דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'. בחבורא קדמאה אמינא בההיא פרשתא כמה גוונין השתא בעינא לחדשא מילין מ"ט זרקא על ריש פסוק והוא נמסר במסורה רזא עלאה הוא כמבואר בזוהר פ' בלק ההוא ינוקא בעובדא דר' יוסי אבינו מת במדבר לפי שהזרקא כרוך כחיויא לפי שהנחש גרם שילוח טמאים הפרשה שלפניה שהוא ג"ן תיבות שהיה אדם וחוה בג"ן ונגרשו ממנו ע"י חוויא נחש שהיה כרוך על עקבו וזה גרים שתפוח עקבו של אדם הראשון נחש שכרוך על עקבו גורם שמכהה גלגל חמה כההיא (יומא כב) אלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה שהוא שר של רומי שנקרא חשך מחשיך אנפי דברייתא וזה גרים ד' גליות (ויקרא יא) הולך על גחון שהוא נחש (שם) הולך על ארבע שהם ד' גליות לפי שסבבה המות מד' רוחות בסוד מאורו"ת אור מות (ירמיה ט) כי עלה מות בחלונינו מד' רוחות בא הרוח לכן מונח רביעי על איש או אשה שהזרקא שהוא כרוך כחוויא גרם שמונחין עד (בראשית טו) ודור הרביעי ישובו הנה לכן נידון אדם קדמאה בגירושין ובשילוח וכן ישראל במצרים (שמות יא) כשלחו גרש יגרש נידונו בגרושין ובשילוחין וכן בשאר גליות ז"ש כי יעשו מכל חטאת האדם שהוא האדם קדמאה דייקא וכאן נרמז לנו על כל איש ואשה מחטאת אדם שכל א' וא' נידון בד' גליות גירושין ושילוח ד' גלגולים והם מונח רביעי עד דור הרביעי ישובו הנה והטעם שהגליות לכל ישראל הם ד' כמ"ש דבר אל בני ישראל שהוא קאי על כלל ישראל שהם מגורשין ד' גליות מבוארין בפ' שלפניה פר' שילוח טמאים כמ"ש במדרש רבנן פתרו פרשה שילוח על ד' גליות עיין שם. וכן איש אשה על כל יחיד שעושין מכל חטאת אדם וטעם ד' גלגולים לפי שמעלה מעל בי"י ד' אתוון דשמא קדישא לכן הנשמה מגולגלת ד' פעמים גם ישראל מתבדרין לד' רוחות השמים לתקן ד' אותיות השם ז"ש בזוהר (הושע ו) והמה כאדם עברו ברית אדם עבר על פקודא חדא דאורייתא גרים לי' לגרמי' מינה וגרים לכל עלמא פגים לעילא פגים לתתא וכו' כל מאן דעבר על פקודי דאורייתא פנים לעילא פגים לתתא פגים לגרמיה פגים לכל עלמא לאינון מפרישי ימא וכו' אמר ד' לשונות אלו לפי שהשלימות נחלק לשנים בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ואותו החלק שבין אדם לחבירו נחלק לשנים בין אדם לעצמו ובין אדם לחבירו הרי שלשה שלימות וסימנם שב"ע (בראשית כו) ויעל משם באר שב"ע ש"מים ב"ריות ע"צמו ז"ש מתחלה פגים לעילא על בין אדם למקום פגים לתתא על בריות ואח"כ מחלק אותו חלק עוד לשנים פגים לגרמיה ופגים לכל העולם לכן ג' עבירות ראשים ע"ז ג"ע ש"ד יהרג ואל יעבור שסימנם ש"בע ע"ז הוא לשמים ש"ד לבריות ג"ע לעצמו כי (משלי ו) משחית נפשו הוא יעשנה אמרו הרופאים צ"ט מתו בתאוות המשגל וא' מת כדרך כל הארץ. ולכן בי' דברות (תהלים סב) אחת דבר אלקים שהוא אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו בדבור א' מה שא"א לבשר ודם לצייר וכנגד זה היו בלוחות שניות שבין אדם לחבירו כנגד אנכי לא תרצח כנגד לא יהיה לך לא תנאף הרי שתים זו שמעתי כי לוח ראשון בין אדם למקום והשני בין אדם לחבירו והנה ג' אלו לקבל ע"ז ש"ד ג"ע ששמעו מהקב"ה בעצמו לכן בג' אלו יהרג ואל יעבור. ג' אלו בפרשה מכל חטאות האדם. בינו לבין חבירו למעול מעל בי"י. בין אדם למקום ואשמה הנפש בין אדם לעצמו והתוודה חטאתו אשר עשה ובמסורה ב"פ (ויקרא כו) והתוודו את עוונם ואת עון אבותם שהוידוי צריך להיות בשנים לתקן את חטאתו וחטאת אבותיו הראשונים שהוא בין אדם לחבירו שלשתן בהאי קרא. אבל מרמז בהאי קרא ענין עירוב עץ הדעת טוב ורע שנתקלקלו הצינורות שנכנסו ניצוצות טהורות בתוך רע וניצוצות טמאות בתוך טוב ומזה נתבאר סוד גרים וסוד טיפין דאזריקו (בראשית ד) שבעתים יוקם קין שניתנה רשות לסמ"אל בב"ד של מעלה לעשות ז' שידוכים בסטרא דקדושה ושכל זה בא מאילני דעץ טוב ורע שמזה באים ג"כ לפעמים משומרים שניצוץ רע שהיה מעורב בטוב עד שהולך למקומו הראשון וכן להיפך שניצוץ הטוב הוא בתוך הרע עד בא אל מקורו הראשון. ז"ש איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם שהכל בא מחטא אד"הר למעול מעל בי"י שהוא יוצא מן הכלל ופוקד הכל הוא מצד שאשמה הנפש ההיא הוא נפש של אד"הר ופרשה זו נישנית בשביל דבר שנתחדש בה בדין גר שעל סוד הגרים והניצוצין הטהרה בא וכשהוא מתגייר נקרא גר צדק ולא נכנס רק תחת כנפי השכינה ולא יתיר ז"ש ואשמה ה"נפש ההוא (במדבר יא) נפשי"נו יבשה אין כל שהיא הנקראת נפש דוד ולכן כשבא בתיקון אמר והביא את אשמו בראשו שאשם שט תלוי (משלי ח) בראש עפרות תבל שהואאד"הר וחמישיתו יוסף עליו על סוד ה' אחרונ' של השם (איוב ג) ושם ינוחו יגיעי כח כי עד שם יגיע מרכבתם:
ואם אין לאיש גואל. בהאי קרא אית רזא בההוא סבא שהצדיקים מתלבשים בלבוש. או על ענין (משלי ג) אל תריב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה או על ענין ד' גליות שישלמו אה"ע לישראל קרן וחומש כדין הנהנה מן הקדש כי (ירמיה ב) קודש ישראל לי"י ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו ז"ש והביא את אשמו בראשו הביאו מנחה לי"י וגם חמישיתו יוסף עליו הנה בעו"הז המעט מכם (דברים ז) כי אתם ה' מעט מע' משפחות כמ"ש רש"י בפ' פנחס (משלי יא) ה"ן צדיק בארץ ישולם כי דורו של משה אינם רק ה"ן רבוא ה' חסירים אבל לע"ל (ישעיה נב) כי ע"ין בע"ין יראו שיהיו ע' מישראל כשם שא"ה ג"כ ע' גו"ג ומגו"ג בגימ' ע' (בראשית מט) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין שיהיו כל ע' רבוא מישראל ז"ש וחמישיתו יוס"ף עליו כי משיח בן יוסף יהיה עלי עי"ן ז"ש ונתן לאשר אשם לו (ישעיה נג) אם תשים אש"ם נפשו שהוא מנח"ם ב"ן עמיא"ל בגי' הכי הוי ואם אין לאיש גואל הוא כי לא יהיה מיד גואלם חזק כי יהרג משיח בן יוסף אזי האשם המושב לי"י לכהן שיעשה הקב"ה למען שמו והוא על דרך (רות ג) אם יגאלך טוב (ישעיה ג) אמרו צדיק כי טוב יגאל ואם לא יגאלך וגאלתיך אנכי שהוא אנכי דיציאת מצרים:
בזוהר אדם קדמאה חב בה' של שם (בראשית ג) ויאמר לו איכה (איכה א) איך ה' ישבה בדד ופגם בחט"ה בחט ה' (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בה' בראם תוצא הארץ נפש חיה על ה' אחרונה אתמר כי ד' קטרין הן נר"נ נשמה לנשמה ד' אתוון של שם ז"ש מכל חטאת האדם למעול מעל בי"י שהוא על ה' אחרונה של שם והתוודה את חטאתו ונקראת תשוב"ה תשוב ה' לאתרהא שהיא בכל מקום עמנו בגלות והביא את אשמו פגם אשר פגם בה בראשו על השכינה אשר למעלה מראשו כמ"ש בזוהר דברי ינוקא (קהלת ב) החכם עיניו בראשו וכי הכסיל אין עיניו בראשו אבל על שמן שעל ראשו קאמר היא השכינה שהיא למעלה מראשו ז"ש וחמישיתו יוסף עליו על ה' של שם לקיים תשובה מעלייתא ואם אין לאיש גואל שאין בו כח להחזיר עטרה ליושנה שיהיו הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם האשם המושב לי"י לכהן כי ביה תליא מילתא להעלות ניצוצות טהורות במיתתו כהאי דערי מקלט שיושב שם גואל הדם עד מות כה"ג כי אז במיתתו ניצוצות נידחי' מעלין עמו והוא משלים והנחה למדינות עשה לכהן הוא מטטרון כמ"ש בזוהר ע"פ ולקח הכהן הטנא מידך כי הוא בעל כנפים יגיד דבר. מלבד איל הכיפורים אלי"ה כי הוא האי"ל אשר לקח אברהם תחת יצחק בנו שמד"הד מתוחה הוא מליץ עלינו אשר יכפר בו עליו כי הוא כפרתן שלישראל בכל דור והנה כמו (תהלים לט) בתוכחות על עון יסרת איש שמסיים בהוכחות והתוודו את עונם ואת עון אבותם במעלם וזכרתי את בריתי יעקוב שאז זוכר הקדוש ברוך הוא אות חמישי של אליה"ו שהוא ו' שנתן ליעקב כי אלמלא ההיא משכונא דיהיב ליה לא מיתוקם עלמא ואף גם זא"ת על אות ו' קאמר בהיותם בארץ אויביהם וכן בכאן אמר והתוודה את חטאתו והביא את אשמו בראשו וחמישיתו הוא אות ה' יוסף עליו על ידי משיח בן יוסף יהיה או כשישראל בגלות אזי י' של יעקב פרחה ונשאר עקב ויעקב צולע על ירכו כי זה סוד הוא (בראשית ג) ישופך על ישראל שהם נוצחין כשיש לנו י' בראש (שם) ואתה תשופנו עקב שהיא (תהלים מט) עון עקבי יסובני אבל בשיחו של יעקב אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב (שם קיח) אבן מאסו הבונים היתה לראש ז"ש יעקב (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך על אות י' קאמר והאב"ן הזאת על אות י' קאמר שמתי מצבה ושבתי בשלו"ם אל בית אבי ז"ש והביא את אשמו בראשו אשם שלו על ראש של שם למעול מעל בי"י נשאר (יחזקאל ז) הוה על הוה ואותו אות נקצץ מן ה' כי אותו צלע פרח מן ה' ונשאר ד' ולע"ל (בראשית לג) ויבא יעקב שלם ובאותו צלע חטא אד"הר ז"ש מכל חטאת האדם והביא את אשמו בראשו והה' תהיה שלימה סוכת שלימתו:
או על ענין ג' ברכות של ברכת כהנים שבעולם הזה לא נתקיימו כלל רק לע"ל אמור להם מלא בו' כשיבואו תולדות מלא בו' ע"כ וקרבנו ו' יתירה גבי נחשון כי שמושל משיח קודם שנברא העולם בראשית שית דרגין שמעוטה בהם משיח וירם קרן משיחו וכבר נודע שברכת כהנים הם נחלקין לג' פסוקים בא' י"ה בב' י"י בג' יהי הן הן ג' חיילות בג' פסוקים וכל פסוק בתוס' ה' אותיות על פסוק השני והשלישי על השני כי תולדות שמים וארץ בה' בראם אברהם ניתוספה לו ה' וה' זעירא שלו היא בגלותא רביעאה עד דאתי ה' של משה (ישעיה סג) לעשות לה שם עולם להשלים שמו ואי' בתיקונים שהקב"ה נתן ה' משכון לאברהם למפרק את בניו ז"ש והביא את אשמו בראשו על ההוא טיפה קדמאה דחב ביה אדם במחשבה שהיא י' ונתקן באברהם דור עשיראה בי' נסיונות (בראשית יד) ויתן לו מעשר מכל ר"ל ה' כי מן ך' יבא מעשר ב' מן ל' יבא מעשר ג' לכן נקרא אברהם קדמאה לגיורין בן ב"ג ב"ג ב"ן ג"ר בן גיורית שהוא בן ה"א ה"א תרווייהו כחדא אזלין כמ"ש תוס' הוא בן ב"ג ב"ג הוא בן ה"א ה"א ופרשה זו משום כבוד גרים נשנית כדאיתא במדרש ע"פ (שמואל א ב) כי מכבדי אכבד מה כבוד עשה הקב"ה לגרים ששנה פרשה זו אחר פרש' שילוח טמאים ז"ש והביא את אשמו בראשו לפי שהם חטאו בה' לכן ה' אלפים לא יהיה תיקון בעולם ובעונותינו שחטאו יצאו מה שיצאו (בראשית כט) עוד היום גדול לא עת האסף המקנה וחמישיתו יוסף עציו שאנחנו בגלות יותר מאלף החמישי גם (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף קוצא שלא' ז"ש והביא את אשמו בראשו על קוצא של א' שהוא פרצוף ה' כי (ויקרא יט) לא תקיפו פאת ראשכם על קוצו של י' איתמר בשם של ד' שהוא מורה על כהר שאין לשום אדם השגה בה זה שאמר לא תקיפו שאין הקפה בשכל לפאת ראשכם שהיא קוצו שלי' של שם בן ד' הנשמה הוא ש"רש ע"נף הכל בגימט' אל"ף (שיר ח) האלף לך שלמה שניהם יחד בגימטריא ש"רש ע"נף ענף הוא חלק רביעי מן השרש לכן שרש הנשמה מתגלגלת ד' פעמים לזה העולם (דניאל ד) ברם עקר שרשוהי בארעא שבוקו זה שאמר (שיר ח) ומאתים לנוטרים את פריו שהם סוד ע"נף בגי' הכי הוי. ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שהחומש בא לזה העולם מן אותם אלף דהיינו ענף א' בגי' ר' לכן כל צדיק נוחל ומאתים לנוטרים את פריו או כשיביא אשמו בראשו לע"ל נתוספה י' של ירושלים שהוא ראש של שם בן ד' גם ראש של יעקב ישראל חסירה בה' מקומות ז"ש וחמישיתו יוסף עליו על ה' פעמים י' שנחסרו או על (יומא כא) ה' דברים שהיו חסירים בבית שני (חגי א) אכבד בלא ה' כדאי' ביומא או לפי ספר התמונה שמתחילה היה שם בן ד' בא' לבסוף רק קושי השמיטה גרם שבאה ה' לבסוף אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם כי (קהלת יא) מקום שיפול העץ שם יהוא ולע"ל יהיה כבראשונה והביא את אשמו בראשו על חטא שראש דבר של אלף בית פרח לעילא ונסתלק עבור קושי השמיטה מכל חטאת האדם קדמאה למעול מעל בי"י שהוצרכה להתגלגל ה' במקום א' ז"ש ואשמה הנפש ההיא קרי בי' ההי"א שהוצרכה להתגלגל ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שזה הוא האשם וודאי על ראש אלף שנסתלק ונתוסף באתרהא הה' שהוא חמישיתו או שנתקן אד"הר לקמן בפ' נשיאים כדפי' רש"י קערת כסף נגד אד"הר שתי תתק"ל מזרק אחד כסף [שקל] נגד נח שחי תתק"ן שנה פר נגד אברהם איל נגד יצחק כבש נגד יעקב שעיר נגד יוסף הנה ד' תיקונים נעשו לו לאד"הר על ידי נח אברהם יצחק יעקב יוסף הוא הה' לתיקונה ז"ש והביא את אשמו בראשו שצריכין לתקן תיקון (משלי ח) ורא"ש עפרות תבל הוא אד"הר לכן רא"ש בגימטריא פרצו"ף אד"ם וחמישיתו ר"ל פרצוף חמישי יוסף עליו ר"ל יוסף הצדיק תיקן פרצוף חמישי כי ארבעה היו מקודם שבא יוסף והוא היה החמישי לכן נתוספה ה' ליוסף (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו וכן (בראשית מז) ה"א לכם זרע כי מתחילה (שם ב) לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו בהיפוך אתוון (ישעיה ו) זר"ע קודש מצבת ה' לכן בא יוסף הצדיק (שם ג) אמרו צדיק כי טוב להיוה לו עז"ר בהיפוך אתוון זר"ע הא לכם זר"ע. ובזוהר חדש פ' לך לך שנותנין לצדיק על עולם הבא אות א' משמו ומעטרין אותו בו ז"ס שנתנו לאברהם ה' שהיא הנשמה אות א' משמו ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שנותנין לצדיק בעולם הבא עטרה לראש אות ה':
או אמרו המקובלים ה' שמות לנשמה כל ימי החול יש לאדם נפש בי"ט רוח בשבת נשמה בי"הכ חיה יום המיתה זוכה ליחידה והן הן ד' אותיות השם ה' נפש ו' רוח ה' נשמה י' נשמה לנשמה קוצא של י' יחידה כי יעשו מכל חטאת האדם שמעל בשם בן ד' לגמרי ואשמה הנפש ההיא קרי בי' ה' שפגם בכל ד' אותיות אף בה' אחרונה והביא את אשמו לתקן כל הה' פרצופין אשמו שהוא בראש מן י' של שם עד ה' אחרונה ז"ש וחמשיתו יוסף עליו שיתקן כל השם כתקנו. או על סוד יחידה שהיא פרצוף חמישי וכדברי ר"א שנשארו לאד"הר אחר מיעוטו רק ה' אלפים שנה מכל מאה הרי ק' אמה ועשרים חסירים לו ולע"ל וחמשיתו יוסף עליו שגם אלף הששי יבא לו וכל אלו ז' אורות הם מן נפש ז"ש ואשמה הנפ"ש ההיא שכל אלו האורות הם מסיטרא דנפש ורוח מלפני יעטוף. ובמדרש מצינו ה' מלאכי חבלה נזדווגו לו לאדם נגד ה' חומשי תורה הא' מכה אותו הב' מונה כל הכאה כשם שבב"ד של מטה א' מכה וא' קורא בקורת תהיה הג' מוציא אור מגופו הד' מביא עשבים מרים מהרים אם גזל אומרים לו דקדק בשיניך מה שגזלת הה' מכה אביו ואמו שלא הדריכו בניהם לדרך ישרה ז"ש כי יעשו מכל חטאת האדם ואשמה הנפש ההי"א קרי בי' שבאים ה' מלאכים על קברו איש או אשה השוה הכתוב לכל עונשין שבתורה כי ה' מלאכים נגד והתוודו את עונם אלו ה' מלאכי חבלה במסורה ב"פ והתוודו את עונם ואת עון אבותם כי גם עון אביהם מתוודין ומתחילה מכין את האדם עצמו ז"ש והביא את אשמו בראשו ועל זה ממונים ד' מלאכים וחמישיתו יוסף עליו ר"ל המלאך החמישי בא הוספה להוכיח על האב שהביאו לעו"הז ונתן ההכאות לאשר אשם לו מי שגרם והביא בו רשע לזה העולם וגרם להביא אשם וחטא לעולם. ואם אין לאיש גואל. ומאחר שהשוה הכתוב איש לאשה בענין לעתיד שהם שווים לכל עונשין שבתורה דהיינו בענין התורה שהיא נחלקת לארבע חלקים וספר החמישי הוא ספר משנה תורה כן יש לאדם לענוש אותו ד' מלאכים והחמישי הוא יוסף עליו נגד משנה תורה:
ובגמרא (יומא עח) מדה טובה מרובה ממדת פורעניות א' מת"ק ז"ש וחמישיתו יוסף עליו שמדה טובה יוסף עליו כמה חמשיות. או עפ"י הזוהר בראשית שה' מלאכים יעידו על אדם (איוב לג) פעמים שלש עם גבר ר"ל אלו ואלו כי לדברי ר"ש ב' מלאכים לדברי ר"פ ג' ותרוויהו איתניהו ועז"א (דברים יז) עפ"י שנים ועפ"י ג' עדים תרווייהו כחדא יומת המת ז"ש והביא את אשמו בראשו שהחטא ממות לא יפטור ר"ל חטא בעצמו בא ואומר לפני הקב"ה אנא מפלניא אנא כמ"ש בזוהר פ' פנחס ע"פ (איוב לד) פועל אדם ישלם לו שהפעולה בעצמו נשלמה לאדם ז"ש וחמישיתו יוסף עליו ה' עדים יש לאדם על העבירה יוסף עליו כשזכה אדם אזי קושרין לו כתר לעו"הב כי ה' עדים יש לו לאדם ה"פ עדי"ם בגי' תר"ך ניצוצי אור וכשלא זכה אזיכר"ת ז"ש ואשמה הנפש ההיא. או סוד חמישיתו יוסף עליו על ה' גבורות מנצפ"ך שלע"ל תהי' ההנהגה ע"י הגבורות ותכלית התיקון שאנו עושין בגליות להעלות ה' גבורות שיהיו נמתקין ולע"ל הם עיקר שאין חיצונים שולטין לע"ל תהיה ההנהגה על ידם ז"ש צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם לא אמר כתריהם כי כתר הוא זכר והעטרה בנקיבה ולע"ל שתהיה ההנהגה בגבורות אמר עטרותיהם זה שאמרו רז"ל זכור רחמיך וחסדיך ויצחק להיכן הלך להציל בניו משיעבוד מלכיות כי שאלו ב' מדות חסד ורחמים אברהם ויעקב הם נזכרים ויצחק הלך להציל (ישעיה סג) כי אתה אבינו כי לע"ל ביצחק יקרא לך זרע כי אתה אבינו ועתה אין הדין שליטותו רק לע"ל כשהחיצונים (תהלים עג) ספו תמו מן בלהות ר"ל שיונקים מן ב"ל של הב"ל כמו בלק ובלעם שהיה לכל א' לו יניקה ז"ש והביא את אשמו בראשו כשיתקנו מעשיהם אז ה' גבורות יהיו ממותקין (ישעיה מב) י"י כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה (שם א) ציון במשפט תפדה וכה"א (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ שלע"ל המשפט יהיה ראש ההנהגה:
או אמר על סוד ד' של מלכות שיורדת להיות נשמה בג' עולמות בי"ע וכל תפלתינו שתעלה ד' למעלה למקומה הראשון שהוא שער החיצון וכדי להבין על בירור אודיע ה' אחרונה שכשם שהיא למעלה בעולם אצילות ה' בבחינת נקיבה וכשיורדת למטה כעין ד' והיא נשמה לג' עולמות בי"ע אז אימא אוזיפת לברתא מנהא מינה ויורדת ו' שהיא יסוד אימא ונעשה ה' ונקראת אז שם אלקים אבל למעלה לא נקראת אלקים וכשאנו מתפללין בלילה ה שכיבנו א"לקינו ל"שלום על זווג לא"ה למפרע מלמטה למעלה שהו' שלה שנשאר למעלה ירד לד' של מטה (תהלים מז) מלך אלקים על גוים (שם קג) ומלכותו בכל משלה (שם מז) אלקים ישב על כסא קדשו שהוא סוד בריאה שנקראת אז אלקים והכסא בלילה נעשה מטה ורחל מלכות שבמלכות שהיא בעשייה למטה מן המטה ומסרה סימניה לאחותה (בראשית כט) ויהי בבקר והנה היא לאה שאנו מתפללין ומבקשין והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום שתעלה הה' למעלה למקומה הראשון והוא אז בחינת יוסף כי בנימין הוא בחינת נוקבא וז"ס כשנסתלק יוסף למצרים שהיא הגרון שמש בנימין ערסו והוליד י' בנים שהיה יוסף ראוי להולידם רק שנאבדו ממנו שיצאו בלא נקיבה כשהוציא י' טיפין והי' נשמות הרוגי מלכות שיצאו מהיסוד עליון בלתי נקיבה בדרך קרי וקבלו חיצונים ועלו בעלייה ראשונה בסוד דל"ת והוא יסוד של בנימין ד' היורדת למטה וכשנסתלקו ע"י ההריגה עלו ביסוד של יוסף וז"ס (חגיגה מז) ר"ע שנכנס בשלום של בנימין ויצא מן העולם בשלום של יוסף נקרא בן יוס"ף ממש עקיבא בא' שאז הזווג בא' (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי ר"ל הטעם הריגת קדושת ר"ע לפי שבכל אלה הניצוצות שיצא א' והנה האריך ר"ע בדלי"ת כי הוצרך לעלות ד' מן ג' עולמות למחצבה הראשון ז"ס והביא את אשמו לתקן אלף שהוא בראש כל אותיות ואז הה' יעלה מעלה מעלה וחמישיתו שהיא הה' יוסף עליו שיהיה בחינת יוסף:
רש"י פי' נשנית פ' גזל הגר בשביל שני דברים שנתחדש בה. וקשה הלא לא נעלם מעיני רש"י מה שדרז"ל סוף הגוזל קמא כמה וכמה דינים מזו הפרשה מה שלא היינו לומדים מגזל הדיוט שבפ' ויקרא ולדעתי אין מלה בזו הפר' שלא ילמוד ממנה דין מחודש מה שלא נשמע ממנו בפ' ויקרא דבר אל בני ישראל דייקא כי גזל הגוי בזמן שהם מסורים בידם מותר כמ"ש (דברים ז) ואכלת את כל העמים בזמן שהם מסורין בידך מותר ובזמן שאין מסורין אסור והטעם ע"פ זוהר פ' תרומה ע"פ ועשית שלחן טהור שהשפע עבור ישראל וא"הע הם כלבים אוכלים גרמין ע"ש איש או אשה השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה כי יעשו במדרש לא אמר עשו אלא יעשו כל המחשב למעול ולגזול מעלה עליו הכתוב כאלו עשה אע"פ שיש מחשבה שאין הקב"ה מצרף למעשה לענין מעילה נדמה גזל לע"ז שהן מג' שאין הפרגוד ננעל בפניהם סימן א' ג' ז' א"ונאה ג"זל ע"ז כתיב בע"ז (ישעיה סה) העם המכעיסים אותי על פני תמיד ובגזל נאמר (ירמיה י) ושוד ושבי בהם על פני תמיד ז"ש (משלי כח) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע ובאמת שחבר הוא לירבעם שהשחית ישראל לע"ז הרי שדומה גזל לע"ז ז"ש מכל חטאת אדם אע"פ שעבר אדם עבירה בין אדם לחבירו כאלו מועל בין אדם למקום ז"ש ומעלה מעל בי"י גם בא להשמיענו שעל כל עבירה ועבירה קלה וחמורה פוגם בשם בן ד' ז"ש מכל למעול מעל בי"י:
ואשמה הנפש ההיא והתוודו. ללמד לנו שתיכף לחטא אותו יום יהיה וידוי דבר יום ביומו אינון איקרון מארי חושבנא (קהלת ט) כי אין מעשה וחשבון וגו' בשאול (במדבר כא) ע"כ יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון כי בזה מתקן ש"ם הוי"ה בגימטריא חשבו"ן ז"ש למעל מעל בי"ין מאחר שהוא מועל בשם י"י לכן ואשמה הנפש ההיא מיד והתוודו באותו פרק יתקן עם חשבון ש"ם י"י במתקלא חדא. במדרש ר' נתן אומר זה בנין אב לכל המתים שיתוודו שנאמר ואשמה הנפש ההוא והתוודו ע"פ דרכי ניחא שבכאן מדבר במית' שלא מת האדם מן העולם עד שבא אד"הר אליו כמ"ש בזוהר פ' נח ע"פ (ישעיה לה) לא אביט עוד אדם עם יושבי חדל כי (משלי י) לא ירעיב י"י את נפש צדיק זה נפשו של אד"הר שהצדיקים חושבין שמתים עבור אד"הר ובא אד"הר ומחשב עם האדם שעל כל פנים עשה הוא ארבעה עבירות ז"ש למעול מעל בי"י רזא ד' אתוון קדישין ובכל פעם פגם אות א' ובאמת ואשמה הנפש ההיא כתיב ההוא וקרינן ההיא תרווייהו כחדא איש או אשה השווה הכתוב איש לאשה שעל כל נשמות קאי אדם כלל נפשות נשמות של זכרים חוה כלל נפשות נשמות של נקיבותוהתוודו את עונם ורואה למראה עיניו קודם פטירתו שהוא גרם לעצמו העון והביא את אשמו בראשו ר"ל שהוא חשב שאשם שלו הוא (שם ח) וראש עפרות תבל שהוא אד"הר שהיה מסוף עולם עד סופו וכל הנשמות היו תלוין בו רא"ש בגי' פרצו"ף אד"ם שהוא כלל כל עולם תב"ל הוא סוד איפה של אד"הר שיש בה בצים מנין הב"ל אבל באמת אינו כן כי ד' עבירות עשה על כל פנים האדם בעצמו וחמישיתו חטא חמישי יכול להוסיף על אד"הר. תנינן (בב"ק) הגוזל חבירו ונשבע לו צריך לילך אחריו עד וכו' וליתן לו קרן וחומש ואשם וצריך להקדים הכסף וכו'. ואם הקדים האשם ונתן ליהורב והכסף לידעיה לא יצא כמ"ש רז"ל מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו סוף ם רק גוזל קמא וטעם שצריך ג' אלו סי' (יהושע כד) ואק"ח את אביכם מעבר הנהר א"שם ק"רן ח"ומש וכשקודש (ירמיה ב) ישראל לי"י ראשית תבואת"ה רמז בו קרן ובה' יתירה חומש (שם) כל אוכליו יאשמו שצריך ג"כ אשם ולפי שהחוטא פוגם בגוף פוגם בשמא קדישא נגד הגוף צריך לשלם קרן נגד נשמה שיש לה ה' שמות ה' ברכי נפשי כנגד הנשמה בה' עולמות צריך ליתן חומש נגד השם צריך אשם ז"ש איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם ופגם לגרמיה למעול מעל בי"י פגם בשמא קדישא ואשמה הנפש ההיא פגם בנשמתא לכן צריך תיקונין והתוודו את עונם והביא את אשמו זה קין לתקן תחלה תיקון גוף וחמישיתו יוסף עליו נגד נשמה ואח"כ יתקן השם ונתן לאשר אשם לו ר"ל להקב"ה כי יקריב קרבן לי"י בלתי לי"י לבדו ולא לשם אחר יעלה הקרבן. במדרש אין לי אלא בארץ ישראל צריך וידוי בגלות מנין ת"ל (ויקרא כו) והתוודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי וקשה וכי זו היא מצות חובת הארץ שיעלה על הדעת שבגלות לא יהיה וידוי אבל לפי שיעלה על הדעת שהחטא פוגם בשם וצריך קרבן א"כ אין תיקון רק בזמן שקרבן בא"י. מי שגוזל חבירו נפשו מתגלגלת ה' פעמים בסוד (איוב לג) פעמים שלש עם גבר תרווייהו כחדא (משלי א) כן אורחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח נפשו של גזלן ז"ש והביא את אשמו בראשו שצריך לחזור ולהתגלגל לזה העולם פעמים ושלש שהוא ה' פעמים ז"ש וחמישיתו יוסף עליו והוא סוד תשלומי ארבעה וחמשה לפעמים (עמוס ב) ועל ארבעה לא אשיבנה (בראשית טו) ודור רביעי ישובו הנה (שמואל ב יב) ואת הכבשה ישלם ארבעתים פעמים שלשה וארבע ביחד כמ"ש שבעתים יקם קין שנתגלגל ז' פעמים ואדם עצמו ניתקן בהאי פרשתא ה"פ ז"ש מכל חטאת האדם שהביאו הנשיאים קער"ת כס"ף לקבל שנותיו של אד"הר תתק"ל כמ"ש רש"י בשם ר' משה דרשן מזרק אחד [כסף שקל] בגי' תתק"ן זה נח שחי תתק"ן ותיקן אותו פר א' נגד אברהם איל יצחק כבש יעקב שעיר נגד יוסף נמצא יוסף ה' לכן נתוספה ליוסף ה' ז"ש וחמישיתו יוסף שהוא החמישי והוצרכו כולם לתקן ואשמה הנפש ההיא הוא נפשו של אד"הר והביא א"ת על סוד כ"ב אותיות התורה מא' עד ת' וחמישיתו יוסף עליו זה חטא אדם הראשון שגרם ה' אותיות מנצפ"ך כשחטא בה' חושים:
פסוקים בברכת כהנים רזין עלאין ארווחנא בי' ולפי הדרש תלת ברכאן אלו כוללים כל הג' סוגים של אדם קיום הגוף קיום הנפש קיום המין סימן מה שנאמר לאברהם (בראשית טו) אנכי 'מ'ג'ן לך שנתברך בתלת ברכאן אלו כוללים כל השלימות בממון בגוף בנפש (שם יב) ואעשך לגוי גדול קיום המין ואברכך בממון ואגדלה שמך על הנפש כי עיקר שם גל הנשמה אתמר כמ"ש בזוהר בפסוק (רות ד) ותקראנה לו השכנות שם. ואלו ג' ברכות סוף פרק היה קורא כי הוו מפטרי רבנן מבי רב אמי ורב אסי הוו אמרו עולמך תראה בחייך אחריתך לחיי עולם הבא ותקותך לדור דורים עולמך תראה בחייך פי' רש"י תמצא צרכי הגוף וכן א' מי שהוא מוצלח בעושר עולמו אכל בחייו ואחריתך לחיי עולם הבא כמשמעו על הנפש ולדור דורים תקותו על קיום המין וכן בפסוק (ישעיה נג) יראה זרע יאריך ימים וחפץ י"י בידו יצליח (שם) הנה ישכיל עבדי ירום יותר מאברהם שנתברך בג' אלו לקבל ואעשך לנוי גדול יראה זרע לקבל קיום הגוף יאריך ימים לקבל קיום הנשמה חפץ י"י בידו יצליח. וכן במזמור (תהלים קיב) אשרי איש ירא את י"י נתברך בתלת אילין קיום המין (שם) גבור בארץ יהיה זרעו קיום הגוף (שם) הון ועושר בביתו קיום הנפש צדקהו עומדת לעד. וכן במזמור (שם קכח) אשרי כל ירא י"י (שם) אשריך בעו"הז וטוב לך בעו"הב (שם) אשתך כגפן פוריה קיום המין ז"ש יברכך י"י בממון וישמרך שלא יהיה לו היזק בממון ע"ד (שם ה) כי אתה תברך צדיק כצנה רצון תעטרנו שלא יפסיד לו העושר כי יש (קהלת ה) עושר שמור לבעליו לרעתו והקב"ה יציל אותו מזה ז"ש אלקים יחננו בעושר יאר פניו אתנו סלה שלא יהיה העושר לרע לו. יאר י"י פניו בתורה קיום הנפש ישא י"י פניו אליך קיים המין וישם לך שלום (תהלים קכח) וראה בנים לבניך שלום על ישראל על דייני ישראל דלא אתי לאנצויי הרי ג' אלו סדורים והם כוללים כל חמדת האדם בזה העולם. ג' פסוקים בברכת כהנים לקבל ג' בחינות בזווג זו"ן הא' מו' קצוות הבחינה. הב' שהיא עולה עד המוחין. הנ' נגד כתר ולאלה הג' זווגים יש שמות מחולפין כתר שלה בכתר שלו אז אהי"ה הוי"ה וכשהוא במוחין הם הויה אלהים ומו' קצוות הם הויה אדני ז"ס ושמו את שמי על בנ"י אהי"ה הוי"ה מ"ז הוי"ה אלהי"ם יב"ק הוי"ה אדנ"י צ"א שלשתן יחד [י"ש כלולין מי'] מנין שמ"י כי בג' ברכות אלו זוכין לג' זווגים אלו והזווג היותר מעולה הוא סוד נר רמ"ה איברים דילה ותרין דרועין דיליה הרי נ"ר והוא סוד נרשבת ונר חנוכה רק שיש הפרש ביניהם נר שבת הוא שהוא עולה למעלה עד הכתר שלו ממש אבל בנר חנוכה הוא שיורדין כל האורות אליה למטה במקומה (אח"כ תעלה בנר שבת למעלה וסוד חנוכה שיונקות מלכות) לכן נר חנוכה קודם צריך שידליק ויעשו לה הכנה וירדו בה האורות למטה במקומה ואח"כ תעלה בנר שבת למעלה יסוד חנוכה שיונקות מלכות מאימה עלאה חנ"ה שם ס"ג באימא כ"ו (שמואל א א) אלקנ"ה עולה מקו"ם סוד חכמת זעיר שהיא מאבא אהב את חנה שהיא בינה ואין יכול להזדווג עמה כי י"י שהוא זעיר וכן כ"ו דחנוכה סגר רחמה שהיא נעלמת בתוכו אבל כשהיא מסתלקת ומזדווגת עמו למעלה ז"ש (שם) ועלה האיש ההוא מעירו. ויש הבדל אחר בין חנוכה לשאר הימים כי בהם נאמר איהו בנצח ואיהי בהוד ומהוד לא אתנבי אדם מעולם ולא יצאה ממנו הארה ז"ש (דניאל י) והודי נהפך עלי למשחית אלא שיעקב מקבל הארת נצח והוד וע"ז הנצח נותן חלק הוד המגיע לה מההוד אבל באלו ח' ימים היא לוקחת מההוד עצמו בלי אמצעי ז"ש (תענית ה) שמואל שקול כמשה ואהרן כללו שניהם נצח הוד והוא תיקון (שמואל א טו) נצח ישראל לא ישקר ועתה בא ניצוץ ממנו אל מתתיה ונרמז חנוכת המזבח ראשי בי"ת א"בתם חסר ו' בגי' מתתי"ה בזה נרמז מתתיה חסר ו' מת"ת י"ה כמ"ש חנה (שם א) כי מי"י שאלתיהו וז"ס (שבת כב) פלוגתא דב"ש וב"ה לב"ש פוחתין בכל יום שסובר שההארה מלמעלה למטה ב"ה סוברים מלמטה למעלה ומעלין בקודש ולא מורידין כי עיקר כוונתינו שירדו האורות למטה כדי שיעלו כלם למעלה ז"ש בהעלותך את הנרות מאחר שאנו מכוונים לעלות הרמתה לכן צריך מתחלה לירד האורות שיעלו אח"כ למעלה ז"ס א"ל מו"ל פנ"י המנור"ה שהיא בהנהגה למטה מקבלת עד שיאירו למעלה שבעת הנרות ס"ת היל"ל דקי"ל כהלל לעלות בקודש ואין מורידין:
נשיאות כפים לא קאמר ידים אבל רמז לסוד כך עלה במחשבה (בראשית כ) בתם לבבי מתקן יחוד. תתאה (שם) ובנקיון כפי עלאה רז"ל למדו מפסוק (תהלים סג) כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי על ק"ש ותפלה והנה בק"ש מיחד ומוסר נפשו למיתה ז"ש בחיי ואח"כ אמר ח"י ברכאן ונופל על פניו ומוסר עצמו למיתה ז"ש בשמך אש"א כפי שנופל על ידיו ואומר מזמור (שם כה) אליך י"י נפשי א"שא ורזא דא (ישעיה סב) וצניף מלוכה בכף אלקיך כי יחוד ו"ה הוא בכף כפופה ולכן באשרי אין נ' כפופה ואומר (תהלים קמה) סומך י"י לכל הנופלים וזוקף לכל הכפו"פים שהוא סוד נ' כפופה וכ' כפופה שהוא על השכינה כי (שם קמו) י"י זוקף כפו"פים הנה ראש עושה כף (שם עא) מכף מעול וחומץ וישם לך שלו"ם ושמו א"ת כאן רמז סוד (משלי ה) רגליה יורדת מו"ת א"ת שמ"י ע"ל בנ"י ישרא"ל אז בברכה זו נהפכו פניה של אשת זנונים לירקון ונרמזה בזה הפסוק לילי"ת למפרע ובשעת חרבן (איכה א) שחקו על משבתיה שם הרגיע' לילית מצאה מנוח כי אז הלכו בלא כ"ח אתוון של ברכת כהנים (שם) לפני רודף מלא נגד אמור מלא בו' שהם ו' ברכות של ברכת כהנים לכן מקונן (ישעיה א) ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם כי נרמז שהקליפה באה (משלי ל) שממית בידים תתפש והוא בעו"ה בהיכל המלך (ישעי' א) איכה היתה לזונה קריה נאמנה שאשת זונה עמדה במקום קדושה:
ויהי ביום כלות משה שכלו מזיקין מן העולם ועד אותו יום היה מלאך המות למטה עתה החזירו משה וסלקו כמ"ש בזוהר פרשת פקודי (שמות מ) ויקם את אדניו שבכל א' כשרצה להקימו הוכרח להאבק עם סמאל ואותו יום היה חודש ניסן שבו בפרק נולד יצחק בעל דין של עולם:
ויהי ביום כלות במדרש א"ר בר' סימון ביום שהוקם המשכן נכנס משה בו והיה שומע קול הדר קול נאה קול משובח א' (תהלים פה) אשמעה מה ידבר האל י"י שעד שלא הוקם המשכן היה תחרות בין הקב"ה ובין ישראל מפני העגל א"ל הקב"ה שלום וכו' אריב"ל מה לנו לספר תילים הפרשה אינה חסרה שלום ע"ד השכל כשהוקם המשכן לא היה באה ההשפעה לא מצד צורות הטבעיות בעולם השפל ולא מצד הגלגלים ולא מצד עולם המלאכים שהן הן ג' קולות אלו רק הקב"ה בעצמו השפיע בהם ז"ש האל מדבר שלום בעצמו אל עמו. ע"ד הקבלה קודם חטא העגל היה נשמתם מעולם הבריאה עולם הכסא אח"כ ירדו תרין ירידות ז"ש (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים שהם ב' כרובין מטטרון וסנדלפון שהם מ' וס' שבלוחות עולם היצירה ועולם עשיה ועתה שהוקם המשכן נתבסמו העולמות נשמע קולות אלו ג' לקבל ג' קטרין נפש רוח נשמה לקבל דא היו ג' פרנסים לישראל באותו פרק סי' (ישעיה מא) ראשון לציון הנה ה'נ'ם מש"ה אהר"ן מרי"ם וכן נרמזין ג' קולות אלו במלת הנ"ם ה"דר נ"אה מ"שובח לקבל נפש קול הדר מרים לקבל רוח קול נאה אהרן לקבל נשמה קול משובח משה ג' קולות אלו סוד ג' קווים אל אלהים י"י ג' גוונין דקשת והן הן ג' ברכות של ברכת כהנים לקבל ג' אבות שמתציירין בג' גוונין וז"ס (ויקרא טז) בזא"ת יבא אהרן אל הקודש זא"ת בגימ' ג' פעמים קו"ל וארז"ל שג' אבות נכנסו עמו פר זה אברהם וכו' ואי' גבי אהרן (שמות כח) ונשמע קולו בבואו אל הקודש על ג' קולות אלו הם ג' קולות השופר. ובזוהר רות ב' קולות של לילה (ישעיה סו) קול שאון מעיר קול מהיכל קול י"י משלם גמול לאויביו הם ג' קולות של סטרא אחרא ג' משמורות של לילה לקבל ג' משמורות של יום ובשעת הקמת המשכן נשמע ג' קולות אלו שנתהפכו להדר נאה משובח אף היו אז ישראל נחלקין לג' קטרין כהנים לווים ישראלים(משלי כה) הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כ'ל'י שלם כדאי' במדרש בזו הפרשה כהנים מדריגת עולם הבריאה לוי עולם יצירה ישראל עשיה לכן מלא"ך הבריאה ישפיע למטטרון שהוא ש"ר היציר"ה בגי' ב"פ קדו"ש ז"ש (ויקרא יט) קדושים תהיו ר"ל ב"פ קדוש שמקבלין מן בריאה ויצירה ז"ש (תהלים פה) אשמעה מה ידבר האל וגו' אך קרו"ב ליראיו ישעו בגי' מטטר"ן כי אותו יום איתוקם משכן דההוא נער עמיה לכן אכתריא"ל בגי' כה"ן לו"י ישרא"ל כי אז אמר משה (שם צא) יושב בסתר עליון על אכתריאל שכלול מן ג' עולמות יחד. כ"הן ל"וי י"שראל סוד נפש רוח נשמה בצל שדי הם תרין כרובין שתחתיו אליה"ו הנבי"א בגי' (שם) צ"ל. שד"י בגי' מטטרו"ן שהם ב' עולמות שתחת יצירה עשיה כי אליהו בארבע ר"ל בעולם העשיה מקום שרף סנדלפון שהוא אופן א' בארץ:
ויהי ביום כלות משה. באותו יום כלו מזיקין מן העולם וזה עשה משה כמ"ש בזוהר פרשת פקודי (שמות מ) ויתן את בריחיו ויקם את אדניו שעל כל ענין היתה לו ניצוח מן סמאל שלא רצה להניחו להקים המשכן וג' גוליירין בישין ברחו מן העולם לכן שמע משה באותו פעם ג' קולות אלו: