אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם. בשמעתתא דיומא כיצד מלקין אותו כופה שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבו והאבן נתונה מאחריו חזן הכנסת עומד עליו ורצועה בידו כפל אחד לשניים ושניים לארבעה וב' רצועות עולות ויורדות כן ידה טפח ורחבה טפח וראשה מגעת ומכה אותו שליש אחד מלפניו ושתי ידות לאחריו המכה מכה בידו אחת בכל כוחו והקורא קורא אם לא תשמע והפלה י"י את מכותך וחוזר לתחלת המקרא ושמרתם את דברי הברית הזאת וחותם והוא רחום וחוזר לראש צריך ליתן טעם מה ענין שלשה דיינים אלו דת"ר גדול בדיינין קורא השני מונה השלישי מכה ולמה מכין משולשות לפניו שליש ולאחריו שתי ידות בגמרא למד מדקאמר לפניו כדי רשעתו שהוא חלק א' לפניו ולאחריו ב' רשעיות צריך ליתן טעם למה לפניו א' ולאחריו ב' בדרך הדרש על פי דברי עקביא (אבות פ"ג מ"א) הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה ואותן ג' דברים הא' שצריך להסתכל מה שלפניו מאין באת ושתיים לאחריו דהיינו שיתבונן לאן הולך ולפני מי נותן דין וחשבון ועז"א (איוב יד) אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז א'דם נקרא כן על שם א"פר ד"ם מ"רה וטעם הדבר שצריך להזכר שהוא אפר והולך למקום עפר ומאין באת דם ולפני מי הוא עתיד ליתן דין ז"ס מרה תהיה באחרונה וכן ב'ש'ר ב"ושה ס"רוחה ר"ימה לפני מי נותן דין לע"ל בושה למען תהיה יראתו מן הבושה בושו כל עובדיה וכו' מאין תבא מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר ורימה או ב"ושה ש"אול ר"ימה לפי זה בושה הוא מאין תבא מבית הבושת שאול הוא מקום זין וחשבון. והנה נקרא א'ד'ם ע"ש ג' שאלות אלו א"פר ד"ם מ"רה ז"ש מאין באת ילוד אשה שפיר מלא צואה חמת מלא דם לאן הולך קצר ימים ולפני מי ליתן דין ז"ש ושבע רוגז ועז"א (משלי כב) הלא כתבתי לך שלישים על שלישים אלו שצריך האדם להסתכל לכן בפר' מלקות אמר והיה אם בן הכות הרשע נקוד בין בחירק תחת ב' (שם כג) בין תבין את אשר לפניך (שם) כי תשב ללחום את מושל היצר הרע שהוא רוח המושל שעולה על האדם בין תבין ג' דברים הא' את אשר לפניך מה לפני בואו לזה העולם גם לאחריו (שם) ושמת שכין בלועיך אם בעל נפש אתה שהוא דין וחשבון (שם) אל תתאו למטעמותיו כי הוא ועז"א (דברים יט) תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך (משלי כג) לחם כזבים אל תיגע להעשיר מבינתך חדל כי מחר בא ואיננו ז"ש (שם) התעיף עיניך בו ואיננו אבל בדרך הסוד כוונת זו המשנה שלקחו רצועה של עגל כפול וכל אחד כפול לארבע ולמה לקחו ג"כ של חמור בגמרא דרש גלילאה עליה דרב חסדא (ישעיה א) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו יבא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע וכו' ולמה כפו ידיו על תרין סטרין הילך והילך ולמה חזן הכנסת מכה אותו קוראו חזן רש"י פי' שלא שמע שום משמעות הענין הלא כתבתי לך שלישים ר"ל שלשה ספרים נפתחין בר"ה א' של צדיקים גמורים מאן אינון שלשה ספרים הן שלש מדות של אבות (תהלים נ) אל אלקים י"י דבר שהקב"ה מנהיג בהם העולם ולפי שהקב"ה מנהיג עולמו בשתי מדות הן הן ידיו של הקב"ה (שם לג) ב'ד'ב'ר' י"י שמים נעשו ב"מדת ד"ין ב"מדת ר"חמים והחוטא פוגם בד' אותיות השם שנחלק על תרין י"ה בשמים ו"ה בארץ (שם צו) י"שמחו ה"שמים ו"תגל ה"ארץ לכן לוקחין רצועה אחת כפול לשנים לרמוז כי תרין אתוון י"ה הם רתיכא חדא ותרין אתוון ו"ה הם רתיכא שנייה שפגם החוטא בד' עולמות אלו והכניס הקליפה במקו' הקדושה לכן צוה הקב"ה שלא לחרוש בשור ובחמור יחדיו לכן באים סיטרין אלו רצועה של שור וחמור ולוקין אותו בו שהוא סהדי שקרא אאגרייהו זילי ויבא חמור ויפרע מזה האיש לכן כופין אותו על העמוד בשתי ידיו להפרע מן הרשע הזה אשר פגם בשתי ידות של הקב"ה שברא בהן העולם דהיינו עשרה, מאמרות ועשרת הדברות ה' מול ה' הן הן (ד"ה ב יח) צבא השמים אשר עומדים עליו מימין ושמאל חזן הכנסת ברזא דחכמתא (איוב כ) יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו כמ"ש בזוהר פ' וילך ופ' נצבים. והנה שמיםהוא סוד תפארת שהוא כלול משתי ידים העליונים (בראשית כה) איש תם יושב אוהלים באוהל אברהם באוהל יצחק לכן כופין אותו על עמוד שהוא עמוד שכל שבעה עמודי עולם עומדין עליו (איוב כו) עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו (תהלים עו) מגערתך אלקי יעקב נרדם ורכב וסוס לכן כופין שתי ידיו על העמוד שהוא סוד גדולה גבורה תפארת שמתפשט הנה והנה. וחז"ן הכנסת אד"ני תמן דינא דמלכותא אוחז בבגדיו כי מן המצות עושה אדם בגד ועתה (ישעיה כד) בגד בוגדים בגדו עד שיגלה את לבו כי (קהלת ז) והחי יתן אל לבו לבא דכולא תמן (תהלים עג) צור לבבי וחלקי אלקים לעולם והאבן נתונה מאחריו להסיר לב האבן ממנו הוא אבן נגף אשר הלך אדם אחר יצרו הרע שלכן הוצרכו להיות ג' בני אדם לקבל ב"ד דלעילא גם א' מהדיינים קורא השני מונה השלישי אומר הכהו:
גם מזה הטעם מכות משולשות שיראה שלשה ספרים נפתחין לפניו וב' רצועות עולות ויורדות בו הן הן מלאכי אלקים מתרין סיטרין רצועין בישין לאלקאה עולים ויורדים בסולם זה שהוא עמוד שכפו בו את האדם וכדי לזכור (בראשית כח) והנה י"י נצב עליו שהוא פגום בו לכן ב' רצועות כל א' כפול לשנים (ישעיה מ) כי לקחה מיד י"י כפלים שהוא כפל כפל כי שנים הם כפל ושנים שהם ארבעה הם (שם) כפליים בכל חטאותיה שכן גוליירין בישין דמתגרין במלחמה הם ג"כ ד' המרומזין במזמור (תהלים עח) והוא רחום עון משחית אף חמה ז"ש (דברים כח) אם לא תשמור לעשות וגו' והפלא י"י שם של י"י והיו המכות משולשין כי ג' אותיות השם הם העיקרים יו"ד ה"א וא"ו הם בגימטרי' ל"ט והיו משולשות עם שלשה בני אדם לרמוז על ג' אותיות השם ז"ש (שם כה) והכהו לפניו כדי רשעתו ר"ל בדבר שפגם שהוא בשם של מ"ה במספר אותו השם מכין אותו וק' מאי ענין זה של ושמתם את דברי הברית שהוא סוף התוכחה לכאן וחוזר לתחלת המקרא ויש לתרץ כי בפסוק שאחר זה מתחיל משה אתם נצבים כולכם לפני י"י אלקיכם וסידרן ה' דרגין ראשיכ' שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל הא ה' דרגין דימינא טפכם נשיכם וגו' הא ה' דשמאלא כלהו דרגין אתיין כגוונא דלעילא כמ"ש בזוהר פרשת יתרו לעברך בברית י"י ובאלתו הרי שכרת משה ברית עם ישראל ה' פעמים לכן מי שנתחייב מלקות כופין אותו על העמוד שתי ידיו הילך והילך נגד ה' דרגין דימינא וה' דרגין דשמאלא שפגם בהם האדם ומאחר שזה הוא התחלת הברית כענין סידר שסידר משה המרכבות למטה מול מרכבות דלעילא לכי חוזר לתחלת המקרא שזה הפסוק הוא תחלת המקרא והתחלת הברית גם שלש של שלש אלו רומזין על שפגם בג' נפש רוח נשמה שהן הן ג' עולמות בי"ע נרמזין בראשי תיבות והיה אם בין הכות ה"רשע ו"הפילו ה"שופט ר"ת ג' אותיות השם (בראשית כז) הו"ה גביר לאחיך אף שפתח ו"היה אם בין על ד' אותיות השם מ"מ אצילות היא נעלם מן י' של שם לכן כופין ב' ידיו על העמוד שגם בי' של שם פגם (דברים כה) ו"הפילו ה"שופט ו"הכהו שענין ההכאה להמתיק ג' בתי דינין אלו ולכן שליש מלפניו הוא הנפש אשר עומדת וחופפת עליו בקבר ולאחריו כדי ב' רשעיות נגד רוח ונשמה שהרוח הולך ולא ישוב והנשמה הולכת לעילא (ת'ק'ע'ו בריתות על כל מצוה הוא סוד יחוד קב"ה ושכינתיה מנין יסו"ד מלכו"ת (משלי ג) בכל דרכיך ד"ע ה"ו):
אעתיק דברי האר"י ז"ל בענין מלקות משארז"ל (כתובות לג) חייבי כריתות שלקו נפטרין כי מלקות עולה תקע"ו כנגד כל הדינים בין נחים וקשים ושרשם מאלקים ואדני מילוי אלקים עולה ש' וריבועו עולה ר' הרי ת"ק מן מלקות ואח"כ ס"ה מן אדני עם ט' אותיות משני שמות אלו והכולל שלהם הרי מלקו"ת לכן המלקות מתקן כל הדינים נחים וקשים ולכן הקושר בעמוד הידים יכווין לארפיא ולזה יכוון המכה ברצועות שור וחמור שהם קליפות חמורות וצריך ב"ד של שלשה נגד כ'ח'ב שהם חשובות כאחת כי שורש הקליפות הם מלמעלה למטה וצריך ב"ד של ג' לתקן הדינים ע"י קו המדה ממקור העליון והאומר הפסוקים הוא הגדול יאמר אותם עם הטעמים שהוא כנגד כתר והאומר הכהו ישב בצד שמאל נגד בינה דינים מתערין מינה והאומר והוא רחום ישב בצד ימין נגד חכמה כרחם אב על בנים וצריך המקושר כשקושרין אותו לומר (ירמיה י) יסרני י"י אך במשפט אל באפך פן תמעיטני. לפי דרכי והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשע"ו ר"ל מספר ר"שעו שהוא מלקו"ת:
לפי שכבר אתם נצבים היום כולכם לפני י"י לעברך בברית וכבר כתבו התו' בשם ירושלמי בסוטה פ' אלו נאמרין שאין לך אדם מישראל שלא כרת הקע"ו בריתות על כל מצוה ומצוה י"ב ברוך בכלל וברוך בפרט וי"ב ארור בכלל ובפרט הרי מ"ח ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי ד"פ מ"ח הרי סוד אתם נצבי"ם היום כלכם לפני י"י אלקיכם כמנין נצבי"ם יש לכל איש ישראל בריתות על כל מצוה ומצוה לכן פתח ברבים וסיים ביחיד כי על כל אחד מישראל עברו עליו קצ"ב בריתות על כל מצוה ומצוה ולפי דברי רבי שאמר (סוטה לז) לדברי ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאין לך אדם מישראל שלא נכרתו עליו מ"ח בריתות של שש מאות אלף וה' אלפים ותק"ן ז"ש אתם נצבים היום כולכם איש בעד איש כל איש ישראל ר"ל אחד מישראל הוא ערב ההרבה בעד כל ס' רבוא שלהם וכמו שבכאן היו קצ"ב בריתות כן ג"כ בהר סיני קצ"ב בריתות וכן ג"כ באוהל מועד קצ"ב בריתות הרי ג' פעמים קצ"ב כמנין מלקו"ת ומנין רשע"ו ז"ש (תהלים פא) תקע"ו בחודש שופר במדרש חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם תקע"ו בריתות שכרתו עליהם ח' פעמים ע"ב נגד ח' תיבות שיש בפסוק יסרני.י"י אך במשפט שכתבהאר"י ז"ל שצריך לומר בשעת מלקות גם אלו ג' מלקות שהם נגד ב"ד דלעילא ג' אותיות השם הגדול הוא אברהם קורא הפסוקים ושל שמאל אומר הכהו הוא יצחק ויעקב הוא האומר והוא רחו"ם כי קו הרחמים הוא יעקב. או נאמר (ישעיה מח) ישראל מקוראי ויעקב הוא הגדול בחיר שבאבות ויצחק אומר הכהו ואברה"ם בגימטרי' רח"ם אומר והוא רחום ג"פ קורא פסוק זה הן הן כל הקללות י' של אדם י' של חוה י' של נחש ט' של אדמה שנתקללו ממעשיו של נחש גם רמז על ג' חלקים אלו שמכין א' לפניו ושתים לאחריו על ג' מדות של אבות העולם (בראשית לב) ויעקב הלך לדרכו ואח"כ תרין משיריין של אברהם ויצחק דאזלי לקבל אולפן דצדיקייא (שם) ויפגעו בו מלאכי אלקים הם משיריין דאברהם ויצחק וישלח יעקב מלאכים לפניו ואח"כ הולכין אברהם ויצחק לאחריו כדאיתא במדרש הנעלם פרשת וירא לכן מכין חלק א' לפניו נגד יעקב ושתים לאחריו נגד אברהם ויצחק ז"ש (זכריה יג) מה המכות האלה בין ידך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי לפי שהמכות הם בין ידים כופה ידיו הנה והנה כי הקב"ה ברא העולם בשתי ידים (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וז"ש אח"כ (זכריה יג) פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה והבאתי את השלישית באש הן הן ב' שלישים שמכין לאחריו כי שני חלקים יזרקו לאחריו והשלישית אשר ישארו הן השליש שמכין לפניו (תהלים קמ) ישבו ישרים את פניך עוד ענין קשירת ב' ידים כדאיתא בתיקונים ב' מלאכים ממונים הא' כתביאל הב' חתמיאל בי"הכ לכן בר"ה א' אבינו מלכנו כתבינו ובי"הכ א' אבינו מלכנו חתמנו יד כותבת בר"ה ויד חותמת בי"הכ לכן ברכת השיבנו הוא ברכה ה' פותחת בה' ומסיימת כה' כי ה' רומזת על תשובה תשוב ה' (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו ולכן רוחו של יעקב נברא בה' וביום ה' אומרים (תהלים פא) הרנינו לאלקים עזנו (שם סב) כי עז לאלקים (שם פא) הריעו לאלקי יעקב. גם ע' שרים שלמעלה נחלקין על ה' פעמים י"ד דהיינו י"ד שרים ממזרח י"ד שרים ממערב י"ד מצפון י"ד מדרום י"ד מלמעלה הרי ה' פעמים י"ד ז"ש מה המכות האלה בין ידיך הם השרים העליונים שמסכימין להלקותו (יחזקאל ח) וישלח תבנית י"ד ויקחני בציצת ראשי במזמור (תהלים קיא) אודה י"י בכל לבב שלעולם צריך להזכיר מעמד הר סיני (דברים ד) יום אשר עמדת וגו' בחורב ז"ש (תהלים קיא) בסוד ישרים ועדה גילה להם רז של מלאכי השרת שאמרו מתחלה נעשה ואח"כ נשמע ז"ש (שם) גדולים מעשה י"י ואח"כ (שם) דרושים לכל חפציהם שאז (שם) הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד ואח"כ באוהל מועד חזרו ונשנו (שם) זכר עשה טעם שחזר ונשתלשלו בערבות מואב לפי שטרף נתן ליריאיו שכפה ההר כגיגית שהיו אנוסים והיו יריאים מפני הטירוף אבל עתה (שם) יזכור לעולם בריתו על ברית של ערבות מואב שהעמיד משה ה' דרגין מול ה' דרגין והאיך היה הברית (שם) כח מעשיו הגיד לעמו הם כ"ח פרקים של שתי ידים של הקב"ה דבר זה הגיד לעמו דוקא (שם פא) כי חק לישראל הוא (שם קמז) חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום שלא הודיע הקב"ה יום הדין ומזה הטעם לא כתב בתורה שר"ה הוא יום הדין כדי להעלים מן א"הע ז"ש (שם פא) בכסא ליום חגינו שלא גילה הקב"ה וכיסה יום הדין בתורה הטעם הוא כי חק לישראל ולא לא"הע ז"ש (שם קיא) לתת להם נחלת גוים שגם חלק של א"הע ירשו ישראל וחוזר ומפרש מהו כח מעשיו לז"א (שם) מעשה ידי"ו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו כ"ח כ"תביאל ח"תמיאל עשוים באמת זה הושענא רבה. (שם) ראשית חכמה יראת י"י ר"ל כשקבלו התורה מתחלה היה ביראה:
את"ם נצבים היום כולכם לפני י"י אלקיכם. אמ"ת אתם נצבים כשהם כולכם לפני יי אלקיכם בפה ובלב כמ"ש כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך במדרש אתם נצבים אימתי כשתהיו אגודה אחת היום כולכם בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה א' של קנים בבת אחת ולא יכול לשברה ואלו אחת אפילו תינוק יכול לשברה וכן אתה מוצא שלא יהיו ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת שנאמר (ירמי' ג) בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון וקשה מה ענין אגודה אחת לפרשה זו בדרך הפשט בפרשה זו הכניסם לברית וקבל כל א' מישראל ברית של ס' רבוא כדאמרינן בגמרא סוטה (דף לז) ונעשו עריבים זה לזה וא"כ בזה ערבות אחד מחייב לשלם בעד חבירו ז"ש כל איש ישראל ר"ל איש א' מישראל הוא כלל כל ישראל בענין לעברך בבריה ובאלתו ולכן נקראו ישראל (ירמיה נ) ש"ה פזורה ישראל כשלוקה אחד מרגיש בו חבירו כן גם ישראל (ויקרא כו) וכשלו איש בעון אחיו לפי שכל ישראל נקראו איש אחד לכן כשלו אחד באחיו וכן כשחוטא אחד מחויב חבירו לשלם בעדו (ומביא ראיה) וכן לע"ל כי בכאן נרמזה סדר גאולה אחרונה ע"ד המדרש פ' בא (איוב לא) מה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנה לע"ל ידין הקב"ה א"הע בקימה ובנציבה. והנה סידר משה בזו הפרשה סדר הערבות איך הוא מי שיש בידו למחות ולא מיחה לכן פתח ראשיכם שבטיכם (שבת נד) הנהו דריש גלותא מתפסי אכולא עלמא לפי שיש בידם למחות כמ"ש הנביא (מלכים א כב) ראיתי את כל ישראל נפוצים אל ההרים הן הן המנהיגים ראשיכם שיש בידם שבט מוסר ז"ש שבטיכם ולא אמר לשבטיכם למד חסירה ולכן אמר ג"כ טפכם כי הם הן עריבים בעד אביהם בשעת הר סיני אבל בהקהל אמר מתחלה נשיכם שבאו לשמוע ואחר כך טף: (בראשית א) בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים. ר"ל ביה"כ שהוא עשירי לתשרי גם בר"ה שהוא אחד לחודש נראו ראשי ההרים אתם נצבים היום בר"הצריכין להיות באגודה אחת כי יום תרועה לשון אהבה וריעות: וענין אגדה נרמזו בו ד' מלוי השם בעולם אצילות השם של ע"ב במילוי יודין הרי א' שם של ס"ג בעולם הבריאה יש לו עוד ב' ענפים מילוי ס"ב וס"ז הרי ג'. שם של מ"ה בעולם היצירה יש לו ג' ענפים מילוי מ"ד מ"ה מ"ט הרי ד' שם של ב"ן בעולם עשייה יש לו ד' ענפים ג"ן ד"ן ז"ן ה"ן הרי ה' מן אגדה. ז"ש השם הוא סוד אגדה אחת לעשות רצון א"ש לכן גם ישראל יהיו לעתיד דמיון שמו יתברך ויהיו כולם אגודה אחת כמ"ש (עמוס ט) ואגודתו על ארץ יסדה ר"ל כמו שאלו ד' מילואי השם שהם קשורין וכלולין זה בזה כן נתן הקב"ה שישראל למטה יהיו באגודה אחת (ד"ה א יז) מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וסי' כל הצירופים (תהלים נא) ופי י'גי'ד תהלתך י"ג ענפים ואח"כ י"ד צירופים נשתנים:
בזוהר ר"מ פר' אמור על ענין יום הדין של ר"ה שניתן רשות למקטרג לחפאה פתחא ולכסאה ומסיים שם ואי תימא מאן ידע דהכי הוא רזא דא אתייהב לחכימין ואף מאן דלא חכים יכול לידע מן דין שלמטה איך הוא למעלה כי כל מה שיש בארץ יש בשמים ועז"א הנסתרות לי"י אלקינו ר"ל אעפ"י שמשפטי י"י הם נסתרות מ"מ מן נגלות לנו ולבנינו לעשות למטה יכולין לידע מה למעלה וכה"א (שם פא) בכסא ליום חגינו שנתכסה ממנו משפט העליון אבל על כל פנים מן חק ישראל למטה יכולין אנו לידע משפט לאלקי יעקב וכה"א (חבקוק ג) כסה שמים הודו ז"ש (תהלים קטו) השמים שמים לי"י ואין האדם יכול לידע מה בשמים לז"א (שם) והארץ נתן לבני האדם מאחר שנתן הקב"ה לאדם בארץ בזה יכול לידע מה שהוא בשמים ואמר זה על יום ראש השנה כמ"ש (שם) י"י זכרנו יברך שהוא יום הזכרון (שם) יוסף י"י ע'ל'כ'ם עלכם ועל בניכם כפל נוטריקון (ר"ה כו) ע וברים ל"פניו כ"בני מ"רון (תהלים קטו) ברוכים אתם לי"י א"תם אפילו מוטעין שוגגין מזידין ז"ש אתם נצבים היום כולכם ר"ל כמו שאתם נצבים היום למטה כולכם כן עומדין ה' מול ה' דרגין לפני י"י אלקיכם למעלה:
יש בתורה כ"כ קרין וכתבין כמנין ק"רין וכת"בין שהוא חשבון תתמ"ח (בראשית לח) למי חתמ"ת והפתילים והוא סוד או"ת א"מת מנין ד' שמות הוי"ה המנהיגים ד' עולמות א'ב'י'ע' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וד' שמות אהי"ה קס"א קס"א קמ"ג קנ"א בשילוב שתיהן ביום צריך להקדים שמות אהי"ה ואח"כ הוי"ה ובלילה להיפך מדת לילה ביום ומדת יום בלילה אב הרחמן מ"רחם בא"יק תתמ"ח:
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. בפה ובלב האדם שם ב"ן ד' לכן אמר נצבים (שמות יג) למען תהיה תורת י"י בפיך וכה"א (תהלים לז) תורת אלקיו בלבו כי בלב ובפה בו שם בן ד' בפיך תורה שבע"פ ובלבבך תורה שבכתב כן פירש"י קאי על תפלה כי צריכין תרין סיטרין אלו לתפלה. בזוהר פר' ויקרא בשמחה וברננה בלב ובפה ובזה (שם ק) דעו כי י"י (שם) הוא אלהים תורה שבכתב שמחה בע"פ רננה ז"ש (שם) מזמור לתודה סימן ק'. ק' ברכות של תפלה שצריך לעמוד לתפלה מתוך דבר הלכה פסוקה (שם) ה"ריעו ל"י"י כ"ל ה"ארץ ר"ת הלכ"ה עבדו את ה' בשמחה תורה שבכתב משמחי לב ברננה בע"פ ובזה שמייחד בכתב ובע"פ בזה דעו כי י"י הוא אלקים הוא עשנו ד' פ' ה' הוא לקבל ד' קליפות ג' מהן ג' שני ערלה אש רוח ענן תמן מעשה עבירה ושנה הרביעית לקבל קליפת נגה תמן מחשבה של עבירה דבר זה מבואר בלחש בפ' ויקרא עטיפא בקטפא אזדמנא שרי שרי ע"ש חד שרי לקבל מעשה וחד שרי לקבל מחשבה גם בקדושה ג' עולמות תמן מעשה ועולם האצילות עולם המחשבה ז"ש כי קרוב אליך הדבר בלבבך עולם המחשבה לעשות עולם המעשה ל' של וישליכם גדולה לע"ל תהיה מעלת ירושלים שלשים מעלות (ברכות לב) בפ' אין עומדין כל חיל ורהטון שלשים על שלשים (ישעי' נד) כדכ"ד שמשותיך יעקב אמר שיר למעלות כפול על ל' מעלות של סולם שהם ג' עולמות וכ"א. כלול מי' הרי שלשים צדיקים בכל דור כמנין יהי"ה:
ירושלים גבוה ג' פרסאות שהוא י"ב מיל ז"ש (דברים טז) בכל שעריך אשר י"י אלהיך נותן לך לשבטיך ר"ל נגד שבטי י"ה ה' שערים י"ב מיל על כל שבט מי"ל נוטריקון (תהלים צא) מ"לאכיו י"צוה ל"ך לויה של כל אחד מיל הן שלשה עולמות בי"ע שיגביה הקב"ה ירושלים מן העולם העשייה לבריאה דרך שלשים מעלות תלת דרגין ז"ש ירושלים ג' פעמים הם על ג' עולמות אלו סוד נפש רוח נשמה ולעתיד לבא יהיה הכל נשמה.
אתם נצבים היום כולכם. בלשון זה רמז להם על סוד רוח הקודש כל איש אשר איננו פה עד סוף כל הדורות וכמו שקיבל משה (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר שם קבלו תורה שבע"פ כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ואיתא במדרש שמואל ע"פ (שם יד) התיצבו וראו וגו' מסר הקב"ה למשה מגלת בית המקדש ומסר לו בעמידה פה עמוד עמדי מסר ליהושע ויתיצב שם עמך (תהלים קיט) לעולם י"י דברך נצב והוא בשמים לכן קבלו על כל דור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד:
פר"א (פרק טו) ר' אליעזר אומר אני שמעתי באזני י"י צבאות (עיין זה המאמר באורך בפרקי דר' אליעז' עד מספר החיים):
ענין הן אמת חכמים הגידו שימי האדם נחלקין לד' חלקים ימי נערות ימי בחרות ימי זקנה ימי שיבה וקצתן חלקו על ג' עלייה עמידה ירידה הן הן ד' זמנים אלו נגד ד' פתחים ובכל פתח כשהוא בא לאותו זמן מלאכים רחמנים נותנים לאדם עצה שישוב מדרכו ולכן בפתח ראשון שהגיע לימי הנערות שהיצר (מלאכי ג) בוער כתנור אש בתוך ערלים וגחלים וכו' הם ימי העלייה כשיגיע לימי נישואיןולומד תורה בטהרה הלכה ישא אשה ואח"כ לומד תורה מה לך להיות מרוחק מתורת אלקים וכ"ו כשהוא בא בפתח שלישי שכבר הגיע לארבעים וקאים אדעתיה דרביה מה לך להיות מחוק מספר החיים כי אז (ישעיה ד) כל הכתוב לחיים בירושלים קדוש יאמר לו וגו' הפתח רביעי שהוא מן ס' ואילך כי למידין אנו מפתחו של היכל שהיה ך' ובכל כ' סימנא מילתא (תהלים קכח) יגיע כפ"יך כי תאכל כל הנהנה מיגיע כ"פו (שם קלט) ותשת עלי כפכ"ה:
שבעה דברים אמר שלמה נגד עצל ומה שאמר שלמה גדול קשה מכלם כיצד אמרו לעצל הרי לך למוד תורה והוא משיב מתיירא אני מן ארי אלו על שבעים שנה של שנות האדם בזה העולם בשלשה פרקים בשנה לקבל שלשה בתי דינין שנידון האדם ג' פעמים וסי' (משלי כד) ר"א"מ"ו"ת לאויל ר"אש השנה א"חר מ"ות ו"אחר ת"חייה (שם כב) הלא כתבתי לך שלישים על ג' זמנים אלו. מג' פרקים נידון בד' זמנים כל ימי חלדו שהם שחרית מוסף מנחה נעילה נגד ימי הולדו הוא שחרית נגד בחרות הוא מוסף כח בן עשרים לרדוף ימי עמידה מנחה ימי זקנה ושיבה נעילת שערים שאז כל השערים מגיעין לנעול (תענית כד) ד"פ הכהנים נושאין כפיהם שהם אנשי חסד כי מלאכי רחמים בכל ד' זמנים מצויים שהם נגד ימי הילדות והשחרות כשהוא זמן בחרות נגד תפלת מוסף ערבית הוא נגד הדין של זה העולם שהוא מסוגל לענות נפש מי שטרח בע"ש יאכל בשבת הם נגד דין שלאחר המיתה כי אז מעמידין גוף ונשמה עולם שאחר החתימה:
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך. פי' רש"י בכתב ובע"פ כי תורה שבכתב כפשוטו ובמדרשו גושפנקא דבה תליא תורה שבע"פ ממש שכן תורה שבעל פה מתחיל במ' של מ"אימתי במס' ברכות ומסיימת בעוקצין בשלום בס' סתומה והוא ענין פלא לא נפלאת הוא מ'מ'ך שהסוד (שמות ב) מן המ"ם משיתיהו (שיר ו) ושמונים פילגשים ממש על מנין ב' מ"מ שהוא פ' לכן היה משה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרע"ה לבטל פ"ה ר"ע מן העול שבא משה באיפת אד"ה כבד פה לקבל תורה שבעל פה לקבל תורה שבכתב היה כבד לשון כי (משלי טז) דם מערכי לב שהוא חותם תורה שבעל פה (שם) ומי"י מענה לשון כי לשון הוא קולמוס הלב ולפי שמשה (שמות יט) ידבר והאלקים יעננו בקול מ' ס' שבלוחות עומדין בנס כי הוא פוט"ה שר השכחה שמספרו מאה (נראה שגרס פוטה בטית) אמר (איוב כח) והחכמה מאי"ן תמצא שהוא נעלם מ"ם שי"ן ה"א והוא חשבון מיכא"ל זנגיא"ל שר התורה (משלי טז) לב חכם ישכיל פיה"ו שהוא מאה ואחד כמ"ש אינו דומה לומד פרק ק' פעמים למאה וא' לכו בערבי פסחים עד מאה פקע שידא שאמר מאה ואחד ולא היה שוב יכולת לשד אצל זוגות רק עד מאה כי מאה עיירות נתן יצחק לעשו עד גנדיאל שהוא רום לקבל מאה שערים בקדושה אשר זרע יצחק בארץ ההוא אבל זכינו אשרי מי שבא לכא"ן שהוא מאה ואחד אז ותלמודו בידו מתקיים. ז"ש פה בפיך על תורה שבע"פ ובלבבך על תורה שבכתב שחתומה בלב כל חכם ל"ב ב' של בראשי' ל' של לעיני כל ישראל לכן בעינן פיו ולבו שווין שבהם תלוי שם בן ד' כי ה' אונות אית לריאה המנשבת על הלב ושית עזקאן לקנה הרי ו"ה ה' מוצאות לפה והדיבור היוצא הוא כעין י' הרי דא קשור בדא שיהיה ד' אותיות שווין מבית ומבחוץ תצפנו ה' מול ה' ז"ש ה' נסתרות לי"י וה' נגלות לא נפלאת הוא ממ"ך ולא רחוקה הוא על ב' ההין אלו
אמרו ד' פעמים הוא הוא בפ' כבר ידעת שד' מיני תשובות הן תשובת הבאה תשובת המשקל תשובת הגדר תשובת הכתוב והתשובה נמשלה לה' ז"ש (ישעיה נה) דרשו י"י בה' מצאו ד' פעמים תשובה בזה הפ' לכן ד' פעמים הוא נגד כל דרך תשובה אמר פעם א' ג' נעלמים הם בה' בה' בא' בי' סימן יה"א שמיה רבא ( (תהלים כז) י"י אורי בר"ה וישעי ביו"הכ מעוז חיי (שמות טו) עזי וזמרת יה שהוא הושענא רבא):
במדרש אתם נצבים אימתי היום כולכם לפני י"י אלקיכם כשתהיו באגודה אחת בנוהג שבעולם אדם וכו' אין ישראל נגאלין לע"ל עד שיהיו באגודה אחת וכו' הה"ד (איוב לא) מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו מי אמר פסוק זה שר העולם אמרו וכן כל באי עולם עתידין לומר כך אנו מוצאים בדור המבול דן האלקים העולם בישיבה. (בראשית ז) וימח את כל היקום אבל במצרים דן אותם בעברה שנאמר (שמות יב) ועבר י"י לנגוף את מצרים אבל לע"ל דן בעמידה שנאמר (זכריה יד) ועמדו רגליו ביום ההוא וכתיב לכן חם לי נאם י"י אם בישיבה דן לדור המבול וימח את כל היקום ובעברה דן מצרים והרג אותם כשיבא לדון העולם מי יוכל לעמוד ז"ש מה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום מפני (תהלים יב) אנקת אביונים עתה אקום יאמר י"י עז"א למען תשכילו את כל אשר תעשון:
אתם נצבים היום כולכם לפני י"י אלקיכם וכשם שאתם נצבים כן (תהלים קיט) לעולם י"י דברך נצב בשמים (בראשית כח) והנה י"י נצב עליו ודא (תהלים קיט) אמונתך אשר כוננת ארץ ותעמוד אז גם הם בעמידה (שם) למשפטיך עמדו היום כי (משלי כז) כמים הפנים אדם למטה כאדם על דמות הכסא (יחזקאל א) ד"מות כ"מראה א"דם (תהלים צ) תשב אנוש עד ד"כ"א דע מה למעלה ממך אתה יכול לידע איך הוא למעלה כי כל מה שאדם עושה כן משפטו למעלה מה למטה כן למעלה וכה"א (שם קכא) י"י שומריך י"י צלך כשם שאדם עושה עם צל שלו כך למעלה:
מצוה ראשונה של תורה ממנין הרי"ג מצות פרו ורבו ומצוה אחרונה ממנין תרי"ג מצות ועתה כתבו לכם השירה הזאת לכתוב כל אחד ספר תורה לעצמו נעץ סופו בתחילתו שכל אחד מישראל יכתובספר תורה ולרבות בתורה ז"ש רבא (שבת לא) נשאת ונתת באמונה עסקת בפרי' ורבי' הכל על התורה קאמר וכתב בהתוספת שאין תחילת דינו של אדם רק על התורה לכן אמרו בפרק חלק (דף צט) הלומד תורה ואינו מחזר אחריה דומה לאשה שיולדת ומקברת בניה כמו שיש בנים גופניים כך בנים רוחנים ז"ש (הושע ד) ותשכח תורת אלקיך אזי אשכח בניך גם אני כי בנים תלוין בתורת י"י ז"ש רז"ל צדיקים במיתתן קרויין בנים שמוסיפין בהשגת תורת י"י (תהלים קד) תוסף רוחם יגועון: