תמן י"ם אשתאר צ' שבזה יונקים אדום וישמעאל שני קרני הצדיק עז"א (תהלים לד) רבות רעות נתלין בצדיק אבל (שם) מכולם יצילנו י"י יש צדיק בתמונה כ"ו. שומר כל עצמותיו אחת מהנה (ישעיה נז) מפני הרעה נאסף הצדיק:
וישם רב"ד הזהב על צווארו. רב"ד חסר יוד כתיב הוא סוד פלא ר"ת (מלכים א יב) ראה ביתך דוד ר"ל שפרעה עשה את יוסף למלך ולמרכבת המשנה כדי ליתן שליטה ליוסף וליקח המלכות עי"ז אח"כ מדוד בימי ירבעם ועי"ז יחטאו ישראל ויבואו כל הצרות והגלות כן כוון פרעה הזה שידע ע"פ הכישוף עתידות או שרו שלמעלה שנקרא פרעה ז"ש הזהב ר"ל של דוד שמרומז בתיבת זהב בני' הכי הוי או שע"י הזהב בא שעשה עגלי זהב וז"ש על צווארו כי צוואר אנדרטי מצרנותא לשני' וזה וישם אותו על כל ארץ מצרים ודוק:
ויהי מקץ שנתים ימים. לפי שיוסף נענש שהי' שנתים משום ימים ר"ל שבטחונו היה שאחר שני ימים יצא מבית האסורים על ידי שר המשקים שפתר לו בעוד ג' ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך וכן הי' ביום הג' יום הולדת את פרעה וא' כאשר יטיב זכרתני והזכרתני והוצאתני מן הבית הזה והי' סבור שתיכף ביום המעשה יזכור אותו שר המשקים אל פרעה חידוש גדול כזה כאשר פתר כן היה ובוודאי מן הראוי שיזכיר שר המשקים ויפרסם הענין הזה תיכף והקב"ה עשה שלא זכר שר המשקים כלל וישכחהו וע"כ לפי שהי' בטחונו של יוסף שלא יהיה בבית האסורים יותר מב' ימים שלמים שביום הג' מעת סיפור החלום ישוב פרעה שר המשקים על כנו ואז יהיה יום הולדת פרעה ועת רצון ע"י מי שיזכור לפניו להוציא חבוש מבית האסורים ובפרט על חידוש כזה שיספר חכמתו בוודאי יועיל לו לצאת מבית האסורין ע"כ שני ימים אלו ניתן לו להיות עוד שני שנים בבית האסורין כי כך מדת הקב"ה במי שמסיר בטחונו ממנו להיות נחשב לו יום לשנה כמו שהי' בדור המדבר במרגלים שנחשב יום לשנה וזהו מדה רעה המרובה אצל הקב"ה ובפרט במי שמסיר בטחונו מהקב"ה כמו דור המדבר וכן יוסף היה דוגמת חטא זה ששם (ירמיה יז) בשר זרועו וזה שאמר הכתוב (תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם י"י מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב ועפ"ז מבואר פסוק בתהלים (שם) קוה קויתי אל י"י ויט אלי וישמע שועתי ויעלני מבור שאון מטיט היון וגו' דיבר כלפי יוסף הצדיק שהי' תחלה בבור שאון שהי' שאון החיות ונחשים ועקרבים שבו אח"כ מטיט היון הוא בית האסורים (שם) ויקם על סלע רגלי שמבית האסורים יצא למלוך מסלע נקרא מלכות וע"כ (שם) ויתן בפי שיר חדש יראו רבים שיראו ויבטחו בי"י כי סבר שאבדה תקותו ולא יקומו החלומות והוא עלה לגדולה ע"י כל המעשים שנעשו בו ואמר אשרי הגבר אשר שם י"י מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב שעל ידי זה נתעכב שתי שנים ועז"א רבות עשית אתה ר"ל שעשית רבות שמן הימים עשו שנים אמנם נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כדי שיעלה לגדולה מיד כפירוש מפרשים בזה ודוק:
ויהי מקץ שנתים ימים. (איוב כח) קץ שם לחושך מרמז על גלות יון שהחשיכו עיניהם של ישראל בגזירותיו ואמרו כתבו לכם על קרן שור אין לכם חלק באלקי ישראל ע"פ הגמרא העתיקו בימי תלמי המלך התורה לשבעים לשון כדאיתא במגילה ובפרק שור שנגח כבר שלחה מלכות הרשעה לחכמים כדין שור של וכו' (חבקוק ג) ויתר גוים ראה ז' מצות ויתר ממונן לישראל ודבר זה אנו יודעין ואין מודיעין למלכות ז"ש על דין של קרן שור כתבו אין לכם חלק דהיינו דין של קרן בשור תם ומועד אבל שן ורגל מועדין הם מתחלתן או שבימי מלך יו נפרע חטא של יוס"ף בגי' מלך יו"ן כמו שבא שאול נגד מלך אגג הכי הוי בחשבון ולפי שבפסוק של לפני זה מזכיר ארבע מיני מתכיות (איוב כח) כי יש לכסף מוצא (איכה ג) ית"ן למכה"ו לח"י ס"ת יו"ן (משלי ו) נ"גע ו"קלון י"מצא (תהלים קלב) אויביו אלביש בשת ו"עליו י"ציץ נ"זרו על ג' קליפין קדמאין אתמר אויביו אלביש בשת ירא בשת ועל קליפת נוגה שהיא קרובה למהמנותא אמר ועליו יציץ נזרו כדאמר (שם צב) בפרוח רשעים כמו עשב על קליפת נוגה אתמר ויציצו גם כן כמותה כל פועלי און להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם י"י ידך על העליונה ותרם כראם קרני ז"ש שם אצמיח קרן לדוד ובזוהר ק"ליפת ר"וח נ"וגה ר"ת קר"ן כי ד' קליפות נרמזין תוהו בוהו חושך רוח כי (איוב לד)אתה תבח"ר ולא אני דאתמר גבי שרצו למנות שלמה תוך ג' מלכים יצאה בת קול (שם) המעמך ישלמנה כי שלמה גרם לבטל קליפה והנה בימי יון כתבו על קרן שור אין לכם חלק באלקי ישראל כי אז בצבצה חטא מכירת יוסף ולפי שיניקת יוסף מן יצחק בסוד קץ חי לכן כשמת יצחק באותו יום עלה יוסף לגדולה באותו יום ממש כי בר"ה מת יצחק. ובאותו ר"ה יצא יוסף מבית האסורים ונרמז בד' תיבין אלו ויה"י מק"ץ שנתיי"ם ימי"ם ס"ת בגי' ק"פ אז נשלמו ק"פ שנה של יצחק אבינו שהיה חי ק"פ שנה ופרעה חולם באותו פרק ז"ש ויריצהו מן הבו"ר שהוא בגי' יצח"ק באותו פעם שירד אבינו יצחק לבור וקברוהו עשו ויעקב אז באותו פרק היה ריצו של יוסף שעלה לגדולה לכן נקרא קץ חי ר"ל כשהגיע קיצו של יצחק אז חי יוסף רב עוד יוסף בני חי ויעקב שדיוקו של יוסף דומה לו אע"פ שחרם היה שלא לגלות על ענין יוסף אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי וירא יעקב כי יש שב"ר במצרים שיוסף עודנו חי כענין חבירי איוב שראו באילן שלהם בבואה וכן יעקב שהיה דיוקנו כיוסף נפשו קשורה בנפשו כשהיה יוסף בשמחה אז גם הוא הי' בשמחה ולפי שגלות יון היה נגד יצחק שחי ק"פ שנה וכן יון הי' ק"פ שנה כי ק"פ עווקים ראה יעקב לשר יון שהיה עולה על הסלם ואחר כך ירד לכן נקרא גלות יון חשך מדת יצחק ולפי שיוסף הוא סוד קץ חי על יוסף שאז מ"לך י"ון בגי' יוס"ף נפרע חטא של קרן שור גם מזל יוסף הוא נוג"ה וכן קליפת יון נוגה נעשה נס ע"י נ"ח כי אור זרוע לצדיק ואז גזרו על מילה ושבת ותרווייהו ביוסף הצדיק שמר ברית לכן גם מילה ביום ח' שבהם ק"פ שעות כי זריזין מקדימין מיד למחרת ביום ח' הרי ק"פ שעות ונעשה הנס ח' ימים כי אז ניתקן ירך שמאל שהוא הוד ע"י כהנים שהוא מדת שמאל שמינית. לכן המהדרין מן מהדרין מוציאין ניצוצות טהורות בכל יום ומעלין בקודש ולא מורידין ולא מתעסקין בנ"ח לכן תקנו להודות ולהלל כי אז נתקן הוד ונמתקה אז קליפת נוגה שהיה יעקב צולע על ירכו כאשר מסר נפשו על פ"ך של שמן ויזרח לו השמש הן הן (ישעיה ו) שרפים עומדים ממעל לו וישתו וישכרו עמו כאן רמז קא רמיז (עמוס ב) על שלשה פשעי ישראל דחבו בההוא צדיקא חדא (שם) על מכרם בכסף צדיק דייקא וחדא דרמו יתי' לגובא ובעטו בי' סנדלהון ז"ש (שם) ואביון בעבור נעלים וחדא דאשליחו כתונא דעלי' הדא הוא דכתיב (שם) ועל בגדים חבולים יטו אצל כל מזבח דוודאי אינון בגדים כתונת פסים לפייסא מטרנותא לחפאה לההוא מזבח אינון עבדו בי' חבולא ונטו להו מהאי מזבח כדין האי מזבח נטל מנייהו נוקמא הה"ד (שם) ויי"ן ענושים ישתו בית אלהיהם ההוא יינא אקרי כוס החמה כוס התרעלה וזה עונש בא מבית אלקים ממש לקבל ג' עבירות אלו ג' עונשין הם מנעו ונטו האי מזבח גרמו מניעה דברכאין ולקבל דבעטו במנעלים ננעלה העזרה לפניהם וחרב בית המקדש שהוה גן נעול כגוונא דגן דלעילא ולקבל מכירה שלהם נמכרו לגלות ואותו יין גרם פגימות ארבע עולמות מלמטה למעלה שסודם א'ב'י'ע ויין "ענושים "ישתו "בית "אלקיהם מלמטה למעלה ר"ת א'ב'י'ע ואותו יין נרמז בכאן אך שמריה ימצו ישתו וישתו וישכרו עמו ר"ל בזה שחטאו ביוסף שתו מאותו יין ענושים יעקב כשראה ארבע מלכיות ראה שהכל באה עבור עון יוסף ז"ש "מה נורא המ'ק'ו'ם הזה שנתחברו יחד י'ה'ו' דא יו'ס'ף וגרם מכירה באומרו מה בצע שניהם יחד בגי' מקום א' אין זה כ"א בית אלקים שישתו יין ענושים בית אלקיהם ממש וזה הכל עבור יוסף שהוא שער השמים (תהלים קיח) זה השער ליי' (שם עה) אלקים שופט "זה ישפיל וזה ירים שנסעו מזה יוסף רצה לכפר על אלו הג' עונות שעשו עמו לכן ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי לקבל ג' עונשים שיגיעו עליהם ולפי דברי הזוהר הוכרח ישראל למכור ליוסף ד"פ ולשלוט עליו כדי שיהיה תקומה אחר כך לישראל בד' מכירות שלהם נמכרו הם בד' גליות ז"ש וירא יעקב כי יש שבר במצרי"ם סבר מן שבר דהיינו מן זה הגלות יבא לנו סבר לכל הגליות הבאים אחריו והקושי' שמקשי' מ"ט שתו אחיו הלא לא ידעו שהוא יוסף בדרך הפשט אומרים שהיו סבורין שהוא משקה אותם יין כדי שיגלו הסוד והוכרחו לשתות שלא לחשוד אותם במרגלים שהרי מתיראים לשתות וע"ד הדרש אנוסי' היו על פי הדיבור כענין ארתחשסתא שהתירו חכמים מפני כבוד המלכות וכמו ששמר יוסף שבת ושמיטה כענין שאמר טבוח טבח והכן כן לא היה מגע גוי ביינם גם ישמעאלים אין להם ניסוך יין. בזוהר כל הכורע כורע בברוך בצדיק (מלכים א ב) והמלך שלמה ב"רוך ז"ס וירכב אותו שהוא אות ברית קודש אברך כי הכריעה הוא שם והזוקף זוקף בשם (מלאכי ב) "מפני "שמי נ'חת "הוא ר"ת מש"נה במרכבת המשנה אשר לו ניח"ת בגי' ח"י פעמים שם בן ד' ח"י ברכות בצדיק ח"י עלמין לכן צריך לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליין בשדרה כי הכריעה בצדיק ח"י עלמין מכאן שצריך לכרוע בברו"ך ואחר כך להשתחוות ולזקוף קודם השם ואין העולם יודעין דין זה. ויקראו לפניו אברך כי הוא אב של גלות מצרים שהיה ראוי להיות ר"ך שנים כדאיתא בזוהר י' אחים כל א' כ"ב שנה שהיה פירש מאביו. או שהוא אב של עולם היצירה שהוא סוד ר"ך כמבואר באידרא ע"פ (שיר ז) ראשך עליך ככרמל ר"ך עלמין גם ש"ע נהורין שנחלקין על ו'ה' מן השם בסוד (תהלים פו) הוש"ע עבדך הבוטח עליך שנחלקין ר"ך לעולם היצירה ו' מן השם ק"ן לעשייה תמן מטרנותא מקננא באופן וכמו שאברם הוא אב של ר"ם קבין וירכ"ב אות"ו בגי' ש"ר העול"ם מרכב"ת בגי' אכתרי"אל שר הבריאה שהוא סוד רק הכסא אגדל ממך כי מטטרו"ן הוא עולם היצירה:
שלום לכם אל תראו י"י אלקי אבותיכם נתן לכם מטמון. בדרך הדרש רמז להם כשיש לכם שלום אזי אין אתם צריכין להתיירא מפני המקטריגים כי (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו כי הברכה מצוי' או ע"ד כד משלי' שערא מכדא נפיק תיגרי' בביתי' והפסוק אומר (תהלים קמז) השם גבולך שלום אזי חלב חטים ישביעך ז"ש שלום לכן אל תראו מפני הרעב כי י"י אלקי אבותיכם נתן לכם ברכה בסמוי מן העין במטמון. בדרך רמז על יוסף קאמר שהוא נקרא שלום ועליו קאמר יעקב ושבת"י בשלו"ם אל בית אבי לכן ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף אמר יעקב שלחני כי אז נולד שטנו של, עשו שנקרא שונא שלום ולכן היה יעקב מצטער באיבודו של יוסף וישם ש"ק במתניו "שטנו "קיים כי מתיירא הי' מפני שונא שהוא ק"ש איש של עשו ת' בתי דינין דחציפין דיליה כי (עובדיה א) יעקב הוא אם ואש בלא להב אינו פועל כלום (בראשית כז) והידים יד"י עש"ו בגי' ת' איש הן הן "ידי "עשו שעיר גבר שיידין (ישעיה יג) שעירים ירקדו שם לכן לא יכלו אחיו לדברו לשלם חסר ו' שנחסר מן אות ברית קודש שלו ואין שלום יוצא מתוך מריבה שהביא את דבתם רעה ומנשה א' להם בדרך רמז שיוסף עודנו חי במדתו מדת שלום ז"ש שלום לכם ולכן אל תראו מפני עשו כי שטנו קיים והנה י"י אלקי אבותיכם נתן לכם מטמון טמון קא מיבעי לי' לדוד עם פלשתים ז"ש ואתם עלו לשלום אל אביכם שיוסף קיים. בדרך סוד רמז קא רמיז שלום לכם דייקא על זה הדור ועל עשרה הרוגי מלכות א' ג"כ אל תראו כי נחלפו ובאו במקומן אחרים בדיוקנא דלהון ז"ש י"י אלקי אבותיכם נתן לכם במקומן מטמון וכן אתמר על ר' עקיבא כך עלה במחשבה לפני שמעולם לא שלטו שונאים בו רק כך עלה במחשבה כאלו נעשה ובאמת (משלי יא) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו ודבר זה רמזו בענין חזרת הכסף באמתחתו של כל א' וא' שהחזירו הקב"ה לכ"א נשמתו הראויה לו כי סוד הגלגול הוא בא מסטרא דג' אבות גלגולא קדמאה מסטרא דאברהם פני אריה תניינא מיצחק פני שור מיעקב פני נשר ז"ש אלקי אבותיכם דייקא הן הן ג' אבות נתן לכם מטמון רזא דגלגולא ועז"א (במ"ר) שבטים מציאה מצאו ויחר לבם אנו שאבדנו את ר' סימון עאכ"ו הענין שהרי רמזו להם בענין כסף באמתחתו שלא יהיה להם כלום בענין הרוגי מלכות שנחלפו ובאו אחרים במקומן ועז"א מציאה מצאו כל א' שלהם אפ"ה יחרד לבם אנו שאבדנו את ר' סימון עאכ"ו וכמ"ש במדרש אוי נא לנו מן הדין ע"ז הדור או נא לנו מן התוכחה על דורות הבאים. ע"פ קבלת האר"י ז"ל יוסף הוא יסוד זעיר בנימין יסוד נקיבה וכשנסתלק יוסף בסוד מצרים שהוא הגרון שמש בנימין תחתיו והוליד י' בנים שהיה יוסף ראוי להולידם ונאבדו כי יצאו בלא נקיבה בי' טיפין והם עשרה הרוגי מלכות י' נשמות קדושים שיצאו מן היסוד העליון בלתי נקיבה בדרך קרי וקבלו החיצונים ועלו בעלייה ראשונה ובסוד של בנימין וזרעם בד' היורדת למטה ובכל יום שאנו מתפללין על הד' הזו שתעלה למעלה לאצילות וכשנסתלקו י' הרוגים ע"י הריגה עלו בסוד של יוסף ונעשים מד' ה' ז"ש וישובו העירה וז"ס ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום ר"ל נכנס בשלום של בנימין ויצא מן העולם בשעת הריגה בשלום כל יוסף או נכנס לתקן השלום הזה שהיה פגום ועלה בידו שיצא בשלום ז"ש שלום לכם שהשלימו אל תראו י"י נתן לכם מטמון על רזא דא. וכן א' לקמן האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד בנימין ברזא דעייל ונפיק ויוסף רזא דעייל ז"ש עייל ונפיק המבואר בזוהר ואתם עלו לשלום אל אביכם ז"ש יהודא בנימין תפוס ושלום בבית אבא ויגש אליו יהודא ב"י אדוני כי בו נרמזין ב' בחינות אלו שתעלה הד' למעלה כי נרמז בשמו שם בן ד' והד' באמצע על רזא דא כי בחי' בנימין נקראת ד' ובחי' יוסף נקראת ה' לכן נתן יוסף לבנימין ה' חליפות שמלות על סוד ה' שיורדת ד' בעולם הבריאה ואז אזקיפת אימא לד' ונעשה ה' רז נקראת מלכות (תהלים מז) אלקים ישב על כסא קדשו כי את אלקים אני ירא ז"ס (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי שהוא ר"ע בא' יחוד השם בסוד ז"ש שיצאת נשמתו באחד וצריך להאריך באחד בד' שיעלה למעלה והוא פלא ז"ס (בראשית ב) ואד יעלה מן הארץ שיעלה במחשבתו עד רזא דאלף והטעם שנהרג ר"ע שהוא היה מן י' ניצוצין שיצאו מיוסף בלי נוקבא (שם מט) ויפוזו זרועי ידיו שיצא הזרע שלו ז"ש (שם) מידי אבי"ר י"עקב שהוא אותיות ר' עקיבא באלף ע"ד שאמר מכיהו בן ימלה על מות אחאב (מלכים א כב) לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו לשלום כי בזמן שאדונים אשר בעלונו זולתו יה' (תהלים עג) ספו המו מן בלהו' (ירמי' י) אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאברו מארעא ומן תחות שמיא אלה אז ישובו הדיוקנאות למקומן ויחודן לשלום ז"ש שלום לכם אל תיראו ר"ל כשמורא לא יעלה עליכם מן האדונים זולתו ית' אזי שלום י"י יתן לכם מטמון שכל הדיוקנאות יהיה אצליכם:
שמעון איננו יוסף איננו ובנימין תקחו על"י היו כולנה יעקב היצדק את הדין על עצמו שכל זה בא לו עבור חטא איחר נדרו שקבל על עצמו וידר יעקב נדר בשעת צרה ואמר עלי"ה כי מה בין נדר לנדבה נדר אמר הרי זה ע"לי וחייב באחריות נדבה הרי זה ואינו חייב באחריות ז"ש (תהלים נו) עלי אלקים נדריך כשאני אומר עלי הרי זה נדר והטעם שמחויב אני לשלם כי חייב באחריות ז"ש יעקב מתה עלי רחל ר"ל לפי שאיחר נדרו לכן מתה רחל לפי שאמרתי עלי וכן רבקה אמרה (בראשית כז) עלי קללתך בני שאין לך שום קללה רק על שאחרת נדרך ואמרה עלי ובזה גרםקלקול אד"הר כי המאחר נדרו כאלו עע"ז ש"ד ג"ע ובשלשתן לקה יעקב אחר שאיחר נדרו בע"ז הסירו אלקי נכר אשר בתוככם ג"ע עינו דינה ש"ד שהרגו כ"ד אלף איש בשכם ז"ש (משלי כ) מוקש אדם ילע קודש שיעקב שתיקן אתה קדוש לתקן הקדושה של אד"הר מוקש אדם בזה שאיחר נדרו נתבקר פנקסו ועז"א (תהלים קטז) אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב שנתקלקל אד"הר במה נתקלקל לז"א (שם) מה אשיב לי"י כל תגמולוהי הוא ע"לי על נדר כל האדם כוזב שבזה קלקל אד"הר ומתי הוא זמן תשלומין של נדר שעובר על בל תאחר לז"א (שם) כוס ישועות אשא כשיגיע סוכות שאז מנסכין ניסוך מים בחג ולוקחין ד' מינים בלולב ז"ש (שם) ובשם י"י אקרא אזי אז נדרי לי"י אשלם וכן יעקב לא מתה רחל רק ליעקב נסע סוכותה כשהגיע חג הסוכות אז אח"כ ותקש רחל בלדתה ומתה כי שלש רגלים כסדרן לפעמים חמשה כדאמרינן פ"ק דר"ה ז"ש יעקב כאן עלי היה כולנה כל ענינים שאירעו לי אירעו לי הכל מצד איחר נדרי שאמרתי על"י וכן אתמר ללוט שהוא יצ"הר (בראשית יג) הפרד נא מעלי ר"ל שלא יכשילהו לאדם שיעשה נדר שלא יאמר נדר עלי וכה"א (תהלים כב) פצו עלי פיהם כשיעשה הנדר אזי מיד המקטרג:
ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם. בזוהר חדש פ' חקת רמיז יעקב לשכינתא דנחית עמהון בגלותא ז"ס הביאו לאיש מנחה שהיא כלולה משית סטרין עיין לעיל פ' וישלח ולדעתי נרמז כאן מה שארז"ל פ' הרואה כל המשתף שם שמים בצערו כופלין פרנסתו שנאמר (איוב כב) והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך ר"ל כפי' שני של רש"י שהמצער על השכינה שהיא בגלות ז"ש לכן זכו להיות להם כסף תועפות לך ז"ש ויקחו האנשים את המנחה הזאת שהיא השכינה שכל צערם היה על השכינה דתיחות עמהן בגלותא בזה זכו שמשנה כסף לקחו בידם כופלין להם הפרנסה (ישעי' מ) כי לקחה כפליים נחמה מיד י"י על שנצטערו על השכינה שנקראת יד י"י בכל חטאותיה כי גם חטא שלהם היה מה שהשליכו אחרי גיום ולזה נתכוון יוסף שצוה להשיב כסף איש בפי אמתחתו ז"ש מנשה שלום לכם עתה גם לדורות אל תיראו כי סוד הכסף אשר הושב בפי אמתחותיכם אלקיכם ואלקי אבותיכם וכי יש אלקי אחר לאביהם הל"ל אלקי אביכם בקיצור כי אין לנו אלהי אחר אבל רמז קא רמזי ע"ס קב"ה ושכינתיה יעקב הוא דיוקנא דעמודא דאמצעותא וישראל עומדים בשכינתא ז"ש אלקיכם. הוא רזא דשכינה ואלקי אביכם הוא רזא דתפארת נתן לכם מטמון סוד המטמון שאין נגלה רק לבעליו שבגלות כ"מ שגלו שכינה עמהם ומזה זכו לכסף תועפות שכפלו להם הפרנסה מן השמים ז"ש ואל שדי יתן לכם רחמים שם בגלות או סוד ירידת מצרים הוא סוד ירידת נשמות למצרים עליונה לכן נקרא יוסף צפ"נת פע"נח שהוא (משלי יא) מגלה סוד תר"ך ניצוצות מנין צפ"נת וז"ס על פיך י'ש'ק' כל עמי אותיו' שניות הם כת"ר ז"ס וירכב אותו במרכבת המשנה אותיות שניות כי כל אות מרכבה בפני עצמה עליה אי' (שם) יש מפזר ונוסף עוד ונוסף גם הוא על שונאינו נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע. סוד כסף משנה הוא ע"ס כפל שכר של הצדיקים בג"ע חלקו וחלק חבירו כי כל ישראל יש להם ב"פ י"ש ויוסף ראה קנה בחלום קנה חכמה קנה בינה ב"פ קנה הרי י"ש. ז"ש ויקחו האנשים את המנחה בידם סוד מצות ומע"ט ובזה ומשנה כסף לקחו בידם לכן בארצם משנה ירשו. בזוהר פ' ויחי סוד לחם משנה של שבת הוא לחם עני ולחם פנג ע"ש שהוא לחם מן השמים ומן הארץ באשלמותא חדא ולפי שיוסף הוא דמחבר שמיא וארעא כמ"ש ת"י (ד"ה א כט) כ"י כ"ל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא ובארעא כ"י כ"ל בגי' יסו"ד צדיק לכן על ידו ניתן לחם משנה לכל ישראל ותועבת מצרים לאכול לחם וגו'. וישבו לאכל לחם במכירתו לתשלום דרגי'. וז"ס וירכב אותו במרכבת המשנה שהוא כלול מלחם משנה וקיום שבת באומרו טבוח טבת והכן ז"ש (שמות טז) ויהי ביום הששי שהוא יומא דיוסף בין ז' רועים והכינו את אשר יביאו לקטו לחם משנה. וירכב אותו יוסף שהוא אות ברית קודש בזוהר רוכב במרכבת המשנה כלול מתרין גם סוד משנה כסף לקחו בידם על סוד י' ניצוצין דאיזדריקו בין י' אצבעין ומנייהו י' הרוגים קבל יוסף עונשי' בזה. כי יוסף נתן לחם באמתחותם הכסף משנה שסבר י' הרוגי מלכות נענשו ממכירת יוסף לכן נתענשו בדורות הבאים בכסף משנה שיחזרו ויבואו לזה העולם אבל יעקב תיקן בצלותי' דלא יתענשו בי' בזה ואל שדי יתן לכם רחמים לכם דייקא בזה הדור לא יהיה עונש אבל בדרין בתראין מתיירא יעקב בזה ואמר ואני כאשר שכלתי שכלתי על י' טיפין דאיזדריקו בכל דרא לינקם בהם אויביהם והשבטים גילו רז זה מאחר שהם עשו תשובה ולקחו שכינתא עמהם ותקנו כל הקלקול ואותו כסף משנה רמזו ליוסף לקחו בידם שיבואו אינהו בדיוקנייהו מצד י' אצבעין דאיזדריקו. כסף משנה ע"ס נשמות מתרין סטרין קין והבל המרומזין בשני משמורין שכתב האריז"ל בקבלת שבת סוד לחם משנה בגי' יוסף ו' הו"יות מ"ט מהדר תגא דקוף לגבי דרי"ש אמר הקב"ה אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי. הענין שיש לכל אדם חלקו בג"ע בשעה שנברא וחלקו בגיהנם והיינו (משלי ח) להנחיל אוהבי י"ש ש"י עולמות ושמא תאמרו שאין לוקח אלא חלקו לבד וז"ש (שם) ואוצרותיהם אמלא שנוטל גם הש"י עולמות של הרשע כדאי' ולכן בארצם משנה יירשו והרשע נוטל חלק הצדיק בגיהנם משנה שברון שברם ואיך יורש כל צדיק וצדיק ש"י עולמות שלו ומי שזוכהנוטל ש"י עולמות של הרשע והיינו תר"ך כמנין תר"ך אותיות שהיו בלוחות והרשע הזה חוטא תיכף אבד חלקו והלכו ממנו הש"י עולמות שנגזרו לו מעת יצירתו ואח"כ כשחוזר ושב בתשובה שלימה והיינו (תהלים קב) ועם נברא יהלל יה נעשה מאז כבריה חדשה וזוכה לש"י עולמות מחדש ממה שעושה מיד אחר התשובה ואותן הש"י עולמות שהיו לו מתחילתן נכפלו ובאים לו גם מצד עצמו שהוא מצרן להם ומשלו יתנו לו ונמצא יש לו משל עצמו תר"ך עולמות וז"ס אני קושר לו כת"ר כמותי ולפעמים אם זוכה נוטל גם חלק רשע אחר שהיה חבירו ברשעות ולא שב בתשובה ויש לו תתק"ל עולמות כמנין שנותיו של אד"הר (שם קמא) ת"כון ת"פלתי ק"טורת ל"פניך כל תפלה שאין בה מפושעי ישראל כדמיון הקטורת אינה מקובל' וז"ש בגמרא במקום שבע"ת עומדין שם צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד מיירי ברשעים גמורים שעושים תשובה גמורה מאהבה וזוכה ליטול גם חלק הרשע וגם יש לו משלו תר"ך עולמות וע"כ שם צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד. גם יש לפרש סתם בעל תשובה יש לו ר"ך עולמות וסתם צדיק אין לו רק ש"י עולמות אם לא מי שזוכה ונוטל גם חלק הרשע לכן על הרוב הבעל תשובה עומד במקום גבוה שאין הצדיק גמור יכול לעמוד בו. וז"ש (תהלים צ) שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו כמנין שנותיו של אד"הר תיקן בתתק"ל שנים. תתק"ל עולמות של הבע"ת והצדיק שזוכה ליטול גם חלק חבירו צריך להיות שהוא ניצוץ מאותו הרשע ותיקן בגלגולו עבירות של הרשע ההוא אבל הבע"ת לעולם יש לו תר"ך עולמות. גם לפי שגדולה תשובה שזדונות נעשים לו כזכיות גם כמ"ש גבי איוב (איוב מב) וי"י שב את שבות איוב ונתן לו משנה כי כן היא המדה כשחוזר משנה שכרו: