ויחי בירושלמי דזרעים ויחי ר' יהודא בציפורי שבע עשרה שנה. ברזא דגלגולא שהיה נ"יצוצו ש"ל י"עקב א"בינו לכן נקרא סתם נ'ש'יא' בגמרא (ע"ז) ואנטנינוס היה ניצוצו של עשו הרשע (יחזקאל לב) שמה אדום מלכיה ולא כל מלכה וזה שהשיבו מבית דינו של שם לרבקה כשהלכה לדרוש את י"י שהיתה מצטערת למה זה אנכי הריתי לשניהם בבטן אחת מדוע נשתניתי משרה הצדיקה שיצא הפסולת של סיני הכסף ע"י הגר שפחת שרה ועתה סיגי הזהב של יצחק היה להם ג"כ ליצא מן אשה אחרת וזה שהשיבו לה שני גיים בבטנך שגם סופו של עשו ליטהר ע"י אנטנינוס שלא פסקה משולחנו לא צנון ולא חזרת. וכמו שיעקב תיקון פרצוף אד"הר עץ הדעת להיות טוב ולכרות רע כמ"ש אברהם באומרו אחר תעבורו אלה תולדת יעקב לידתו וביאתו לעולם לתקן טוב שהיא יוסף (ישעיה ג) אמרו צדיק כי ט"וב ואל אותו הבקר רץ אברהם לתקן מ"הד הקשה להיות רך וטוב ויתן אל הנער לעשותו כי הוא ע"בד א"ברהם מיטט"רון (בראשית כד) כל טוב אדוניו בידו לכן היה יוסף בן י"ז טו"ב כשנתגלגל הדבר שירדו ע"י למצרים וכמ"ש פרעה כל טו"ב ארץ מצרים לכם הוא ולפי שיוסף הביא דבתם רע"ה התעורר הרע מאד"הר חיה רעה אכלתהו (תהלים קיב) טו"ב איש חונן זה יוסף (שם לז) וצדיק חונן ונותן שהוא במקום חנוך דאתמר עלה חננ"י אלקים וכי יש לי כל ואותן השנים שהיה יוסף במצרים היה בנימין הצדיק משמש ערסוי תחותוי. ז"ש יוסף אלקים יחנך בני שאתה הוא במקום חנוך במקומי כל אותן השנים (שם קיב) יכלכל דבריו במשפט זה יוסף שנקרא כלכל וכל המזמור עליה דיוסף מזמור זה בדרך א"ב כי כ"ב שנה היה יוסף מופרש מאביו לכן למדו יעקב שם של כ"ב היוצא מכתונת פסים לכן כשהגיע יעקב למזמור קי"א סוד אלף שהוא יוסף בעלמא עלאה אמר זה המזמור עליו גם על כל דרגין דרתיכא (שם) אשרי איש שגבר על יצרו כאיש ירא את י"י וכה"א את אלקים אני ירא יוס"ף הצדי"ק בגי' שס"ה במצותיו חפץ מאוד שכלל כל מצות לא תעשה שבתורה וזכה בזה שגבור בארץ יהיה זרעו ושקבל ברכות (שם פ) לפני אפרים ומנשה עוררה את גבורתך (שם קיב) דור ישרים יבורך א"ת יבורך אלא יברך שבך יברך ישראל שכל הדור ישרים יבורך בשבילם וכן אמר יעקב יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ר"ל שכל י"ב שבטים נקראו ע"ש אפרים ובית יוסף וכמ"ש יוסף בני הס אשר נתן לי אלהים ועל הכלל כולו יצאי בז"ה ר"ל כל י"ב שבטים נקראו עליהם גם על מעשה דפוטיפרע שזכה להיות גבור וכבש את יצרו ויצאת הזרע על הארץ ויפוזו זרועי ידיו ז"ש בארץ יהיה זרעו בארץ ממש (שם) הון ועושר בביתו ועושה צדקה עם כל בית ישראל עומדת לעד גם תיקן אור של אד"הר וירד למצרים מקום זוהמת חלאת הנחש לתקן ענין נחש כמ"ש כי נחש ינחש איש כמוני ולא דובר שקר ח"ו (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב אבל שבא לקראת נחש לתקן וכרת ערלת הקליפות כמ"ש וכל אשר יאמר לכם תעשו ז"ש (תהלים קיב) זרת בחושך אור לישרים ותיקן תלת גלגולים נר"נ ז"ש (שם) חנון ורחום וצדיק לקבל תלת קטרין של ג' אבות. ואף שהיה נטוע בין א"הע (שם) כי לעולם לא ימוט משמועה רעה שאמר יעקב עליו חיה רעה אכלתהו (שם) לא יירא נכון לבו בטוח בי"י(משלי כח) וצדיקים ככפיר יבטח גם כששמע חלומו של פרעה בז' פרות רעות ושבלים רעים לא יירא רק מיד השיב אלקיה יענה את שלום פרעה כי גם הרעה נהפכה לטובה שליקט כל כסף בעולם נכון כמ"ש לפרעה נכון הדבר מעם אלקים לעשותו וכל מה שעשה יוסף במצרים לא על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כמ"ש יעקב את שלום אחיך ולא על עצמך יצאת רק את שלום הצאן שהוא כלל כל ישראל. ז"ש (תהלים קיב) סמוך לבו בטוח בי"י בכל השבטים לא תמצא ס' רק ביוסף כי הוא עומד לקבל ס' של סמא"ל וסטן ז"ש (שם) עד אשר יראה בצריו פזר נתן לאביונים ואת העם העביר יוסף שפזר לכל אביונים בעולם ועשה בזה צדקה לעד עם אחיו שקרנו תרום בכבוד שלא לומר לאחיו שם בני גולה כשאמר יוסף להם למול (שם) רשע יראה פרעה וכעס אבל שניו יחרוק שלא יכול לומר לו מאומה רק תאות רשעים האבד גם על פוטיפר שנסתרס זרע רשע על אברהם ג"כ נאמר מזמור זה (שם) אשרי איש הוא אברהם ירא את י"י עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וא"ת מאחר שהיה ירא את י"י למה לא שומר ברית מילה מעצמו הלא קיים כל התורה אפילו עירוב תבשילין לז"א (שם) במצותיו חפץ מאוד ר"ל שכל המצות שימר אף שיעשה אותם קודם שצוה הקב"ה אותו יכול אח"כ לחזור ולעשות כשיצוה אותו הקב"ה כדר' חנינא גדול המצוה ועושה משאינו מצווה ועושה. אבל אלו מל את עצמו קודם צוויו לא יכול אח"כ לחזור ולמול כשיצוה אותו הקב"ה ז"ש במצותיו חפץ מאוד שיהיה מצווה ועושה וא"ת ולמה לא צוה לו הקב"ה על מצות מילה רק כשהיה בן צ"ט שנה לא מקודם לכן לז"א לפי שיצחק מטפה קדושה כי כבר הוצרך יצחק לבא לזה העולם בן מאה שנה לקבל מאה מפתחן דברכאין דיהיב קב"ה לאברהם חושבן בראשית יב) ל"ך ל"ך והם מאה שערים אשר זרע יצחק בארץ ההוא שהם נגד מאה ברכות ז"ש (שם כו) ויברכהו י"י ז"ש (תהלים קיב) גבור בארץ יהיה זרעו זה יצחק שמדתו גבורה שיהיה זרעו טהור ואז נולד יצחק וא"ת למה נולד דווקא בן מאה ז"ש (שם) דור ישרים יבורך שהם נגד ק' ברכות (שם) הון ועושר בביתו (בראשית כד) וי"י ברך את אברהם בכל (תהלים קיב) וצדקתו עומדת לעד שהוא תסד שהעולם עומד עליו כי על ג' עמודים העולם עומד (שם) זרח בחושך אור משל לא' שהולך ממקום למקום וראה בירה דולקת שהיה העולם עומד בחושך והוא (ישעיה מא) העיר ממזרח צדק. טוב איש חונן ומלוה כמ"ש במדרש שנתן להם לאכול במדבר מאן יהיב קופר במדבר כשבאו לברך אמר להם נברך כו'. (בראשית כא) ויקרא שם בשם י"י אל עולם שהקריא אל בפי הבריות כמ"ש שמתחלה חונן ומלוה להם אכילה ושתייה במדבר ואח"כ היה (תהלים קיב) מכלכל דבריו במשפט כשלא רצו לברך להקב"ה דבר עמהם משפט לשלם לו. (שם) כי לעולם לא ימוט ע ואברהם היו יהי"ה. שבכל דור ודור צריכין להיות שלשים צדיקים כאברהם בדור (שם) כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהי"ה מנין יהי"ה שלשים צריך להיות בכל דור ודור לתקן עולם בשלשים ניצוצות מן גוים (שם) משמועה רעה לא יירא כששמע אברהם שנשבה אחיו הלך אברהם להציל לוט מד' מלכים (שם) נכון לבו בטוח שהציל את לוט ע"י פרידה שיוצאת ממנו. ואם קאי על יצחק אשרי איש ירא את י"י כשהוא מצד היראה כשצוה הקב"ה על עקידה שמח במצותיו חפץ מאוד. מזה זכה שיהיה גבור בארץ יהיה זרעו ודור ישרים יבורך מאותו מעשה והלאה. הון ועושר זבל פרידותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך זרח בחושך שהוא מסיטרא דדינא (בראשית כז) ותכהין עיניו אור לישרים כדי שיבא ויקבל הברכות לכן כהו עיניו או שיצא ממנו או"ר א"נטונינוס ור"בי ז"ש זרח בחושך שמתוך החושך שהוא עשו מחשיך אפי ברייתא יצא ממנו ג"כ א"ור שני גיים. טוב איש חונן יכלכל דבריו במשפט כי הוא מצ"הד מלך במשפט. ואם הוא על יעקב שכלול מכל תרי"ג מצות כי אברהם כולל רמ"ח מצות עשה לכן תחלת דבורו של אברהם פתח הקב"ה במצות עשה לך לך מארצך אבל יצחק כולל מצות ל"ת מצ"הד לכן תחלת דבורו של יצחק פתח הקב"ה עמו (שם כו) אל תרד מצרימה היא מצות ל"ת. ויעקב איש תם מושלם משני צדדין יושב אוהלים באוהל אברהם שהוא כלול רמ"ח מצות עשה ובאוהל יצחק שהוא כולל שס"ה מצות ל"ת. עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כי זה לבוש של הקב"ה ז"ש אשרי איש זה יעקב שהוא כלל מצות עשה ומל"ת ז"ש ירא את י"י זה מצות ל"ת במצותיו חפץ מאוד זה מ"ע גבור בארץ יהיה זרעו על כלל השבטים. הון ועושר בביתו ויפרוץ האיש בבית לבן. זרח בחושך שכל ימי היותו אצל לבן נתכוון לרעות צאן קדשים הם ישראל לקבל רצוצות הנידחות בתוך החושך להיות אור לישרים ותלת גלגולין קא חשיב. בספר התמונה מסטרא דאברהם חנון מסטרא דיעקב רחום מסטרא דיצחק צדיק כל כוונתו של יעק"ב על טו"ב של א"ה ז"ש טוב איש חונן מסטרא דאברהם יכלכל דבריו במשפט מסטרא דיצחק. ולא כנגד עצמו עשה כל מעשיו רק כי לעולם לא ימוט על כלל כל העולם כלו יצא. משמועה רעה שאמר טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו לא יירא כי נכון לבו בטוח יהיה בי"י ולא רצה לקבל תנחומין עליו ואם יתמהמה חכה לו ואלו היה חושב שמת כבר נגזרה גזירה על המת לשכוח מן הלב אלא שנכון לבו בטוח בי"י שהוא חי, לכן מאן להתנחם סמוך לבו ע"ז שהוא חי עד אשר יראה בצריו כי עשו שמח שמחה גדולה שנאבד ממנו שטנו ז"ש יעקב לעשו רב עוד יוסף בני חי ר"ל עשו נקראר"ב כמ"ש יש לי ר"ב אחי רב יעבוד צעיר והוא ר"ב ה"חובל רבן של כל מלאכי חבלה וכל אותן השנים היה שמח עשו בחשבו ששטנו אינו בעולם ז"ש רב אין לך לשמוח אלא עוד י"וסף ב"ני ח"י ובר"ת נרמז שהוא חב"י ח"נוך ב"ן י"רד נגד רב החובל שלו רבן של כל המלאכים וכל טו"ב אדוניו בידו פז"ר בגי' זעי"ר מדתו של יעקב הוא קיבל עם אבותיו הגלות צדקת פזרונו עשה שפזרן בין א"הע ז"ש פזר נתן לאביונים הם ישראל שנקראו אביוני עמך ובזה צדקתו עומדת לעד ר"ל שירשו ג"ע כי הברירה נתן הקב"ה לאברהם או גיהנם או גליות ובבל הוא הגליות לפזר כדי שקרנו תרום בכבוד רשע זה עשו יראה וכעס כשראה מי המחנה הזאת אשר פגשתי שיניו יחרוק שנקוד על וישקהו ששבר שניו והיו קהות ובזה (תהלים קמ) זממו אל תפק תאות רשעים תאבד. או על יוסף שעמד ונשתרבב נגד אמו רשע יראה וכע"ס בגי' יוס"ף אבל הוא שתאות רשעים תאבד. ולפי שעיקר ירידת ישראל למצרים לתקן טוב לכן בא הכתוב והודיע שהקב"ה עשה (שם קמה) רצון יראיו שכל ימיו היה מצטער על אותן י"ז שנים שהיה יוסף חי ונאבד ממנו נתן לו הקב"ה טו"ב שנים לרמוז שתיקון טו"ב של עץ הדעת הוא ביוסף לכן ויקרא לבנו ליוסף דייקא כי בו תלת יסוד שהכל תלוי עליו ולפי דברי הזוהר שבא אליו אברהם יצחק בשטת מיתתו ז"ש ושכבתי עם אבותי שבאו אחריו אברהם ויצחק ושכינתא על גביהן ולפי שיוסף הוא תשלום המרכבה כמבואר בסוד ויאמרו א"ליו שנקוד על אי"ו רמז על ג' אבות שסודם א"יו א"ברהם י"צחק ו"יעקב וליתא למתניתין מקמי' דאיהו רזא עלאה:
דרשתי במסכת עירובין אההיא מתניתין אבל סוד מתניתי"ן הוא סוד תת"קס לכן פתח במסכת זרעים שהוא התחלת המשניות מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן רזא דמלה משה למד תורה שבע"פ במ' יום שהיה עולה להר כי סוד מתני"תין הם תתק"ס שעות שיש במ' יום ובמ' לילה. מ"פ כ"ד שעות הרי תתק"ס היא סוד שיעור מקוה דלעילא כי יש במקוה תתק"ם לוגין שבהם טובלין המלאכים בכל יום בנהר דינור ז"ס ש"מע י"שראל שהוא בגי' תתק"ס עם ז' אותיות והכולל וכן אחד במלוי אל"ף חי"ת דל"ת עם האותיות שר החסד דלעילא שבידו המקוה שהוא מיכאל כ"ג כמ"ש בכנפי יונה על ברוך שאמר מיכא"ל כת"ם פ"ז בגי' תתק"ס טפחים של מקוה ולדעתי (ירמי' יד) מקוה י'שראל י"י מ"ושיע ב"עת צ"רה בראשי אתוון בגי' מיכא"ל מלא"ך ז"ס מאמתי קורין את שמע שהוא סוד תתק"ס דלעיל"א חיילות לקבל תתק"ס הס"א כי ישמעא"ל סמא"ל עש"ו ג"כ בגי' תתק"ס עם ג' תיבות הן הן תתק"ם חיילות לקבל תתק"ס דימינא שבסטרא דטהרה והן הן אנשים מרגלים מקוה של אנשים ג"כ ים מקוה של נשים לילי"ת מחל"ת תרווייהו כוללין עמהם מחנות כמנין התק"ס כי לילית רוכבת על ת"פ בחושבן שמה לילי"ת מחל"ת בגי' תע"ח בחושבן שמה והם עליהם הרי תתק"ס שנית לקבל אלו שני חיילות תתק"ס היו ג"כ בירושלים ב"כנ מנין (ישעי' א) מלאת"י שהם ב"פ ת"פ הרי תתק"ם ז"ש באברהם (בראשית יד) ויר"ק אבר"ם א"ת חניכיו ג"כ בגי' תתק"ס שמסטרא דחנוך ז"ס חניכיו כתיב ז"ש (שם יב) ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה במלת וי'ס'ע' נרמזין נוטריקון י"שמעאל ס"מאל ע"שו שהלך אברהם לתקן בימין לקבל חיילין דלעילא ז"ס מאמתי ר"ל מצד הפחד ואימה שבאו מקטרגין בערבית קורין את שמע כי (עובדיה א) בית עשו לק"ש ואינם יכולים לגרש אותם החיילות רק בק"ש כמ"ש יעקב למלאכים ממש ששלח כ"ה תאמרון לאדוני לעשו ר"ל אם רוצה אתה לגרש את חיולות עשו צריך אתה לומר כ"ה אתוון דיחודא שהוא סוד פסוק ודברים ו) שמע ישראל ואמר ב"פ כ"ה כ"ה אמר עבדך יעקב לקבל ערבית ושחרית ז"ש משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן הן הן הכהנים דלעילא שהולכין לטבול במקוה תתק"ס לוגין לטהר ולאכול בתרומתן קדשים שהוא מיכאל כה"ג למעלה ז"ש ליתא למתניתין הכי תתק"ס דס"א לקמי' דאי"ו ר"ל שהן הן אבות העולם תקנו תתק"ס לקבל תתק"ס דס"א ולכן מבואר סוד זה התחלה סדר מתניתי"ן שהוא רזא דתתק"ס זכינו לדין שגם יוסף כשבא ונפל על אביו ארז"ל מלמד שקרא יעקב ק"ש כי אז ראה ששטנו של עשו קיים ובזה יכולין לבטל את עשו לכן כשבקש יעקב בזו. הפרשה לגלות קץ הימין שהוא קץ שיבא מיכאל כה"ג (דניאל יב) בעת ההוא יעמוד מיכאל השר הגדול אבל עשו הוא קץ הימים (איוב כח) קץ שם לחשך אז התחילו שבטים שמע ישראל כי בזה מבטלין קץ הימים ז"ש האספו וגו' ר"ל למה שיקרא לכם בסוף של קץ הימים מכאן למדו רז"ל שבקש יעקב לגלות קץ הימין הענין כמו שדברתי אית קץ ואית קץ כמ"ש דוד (תהלים לט) הודיענו י"י קיצי ומדת ימי מה היא על קץ הימים מתי יכלה מן העולם רק שמגיע קיצי שהוא קץ הימין ומאחר שאנו מוצאין בפסוק שיעקב אמר האספו ואגידה לכם. מה שיהיה באחרית קץ הימים א"כ, ממילא רצה להודיע ולגלות לנו קץ הימין שהוא שלנו כי ידו אוחזת בעקב עשו וכשמסיים עשו פותח יעקב. נחזור לשמעתין שבמלת אליו מבוארת המרכבה ל' מורה על יוסף שהוא תשלום המרכבה כי בן שלשים היה יוסף לפי שהוא מגדול הפורח באויר ועלי' נרמז רק הכסא אגדל ממך במלת אגדל יש ד' למדין שבאלף בית רזא עלאה הוא רזא דרתיכא קדישא שאין אנו מוצאין שום ל' בכל אותיות התורה רק ד' אלו שסודם (שם יח) באלקי אדל"ג שור מלשון חומה (משלי יח)מגדל עז שם י"י בו ירוץ צדיק שהוא יוסף הצדיק גם רומז על יוסף שהוא בכור שור וכשראה אברהם שלשה אנשים נצבים עליו אל בק"ר רץ אברהם שהוא בסוד שור שיהיה ר"ך וטוב כי הוא א"ב ר"ך שקראו לפניו במצרים (ישעי' ג) אמרו צדיק כי טו"ב ז"ש ויתן אל הנער לעשותו והוא נער כי תשלום ד' רגלים היה אז יוסף לכן נרמז במלת ויאמרו אלי"ו שנקוד על אי"ו שהן הן ג' אבות ל' המיותרת נרמז על יוסף ולכן קנה מלכות שניקנית בל' מעלות בן פר"ת יוסף בגי' שלשי"ם ולפי שסוד ל הוא כ"ו בצורת הכתובה ז"ס מגדל עז שם י"י ר"ל במגדל עז שהוא ל' נרמז שם י"י ממש כמ"ש במספר לכן צריך לכוון בט"ו ווין של אמת ויציב שתקנו רז"ל בשחרית למי שלא התפלל עם הציבור כי ט"ו פעמים ו' הרי ג' למדין לקבל ג' שמות של (ירמיה י) י"י אלקיכם אמת כי כל תמונת ל' הוא שם בן ד':
ויקרא לבנו ליוסף כשראה יעקב שתלת קטרין אלו היה ביחד שבאו אליו אברהם מימין ויצחק משמאל ושכינה על גביהם והיתה מרכבה חסירה רגל ד' קרא ליוסף שהוא תשלום המרכבה בזה הפעם כדי שתהא המרכבה שלימה או שקרא יעקב ליוסף כי עיקר לידת יעקב היה לתקן אות ברית קודש לתקן עריות ז"ש אלה תולדות יעקב הוא עבור תיקון ברית קודש שהוא יוסף ז"ס ויאב"ק איש עמו שהעלו אב"ק לתקן א"ות ב"רית ק"דש ונשאר יעקב צולע על יריכו לכן שלח עתה יעקב ליוסף ואמר לו שים נא ידך תחת יריכי ר"ל שאתה הוא תיקון ירך שלי שהיה הוא צולע עליו שקשה למה צוה לשום ידו תחת יריכו הלא לא שייך כאן טעם של אברהם שהוא מצוה ראשונה שבאה לו במכאוב כמ"ש רש"י ובזוהר מקשה ג"כ ותירץ. וכמו שארז"ל שנקרא רבינו הקדוש על שלא הכניס ידו למטה מטבורו ז"ש ליוסף שים נא ידך אין נא אלא עתה ישים הוא ידו תחת יריכו וכל ימיו לא הכניס יעקב הקדוש את ידו לכן תיקן עקב ברכת אתה קדוש ובכ"מ שאתה מוצא קדושה תה מוצא גדר ערוה ויעקב תיקן עריות ולפי שרבינו הקדוש הוא ניצוצו נקרא ג"כ קדוש (בירושלמי) לכן קרא רבינו הקדוש על עצמו ויחי יהודה בציפורי י"ז שנה שתיקן ג"כ טוב כמו יעקב (כתובות דף קיא) שהוא ידע ענין ביאתו העולם, וזקף עשר אצבעות למעלה שלא פגם בבריתו כדאמר על יוסף ויפוזו זרועי ידיו דאינון י' ניצוצין בכל דור ובאותו דור תיקן רבי אילין י' ניצוצין והחזיר עטרה ליושנה ז"ש שים נא ידך לתקן. גם קרא יעקב ליוסף שבא לתקן תיקון של אד"הר כי הוא תיקון שלישי שלו וראה שגלגולו של אד"הר הוא דוד המלך שנתן לו אד"הר ע' שנה כמ"ש דוד (תהלים צב) כי שמחתני י"י בפעלך ר"ל על אד"הר שנברא בפועל כפיו ואיתא בזוהר רות אלו נתן אדם הראשון ק' שנה לדוד הוי תיקן מנרתא בשרגא כולו ע"ש. ואיתא בזוהר שאבות העולם נתנו לדוד ע' שנה שלו לדעתי ז"ס (שם לט) גר. אנכי עמך תושב ככל אבותי ככ"ל בגי' ע' ר"ל הע' שנה באו לי מן האבות ר"ל אני בעצמי גר בזה העולם רק כל ענייני היה שאנכי אהיה עמך במחיצתך לעילא ולא לבא לזה העולם כלל רק ביאתי בזה העולם ככל אבותי שנתנו לי אבות בא"הר גלגול קדמא' כמ"ש דוד (שם קלט) גלמי ראו עיניך שהיה דוד מוטל גולם ועל ספרך כולם יכתבו שכל הדורות היה כתובין לפניו כמ"ש (בראשית ה) ז"ה ספר תולדות האדם מלמד שהראה הקב"ה לו כל הדורות (ישעיה מא) קורא הדורות מראש והנה (תהלים קלט) ימים יצרו ולא אחד בהם שלא היה לו לחיות אף יום אחד ואותה הבכורה אמר יעקב לעשו מכרה לי כיום בכורתך לי על בכורתו שהיה ראוי להיות גלגולו של אד"הר בסוד דוד"י וכבר תיקנה (יהושע יד) האדם הגדול בענקים זה אברהם כשראה ג' אנשים נצבים עליו ר"ל על אד"הר שיש לו ג' גלגולים ד"וד משי"ח ואל הבקר רץ זה בכור שור דאתמר גבי יוסף שנתן לו ל"ז שנה משנותיו כי ראוי היה יוסף לחיות קמ"ז שנה לקבל כ"ח סט"ן כאשר חי יעקב רק שהוצרך ליתן לדוד מנין הב"ל בנו של אד"הר תחת אשר הרגו קין שהוא סטרא דר"ע יניקהו של עשו ויעקב הוא יונק מן טוב ולכן קרא ליוסף (ישעיה ג) אמרו צדיק כי טוב לתקן כסא דוד שהוא (שמואל ה טז) טוב רואי ז"ס נאמר במסורה ב"פ ויקרבו ימי ישראל למות ובהפטורה דיומא (מלכים א ב) ויקרבו ימי דוד למות לפי שקרבו ימי דוד למות ודוד הוא גלגול אדה"ר לכן קרא עתה יעקב לבניו ליתן לו משנותיו ז"ס וישתחו ישראל וישב על ראש המט"ה בגי' אד"ם ד"וד ונתן לו עתה הבכורה ליוסף לקיים קרא (תהלים פט) ואני בכור אתנהו ז"ש ועשית עמדי חסד ואמת ולא אמר ועשית עמי רק עמדי ר"ל עם דוד כי דוד הוא דור י"ד מן אברהם ז"ס (שמואל א טז) ויהי דוד מנגן בידו וז"ס (שמות יז) כי י"ד הוא דוד על כס י"ה ימים יצרו ול"א אח"ד בה"ם ס"ת אד"ם שראה אדם כי לא יהיה ימים לדוד שהוא תיקון שלו ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף במסורה ויקרבו ימי דוד למות שימי דוד באים מן יעקב ויוסף יעקב נתן לו ל"ג שנים שהיה לו לחיות ק"פ וחי קמ"ז ויוסף היה לו לחיות קמ"ז וחי ק"י ונתן לו ל"ז שנים מנין ע' שנים הניחו לדוד ש"ים נ"א י"דך ר"ת שי"ן רזא דג' אבהן ויוסף הוא רגל רביעי גם נתקיים ביוסף (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך ויהי י"י אתו:
בני הם אשר נתן לי אלקים ב"זה. לדידי' חזי לי' ספרא דאד"הר כדאמר בשמואל ירחינאה וראה שם בספר ז"ה ספר דור דור ודורשיו גם מדת יוסף נקראת ספר כמ"ש בזוהר פ' ויקהל ז"ש יוסף בני הם אשר נתן לי דייקא כי אותו ספר הוא של ספר הזכרון שיוצאמן הפסוק (משלי יח) מגדל עז שם י"י כמבואר רזא דא בזוהר פ' בראשית (שם) בו ירוץ צדיק שם של כ"ב יוצא מאותו פסוק סודו ז"ה ספר בגי' י"ב. ובזוהר דרש על ישראל שנקראו בנים עבור התורה
ומולדת אשר הולדת אחריהם. שבאו מצד אחוריים דאזדריקו בלי נוקבא בסוד וצא דופן ע"ש אחיהם יקראו על בנימין קאמר כל י' בנים שהי' ראוי להיות ליוסף הי' לבנימין ולפי שיעקב שפרי' דאד"הר ומתחלה הי' צורת אלף עומד פנים אל פנים בסוד (בראשית ב) וייצר י"י אלקים את האדם שהוא סוד שה בן ד' כמ"ש יעקב אכ"ן יש י"י במקום הזה א"לף כ"וכב נ"וגה ויש בנור' תמונת שם בן ד'. (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף בשעת מיתה בא יעקב שנתן לו הקב"ה מדת אמת לתקן א' יעקב אבינו לא מת ז"ש ו"יקרבו י"מי י"שראל למות ר"ת וי"י שהוא צורת אלף הראשונה שהיתה בימי אדם ולפי שיוסף הוא צורת אלף כמ"ש בזוהר כלנו בני איש א' נחנו שלא היה יוסף עמהם לכן חסר א' ואח"כ אמרו שנים עשר עבדך אחים אנחנו שהי' יוסף עמהם אמרו בא' אנחנו לכן קרא יעקב ליוסף ואמר ועשית עמדי חס"ד ואמ"ת ר"ל לתקן א' של אמת שהפריד נרגן אלף וגרם להיות מת אבל יעקב אבינו לא מת ונתן ליוסף שכ"ם אח"ד על אחיך שהוא זכה לא' מה שלא זכו שאר אחים לזה בן ולכן נעלם של אמ"ת שהוא אל"ף מ"ם ת"ו בגי' יוס"ף כי מדת אמת משלמת עם יוסף לכן קרא לו יעקב עתה לתשלום מרכבת יעקב לכן (איוב כז) יכי"ן וצדי"ק י"לבש ר"ת אל"ף כצורתו חוטמא ותרין עינים (ישעי' כז) י"ציץ ו"פרח י"שראל (תהלים סז) י"חננו ו"יברכנו י"אר (משלי ד) ארח צדיקים כאור נוגה שהוא יוסף ואור נוגה הוא סוד אלף כמבואר בספר הפליאה התמונה:
א"ל ש"די נ"ראה א"לי בלוז. ד' פרצופים המרכבה א"ריה ש"ור נ"שר א"דם ראה שם. ועתה ש"ני ב"ניך הנולדים לך ר"ת שב"ה ע"ד שאמר לבן ליעקב (בראשית כט) שבה עמדי רצה למסור ברשותא דסטרא מסאבא כמבואר לעיל ודבורו לא יצא לבטלה שכל עיקר מחשבתו ברחל הי' מתחילה וע"כ יצא מבכורה של רחל מנשה ואפרים ירבעם ואחאב ויהוא מלכי ישראל שהחטיאו בע"ז ויעקב רצה לתקן בברכותיו ואמר לי הם שיהיו מסטרא דילי כראובן ושמעון שאין בהם ניצוץ אלו והם מבני לאה ואמר הנולדים לך עד בואי אליך מצרימה שנולדו גם כן ברשותא דס"א במצרים קודם בא יעקב לשם ובשבטים שמענו חנינא הילדים אשר חנני אלקים אותי ועכשיו רצה יעקב להכניסם גם כן שיהי' מנשה ואפרים ברשותא דילי' וע"כ ועתה שני בניך הנולדים לך עד בואי אליך מצרימה לי הם:
וזרעו יהיה מלא הגוים. רזא עלאה מלא הגוים ר"ל ל"א מלכים שכבש יהושע ע"י שהיה לו אחיזה ודבקות בהם קצת שנשא לרחב הזונה שזינתה עם ל"א מלכים והוציא (ירמיה טו) יקר מזולל ע"י היה יכול להכניע סיטרא דינהון וזרעו יהיה זרעו במקום שהוא מ"לא הגוים ועי"ז ישלט בהם ויצא ממנה וממנו שמנה כהנים גדולים ונביאים וזהו ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וגדולה היינו כהנים גדולים ונביאים כענין (מלכים ב ח) ספרה נא לי את כל הגדלו' אשר עשה אלישע (עירכין ל) הושע בן בארי הי' גלגול יהושע בן נון ומחמת שלא התפלל הושע על יצרא דע"ז לבטלו כדאיתא בגמרא נענש שיצא משבט אפרים ירבעם שחטא והחטיא בע"ז ואחר ויכל מלכי ישראל וע"כ נבואתו של הושע כנגד אפרים וע"ז שלהם ונחסר ממנו אח"כ יוד שנקרא הושע כי יוד שבשמו מורה על השם כענין שאמר יה יושיעך ועכשיו נקרא בסתם הושע גם היוד הוא מורה על ביטול ע"ז כי ד' אותיות השם הוא נגד ד' ראשי עבירות הגדולות לתקן אותם יוד תיקן ע"ז ה' ראשונה תיקן ג"ע ו' תיקן ש"ד ה' אחרונה לשון הרע וכנגדן ארבע מיתות ב"ד יוד נגד סקילה והיינו נגד ע"ז שמיתתו בסקילה ה' ראשונה ג"ע נגד שריפה שאין ענוש שריפה כ"א על ג"ע כדאיתא בפ' הנשרפין ו' נגד הרג שבא על ש"ד ה' אחרונה נגד חנק שבא על לשון הרע שמיתתו בחנק נחנק בגרונו ומיתתו באסכרה וזהו ענין מיתתו של אחיתופל ואין כאן ענינינו להאריך בזה נקרא בן בארי ומתחילה הי' נקרא בן נון ע"ש הדג מבואר סודו ואח"כ נקרא בן בארי ע"ש הבאר שאין שם דגים רק מים חיים והוא הכניסם לארץ והושע ניבא בימי הגלות לגלות עשרת השבטים גם המלך ישראל היה נקרא הושע בן אלה שנתקיים בו (דברים כח) יולך י"י אותך ואת מלכך וגו' והיה בו גם כן ניצוץ מיהושע וסבר לתקן שביטל פרוזדאות שהושיב ירבעם על הדרכים ולא תיקן כי הסיר קולר מצווארו (תד"א) ותלה בצוואר ישראל כמ"ש רז"ל ולכן גלו ישראל בימיו וזה הסוד שאמר הקב"ה להושע הנביא (הושע א) קח לך אשת זנונים בסוד יהושע שלקח רחב הזונה והיא לא היתה כזונה לקלס שע"י אותה הזונה הי' תיקון גדול שנכנסו לארץ וכל מה שכתוב ברחב הזונה לשבח כתוב בישראל לגנאי כדאיתא בילקוט יהושע. ועם זה יובן כמה כתובים בהושע ועיין באבן עזרא תחילת ספר הושע ע"ש אכן לפי המדרש הוא באר' אביו שהלך בגולה ובזכות שרצה ראובן להחזיר את יוסף לאביו זכה שיצא ממנו הושע שהחזיר אח ישראל לאביהם שבשמים כדאיתא בפסיקתא בילקוט הושע ובסוד הגלגול הוא נשמת יהושע שבא מאפרים בן יוסף וזהו הסוד (בראשית לז) הילד איננו ואני אנ"ה אנ"י ב"א א"ותו נ"ביא ה"ושע א"שר נ"יצוץ י"הושע ב"ארי א"ביו נצטער ע"ז אם הילד איננו ולא הועיל מעשיו להחזיר הילד לאבל א"כ איך יבא ממני אותו הנביא הושע בן בארי וז"ש (שם) וישב ראובן אל הבור ששב לשקו ולתעניתו אמר הקב"ה אתה פתחת בתשוב' תחילה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה הוא הושעשאמר (הושע יד) שובה ישראל כדאיתא בב"ר וגם צירף מחשבתו טובה למעשה כמ"ש וזה הסוד נרמז במה שאמר יעקב ראובן' בכורי' אתה' ס"ת נבי"א י"הושיע ה"ושע כי הוא בכור לנבואה כדאיתא במדרש רבה תחילת דבר י"י בהושע והוא תחילת הנביאים שיהושע הי' נביא ראשון שכלם נתנבאו כפני לבנה חוץ ממשה והושע ניצוצו וגלגולו. ומת בארה בגולה כדי שיחזרו כל ישראל בזכותו כדאיתא בילקוט ונרמז בר"ת ר"אובן ב"כורי א"תה בא"ר נרמז על בארי ונצרף מלת אביכם שבסוף פסוק הקודם היינו בארה כי אותיות אהו"י מתחלפים ורומז שהוא אביכם של אלו הנזכרים גם הזהיר יעקב על היחוד ורימז קיבץ גליות:
בזוהר פ' ויקהל דרש (ישעיה ב) באחרית הימים נכון יהיה הר בית אלקים ע"ס השכינה שהיא אחרו' ימים העליונים ז"ש אשר יקרא אתכם באחרית הימים בקש לגלות יעקב קץ הימין לקיים קרא (תהלים קי) נאם י"י לאדני שב לימיני דהיינו שהשכינה נקראת אדני תשב לימין בעלה לקיים קרא (שם מה) נצבה שגל לימינך ועתה בגלות (איכה ב) השיב אחור ימינו מפני אויב אז נסתלקה ממנו שכינה ובמדרש ויקרא אל בניו אמר הקב"ה לבניך אתה קורא ולי אין אתה קורא (ישעי' מ) למה תאמר יעקב וגו' נסתרה דרכי מי"י (שם מג) ולא אותי קראת יעקב. הענין ע"פ הזוהר פ' כי תשא אלמלא הוו ידעו ישראל אריכות הגלות כבר היו מתייאשין ישראל ח"ו מן הגאולה רק כשבאין לבתי כנסיות וב"מד ושומעין הדרשות ורואין ספרין פתוחין נחמות ישראל בזה מתנחמין ועז"א דוד (תהלים עג) ואני כמעט נטיו רגלי וגו' שלום רשעים אראה וגו' עד אבא אל מקדשי אל לרמוז על בתי כנסיות ומדרשות אז אבינה לאחריתם ומתנחמין בזה שיהיה להם תכלית טוב ועז"א (שם קיט) רחוק מרשעים ישועה לפי שאין באין לב"המד לשמוע הדרשה ז"ש (שם חקיך לא דרשו. וכן במדרש חזית (שיר א) משכני אחריך נרוצה משכני ממסכני אפ"ה אחריך נרוצה ומקווה לגאולה כי כשרואה אני ב"הכ וב"המד הגאולה ז"ש (שם) הביאני המלך חדריו אז נגילה ונשמחה בך ע"כ עלמות אהבוך שלעולם אני עומד באמונה ולכן כשבקש יעקב לגלות קץ הימין אז אמר הקכ"ה ליעקב ויקרא אל בניו כשאתה קורא לבניך ורוצה לגלות קץ הגאולה אז לי אין אתה קורא כי נתייאשו ישראל כלל מן הגאולה והרבה ילאו פן הכלל ז"ש (ישעיה מג) ולא אותי קראת יעקב והטעם שבזו הקריאה שאתה קורא לבניך אין אתה קורא לי וגורם להיות רעים (שם) כי יגעת בי ישראל ר"ל שיהיו ישראל יגיעים לקבל עול גליות. או שעשה יעקב עיקר מן גאולתן וצריך להיות עיקר על גאולת השכינה כמ"ש ר' אבוהו כי ג' פסוקים גאולתן של ישראל היא גאולת הקב"ה שיש ויקרא אל בניו בניך אתה קורא וכו' לכן נסתלקה ממנו שכינה כי צריך להצטער צרת השכינה כמ"ש (איוב כב) והי' שדי בצרך ר"ל שצריך האדם להיות מצער על השכינה ז"ש בגמרא כל המשתף ש"ש בצערו כופלין לו פרנסתו ז"ש (שם) כסף תועפות לך ז"ס כסף משנה קחו בידכם דאי' גבי יוסף בשעה שירדו השבטים למצרים כשהתפלל הזקן (בראשית מג) ואל שדי יתן לכם רחמים שמזה זכו לכסף משנה כפול הפרנסה לכן פתח יעקב להתפלל על הפרנסה ואמר האלקים הרועה אותי מעודי וגדולה פרנסה יותר מן הגאולה שהיא ע"י המלאך הגואל לפי שיעקב פתח בגאולה לגלות להם וחטא בזה שלא עשה עיקר מגלות השכינה שמזה זוכין לכפל הפרנסה המשתף שם שמים בצערו לכן סיים בפרנסה כי קשה פרנסה מאן דכר שמי' בזה הזמן וז"ש מדרש ויקרא אל בניו קראו לאל להיות עם בניו בגלות ר' פנחס אמר עשאו אפוטרופוס על בניו לכן בקש על הפרנסה וחד אמר זומנו עם בניו שגם הסכינה מזומנת בגאולה עם ישראל גם סוד אחרית הימים הוא עולם בריאה שהוא דיוקנא דיעקב בכסא הכבוד ז"ש הקבצו בני יעקב שהם בדרגא תתאה (מלכים א ז) שנים עשר בקר והים עליהם הוא דיוקנא דיעקב שמרחף על גוזליו ז"ש ושמעו אל ישראל אביכם שהוא בדרגא עלאה עלה במחשבה לפי שכתוב בזוהר פ' מקץ בעובדא דההוא יודאי ור' יוסי יוסף איהו בעלמ' דדכורא וכולהו שבטים בעלמא דנוקבין וע"ד לא אתכליל יוסף עמהון בדגליהם דלא כתיב דגל מחנה יוסף רק דגל מחנה אפרים דאלו יוסף בעלמא דדכורא מה כתיב כלנו בני איש אחד נתנו אנחנו מבע"ל אמאי חסר א' אלא בגין דרזא דברית לא אשתכח עמהון אסתלק א' מתמן דהאי א' דכורא הוא לכן קרא יעקב ליוסף ואמר לו שים נא ידך תחת יריכי כי יוסף תחות דרגי' דיעקב והוא ירך אביו יעקב ממש וזה שהשיב יוסף לאביו על אפרים ומנשה בני הם אשר נתן לי אלקים שיהיו הם בתוך י"ב דגלים במקומו כי יוסף אסתליק לאתר דדכורא אבל אלקים שהוא נוקבא נתן לי אלו הבנים בתוך ז"ה שהם י"ב דגלים ועז"א בכאן הקבצו בני יעקב שהם באתר דנוקבא ושמעו אל ישראל אביכם שהוא באתר דדכורא עלאה ז"ס האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם ז"ש יעקב ואני נתתי לכם שכם אח"ד רזא דאלף שהוא דרגא על אחיך כי אחיו הם למטה והוא באתר דדכורא לעילא על אחיך ממש או שהוא תיקן כתנות עור של אד"הר (חגיגה יג) שהיה כתוב בתורתו של ר"מ כתנות אור בא' לפי שר' מאיר הוא ניצוצו של מטטרון בסוד (חגיגה טז) ר"מ חכם וסופר רימון מצא תוכו אכל סוד מטטרון תוכו הוא ט"ט כלול מט' טעמין וט' נקודין וקליפתו הוא רמון לכן צלו קרבן פסח בספוד של רמון וכתונת פסים של יוסף לתקן אור זה לכן התחיל הגלות משעה שבא יוסף למצרים בסוד (בראשית א) יה"י או"ר שהוא בגי' ע"ב ס"גמ"ה ב"ן כשתוסיף על רדו כ"ב שנה הרי רל"ב אותו שכם א' נתן לו על אחיו שעשה לו כמין פס יד מילת משקל שני סלעים אשר לקח מיד האמורי סוד שרו של עשו (איוב לט) כעת במרום תמרי"א לכן נקרא אמורי. י"קרא א"תכם ב"אחרית ה"ימים ר"ת איב"ה שבא לתקן איבה שגרם הנחש ויוסף נתכוין ויאמר א"ליהם י"וסף ב"יום ה"שלישי שיסתלק סיטרא דאיבה ושקר מן העולם (דניאל י) אגיד לכם האמת בכתב רשום ס"ת של יקר"א אתכ"ם באחרי"ת הוא אמ"ת כי עיקר זה הגלות עבור שנאת חנם כשיתקנו זה יהי' הגאולה לכן קרא ליוסף על סוד הגאולה שיעשה עמו חסד של מת לע"ל או שרצה יעקב לגלות סוד המרכבה וידוע שיעקב הוא סוד עולם הבריאה ויוסף הוא רוכב במרכבת המשנה סוד עולם היצירה וידוע משארז"ל שאחר טעה בזה שראה למטטרו"ן שר הפנים שקושר כתרים לרבו א' ח"ו יש שתי רשויות ועז"א (שמות כג) השמר מפני"ו כי הוא שומר ישראל מטטרו"ן שר הפנים ז"ס מפניו לפי שהוא כולל הרבה פנים לכן אמר (שם) אל תמ"ר בו שלא ימיר דתו כמו שעשה אחר שטעה בו וזה נרמז בתורה (בראשית כב) אח"ר נאח"ז בסב"ך ר"ל אלישע אחר נאחז וטעה בסב"ך בגי' חנו"ך ז"ש (שמות כז) כי שמ"י בקרבו בגי' חנו"ך ב"ן יר"ד וידוע שסוד יחוד שמע ישראל בזוהר פרשה תרומה בעלמא עלאה ויחוד ברוך שם כבוד בעלמא תתאה נרמז בר"ת ב"רוך ש"ם כ"בוד מ"לכותו ל"עולם ו"עד בגי' חנו"ך מטטרו"ן לדעתי סוד זה רמז יעקב באומרו הנה אחיך רועים בשכ"ם ר"ת ב"רוך שם כ"בוד מ"לכותו ז"ס ואביו שמ"ר את הדבר דאתמר גבי יוסף שהוא שומר ישראל דרגי' דמטטרו"ן כמ"ש יעקב (בראשית ל) אשובה ארעה צאנך אשמור כאשר ילדה רחל את יוסף שהוא (תהלים קכא) שומר ישראל ז"ס אשמור ר"ל עתה אתעסק בשמירת צאן קדשים ובשעה שהגיע פטירת יעקב רצה לגלות לבניו סוד היחוד שהוא קץ הימין שאז (צפניה ג) אהפוך כל העמים שפה ברורה וגו' לעבדו שכם אחד (ישעיה ב) ונשגב י"י לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחלוף וכשנסתלקה ממנו שכינה היה מתיירא שמא ח"ו יטעו ישראל באמונה וביחודא עלאה לכן פתחו כל השבטים שמע אבינו ישראל כשם שאין בלבך אלא אחד יחוד שלם כך אין בלבינו אלא אחד כשראה יעקב שהם שלמים באמת היחוד ולא יטעו ח"ו ביחוד של מטטרון פתח ואמר ברוך שם כבוד מלכותו אבל משה לא א' אותו היחוד כדי שלא יטעו ישראל עוד באותו כאשר טעה אחר לכן היו רז"ל מסופקין אם לומר מאחר של אמר משה אם לא לומר מאחר שאומרו יעקב אבינו התקינו לומר בחשאי שלא יטעו קלי הדעת אבל ביום הכפורים כשישראל נמשלו למלאכים אומרים בקול וברזא דחכמתא משה בדרגיה לא יחוד רק יחודא עלאה אבל יעקב שהוא מלבר הוצרך ליחד ג"כ יחודא תתאה לכן הוצרך יעקב לומר ברוך שם כבוד ולא משה רבינו וז"ש ואני נתתי לך שכם אחד ר"ל שיעקב גילה ליוסף סוד יחוד אמיתי איך להאריך באחד או שגילה יעקב ליוסף סוד. כ"ה אתוון ביחודא שכן כשבא יעקב ליוסף ארז"ל שקרא ק"ש לפי שביחודא דקריאת שמע מבטלין כ"ה אחר שהוא שרו של עשו וכמו שאמר יעקב למלאכים (בראשית לב) כ"ה תאמרון לאדני לעשו רצה לומר כשרוצים אתם לבטל כח עשו שהוא אדוני צריכין אתם ליחד פסוק שמע ישראל כמד"א (דברים ט) שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן רצה לומר כשרוצה אדם לעבור מקום דין שהוא סוד ירדן יורד דין בזה צריך לומר שמע ישראל וכן אמרו לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצר הרע וכו' עד ויקרא קריאת שמע ז"ש ואני נתתי לך ש"כם של א"חד שהוא יחוד שמע ישראל אשר לקחתי מיד אמורי שהוא עשו כי בזה נעשו (עובדיה א) בית עשו לק"ש כשקורין ק"ש. או על פי דרכי הראשון שהשבטים יחודם הי' שמע אז אמר הזקן יחוד ברוך שם כבוד שהוא ברזא דעלמא תתאה דרגיה דיוסף שהוא מטט"רון עז"א יעקב ואני נתתי לך אותו היחוד אשר אמרתי הנה אחיך רועים 'ב'ש'כ'ם זה שאמר נתתי לך שכ"ם שהוא יחוד של שם כבוד מלכותו לך דייקא שהוא בדרגיה והוא אחד על אחיך כי ביחוד של שמע ישראל כ"ה אתוון וביחוד ברוך שם כבוד כ"ד אתוון אחד פחות ז"ס אחד על אחיך גם יוסף הוא רד מצריימה לתקן ר' של אחר ולהאריך באחד כי מאן דגרע קוצו של ד' עושה מאחד אחר וז"ס שאמר דוד ויהונתן (שמואל א כ) כפשע ביני ובין המות רזא דדוד שכינתא ויהונתן הוא (משלי י) צדיק יסוד וצריך שלא להרחיק א"ת מן ד' ומי שגורע קוצו של ד' הרי המות יפריד (משלי ה) ורגליה יורדת מות זה שאמרו כי כפשע הוא על ההוא קוצו של ד' בינו לבין המות זה שאמר ואני נתתי לך שכם אחד (איוב כג) והוא באח"ד ומי ישיבנו נפשו אותה ויעש או סוד של ר' עקיבא שיצאת נשמתו באחד לפי שכל ימיו היה מצטער על אותה המחשבה זה שנאמר והוא באחד שיצאה נשמתו באחד והטעם שנפשו אותה כל ימיו מתי יבא לידו ויקיימנה לכן עתה ויעש כי (תהלים קמה) רצון יריאיו יעשה וענין הריגת ר' עקיבא באה מי' ניצוצין שיצאו מיוסף מתחת ציפורניו טובה ציפורנם של ראשונים מכריסן של אחרונים שיוצא מכרס שלהם הזרע שיצא הולד מן האשה מבטן. רזא שהרי עשרה הרוגי מלכות יצאו מציפורני ידיו ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן אף בלא הרוגי מלכות ז"ס ותשב באיתן קשתו ויצא הזרע ויפוזו זרועי ידיו זה גרם מידי אבי"ר יעק"ב קרי בי' ר"ע לפי שיצאו י' ניצוציו בלא נוקבא משם רועה אבן ישראל גדוליעולם. זה שנאמר ואני נתתי לך שכם אח"ד על אחיך אשר לקחתי מיד אמורי כי באמת לא שלט אמורי על הרוגי מלכות רק לקחם אלקים ולופוטיס בא תמורתו מ"שם ר"ועה א"בן י"שראל ר"ת ארמ"י. תרגום מפרש אב"ן אב ובן יש לומר שני פרושים על אשריך ר"ע שיצאת נשמתך באחד הא' שהוא עבור יוסף שגרמה אבי"ר יעק"ב אותיות רב"י עקיב"א שהוא גרם בעצמו לאותו חטא או עבור השכינה שנשתתפה עמהם או עבור יעקב בעצמו שחטא בזה ששלחו בלא לויה ויוסף צדיק יסוד עשה עון שהפריד היחוד לכן הוצרך אח"כ לתקן וקרא ק"ש בשעה שנפל יוסף על צווארו לתקן זווג שהפריד בשליחות יוסף בלא לויה שזה גרם המכירה ועכ"ז לא הספיק לעשות הזווג לגמרי והוצרך אח"כ להתגלגל בר' עקיבא בהיפוך אתוון אבי"ר יעק"ב לכן אמר ר"ע כל ימי הייתי מצטער על זה לתקן יחוד וזיווג עד שבמיתתו עשה יחוד ויצאת נשמתו באחד ז"ש משם רועה אב"ן ישראל או עבור אב או עבור בן:
ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בדרך הוצרך יעקב עתה להודיע ליוסף ענין קישור המרכבה של י"ב שבטים למטה לכן מיד כשילדה רחל את יוסף אמר יעקב ללבן שלחני נא כי ידע יעקב שיוליד י"ב שבטים ותתקשר שכינה בי' למטה בי"ב שבטים ורחל מתה ונטלה ביתא וכו':
הכי איתא בזוהר ע"פ (בראשית לא) ויאמר י"י אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך מאי ואהיה עמך עד הכא רחל הוית עמך עקרא דביתי' מכאן ולהלאה אמר אנא אהוי עמך ואטול ביתא בהדך בי"ב שבטים היינו דכתיב מתה עלי רחל בגיני הות מלה ואתדחיית היא ואתיא דיורא אחרא ונטלא ביתא בגיני לדיירא עמי'. ובזוהר מתה עלי רחל בגיני דלא נפקית בגיני אבל לאה נפקא ובכאת בפרשת אורחין בגיני דיעקב זכתה לאתקבר עמה רחל לא בכאת ולא בעאת מיפק ולמשאל בהדי' לא איתקברית עמיה או מתה עלי על שאמר (שם) עם אשר תמצא אלקיך יחיה לכן נתקצרו שנותיו משנותיו של יצחק מנין יחי"ה עד הג"ל ויקרבו ימי ישראל למות שלא הגיע לימי שנות אבותיו או על שאיחר נדרו (משלי כב) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך (תהלים נו) על"י אלקים נדרך ולפי שאותה מילה שקרא יעקב ליוסף היתה להשלים שנותיו של דוד ל"ז שנה שנתן לו יוסף משנותיו לכן אמר (שם קלב) זכור י"י לדוד את כל ענותו אשר נשבע לי"י על שבועתו של יוסף (שם) נדר לאביר יעקב וגו' שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער על קבורתה של רחל באפרתה שמתה ונעשה עבור הנדר שנדר אביר יעקב ומשם שמע עונש הנדר שלא לאחר לכן לא נתן שנה לעיניו עד ששילם נדרו גם משם למד שהשכינה במערב כי לכן מ"תה ע"לי ר"חל ב"דרך ר"ת מער"ב רחל שהיא השכינה היא במערב ושם מצא מקום לי"י משכנות לאביר יעקב ז"ש הנה שמענוה שם באפרתה שהשכינה היא במערב לכן נקברה שם רחל. מ"תה ע"לי ר"חל ב"דרך ר"ת מער"ב שהשכינה במערב וכן ר"חל מ"בכה ע"ל ב"ניה לפי שהיא כלולה מי"ב צירופי הויה מער"ב בגימ' שי"ב ובגי' ב'ר'ק'י שזכרו זכות ישיני חברון. ובפ' ספרא דצניעותא אמר יעקב כלל זעיר מראשו ועד סופו ר"ל השני פרצופין יחזקאל א) ממראה מתניו ולמעלה ישראל ממראה מתניו ולמטה יעקב לקח שתיהן לאה ורחל נגד פרצוף לישראל לאה נגד פרצוף יעקב רחל והראייה כשנקרא שמו ישראל מיד מתה רחל והיינו קאמר מתה עלי רחל בסבתי שאני נקראתי ישראל לכן באותו פרק מתה מיד רחל לכן אמר ויתחזק ישראל וישב על המטה קראו בשם ישראל לפי שעבור זה השם מתה. ועיני ישראל כבדו מזוקן יעקב אבינו לא מת שהוא הוי מחשבה שעלה בסוד אב חכמה (תהלים קי) מ"נחל ב"דרך י"שתה ר"ת מ"שיח ב"ן י"וסף הוא סוד הנחל (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים וז"ש (תהלים קי) ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה רב עוד יוסף בני חי שיהרג משיח בן יוסף וז"ש יוסף אל תרגזו בדרך והבן זהו ז"ש (שם) על כן ירים ראש שיחזור ויחי' ויהיה משנה למשיח בן דוד וזה נרמז בס"ת ישת"ה ע"ל כ"ן ירי"ם רא"ש ס"ת למשנ"ה. וזהו ענין מכירת יוסף ועתה לכו ונהרגהו א"ל תרגז"ו בדר"ך ס"ת לכ"ו ואחר שנמכר וירד יהודה מאת אחיו ונתגלגל ענין לידת משיח בן דוד ואח"כ עלה יוסף למעלה למרכבת המשנה. המלאך הגואל אותי על אות ברית קודש שלו קאמר שהוא יוסף שהיה נאמן בבריתו מכל רע כי יוסף נקרא כ"ל (בראשית לג) חנני אלקים וכי יש לי כל והוא נקרא כל טוב אבל בס"א (תהלים קכא) י"י ישמרך מכל רע שהוא עשו ולבן. ולפי שיש לכל א' מישראל אות בתורה ס' ריבוא אותיות לקבל ס' ריבוא נשמות וזה הפרש בין דרין קמאי לבתראי שהיו יודעין צירופי אותיות כמ"ש בזוהר פ' ויקרא ע"פ (ישעי' ז) שאל לך אות מעם י"י שאפילו רשעים הקדמונים ידעו מענין אותיות וצירופיהם וכן רחב א' (יהושע ב) ונתתם לי אות אמת ע"ש והנה מדת יעקב (מיכה ז) תתן אמת ליעקב כמ"ש יעקב ליוסף ועשית עמדי חסד ואמת כשתקברנו בשכבות אבותי כי שם אין לב"ד הכרעה לפי שאברהם איש חסד ויצחק בעל דין קשה ואין להם הכרע עד שבא יעקב בעל רחמים והכריע ונמצא כשיהיה הוא קבור שם יהיה (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו שנים מזכין וא' מחייב בטל יחיד במיעוטו והלכה כרבים עז"א המלאך הגואל אותי אות שלי שהוא אמת והוא המלאך הגואל מלא בו' כשם שהלכו לפני רודף מלא בו' כן הגאולה תהיה באות ו' וכאן רמז יעקב שכל אות בתורה יש לה מלאך שקושרלה כתרי אותיות ואות שלו שהוא הו' אות אמת הוא המלאך והוא הגואל לכן נתן אליהו המשכון שלו אות ו' ליעקב ועל אותו מלאך מדבר כאן שהוא גואל ולקח אות של יעקב אתו עמו כלומר אליו ויתנכלו אותו על אות שלו להמיתו. וכה"א האספו ואגידה לכם את אשר יקר"א אתכ"ם באחרי"ת הימים את מיותר הוא הל"ל אשר יקרא אתכם אבל רמז כאן על א"ת קיימא (דברים לג) ואתה מרבבות קודש שעל כל אות ממונים אלפים רבבות מרבבות קודש לכן נקרא צבאות שכל אות בצבא שלו למעלה ורמז כאן אות אשר יקר"א אתכ"ם באחרי"ת ס"ת אמת (דניאל י) ואגיד לך הרשום בכתב אמת וכן מספר קץ בדניאל אמ"ת א"לף מ"אתים ת"שעים וסי' (תהלים פה) אמ"ת מארץ תצמח כי כמו שבמלת אמת מורה אלף מאתים תשעים כן מלת אר"ץ מורה על אלף ר' צ' שהוא ג"כ זה המספר אלף ר' צ' יברך א"ת הנערי"ם ויקר"א בהם שמי ג"כ ס"ת למפרע אמת יברך את הנערים שהם (דברים לג) רבבות אפרים והם אלפי מנשה שהשכינה שורה על (שם סח) רכב אלקים רבותים אלפי שנאן ג"ואל א"ותי מ"כל ר"ע ר"ת ד' רתיכין ג"בריאל א"וריאל מ"יכאל ר"פאל כי ה' מן הגואל היא ה' הידועה שימוש ולא שורש:
האספו כאן נרמז סוד א"תוון ס"וף פ"סוק הנרמז באות ה' ובאות ו' כי בתרין אתוון אילין נרמזת הגאולה אחרונה לכן נתן אליהו ה"פ ו' למשכון וכן אתוון א"טמון ס"גרון פ"תחון אשר על זה אמרה רחל א"סף אלקים את חרפתי. ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם רמז על מה דאיתא בזוהר פ' ויקהל הכי אזדמין צדיקייא לאשתמודעאה לעיניהון דכולא ולאחזאה פרצופא קדישא קמי' כל עלמא הה"ד (ישעיה סא) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך י"י אדהכי חמא לר' יוסי דהוה מהרהר במילי דעלמא א"ל יוסי יוסי אשלים דיוקנך דאות חד חסר בך קם ר' יוסי וחדי במילי דאורייתא וקם קמי' אסתכל ביה ר"ש א"ל השתא אנת שלים קמיה עתיק יומין ע"ז א' אות אשר יקרא אתכם באחרית הימים שיהיה כל א' ניכר באות שלו ז"ש (במדבר ב) איש על דגלו באותות לבית אבותם על אינון אותיות שהיו לכל א' ז"ש (תהלים מו) י"י צב"אות עמנו כי שם של י"י על כל א' מישראל ומאינון ד' אותיות נראה אם הוא מגלגול ראשון או שני או שלישי ודור רביעי ישובו הנה וכה"א קהלת ח) וחכמת אדם תאיר פניו כי כל מעשיו של אדם ניכר במצחו וכל ענינים המבוארים בפ' ואתה תחזה וכמ"ש יעקב ליוסף ראה פניך לא פללתי שיהיה שלים בדיוקנא דיליה ועתה הראה אלקים או"תי על אותיות שלו שהיו מושלמין גם א"ת זרעך על את קיימא של בני בנים שלו וז"ס וילכו לרעות א"ת עצמן א"ת צאן אביהם אותיות שהם מא' עד ת' נרמז במלה צא"ן צ"ירופי א"ותיות נ"קודות. ויבא יוסף א"ת דבתם רעה שראה בפרצופם אותיות שהיו מהרהרים באותן תלת דברים שחשד את, אחיו ולקה בשלשתן ויעקב שראה שמושלם הוא באותיות שלו גם בניו גם בני בניו א' המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וגו'. ארו"ר אפ"ם כ"י ע"ז ס"ת זמר"י שע"ז א' לפני, זה בסודם אל תבא נפשי זמרי בן סלוא. והוא א' מן ה' פסוקים שאין להם הכרע (בראשית ד) הלא אם תטיב שאת או שאת אם לא תטיב כי בפסוק זה נרמזו תרין סטרין שיש נשמות מן זו"ן שהם טובים ז"ש הלא אם תטיב אז בשאת מלשון התנשאות ואם לא תטיב שאת מלשון (ויקרא יג) שאת או ספחת או בהרת וכן זה הפסוק (ירמיה מח) ארור עושה מלאכת י"י רמיה דאתמר ב"ב יג) על מיקרי דדרדקי דלא דייק לפי שמשבט שמעון באים מלמדי תינוקה וארז"ל לא הקפדן מלמד ז"ש מי שהוא מלמד תינוקת ומקפיד ליקום האי גברא בארור שעושה מלאכת י"י רמיה ולפי פשוטו כשהוא אומר ארור אפם שלא קילל לשמעון רק אפם:
ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה בזוהר דף ר"יו מתרץ למה כתב אותן י"ז שנה שהיה מצטער יעקב על שהיה יוסף בן י"ז שנה ונתן לו הקב"ה י"ז שנה תענוג לקבל זה אבל בתיקונים איתא י"ז דרגין לנשמות ישראל וכתב מהר"מע בס' יונת אלם שז"ס י"ז מלכים ז' של זעיר וי' קומת נוקביה וז"ס כל ישראל בני מלכי"ם הן ובשבילם דרשו י"ז דרגין אלו בסוד (דברים ד) ואתם הדבקים בי"י אלקיכם חיים כולכם כי שם תלוין כל חיות של ישראל בחושבן זעיר של הוי"ה שהוא סוד טו"ב בחילוף א"ת ב"ש נפ"ש (תהלים עג) אך טו"ב לישראל ואלו הן מלאכי' צדיקים נביאים חוזים מארי תורה גיבורים חסידים אלו הן ז' מזעיר וכן מנוקביה הרי י"ז יתירה עליהם נוקביה מג' עליונות דילה דאינון נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל וכשהיה יעקב בבאר שבע הובטח בראשית מו) כי לגוי גדול אשימך שם וז"ש יוסף בן י"ז שנה היה רועה את צאן קדשים ואלו י"ז שנים היה תמיד לזכרון בין עיניו (ישעיה ג) אמרו צדי"ק כי טו"ב והובטח על מט"ה ש"למה שהיא בגי' נפ"ש להשלים כל הנפש הבאה לבית יעקב והוא סוד אשר שלח יוסף לאביו כל טו"ב ארץ מצרים ארז"ל יי"ן יש"ן שהוא סוד נפ"ש (שמות כג) וידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים ללקט ניצוצות טהורות מכל י"ז דרגין דנשמתא (קהלת ז) גם את זה לעומת זה ויזד יעקב נזי"ד עדשים נ"שמת י"ז ד"רגין הוא סוד ח"ט אגו"ז קליפא דאגוזא (דברים לג) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב דאתמר בימי שלמה (מלכים א ה)וישב יהודה וישראל לב"טח כי מן דוד עד יאשיהו י"ז מלכים היו וכן י"ז פ' דו"ד שהוא סוד מלכות בכ"ל מקו"ם בני' רח"ל:
ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו ע"ש אחיהם יקראו בנחלתם לא מצינו שנולדו ליוסף בנים יותר וא"א שיהיה דברי הצדיק והנביא בטלין גם לדקדק אשר יולדו לך הל"ל גם לשון אחריהם אינו מדוקדק הל"ל אשר יולדו לך אחרי כן מהו אחריהם סוד נפלא כאן לפי שיוסף היה ראוי להיות לו י"ב שבטים כמו יעקב אלה תולדת יעקב יוסף אך שיצאו מבין ציפרני ידיו י' טיפים כנודע ומ"מ לא יצאו טיפות אלו לבטלה שכל אלו נשמות יקרות וחשובות נולדו רק מן זכר לבד כנודע שהם נשמות יקרי ערך הם שמורים לדורות ובאו בי' הרוגי מלכות כנודע וז"ש יוסף בני הם אשר נתן לי אלקים בזה ר"ל ב' היא ב' בתוך ר"ל בתוך זה י"ב שהיו ראוי לצאת ממני נתן לי אלקים אותן ב' שנולדו כבר שבכל א' יש פגם כמ"ש עד בואי אליך מצרימה שהיו אז תחת ממשלת הס"א כראובן ושמעון יהיו לי שיש בכל א' פגם כנודע ויקחו נחלה בארץ. ומולדתך אשר הולדת ר"ל שכבר הולדת ומ"מ יהיו אחריהם ר"ל שיצאו לפועל אחריהם אחרי מופלג שיבואו בגופם הקדושים י' הרוגי מלכות לך יהיו ע"ש אחיהם יקראו בנחלתם. י"דך ב"עורף א"ויבך ר"ת למפרע א"ביה ב"ן י"רבעם כמ"ש (ד"ה ב יג) ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו והמלחמה גדולה שהיה שם שגברו בני יהודה ידך בעורף אויבך בזוהר פרשת תרומה חלון זהרא בדמות יד איהו שלטנותא דיהודה הם שלטין עליה וכשחטאו בני יהודה חשבו שנצחן שלהם מההוא חלון ומההוא ככב עבדו לי' שימוש מלכים א יד) ויעש יהודה הרע בעיני י"י ז"ש דברים לג) ידיו רב לו שהוא נצח אותו חלון רב שהיא חתוך כמן חתוכת ה' אצבעות וכל קוסמין מתיראין מההוא כוכבא לכן (שמואל א טז) דו"ד מנגן ביד כי הוא שליט על כל קוסמין (איכה ה) מצרים נתנו יד גברו אותה יד ולע"ל (שמות יז) כי י"ד על כס יה אז מלחמה לי"י בעמלק מטר"ף ב"ני ע"לית נרמז בכאן משיח בן דוד לעתיד יציל ויחיה מ"נחם ב"ן ע"מיאל שהוא בן יוסף (תהלים סו) מ"ושל ב"גבורתו ע"ולם שיהרג מ'ב'ע דמ"א:
לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה האי קרא אית ביה חמירא לאינון דלא ידעי רזא דמהמנותא והמינים שואלים אותנו הא כבר נסתלקה (ישעיה יד) השבט מושלים מיהודה ארז"ל בפ"ק דסנהדרין לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את העם בשבט ומחוקק מבין רגליו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים הוקשה לרז"ל הלא בזמן הזה אין ליהודה שום ממשלה לכן פירשוהו שהבטיח הקב"ה ליהודה שני הבטחות הא' שלא יפסק נגיד ומצוה מזרעו ואפילו בהיותינו בגולה והשני שיהיו עוסקים בתורה כמ"ש (ביומא מב) אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או יששכר ואימא מיהודה מחוקקי אסוקי שמעתתי' אליבא דהלכתא קאמרי הרי אע"פ שלא הובטח זרעו שיסכים אל האמת מ"מ לא תפסוק התורה מזרעו וסי' ג' שבטים אלו שם שני של ע"ב י"לי שהוא על מצח של פני שור במרכבה דמנגחין בקרנוהי עליהם אמר דוד (תהלים קיט) י"שובו ל"י י"ריאך ויודעי עדותיך (שם יג) ואני בחסדך בטחת"י יג"ל לב"י בישועתיך (שם צג) י"י ל"אורך י"מים. גם דרז"ל לא יסור שבט מיהודה זה כסא מלכות (שם מה) כסאך עולם ועד ומחוקק מבין רגליו זה שכתוב בו (ישעי' כח) רגליהם תרמסנה עטרת גאות וגו' עד כי יבא שילה כשיבא מי שהמלכות שלו ולו יקהת עמים כשיבא מי שמקהה שיני של א"הע שנאמר (מיכה ז) ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה הרי שפירשו עד מלשון בזמן שיבא משיח אז יתחיל הממשלה ויהיה ענין זה בתשובת אליהו לר"א הגדול על תלת בעיין וחדא מנייהו שבהמ"ק שלע"ל עדיין לא יבנה מימיו ויהיה פי' הפסוק (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד וכן תקוים לע"ל (שם) עד יעבור עמך י"י עד יעבור עם זו קנית הראשון קאי על כלל ישראל והשני על שבט יהודה אמר עם זו קנית תביאמו ותטעמו בהר נחלתך שיושבים בירושלים שהוא באחד לשבטיך המיוחד בשבטים ז"ו בגי' אח"ד ואז ג"כ מקדש י"י כוננו ידך ופי' עד יעבור כמו עד כי יבא שילה בזמן שיבא שילה אז התחיל מלוכה שלהם וכן דרשו לא יסור שבט מיהודה משיח עתיד לרדות מלכיות (תהלים ב) תרועם בשבט ברזל ומחוקק מבין רגליו אלו יושבי יעבץ עד כי יבא שילה עתיד להביא שי דורון למשיח (ישעיה יח) בעת ההוא יובל ש"י לי"י צבאות. וקצת פירשו ר"ן פי' שגילה יעקב אע"פ שתקרע המלוכה משבט יהודה מ"מ לא יסור שבט מיהודה כמ"ש הקב"ה (מלכים א יא) רק את כל הממלכה לא אקרע שבט א' אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלים אשר בחרתי ועל מלכות שאול אינה קושי' אע"פ שלא היה בימיו שבט למושל מיהודה שהוא לא הבטיחו שלא יקום מלך לעולם רק, מיהודה אבל הודיע שמעת שהתחיל מלכותו לא תפסוק ולא תסור ממנו ואין אומרים לשון הסרה אלו בדבר שכבר התחיל וממלכות חשמונאי אין קושיא שבעת שיש שררה וממשלה לישראל מצד עצמן לא תהיה רק ביהודה אבל מלכי בית שני היו פקודים ממלכי פרס ויעקב לא הבטיח רק בעת שיהיהשבט מושלים לישראל מצד עצמן אבל בהיות ישראל בגלות אין מלך ואין שר לא הובטח שבט יהודה שיהיה לו שבט ומושל. ובזוהר דרש שבט מיהודה זה משיח בן דוד מחוקק מבין רגליו זה משיח בן יוסף עד כי יבא שילה זה מש"ה שיל"ה ולו יקהת עמים כאן נרמז (במדבר כד) ראשית גוים עמל"ק שהם ד' בתי ראשי אבות ע"מרם ק"הת ל"וי מ"שה שילה זה משה ולו יקהת ובמלת עמים נחסר מלת ק"ץ כשתצרף חשבון קץ במלת עמים הרי עמרם אזי (שם) אחריתו עדי אובד ס"ת מיתה ו"לו יקה"ת עמי"ם ס"ת מו"ת. ובזוהר פקודי דף רל"ח ע"א כי כד אשתלים זווגא עד דמטו רגלין ברגלין כדין אתי משיתא כי הלא סוד מלכים אלו סוד אד"הר מראשו ועד סופו רגליו אשר נטבע בקליפות אלו ובכל פעם שאנו מעלין מיין נוקבין אנו מעלין ניצוצות חלקות וכאשר הניצוצות יעלו מחלק הרגלים דיליה ויבררו אזי מיד יבא משיח ז"ש לא יסור שבט מיהודה זה משיח בן דוד ואימתי יבא משיח בשעה שיהא מחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה שיהיה הכל שלו וכל השכר של צדיקים שהוא ש"י עולמות הוא שלו כי במתיבתא של משיח תמן פסקין שכר לכל אדם כמבואר בזוהר פ' לך לך ז"ש ולו יקהת עמים (ישעיה ס) כל צאן קדר יקבצו לך כמ"ש בע"ז לע"ל יהיו גרים גמורים ז"ש (דברים לב) לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם מטו רגלין ברגלין. או על אנדרטא מלכות רביעי הם ברגלים. גם רמז על ענין דניאל שראה (דניאל יב) ואתה לך לקץ הימין ותניח ותעמוד בפ' פקודי סוד מטו רגלין ברגלין שהם הנשמות שירדו לעולם עשייה נקראת רגליו בסוד (שמואל ב יט) ולא ע"שה רגלי"ו (זכרי' יד) ועמדו רגל"יו על הר הזתים שהם סוד נשמות א"דם ד"וד מ"שיח בגי' זי"ת עולם עשייה סוד רגלים ושם הוא סוד הקדושה הנקרא קץ הימין ובדניאל נפלה נשמתו עד הרגלים ונקרא קץ הימין והוא העשי"ה ששם אל אד"ני אותיות דניאל לכן לו לבדו נגלה סוד הקץ וביאת המשיח ז"ס לא יסיר שבט מיהודה על דניאל שבא משבט יהודה שהיה לו שבט מושלים בגלות אצל אחשורוש הת"ך זה דניאל שכל דברי מלכות נחתכין על פיו מטרוניתא דמקננא בעשייה ומחוקק מבין רגליו דמטו רגלין ברגלין כי נשמתו נפלה לשם לכן זכה לידע ביאתו כי יבא שילה. או שצריך לתרץ משרז"ל (ערכין נד) בענין ר' פרידא שהי' שונה לתלמידיו ת' זימנין יצאה בת קול שניתוספו לו ת' שנים וכל בני דורו יזכו לעלמא דאתי הקשה האר"י ז"ל תימה גדולה דור אין פחות מס' ריבוא כלם יזכו לחיי עולם הבא בשביל ששנה ת' זימנין הלא למרע"ה לא מצינו דבר זה דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא והענין נודע כי הנשמות הם שרשים מחולפים זה מזה ואמנם שורש הנשמה של ר' פרידא וענפיה כולם נקראים בני דורו ולפי שלפעמים על ידי תיקון וצירוף שמצטרפים נשמות נשארה הזוהמא בשורש הנשמה שהולכת לאיבוד ואינו יכול להצטרף והבטיחו לר' פרידא כי לא ישאר מכל השורש שלו אין גם אחד שיאמר עליו (ישעיה סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגם לא יהיה בשורשו שום נשמה שיאמר עליו (דניאל יב) ואלה לחרפות ולדראון עולם עז"א כי כלם יוכשרו לגמרי ויהיו ראוים לעולם הבא כי כשהשורש טוב בעבורו נתקנה כל ענפים עז"א לא יסיר שבט מיהודה שגם ענף מענפיו יבא לקדושה וכל הקומה שלו יתוקן זה שנאמר מחוקק מבין רגליו מח"קק בגי' רמ"ח שכל רמ"ח איברים יתוקנו עד רגליו עד כי יבא שילה שאז תפיח עקיבו של אד"הר מכהה גלגל חמה ולו יקהת עמים שכולם יזכו לעולם הבא כל בני דורו. ואני נתתי ל"ך שכ"ם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ל"ך שכ"ם בגי' אליה"ו משי"ח זה שנאמר מיוחד על אחיך כי ביום ההוא והיה י"י אחד אשר לקחתי מיד האמורי לע"ל כשיהרוג משיח בן יוסף ובתפלה יחזור ויחיה וענין חרב של יעקב הוא שבקש דוד (תהלים כב) הצילה מחרב נפשי ומיד כלב יחידתי כתב הריז"ל כמו שבקדושה יש חרב סוד רי"ו כנגדו יש חרב בקליפה אשר הם לוקחים טיפי נשמות מן זרע העליון הנמשך בלתי נשמה ובזה החרב קוצצין אותם גם כנגד רי"ו תחתון שבמלכות שנעשית משם מלוי ההי"ן שהיא נקודת ציון להצילו מחרב ומכלב אשר על אלו השנים אמר יעקב הצילני נא מיד אחי רמז על חרב מיד עשו רמז על כלב שניהם יחד חר"ב וכל"ב בגי' ברכ"ם שהוא המלאך הנזכר בס' היכלות של ר' ישמעאל והוא סוד (הושע ד) כרב"ם כן חטאו לי שהוא סוד (שמות י) ראו כי רעה נגד פניכם שולח לכ"ל רי"ב ולכל נגע פי שנים הוא ברוחו כי הוא כפל ק"ל מחנות של סמאל והוא ל"א פנים קלקל עליו אתמר ירמיה לא) אבות אכלו בס"ר ושיני בנים תקהינה ולפי שיוסף הוא סוד נקודת ציו"ן שבידו חרב לנקום נקם ברית והוא מקבץ נדחי ישראל לכן אמר עליו יעקב ואני נתתי לך שכם אחד לקבץ על ידי ניצוצות הנידחים בכל דור ודור אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי דייקא לקבל חרב דילי'. אל תסתכל בקנקן אלא במה שים בו ק"ן בגי' טיקל"א שהוא קליפת נוגה פעמים בקדושה כולה פעמים בטומאה ועל כן אמר ב' פעמים ק"ן נגד ב' מינים אלו לא תשגיח בהם אלא במה שיש בו להוציא (שם טו) יקר מזולל נשמות ניצוצות קדושות שנשבו בתוכו והקדושה היא נקראת יש (משלי ח] להנחיל אוהבי יש ותראה להוציא יקר מזולל יק"רגימטריא י"ש מזולל זול"ל גימטריא ע"ג היא קליפת ע"ג שהוא נגד חכמה שבקדושה איתא בגמרא דיבמות בימי דוד אמעט שני' דכתיב תהלים צ) ימי שנותינו בהם שבעים שנה כתבו התוס' אף על גב דהאי קרא בתפלת משה כתיב מסתמא דוד אמרה שמצינו שחי כך אבל משה מצינו שחי יותר עד כאן ועיין בעין יעקב מ"ש בזה אך רזא דמלתא כי משה אמר על עצמו וגם כלפי דוד ומדוקדק דקאמר ימי שנותינו בל' רבים גם בהם דקאמר אמאי קאי בהם אבל הענין דאתמר בזוהר שאדם היה לו לחיות אלף שנה וחיה תתק"ל שנים והניח ע' שנים לדוד ובמקום אחר איתא ששנות משה שהיה ק"ך הגיעו לו מן אדם ע' שנים ומן נח נ' שנים שחיה תתק"ן שנים והא והא איתא שהשנים בעצמם היו ארוכים בעת צרות עולם כל שנה כפול ונחלקים אלו הע' שנים של אדם לשנים על דוד ומשה וזהו נרמז בר"ת אד"ם א"דם ד"וד מ"שה כי גם משה לא היה לו חיים מזה העולם כי היה נשמתו מעולם העליון בסוד כי מן המים משיתיהו וזהו שנאמר (שם סח) לקחת מתנות באדם וזהו שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה ר"ל בהם באותן אלף שנים הנזכרים לעיל מנייהו הגיעו לנו מהם ע' שנים. גם שב"י עם הכולל בגי' וזה"ו ראוב"ן ויהוד"ה (שם) עלית למרום שבית שב"י ר"ת ש"ני ב"ני י"עקב היינו שקירב משה שני בני יעקב ראובן יהודה כדכתיב (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה וכמ"ש במדרש אמר יעקב באתי מרחוק ואיני מקרבך עד שיבא משה שכתוב (שמות יט) ומשה עלה אל אלקים בשעת מ"ת במ' יום שהיה בהר התפלל על שני שבטים לקבל תשובתם ושמע הקב"ה לדבריו וזהו גילה בסוף קודם מותו ויאמר י"י מסיני בא וגו' יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה וז"ש במדרש אתמול היה מקרב למי שרוצה ואמר יחי ראובן ואל ימות ועכשיו הוא מתחנן לכנס לא"י ואין מקבלין תפלתו וקשה דהא בפסוק של יחי ראובן אמר בסוף קודם מותו וביום מותו איך אתמול כו' וגם איך אמר משל עי"ש במדרש אלא היא הדבר שמאז בתחלת גדולת משה כשעלה מרום התפלל תיכף על שני שבטים אלו ונשמע תפלתו ואחר כך קודם מותו בברכתו גילה ענין זה והטעם שלא היה יכול משה לקבל התורה אלו היה פגם בשבטים גופא מעוונות ראשונים שעשו ופגמו בעריות כמו ראובן ויהודה כדאמר במדרש שלא היו יכולים בני ישמעאל לקבל התורה מפני שכתוב בה (שם כ) לא תנאף ה"נ היו יכולים לומר גבי שבטים אלו וכמה שכתוב בגמרא אפשר עתיד שבט ראובן לעמוד על הר עיבל ולומר (דברים כז) ארור שוכב עם אשת אביו וגו' ויבא חטא זה לידו וכו' א"כ כל שכן בשעת מתן תורה שעמדו שם כל הדורות וכל השבטים ואבות גופייהו כמ"ש ישראל סבא וזה שאמר (שמות יט) כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל בית יעקב היינו בני ישראל ממש אלו השבטים וגם מחמת ענין התורה ידע משה לדון ולהורות שלא חטאו אלו השבטים בכלל וכל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה כדאיתא בגמרא כמה מ"ד וכן ביהודה כפי כמה טעמים מוכח שלא חטא כלל ע"כ נתאמץ משה תיכף באותו מעמד לקרב אותם אל השכינה וז"ש שבית שב"י לשון תשובה היינו ששבו למקומם ועיקרם לשבתם ולקבלם בתשובה שעשו גם כד מעיינין במלתייהו לא חטאו באמת כי ראובן לא חטא במעשה שבלבל יצועי אביו ועיקר החטא שבלבל מצע השכינה כמה שכתוב אז חללת יצועי עלה גם יהודה הותרה לו קודם מ"ת ומי"י יצא הדבר כמ"ש (בראשית לח) צדקה ממני יצאה כבושים ולא חטא רק קצת במחשבה וכל זה רמז בפסוק שא' עלית למרום שבית שבי ר"ל שהשבת אותם שני בני יעקב על ידי תשובה שעשו לחזור לקדושתן הראשונה וזהו ענין התשובה שר"ל שישוב (איוב לג) לימי עלומיו כמו קודם החטא והיינו שיתפלל שיקובל תשובתם לקרב וא' הפסוק מאיזה ענין בא לו זה שעשה כן וא' לקחת מתנות באדם משום שלקחת מתנות היינו ע"פ מ"ש במדרש והזוהר שבשעת מ"ת באו עשו וישמעאל שחזר הקדוש ברוך הוא עליהם לקבל התורה ולא רצו משום שישמעאל אמר מה כתיב בה (שמות כ) לא תנאף ועלי נכתב (בראשית טז) והוא יהיה פרא אדם ועשו אמר מה כתיב בה לא תרצח וכתיב על חרבך תחיה א' הקדוש ברוך הוא במה אפייס לישראל שיקבלו התורה כי אתם הבכורים ונתנו לישראל מתנות ישמעאל נתן פריה ורביה ועשו דיני נפשות ויהב לון נבזבזין סגיאין לקבל התורה ומטעם זה ראה משה שגם גבי ישראל יהיה מקום ללון תלונות אלו שעברו על לא תנאף ובאמת הם עשו תשובה גמורה שראויה לכפר להם וע"כ א' שבית שב"י היינו ש"ני ב"ני י"עקב מאיזה ענין בא לו לבקש באותו זמן עליהם שיקובל תשובתם ואמר על ידי שלקחת מתנות באדם היינו מן א"ה עשו וישמעאל כנ"ל כדי שתקבלו התורה ע"כ הוכרח את בני ישראל שיכשרו לקבל התורה ולא יהיה פ"פ לומר גם אתם חטאתם באלו ע"כ בקש שיקובלו תשובתם וסוד היה מליץ יושר בדבר אמת ללמדו כו' שבאמת לא חט ראובן רק שבלבל. צע השכינה אבל לא כמשמעו בגוף המעשה וז"ש (תהלים סח) ואף סוררים לשכון י"ה אלקים ר"ל כמו ואף גם דהיינו זאת ועוד אחרת הי' ממליץ לפניהם וא' כי גם היה רק סוררים לשכון י"ה אלקים היינו שדי ומסיר מלשכון השכינה באוהל יעקב כי שתי מצעותבלבל אבל לא חטא בגוף המעשה בזנות ובעריות חס ושלום והיינו שהיה רק חילול השם קצת כמה שכתוב אז חללת יצועי עלה שבלבל מצע השכינה מלשרות באוהל יעקב אבל באמת לא חטא כלל וזה שאמר ואף סוררים רצה לומר אף גם זאת מלבד התשובה שעשו לא היה רק סוררים לשכון י"ה אלקים אבל לא חטאו בגוף המעשה: וזהו ראיה במסורה ג' פעמים עלית. כי עלית משכבי אביך. מטרף בני עלית עלית למרום שבית שבי והוא מבואר על פי ענין הנ"ל: חסלת פרשת בראשיתואלה שמות פתח בו' וסיים בו' כאן נרמז סוד תרין כרובים שנכנסו למצרים כל אחד כלול מטטרון מו' בני לאה סנדלפון כלול מב' בני רחל הן הן (אסתר ב) ששה חדשים בשמן המור לקבל ו' כאן נרמז סוד יחודא עלאה שמע ויחודא תתאה בהר כל אחד ו' תיבין בסוד (שמות כח) ששה משמותם על אבן אחד וששה משמותם על אבן השנית ז"ס ואלה שמות בני ישראל בני ישראל דייקא על שמות בני ישראל שהיו אותיותיהם ממש ולפי שתכליתן ושלימתן היחוד ז"ש איש וביתו באו לכוון יחוד עליין נרמז איש ויחוד התחתון הוא ביתו וכן אמר בשעת פטירתו הקבצו בני יעקב שהיו נחלקים ששה מול ששה ושמעו אל ישראל אביכם משם למדו רז"ל שהיה יעקב ובניו מייחדים שמע וברוך ויש ג"כ יחודין אלו אותיות כמנין אותיות השבטים מ"ט אותיות כי בנימין חסר כתיב י' אבל עיקר יחוד הוא שיהיה גם יחוד ברוך שם כ"ה אותיות כמ"ש בזוהר פ' ואתחנן שבשעת הקמת המשכן אמר משה (ויקרא א) וידבר י"י אליו מאוהל מועד לאמר כ"ה אותיות סוד (שמות יט) כ"ה תאמר לבית יעקב שיהיה (ישעיה ל) אור הלבנה כ"אור ה"חמה ר"ת כ"ה ז"ס אי"ש ובית"ו בא"ו שווים בקומה ס"ת שו"ו גם נרמז שהיחוד י"י אלהינו י"י הוא כוזו במוכסז כוזו כדמיון זכר ונקיבה כי כל שם שהוא בתמורה הוא כדמיון נקיבה נגד השם שהוא יוצא ממנו ז"ס על שמות הקדושים לכויין באיש וביתו והוא סוד גדול אינון (פסחים קיג) תרין אושכפי דאתמר גבי ר' חנינא ור' אושעי' ועלייהו אמרו בגיטין בעובדא דר"מ שהוא מן הארת לאה ממול ערפו לכן הוא במטטרו"ן כי ישראל לאה הם מנהיגים עולם היצירה יעקב רחל עולם העשייה ולכן אמר ר' ליב תלמידי בית שני עמד ת"ך שנה לקבל יעק"ב רח"ל קנקנתום הוא סוד קנק"ן מטטרון (משלי ב) מגן להולכי תום כי הוא לקבל זעיר (שבת קל) מאי קנקנתום חרתא דאושכפי היא. וז"ס די"ו שר' מאיר התפאר על עצמו שיכול לעשות דיו בקנקנתום ועושה שאינו יכול למחוק הכתב כי אחר טעה במטטרון ונטל יוד מן אחד ועשה ממנו ר' (משלי כח) ומרדף רקים ישבע ריש ואות יוד הוא יוד דמיטטרון שלוקח מיטטרו"ן שהוא בגי' עב"ד אברה"ם (בראשית כד) וכל טוב אדוניו ביד"ו קרי ביו"ד וז"ס דיו שנטל משם משה וממנו קרני הוד כי תרין כרובין אלו הם תרין קרני איהו בנצח ואיהו בהוד ז"ס מ' וס' שבלוחות הם מטטרון וסנדלפון וממה שנשתייר בקולמס בסוד (שם כז) הקול קול יעקב תרין קלין כי סנדלפון לוקח הקול בעולם העשייה (קהלת י) עוף השמים יוליך את הקול דא סנדלפון (שם) ובעל כנפים דא מארי דגדפין יגיד דבר הוא מושך הדיבור לעילא לעילא (שמות יט) מש"ה ידבר מ"טט ש"ר ה'פנים והאלהים יעננו בקול דא קול דברים שבעשיה דרך אופן אופן בארץ כי משה היה (שם) על כנפי נשרי"ם דאינון בגימטרי' מטטרו"ן וסנדלפו"ן ז"ס שהעביר על ראשו ממה שנשתייר ממנו קרני הוד. זכינו לדין שסוד דיו הוא סוד יוד וכן דיונסים נגד אברהם יוד נסים ז"ס דיו לעבד להיות כרבו כי שמו כשם רבו וקיי"ל דיו דאורייתא: