ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם האי קרא קשיא דלאו סיפא רישא. בזוהר מתרץ משכ"ן בגי' שמ"ע שהוא סוד שיעור קומה על ה' חלקים נחלק המשכן וכן האדם על ה' חלקים או רמז סוד קדו"ש ת"י שנין מנין קדו"ש ז"ס ועשו לי מקדש ושכן ת"י בתוכם לכן היו ת"י שנים במקדש ואח"כ נחרב או בא לומר (בראשית ח) הרי ארר"טבגימ' ת"י ומתרגמינן טורי דמלטטיא ובכל דבר קדושה מתדבקת הקליפה ז"ש ועשו לי מקדש ושכן ת"י שהוא רזא דארר"ט בתוכם כי הקב"ה צוה לעשות מתחלה המשכן עם ערב רב מאת כל איש שיהיה מוחא וקליפה ביה. משכן רזא דלאה מקדש רזא דרחל ז"ס (עירכין ב) משכן דאקרי מקדש מקדש דאקרי משכן דאמא אוזיפת לברתא או יאמר ע"פ הזוהר בפ' פנחס בהני תלת בעיין שאל ההוא פוליסוף שעדיין לא נבנה המקדש שרצה הקב"ה לבנות בשעה שיצאו ממצרים כי אלו בנה הקב"ה המקדש בעצמו לא נחרב לעולם ז"ש ועשו לי מקדש ר"ל מאחר שהם עושים לי מקדש לכן לא היו בו רק ת"י שנים ז"ש ושכן ת"י בתוכם אבל אלו הוציא אותנו ובנה בעצמו ב"ה לא היה חרב:
במדרש פ' תצוה יבא קדוש ויכפר על קדוש לכן אמר ועשו לי מקדש מאחר שהקב"ה קדוש צוה לישראל לעשות לו מקדש שהם קדושים אבל יש לדרוש שבענין המשכן נשתלמו ד' יסודין קדמאין למן היום שברא אלקים את האדם בד' יסודות עפר ממזבח העליון ממקום כפרתו (במדבר ה) מן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן ויסוד האש מהמלאכים ורוח מן האויר העליון מים מן מים העליונים משבא נחש והטיל בה זוהמא (ירמיה ב) באות נפשה שאפה רוח וטמאה רוחו וכשלקחה מן הפרי טמאה גופו ונטמאו כל ד' יסודותיו בזה גרמה מיתה לכל ד' יסודות ואות מ' סימן מות משחית מלקות איהי סימנא ד' מיתות ב"ד ומתמן סליק ונחית סליק במ' ונחית בד' אינין ד' רוחין דמתפרשין מגו דכר ונוקבא ממסאבותא ובגינייהו ד' מיתות ב"ד ומתמן סליק למ' מלקות והיינו מ' סימנא דמות ומסאבא דמלאך המות כי ד' פעמים מ' נתחברה עם ו"ת הרי ד' רוחות לכן הוצרך להתגלגל אד"הר באברהם נתקן עפר כמ"ש (בראשית ית) ואנכי עפר ואפר (ישעיה מא) יתן כעפר חרבו גם מים יקח נא מעט מי"ם והשענו תחת העץ של אד"הר ויצחק לתקן יסוד האש העלהו שם לעולה. ולפי שמים העכורים כשירדו מעכירתם נעשו צלולים יורד העכירות למטה ונעשה עפר ונשארו מים צלולים כן (קהלת יב) ישוב העפר אל הארץ כשהיה ויצא מאברהם ישמעאל ולפי שעפר אינו קשה כ"כ רק במעט מים מגבל לכן עשה ישמעאל תשובה סוף ימיו ז"ש (בראשית יח) ויתן אל הנער לעשותו שהוא ישמעאל כי במעט מים נטהרה העיסה ונגבלה חלתו של עולם רק שפירסה, שרה נידה ולא היה עת לטהר לעיסה לגמרי ולפי שיצחק הוא אש יצא ממנו סיג של עשו בקליפה קשה כברזל אש מפעפעו וכן העולם בכללו נטמאו ד' יסודות בד' דורות יסוד הרוח באנוש (איוב לב) אכן רוח הוא באנוש יסוד המים במבול יסוד האש בסדום יסוד העפר בדור הפלגה הבה נלבנה ד' דורות אלו גלגלם הקב"ה למצרים פרעה יסוד העפר שיעבוד אותם בחומר ובלבנים כמ"ש (שמות א) ויצו פרעה לכל עמו שאף על עמו גזר ותלה לבינה בצווארו של פרעה כי הוא יסוד כבד שבכלן (שם ח) והכבד לב פרעה כמ"ש במ"ר משלי כז) כובד אבן ונטל החול וכעס אויל זה פרעה כבד משניהם. כנגד יסוד המים גזר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו גם היה לוקח בניהם ושורפן לאלקיהם כמ"ש ע"פ ירמיה יא) ויוציאם מארץ מצרים מכור הברזל הרי יסוד האש. גם שיעבדן (שמות ו) ולא שמעו אל משה מקוצר רוח הרי יסוד הרוח. הוציאם משם וקרבן לפני הר סיני (תהלים סח) ההר חמד אלקים לשבתו לטהר יסוד העפר אדמת קודש היא לטהר יסוד המים אמר וכבסו שמלותם לטהר יסוד האש (שמות יט) והר סיני עשן כולו לטהר יסוד הרוח נפשם יצאה בדברם. ישראל במדבר חזרו וטמאו ד' יסודות בעגל יסוד האש במרגלים יסוד הארץ שהוציאו דיבה עליה במסה ובקברות התאוה ובתבערה במים ברוח יתירה דהוי בהון למיכל בישרא. במשכן צוה הקב"ה לכפר על ד' יסודות לטהר יסוד העפר (שם כ) מזבח האדמה תעשה לי לטהר מים כיור לרחצה לטהר אש (ויקרא ו) אש תמיד תוקד ע"ג המזבח לטהר יסוד הרוח (במדבר כח) ריח ניחוח לי"י ז"ש ככל אשר אני מראה או"תך ר"ל ד' יסודות שלך כך הוא תבנית המשכן לכל כליו וכן תעשו המצות בד' יסודות. ועשו לי מקדש שיהיה כלול מארבעתן ר"ל יעשו לי בעצמן מקדש באבריהם ובד' יסודותם ושכנתי בתוכם דייקא כי ד' יסודות הן הן ד' אתוון קדישין מים י' אש ה' רוח ו' עפר ה' וכשהם עושים תורה ומצות ביראה ובאהבה הרי נשלם שמא קדישא והקב"ה שוכן בתוכם ממש. רז"ל דרשו (במגילה) תוך תוך שאין קדושה פחות מעשרה ז"ש ועשו לי מקדש ולעולם לא ירדה שכינה בפחות מעשרה ז"ש ושכנתי בתוכם כל מקום שיש עשרה שם (תהלים פב) אלקים נצב בעדת אל. ואין עדה פחותה מעשרה (במדבר טז) הבדלו מתוך העדה תוך בני ישראל ז"ש ושכנתי בתוכם:
ענין צמצום שכינה במשכן היה כמו בשעת בריאת שמים וארץ היה אד"הר קודם חטאו צפה מסוף העולם ועד סופו ואח"כ כשחטא נתמעטה השגתו והעמידו על קוף ולא היה יכולת בידו להביט במראה הגדולה שהיא ג"ע שבו היה צפה (איוב כט) בהלו נרו עלי ראשי כן אחר עשיית העגל תהלים פב) אכן כאדם תמותון אירע להם כמו לאד"הר שלא יוכלו להשיג רק מבין שני הכרובים מדבר אליו שהם מ' וס' שבלוחות שהיו עו בנס שהוא סוד מטטרון וסנדלפון הוא סוד מסו"ה של קרן אור פני משה ו"ה הם סוד שני לוחות מ"ס מ"טטרון ס"נדלפון ז"ס ועשו לי מקדש בזמן שב"ה קיים אזי מלביש הקב"ה בגדי קודש שהם בגדי שבת בסוד, (שמות כח) ועשית בגדי קודש וגו' לכבוד ולתפארת אבל בימי הגלות בגדי חול שהםסוד מנעל וסנדל ז"ש ושכנתי בתוכם דייקא שמתלבשת השכינה בתרין לבושין אלו בסוד (קהלת י) אי לך ארץ שמלכך נע"ר ועז"א במדרש נשא רמז הקב"ה למלאכי השרת באותו יום הוקם את המשכן משכן של מטטרון שנקרא נער לכפר על ישראל בימי גלותם והנה אחר שחטאו לא יכלו גם כן להביט באור הגדול עד שהוצרך הקב"ה לצמצם שכינתו על ק' אמה בקומת איש לכן בית קדשי הקדשים לא היה רק עשר אמות אורך וי' רוחב שהם ק' אמה ז"ש ועשו לי מקדש כדי שתהא חציצה בינם לבין אור גדול שלא יוכלו להביט במראה כבוד י"י כאש אוכלת ובזה תהיה השכינה מצמצמת בין שני בדי ארון ז"ש ושכנתי בתוכם כי זולת זה אין יכולת בידם שתהיה השכינה שרויה בניהם וכמ"ש (ויקרא כו) ונתתי משכני בתוככם מטעם שלא תגעל נפשי אתכם כי אין אני והוא יכולין לדור עם נחש בכפיפה ז"ש אח"כ ככל אשר אני מראה אותך דייקא שהוא קומת אד"הר שהעמידו על ק' אמה ועתה אי' על משה (תהלים סח) עלית למרו' שבית שבי לקחת מתנו' באדם קדמאה והוא נדמה לו גם כן תבנית המשכן ותבנית כל כליו ועשו לי מקדש סוד ד' אלפין שלא היה הם בגי' (שם לט) 'מ'ד'ת ימי מה היא ליודע סודו שהם ד' מוחין ד' פעמים אל"ף בגי' מק"דש. ושכנ"תי בגי' י"ב פעמים אדנ"י הם י"ב שערי ירושלים שמכוונים למטה נגד (שם קכב) ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו והיא סוד (משלי יב) שפ"ת אמת תכון לעד י"ב פעמים אדנ"י בגי' שפ"ת שהוא כמנין שכנ"תי בתוכם. ושכנתי בתוכם רמז על תוך מ' סתומה שהוא סוד (דברים כב) קן צפור סוד מ' של (ישעיה ט) לםרבה המשרה מ' סתומה. ונרמז בכאן סוד (בראשית לב) ויאמר יעקב כאשר ראם ראה מבע"ל אלא שראה (במדבר כג) מספר רובע ישראל שהם איומה כנדגלות עשוים ד' דגלים לד' רוחות העולם כמו מ' סתומה ויאמר מחנה אלקים ז"ה בגי' י"ב צירופים של אדני מנין שכנ"תי בתוכם עיקר קדושה בעולם באה עבור ישראל שהם התוך של אוכל כמ"ש (ירמיה ב) קודש ישראל לי"י והטעם לפי שהם (שם) ראשית תבואתה ולא כמו אומות העולם שהם קליפה וצריך לשבר הקליפה כדי שישאר אוכל בלי פסולת כמ"ש (בראשית מב) ויבואו בני ישראל בתו"ך הבאים שהם התו"ך וא"הע הם הקליפה לשבור אוכל שיהיה הצדיק אוכל בלי פסולת ז"ש ועשו לי מקדש ר"ל עיקר הקדושה הם עושים לי בעולם והטעם שהם קדושים אשר בארץ המה לז"א ושכנתי בתוכם לפי שהם תו"ך מן אוכל ראשית תבואתה ולא מוץ ותבן שהם פטורין מן המעשר ועשירי יהיה קודש חז"ל מנו י"ג דברים במשכן ובאמת הם ט"ו דברים עם אבני שוהם ואבני מילואים רא"ם תירץ ארגמן ותולעת שני שלשתן צמר הן חד וענין י"ג דברים לקבל י"ג פעמים גן וג"פ משכן מקדש כי המשכן נדמה לגן בכל דבר ומנין ט"ו לפי שהמשכן הוא נישואין וזווג איש ואשה שם י"ה ביניהם ז"ש יא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לא אמר בתוכו רק על זווג איש ואשה קאי שכינה ביניהם כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם קדושה ז"ש ועשו לי מקדש ז"ש (שם) אף סוררים שכנו צחיחה (שם) לשכון י"ה אלקים סרו מהר מן הדרך וא' עשו לנו אלקים ועתה ניתוסף גם שם י"ה על שם אלקים (ישעיה כו) כי בי"ה י"י צור עולמים המשכן דמות עולמות. כשהגיע דוד למזמור פ"ד שהוא חושבן חנו"ך תיקן מזמור על המשכן כי (שמות לח) אלה פקידי המשכן משכן דא יתוקם משכנא דנער בההיא יומא שהוא חנוך גם (תהלים כב) אתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא יעקב כשהיה בביתו של לבן תיקן תהלים אלא שיעקב תיקן קמ"ז מזמורים לקבל שנותיו (בראשית לא) ויוכח א'מ'ש א'רבעים מ'אה ש'בעה לקבל כ"ח סט"ן הכי הוי אבל דוד שהוא רזא ד"קן צפור תיקן ק"ן מזמורים וחלק לק"ן שכן בו דוד יושב בק"ן צפור ז"ס (שם כט) כי מלאו ימי שהיה אז בן פ"ד מנין חנו"ך ואבואה אליה אז הגיע זמן נישואין כי מתן תורה היא ארוסין ואוהל מועד הוא נישואין ז"ס (במדבר א) במדבר סיני באוהל מועד ומקשה בזוהר אי באוהל מועד מאי במדבר סיני אבל לדידי ניחא במדבר סיני היו אירוסין (דברים לג) תורה צוה לנו משה אל תאמר מורשה אלא מאורסה ז"ש (תהלים פד) מה ידידות משכנותיך במדרש יבא ידיד ויבנה ידיד בחלקו של ידיד הענין קודם זה היה (שמות יט) משה עלה אל האלקים וקיבל שם מתנות כמ"ש (תהלים סח) עלית למרו' וגו' לקחת מתנו' ועתה אף סוררים סרו מהר מן הדרך ועשו העגל גרמו למשכן י"ה אלקים בארץ והרויחו בזה שהקב"ה ירד על הארץ ז"ש יבא ידיד ר"ל שהקב"ה יבא עליהם על הארץ הענין העולם מיתוקם על תרין ידין בסוד (שמות יז) כי י"ד על כס י"ה י"ד עתים לטובה י"ד לרעה בימי שלמה היה סיהרא באשלמותה ז"ס אורך יריעה האחת עשרים ושמנה אמה סוד כ"ח עתים של לבנה הן הן אותיות של פסוק ראשון של מעשה בראשית וכמו שבמעשה בראשית ז' תיבין כן ז' ימי מילואים למשכן כמו שהמאמרות היו ה' מול ה' כמ"ש (בראשית ב) אלה תולדות ש"ו בה' בראם כן ה' יריעות בחוברת א' וכן ה' יריעות במחברת השנית וכן י' דברות ה' מול ה' נבוב לוח"ות וכן ז' תיבין בפסוק א' של י' דברות ובהן כ"ח אותיות ג"כ שהוא סוד יחו"ד ג"כ בגי' כ"ח ועתה יגדל נא כ"ח אד'ני שהם סוד אדנ"י המשכן את המשכן תעשה עשר עשר יריעות א' לא':
ועשית את המשכן. בר"ת נרמז (שם לז) וימצאהו איש תע"ה ת"רדימה ע"ל ה"אדם שהם מלכיות למשכן על עונותיהם של ישראל מדה אחת לכל היריעות כי באמת כל י' יריעות מורין על מדת מלכות שהיא שכינה כלולה מעשר ולעולם (סוכה ד) לא ירדה פחות מעשרה ז"ש מדה אחת היריעות שהיא כלולה מכולם נרמז במזמור זה סוד כבוד י"י מלא המשכן כשממלאים מם שיןכף נון הרי סוד כיו"ר שהוא סוד רל"ו בגימטריא (שמות לח) א"לה פ"קודי ה"משכן נעלם של משכ"ן וחשבון שלו הוא מנין א"לה פקוד"י שהוא ר"לו דאי' בפרקי היכלות של ר' ישמעאל היודע סוד שיעור יוצר בראשית מובטח לו שהוא בן עוה"ב ואני ועקיבא ערבין בדבר וכמו כשהיו נכנסין למשכן הוצרך להיות בחוץ כיור לרחצה כן כשהנשמה עולה למעלה מרחיצין אותה בנהר דינור גם נעלם משכ"ן הוא ד' פעמים חומ"ה כי ד' חומות מקיפים קודם שנכנסין למשכן העליון הן הן ד' נהרות המקיפים ובס' הפליאה קורא אותן חומות ברקים חומות לפידים חומות שלהבת חומות להוטים וסימן (תהלים לד) ל"כו ב'נים ש'מעו ל'י יראת י"י אלמדכם וכמו שד' חומות של אש מקיפים כן ד' חומות של מים רזא דמלה והמים להם חומ"ה מימינם ומשמאלם ואלו ד' מיני מים לדעתי הראו ליחזקאל כשאיש בא (יחזקאל מז) וקו המידה בידו וימד אלף ויעבירני מ"י אפסים וימד אלף ויעבירני מ"י ברכים וימד אלף ויעבירני מ"י מתנים וימד אלף ויעבירני מ"י נחל אשר לא אוכל לעבור והמים מ"י שתו. ז"ס (תהלים פד) מ"ה י"דידות מ"שכנותיך ר"ת מי"ם וע"ז (חגיגה טז) אמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור ואלו ד' מיני מים לקבל ד' אתוון קדישין ז"ש מה ידידות משכנותיך ר"ת מים הם רזא דשמא קדישא ז"ש (תהלים פד) י"י צבאות שכל אות הוא צבא דיליה לעילא וכמו שבקדושה ארבע מיני מים כן לעמת זה איכא שיש טמא מדקאמר ר' עקיבא כשתגיעו לאבני שיש טהור מכלל דאיכא טמא (ישעיה יג) ש"עירים י"רקדו ש"ם (שם כד) ש"איה י"וכת ש"ער הן הן מים אחרונים חובה באתר דחובה אינון שריין ידי אסחא אנא לגבי חד מנא לסיטרא חורנא דלית ביה ממשא ומרומז בראשי אתוון מאן אינון. סימן ממז"ר מ"ים מ"רים מ"אררים ז"רים ר"עים. מה ידידות משכנותיך שמתחלה נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית אלקינו שמשה הוצרך להעלות למעלה ועתה יותר טוב שיבא ידיד למטה שהקב"ה ירד שכינתו לארץ. ז"ש מה ידידות (תהלים לא) מה רב טובך שמתחילה עלה משה בתוך הענן ויכסהו ז"ש (שם) אשר צפנת ליראיך מתחילה קודם שעשו העגל עלה אלי ההרה ועתה (שם) פעלת לחוסים בך המשכן הוא נגד בני אדם ז"ש (שם סח) עלית למרום שבית שבי ואתה לקחת מתנות באדם למטה אצל בני אדם והנה מתחלה לא היה שום תועלת לבני אדם אבל עתה (שם פד) גם צפור מצאה בית:
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ה' תיבין בהאי קרא כי (בראשית ב) תולדות שמים וארץ בה' בראם ושקולה מלאכת המשכן במעשה שמים וארץ ויודע היה בצלאל אותיות שבהם נבראו שמים וארץ ז"ש ככל אשר אני מראה אותך דייקא כמו שהאדם יש לו ה' חושים פנימים ה' חושים גשמיים וכן הגוף נחלק לה' חלקים גם ה' שמות לנשמה כן הוא תבנית המשכן ותבנית כל כליו ה' חלקים ארון יא שולחן מנורה מזבח הזהב מזבח הנחושת הרי ה' כלים וכן תבנית המשכן בעצמו שהיה עשר יריעות נגד י' מאמרות ונגד י' דברות ובכל יריעה ה' בחוברת א' הרי ה' מול ה' לקיים קרא תולדות ש"ו בה' בראם:
במדרש משל לבת מלך יחידה וכו' לפרוש ממנה אי אפשר וכו' עשו לי קיטון א' בכל מקום. ענין משל לבת מלך בא לתרץ שמתחלה מקורה זו הפרשה א' (שמות כד) עלה אלי ההרה ואתנה לך שם תורה ומצות ועתה ירד הקב"ה למטה וכי היו עתה יותר טובים שירדה שכינה למטה לקבוע לה דירה וכמ"ש במדרש חתן קודם שנשא הולך לבית אביה ואח"כ לאחר נישואין אביה הולך אל בית בתו ז"ש (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה ר"ל שמתחלה שצוה לנו משה ועלה אל אלקים לקבל תורה לא היתה רק אירוסין ולא נשואין לכן הוצרך משה לעלות למרום כי מי חוזר אחר מי בעל אבידה יחזיר אחר אבידתו ולפי שהתורה בת זוג שלנו לכן הוצרך לעלות לרמתה אחריה וז"ש המלאכים (בשבת) מה לילוד אשה בינינו שעלה למרום והשיב הקב"ה לקבל תורה בא שהיא בת זוג שלו לכן הוצרך לחזור אחר אבידתו לעלות למרום אבל אח"כ במשכן נעשו נשואין ז"ש הקב"ה עתה בזו הפרשה ויקחו לי תרומה כתב בעל הטורים תורה מ' זה היו לקידושין שאמר הרי את מקודשת לי ידים מוכיחים אבל עתה הם נשואין לכן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם הוצרך אני לשכון למטה בתוכם ז"ש ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ר"ל כמו שעד היום היית אתה למעלה והוצרכתי ליתן לך מתנות כדרך האב נותן לחתן מתנות בשעה שהחתן בא לכלתו אותן מתנות ממש כתבנית הזה לאחר נישואין צריך החתן ליתן מתנות לחמיו כשבא האב לדרוש בשלום בתו כלה שהוא שלימה בבית חמיה ז"ש ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן כמו שאני הראתי לך בהר תבנית המשכן וכליו מקודם לזה שהיית ארוסה כן אתה עתה לאחר נישואין וכן תעשה להראות למלך את יופי בתו ושלום שלה לכן התחיל מיד ועשו לי ארון עצי שיטים מאחר שכל הכבוד הזה הוא על שלום בתו שהיא התורה ובשבילה הרעש הגדול הזה שהמלך וסנקליטין שלא יבואו לכן התחיל בארון תחילה. והנה ענין קיטון שצוה המלך לבנות לבתו להיות אצלה דרשו רז"ל מזה שאמר ושכנתי בתוכם ולא אמר בתוכו אבל קאי על קיטון זה בכל מקום שהם יעשו לי מקדש ד' אמות של הלכה שם אשכון בתוכם כי לפרוש ממנה איני יכול וזה נרמז ג"כ בס' סתומה שבתוכ"ם שהיא מרובעת כי בתוך מרובע של ארבע אמות שם השכינה שורה כמ"ש יעקב (בראשית לב) כאשר ראם סתומה על ארבע אמות של הלכה מחנה אלקים ז"ה (קהלת יב) כי ז"ה כל האדם או יאמר על שני בדי הארון מבין שני הכרובים שהיה על הארון יצא הקול ושם צמצם שכינתו ז"ש ועשו לי מקדש אבלעיקר צמצום שכינה ושכנתי בתוכם על שני כרובים אלו ז"ש בתוכם בתוך שני כרובים אלו ונרמזו אלו שני כרובים בס' סתומה של בתוכם בתוך מ' באי"ק בכ"ר מ' רבתי היא ת"ר בגימטריא מטטרו"ן וסנדלפו"ן שהם מ' וס' שבלוחות בנס היו עומדין שהכרובים היו עומדין בנס כרוב א' מקצה מזה וכרוב א' מקצה מזה שנ"י כרובי"ם בגימטריא אברה"ם יצח"ק יעק"ב שהן הן ג' גווני המרכבה:
במדרש (שיר ב) דודי לי ואני לו קחשיב ג' דרגין שהקב"ה נדמה לאב ואני לבן הוא לי לרועה ואני לצאן הוא לשומר ואני לכרם ובמ' זה ברבה א' להיפך הקב"ה נדמה מתחילה לרועה ואח"כ לשומר ואח"כ לאב לפי שמקודם שחטאו משה עלה למרום וקא חשיב מלמטה למעלה. והנה ג' תרומות אלו ג' דרגין אינון תרומה תרומתי התרומה כל אחד חשוב מחבירו תרומתי יותר חשוב מן תרומה התרומה בה' ידוע יותר חשוב מן תרומתי ז"ש ועשו לי מקדש בזה ושכנתי בתוכם בתוך ג' דרגין אלו ככל אשר אני מראה אותך ר"ל מתחילה קודם שחטאו היו המדריגות נרמזין במלת 'א"ש'ר דהיינו א"ב ש'ומר ר'ועה והיו מלמעלן למטן כן עתה יהיה המדריגות הפוכן או מתחילה הוצרך הקב"ה להתחיל עמנו ועתה מחוייבין אנו להתחיל בתשובה עם הקב"ה ז"ש ועשו לי מקדש ר"ל עתה לא יהיה כבראשונה שאנכי (תהלים פא) יי אלקיך המעלך מארץ מצרים הוצרך להתחיל עמהם עתה הרחב פיך שיתחילו הם ואח"כ ואמלאהו ז"ש אח"כ שכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך עד היום הזה הוצרכתי אני להראות לך ולהתחיל עמך אבל עתה כן תעשו אתם מחוייבין לעשות ולהתחיל עמי ז"ש ועשו ארון עצי שיטים בתורה צריך להתחיל שהיא המדרכת את אדם בדרך זו ילך (שמות יח) את הדרך אשר ילכו ואת המעשה אשר יעשון כי לא עם הארץ חסיד ופשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה שאינו יודע באיזה דרך ילך: במדרש התורה היתה שלי שנאמר (שם יג) למען תהיה תורת י"י בפיך ונתתיה לכם המשפט היה שלי שנאמר (דברים א) כי המשפט לאלקים הוא נטלתם אותם קחו אותי ג' פרשיות בזו אחר זו פ' יתרו ניתנו עשרת הדברות ואח"כ פרשה משפטים ואח"כ פ' תרומה וסי' (תהלים פה) אמ"ת מארץ תצמח י' דברות התחלתן א'נכי מ'שפטים ת'רומה הן הן ג' עמודים וג' כתרים כתר תורה כתר מלכות (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ גם בכאן בפרשה משכן כתר כהונה עבודה ג' זרים ג' כלים כל אחד משונה מחבירו בארון אמות שבורות בשלחן קצת שבורות קצת שלימים במזבח כולם שלימות:
חסלת פרשת שמות