הטוב בגי' טד"הד שהוא פנים של י"י (שם כו) לבד ב"ך נזכיר שמך (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל והוא בגימטריא י"א"יא ומשה התחיל לילך מלמטה למעלה אדנ"י ואח"כ י"י בניקוד אלקים הוא סוד יחוד ק"ש הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י שסודו יאי"א דאתמר גבי רחל (בראשית כט) יפת מראה ואונקלס תרגם יאי"א בחזוא שם קדוש אתקרית ארבע ויוצא מן י"י אלקינו י"י אחד עיין בספר פלח הרימון שער ה' דף מ"ב פ' י"א:
השיב הקב"ה רב לך עיבור שלך היה עד היום רב אין צורך עוד אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה שהוא סוד הגלגול ובדרך הנגלה אהרן לא התפלל על ביאת א"י כדי שלא יחשדוהו שעושה עבור כ"ד מתנות שנתן לו הקב"ה כי הכהן הגדול גדלוהו משל אחיו והעשירוהו כעובדא פנחס המסת"ת אבל משה רבינו שהוא כולל הרי"ג מצות שכן מש"ה רבינ"ו עולה תרי"ג וכן י"י אלה"י ישרא"ל בגי' תרי"ג לבוש של שכינ"ה שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י עם י"ג אותיות רומזת על תרי"ג (תהלים צג) י"י מלך גאות לבש לבש י"י עוז התאז"ר בגימטרי' תרי"ג ז"ש מפני מה נתאוה תאוה הוא בלב כמ"ש בזוהר בזו הפרשה לא תחמוד ולא תתאוה חמדה שייך על מחשבה ואח"כ בא למעשה אבל תאוה הרהור בלא מעשה ובענין כניסת ארץ ישראל אתמר גבי יעקב בירושלמי ובכתובות (דף קיא) גמרא דילן דברים בגו כי הם דברים התלויין במחשבה לכן אמר מפני מה נתאווה משה רבינו לכנוס לארץ ישראל סוד תאוה וסוד מחשבה הכל אחד והוא סוד גלגול סוד חושב מחשבות (שמואל ב יד) לבלתי ידח ממנו נדח. ולפי דאתמר גבי א"י קאמר (דברים ח) ואכלת ושבעת וברכת שהוא על תיקון הגוף ותיקון הנפש נגד תיקון הגוף אמר לאכול מפריה היה צריך להעלות ניצוצות התקועות בפירות ולתיקון הנפש אמר לשבוע מטובה והלא כבר קיבץ ניצוצות הנידחות במקום אשר דרכו כף רגלם במדבר קדשו אותם (משלי יג) צדיק אוכל להוציא ניצוצות ממנו לשובע נופשו התקוע בו כמ"ש התקועות לבלתי ידח ממנו נדח הכהנים אוכלים ובעלים התקועים באוכל מתכפרי' ולפי שארץ ישראל נחלק לג' חלקים אמר ג' חלוקות הארץ הטובה נגד כלל אומר ההר הטוב זה ירושלים והלבנון זה בית המקדש גם הנפשות נחלקו לג' נפש רוח נשמה או שאמר משה על ג' חלוקות שנחלקו כ"ד מתנות כהונה שסי' יד"י י' בגבולין ד' בירושלים י' במקדש כמ"ש בפ' הגוזל בתרא ב"ק ועז"א אברהם (בראשית יד) הרימותי ידי אל אל עליון אע"פ שנעשה כהן לאל עליון לא נטל לעצמו כלום רק כל כ"ד מתנות הנרמזין במילת יד"י כלם הקדיש לגבוה ז"ש מש"ה רבינ"ו שהוא כולל תרי"ג מצות הרבה מצות נצטוו ישראל ויתקיימו ע"י רמז על כ"ד מתנות אלו כי ירושלים עומדת על כ"ד שערים העליונים לכן כ"ד תיבות בברכת ולירושלים ודוד אמר במזמור (תהלים כד) שאו שערים ראשיכם השיב לו הקב"ה רב לך כלום אתה מבקש רק שכר מצות מעלה אני עליך כאלו עשיתם ז"ש רב לך (שם לא) רב טובך אשר צפנת (ישעי' נג) לכן אחלק לו ברבים בזוהר פ' כי תצא מפרש פסוק (שם) והוא מחולל מפשעינו על משה רבינו שהוא נעשה חולין בשבילנו (שם) ובחבורתו דאתחברותא דיליה שנתחבר עם מתי מדבר (שם) נרפ"א לנו בהיפוך אתוון פא"ר בשליחות המרגלים אמר גם בי התאנף י"י בגללכם שהוצרך ג"כ להתגלגל בגלגול מחילות לע"ל (איוב כ) כגללו לנצח ג"ם ב"י ר"ת (שמואל א כו) ג"רשוני מ"הסתפח ב"נחלת י"י או עבור חטא פעור שהתריזו לע"ז בגללם מלשון גלל אדם וגלל בהמה (ויקרא יט) אל ת"פנו אל אלילים והם עבדו עבודת פעור ומאחר שמקודם לזה אמר שעל משה מדבר מפרש עתה פסוק (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו שאמר (שמות לב) מחני נ"א בשעת עגל ז"ש משה אעברה נ"א שיבא זכות שמסר נפשו למיתה ויבא לארץ ישראל ליטול שכר מצות התלויים בא"י ואיזה מצות ביקש אותן הנחלקין לג' חלוקות על יו"ד שבגבולין אומר הארץ הטובה ד' בירושלים אמר ההר הטוב הזה י' שבב"המק אמר והלבנון ז"ש (ישעיה נג) ואת עצומים יחלק שלל עצומי"ם בגימטריא אהר"ן ר"ל אותן הכ"ד מתנות שניתנו לאהר"ן יהיו לך שכר עליהם כאילו עשיהם ועז"א רב לך ר"ל אותן המתנות שהיו ראוים להיות לאהרן שהוא רב ובכור יהיו לך:
או שבקש משה אתה החילות להראות שהוא שימש (תענית) ז' ימי מילואים בחלוק לבן גם עתה אעברה נא שיהיה מעובר ויהיה כהן השיב לו הקב"ה רב לך כבר אחיך הגדול נטל כהונה ולו יאתה ולא לך ועל מה שדרש ר' שימלאי יכול כאחרונים ת"ל כראשונים אברהם יצחק ויעקב יש לרמוז לפי שמשה התחיל בג' אבות באומרו אתה החילות להראות את גדלך זה אברהם ואת ידך זה יצחק אשר מי אל זה יעקב הן הן ג' שערים של מעלה בי' דברות שניות אתמר בהו ד' ווין ולא הגנוב ולא תנאף ולא תחמוד ולא תתאוה לרמוז על כ"ד ספרים כי ד"פ ו' בגימטרי' כ"ד ומה שרמזן כאן (נדרים מח)שאלמלא לא נשתברו לוחות הראשונות ולא היו רק לוחות ראשונות לא היה לישראל רק ה' חומשי תורה וספר יהושע בלבד א"כ כשהי' לוחות שניות נתהוו דברות שניות ונרמז בהם ד' ו' שהם מספר עשרים וארבע ספרים ורזא עלאה איכא הכא נרמז כ"ד אתוון של תחל' ד' ראשי פרקים של בראשית גם הזוהר רמזו בפ' פקודי גבי בגדי כהונה דף ק"ד ויעשו את הכתונת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי בד שש וגו' כולא איהו בשית ואיהו ראש ההרים יעיד ליה וכלא איהו ברזא ושש ושית אינון בכל סטרין דינהיר לה דהא ברזא דשית נהיר לה שהם ג"כ סוד (ישעיה סא) בגדי ישע ועז"א לו הקב"ה רב לך שכר כאילו ג' אבות אשר אמרת:
או יאמר לפי שמשה עלה אל אלקים עמו לקבל ד' פעמים אלהי"ם כמו שאהרן עומד לקבל ד' פעמים דין ז"ש (שם נג) ואת עצומי"ם בגימ' ד' פעמים ד"ין כי הוצרך משה לקבור שכ ד' קליפות שבח"ל ז"ש (שם) לכן אחלק לו ברבי"ם דורשי רשומות דרשו ר"ום ב"בל י"ון מ"די נרמז במלת ר"ב ל"ך בגימטריא ד' ר"אשי א"בות נ"זיקין אלו (דניאל יב) ואלה לחרפות ולדרא"ן דרא"ן נוטריקון ד' ר"אשי א"בות נ"זיקין וכן ב"ערר ה"ירדן מ"זרחה ש"מש ר"ת ב'מ'ש'ה שאם ש"ור ב"ור מ"בעה ה"בער כלם נכנעו בו ולפי ששני גליות החריבו שני בתים כמ"ש במזמור (תהלים קלז) על נהרות בבל זכור י"י לבני אדום דהיינו אלו השנים רום החריב בית שני ובבל בית ראשון ז"ש רב לך כי הוצרך משה להיות קבור בח"ל שאילו בא לא"י והיה לו חלק במקדש לא שלט אומה ולשון במעשה ידיו כמ"ש ע"פ (שם לג) לישרים נאוה תהלה שבנוה צדיקים לא שלטה רומה ולשון ואולי בא משה לארץ ישראל אזי כשחטאו אזי יהיה העונש עליהם ולא על בית המקדש ז"ש (שם עט) מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתיך שכילה חמתו בעצים עז"א רב לך יש לך לחרוב ב"ה לכן אל תוסף דבר אני עוד עבור שלא יאבדו ישראל והנה ב' חטאים עשו ישראל שהחריבו ב' מקדשות ועל שניהם בא משה והתפלל (במדבר יד) סלח נא לעו העם הזה אמר רב לך רמז לו שהוא לקח ער"ב ר"ב עמו והם גרמו את העגל ועל מרגלים אמר ל"ך כד"א (שם יג) שלך לך אנשים והקב"ה לא שלח רק ל"ך איני מצוה אותך באופן שבתיבת ר"ב ל"ך רמז לו שבשניהם חטא וזה היה לשון הרע של דתן ואבירם כמ"ש שם בפ' קרח ע"פ דרש של ר' שמלאי אמר נגד העגל (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו ונגד מרגלים (שם) ואת פושעים נמנה שהוצרך למנות עם מתי מדבר ז"ש בפ' דברים אחר שליחות מרגלים גם בי התאנף י"י וכה"א במזמור (תהלים עו) אשתוללו אבירי לב אלו משה ואהרן שנתרשלו ידיהם בשעת שליחות מרגלים גרם שנמו שנתם ר"ל שנקבר במדבר ואפשר שד' טעמים מבוארים בפסוק זה שהוצרך משה להיות קבור במדבר הא' עבור עגל לפי שהוציא שם רע על בתולות ישראל שהקב"ה אמר (שמו' לב) לך רד כי שחת עמך ר"ל ערב רב והוא אמר (שם) למה י"י יחרה אפך בעמך על ישראל בעצמם וע"י שהוציא שס רע עליהם הוצרך להיות אצלם לקיים קרא (דברים כב) ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו ז"ש הטעם הראשון שמת שם תחת אשר הערה נפשו למות בשעת עגל גם טעם שני (שם לג) ויתא ראשי עם ז"ש והוא את פושעים נמנה הטעם השלישי הוא ח"טא ר"בים נש"א ר"ת ח'ר'ן שנקבר נגד חרון אף שנקבר מול בית פעור שפוער פיו לבלע את ישראל כיון שרואה קברו של משה חוזר לאחוריו (שם לד) ולא ידע איש רע בליעל את קבורתו וגם נרמז רבי"ם (תהלים לא) כי שמעתי דבת רבי"ם מגור מסביב הטעם הרביעי ולפושעים יפגיע שהוא הוצרך להיות קבור שם להתפלל על כל הדורות גם זה אחד מן הטעמים כמ"ש הקב"ה למשה (במדבר לא) נקום נקמת בני ישראל ר"ל אותה הנקמה שהיה לו למד"הד ליקח מן בני ישראל כי (דברים כה) תחסם שור בדישו וכבר היה החימה על ראשיהון של ישראל וז"ס אות מ' שחטף פנחס ברמ"ח שבידו אותו הכופר (ישעיה מג) נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך ז"ש נקום נקמת בני ישראל אותה הנקמה תקח מאת המדינים וא"ח יותר רוצה המקטרג בבהמה הנפסלת בשחיטה ע"י ישראל מכמה המיתות מאליהם וכן רוצה מא' מישראל מכמה גוים לז"א אחר תאסף אל עמיך שמשה הוא כפרתו של ישראל ובזה נח רוגזו של מקטרג ז"ש (שם נג) והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע ז"ש רב לך ע"ד (שמות יט) ונפל ממנו רב טול רב שבהם ובזה הס קטיגור ח"טא רבי"ם נ"שא ר"ת בגי' ג' פעמים אלהי"ם שע"כ רצה משה לכנוס לא"י לבסס כל בתי דינים וע"כ נקרא יר"וש"לים תמן ג' ב"ד דהיינו שם של אלהים כפשוטו עולה פ"ו וריבוע אלהים עולה ר' כזה א' א"ל אל"ה [אלה"י] אלהי"ם הרי ר' עליה אתמר (שיר ח) ומאתים לנוטרים את פריו ומילוי אלהים כזה א"לף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימטרי' ש' ונרמז בפסוק (ויקרא כו) והייתי לכם לאלהים וגו' ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות דפליגי ביה (סנהדרין) חד אמר שתי קומות של א"הר שהם מאה ב' פעמים מאה הרי מאתים וחד אמר ג' קומות הרי שלש מאות ותרווייהו איתניהו וכן (שמות יט) ומשה עלה אל אלקים להנחותם במדבר מקום נחש שרף עקרב וצמאון אמר על משה (משלי יח) תחנונים ידבר ר"ש זה משה לפי שאלו ב"ד היו שם ועשיר זה יהושע שהיה לו זכות ירושל"ם בגימ' (שם) ועשי"ר יענה עזות והם קולות שופ"ר:
עוד חשב שחטא שלו על שסירב בתחילת השליחות ז"ש אתה החילות להראות את עבדך ואמרתי (שמות ד) שלח נא ביד תשלח ז"ש אעברה נ"א שיעבור לו אותו החטא מה שאמר שלח נא והשיב לו הקב"ה בזה לא חטאת כלום על מה שאמרת שם שלח נא כי נגד זה אמר יותר נא לטובה (שם לג) הראיני נא את כבודך מחני נא מספרך (במדבר יד) סלח נא לעון העם הזה ועתה יגדל נא אותו חטא בתחילתשליחותו לא היה רק כשאמר (שמות ה) אדני למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני דבר גדול דיבר באותו שעה שהתרעם על ביאתו לזה הסיבוב בגלגול למה זה ר"ל בפעם זה שלחתני כמ"ש רבקה (בראשית כה) א"כ למה זה אנכי וכן ירמיה (ירמי' כ) למה ז"ה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ז"ש חטא של שלח נא כבר נמחל כי רב לך שדברת כנגד זה אבל רמז לו שחטא שלו היה בזה במה שאמר למה זה שלחתני אז השיב לו הקב"ה (שמות ו) עתה תראה ולא מלחמת ל"א מלכים כי בהדי כבשי דרחמנא למה להתרעם על הבריאה ז"ש כאן אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה במלת הז"ה רמז לו חטא שלו הי' למה זה שלחתני גם כאן רמז על חטא ראשון בימי הב"ל שהציץ ונפגע ז"ש ב"עת ה"היא ל"אמר ר"ת הב"ל י"י אלקים אתה החילות להראות אז ובזה חטא (שם ג) כי ירא מהביט אל האלקים ר"ל שהיה מתיירא לגשת מאותה הבטה שהביט כבר בימי הבל (לכן אמר עתה רב"ע וכי בשביל סירוב שלא רציתי לילך אתה דן אותי ז' ימים אלו לקבל ז' ימים הראשונים הלא לשם שמי' נתכוונתי שלא רציתי לילך).
א"תה ה"חילות ל"הראות א"ת. ר"ת בגימטריא הב"ל ואז נכוה בלה"ב הל"ב יודע אם לעקל ומאחר שנענש אז בהבטה ירא עתה לגשת השיב לו הקב"ה. אדרבה על אותה ההסתר בזכות כי ירא זכה ויראו מגשת אליו לכן בזה שחשב שזה הוא חטא שלך ואדרבא השכר שלך עתה לאין ערך עלה ראש הפסגה וכל השערים לא ננעלו מפניך כי לא חטאת בזה וראה בכל ד' רוחות וכדברי (ברכות ז) שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן בשכר שלש זכה לשלש לכן חלק התפלה לג' חלקים הארץ הטובה ה' אחרונה ההר הטוב ו' של שם לבנו"ן ל"ב נתיבות חכמה ן' שערי בינה י"ה מן שם בן ד' וכלל תרווייהו כחד' שאמר משה אם חטאתי במה שאמרתי (במדב' כ) שמעו נא המורים הלא אתה החילות ואמרת לאות לבני מרי ואם שחטאתי שמעו נ"א הרי ב' פעמים חטא באות נא שלח נא ביד תשלח גם שמעו נא המורים לקבל זה ב' פעמים נא לטובה אעברה נ' שיעבור נ"א כנגד נ"א והשיב הקב"ה חטא של שמעו נא המורים שקרא אותם מורים עיין ברמב"ן ע"פ המן הסלע הזה נוציא לכם מים. במדרש פ' צו שאותן ז' ימים שבקש הקב"ה שילך משה בשליחותו כמ"ש (שמות ד) גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך וגו' פרע הקב"ה למשה בשעת מותו אותן ז' ימים באדר וחד אמר שפרע לו בז' ימי מילואים שחשב משה שיהיה כהן ויהי ביום השמיני שקרא משה לאהרן שאהרן יהיה כהן ולא הוא נרמז בכאן שמשה כשראה כל ז' ימים של אדר שהגיעה מיתתו אזי פשפש במעשיו על מה חרה אף י"י ז' ימים אלו ז"ש ואתחנן אלי"י בעת ההיא (תהלים לב) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא זו מיתה שפשפש על ז' ימים אלו וחשב שהחטא הוא על שסירב לילך כשליחותו של מקום ז"ש אדני אלקים שהקב"ה רחום בדין והנה זה חטא שסירב על שאתה החילות להראות בהתחלת שליחות שלא רציתי לילך בשליחות ובקש אותה על מה שאמר שלח נ"א ביד תשלח ועתה בקש העבר נא את חטאתי אשר אמרתי נ"א שלח נ"א אעברה נ"א שיעבור אותו העון ומתחלה לא רצה לילך בשליחות ועתה רצה לתקן אותו העוות ואראה את הארץ הטובה שרצוני לילך ולעשות שליחותך והשיב לו הקב"ה אותו חטא שסירב ז' ימים בשליחותו כבר נפרע במה שהיה מוכן להיות כהן ופירש רש"י על פסוק (שמות ד) הלא אהרן אחיך הלוי ראוי היה להיות לוי רק שעתה על ידך זכה לחשן משפט ושמח לבו הואיל וראך ושמח בלבו ז"ש רב לך ר"ל ע"פ הדין ראוי היה שאתה תהיה רב של כל ישראל והשררה והרבנות והכהונה והבכורה והעבודה ראויה להיות שלך (מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וכבר נפרע זה הענין:
אמר משה אעברה נ"א. לפי שבקש כל ז' ימי השבוע של חודש אדר ויש בשבוע א' נ"א שעות שיש מנוחה ליורדי גיהנם בגיהנם דהיינו בכל יום ג' תפלות המבוארות בתפילת משה את גדלך זה שחרית אברהם ואת ידך החזקה זה מנחה יצחק אשר מי אל זה ערבית יעקב הן הן שלש ראשונות תקנו נגד ג' אבות כל תפלה יש מנוחה שעתא ופלגא כמבואר הן הן תלת שרביטין בסוד (אסתר ה) ויושט המלך את שרבי"ט הזהב לאסתר המלכה היא השכינ' ש"רביט ה"זהב בגימט' תק"מ דהיינו חצי שעה ג"פ שרבי"ט הזה"ב הרי שעתא ופלגא מנין י"ה יד"וד צבאות הנה ו' ימים בכל יום ד' שעות וחצי הרי בו' ימים כ"ז שעות אח"כ כל יום שבת כ"ד שעות הרי נ"א ועז"א (בראשית יט) אמלטה נ"א שמה דאי' גבי שר של גיהנם ז"ש משה אעברא נ"א לדעתי נרמז בפסוק (תהלים קיט) שלום רב לאוהב"י תורת"ך בגי' תתר"ף ואי"ן למ"ו מכשו"ל בגי' תקל"ט הרי רגע א' כשנשלם שעתא ופלגא יש להם מנוחה ועז"א בזוהר שדנו להאי גברא בההוא עלמא שבייש את חבירו ושמח על שרא' שלא ידע ההוא תלמוד כלום ודנין אותו מ' יום בגיהנם בכל יום ויום שעתא ופלגא וק' הלא מ' יום ניחא על בזיון התורה הניתנה במ' יום אבל שעתא ופלגא אמאי ולדידי ניחא לפי שעבר על פסוק זה שלום רב לאוהב"י תורת"ך בגימטריא תתר"ף ואי"ן למ"ו מכשו"ל תקל"ט לכן אותם (איוב ז) רגעים תבחננו בההוא עלמא לאשלמא דינא ז"ש משה אעברה נ"א מאחר שכבר שלמו כל ז' ימים שלא היה אופן ברקיע שלא הניח משה עליו ראשו כל ז' ימים אלו וחשב (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם שיש בשבע ימים נ"א שעות של עת רצון ואתחנן אל י"י בע"ת ההיא היא עת רצון מן ו' עתים בעת תפלת צבור בעת רצון ענותיך והשיב רב לך שלום רב (תהלים קיט) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב (ישעיה נג) ואת עצומים יחלק שלל כנ"ל שלשה מלאכים נזדווגו למשה כמבואר ברבה פ' וזאת הברכה סי' (שיר ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזגמ"יכאל מימין ג"בריאל משמאל ז"נגיאל הסופר באמצע סודו מז"ג ומבוארין במזמור ל"ט כשהגיע משה לל"ט רצועין לאלקאה שהיה בלעם יודע דעת עליון רב החובל עליהם כמבואר בזוהר פ' בלק שהם ל"ט והוא עליהם (דברים כה) במספר ארבעים יכנו אמר שם אמרתי אשמרה דרכי כי מספר שלשתן הוא (משלי טז) חמ"ת מלך מלאכי מות מיכאל בגי' ק"א זנגיאל בגי' ק"א הרי חשבון שניהם בגי' ר"ב ומנין גבריא"ל בגימטריא רמ"ו לכן כשנשא שלמה בת פרעה נעץ גבריאל קנה א' בים ונבנית עליו כרך רו"ם כי חושבנה דדין כדין וגבריאל עם ו' אותיות בגי' רנ"ב ר"אה נ"א ב'ענינו שהש"י בחננו כנקיבה שיש לה רנ"ב איברים ר"ב ל"ך בגי' (איוב לח) בר"ן יחד כוכבי בוקר הוא מנחת מחנה גבריאל שלקח קרח ר"ן איש עם דתן ואבירם הרי רנ"ב (תהלים לט) אשמרה דרכי ב"פ דר"ך בגי' ג' אלו (שם) ח"ם לב"י (קהלת ד) חו"ט מ"שולש ל"א ב"מהרה י"נתק (תהלי' לט) בקרב"י בגי' מטטרו"ן בהגיגי כי עיקר ענין אתמר במחשבה לכן א' נתאוה משה לפי שהשיב לו הקב"ה רב לך יש לך רב זה אדם הראשון שבשבילו ז"ש (שם) א"שמרה ד"רכי מ"חטא ר"ת אד"ם בלשוני לפי שאמר (שמות ד) כבד פה וכבד לשו"ן ז"ש (שם ו) הן אני ערל שפתים וכה"א (דברים לא) הן קרבו ימיך למות או ע"ד ז"ש רב לך הרב שלך יש אם למקרא ויש אם למסורה לפי ספרים שלנו ונשב בגיא בא' לבסוף לפי שמשה עמד לקביל אלהי"ם אחרי"ם בגי' מש"ה ולא היה לו זכות של ארץ ישראל להתפלל על יצר ע"ז כמו שעשה עזרא בבית שני עז"א ונשב בגיא שכל ענינו לבקש להחריב בתי ע"ז מן העולם כמ"ש רז"ל (משלי טו) ב"ית ג"אים י"סח אדני ואם כדברי הזוהר ונשב בג"י בי"ג מכילין דרחמי לפי שמחלוקת קדום (ר"ה ל וי"ז) באיזה מקום מתחילין י"ג מדות רבני ספרד מתחילין י"י י"י אל וגו' ורבני צרפת מתחילין שם השנית ומביאין ראיה על פסיק שיש בין שם ראשון לשני והזוהר באידרא מתחיל אל רחום וחנון י"ג תיקוני אריך ועז"א כי (תהלים ל) אליך י"י אקרא על שם הראשון כדברי רבני צרפת שהוא אינו רק קריאה בעלמא (שם) ואל י"י ר"ל להשם השני אתחנן שם מתחיל תחנה לפי דברי ר"ת שהי"ג מדות מתחילין משם הראשון ומביא ראיה מן מנהגן של ישראל תורה היא כשאומרי' (שמות לד) ויעבור י"י על פניו ויקרא מתחילין הצבור (שם) י"י י"י אל רחום וחנון ואם לא היו מתחילין הי"ג מדות רק מן השם השני היה לו לש"ץ לומר ויעבור י"י על פניו ויקרא י"י והקהל היה להם להתחיל השם השני י"י אל וגו' אלא הוא שם מקום התחלת המידות לפי זה פירוש הפסוק אליך י"י ר"ל כי ר"ת מפרש פי' שני שמות שני מידות הא' קודם שיחטא השני לאחר שיחטא ז"ש אליך י"י ר"ל לשם הראשון דהיינו שהוא קודם שחטא אקרא ואל י"י לאחר שיחטא אתחנן צריך לבקש בלשון מתנת חנם ז"ש כאן משה ואתחנן אל י"י ר"ל לשם השני שהוא בלשון חנם בעת ההיא מאחר שהיה לאחר החטא הוצרכתי לבקש אל י"י השני לאמר לדורות אדני קודם שיחטא אז מתפלל בד ינא דמלכותא כמ"ש דוד קודם שחטא (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך ולאחר שחטא הויה בנקודת אלקים שהוא רחמים. (בגי"א י"ב גבולי אלכסון הם ביצירה קבל יעקב אמר (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלהים י"ב תחומין בעולם עשייה תמן מקננא מטרוניתא ובעולם בריאה י"ב שבטים ובאצילות י"ב צירופי הוי"ה) ולפי דברי הזוהר שמתחילין י"ג מכילין מן אל רחום וחנון (משלי ד) א'ר'ח צדיקים כאור נגה נוטריקון תלת מכילין קדמאין א"ל ר"חום חינון ז"ש אתה החילות להראות את עבדך שהראה לו י"ג מכילין את גדלך ואת ידך זו מידת טובך שהקב"ה אמר (שמות לג) אני אעביר כל טובי על פניך ז"ש אעברה נ"א ר"ל שיעבור עתה השאלה אשר ביקש ממני (שם) הראני נ"א את כבודך ז"ש אעברה עתה נ"א שאלת הראני נ"א והשיב לו הקב"ה רב לך וזכה לזה עלה ראש הפסגה ז"ש אשר מי א"ל בשמים ובארץ מלת א"ל הוא התחלת י"ג מדות וחשב משה כשיגיע למדריגה זו ידיעת א"ל אזי יזכה להעביר גילולים מן הארץ (ישעיה ב) והאלילים כליל יחלוף להרוג ל"א מלכים שהם בקליפה ל"א לקבל הקדושה א"ל כמ"ש (דברים לב) כי דור תהפוכות המה בנים ל"א אמן בם הם קנאוני בלא א"ל ר"ל שמהפכין מן א"ל עושים ל"א ז"ש משה אשר מי א"ל בשמים ובארץ אעברה נא עתה אעבור בא"י ל"א מלכים כי כל אלה מלכים שלשים ואחד קליפות אינון וביום ו' אחר ו' שעות על היום מתחילין להעביר אותם בשעה שמתחלת קליפת נגה לעלות הרמתה לאחר חצות בסוד לא"ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו (תהלים צב) בפרוח רשעים כמו עשב ז"ס ואורח צדיקים כאור נג"ה שמתחלת קליפה נגה לעלות עד שעה אחת במוצאי שבת וע"ז אני דרשתי פסוק כמין חומר שאמר דוד (שם נז) אקרא לאלקים עליון שמסתלק דין מן העולם לא"ל גומר עלי ר"ל עם דוד המלך נגמר שם א"ל כי סעודה קטנה של מוצאי שבת הוא סעוד' דוד והוא שעה ל"א ו' שעות בערב שבת עד הלילה כ"ד שעות של שבת הרי ל' ושעה אחרונה של סעודה קטנה הרי א"ל לא"ל גומר עלי נמצא מי שאוכל סעודה זו גורם להעביר כל אלה מלכים שלשים ואחד והנה חשב משה כשיגיע למדריגת א"ל אזי יזכה להריגת ל"א מלכים בארץ והשיב לו הקב"ה רב לך שאין זה שלך וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי זה חלקו (קהלת א) מכל עמלו אשר יעמול תחת השמש כי משה פני חמה והוא פני לבנה ואין ענין י"ג מכילין אלו כשתשיג השגת י"ג מכילין לא מעלה ולא מוריד לכיבוש ל"א מלכים ז"ש רב לך יש לך הרבה להשיג בענין י"ג מכילין אלו אבל אין ענין השגה זו להכנעת ל"א מלכים אל תוסף דבר אלי עוד במלת א"ל נרמז של"א מלכים אינון ניתלין בהשגה זו ורב לך השגה על זהעלה ראש הפסגה וראה והשיג אבל לא תעבור את הירדן הזה רק צו את יהושע וגו' ועז"א ונשב בג"י בי"ג מכילין כפי דברי הזוהר שזכה לראש הפסגה מן י"ג אלו תלת קיטרין אר"ח צדיקים גם הראה לו השגת שתי שמות לכן אמר י"מ"ה ו"צפונ"ה הרי שם בן ד' א' ת"ימנ"ה ו"מזרח"ה הרי שם בן ד' שני הרי כל השגות לפי כל הדיעות כמנין י"ג מכילין ושמה לא תעבור ועז"א ונשב בגי"א. או שהראה לנו סדר התפלה ז"ש לאמר לדורות ענין התפלה לסדר שבחו של מקום ג' ראשונות ואח"כ צריך לומר י"ג מדות אחר שמונה עשרה ז"ש ונשב בג"י כדברי הזוהר פ' פקודי שצריך לומר י"ג מדות אחר התפלה גם נפילת אפים (א' ואתחנן שהוא רמז (תהלים כז) אם תחנ"ה עלי מחנה לא יירא לבי כי אם תקום עלי מלחמה תחינה בזאת אני בוטח לכן התחיל משה ואתחנן אל י"י):
אתה החילות. כפל לשון ע"ד הפשט שמשה לא היה ראוי בההחלתו למדריגה זו בשעה שבא לעולם רק בעצמו עשה למען חסדו ז"ש אתה מעצמך החילות עמי מיד כשבאתי לעולם הייתי במדריגת עבד נאמן ז"ש (שמות ב) והנה נער בוכה קולו כנער וקשה מאי אתי ללמדנו איך היה קולו של משה אבל הענין (משלי ד) במעלליו יתנכר נער שהיה חנוך לנער אח"כ עלה למעלה למעלה אל האלקים במדריגת בריאה איש האלקים כמ"ש (שמות ג) של עלך על תרין כרובים נעלים שעלה למעלה מתרין אילין ז"ש מיד כשבא לזה העולם עשית מעצמך והחילות עמי להראות את עצמך הוא מטטרון וזה עשית עבור גדלך וידך החזקה ולא די שהגיע עד הלום רק ג"כ הגיע אח"כ לבינה ז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ וא"כ מאחר שזכיתי לג' עולמות אלו אעברה נא לעולם אצילות שהוא ה"י והקב"ה השיב דב לך מי אל בשמים ובארץ עיין לעיל פ' כי תשא משה היה אחד מן ג' יעקב נכנס גופו לארץ ישראל יוסף נכנסו עצמותיו ולא גופו ומשה לא גופו ולא עצמותיו לז"א אש"ר מ"י א"ל רמז על יוסף ויעקב בזוהר פ' פקודי גבי יונה אי' באשר גבי יוסף אתמר (בראשית לט) באשר את אשתו מי אל נגד יעקב שא' לעשיו (שם לב) ול"מי אל"ה לפניך ורצה משה עתה להיות כא' מהן אמר שני לשונות אלו מ"י א"ל:
במסכת סוטה (דף יד) וכי לאכול מפריה היה צריך משה רבינו להתפלל לכנוס לא"י ליישב ענין זה ע"ד הגמרא סוף עירכין למ"ד קדושה דאשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לע"ל למד זה מעזרא (עזרא ג) ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו בני ישראל מימות יושע בן נון ותהי שמחה גדולה מאוד אפשר בימי דוד לא עשו סוכות עד שבא עזרא אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע מה ביאתם בימי יהושע עשו שמיטין ויובלות וקדשו חומה אף בימי עזרא קדשו וכו' ואידך דבעי רחמי על יצה"ר דע"ז ובטליה ואגין זכותא עליה והיינו דקא קפיד קרא עליה דיהושע דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא יושע בשלמא משה לא בעי רחמי דלא הוה ליה זכותא דא"י אבל יהושע דה"ל זכותא דא"י אמאי לא ליבעי רחמי עכ"ל הגמרא וא"כ לדעתי זה היה ענין משה שהתפלל לכנוס לא"י כדי להכניע יצה"ר ולהתפלל וע"ז ביקש י"י אלקים אתה החילות להראות שכבר חלש הוא והתיש כח סמאל ועתה אעברה נא ר"ל אעביר יצר הרע דע"ז מן העולם לכן א' אשר מי א"ל בשמים ובארץ שכל כוונתו היה להודיע שהקב"ה בשמים ממעל ובארץ מתחת אין עוד לכן ביקש ואראה את הארץ הטובה כי שם מקום מקדש וזכות א"י והלבנו"ן להלבין עונותיהם של ישראל והקב"ה השיב רב לך אל תוסף דבר אלי עוד ז"ש לסוף בשמים ובארץ אין עוד כי אותו ענין לא יכל הוא לעשות וצו את יהושע שיהיה לו זכות א"י לכן הקפיד על יהושע שלא ביקש זה וקשה למה לא הקפיד על כל הדורות צדיקים ונביאים ששמואל שהיה שקול כמשה גם אליהו ואלישע ודומיהם אבל לדידי ניחא כי הקב"ה רמז למשה שיצוה את יהושע על יצרא דע"ז וכמו שאמר פרשת וילך שאמר למשה שיצוה על ענין ע"ז (דברים לא) הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה לכן לקח משה עדות (שם לב) האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ כי בדבר זה רצה להעמידם לבטל מנהון יצר הרע של ע"ז ולהעיד בהם שמים וארץ שהקב"ה אין עוד וכן עשה יהושע סוף ימיו שדבר עמהם (יהושע כד) כה אמר י"י אלקי אבותיכם וגו' רק שהקפדה היה שהיה לו להעבירו מן העולם לגמרי. ומה שאמר אפשר בא דוד ולא עשה סוכות ולא אמר שאר צדיקי עולם כי הוא מארי דעובדא דאתמר עליה תהלים עו) ויהי בשלום סכה וכה"א (שם כז) כי יצפנני בסכה וגו' וכה"א (עמוס ט) ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת לכן דרשו רז"ל (סנהדרין מד) (משלי יח) תחנונים ידבר רש זה משה. ועשיר יענה עזות זה יהושע וקשה למה קרא למשה רש והלא מהפסולת נתעשר מאד גם שהכתיב על עצמו והאיש משה עניו מאוד מכל אדם אבל לפי מקומו במדבר שלא היה לו זכות א"י נקרא רש. ונשב בגיא (שם טו) בית גאים יסח י"י שמזה הטעם רצה ליכנוס לא"י לבטל כל בתי ע"ז שדרז"ל הרואה אותן בישובן צריך לברך:
ו"אתחנן א"ל י"י ב"עת ה"היא ר"ת (בראשית ג) ואיב"ה אשית כ"ד זיני דמסאבותא שהתעוררו עליהם בשעת מכירת יוסף. (שם) וי"אמר א"ליהם י"וסף ב"יום ה"שלישי ועז"א יוסף אל אחיו (שם) מרגלים אתם שהם גרמו ג"כ (שם) לראות את ערות הארץ שהנחש גרמה להוריד כ"ד זיני דמסאבותא דאתמר גבי מרגלים (במדבר יד) ו"פגריכם א"תם י"פלו ב"מדבר ה"זה וזה היתה גרם גלות מצרים (שמות יג) היום א"תם י"וצאים ב"חודש ה"אביב הוא האיב"ה הידוע שגרמה ג"כ (במדבר יט) ו"כל א"שר י"גע ב"ו ה"טמא יטמא דאתמר גבי פרה אדומה (שם כא) ו"ישלח י"י ב"עם א"ת ה"נחשים גבי חורבןהבית אתמר (איכה א) א"יכה י"שבה ב"דד ה"עיר ר"בתי ע"ם ה"יתה כדדריש ר' לויטס בזוהר איכה ו"י בשעת בנין בית המקדש (מלאכים א ז) ו"יבן א"ת ב"ית י"ער ה"לבנון גם בתחלת משיחת דוד אתמר ביה (שמואל א טז) עד מתי אתה מתאבל וגו' מלא קרנך שמן ולך אשלחך א"ל י"שי ב"ית ה"לחמי (תהלים יח) (למשיחו לדוד ולזרעו) (שם קכו) א"ז י"אמרו ב"גוים ה"גדיל י"י לעשות (איוב ט) חלפו עם אניות אב"ה חסר י' (במדבר יא) ו האספסוף א"שר ב"קרבו ה"תאוו תאוה:
(סוטה יד) דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנוס לא"י וכי לאכול מפריה היה צריך או לשבוע מטובה הלא מרגלים בעצמן העידו על כל המעלות של א"י והביאו משם פירות והראו לכל שפירותיה טובים עבור זה לא היה צריך משה ליכנס לשם. יש להתעורר בדברי ר' שמלאי מה ראה על ככה לדרוש פסוק (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו פרשת (שם נב) הנה ישכיל עבדי על מרע"ה גם בתורה בפ' שלנו לא מצינו רמז ורמיזה שמשה התפלל על מצות של א"י גם תשובת הקב"ה כלום אתה מבקש שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם היכן נרמזה אבל הענין יש ליישב עוד אם הטעם של מצות הוא עיקר מצוה בא"י וב"ה נמסרו לכהנים למה לא התפלל אהרן על כניסת א"י ברזא דגלגולא אתי שפיר שראה אהרן בנבואה שלו שיכנס לא"י כמו שרמז שמואל (שמואל א יא) לכו ונלכה הגלג"ל ונחדש שם המלוכה שם רמז שמואל סוד גלגול שלו בא' (שם יב) הנני ענו בי וגו' את שור מי לקחתי לקיים נביאת חנה (שם א) ונתת' לאמתך זרע אנשים שיעור שני כהנים נחלק ניצוץ שלו הוא (עירכין לא) עזרא עלה מקיש ביאה שנייה לביאה ראשונה וגם הוא כהן צדק לע"ל בין ארבעה חדשים לקיים קרא (שמות ד) הלא אהרן אחיך הלוי שנעשה לוי והקריב קרבן בהוראת שעה (שמואל א ב) ומעיל קטן תעשה לו אמו ואי"ש ע"ל מקומ"ו יב"א בשלו"ם ס"ת שמוא"ל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו שהיה אוהב שלום (במדבר כ) ויבכו אותו כל בית ישראל ועל זה טעה קרח שחלק על אהרן שראה שאהרן יוצא ממנו והוא כהן עינו הטעיתו ועז"א (שם טז) העיני האנשים ההם תנקר שראה לקיים מאמר חנה ונתת לאמתך זרע אנשים ולכן ניתוספו לו על שמו אח"כ מנין אותיות כ"ב כמו שדרז"ל ראוי היה עזרא שתנתן התורה על ידו כמשה ואף על פי כן נשתנה הכתב על ידו מתחילה הי' שם אהרן אח"כ הוסיף לו כ"ב ונקרא עזר"א מתחילה היה כלל כל כנפי החיות רנ"ו ואח"כ כלל כרובים רע"ח רזא דמלה כ"ב אותיות של כתב נשתנו על ידו לכן הוסיפו על שמו. משה שראה עיבורו של אהרן בבית שני התפלל אעברה נא שיהיה הוא מעיבור גם כן.
(בכאן צ"ל ד"ה השיב הקב"ה רב לך בדף עט ע"א)
אמר המביא לבית הדפוס הנה המחבר קיצר כאן ומי שרוצה לעמוד על הדברים באר היטיב ועיין בספר מגלה עמוקות ברנ"ב אופנים ושמה ימצא כל דבר ודבר מפורש באר היטיב: