כשמנה מספר הזהב אשר היה בימי שלמה (מלכים א י) שש מאות וששים ושש ככרות לרמוז על לאו דלא תסור שעבר שלמה לא ירבה כסף וזהב ולא יסור והתורה העידה שלא הועילה חכמתו רק תסו"ר לבבו לכן היה זה המספר:
תמים תהיה עם י"י אלקיך תמי"ם בגימט' ד' יסודות בד' עולמות כל יסוד יש בו שם ב"ן כנגד ד' בנים דברה תורה ד"פ ב"ן בגימ' יצח"ק והוא סוד ד' ציצית שמחויב האדם בכל עת לקיים מצוה זו כי ט"ל כריכות ה' קשרים ח' חוטין הרי ב"ן בכל כנף שם קנ"א הרי ב"ן קנ"א בגימטרי' בא"ר ד' בארות שחפר יצחק כר"י (בראשית כו) וישב יצחק בגר"ר (במד"ר) שישב כל היום בתפיליןשיש בהם גר"ר תיבין שהם ת"ג ועליהס אמר (איכה א) ג"ת דרך על קצוצי תפילין) וד' בארות הן לקבל ד' ציצית הרי שקיים (בראשית יד) אם מ"חוט ועד שרוך נ"על שאמר אברהם שזכו בניו לציצית ותפילין ועל זה אמר הקב"ה (שם יז) התהלך לפני והיה תמים ואלו ד' פעמים ב"ן נרמזין במזמור (תהלים כה) א"ליך י"י נ"פשי א"שא א"להי מ"י ז"ה ה"איש נ'פשו ב'טו"ב תלי"ן הרי ד' פעמים ב"ן (שמות טו) עם זו גאלת נ"הלת ב"עזך א"ל נ"וה ק"דשיך שהוא ב"ן קנ"א (בראשית כט) מן הבאר ההוא ישקו העדרים:
תתן לך. היו ישראל בא"י ת"תן שנים מנין ז' מרגלאן של שבת דחושבן דילהון תכל"ת. גם ה' ענני כבוד שהיו מקיפין אותם ה' פעמים ענ"ן בגימטריא הכי הוי ואלו ה' עננים הוא סוד זכו"ר ושמו"ר זכו"ר הוא ע"ב קס"א שמו"ר והוא ש' מילוי אלהי"ם ר' רבוע אלקים מ"ו הוא מילוי ע"ב תשע"ט בגי' זכו"ר ושמו"ר (משלי יב) שפ"ת אמת תכון לעד:
שופטים ושוטרים תת"ן לך בכל שעריך. ענין נ' ימי הדין עד גמר החתימה ל' של אלול ך' של תשרי עד הושענא רבא הן הן סוד נ' שערים העליונים ז"ש כ"ל שעריך כי גם שערים העליונים הם נ' שערי בינה שהם מקום תשובה כי תשובה בבינה ולכן שערי ירושלים אמרינן בפ' חלק (ובב"ב עה) פ' הספינה א"ר יוחנן עתיד הקדוש ב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שלשים על שלשים וחוקק בהם עשרה אמות ברום עשרים אמות לגלג עליו אותו תלמיד ופעם אחד הפליג ספינתו בים וראה מלאכים שהיו חוצבין אבנים טובות וכו' ורזא דמלה חצר המשכן היה נ' והמשכן היה ל' ואח"כ ך' וזה סוד שאמר (שמות י) בנערינו ובזקננו נ"ל"ך:
או תתן לך. גם כן לא פחות עלמא מתלתין צדיקים (בראשית יח) ואברהם היו יהי"ה ובזוהר חדש א' צריך להיות עשרים צדיקים שאמר לו המלאך שאין שם עשרים באותו דור וכן דרכי התשובה ל' יום ואח"כ ך' יום וכל אחד נחלק לי' ז"ש בכל שעריך ר"ל שערים שלך גם כן בירושלים דלעילא הם גם כן בזה השיעור גובהן ל' אבל אינו חקוק בהם רק י' בגובה עשרים ז"ש בכל שעריך אשר י"י אלקיך נותן לך לשבטיך שרש כל אותן שערים אשר לע"ל הקב"ה נותן לך לשבטיך ונרמז במלת ל"ך שהם שיעור ל' וך' (חולין נז) ר"ש בן חלפתא שהיה עסקן בדברים וראה ענין הנמלה לתרץ קושיית התוס' על ההוא תלמיד שלא האמין לר"י בענין שערי ירושלים בפרק הספינה ובחלק ותירוצים שרצה לברר הלא שלמה ברוח הקודש אמרה ויש ליישב לפי שאמר הכתוב (משלי ו) לך אל נמלה הרי שציוה לילך אליה ולראות דרכיה ואז חיכם ובעיניו יראה שאין לה קצין שוטר ומושל לכן הלך הוא וראה שכן צותה תורה לילך ולראות בדרכיה (חולין סג) ור' יוחנן כשראה נמלה אמר (תהלים לו) צדקתך כהררי אל. שלך אמר (שם) משפטיך תהום רבה ללשון השני שפירש רש"י שמזונותם בלא טורח והוא ע"ד שאמר סוף (קידושין דף פא) מה אלו מתפרנסין שלא בצער וכו' אלא שהרעותי את מעשי ז"ש לך אל נמלה ע"ש בענין רשב"י (ילקוט קלד) שמצא בבור של נמלים ש' כורין והלא בשעה שיצא מן המערה (בשבת פ' במה מדליקין דף לד) כשראה בעולם שהיו חורשין בשדה העניש אותם מיד ואמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ואיך עלה אל לבם לספר מעשה שמצאו בבור של נמלה ש' כורין אבל ענין נמלה הוא קליפת עשו שמנו חז"ל בפ' קמא דמגילה (דף ז) שיש ענינו ומנינו על ש' כרכים עליו נאמר (תהלים קיב) רשע יראה וכעס יחרק שיני"ו בגימטרי' עש"ו לכן (פסחים יח) ש' גמלים טועני אקלידי דאוצרות של קרח ג"כ ש' בגימטריא רו"ת אלקי"ם יצחק שיניקת עשו ממנו ב"ן אברה"ם והוא סוד (בראשית ו) שלש מאות אמה אורך התיבה שהיא בנויה על עולם בכללו על שם של אלקי"ם מילוי אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימטרי' ש' ולכן חדרים של גיהנם על ש' פרסה. במדרש כונן וחורק ש' שורקת של יצחק בספר תהלים ועל אותה נמלה רמז רשב"י שילך עצל וילמוד ממעשה נמלה שכנסה ש' כורין לענוש לעושי רשעה כרשעתו ולקבל זה (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך זה ש' של תפילין. בעסק ר"ש בן חלפתא בפ' אלו טריפות שהיה רוצה לידע ולברר שאין השגחה פרטיות לכל נמלה בפני עצמה רק במלכה וכן הגוים שנמשלו לנמלה עליהם אומר (תהלים לג) משמים הביט י"י וגו' בדרך כלל על בני אדם אבל (שם) ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ הם ישראל במה שברא כל ארץ בשבילם עליהם השגחה פרטיות לך אל נמלה עצל נמשלו ישראל לנמלה (ישעיה מא) אל תיראי תולעת יעקב שאין בהם כח אלא בפיהם (זכריה יג) והיה בכל הארץ נאום ד' פי שנים בה יכרתו יגועו כי אברהם ויעקב שניהם יאמרו ימחו על קדושת שמך אבל (שם) והשלישי' יות' בה זה יצחק (ישעיה סג) כי אתה אבינו וכן ג' בתי' של נמלה באמצעי משמרת שלה אבל לא בעליון זה אברהם מפני הדלף וטורד לא בסבי טעמא ולא בהחהון זה יעקב מפני הטינא לא בדרדקי עצה או יאמר ע"ד מ"ש בפרק כל כתבי כל המענג השבה זוכה לנחלה בלא מצרים לא כאברהם ולא כיצחק ז"ש והיה בכל הארץ נאום י"י פי שנים הן אברהם ויצחק בה יכרתו נחל' שלהם שיש לה גבול ונכר' הנחלה אבל והשלישית זה יעקב יותר בה שלא יכרת רק אין לה גבול או ע"ד הזוהר פ' וירא שאברהם ויצחק אין רוצין לקבל אולפן דנשמתא דצדיקיא עד שילך יעקב (תהלים כד) מבקשי פניך והשלישית יותר זה יעקב (משלי ו) לך אל נמלה עצל וגו' אשר אין לה לא קצין ולא שומר ולא מושל ג' לשונות נגד ג' בתים שיש לנמלה עשו נדמה לנמלה שיש לו ג' גוליירין סי מא"ח רחוק ואינו עושה כלום רק באמצעי שהוא אף שהוא העיקר על כן ד' פתרו באף והוצרך משה לבקש (תהלים ז) קומה י"י באפך אבל חימה משה הרגו ז"ש פי שניםבה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה:
או פי שנים בה יכרתו אלו ג' החדשים של עשו תמוז ואב והשלישית יותר בה אלול נשאר לישראל וג' בתים יש לנמלה ג' חדשים אלו אבל אמצעי הוא העיקר כן מתוך ג' חדשים לקח האמצעי שהוא חודש אב (הושע ה) עתה יאכלם חודש את חלקיהם (איכה א) קרא עלי מועד לשבור בחורי ורמז ג' בתים אלו פי שנים בה יכרתו שאינה משמרת לא בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינא רק והשלישי' יותר בה היא האמצעי' והוא רמז על התשובה שתהיה בבחרותו (תהלים קיב) אשרי איש שיתגבר על יצרו כשהוא איש לא בימי זקנותו מפני הדלף שנמס כוחו וליחתו ולא בימי ינקותו מפני הטינא חומר שלו רק האמצעי וכה"א קרא עלי מועד לעשות תשובה ולשבור בחורי לשבר כח היצ"הר בימי בחרותו וכן במידות פי שנים בה יכרתו הן הן הקצוות קצה ראשון וקצה אחרון שלא לילך בקצוות רק קנין אמצעי הוא שלם והשלישית יותר בה כמ"ש (משלי יד וטז) יש דרך ישר לפני איש לילך באמצעי אבל (שם) ואחריתה דרכי מות ר"ל שני קצוות הם שניהם דרכי מות לכן פתח ביחיד דרך וסיים ברבים בשנים דרכי כי שניהם כאחד לא טובים רק פי שנים בה יכרתו. גם רמז על ג' עולמות שהקליפה בהן בעולם העשייה פסולת מרובה על האוכל גם ביצירה מחצה על מחצה כרוב אבל בבריאה מיעוטה ז"ש פי שנים בה יכרתו על ב' עולמות אבל והשלישית יותר בה שאין כח הקליפה שם והנה מדור הקליפוה כמין חתיכה מרובעת נגד עולם היצירה עיין בכנפי יונה זה ענין הנמלה שכל מה שיש לה מנחת באמצע כן ג"כ מרכבת אסימון ואשמדאי ונעמן כלם נגד עולם היצירה או על ג' פעמים שעלה משה להר שבפעם השלישי נתרצה הקב"ה וא"ל (במדבר יד) סלחתי כדבריך כן בב' גאולות ראשונות פי שנים בה יכרתו והשלישית יותר בה והטעם שנ' שמות הם מנהיגי ג' עולמות (תהלים נ) אל אלקים הוי"ה והנה בפעם ב' היו בכעס כי שם של אלקים היא דין ובר"ח אמר הקב"ה למשה (שמות כד) עלה אלי דוקא אל שם ההוי"ה לכן אמר (תהלים מז) עלה אלקים בתרועה שם של אלהים ובא שם של הוי"ה:
במצוה לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים. יש בו סוד ידוע (ישעי' כו) כי ביה י"י צור עולמים י"ה היא בריאה סוכת שלם של י"י ביצירה והוא סוד איל של אברהם אבינו שנברא בע"ש בין השמשות עיין בכנפי יונה (חלק ב' סי' קל"ה) והנה כוונת הפסוק ע"פ הסוד על הזהרת תוספת שבת שאז אימא פורסת סוכת שלום על זעיר גבול (משלי כז) רעך וריע אביך אל תעזוב לעשות חל"ל במקום חיי"ם (שמות לא) מחלליה מות יומת ז"ש לא תסיג גבול שהיא סוד י"ה י"י אשר גבלו ראשונים המה היושבים ראשונה במלכות כי אימא עילאה מקננא בבריאה תמן י"ה עמודא דאמצעיתא מקנן ביצירה תמן י"י מטרנותא מקננא באופן שהוא עשייה ז"ש לא תסיג גבול רעיך אשר גבלו ראשונים בנחלתך הוא מלכות נקראת אדני שלשתן יחד י"ה הוי"ה אדנ"י הוא ק"ו המד"ה כמו שק"ו המד"ה בגימטריא ס"ג מ"ה ב"ן שהם ג' עולמות בי"ע כן ג' שמות אלו מן ג' עולמות אלו עולים ק"ו גבו"ל רע"ך בגימטריא אש"ל שהוא הגבול אשר גבלו ראשונים עולם הכס"א שכן כ"ף סמ"ך אל"ף עולה אש"ל בקרקע של א"י הכתוב מדבר מן העפר אשר בקרקע המשכן י"פ אהי"ה י"פ הוי"ה בגי' קרק"ע היא סוד (בראשית א) יה"י א"ור ו"יהי או"ר תרין סטרין כהדא (ישעיה נד) ימין ושמאל תפרוצי:
ואשר יבא וגו' ביער לחטוב עצי'. ר"ל להוכיח על עצים דקים בסתר ולא תשא עליו חטא רק ביער ונדחה ידו בגרזן בגוזרא דדינא הטעם שהוא מונע להוכיח רעהו מן העץ לפי שאומרים לו טול קורה לכן אמר ונשל ע"ץ בלשון יחיד מכח זה לא הוכיחו ונשל הברזל מן העץ ומצא רעהו ומת בעונו אבל לא יעשה כן והוא ינום אל אחת הערים וחי ר"ל (קהלת ז) אחת לאחת למצא חשבון כי (משלי כד) ראמות לאויל חכמות: