הענין פ' זו של משפטים באה להודיע שגלות מצרים היה עבור יוסף הצדיק. וכן פתח מתחלה כי תקנה עבד עברי. ענין יוסף שהיה בבית אסורין שש ושבע דהיינו י"ב שנים בבית הסוהר ושנה שלימה בבית אדוניו ו' חדשים בבית ו' חדשים בשדה כי אם בגפו יבא בגפו יצא בשביעי יצא ל חפשי בגי' חנו"ך מטטרו"ן חנ"ם ח"נוך נ"ער מ"טטרון אם בגפו יב"א י"ונה ב"ן א"מתי שהוא משיח בן יוסף ר"ת (משלי ח) ב"אורח צ"דקה א"הלך (איוב ז) הלא צב"א לאנוש עלי ארץ ר"ת ב"אורח צ"דקה א"הלך כי שביה בצדקה ב"ן צ"רפת ב"ן א"מיתי (שם) וכימי שכיר ימיו שבכל יום הוא בא או כימי שכיר ימיו שש אלפי הוי עלמא וכן בפסוק באורח צדקה אהלך ב' גאולות זכה באורח צדקה לא זכה (משלי ח) בתוך נתיבות משפט. וכן בפסוק ואלה המשפטים ב' גאולות זכה אשר תשים לפניהם שימה בפיהם שהיא ברשותם לא זכו:
כי תקנה עבד עברי. על יוסף שהוא גואל קרוב שש שנים יעבודו' אלפים ובז' יצא לחפשי כשישראל הם חנם בלא מצות ז"ש (תהלים עה) כי אלקים שופט מדה כנגד מדה זה ישפיל זה יוסף וז"ה ירום על צדקה זה יתנו זה שאמר (שמות כב) אשר יאמר עליו כי הוא זה תיקון שלהם שנים ישלם מחצית השקל דהיינו שיהיה אנשים הכל אחד כי חיבורשלהם ע"י יוסף הצדיק שעשה צדקה ז"ש עירוב פרשיות כתיב כאן כו' וכי כתיב כי הוא זה אמלוה ר"ל עיקר כסף לא מזה הטעם גזילו של גוי אסור (ב"ק קיג) כדרב הונא (דברים ז) ואכלת את כל העמים אשר י"י אלקיך נותן לך בזמן שהם מסורים בידך ולא בזמן שאינם מסורים בידך והטעם בזמן שישראל על אדמתן הם זוכין משלחן גבוה וקא אכלי אפתורא דמלכא וא"הע לא אכלין רק גרמי וא"כ שלנו הוא הכל אבל בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום אזי אין סעודתא דמלכא בשבילנו רק סעודתא דמלכא אתיהיב לכלבי א"כ אסור לגזול אותם אז ועל זה אמר דוד (תהלים כג) תערוך לפני שלחן שיהיה שולחן של גבוה בשבילי וא"הע יחזו ויבושו נגד צוררי ובמדרש תערוך לפני שלחן כשיצאו ישראל ממצרים אמרו א"הע עתידין הם למות במדבר (שם עח) היוכל אל לערוך שולחן במדבר מה עשה הקב"ה הסיבן תחת ענני כבוד ויסב את העם והאכילם מן והיה גבהו יותר מן מי המבול והיו א"הע רואין ז"ש תערוך לפני שלחן דשנת בשמן ראשי זה שליו כוסי רויה זה הבאר קחשיב כאן ג' פרנסים טובים שנתן הקב"ה לישראל בזכות אהרן ענני כבוד ז"ש גם כי אלך בגיא צלמות על מדבר כי אתה עמדי הם ענני כבוד ונחשים ועקרבים היו מחיצות לשמרן ז"ש שבטך ומשענתך המה ינחמוני ואח"כ על המן שבא בזכות משה אמר תערוך לפני שלחן אח"כ כוסי רויה בזכות מרים שהם הג' גואלים שלהם כמ"ש במדרש על פסוק (איוב ג) לא שלותי מגזירה ראשונה של פרעה וימררו את חייהם והעמיד הקב"ה גואל מרים ולא שקטתי מגזירה שנייה של פרעה אם בן הוא והמיתן אותו העמיד הקב"ה גואל אהרן ע"ש הריון ולא נחתי מגזירה ג' כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו והעמיד הקב"ה גואל משה ע"ש מן המים משיתיהו ויבא רוגז זה עמלק וקשה מה ענין אלו הג' גואלים לכאן הלא היה להם כמה גאולות ממכות של מצרים וניסי הים אבל שבזו הפרשה נתן הקב"ה ג' מתנות טובות עבור ג' גואלים אלו בתחלת הפרשה ויסב י"י שהסיבן ענני הכבוד בזכות אהרן אח"כ הנני ממטיר לכם עבור משה ואח"כ הנני עומד שם על הצור עבור מרים ואפ"ה ויבא אח"כ רוגז של עמלק עד שהוצרך משה ליקח גואל רביעי שהוא יהושע להלחם עם עמלק מזמור (תהלים כג) י"י רועי לא אחסר אין לי חסרון בזה שהקב"ה נותן לי צדקה כי (דניאל ט) לך י"י הצדקה ומקבל אני ממך אבל ולנו כשנותנין זה לזה בשת פנים ז"ש (תהלים סז) אלקים יחננו אז יאר פניו אתנו סלה לא כמו הבושה דאזיל סומקא ואתא חוורא אבל זה יאר פניו ז"ש (שם לד) יראו את י"י קדושיו ואין במראה זו חסרון כלל כמו יראת איש את רעהו ז"ש כי אין מחסור ליראיו ז"ש כפירים רשו ורעבו כי אומרים שמלך אחד לקח ב' אריות אחד היה הלך במקום רחב ואחד היה בבית שלו ואח"כ ראה של זה שהלך ברחבה היה לבו בריא קשה והשני היה לבו רך מאוד שהיה מורא עליו ז"ש כפירים רשו ורעבו כשהם רשים אז רעבים ורך לבם. או אמר (שם כג) י"י רועי אזי לא אחסר כי כל מה שנותן הקב"ה הוא קיים לעולם כמ"ש (שם צב) ואתה מרום שנותן רוממות הוא לעולם (שם קיט) צדקתך צדק לעולם (שם ה) כי אתה תברך צדיק ואותו ברכה משמר אותו שלא יקחו לו (במדבר ו) יברכך י"י וישמרך ז"ש (תהלים ה) כצנה רצון תעטרנו ז"ש (שם סג) אלקים יחננו יאר פניו אתנו סלה ענין המן שהיה בז' שעות ב' אלפים שנה כי המן בא מסיטרא דנשמה בעולם הבריאה וכל העולם כלול ב' אלפים גם הוא מסוד חכמה וסוד אבא דרגיה דמשה שהיא תורה קדומה ב' אלפים שנה לעולם שנחלקו י"ב שעתא דיומא על י"ב פרצופין שבג' עולמות:
וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת. רזא עלאה מבואר בהאי קרא איתא בזוהר פ' בראשית דף מ' עמוד קנ"ט בהאי נקודה אבן שתיה מתמן הושתת עלמא ובהאי חב יוסף (בראשית מט) ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מאי ויפוזו דאזדריקת י' בין י' אצבען ואתפליג לי' סטרין דאזדריקו מקשת דאיהו ברית ובאן אתר אזדריקו בי' הרוני מלכות א"ל והא שמענא די' בני יעקב הוו א"ל ח"ו אלא בדיוקניהו הוו מאן גרם אבות דהוי דיוקנא דאד"הר דא גרים לון דנעץ צפורניו בקרקע ולא בההיא קומה ודיוקנא דאבות גרים דלא אזדריקת בה (בראשית לט) וינס החוצה ולא בעבירה לכן (תהלים קיד) הים ראה וינס ואילו לא הוי נפקין ישראל מן ימא ואילו קיבלו עונשיה באילין עשרה הרוגי מלכות דהוו עתידין למיפק מיניה י' שבטים בגין דין הוו י' הרוגים לקבל י' שבטים דהוו עתידין למיפק מיניה הוו וחשבין דאינון י' שבטים ונמצא בידו לפי שהזרע יוצאת מתחת צפורני ידו לכן מות יומת מיתה תניינא וז"ס טובה ציפורנו ראשונים מכריסן של אחרונים סוד מופלא חנני בו הש"י שהזרע שיוצא מן ציפורני ידי ראשונים שלא במקומן היא יותר טוב מן הניצוצות דנפקין מבטן מקום הראוי לצאת ובנימין הצדיק היו לו י' בנים אלו שנחסרו מן יוסף הצדיק י' טפות לא הדרי אצלו ואמר עליו (בראשית מד) איש הנמצא הגביע ביד"ו יהיה לי עבד שהוא י' מאותן ניצוצות לכן (שם) ואתם עלו לשלום אל אביכם בזכותו נקרע הים (תהלים סח) שם בנימין צעיר רד ים בזכותו ולכן אתמר (שם קיד) הים ראה וינס מלפני אלקי יעקב ולפי שדיוקנא של יעקב גרמה שלא יבא לזונה ולכן על הים אתמר וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא כי הוא הגורם לבקע הים וזה פלפול יעקב ויוסף (בראשית עה) ועתה שני בניך הנולדים לך עד בואי אליך מצרימ' ר"ל שהוכרח יעקב לבא למצרים בדיוקנא וזה גרם שיצאו י' ונשתיירו ב' אלו לי הם לכן הם שלי ולא שלך כמ"ש יוסף (שם) בני הם אשר נתן לי אלקים ב' ז"ה ר"ל ב' שנים מן (שם ה) ז"ה ספר תולדות האדם שהיה ראוי יוסף להוליד שהיה בן זקונים זיו איקונים דומה לאביוכמו שיעקב דיוקנא דאדם כן יוסף או שרמז כאן ענין העגל שנעשה ע"י יונוס וימברוס בנוי דבלעם שכתב רשב"י שעיקר תערומת שמתרעם הכתוב על אהרן שעשה העגל (שמות לב) ויקח מי"דם שלקח מידם ולא ביטל כשפים שלהם והרים אותם מעל הארץ אז צווח רוח הקודש (משלי יא) י"ד ליד לא ינקה רע וארז"ל שאותו ט"ס שזרק משה לים שהיה כתוב עליו עלה שור ומצאו מיכה וזה היה פסל מיכה נמצא שמה שמכרו ליוסף למצרים (בראשית נ) ויישם בארון במצרים זה גרם כישוף של יוחני וממרא ז"ש וגונב איש ומכרו זה גרם אח"כ עון עגל ונמצא בי"דו אח"כ שיד ליד לא ינקה רע לכן מות יומת בכל דור ודור פקודה מן אותו עון (תהלים נה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו עמלק כינס כל הנחשלים (שמות יז) ויאמר כי יד על כס יה ששלח יד על כס י"ה שהוא סוד ברית כי ישראל היו אז ברפידים רפוי ידים ויעקב התפלל (בראשית לב) הצילני נא מי"ד אחי ששלח ידו בברית קודש ולפי שישראל במכירתם את הצדיק שלחו ידם בשלומיו חלל בריתו לכן מות יומת על הים שראה ארונו של יוסף שהיה נאמן בבריתו אז (שמות יד) וירא ישראל את הי"ד הגדולה וייראו את י"י (ישעיה סג) בוקע מים מפניהם ובזמן עגל שקלקלו בא הים לשטפם עד שראה את משה וישלך שתי לוחות משתי ידיו לכפר על ויקח מידם של סיטרא אחרא:
כי תצא אש. בזוהר שלע"ל אש יצא על ר"ום ומצאה קוצים בגי' רו"ם ונאכל גדיש דא קליפת ישמעאל מימין חמור דתמן לילית הגר שפחת שרי לכן דרשו רז"ל ב"שי"בה טובה תקבר מלמד שעשה ישמעאל תשובה כי קליפה שלו ישמעאל ב"קליפה ש"ל י"שמעאל ב"צד ה"ימין. או קמה זו קליפת עשו מצד שמאל דאיהו (תהלים קו) שור אוכל עשב עליה קאמר יוסף (בראשית לז) הנה קמה אלומתי לבטל קליפת עשו וגם נצבה לבטל כח נוקבא כי ת' איש שעם עשו יש לו עוד קמה כוחות בסוד צוח"ה כמ"ש האר"י ז"ל בפ"י זמירות שלו צוחין אף עקתין כו' צוח"ה מסיטרא דעשו שכולל ק"ט כוחות מנין דק"ה ה"פ דק"ה הרי תקמ"ה בהמה דקה נקנית במשיכ"ה לקבל קליפת עש"ו עם הכולל בגי' הכי הוי ובהמה גסה לקבל קליפת ישמעאל שהיא יותר קשה כמו שאמרו רז"ל תחת אדום ולא תחת ישמעאל ב"על ש"ור נ"קי בש"ן קליפת עוג נק"י נ"וגה ק"ליפת י"ון. ב"על ש"ור בגי' תר"ח נ"קי ש"מעון ב"ן נ"תנאל שהיה ירא חטא:
מאמר ר"ח ב"ר יוסף עירוב פרשיות כתיב כאן כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב כי כוונת הפסוק כי יתן איש זה הקב"ה כסף או כלים שנתן כסף לישראל ונעשו ישראל כלי שלם כמ"ש (משלי כה) הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי שנצטרף הסיג ונעשו ישראל כל"י שלם תלת דרגין עם תליתאי נוטריקון כ"הנים ל"וים י"שראלים לשמור הקב"ה נתן עבור זה כסף להם שיהי' משמר ישראל כי (קהלת ה) עושר שמור לבעליו הקב"ה נותן עושר לבעליו שיהיה שומר שלו והוא עושה מן הממון לרעתו ז"ש על כל דבר פשע שפשעו עם כסף ועשו שור וחמור ממנו. ראשית בכורי אדמתך תביא בית י"י אלקיך לא תבשל גדי בתיקון י"ד ר"ש פתח בקלא סגיא אמר אליהו וכו' ע"ש רזא אשתמודעא בהאי קרא תוצא הארץ נפש חיה למינה אע"ג דאינון מסיטרא דדינא כולהו אינון דכר ונוקבא ואינון זווגין מאן דנטל למאן דלאו מיניה ההוא בר דאשתרביב מתרווייהו עליו אי' לא תבשל גדי בחלב אמו. ודא איהו מלאתך ודמעתך לא תאחר לא יקדימם אחר בתפלה בכור בניך תתן לי חובה דא דעריב בר נש טפה בנשג"ז גרים דנטל אח"ר בת זוגיה ז"ש ראשית בכורי אדמתך הביא בית י"י אלקיך ר"ל שטפה קדמאה יביא לאשתו כההיא דר' יוסי שקרא לאשתו ביתו ואם לא תעשה כן אזי תבשל גדי בחלב אמו שבן שנולד הוא מערבוביא בשר וחלב ואע"ג ששניהם היתר מ"מ ערבוביא הוא ימין לשמאל סוד (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו ולפי שלא שמר אדם קדמאה טפה קדמאה פסולת דיליה ישמעאל בגלגול נפש ויצחק בגלגול רוח פסולת של אדם קדמאה היה עשו נסיונא דלהון באשא שזיב לון משריפה והרג ולפי שדוד הוא גלגול אד"הר גרים שזווגא דיליה נטל אורי' כבר ראויה היתה בת שבע מו' ימי בראשית לדוד כי דוד הוא אדם בת שבע איהי חוה שהיא נבראת ביום ו' ימי בראשית רק שאכלה פגה ר"ל עץ שהביאה לא"הר גפן היה וזה גרים דנטל לבת זוגו אחר (תהלים קט) ופקודתו יקח אחר ד"מע"ך ד' מ"אות ע"למין כ"סופין לא תאחר לא תגרום לבא לצד שמאל אח"ר שגם לו יש ת' אנשים עמו על כל דבר פשע הוציאו כסף שלהם כמ"ש (הושע ב) וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל על שור וחמור כי עגל חציו שור וחציו חמור זה גרם על שה פזורה ישראל ועל שארבע הצאן תחת השה שמלכו בנו ד' מלכיות ועל שלמה כל לבושם שלהם נקרעו (שמות לג) ויתנצלו את עדיים מהר חורב שכלי זיין שלהם מהר חורב בזה על כל אבדה שנאבדה מהם כל טובות שלהם והתיקון שלהם אשר יאמר עליו כי הוא ז"ה דהיינו ז"הב של שקלים ה"יה כפרה על זהב של עגל (תהלים עה) כי אלקים שופט ז"ה ישפיל וז"ה ירים: