משה שחי ק"ך שנה סימן הלא הוא כמ"ס עמדי ך' שנה היה במצרים ס' בכוש ובמדין מ' סימן כ"מס גם ג' קושרי קשרים מג' עולמות סנדלפון מ"טטרון א"כתריאל סודם אהר"ן אלף רנ"ו בגימטר' קרבנות של כל השנה כמ"ש בסדר עבודה סימנו אהר"ן:
וזאת הברכה. בגמרא פרק קמא דע"ז (ישעי' מג) מי בכם יגיד זאת וראשונות ישמיענוא"ר חנינא א"ר שמלאי לע"ל נוטל הקב"ה ס"ת בחיק"ו לא אמר בזרועו רמז על הימים שעמד משה בהר הלא הוא כמו"ס עמדי מנין קכ"ו כמנין בחי"קו והוא חשבון שם המפורש ו' צירופים יה"ו הי"ו וה"י י"וה ה"וי ו"יה בגי' קכ"ו ז"ש וזאת בו' יתירה כי בו' חותמות נברא העולם כדאיתא בס"י ז"ש ויאמר י"י מסיני בא ר"ל מן אותן ו' צירופים היוצאים מן שם הוי"ה שעיקרו אינו רק ג' אותיות מסיני בא באותן הימים קבלה ולא אמר שום כינוי אחר לתורה רק קראה בשם זא"ת מי בכם יגיד זא"ת לפי שבזה התיבה נכללין בזאת סייף וספר ירדו כרוכין מן השמים ז' מן זאת הוא זיין סייף ונשארו אתוון מן א' עד ת' יגי"ד הם ז"ך אתוון דא"ב עם ה' מנצפ"ך גם סימן יגי"ד ז"ך שמוה של ההוי"ה יגי"ד גם זא"ת הוא בגי' ג' פעמים קו"ל כי ג' קולות עתיד לתקוע בקול שופר נגד ג' קלין בלילה (ישעיה סו) קול שאון מעיר קול מהיכל קול י"י משלם גמול. בזוהר רות גם לפי שהמילה נקראת זאת ואמר (איוב יט) ואחר עורי נקפו זאת (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב ולא לגוים ז"ש שנוטל ס"ת בחיקו בזכות מילה שנתנה בחיקו ומה שאמרו א"הע ניתנה לנו מראש ולא ידעו שהיום לעשותם ולא למחר. ויש לומר ד' עניינים מה שראה הקב"ה לחזור התורה בערבות מואב אחר שנתן בהר סיני טעם האחד מתחלה אמרו נעשה ואח"כ נשמע והוא היפך הטבעי וכן אמרו עתה וראשונות ישמיענו שמתחלה נשמע ואח"כ נעשה או טעם שני פעם ראשון אמר (שמות כ) אנכי י"י אלקיך ליחיד פעם ב' באוהל מועד לרבים ועתה נכנסו להיות עריבים יחיד בעד רבים גם פעם השני שנכנסו לערבות כל יחיד ויחיד א' בעד חבירו לכן באו בערבוביא. או ז"ש נתנה לנו כמו שנתן בפעם ראשון ושני באוהל מועד שלא להיות אחד ערב בעד חבירו ז"ש וראשונות ישמיענו לאפוקי פעם שלישי שנכנסו ערבין או פעם ראשון כפה עליהם ההר אבל בערבות מואב היה ברצון בלא אונס וא"הע אמרו תנה לנו מראש ר"ל היה לך ג"כ לכפות עלינו ההר כגיגית כמו שעשית לישראל ז"ש וראשונות ישמיענו כמ"ש (תהלים קכו) אז יאמרו בגוים הגדיל י"י לעשות עם אלה שהקב"ה כפה עליהם ההר מה שלא עשה כן לנו הנה אלו (שם) הגדיל י"י לעשות עמנו כן לכפות ההר (שם) היינו שמחים לקבל התורה עמהם גם לפי שחשבו (קידושין לב) לכבוד עצמו הוא דורש עד ששמעו אמרי פיך מסוף דבריו ראו תחילת דבריו לכן אמרו וראשונות ישמיענו שמיד בראש הדיבור יהיה נשמע שלא יהיה לכבוד עצמו לכן ניתן להם סוכה ע"ד (המדרש רבה תרומה) בנו סוכה לאב שבכל מקום שתהיו הולכים יהיה עמכם וקראוהו מצוה קלה שאין בה כלל חסרון כים שלא יוכלו לומר שלהנאת עצמו אומר או שמטריח עליהם כי בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולפי דברי הזוהר דלג קב"ה לאתר דאיצטריך וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן לומר לא תרצח וכל עצמו הוא רציחה הופיע מהר פארן לישמעאל לא תגנוב לא תנאף ז"ש וראשונות ישמיענו שיתחיל מן חמש דברות ראשונות ולא מן שניות כמו שעשה מתחלה לכך נתן להם סוכה שהיא צלא דקב"ה נגד אנכי י"י אלקיך כי סוכ"ה שמה ר"ל שם של אדנ"י ושם של הו"יה זה שמי וזה זכרי ז"ש י"י מימינו בא כשבא לשם התחיל לפרסם שם של י"י וכן לע"ל ראשונות ישמיענו על שני שמות אלו שהם יושבים ראשונה במלכות מלמטה למעלה (תהלים קיח) זה השער לי"י ז"ש (ישעיה מג) מי בכם יגיד זא"ת (ויקרא טז) בזאת יבא אהרן אל הקודש ז"ש וזאת הברכה אשר בירך מן (ירמיה ט) בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי ז"ש י"י מסיני בא מן שם של אדני יגיע אל שם י"י ולכן נתן להם מצות סוכה כי שם זה (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים והנה כל ענין נרמז בפסוק לע"ל מגיד משה (ישעיה מו) מראשית אחרית איך שלע"ל.