במדרש (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו ר' לוי פתח קרא בזה שאינו מוציא מעשרותיו כראוי והיתה לו שדה עושה אלף מידות והיה מוציא ממנה מאה מידות למעשר ממנה היה ניזון כל ימיו וממנה מתפרנס כל ביתו בשעת מיתה קרא לבנו ואמר ליה בני תן דעתך בשד' זו כך וכך כורים הית' עושה וכך וכך הייתי מוציא למעשר ממנה והייתי מוציא כל מזונותי והייתי מתפרנס כל ימי בשנה ראשונה עשה אלף מידות הוציא ק' מידות למעשר בשנייה הכניס בה עין הרע והיה פוחת עשרה והיא פחתה מאה פחת לה עשרה והיא פחתה מאה עד שעמדה על מעשרותיה ק' מידות שמעו קרוביו לבשו לבינים ונתעטפו לבינים ונכנסו אצלו א"ל מה באתם לשמוח על אותו איש שנדוהו א"ל ס"ו לא באנו אלא לשמוח עמך לשעבר היית בעל הבית והקב"ה כהן עכשיו נעשית כהן והקב"ה בעל הבית המקרא הזה דרשתי בו כמה אופנים ועתה לפי זו כוונה של ר' לוי לדרוש קרי וכתיב כי כתיב בפסוק חסד בד' וקרי בריש וכן בטור ח"מ סימן ז' הביא שם ז' מידות לדיינים צריך ג"כ לגרוס שם חסר יבואנו וכן במדרש חיי שרה גבי עפרן שהיה רע עין ונתן לו אברהם ת' כסף מנין ר"ע עי"ן ולא ידע כי חסר יבואנו שנחסר לו אות ו' משמו שהיה עפרון מלא ונעשה חסר ו' שיהיה מנין שלו ר"ע עי"ן והטעה שנחסר לו ו' שהוא אילנא דחיי והוא ממונה על שוכני עפר שנעשה ר"ע עי"ן עם ת' בתי דינין דחציפין שהם ת' איש של עשו:
האופן הראשון ע"פ המדרש הנ"ל נבהל להון אותו איש שצוה לו אביו שיפרוש מעשרותיו כראוי והוא פיחת עשרה ולא ידע כי חסר יבואנו ר"ל אותן י' שפיחת והיה רע עין הם מביאין מארה וחסר כבודו שלו וגם הכתיב חסד יבואנו שהוא לסוף נעשה כהן שנקרא איש חסד ז"ש ולא ידע כי חסד יבואנו שיהיה הולך וחסר עד שנעשה כהן ויהיה איש חסד כמו שהשיבו הקרובים לאותו הבן. ועל זה פי' הפסוק עשר תעשר כפל הפסוק בא להודיענו שיתן מעשר ואם לאו תעשר את כל תבואת זרעך ר"ל שלא יהיה לך רק המעשר ואתה תהיה כהן ובכל עשר תעשר יהיה פוחת ויוצא מן השדה שנה בשנה כמעשה של אותו בן שבכל שנה ושנה יצא מן השדה עשר כורין עד שכל תבואות זרעו לא היה רק מאה שהוא עשר פעמים עשר ז"ש עשר תעשר את כל תבואת זרעך ר"ל שכל תבואות שלך לא יהיה רק י' פעמים עשר ז"ש עשר תעשר כפל על י' פעמים עשר שהוא מאה או להיפך עשר אזי תעשר את כל תבואת זרעך ר"ל שאם יתן שנה עשר אזי יהיה לשנה הבאה מן אלו עשר י' פעמים עשר ויהיה הכל מעשר תבואת זרעך:
האופן השני ע"פ הגמרא (כתובות סו) מלח ממון חסר ואמרי לה חסד זהו הקרי והכתיב בפסוק כי חסר יבואנו ז"ש כפל עשר תעשר וכההוא ינוקא (בתענית) שא"ל ר"י לההוא ינוקא פסוק לי פסוקיך א"ל עשר תעשר א"ל ליפרוש לי מר א"ל עשר בשביל שתתעשר והכתיב (דברים ו) לא תנסו את י"י א"ל ר' הושעי' חוץ מזו (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר. הקדמונים הליצו פסוק (בראשי' יג) אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה שאברהם איש חסד אוחז תמיד במעשה הצדקה (תהלים. מח) צדק מלאה ימינך כי מעשר שהוא נותן שׂ' בשמאל עשר אזי זוכה להיות לו שׁ' בימין שהוא רמז לעשירות שהשין בימין ז"ש אברהם ללוט שהוא מסיטרא דנחש ארור מן אינון מלטטיא הפרד נא מעלי אם יתן לי הקב"ה עושר שיהיה אצלי עושר אזי ואשמאילה (בראשית יד) ויתן לו מעשר מכל כי לעולם ירדה שכינה למטה מעשר (שם יב) ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה שהיה לו עושר והש' היתה אצלו בימין (תהלים קיח) י"י רוממה ולא גבר עליו לוט לשמוע לו רק ואשמאילה שנתן מעש' ואם אשמאיל' כתות.. אאשתתן מעשר כדת וכדין אזי בלי ספק ואימינה מזה יגרום לי להיות עושר יותר מזה עד שי"י (בראשית כד) בירך את אברהם בכל ז"ש ר' יוחנן עשר בשביל שתתעשר והוא הקרי והכתיב עשר ר"ל מלח ממון חסר שתתן ותחסר בענין מעשר בזה יהיה מלח ממון חסד בד' בשביל שתתעשר שתזכה להיות חוט של חסד עליך ותהיה איש חסד כי העני הוא מסיטרא דדינא והעושר הוא מסטרא דחסד ז"ש ולא ידע כי חסר יבואנו לידי חסד כי כמו שהעני משפיע למטה כן מד"הר משפעת למעלה ובשעה שהעושר שהוא מדת החסד נותן לעני שהוא מד"הד אז גם למעלה מדת החסד משפעת למד"הד ז"ש ונתן לך רחמים ורחמך כדאיתא בגמרא (יבמות סג) המלוה לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר (ישעיה נח) אז תקרא וי"י יענה ר"ל כשם שהעשיר נותן לעני כן למעלה מד"הד מקבלת ממדת הרחמים ז"ש וי"י יענה שהוא וב"ד עונים אותו. דורשי רשומו' אומרים (במדב' כח) מ"ל"ב"ד עולת התמיד מ"לוה ל"עני ב"שעת ד"חקו מכפרת כקרבן תמיד לכן ע"שר ת"עשר ר"ת ע"ולת ת"מיד וזה דעת ריב"ז בהשותפין מה חטאת מכפרת אף צדקה תרומה מעשר מכפרת עליהם:
האופן הג' במדרש משל לב"ה שהיה מלוה לכל בני עיר חיטים טובות והיו נותנים לו חיטים טובות היה אחד מהן ערב תבן ועפר והוליך לו ראה בהם בע"ה שהיו רעות א"ל הנח אותה לעצמן ואל תערבב עם התבואה ובאם שיבא ללות ממני מהם אני נותן לו כך א"ל משה לישראל אם הפרשתם מעשר מעין רעה עפר הוא נותן לכם שנ' (דברים כח) יתן י"י את מטר ארצך אבק ועפר ואם הפרשת כראוי (שם) יפתח י"י לך את אוצרו הטוב וע"ז אמר (משלי כח) נבהל להון איש רע עין שנותן בשעת הגורן לבעל הבית חיטים מעורבים בתבן ואבן ובזה גורם (שם) ולא ידע כי חסר יבואנו שדבר זה גורם אותו חסד שעושה בע"ה עמו שמלוה לו בשעת הזריעה יהיה לו חסר ממנו כי כפי זרע שהוא זורע כן יוצא מן השדה בשעת הגורן ז"ש עשר כי כפי המעשר שאתה נותן לבעל הבית בשעת הגורן תעשר אה כל תבואת זרעך שאם תקבל בשעת הזרע היוצא השדה שנה שנה:
האופן הד' במדרש (ילקוט פ' ראה) א"ר יצחק בג' מקומות מצינו לא תבשל גדי א' לענינו (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך וסמיך ליה לא תבשל הנה אנכי שולח מלאך הב' לענין תורה (שם לד) לא תבשל גדי כתב לך את הדברים עד דסנדלא דרוס כובא וא' למעשר לא תאכל כל נבילה וסמך ליה עשר תעשר אמר הקב"ה אל תגרמו לו לבשל גדיים עד שהם במעי אמותיה' אם אין אתם מוציאי' מעשרותיכ' כראוי רוח קדים אני שולח ומשדפתן כד"א (ישעי' לז) ושדמה לפני קמה ופעמים אלו רמזו רזא דתיקונים שלא יערב בר נש טיפה קדמאה (שמות כב) מלאתך ודמעך לא תאחר שיגרום לבוא בגוי אחר ראשית בכורי תביא בית י"י טיפה קדמאה ובזה גורם ערבוביא גדי בחלב ובזוהר דיוקנא דההוא גברא לא אישתזיב דניאל שלא טימא בפת בגי (דניאל ו) שלח מלאכי וסגר פום אריותא ז"ש הנה אנכי שולח מלאך סמיך לא תבשל גם לענין התורה ע"ד המדרש שבקשו מלאכי השרת לקטרג למשה עד שאמר להם הלא זה שאכלתם אצלו בשר בחלב ז"ש מלא תבשל גדי כתב לך כל הדברים וזולת זה לא היה מקבל התורה ובכאן לענין מעשר כי מי שלא נותן מעשרותיו כאילו אכל נבילה במדרש משל לגנבים שאחד גנב זהב ואחד גנב עורות תפסום אותו שגנב זהב עם אותו שגנב עורות והלא אני עורות גנבתי השיב לו הכל הולך לטמיון כך מי שאוכל בלא מעשרות כאלו אוכל נבילות:
האופן הה' במדרש ע"פ (תהלים לז) בטח בי"י ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה ר' חגי מסרס קרא בטח בי"י ועשה טוב עשה טוב ובטח בי"י משל לאגרונימום שיצא לשער את המדות וראה אותו א' והיה מטמין מלפניו א"ל מה לך מטמין עשה מדותיך ביושר ואל תתירא הה"ד עשה טוב ובטח בי"י ושכן ארץ עשה שכונה של ארץ הוי זורע הוי נוטע ורעה אמונה אמונתך של אבות שנאמר (שם קא) עיני בנאמני ארץ נקראו אבות העולם נאמני ארץ כשדרז"ל ע"פ (ישעיה כד) והארץ חנפה תחת ישביה מראה לך קמה ולא מראה לך גורן (שם) כי חלפו תורות שבכתב לבע"פ (שם) עברו חק של מעשרות (שם) הפרו ברית עולם ברית אבות כי כל ג' אבות שלנו היו נאמני ארץ ז"ש (משלי א) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך אמר רב הונא אבות עולם קיימו תרומות ומעשרות. אברהם (בראשית יד) הרימותי ידי. יצחק (שם כו) ויזרע יצחק והלא אין ברכה במדוד ומנוי ולמה מודדין אלא למעשר. יעקב (שם כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. הוא שדוד אמר (תהלים מ) ותורתך בתוך מעי והלא התורה בלב כמ"ש (ירמיה לא) נתתי תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנו אלא אמר שלא בא לתוך מעי דבר שלא עשרתי אותו ז"ש עשר תעשר ואכלת לפני י"י אלקיך ר"ל שיהיה אכילה שלך לפני י"י לפני אבות העולם וכן ג' אלו ד"גן ת"ירוש י"צהר ר"ת בגי' האבו"ת לקביל ג' אלו דגן לקביל אברהם (בראשית יז) אב ה"מון ג"וים נ"תתיך ר"ת ה"גן נתוספה לו ה' נגד ה' מינים של דגן ס"א ח'ש'ך' ש' ש' שמברכין עליו המוציא יצחק תירוש מסטר' יין גבורה יצהר מיעקב שסך האבן בשמן בפכים קטנים אשר שכח ונתאבק על הפכים קטנים עם שר של עשו כי קיבל יעקב על עצמו (שם כח) והאבן הזאת שמתי מציבה (שם) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך לכן כששכח יעקב פכים קטנים לקיים נדרו אשר נדר בעת צרתו בא סמאל לעכב שלא יקוים עשר תעשר את כל תבואת זרעך שהוא יעקב (ירמי' ב) ראשית תבואתה (ישעיה ו) זרע קודש זרע אמה ואם לא תקיים בא עשו איש שדה ז"ש היוצא השדה שהוא עשו איש שדה. ענין המשל לאגרונימוס שיצא לשער את המידות ע"ד מ"ש רז"ל (משלי יא) מאזנימרמה תועבת י"י וגו' בא זדון שבזמן שישראל חוטאין במשקולת ובמידות אזי בא זדון (שם) ויבא קלון המלכות מתגרות ז"ש עשר תעשר וגו' וצוה הקב"ה ליתן מעשרות ואם לאו היוצא השדה עשו איש שדה וקטנים מתים כשאינו מפריש מעשר כי (שבת לב) בעון נדרים בנים מתים וז"ש תבואת זרעך ואם לאו היוצא השדה ה"ל להיוצא השדה:
עשר תעשר. מן יעקב למדו רז"ל (כתובות סו) המבזבז אל יבזבז יותר מן חומש תרין עישורין והוא בפסוק (שיר ח) האלף לך שלמה מן אלף עולמות זוכה הצדיק ר' ז"ש מאתים כי ענף מנין ר' מן שרש שהוא ד' ענפים ד' פעמים ר' בגי' שר"ש ז"ש עשר תעשר את כל תבואות זרעך שהוא חד זריעה (הושע י) זרעו לכם לצדקה כדי שיזכו לר' כי צדק"ה בגי' ר' חסר א' ומי שיש לו ר' זוז אינו מקבל צדקה עשר תעשר מי שנותן מעשר זוכה ליתן מעשר ע"ד (משלי כא) רודף צדקה וחסד חיים ימצא הוא ע"ד (שם כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו ר"ל שהמעות הולכין ומתמעטין אבל (שם יא) יש מפזר ונוסף עוד מי שנותן צדקה זוכה שיהיה לו מעות ליתן צדקה או ע"ד (ירמיה יז) עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו שלא יזכה להאריך ימים (משלי כח) ולא ידע כי חסר יבואנו ר"ל שימות בחצי ימיו ז"ש עשר אזי תזכה להיות וליתן מעשר ואם לא תתן אז היוצא השדה ר"ל שילך מזה העולם וימות או שיזדמן לו הקב"ה בני אדם מהוגנים ליתן צדקה ואם לאו היוצא השדה בא עשו מן השדה ולוקח הממון כעובדא דבני אחתיה דריב"ז (ב"ב ט) שנה שנה ר"ל בראש השנה קוצצין לאדם לחסר כך וכך אט הוא זוכה נותן (ישעיה נח) לרעב לחמך ואם לא (שם) עניים מרודים תביא בית לכן א' כפל ב' עישורין שעכ"פ צריך ליתן מעשר א"כ מוטב שתתן את כל תבואת זרעך (שם ו) זרע קודש מצבתה ואם לא היוצא השדה וזה דבר קצוב משנה לשנה לכן ראה את דרכך וחכם ואכלת לפני י"י אלקיך יותר טוב לך שתהא אכילה לפנ י"י ז"ש ולא ידע כי חסר יבואנו שעכ"פ צריך לחסר מזה המעות וא"כ יותר טוב לעשות בממון חסד לעניים:
או ע"ד אין אדם נפטר מעו"הז וחצי תאותו בידו יש לו מנה מבקש מאתים ז"ש נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו כי מי שיש לו ק' מבקש ר' קצתם אומרים עו"הז ועו"הב (תהלים יט) צדקו יחדיו האדם אינו עושה כלום עבור עו"הב רק עבור עו"הז נמצא שאין אדם נפטר מזה העולם שיהיה חצי עולם בידו ז"ש עשר תעשר מי שיש לו עשר מבקש עוד עשר כן הם בתאות גופניות כן יהיה כשירגיל האדם עצמו ליתן צדקה כשיתן פעם אחד יבקש ליתן עוד פעם שנית והוא ע"ד מ"ש נתן תתן לו ואל ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך י"י אלקיך שיתן זהב א' בשלשים פעמים ולא בפעם אחד ז"ש נתן תתן הרבה פעמים והטעם שיהיה הטבע שלו ליתן צדקה ובזה ההרגל נעשה לו שינוי טבע ז"ש ואל ירע לבבך בתתך לו ר"ל שהלב שלו יהיה מוכן ליתן צדקה וכה"א (שם קיב) פזר נתן לאביונים ר"ל שיפזר בפעמים הרבה הנתינה שיתן שבזה (שם) צדקתו עומדת לעד שיהיה מוכן ליתן הרבה (שופטי' ה) צדקת פרזונו בישראל ומשולש בכתובים גם שנוי בנביאים (ישעיה נח) הלא פרוס לרעב לחמך ר"ל פרוסה לזה ופרוסה לזה והטעם שיהיה לך טבע (שם) ומבשרך לא תתעלם ר"ל מטבע שלך ז"ש עשר שבזה תהיה אצלך טבע לעשר אח"כ את כל תבואת זרעך דייקא לא מן הגזל מגייפא בחיזרן ומתחלק לבישא כו'. או בא לומר מי שנותן פרוטה לעני בעו"הז הקב"ה זורעה בג"ע כמ"ש בספר חסידים שנאמר (שם סא) כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן י"י מצמיח צדקה בארץ ז"ש (תהלים לז) שכן ארץ ורעה אמונה ז"ש (ילקוט ק"ג) ר' חגי מסרס עשה טוב ובטח בי"י ר"ל שהקב"ה ג"כ עושה עמך וזורע צדקה באותו עולם שכון בארץ ר"ל כשישכון בארץ בעו"הב אז ורעה:
עשר תעשר. תרין עישורין אחד לכהן ואחד ללוי ללוי שהוא מד"הד נותנין מעשר לכהן תעשר ר"ל אחד ממאה שהוא י' פעמים עשר ז"ש ואכלת לפני י"י אלקיך שהם ב' סטרין אחד לדין ואחד לצדקה כי תרין תבואות הם ז"ש את כ"ל תבואת כ"הן ל"וי שצריך ליתן תרין עישורין אחד לכהן וא' ללוי או שהתפלה ק' ברכות שהוא עשר פעמים עשר התורה ק' שערים גם כן י' פעמים עשר א"הר איפה שלימה היה ואח"כ העמידו על ק' אמה שהוא י' פעמים עשר ז"ש את כל תבואת זרעך אדם קדמאה שממנו באו כל הילודים ז"ש כל תבואות זרעך. שכר של עו"הב ק' ליטרין לצדיק עיין בפ' עקב יעקב אמר (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שהוא סוד א"מת (מיכה ז) תתן אמת ליעקב זרע אמת הוא ליקח מעשר ממנו אזי הוא א"דם ויעקב בא לתקן חטא ג"ע לכן היה בן פ"ד כשאמר (בראשית כט) הבה את אשתי כי מלאו ימי פ"ד ד' פ' אהי"ה אהי"ה פעמים אהי"ה בגי' אמ"ת: