מזמור (תהלים קמ) שאמר דוד על יעקב שאמר על עשו לפי שיניקתו מן תרין גוליורין אף וחמה ועליה אמר (משלי יח) א"ח לצרה יולד נוטריקון אף וחמה. אף וחמה בגי' ק"מ לכן כשהגיע למספר תרין גוליורין אילין שהם כלליה דחשבון שמורה במספר זה בישראל לא קם אבל בא"ה ק"ם ומנו בלעם שהוא כולל (תהלים קמ) חלצינו ה' מאדם רע שקם לפגוע בנפשו (שם ו) שובה ה' חלצה נפשי וכנגד ממונו שרצה ליקח (שם קמ) מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו רעות בלב וישטום עשו בלבו חלצני ה' מאדם רע זה ישמעאל מימין פרא אדם מאיש חמסים זה עשו ועל תרין סיטרין אילין משני צדדים גם מה שאמר וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ויקח מחלת בת ישמעאל כנגד הבריות הגיד זה הטעם אבל כוונתו היתה פנימות מאחר שראה שיעקב הוא קו האמצעי וא"א לעשו שהוא מצד שמאל ליקח אל צד ימין מן הקליפות לבוא עליו משני צדדין מצד שור ומצד חמור דסיטרא אחרא כמ"ש יעקב לעשו (בראשית לב) עם לבן גרתי ואחר עד עתה ואין אני מתיירא מתרין גוזרין דדינא דבחולקך שהם שור וחמור שעליהם אמרה תורה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו שלא לזווג אותם יחד ואשריכם ישראל בזמן שהם עוסקים בתורה ובג"ח הם (ישעיה לב) משלחי רגל השור וחמור ז"ש יעקב כאן אשר חשבו רעות בלב בשעה שאמר בנות כנען הם רעות בעיני אביהן לא היתה כוונתו כמו שהגיד לכל אדם רק כל היום יגורו מלחמות כי כוונתו היתה לזווג עם נחש אשת זנונים ז"ש (תהלים קמ) שננו לשונם כמו נח"ש חמ"ת עכשוב עד תשוב חמת אחיך תחת שפתימו סלה שמרני ה' מידי רשע הצילני מיד אחי מיד עשו הידים ידי עשו בידים שלו או על ישמעאל פרא אדם ויד כל בו מאיש חמסים זה עשו או על שר שלו מלמעלה ועליו מלמטה. (שם) אשר חשבו לדחות פעמי הלך ושכר מכס של מצרים גם שם היתה כוונתו מאדום כח סמאל ז"ש (בראשית לב) והוא הולך לקראתך על סמאל וארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה כמו שבשעה שיצאו ממצרים הלך שר של מצרים (שמות יד) ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים הם מחנה דאוזיף לי' סמאל כדאי' בזוהר טמנו גאים פח לי השב גמול על גאים הם תרין סיטרין אילין שמתגאים על כל שבעים שרים שלמעלה כי ע"ב שרים הם מימין רוכב ישמעאל על ל"ה שרים ימינים ויניקתו מצד אברהם אשר עליו אמר (בראשית יז) לו ישמעאל יחיה לפניך על ל"ו שרים שלו ומצד שמאל עומד עשו ויניקתו מצד יצחק אביו שאהב אותו יצחק ורוכב על ל"ה שרים שמאלים וסי' (הושע י) חל"ק לב"ם עתה יאשמו שכנגדן צריכין להיות ל"ו צדיקים בישראל בח"ל ול"ו צדיקים בא"י ולכן נקראו שני"ם אלו גאים שהם מתגאין מתרין סטרין פח לי וחבלים הוא סוד (ויקרא טז) שני גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל (דברים לב) יעקב חבל נחלתו (תהלים טז) חבלים נפלו לי בנעימים אבל (שם קיט) חבלי רשעים עודני (משלי ה) ובחבלי חטאתו יתמוך (ישעיה ה) מושכי העון בחבלי שוא. גם (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי במדרש מקום חמי טבריא שנעל עשו שם שהוצרך יעקב לעבור שם ולא היה יכול עבור המים והקב"ה הזמין לו מקום אחר ז"ש פרסו רשת ליד מעגל מוקשים שתו לי סלה ה היה הפח כלול מאש וממים שהם ב' מדות אלו עשו אש וישמעאל מים. ועז"א (תהלים סו) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. (שם קמ) אמרתי לד' אלי אתה (שם קיח) אל ד' ויאר לנו שתי שמות אלו ולפי שיעקב והנה ד' נצב עליו אנכי אלהי אברהם אביך לכן פתח באלו שתי שמות (שם קמ) האזינה ד' קול תחנוני (שם ד) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם זה שהוא של אלהי יעקב ואח"כ אמר (שם קמ) אלהים אדני עוז ישועתי שהם מסיטרא דדינא תרווייהו אלהים מדת הדין הקשה אדני מדת הדין הרפה ז"ש אף על פי ששניהם הם עכ"ז הם ישועתי והוא סוד תרין בתי דינין עילאה ותתאה ובאלו ארבע שמות מנהיגהקב"ה את העולם שהיא מרכב"ה שלימ"ה אברהם יצחק יעקב דוד שלשה היו בסוד (תהלים נ) אל אלהים ד' דבר ויקרא ארץ שהוא שם של אדני שהוא במלכות שנקראת ארץ אדון כל האדונים ד' שמות אלו הם בגי' יצחק והן הן שלשה עדרי צאן שראה יעקב רובצים ואבן גדולה הוא אדני על פי הבאר כלול ארבעתו. (שם קמ) סכותה לראשי ביום נשק על שם שנקרא ישראל כמ"ש בפ' בראשית הוא ישופך ראש ר"ל כשנקרא ישראל שהוא השם תמן ראש אזי הנחש הולך ואין לו תקומה לפני ישראל ז"ש סכותה לראשי שאז כבודי ומרים ראשי: (שם) אל תתן ד' מאויי רשע שרצה להרוג את יצחק כמ"ש יקרבו ימי אבל אבי כדי להמית אח"כ יעקב ועז"א (בראשית לב) ויירא יעקב מאוד על הריגת אביו ויצר לו על הריגתו ועל הריגתו אמר (שם קמ) זממו אל תפק ימוטו עליהם גחלים באש רשע שהאביק עם יעקב הוציא סמאל אש מן הארץ ויעקב השיב אני כולו אש ז"ש ימוטו עליהם גחלים באש ובזה יפילם במהמרות בל יקומו (שם) חלצני ה' מאדם רע זה עשו מאיש חמסים תנצרני זה לבן שהחליף משכורתו עשרת מונים בעולם היצירה זעיר מקנן תמן דאיהו יעקב יש בו שם של מה הוי"ה במילוי אלפין ושם של אהי"ה במילוי אלפין אלף הא יוד הא בגי' קמ"ג שניהם עולים פק"ח עיניך וראה ויפגע במקום וילן שם מנין חלצנ"י ד' מאד רע בעולם היצירה תמן מרכבה דילי' כמין חתיכה מרובעת כדאיתא בכנפי יונה מאיש חמסים תנצרני בעולם עשיה תמן (שמואל ב כג) שמנה מאות חלל חרב שהרג דוד מנין תנצרנ"י וס"ת מרומזין תלת קטרין של מלאכו של עשו "שטן "מלאך המות יצר הרע מסית ומסטין וממית (תהלים קמ) חלצני ה' "מאדם "רע קרי רחי"ם וטחני קמח שלשה בתי דינין שבג' עולמות בגי' חר"ן שלשה פעמים אלהים. (שם) אשר "חשבו "רעות ר"ת אחר טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר. "חשבו "רעות "בלב ר"ת חרב פתחו רשעים ולא נתנו ד' להרע לי לא בגופי ולא בממוני רעות ליקח ממונו יגורו מלחמות גופו שננו לשונם כמו נחש נחשתי ויברכני ד' בגללך. ידעתי כי יעשה ד' דין עני משפט אביונים כי כבר השיב הקב"ה לדוד אפי' אתה מקימני כמה פעמים איני קם אימתי אני קם כשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שלוקחים גופן וממונם וכמ"ש יעקב עם לבן גרתי בגלות ואחר עד עתה עד (תהלי' יב) עתה אקום יאמר ד' כי גם לבן רצה להרוג את יעקב דברים כו) ארמי אובד אבי גם לקבל ממונו: תהלים קמ) יפלו במהמרות בל יקומו, לפי שאמר לאביו יקום אבי השיב לו הקב"ה יקום אלהים ויפוצו אויביו ולכן לא יקומון רשעים במשפט. חלצני ד' מאדם רע בו נרמזו שבע שמות של עני. ויצא יעקב מבאר שבע שבא עשו ולקח כל ממונו שנקרא בשבע שמות "מסכן "דל "מך "רש "עני "אביון "דך מאיש חמסים שלקח כל אשר לו וכן הוא בלעם שכל כחו בפיו איש לשון בל יכון בארץ בל שיניקתו מן ב"ל ואחריתו עדי אובד ונעשו מעצמיו נחשים כדאיתא בזוהר פ' בלק ז"ש בל יכון בארץ שגם קבורה לא היתה לו גם עשו שהי' צד בפיו את אביו וכחו בפיו להסטין את בני האדם בל יכון בארץ. גם על הנחש שלע"ל הכל מתרפאין בג"ן חוץ מג"ן שהוא גבעוני נחש שאין להם רפואה. החמס ז"ש בל יכון בארץ. ז' מדורי גיהנם לקבלהון ז' רואי פני המלך שבע שמות של צדיקים ולמעלה מכולם ישרים אך צדיקים יודו לשמך לשבת בשבעה דרי עילאה היפך רשעים וישבו ישרים שהוא המרכבה וכה"א ישר יחזו פנימו:
ויצא יעקב מבאר שבע. לתקן אילן שאכל א"ה שהי' בנות שוח ובנות שבע מבאר "שבע "וילך "חרנה ר"ת שו"ח וכן ויצא יצחק לשוח לתקן אותו עץ שהוא שוח ויפגע במקום באותו דבר שפגע אד"הר וילן שם (תהלים מט) אדם ביקר בל ילין והוא לא לן כבודו אבל יעקב שופרי דאד"הר וילן שם כי בא השמש (שמות כב) אם חבול תחבול שלמת רעיך הם בגדי החמודות אשר ירש מאד"הר עד בא השמש תשיבנו לו באותו פרק שראה סלם נתקנה קומה של אד"הר שהי' מתחלה מסוף העולם עד סופו סל"ם בגי' קל הן הן קל שנים שהי' אד"הר מוליד רוחין שדין ולילין והוצרך יעקב בגלגול שלישי לתקן ג"ע לכן תיקן יעקב ברכת אתה קדוש עלי' מוטל לתקן חלתו של עולם עם מעשר שלו שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך זה ששאל במדר' או סיפות מיא או סיפות קמחא כי ענין מעשר לתקן עיסה כמו שהתחילו אברהם ושרה קמח סולת לכן לקח יעקב ג' אבנים אם מתאחות האבנים יחד אזי ידוע לו שהיא גמר תיקונו של א"ה כמ"ש הקב"ה אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הנה אנכי עמך כי שלשתן הם תיקוני נפש רוח נשמה של אד"הר ז"ש אם יהי' אלהים עמדי ושמרני בדרך ודרז"ל זה ע"ז ג"ע ש"ד כי ג' עבירות אלו הם הם תיקון לג' קיטרין של א"ה ומהו שדרז"ל גם על לשון הרע כי ד' תיקוני היה אד"הר ג' אבות ואחר כך משה תיקן לשון לכן היה ערל שפתים (משלי טו) מרפא לשון עץ חיים כשראה יעקב לתקן באר שבע עץ של א"ה הראה לו סלם זה סיני שבא משה ופסקה אז זוהמת נחש שעיבורה לשבע ויצא יעקב מבאר שבע ס"ת ארבע הן הן ארבע עונות שלו שפגם בד' קיטרין נפש רוח נשמה נשמה לנשמה יעקב תיקן הנשמה אכן' יש' ה' במקום' הזה' ס"ת הנשמה כי הוא תיקן הנשמה. יעקב ראה כל מעלות והמדות והראה לו הקדוש ברוך הוא "והנה "ה' "נצב "עליו ר"ת עניו שכל המדריגות של חכם גבור ועשיר אינם כלום רק עניו הוא עיקר לכן הראה לו סלם זה סיני שהיא הר שפל מכלם גם הראה לו מלאכי אלהים זה משה שהי' עניו מכלם ז"ש אכן יש ד' במקום הזה כי שם ה' מקום גדולתו שם ענותנותו ענין סלםנתאמת השגחת כל פרט ופרט היפך דעות הקדמונים בהשגחה במזמור (תהלים צד) לא יראה י"ה נגד כת שאין השגחה למטה מגלגל הירח ימח שמם ולא יבין על דעת אחרת השגחה כללות יש אבל פרטות לא ידע אכן יש ד' במקום הזה ידעתי ידיעה נאמנה שיש למטה בארץ השגחה אבל ואנכי על פרטי פרטות לא ידעתי עד עתה שאדם יחיד יהי' מרכבה שלימה ומאחר שלא באה אליו המראה רק בחלום נצטער יעקב ז"ש ויקץ יעקב משנתו ויאמר מה נורא המקום הזה ולפי שאין הנבואה שורה כי אם על חכם גבור ועשיר אמר יעקב אם יהיה אלהים עמדי ר"ל במראה נבואה ולא בחלום והזכיר ג' תנאים לנבואה שישמרני בדרך בזה יהיה גבור שיוכל להנצל מפני עשו ויתר שונאים ונתן לי לחם לאכול עושר ושבתי בשלום אל בית אבי בזה יהי' חכם שיוכל להנצל מן עשו ולבן. ז"ש רש"י ושבתי בשלום בלא חטא לכן לא אמר ושבתי לשלום בל' הלא לחי צריך לומר לשלום כמ"ש אצל נבל (שמואל כה) ושאלתם לו בשמי לשלום ואמרתם כה לחי ר"ל כשנותנים שלום לחי אומרים לשלום אבל הנפטר מן המת אומר בשלום והטעם (תהלים פח) במתים חפשי נעשה חפשי מן תורה ומצות אבל חי הוא הולך מדרגא לדרגא לכן אומרים לשלום ויעקב כשהלך לביתו של רשע הי' מתפלל שיהי' בזה השלימות כמו שהוא עתה ולא ביקש יותר לכן אמר ושבתי בשלום והנה הזכיר כאן שלשה מדות תנאים בנבואה אזי והי' ה' לי לאלהים בהקיץ ברוח נבואה לא שנסתפק יעקב ועשה על תנאי נדרו. אנכי אלהי אברהם אביך לפי שגם לאברהם הראה הקב"ה השגחה פרטי פרטיות כשהציף עליו בעל הבירה.
ויצא ציורי אותיות כמ"ש בזוהר ע"פ ויקרא אל משה שהראה לו אותן צירופים ע"ש. ויצ"א יעקב ר"ת ויר"א יעק"ב "צירופי "אותיות מבאר שבע ז' שמהן של מ"ב הם הם ז' הבלים. בזוהר והם סוד הדינים ז"ש וילך חרנה. ויצא וגו' ס"ת ארבע הראה לו צרופי שם ב"ן ד' שהם י"ב יעקב בגי' ז' הויות ז"ס ויצא יעקב מבאר שבע ויפגע במקום סוד סלם ה' הויות כי סלם בגי' ה' הויות. י"ב הויות כי בא השמ"ש ששה מול ששה וילן שם בגי' כ"ח שו"ב. לכן לקח י"ב אבנים שנתאחו יחד כי יוליד י"ב בנים שיהיה לכל אחד צירוף של שם בן ד' כי מלאכי אלהים עולים ויורדים בו כי מזלות הם ג"כ ששה עולים וששה יורדים. והנה ד' נצב עליו שם בן ד' עם צירופיו ז"ש ויקח מאבני המקום שם בן ד' בריבוע עולה מקום ז"ש אכן יש ד' במקום הזה ר"ל שם של ה' בריבוע עולה מקום. ומ"ד ג' אבנים לקח הם ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י ג' תיבות וי"ב אותיות יש בהם. ומ"ד ב' אבנים הם תרין שמהן בשילוב בסוד המלך המרומם לבדו מאז (ישעי' נח) אז תקרא וד' יענה מתחיל בי' של שם הוי' ומסיים בי' של שם אדני אשר על סוד זה אמר וכל אשר ב תתן לי עשר אעשרנו לך על תרין יודין אלו ויפגע במקום מילוי ע"ב קס"א ואם על שם זה קאמר כי ע"ב קס"א בגי' רג"ל ז"ש וישא יעקב את רגליו מילוי ע"ב הוא מ"ו מילוי אהי"ה ביודין הוא קס"א הרי הנעלם עולה ק"ם צירוף שניהם יחד מקום ז"ש, (תהלים קכא) אל יתן למוט רגליך משלי ג) אז תלך לבטח דרכך על תרין שמהן אלי (שם) ורגליך לא תגוף על ע"ב קס"א (שם) אם תשכב בגי' י"ה י"י שהם ב' שמהן עזרי מעם ד' שהוא עושה שמים וארץ כי בי"ה י"י צור עולמים ז"ש אם תשכב לא תפחד. ומ"ד י"ב אבנים נגד י"ב צירופי הוי"ה גם י"ב צירופי אהי"ה בסוד (שמות ג) ז"ה שמי וז"ה זכרי כמו שיש י"ב צירופי ההוי' כן י"ב צירופי אהי"ה ז"ש אין ז"ה כי אם בית אלהים וזה שער השמים גם את זה לעומת זה. ומ"ד ג' אבנים ג' שמהן (תהלים נ) אל אלהים ד' דבר ויקרא ארץ ז"ש עזרי מעם ד' עושה שמים וארץ. ז"ש לו הקב"ה אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק והנה ד' נצב עליו. ואם על שם בן ד' קאמר והנה ד' נצב עליו שכל י"ב צירופי' היו עליו אז העמיד י"ב בנים ג' אבנים כי שם בן ד' עיקרו ג' אותיות השם ה' אחרונה נשלמה בסלם זה סיני שבא משה והשלים ה' אחרונה של השם ועתה יצא יעקב לתקן (בראשי' ג) האשה אשר נתתה עמדי ה' אחרונה של השם ולקח אשה כי ברחל נשלמה המרכבה ז"ש והי' ד' לי לאלהים בהקיץ ולא בחלום כי קודם שנשא אשה ויחלום ואח"כ ויפגעו בו מלאכי אלהים כאשר ראם פנים אל פנים לכן נתאחו ג' אבנים. ומ"ד ב' אבנים הם על ב' אותיות י"ה לתקן פסולת כי שם (תהלים קכב) י"ה עדות לישראל (שם קיח) מן המיצר קראתי י"ה על שלשתן אמר אכן יש ד' במקום הזה כי מחציו תתמלא כלו ולפי שראה יעקב שם של ה' הוא במקום הזה רק שלא זכה לסוד דעת כי יעקב מלבר משה מלגאו ז"ש ואנכי לא ידעתי לא זכה לסוד דעת רק להתפארת לכן הראו לו סלם זה סיני מעמד הר סיני כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפני הר סיני ודרז"ל והתפארת זה מהן תורה. שם של מ"ה ראה בעולם היצירה תמן מטטרו"ן שהוא סלם מוצב ארצה ברבה בר בר חנה שראה עוף עד קרסוליו במים וראשו מגיע השמימה והוא ראש לכל המלאכים מלאכי אלהים עולים ויורדים בו במטטרון ז"ש ויפגע במקום שנעשה העולם כת"ל י"פ מ"ה בגי' כת"ל (שיר ב) הנה זה עומד אחר כתלינו. ז"ש אין זה כי אם בית אלהים מ"ה נורא המקום הזה ואם כותל בו' הוא סוד פרצוף אדם וחוה זכר ונקבה ד' אמהות אברהם יצחק יתיב רחל לאה שתקנו תאנה של אד"הר ובזה תקנו פרצוף וכל אש"ר תתן לי בגי' פרצוף אדם שנתקן עם משה יוסף על שניהם אתמר סלם אם על מראה הסלם אמר (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים שהניח הקב"ה כל ההרים ומשרה על סיני שהוא סלם כמ"ש והנה י"י נצב עליו ר"ח עני"וז"ש (שם) מאין יבא עזרי (איוב כח) והחכמה מאין תמצא ר"ל שמשפיל עצמו ועושה עצמו כאין כמ"ש רז"ל (שם כו) תולה ארץ על בלימה לכן הראה לו הקב"ה שכל העולה נתלה על ענוה (תהלים לז) והענוים ירשו ארץ ז"ש מאין יבא עזרי שמן שפלות יגיע לו גבהות עזרי מעם ד' כל מקום שאתה מוצא גדולתו שם (שם יח) ענותך תרבני ובזה השם רואים הענוה כידוע ז"ש קפל כל העולם תחתיו להראות (שם לז) ענוים ירשו ארץ גם כשהסתכל אל ההרים שלמדו אותו שני דברים מבאר שבע בארה של שבועה שמכר לו עשו הבכורה גם בארה של ברכה שהיא השביעית הוי גביר לאחיך והיה מצטער אולי לא טוב עשה שהחריד לאביו חרדה גדולה שמיום עקידה לא החריד יצחק כזה אז היה מצטער ואח"כ אמר מאי"ן יבא עזרי בגי' מיכא"ל הלא מיכאל ירד מן המרכבה עליונה והסכימו למעלה עם זה ז"ש (שם קכא) עזרי מעם ה' לפני ה' כדאיתא בזוהר ולפי מדרש רבה פרשת לך לך (ישעיה מא) אל תירא כי עמך אני אל תשת שנעשה יעקב כשעוה עד שבאו שני מלאכים אחד מימין וא' משמאל ותמכו כמ"ש לירמי' מו) הנני מושיעך מרחוק אלו שני מלאכים הן הן שקראו לאברהם שני פעמים בשעת עקידה הא' מיכאל והשני אוריא"ל לכן אמרו בזוהר שלא חרד יצחק מיום שנעקד כחרדה זו כי גם שם היתה החרדה (ישעיה לג) הן אראלים צעקו חוצה דא אוריאל ומלאכי שלום דא מיכאל מר יבכיון ומן אותן דמעות תכהין עיניו של יצחק לכן חרד עתה יצחק אותה החרדה שמן אותה החרדה הראשונה היתה חרדה זו שהי' כסומא ז"ש יעקב והייתי בעיניו כמתעתע על אותה החרדה שכהו עיניו עליו לזכור לו צער אותה חרדה הראשונה שעל ידה סובל עליו יסורין אלו ז"ש יעקב (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים שלא לחטוא בענין עינים של אביו כמ"ש (שם קיט) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתיך שקאי על עינים שחטאו בראיה שלהם שכן רמז כאן אולי חטאתי במה שהייתי כמתעתע בעיניו של אבי ועל זה הי' מצטער אולי חטאתי בעיני בזה לז"א מאי"ן יבא עזרי מיכא"ל אורי"אל "יקריבו "נפשות יבא עזרי. יעקב הוא זעיר בהיפך אתוון עזרי ויצ"א יעק"ב בגי' בזעיר שהוא עול"ם מלאכ"ים זעיר מקנן ביצירה תמן מטטרו"ן שהוא סוד סלם כדאית' בזוהר ויעקב שהוא זעיר מקנן ביצירה שהוא עולם המלאכים ז"ש והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו מיש שיעקב הוא זעיר ז"ש אכן יש ה' במקום הזה שהוא זעיר במקום הזה על עולם המלאכים דהמן מטטרון אבל ואנכי לא ידעתי שיהיה יעקב סוד זעיר זה ידע יעקב עד אותו יום עז"א יעקב מאין שהוא סוד כתר משם יניקת זעיר שהוא סוד עזר"י וטעם הענין כי זעיר מקנן תמן שם של י"י שהוא מ"ה ז"ש מה נורא המקום הזה על שנעשה כל העולם כותל (שיר ב) הנה זה עומד אחר כתלינ"ו סוד כת"ל הוא י' פ' מ"ה עשר אעשרנו לך. ה"פ הוי"ה בזה המזמור שהוא מנין סל"ם להציל ממי ששוכב יחידי בבית אחזתו לילית שהוא שם היוצא מן ראשי אתוון שאחרי ה' שמות שבמזמור ה' עושך ה' שומריך ה' צלך ה' ישמרך ה' ישמור שהוא בגי' הכי הוי גם ה' מלאכים השומרים. "עזריאל "שמריאל "צדקיאל "יופיאל "יחואל לא יעמוד אדם סלם רעוע בתוך ביתו ולא יגדל כלב רע על לילית הרשעה גם על סמאל מאין יבא עזרי על זווג לאה שהיא בהעלם עזרי מעם ה' על זווג רחל שהוא זווג שמים וארץ שהתפלל יעקב זה לאחר תפלת י"ח שתיקן באותו פרק כשיצא בגלות שכן ג"כ האידנא שווינהו רבנן חובה דהיינו בעת הגלות ולכן צריך לומר זה המזמור מיד אחר תפלת י"ח ולפי דברי רז"ל שנעקר הר המוריה ובא לכאן ואח"כ הראה לו סלם זה סיני עז"א אשא עיני אל ההרים שהיו כאן שני הרים הר המוריה והר סיני. ז"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה שהוא המקום שהתפללו אבותיו וקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה לכן אמר לו הקב"ה אנכי אלהי אברהם אביך שקרא הר ה' יראה ויש ה' במקום הזה אך שהר סיני יבא ג"כ לכאן זה לא ידעתי ז"ש ואנכי לא ידעתי ר"ל על הר סיני שניתנו בו י' דברות שהתחלתן אנכי. ג' פעמים מקום בזה הפסוק ויפגע במקום ויקח מאבני המקום וישכב במקום ההוא. לפי דרז"ל שהראה לו ב"ה בנוי חרב ובנוי מתחלה הראה בנוי ויפגע במקום שהי' בנוי והתפלל שם ושם כבוד ה' נראה וילן שם כי בא (תהלים פד) שמש ומגן ה' אלקים ואח"כ חרוב ויקח מאבני המקום תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות וישם מראשותיו ואח"כ בנוי וישכב במקום ההוא והנה ה' נצב. או על ענין ג' תפלות ערב ובוקר וצהרים על תפלת ערבית א' ויפגע במקום וילן שם מלשון וילונו על תפלת שחרית א' ויקח מאבני המקום כי (איוב לח) ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל הדינים שהם בני אלהים על תפלת מנחה ת וישכב במקום ההוא. או אמר על ג' בתי מקדשות כמ"ש אח"כ מה נורא המקום הזה על מקדש ראשון (תהלים סח) נורא אלהים ממקדשיך ואמר בה' ועל בית שני אמר אין זה חסר ה' כי ה' דברים נחסרו בו (חגי א) ואכבד חסר ה' ועל הג' א' וזה בו' יתירה כי ו' דברים שנחסרו מן (בראשי' ב) אלה תולדות השמים בו' מלא ימצאו לע"ל בימי (רות ד) אלה תולדות פרץ שהוא ג"כ מלא. או על ג' עולמות בי"ע תמן ג' קושר כתרים נרמזין בר"ת סלם מוצב ארצה מלמטה למעלה ס"נדלפון מ"טטרון א"כתריאל ושלשתן הם סלם דא צלותא דבר נש או על ענין מתן תורה בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי. וישכב במקום יש כ"ב (תהלים סח) רכב אלקים רבותים אלפי שנא"ן שהם כ"ב אלף מלאכים שירדו בשעתמתן תורה לכן הראה לו סלם זה סיני ולפי שנתנה תורה בהר סיני ונשנה באוהל מועד ונשתלשה בערבות מואב אמר ג"פ מקום לקבל ג' פעמים שנתנה התורה. לכן אמר ג"כ ג"פ זה על הר סיני מה נורא המקום הזה בה' זוכה לתורה שניתנה בה' קולות ואח"כ אין זה כי אם בית אלהים על אוהל מועד שהוא בית אלקים דאתמר ביה (ויקרא ו) זה קרבן אהרן ובניו (ויקרא ט) זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. ופעם שלישית בערבות מואב שנכנס לא"י שהוא שער השמים אמר וזה בו' יתירה ו' שבטים עמדו בהר גריזים ו' שבטים בהר עיבל ואם הראו ליעקב צנורי אותיות ויצ"א יעקב "וירא "יעקב "צינירי "אותיות הראה לו על ג' חלקים ג' אמות ז' כפולות י"ב פשוטות ויצא יעקב מבאר שבע הם ז' כפולות ג' פעמים מקום נגד ג' אמות י"ב פשוטות מה נורא המקום הזה על מנין ז"ה שהם י"ב פשוטות וישכב במקום ההוא שהראה לו כ"ב אותיות התורה כמ"ש בזוהר ויש כ"ב במקום ההוא וזה ענין סלם בן אדם שהוא מוצב ארצה אבל (קהלת ב) החכם עיניו בראשו ר"ל שראש שלו ומקומו מושרש למעלה בשמים ועל כל עבירה שהוא עושה מלאכי אלקים יורדים ועל כל מצוה עולים הכל הוא בו לפי מעשיו עד שיגיע לראש צדיק והנה ה' נצב עליו וכל אשר תתן לי על כ"ב אותיות התורה עשר אעשרנו כי י"פ כ"ב הוא ר"ך ועוד י"פ כ"ב הרי תם כי יעקב איש תם ועז"א עשר אעשרנו לך מה שנתת לי דהיינו שנברא האדם בכ"ב אותיות התורה והן הן כ"ב צינורת היורדים לעולם בסוד (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל כי כל אות הוא צינור מיוחד לבא השפע לזה העולם חס"ד די"ן רחמי"ם בגי' ת"ם שעז"א ג' פעמים מקום על ג' עולמות אל אלקים ה' דבר ויקרא ארץ שמנהיג בג' מדות אלו ג' עולמות. מ"ד ויקח מאבני המקום י"ב אבנים נגד י"ב פשוטות מ"ד ג' נגד ג' אמות או"י מ"ד ב' נגד י"א שרשיות י"א שמשיות י"א י"א ה' אלקינו ה' אחד בסוד סלם שהוא יוסף דאתמר ביה (בראשית לט) ויהי יוסף יפה תואר ומתרגמינן יא"יא ושבע כפולות לא אצטריך קרא לאשמעינן דבי' פתח קרא ויצא יעקב מבאר שבע שהם ז' כפולות ועליהם הוכפל יעקב אם יהי' אלקים עמדי ונתן לי בג"ד ללבוש על בג"ד כפר"ת שנרמז במלת ללבוש שיהי' כפר"ת משכבו כד"א (דברים כד) לא תשכב בעבוטו כי מן מצות של אדם עושה לבוש וכפרה והיה ה' לי לאלקים שהם כפולות מחסד ודין. כל אשר תתן לי על ג' קיטרין נפש רוח נשמה ג"פ מקום מג' עולמות בי"ע כל א' כלול מי' ז"ס עשר אעשרנו לך כל עולם כלול מעשר לכן פתח (תהלים קכא) שיר למעלות בלמד שהם סוד ויהי בשלשים שנה גבי מרכבת יחזקאל הנביא שם של י"י וי"ש לו ל' כנויים י' מאברהם י' מיצחק י' מיעקב ויקח מאבני המקום מ"ד י"ב אבנים שיעקב הוא כלול משש קצוות כלולי' מחן ורחמים יהיה לו י"ב בנים נגד י"ב כי הו"ק כפולים ומ"ד ג' מדתו מדת תפארת כלולה משניהם אברהם יצחק כי יעקב איש תם תיומת שבלולב כי יש לו לב א' לאביו שבשמים כמ"ש לסבא כשם שאין בלבך אלא אחד כן אין בלבנו למ"ד ב' אבנים והיה ד' לי לאלקים בסוד י"ב"ק (תהלים ק) דעו כי ד' הוא האלקים הוא עשנו ולא אנחנו בא' (דברים לג) וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אין בו פסולת רק אחדות גמורה (במדבר כג) הן עם לבדד ישכון ולא יהא בהם פסולת רק זרע אמת. וישכב בזוהר וי"ש כ"ב במקום ההוא שהשיג סוד שם של כ"ב שהוא ד' תיבן ודרש אר"י הא' על אברהם הב' על יצחק הג' על יעקב הד' על יוסף לכן הראה לו סלם שהוא יוסף ואח"כ אנכי אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק והנה אנכי עמך הרי השלום כל ד' שמהן. וי"ש כ"ב במקום ההוא כ"ב פעמים שם של י"י אשר נצב עליו הוא בגי' א"ל ישראל כי הראה לו סוד המקדש (תהלים סח) נורא אלהים ממקדשיך א"ל ישר"אל הוא נותן ע"ז כי באותו פרק הי' יעקב בן ע"ז שנה כשראה סלם כי בן ס"ג שנה כשבירך אותו אביו וארבע עשרה שנה נטמן בבית עבד הרי ע"ז ונרמז בפסוק ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל שהיה אז ברזא דשביעית בן שבעים ושבעה. כי כבר יצא יעקב לזקק (בראשית ד) שבעתים יקם קין כי יעקב היה שביעי לצירופו נרמז ג"כ ויצא יעקב מבאר שבע וכבר אמר למך על רז זה (שם ה) ולמך שבעים ושבעה לכן כשהיה יעקב בן שבעים ושבעה בא לצרף אמרות ד' אמרות טהורות מזוקק שבעתיים כי כבר דרשו בזוהר למך היא מלאך המות והוא היצ"הר שיש לו שתי נשים האחד צלה כדאיתא בתקונין והשנית עדה. ז"ש (תהלים סח) אל ישראל הוא נותן עז כי עז לאלקים ז"ש ויצא יעקב מבארה של שביעית שהיה בן ע"ז לכן וילך חרנה שהוא מדת אלקים שיצא לתקן והראה לו ג' מקומות הן הן ג' אבות שצריכין לתקן ג' קטרין של אד"הר שפגם בג' מקומות וג' עבירות כמו שהראה לו לאברהם שלשה אנשים נצבים עליו לתקן ג' קטרין של אדם (משלי יז) מצרף לכסף דא אברהם וכור לזהב דא יצחק (שם) ובוחן לבות ד' דא יעקב ז"ש אכן יש ד' במקום הזה שהוא גלגולא תליתאי אבל ואנכי לא ידעתי שאני התיקון השלישי ולפי שנגמר תיקונו במשה רבינו לכן הראה לו סלם כי אז נפסקה זוהמת הנחש שחטא בשבע ובימיו (תהלים יב) אמרת ה' מזוקק שבעתים כי הוא שביעי למטה שהיה בידו מטה כי ז' צדיקים היו בידם המטה ולפי שיעקב היה מעוטף בציצית ותפילין שיש בהן כ"א אזכרות ובטלית כתב האריז"ל בכנפי יונה יש אזכרה א' בצירוף טלית הא כיצד שם בן ד' בגי' כ"ו ך' פ' ך' הרי ת' ו' פ"ו הרי ל"ו הרי תל"ו עם ב'אותיות והכולל הרי טל"ת כ"כ האר"י ז"ל לכן אמר אנכי אלהי אברהם אביך כי אברהם ויעקב בגי' בריבוע כדלעיל תל"ו גאות ה' וכן אי' והנה ה' נצב עליו שם של י"י ממש כשתצרף ג"כ עמך אברהם אביך יהיה חשבון של י"י כשתצרף ג"כ ד' אותיות בעצמן הרי יעקב אי"ש ת"ם שם ד' הוא במקום ההוא. ויפגע במקום בגי' קס"ג שהוא סוד גושפנקא דשמיא וארעא (תהלים סח) תנו עוז לאלקים כשתתן חשבון ע"ז לשם אלקים הרי סוד אצבע אלקים שהוא גושפנקא דבי' איתבריאו שמיא וארעא כדאיתא בזוהר ע"פ (בראשית א) את השמים ואת הארץ התחלת שם של אהי"ה וסוף שם של הוי"ה שהוא במילוי אל"ף ה"י ויו הי בגי' קס"ג בחשבון אצבע ז"ס עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ שהראה לו סוד ארבע אותיות אלו נרמז בס"ת ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע וילך חרנה כי אצבע אלקים הוא סוד הדין וז"ס והנה סלם מוצב ארצה חתום ו"ה בסוד (תהלים צו) ותגל הארץ וראשו מגיע השמימה א"ה של אהי"ה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ויצא יעקב מבאר שבע הן הן ד' מרגלאין ז' שמות הויה ע"ב ס"ג ס"ה ב"ן וגם אהי"ה קס"ג קמ"ג קנ"א ס"ת ארבע שמהן מן ד' עולמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ג"פ במקום נגד ג' פעמים אהי"ה ז"ש ויקח מאבני המקום וישם מראשי אותיות שלהם סוד יא"יא שהוא בגי' כ"ב ז"ש וישכב במקום ההוא י"ש כ"ב במקום ההוא וזה השם הוא בגי' מוצב כי ד' שמות י"י אהי"ה ד' אדני בגי' מוצב שהוא סוד סלם גם מנין מוצב היו מלאכים למטה מן חנף שחנפו ללוט (איוב יג) כי לא לפניו חנף יבא לכן מנין "חנף היו מלאכים למטה ואח"כ עלו ע"י יעקב איש "חלק עיין לקמן פ' פנחס סוד באר שפע לקבל ז' רישי"ן של תפילין אמר ג"פ מקום בפסוק ע"פ הזהר אד"הר אעקר בתלת דוכתין ואצלח אבל נשמת משה בתלת דוכתין אתעקרו ולא אצלח ולפי שעתה יצא יעקב מבארה של שבע לתקן עץ של אד"הר וילך חרנה לתקן חרן אשר הביאו לעולם לכן אמר ג"פ מקום שבג' מקומות אתעקרא נשמתו אברהם בנפש שר עשו בחרן יצחק ברוח יעקב נשמה לכן הראה לו הקב"ה עתה תיקון נשמתו של אדם הראשון שהיתה מתחלה מסוף העולם עד סופו והיא סלם מן הארץ עד לרקיע שהיו מלאכים מבקשין לומר לפניו קדוש והוא כענין שביקש אד"הר לומר שירה (תהלים וב) ליום השבת והשבת משיב בואי להודות לד' לכן התחיל יעקב שהוא שופריה דאד"הר אתה קדוש ואינ' כדאי לומר קדוש רק על הקב"ה ז"ש והנה. מלאכי אלהים עולים ויורדים בו כאשר עשו לאד"הר לומר לפניו קדוש והנה ד' נצב עליו קדושתו למעלה והשיב לו שהן הן ג' תיקונין של אד"הר אלהי אברהם אביך שהתחיל לתקן נפש אשר עשו בחרן ואח"כ יצחק ואח"כ יעקב הן הן ג' תיקונין דיליה גם נרמז בסלם זה משה שהוא גמר תיקונו של אד"הר עלה למרום ולקח מתנות של אדם וכמו שאד"הר הוא סלם מוצב ארצה ובו נתלין כל הנשמות עד סוף העולם כן אח"כ משה הוא סלם ובצולמא דיליה בכל דור ודור (שם לג) "ממכון "שבתו "השגיח בכל דור נגד ג' קיטרין אלו מה נורא המקום הזה נפש כי תחטא הוא אברהם ניתוספה בו ה' לאברהם נגד יצחק אמר אין זה כי אם בית אלהים כי מדתו של אלהים נגד יעקב אמר וזה שער השמים נתוספה בו ו' כי ו' של שם הוא ביעקב ועז"א יעקב אכן יש ד' במקום הזה כי הוא משלים ג' אותיות השם יהו ועז"א ואנכי לא ידעתי שלא ידע שיהיה הוא העיקר (שמות לו) מבריח התיכון מקצה אל הקצה כמו שהראה לו בסלם שהוא מוצב ארצה בה' אחרונה וראשו מגיע השמימה בה' ראשונה בסוד ויצא יעקב שהוא ו' של שם מבאר שבע היא בינה ה' ראשונה וילך חרנה ה' אחרונה ג"פ מקום נגד ג' אותיות השם כי לקח ג' אבנים שהיה יודע ג' אבות הם תיקון ג' אותיות ולפי שד' אותיות הם מנרמז ויצא' יעקב' מבאר' שבע' אל ארבע אותיות הוצרכו להראות לו תיקון אות במשה רבינו כמ"ש (שמות ג) ועתה לכ"ה בה' יתירה ואשלחך אל פרעה לכן הראה לו סלם על תיקון ה' משה שנתן ה' חומשי תורה והלוחו' ה' מול ה' בסוד סלם מ"ם שבלוחו' שנרמז בסוד של סלם שיהי' התיקון עומד עד מתן תור' לא ידע יעקב ז"ש ואנכי לא ידעתי ר"ל מתן תורה שפתח באנכי שעד שם לא פסק זוהמת הנחש לא ידעתי או יאמר ג"פ מקום על יציאת הנפש מן האדם ז' דינים דנין האדם ויעקב הוא יוצא לקראת צדיקים כמ"ש בזוהר פ' וירא (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סנה ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע אם קאי על יציאת הנפש מן עולם העליון שמברכין הנשמה בז' ברכות כמ"ש בזוהר פ' לך לך וכל הנשמות הם דיוקנא דיעקב כמ"ש מבקשי פניך יעקב סלה דיוקנא של יעקב חקוקה תחת כסא הכבוד ושבע היכלות הם למעלה שמשם יורדת הנשמה ויצא יעקב מבאר שבע וילך מזה העולם חרנה נגד ג' עולמות הולכת ז"ש ג"פ במקום כי דרך ג' מקומות בי"ע עוברים והראה לו סלם דא נשמתא דבר נש אף שהוא למטה ראשו מגיע השמימה. ג' עמודים מחוייבת הנשמה לשמור בזה העולה ז"ש אנכי אלהי אברהם אביך עמוד ג"ח ואלהי יצחק עמוד העבודה הנה אנכי עמך עמוד התורה ועז"א מה נורא המקום הזה על (תהלים סה) נוראות בצדק תענינו עמוד צדקה וג"ח אין זה כי אם בית אלקים עמוד עבודה ועל עמוד התורה שהוא יעקב אמר וזה שער השמים כי התורה סוד ווי העמודים. גם נחלקו המצות על ח"י חלקים כמ"ש בספר כתר תורה אלה המצות (ויקרא יח) אשר יעשה האדם וחי בהם. ואם בא להורות יציאת נשמה מן זה העולם שבע עדניןיחלפו על האדם (צפניה א) יום עברה היום ההוא וילך חרנה ג' כתות באים לקראתו נגד זה ג"פ במקום בפסוק כי ג' כתות פוגעות בנשמה והוא סוד סלם. ולפי שיש באדם נפש רוח נשמה נפש שוכנת בקבר על זה אמר שה נורא המקום הזה ויפגע במקום וילן שם נגד הנפש אמר בפ' המקום הזה שהיא שוכנת נגד ה' חושים שבגוף אדם בקבר אין זה כי אם בית אלהים על רוח השוכן בג"ע שלמטה ושם י"ב שערים מנין ז"ה נגד נשמה השוכנת בג"ע שלמעלה אמר וז"ה שער השמים כי י"ח נסיעות נוסעת הנשמה כמנין וז"ה עד שהולכת לשער השמים העליונים נפש היא סלם רוח מוצב ארצה בג"ע שעל הארץ וראשו שהוא הנשמה מגיע השמימה לג"ע העליון. ג"פ מקום לקבל ג' גלגולים של נשמה (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גב"ר הן הן ג' אבות והראה ליעקב סוד הגלגול שהנשמה למטה ראשה מגיע השמימה. והשיב לו הקב"ה סוד ג' אבות שהם ג' גלגולים של כל נשמה שבאין מתלת קיטרין גלגול ראשון מן אברהם גלגול שני מן יצחק ושלישי הוא יעקב. נגד גלגול ראשון אמר מה נורא המקום הזה. נגד שני אין זה כי אם בית אלהים איצחק נגד השלישי וזה. או על ג"פ שדנין האדם סימן משלי כד) ראמו"ת לאויל חכמות "ראש השנה "אחר "מיתה "ואחר "תחיה נגד יום ד' גדול ונורא הוא בזה העולם אמר מה נורא המקום הזה בה' הידועה שמורה באצבע לפנים נגד אחר מיתה אמר אין זה עתה לפנינו כי אם בית אלהים שהוא טרקלין לפני עו"הז שהוא פרוזדור ועל תחיית המתים אמר וזה שער השמים שהוא תחיית הנשמות, גם א' ג"פ מקום נגד ג' עלמין בזוהר פ' שלח לך וע"ז א' ג"פ זה. או על ג' מקדשות א' ג"פ מקום נגד בית ראשון דאיתא ביה (עמוס ח) והבאתי השמש בצהרים (ישעיה יג) חשך השמש בצאתם א' וילן שם כי בא השמש ואותן שתי שעות שהשקיע הקב"ה חמה עבור יעקב עתה רמזו על שקידם ב' שנים קודם לונושנתם (דניאל ט) כי צדיק ד' אלקינו עד מקדש שני ויקח מאבני המקום שהיה אפיק שפא ועייל שפא כמ"ש פ"ק דבתרא וישם מראשותיו (תהלים קב) כי רצו עבדיך את אבניה ועל הבית הג' אמר וישכב במקום ההוא (משלי ג) ושכבת וערבה שנתיך. וזה הראה לו הקב"ה שיהיה לדורות והנה סלם מוצ"ב ארצ"ה בגי' משיח בן דויד אנכי ד' אלקי אברהם אביך בית ראשון נקרא הר נגד אברהם שקראו הר בית שני שדה נגד יצחק והנה אנכי עמך על בית השלישי שיהיה לדורות ועז"א אכן יש ד' במקום הזה ואנכי שאהיה עיקר בג' מקדשות אלו לא ידעתי אל בית אלקי יעקב מה נורא המקום הזה שנעשה הר ועל בית שני אמר ג"כ אין זה ר"ל גם זה הבית אינו כלום כי אם עיקר בית המקדש יהיה בית אלקים ר"ל בית השלישי שאמרו (ישעי' ב) לכו ונלכה אל בית אלקי יעקב כי יעקב קראו בית. לכן יעקב אמר מזמור (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים שנחרבו שתי מקדשות ונעשו חרוב אמר (שם קכב) שמחתי באומרים לי בית ד' נלך שביתו של יעקב שקראו בית הוא עיקר והנה שלשה דיעות במדרש ע"פ ויקח מאבני המקום כלם זכר יעקב בזה המזמור מ"ד ג' אבנים אם מתאחות ג' אבנים יחד יודע שהקב"ה מתיחד שמו עליו ויהיה עיקר במרכבה נגד זה אמר (שם) שמחתי באומרים לי בית ד' נלך הרי שאני עיקר במרכבה שקראתי המקדש בית ד' ומ"ד י"ב אבנים אמר עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים שיש י"ב שערים במקדש נגד י"ב שבטים ואע"פ שיש בירושלים שלמטה כ"ד שערים בסוד ישעי' נד) ושמתי כד"כד שמשותיך לכן אמר (תהלים קכב) ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו כמו שיש כ"ד שערים בירושלים שלמטה ומ"ד ב' אבנים לקח שאמר אם מתאחות יודע אני שלא יהיה פסול במטתי כמו אברהם יצא ממנו ישמעאל ויצחק עשו ז"ש ששם עלו שבטים שבטי י"ה להודות לשם ד' נהורא עלאה לא אסתלקא מנהורא תתאה ושם שלם וכסא שלם כי שמה ישבו כסאות למשפט. ולפי שבאותו פרק הראה לו ג' רגלים ז"ש (שם) עומדות היו רגלינו ג' רגלים שהם ג' אבנים נגד ג' עמודים בשעריך ירושלים שהיו שם שערי תורה ושערי תפלה חזר מפרש שערי תפלה ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו אין זה כ"א בית אלקים למטה וזה שער השמים למעלה שם עלו שבטים ג' רגלים נגד ג' אבות שבטי י"ה כל העולם משתמש בחצי שם להודות בשם ד' הן הן ב' אבנים ב' רתיכין מן השם והיה ד' לי לאלקים נגד שערי תורה א' כי שמה ישבו כסאות למשפט נגד עמוד ג"ח א' שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך:
או יאמר מה נורא המקום הזה. שראה חורבן ב"ה ואחר כך אמר אין זה כלום כי אם בית אלקים כילה חמתו בעצים ובאבנים לפי שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה עז"א שאלו שלום ירושלים אז בטוח אתה שישליו אוהביך מאחר שחזק (שם קמז) בריחי שעריך אז בלי ספק ברך בניך בקרבך עומדות היו רגלינו כיון שנתבשר. בשורה טובה טענא ליביה ית רגליה כריסא טענא רגליה בשעריך ירושלים בשעה שעמד בפעם אחת סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה י"ב מלאכים היו עולים ויורדים בסלם י"ב מלאכים המנהיגים אפ החמה הן הן י"ב מרגלאין זה נגד י"ב שבטים ששם עלו שבטים שבטי י"ה להודות בשה ה' כמ"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה ר"ל בב"ה נוכל להשתמש בשם שלם אבל ואנכי לא ידעתי (חבקוק ב) וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ גם הראה לו בענין סלם מלכיות עולות ויו דת ז"ש שמה ישבו כסאות למשפט הם הם ד' קרנות שראה זכריה גם לקבליהון ד' חדשים ז"ש כסאות לבית דוד הם ארבע חדשים לקבליהון ישראל מלאני אלקים עולים תרין ויורדיםתרין ולקיבליהון ארבע גאולות הם ד' מעלות של סלם שאלו שלום ירושלים ששאל יעקב אחי מאין אתם ר' יוסי בר' חנינא פתר קרא בגליות מחרן אנחנו מחרונו של מקום אנו בורחים הידעתם את לבן שמלבין עונותיהם כשלג ישליו אוהביך השלום לו ז"ש יהי שלום בחילך ושלוה בארמנותיך וכל מה שעשה יעקב הכל היו עבור ישראל (ישעיה ט) דבר שלח ה' ביעקב ונפל בדורות הבאים על ישראל ז"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך כשאמר אחי מאין אתם ולמען בית אלקינו אבקשה טוב לך. בג' מקומות היו יושבין הסנהדרין בירושלים ובחיל ובלשכת הגזית נגד זה ג"פ מקום וג"פ זה בפסוק א' ומפורש במזמור כי שמה ישבו כסאות למשפט בג' עולמו"ת כן גם כן כסאות לבית דוד למטה בג' מקומות כי ג' בתי דינים הם שסודם חר"ן ג"פ אלקים וכל א' כלול מע' ז"ס ויצא יעקב מבאר שבע הן הן עיני העדה ע' סנהדרין דלעילא שבאין מע"ב עיינין שיש בשם של י"י כי יש בהוי' כ"ד תגין וכל א' כלול מג' עיינין הרי ע"ב עיינין וז"ס שנקראו סנהדרין עיני העדה שבאין משם של ע"ב שהוא הוי' שיש בה ע"ב עיינין וידוע ששם של ע"ב נחלק על ז' מעלות וילך חרנה סוד חר"ן ג"פ אלקים שבג' עולמות כ"א לכן ג"פ ויפגע במקום נגד ג' מקומות דלעילא ששם סנהדרין יושבים וז"ס סלם מוצב ארצה כשם שישבו כסאות לבית דוד למטה כך שמה ישבו כסאות בשמים בירושלים של מעלה הן הן מלאכי אלקים שבעים שרים של מעלה ע' קתדראין דלעילא מכל ע' קתדראין דלתתא. עמוס ז) והנה י"י ע' נצב עליו נצב על חומת אנ"ך ובידו אנ"ך ז"ש אלקי אברהם אביך שמדתו חסד בגי' ע"ב משם ע"ב גשרים בעולם ז"ש יעקב אכן יש, ה' במקום הזה חשבון אכ"ן הקב"ה הוא אחד ואחר כך כ"ן ע' שרים כן למטה ע' זקנים ומשה על גביהם ושכינה משלמת לע"ב ז"ש ואנכי לא ידעתי שהיא השכינה משלמת חשבון ע"ב גם נרמז כאן שהע' סנהדרין והקב"ה ע"ב הנרמזים במלת אכן הם באין מן שבעה המה ד"ה ב טז) ה) עיניו משוטטות בכל הארץ כי מן שם י"י באים הסנהדרין ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע מן שבעה המה עיני ה' אז ראה אכין יש י"י במקום הזה מן ע"ב עיינין של שם י"י הם באים ועליהם אמר מה נורא המקום הזה נגד ע' סנהדרין שישבו במקום עצמו שהוא ירושלים ואחר כך שישבו בהר הכית א' אין זה כי אם בית אלקים נגד לשכת הגזית א' וזה שער השמים ז"ש במזמור נגד ירושלים שאלו שלום ירושלים נגד היושבים בהיל א' יהי שלום בחילך נגד לשכת הגזית שלוה בארמנותיך נרמז בפסוק זה שמתעסק יעקב בשם של ע"ב ויצא עקב מבאר שבע שנחלק על ז' מעלות כידוע למקובלים. וילך חרנה להתעסק בשם של מ"ב שהוא סוד דינים שיש בו גם כן שבעה שמות כי שם של ע"ב הוא בחסד ושם של מ"ב בגבורה ושם של כ"ב ד בתפארת נגד זה אמר ג"פ מקום ויש כ"ב במקום ההוא שהוא המקום השלישי בו סוד של כ"ב. ויחלום והנה סולם בגי' ע"ב מ"ב כ"ב כי שלשתן ירד הם חשבון סולם אז אמר לו הקב"ה שסוד ג' שמות אלו נחלקו על ג' אבות אנכי אלהי אברהם אביך חסד שם של ע"ב ואלקי יצחק גבורה מ"ב הנה אנכי עמך שם שלשתן שבק פרטא ונקט לכללא קמא עמ"ך ע"ב מ"ב כ"ב ולפי ששם כ"ב הוא מדת יעקב ז"ש וכל אשר תתן לי שהיא מדת ת"ת תמן שם של כ"ב עשר אעשרנו לך הרי כ"פ כ"ב סוד יעקב איש ת"ם. במזמור א'ש'א עיני נרמזו ארבעי"ם שתי"ם אותיו"ת עיני על סוד שמות שבאין מן ע"ב עיינין דלעילא אל יתן למוט רגליך על י"ב בנים שלו שנתאחו יחד כי ברא כרעא דאבוהי בזה ידע שנים עשר בנים יהיה לו הנה לא ינום ולא יישן ש'מר ישרא'ל בגי' תפארת כי נתאמתה לו מדה זו שהוא חוט משולש ונתאחו יחד באותו פרק שהוא מדה המשולש באבות כמ"ש מ"ה נור'א המקו'ם הז'ה אברהם גדו'ל יצחק גבו'ר יעקב נור'א וכמ"ש בפסוק על שלש דיעות שבמדרש כמה אבנים נטל יעקב נגד מי שאומר ג' אבנים לקח שרצה להודיע מאחר שהשרה הקב"ה מרכבתו על אברהם חסד יצחק גבורה אם יתאחו אבנים יחד יודע הוא שהיא תפארת מדתו נורא על זה א' מה נורא המקום הזה וכנגד מי שאמר י"ב אבנים לקח אם יתאחו יחד אז יוודע לו שיהי' לו י"ב שבטים לכן אמר אין זה כי אם בית אלקים כי לא אשתלים יעקב לאשראה שכינתא עלי' עד דאוליד בנימין כמ"ש בזוהר פ' ויצא לכן הוצרכה רחל למות באותו פרק שילדה בנימין שנטלה שכינתא ביתי' דיעקב ואידחיה רחל באותו פרק ז"ש אין זה כי אם בית אלקים לנטלא שכינתא ביתי' וכנגד מי שאמר ב' אבנים אם יתאחו יוודע שיעמיד ב' כרובים למטה דוגמת ב' כרובים לעילא הן יוסף ובנימין מן יוסף מדריגות מטטרו"ן והוא נער מן בנימין יצא אליהו שהוא מדריגות סנדלפון שנוטלין תפלתן של ישראל ועושים עטרה ממנו ז"ש וזה שער השמים והנה גם במזמור נרמזו שלשתן כדרך שהם במדרש סדורין נגד י"ב אבנים א' אל יתן למוט רגליך כי עומדות היו רגלינו הן הן הבנים שנקראו כרעא דאבוה בשעריך ירושלים דלעילא י"ב שערים ונתאחו וכנגד שהוא נעשה מדת תפארת לקח ג' אבנים להודיע אם יהיה הוא המדה השלישית מן ז' מדות הבנין ויצא יעקב מבאר שבע מאותן שבע ימי הבנין יעקב הוא השלישי לכן נתנה התורה ביום השלישי שהוא יומא תליתאי ומסיטרי' (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב לכן הראוהו אז מתן תורה שכן דרז"ל והתפארת זה מתן תורה כליל תפארת בראשו נתת לו בעמדו לפניך על הר סיני עז"א (שם קכא) הנה לא ינום ולא יישן "שמר "ישראל בגי' תפאר"ת לכן חסר ו' מן שמ"ר לתשלום חשבון תפארת ישראל גם אותן ב' שעות שנשקעת קודם זמנה נרמז שמ"רישרא"ל א' רומזת על שעה שלימה ונשאר אחר כך חשבון תתר"ף הרי ב' שעות לכן תפארת א' תתר"ף. גם לא ינו"ם ולא ייש"ן נרמז סוד ויי"צר שאד"הר (משלי טז) נרגן מפריד אלוף אכן יש י"י במקום הזה גם אות א' מן אותיות אלמ"ט נתגלה לו לתשלום סל"ם ואית' בתמונה אלף הוא ככב נג"ה לכן נוטריקן אכ"ן אל"ף כ"כב נג"ה והוא סוד יו"י שני עינים של האדם הם שני יודין והאלף באמצע היא ה"ו שהוא סוד לבעל החוטם אני מתפלל ועל כן אמר יעקב אשא עיני אל ההרים אבל מאין יבא עזרי שהוא סוד קו האמצעי שעולה למעלה למעלה עד מקום אי"ן שהוא סוד אל"ף פל"א נור"א תהלות עושה פלא ר"ל מדת נורא מאספת לכל המחנות עד שהוא עושה פלא במופלא ממך בל תדרוש ולפי שיעקב מלבר ולא הגיע עד משה מלגאו אמר אכן יש י"י במקום הזה ולא כמשה שהוא בסוד דעת ז"ש ואנכי לא ידעתי ולא הגיע רק מקום י"ש ולא מקום אין. ז"ש חשבתי שמאין יבא עזרי עד מקום (איוב כח) והחכמה מאי"ן תמצא אבל אינו כן רק עזרי מעם ה' שהוא עושה שמים וארץ מקום חבור שמשא וסיהרא ולא למעלה:
נחזור לשמעתין מאחר שיעקב זכה לתקן סוד ויצר וייצ"ר י"י אלקים את האד"ם לכן נרמז כאן ינו"ם ול"א ייש"ן (איוב כז) יכין וצדי"ק ילב"ש יחננו ויברכנו יא"ר שבזה (תהלים קמו) יתו"ם ואלמנ"ה יעוד"ד ישקי"ט ומי ירש"יע (ישעיה כז) יצי"ץ ופר"ח ישראל וכמוהם רבים לכן רבקה אמו אמרה מזמור (תהלים צא) יושב בסתר עליון בשעה שנכנס לאביו כדאיתא במדרש והטעם לפי שיעקב אמר הן עשו אחי איש שעיר ארז"ל גבר שערן ובכל מקום שהלך שטנו עמו כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו לכן מיד כשיצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לא הגיד מי הלך אלא סמאל הלך לבלבלו ולקטרגו ולהאבק עמו וכן כשבא עשו לאביו בא סמאל עמו וגיהנם בידו ויחרד יצחק מאוד זה מלאך המות הוצרכה אמו לבקש עליו שיציל אותו הקב"ה מכל ז' מלכים שמלכו בארץ אדום שמבוארין באותו מזמור כמבואר בהיכלי התמורות של רמב"ן שעל כל אחד מז' מלכים א' דוד באותו מזמור לקבלייהו לכן הוצרכה רבקה אז לבקש שיר של פגעים ולפי שהלך לתקן חטא אד"הר שקלקל בנפש רוח נשמה שבאין מתלת קושרי קשרין אכתריא"ל מטטרו"ן סנדלפו"ן שעל שלשתן א' יעקב מה נורא המקום הזה בגי' אלף רנ"ו שהתקין כל הג' קטרין הנרמזין בג"פ מקום ויעקב ביקש ב' כרובין להוליד מן רחל שהם חנו"ך אליה"ו בגי' סולם (קהלת י) עוף השמים יוליך את הקו"ל לכן נטל ב' אבנים כנגד זה אמר במזמור ה' שומריך נגד שמר ישראל (ישעי' כא) אמר שומר אתא בוקר שומר השער הוא חנו"ך לנער י"י צלך זה אליה"ו הנביא בגימ' צל שיצא משבע בנימין ז"ש על יד ימינך על בנימין שנולד בארץ הנגב כמ"ש רש"י. אל" ינום" שומריך" ס"ת למ"ך שכתב בזוהר שהוא מלאך המות וכן (תהלים צא) על" כפים" ישאונך" ס"ת למ"ך "יושב "בסתר "עליון ר"ת בי"ע כי תיקון יעקב נפש רוח נשמה מג' קטרין אלו לכן בגי' תת"קע ד' ישב בסתר ובפסוק זה שלשתן רמוזין בסת"ר בגי' אכתריא"ל בצ"ל בגי' אליה"ו הנבי"א שהוא דרגי' דסנדלפון שד"י בגי' מטטרון הרי ג' קטרין של ג' עולמות בי"ע נפש רוח נשמה נרמזו בפסוק זה אומר לד' מחסי בשעה שאמר יצחק ואברככה לפני ה' אזדעזע כורסייא ברקיע ונפסק שילך מיכאל עמו ז"ש אומר לד' מחסי זה הי' מחסי שהזכיר יצחק שם של ד' אמר מחסי נגד אברהם כל לשון חסיה מסטרא דאברהם מצדתי מסטרא דיצחק מצודה פרוסה על כל החיים אלהי אבטח בו נגד יעקב והם שורה שניטלה מן שלשה עולמות אלו יפול מצדך אלף ורבבה מימינך לפי שמרכבה עליונה כ"ב אלף כמ"ש ויש כ"ב במקום ההוא למטה האדם מוקף כ"ב רתיכין אלו משמאל אלף ורבבה שהוא חצי המרכבה רק בעיניך תביט רמזה לו על מראה הסלם שאז אמר (שם קכא) אשא עיני אל ההרים אז כשהביט בעיניו הראה לו שלומת רשעים רק בעיניך הביט כשמסתלק הקן של רחמים שהוא החסדים אז ושלומת רשעים תראה כי כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני כי אתה ה' מחסי כי יש באדם צורת אלף תרין עיינין ואף הוא ה"ו והוא שם של ד' חשבון כ"ו ומסלק הו' למעלה שהוא קו הרחמים אזי שלומת רשעים תראה ז"ש רק בעיניך למעט החוטם ז"ש עליון שמת מעוניך שאז ראה והנה ד' נצב עליו כי מלאכיו יצוה לך שראה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו לא האונה אליך רעה נוקבי' דסמאל ונגע לא יקרב זה סמאל ס"לם "סמאל "לילית "מחלת כי על שניהם הי' מצטער יעקב על שרימה לעשו ב' פעמים בלקיחת ברכה על לילית אשה רעה ועל לקיחת בכורה מן סמאל ולפי שרבקה הוצרכה לבטל כח הלילית התחילה מתחלה ברעה ואחר כך בנגע כי מלאכיו יצוה לך ב' מלאכים מן מרכבה עליונה ירדו מיכאל ואוריאל על כפים ישאונך כדאיתא במדרש לך לך שב' מלאכים הגביהו ידיו של יעקב שהיה כשעוה פן תגוף באבן רגליך (משלי ג) רגליך לא תגוף (ישעיה ח) באבן נגף אבן גדולה אשר על פי הבאר ויעקב א' והאבן הגלות 'על 'שחל 'ופתן ר"ת עש"ו יש לו ד' נשים שסודם אלמ"ן (ירמיה נא) כי לא אלמן ישראל מאלהיו אגרת "לילית "מחלת "נעמה הם ד' קליפות שכתוב בפר' בראשיה שחל פתן כפיר תנין ונרמז בס"ת אל" ההרים" מאין" יבא" עזרי והקב"ה השיב "כי "בי חשק בגי' שם של מ"ב ויצא יעקב מבאר שבע ז' שמהן (הושע יג) שחתך ישראל כי בי בעזרך שם של מ"ב מגין עלינו כמ"ש ד' צ"ב"א"ו"ת" עמנו צירוף בן ארבעים ושתים תיבות כי הוא אלקי יעקב סלה,. כי ידע שמי שם שלישי של מ"ב חציו האחרון שהוא נגד יעקב יומא תליתאי (תהלים ט) ויבטחו בך יודעי שמך כי יקראני ואענהו שא'אל ד' בצרתה לי קראתי ויענני אחלצהו מן הצרה ואכבדהו ליתן לו כבוד כמ"ש (תהלים ג) כבודי ומרים ראשי גם ראה סלם מטטרו"ן (שם סג) כן בקדש" חזיתיך לראות עזך וכבודך. עמו ואנכי בצרה כמ"ש אחר כך הנה אנכי עמך ולפי שעשו בא על גופו חלצני ד' מאדם רע על גוף (שם ו) שובה ד' חלצה נפשי עז"א הצילני מיד אחי מיד עשו ונגד ממון א' מאיש חמסים תנצרני ז"ש אחלצהו מן גוף ואכבדהו בממון נגד חיים אורך ימים אשביעהו ונגד ממון ואראהו בישועתי גם נרמזו בפסוק כי בי חשק ואפלטהו כל הג' דיעות במנין אבנים מי שאמר י"ב אבנים א' כי ב"י חשק על י"ב צירופי הוי"ה שהם חשוקים במרכבה העליונה מי שאמר ג' אבנים שיהיה הוא מדה שלישית המחשקת ומחברת ב' מדות יחד יעקב איש תם יושב אוהלים תרין יחד ז"ש כי בי חשק ע"ד (דברים י) רק באבותיך חשק וכנגד מי שאמר שני אבנים לקח לידע שלא יהיה פסולת בזרעו רק איש תם בלא פסולת ז"ש ואפלטהו ה"ו הן הן ב' אבנים של שם בן ד' שעם ישראל בגלות כמ"ש אחר כך עמו אנכי בצרה ע"ד (משלי ג) בכל דרכיך דע"הו דע ה"ו שהיא השכינה. או על זה הדרך נרמזו שלשתן מ"ד ג' אבנים כי בי חשק ואפלטהו רק באבותיך חשק ד' וכנגד מי שאמר י"ב אבנים שהם כנגד י"ב צירופי הוי"ה שהם כנגד י"ב בנים אמר אשגבהו כי ידע שמי על שמות ההוי"ה י"ב שהם גי' יש"ב בסתר עליון וכנגד ב' אבנים לראות אם לא יהיה פסולת בבניו שהשכינה תהי' תמיד בצלם הן הן ב' אותיות השם וה' אמר יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה וזה רמזה על יציאתו מן הגלות אחלצהו ואכבדהו ולפי שיעקב סילק אח"כ ברכות לבסוף יומיא ברכות שלעולם הבא ז"ש אורך ימים אשביעהו אריכות ימים בעו"הב ובעולם הזה מקוימין הברכות רק ואראהו בישועתי לע"ל (תהלים ג) לה' הישועה אז מקוים על עמך ברכתיך בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ואז יקויימו הברכות (מיכה ה) והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים ויקח מאבני המקום סוד י"ב תיבות של שמע יחודא עילאה וברוך יחודא תתאה לכן לקח י"ב אבנים וישם מראשותיו ראשי אתוון של יחוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שתיקון יעקב הוא חנו"ך מטטרון יחודא תתאה בסוד ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה נדרש בזוהר (בראשית ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו שהוא יהודא עילאה ו' תיבין שמע הוא יחוד אבא ואמא ודבק באשתו יחודא תתאה וישכב במקום ההוא הוא ראשי אתוון של (דברים ו) שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד הוא סוד או"א שהוא סוד שמות ד' אלקינו ד' אד"ני בגי' באר. ז"ש וישכב במקום ההוא שאבני המקום של יחוד שמע הוא בראשי אתוון סודו ישכ"ב בגי' (תהלים צג) ד' מלך גאות לב"ש ולפי שיעקב תיקון יחוד ברוך שם כבוד שהוא רזא דחנוך בן ירד שהוא תופר מנעלים ועל כל תפירה א' ברוך שם כבוד לכן הראה לו הקב"ה אחר כך סוד סלם שהוא מטטרון שמלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי ו' תיבין ביחוד עילאה ו' תיבין ביחודא תתאה מלאכי אלקים מיחודא תתאה עולים ואחר כן אמר אכן יש ה' במקום הזה שמלאכים דקב"ה יורדים לתתא כי בא השמש שש"ה מול שש"ה עז"א:
והאבן ג"דלה ע"ל פ"י הבאר בגימ' חנוך מטטרון. אם יש למסורת אבן גדולה מלא בו' בגי' מיכאל כי מן שלשה עדרי צאן שהם ג' מלאכים שבאים מג' תפלות מיכאל שחרית גבריאל מנחה נוריאל ערבית לכן אמר יעקב מה נורא המקום הזה עיקר הוא מיכאל שמקבל אישי ישראל ותפלתם לכן קאמר אבן גדולה על פי הבאר שהוא שר הגדול בעולם היצירה דתמן חנוך מטטרו"ן כל טוב אדוניו בידו ז"ש ונאספו שמ"ה נרמז בו מטטרו"ן ש"ר הפני"ם מיכא"ל ש"ר הגדו"ל ונ"א"ס"פ"ו כי הוא מאסף לכל המחנות ונרמז במלת ונאספו "נער "אטמון "סגרון "פתחון. שכ"ה דינין תמן בסוד נער נעשה ש"ך שכ"ה (תהלים קמד) אשרי העם שככה לו שדרש באידרא על שך שכ"ה שהוא סוד ונאספו שמה בהיפך אתוון מש"ה "שמה "כל "העדרי"ם ר"ת שכ"ה היא האבן הגדולה מסטרא דדינא כמ"ש בזוהר ועל אבן זה צעק יעקב (שם קכא) מאי"ן יבא עזרי ז"ש ויאמר יעקב מאי"ן אתם אם הם מסיטרא דימינא תמן מיכאל שסודו מאין והשיבו לו מחרן אנחנו שהם מסיטרא דחרן סיטרא דשמאלא מסיטרא דדינא קשיא לכן אמר אבן גדולה על "פי "הבאר בגימ' "רחמים כי מיכאל מעורר רחמים בעולם כמ"ש יעקב מאין יבא עזרי שהוא מעורר חסד בעולם עזרי מעם ה' שבהם נברא העולם (שם פט) אמרתי עולם חסד יבנה כי שם נרמז פי הבאר סוד רחמים כשנאספו שמה כל העדרים דהיינו כשמתפללין צבו"ר שהוא ג"כ בגי' רחמי"ם כמ"ש יעקב לעיל אכן יש ה' בודאי על צבו"ר ויקץ" יעקב" משנתו" ויאמר". ואם יש אם למקרא אבן גדלה חסר ו' הוא סוד סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה שישבו למטה בירושלים לקבל (שם קכב) ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו למעלה ששם עלו הסנהדרין להודות בשם ה' שיש בשם בן ד' כ"ד זירין ובכל זיר ג' תגין הן הן ע"ב עיינין שמהם ע"ב סנהדרין דלעילא לכן נקראו סנהדרין עיני העדה שבאו מעיינין השם של ה' ומן הזירין הם כ"ג סנהדרי קטנה והשכינה על גביהם הרי כ"ד לקבל זירין חשבון שניהם יחד כ"ג סנהדרי קטנה ע"ב גדולה הרי מנין שלהם אב"ן גדל"ה על פי הבאר כמו כיש כסאות שמה ישבו למשפט למעלה כן למטה בבית דוד שהי' אדמוני עם יפ"ה עיני"ם ר"ל כל סנהדרין שנקראו עינים ז"ש ונאספו שמה כל העדרים אמר כל נגד סנהדרי קטנה וגדולה ואלין תרין כסאות אחד לדין ואחד לצדקה כי שמה ישבו כסאות למשפט מן ו' של שם כסאות לבית דוד סנהדרי קטנה מן ה' של שםכ"ד של רבקה לכן א' והאבן ו' ה' בראש שמנין אלו הדיינים הם מתרין אתוון אלו. בא"ר ד' שמות ה' אלקים ד' אדני שלשה עדרי צאן נגד ג' עולמות שבהם ג' אותיות יה"ו ד' בחכמה אלקים בבינה ד' בתפארת אדני במלכות היא אבן גדולה שעל פי הבאר לפי שד' שמות אל אלקים י"י אדני בגי' הבא"ר נמצא שלשה עדרי צאן הן הן אל אלקים ה' וכשיבא אבן גדולה עמהם שהוא אדנ"י מספרו הבאר. שלשה עדרי צאן הם ג' עולמות בי"ע שיש בכל עולם שם של אלקים והוא אבן גדולה על פי הבאר לכן השיבו ליעקב מחר"ן אנחנו סוד ג' שמות אלקים בגי' חר"ן אב"ן גדלה חסר ו' סוד שם של מ"ב שא"א לעלות דרך ג' עולמות אלו רק בשם של מ"ב. וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה במדרש רבה רב חמא בר חנינא פתר ביה שית שיטין. ולדעתי רזין עילאין אית ביה באר היא התורה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה בריך רחמנא דיהיב רזין עילאין אוריין תליתאי על יד תליתאי דרך שלשה עולמות בי"ע שהם ג' דרכים של תורה פשט מן עולם עשיה דרוש מן יצירה רמז מן בריא"ה מן הבאר ההוא ישקו העדרים אסור לדרוש ע"פ הסוד ברבים וכדדרש ההוא גלילאה בריך רחמנא דיהיב לן לדרוש ברבים רק שלשה דרכים אוריין תליתאי אבל על פי סוד והאבן גדולה על פי הבאר הן הן אבני קודש אבני נזר חלק היותר גדול שבתורה הוא על פי הסוד וכן בהתחלת התורה במדרש נקרא אותו חלק אמון רבתא שכל התורה הוא שמותיו של הקב"ה ונאספו שמה כל העדרים עליונים ותחתונים כלם מתעסקין בסודות התורה ועל סודות התורה נתקנאו המלאכים כמ"ש מתחלה ומלאכי אלקים עולים ויורדים שאמרו (תהלים ח) תנה הודך על השמים לכן אמר כאן ונאספו שמה כל העדרים משא"כ מתחלה לא אמר כל. וגללו את האבן הזאת מעל פי הבאר והשקו את הצאן מסודות התורה והשיבו את האבן על פי הבאר ע"ד בזוהר סבא ע"פ משל לרחימתא דאיהי שפירתא בחיזו ושפירתא בריוא ואיהי טמירתא בטמירא בגו היכלא דיליה וכו' עיין בסבא משפטים:
או על ד' דברים שבירך יצחק ליעקב ויתן לך אלקים מטל השמים זה מקרא משמני הארץ זה משנה ורוב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה שלשה עדרי צאן מקרא משנה תלמוד והאבן גדולה ע"פ הבאר זה אגדה שדורשין בבתי כנסיות ובבתי מקדשות ומגדלין שמו של הקב"ה כמ"ש במגילה. ולכן קוראין שבת הגדול ע"ש שדורשין בקהל רב ז"ש והאבן גדולה על פי הבאר שהיא התורה משם רועה אבן ישראל ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר שחוזרין מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והדברים שמחים כנתינתם מסיני והשקו את הצאן הם ישראל שותים בצמא דברי אלקים חיים ואמר ונאספו שמה כל העדרים שגם מלאכים באים ושומעים כמ"ש עבד אברהם שהוא מטטרו"ן הגמיאיני מעט מום מכדך בזוהר פ' כי תצא (שיר ח) חברים המקשיבים לקולך השמיעני והשיבו את האבן למקומה נוטלין ההוא מלה ומעטרין בכמה עיטרין ע"ד (מלאכי ג) ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר הזכרון לפניו בההוא דיוקנא ממש (איוב כח) אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה הראוי לה ואין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו לחדש בתורה כל א' לפי כחו אית מאן דידע בגופא ואית מאן דידע בנשמתא ואית מאן דידע בלבושא עיין בזוהר פ' בהעלותך הן הן שלשה עדרי צאן הרובצים על באר שישקו משם העדרים עדר עדר לבדו. או באר הוא תורה שבכתב שנחלקה שלשה עדרי צאן (עמום ז) והנה ה' עומד על חומת אנ"ך "אומניתא "נביאים "כתובים והאבן גדולה תורה שבע"פ לכן אמר ע"פ הבאר על פי הדברים האלה שהוא תורה שבע"פ ונאספו שמה כל העדרים הכל צריכין למרי דחיטי לכן קאמר יצחק ורוב דגן שהוא תלמוד וגללו את האבן מעל פי הבאר שמן תורה שבכתב לומדין על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות מי"ג מדות מק"ו מג"ש והשיבו את האבן למקומה כשדרז"ל עירוב פרשיות כתיב כאן ומוסיפין וגורעין ודורשין ומקרא נדרש לפניו ולפני פניו. או וירא והנה באר היא התורה והנה שלשה עדרי צאן שלשה פעמים ניתנה התורה בהר סיני ונישנית באוהל מועד ונשתלשה בערבות מואב וכל פעם היה יניקתן מן עדר אחר בשעת הר סיני אתמר גבייהו (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים סוד עולם הבריאה שקבלו נו"ן שערי בינה ביום החמשים ואימא עילאה מקננא בכורסייא נ"שרים קרי ביה נ' שערים ומאן אינון כנפי נשרים מ' ס' שבלוחות שהיא סוד מטטרון וסנדלפון בגי' נשרי"ם הם למעלה מן כנפי נשרים אלו דהיינו עולם הבריאה באהל מועד תמן אתקם משכנא דנע"ר עמי' שהוא עולם היצירה ראש שלהם מטטרו"ן ובערבות מואב דרגיה דסנדלפון (דברים יא) הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש שהוא פני משה פני שמש והגיע קירסו של יהושע שהוא פני לבנה מאחר שהגיע לשקוע השמש כי עד אותה שעה אכלו לחם מן השמים ואח"כ (יהושע ה) ויאכלו מעבור הארץ. ז"ש משם ישקו העדרים הן הן שלשה עדרי צאן שהם של שלשה עולמות אלו והאבן גדולה על פי הבאר שכתבו התורה על האבנים באר הטיב בשבעים לשון ונאספו שמה כל העדרים שבאו מכל האומות והעתיקו התורה משם וגללו את האבן. או והנה באר היא התורה באר מים חיים והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה שלשה מחיצות היו לפנים זו מזו חשך ענן וערפל (שמות כ) ומשה על פי הבאר שהשטן היה מקטרג שלא ליתן התורה נגש אל הערפל משם ישקו העדרים והאבן גדולה לישראל ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבןששלחו ממתיבתא דרקיע את השטן בשעת מתן תורה לאיוב מעל פי הבאר והשקו את הצאן ואח"כ והשיבו את האבן למקומה. או ע"פ הזוהר פ' בלק והנה באר תפלה והנה שלשה עדרי צאן שלשה תפלות מן שלשה עדרים אברהם יצחק יעקב והאבן גדולה על פי הבאר הוא תפלת שבת כי כל התפלות עולות דרך תפלות שבת ואיתא בר"מ בזו הפרשה משה ש' יש לה תלת אנפין דתלת אבהן ג' צלותין מה הוא פני האדם דאתמר ובראשית א) ורד"ו בדגת הים ז"ש ונאספו שמה כל העדרים שם היא תלת אנפין פני אריה פני נשר פני שור מ"ה היא פני אדם בשבת שכל העדרים ישקו ממנו וגללו את האבן:
או והנה באר היא נשמת אד"הר שבו ניתלין כל הדורות מסוף העולם ועד סופו כמ"ש (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך שעד שהיה מוטל גולם כו' זה תלוי בראש וכו' והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה שלשה אבות אברהם יצחק ויעקב שתקנו אותו אברהם נפש יצחק רוה יעקב נשמה והאבן גדולה על פי הבאר (בראשי' מט) משם רועה אבן ישראל נשמת משה רבינו שהיה ג"כ בתלה דוכתין ולא אצלח אבל אדם אעקר בתלת דוכתין ואצלם ונאספו שמ"ה בהיפך אתוון מש"ה כל העדרים כי כל הדורות יונקין מן צולמא דיליה כדאיתא בזוהר בהאי פרשה (תהלים לג) "ממכון "שבתו "השגיח בפ' בראשית אמר וגללו את האבן יקר לשאוב דרך נשמתו מבאר מים חיים והשקו את הצאן ויזכור ימי עולם משה עמו כי בכל דור ודור צריכין למשה כמ"ש (דברים לג) תורה צוה לנו משה והיא מורשה בכל דור ודור קהלות יעקב אח"כ והשיבו את האבן למקומה. וע"פ זוהר בר"מ זו הפרשה יעקב איהו כליל תלת אבהן דביה רכיב אדם קדמאה ולאו למגנה אוקמוה מארי מתניתין שופרי דיעקב מעין שופרי דאד"הר ראה נשמתו שהוא באר כלולה מתלת עדרי צאן משם ישקו כל העדרים כי דיוקנו של יעקב חקוקה תחת כסא הכבוד משם כל נשמות חצובות (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה והאבן גדולה על פי הבאר (בראשית מט) משם רועה אבן ישראל איתא בר"מ בזו הפרשה למהלא כפל הקב"ה שמיה דיעקב כשם שכפל שמיה דאברהם ומשה ושמואל ואע"פ שבפ' ויגש מצינו שכפל הקב"ה את שמו לדעתי קשה קושית ר"ש למה לא כפל אותו בפעם ראשון בפ' וישלח ותירץ משה רבינו בגין דקרא לי' יעקב וקרא ליה. ישראל יעקב לישנא דעקב היינו נוקבא ישראל ראש דכורא היינו רישא דמקבא דאיהו עקב עקבו של אד"הר מכהה גלגל חמה דש (בראשית ג) הוא ישופך ראש כשנקראין ישראל אזי הוא ישופך ואתה תשופנו עקב כשנקראין יעקב אזי יש כח בנחש. והנה רמז כאן על שם ישראל והוא אבן גדול משם רועה. אבן ישראל ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר כי כולם יונקין מן ישראל שענה במחשבה (ישעי' מט) ישראל אשר בך אתפאר והשקו את הצאן וכן ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו ונעשה אח"כ אבן אחת ג' עדרי צאן על ג' חלקים נחלק שם בן בספר גנת האגוז ידו"ד יד"ו הוא בגי' אהי"ה אח"כ י"ה ממנו יניקת שם של אלקים כשתקח י"ה מן אלקים נשאר אל"ם ז"ש והאבן גדולה על פי הבאר שהוא שם אלקים או באר הוא סוד ג' עולמות אופן מלאך כסא בגי' באר. והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה שלשה שרי פנים שסודם סלם מוצב ארצה סנדלפון מטטרו"ן אכתריאל שעליהם אמר מה נורא המקום הזה אלף רנ"ו חשבונן משם ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר סיטרא דדינא קשיא אבן נגף ונאספו שמה כל העדרים משיריין קדישין לעילא ומשיריין קדישין לתתא. או באר הוא העולם והנה שם שלשה עדרי צאן על שלשה דברים העולם עומד הורה עבודה ג"ח והאבן גדולה ע"פ הבאר יצ"הר. או באר הוא ב"הכנ והנה שם שלשה עדרי צאן שלשה תפלות בכל יום שחרית מקבל אכתריאל מנחה מטטרו"ן ערבית סנדלפון משם ישקו כל העדרים והאבן גדולה ע"פ הבאר כד אתא לילה ואילנא דמותא פריס גדפא על עלמא ק"ש שעל המטה שאוחז בזה חרב פיפיות ונאספו שמה כל העדרים וגללו אבן נגף זה מעל פי הבאר או באר בית הכנסת שלשה עדרי צאן רובצים שלשה אבות שתקנו שלשה תפלות והאבן גדולה ע"פ הבאר מתחלת לילה (תהלים קד) השה חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער. חצות לילה שתיקן דוד שאז (תהלים קיט) חבר אני לכל אשר יראוך שהקב"ה משתעשע עם צדיקים בג"ע ונאספו שמה כל העדרים וגללו. והנה באר תפלה ג' עדרי צאן מיכאל בשחרית גבריאל במנחה נוריאל ערבית לכן אמר יעקב בערבית מה נור"א המקום הזה הנה באר תפלה ג' עדרי צאן מלכיאל עטריאל נשריאל והאבן גדולה ע"פ הבאר (שם נא) אדני שפתי תפתח ונאספו שמה כל העדרים סוד סמוכות גאולה לתפלה. או והנה באר בשדה ג' עולמות אופן מלאך כסא והנה שם ג' עדרי צאן יש בכל עולם שם בפני עצמו אל שדי בבריאה אל, ה' ביצירה אל אדני בעשיה אשר עליהם אמר יעקב וילן שם שהוא בגי' אל שדי ה' אדני ואח"כ אמר אין זה כי אם בית אלקים בגי' (ור"ל שבית אלקים בגי' תלת שמהן אל שדי אל הויה אל אדני) ז"ש יעקב והאבן גדולה ע"פ הבאר שהו סיטרא דדינא ונרמז בפסוק (שם לא) בידך אפקיד "רוחי שהוא ר"ת בא"ר פדית אותי ד' אל אמת בגי' תלת שמהן אל שד"י אל הוי"ה אל אדנ"י. או והנה באר בשדה זה העולם ג' עדרי צאן רובצים עליה ג' שמות אל אלקים ה' אל בבריאה אלקים ביצירה ד' בעשייה לכן אמר יעקב אכן יש ד' במקום הזה על עולם העשיה וטעם שיש בעשי"ה שם של ה' לפי שהאבן גדולה ע"פ הבארשהוא סיטרא דדינא והוצרכו נאסוף כל העדרים וגללו את האבן הזאת להשקות את הצאן לולי זה לא היה יכולת להשקות את הצאן לכן שם של ה' שהוא רחמים הוא בעשיה דתמן מדורין בישין מקטרגין וכן השיב יעקב מה נורא המקום הזה לכן הוצרך שם של ה' בזה העולם להמתיק הדין כי אין זה רק בית אלקים. או והנה באר זה העולם ג' עדרי צאן (שם נ) אל אלקים ה' והאבן גדולה שם של אדני שהוא ע"פ הבאר (שם קיח) פתחו לי שערי צדק שהוא סוד אדני המשכן אדני שפתי תפתח. ונאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר שתהא עולה למעלה למעלה בסוד מלאכי אלקים הם מלאכים דשכינתא עולים למעלה לקבל שפע מתמן ואח"כ יורדים (משלי לא) ותתן טרף לביתה ויחלק מזון לכל העולמות והשקו את הצאן והשיבו את האבן למקומה הראשון שהיתה קודם מיעוטה וקיטרגה וכולו עלמא בחרווא או והנה באר סוד של שם הויה כי בכל התורה מצינו צירופי הויה בראשי אתוון ובסופי אתוון בכל י"ב הויות כמנין באר אח"כ מפרש ענין ד' אותיות אלו מה הן והנה ג' עדרי צאן רובצים עליה ג' אותיות יהו והאבן גדולה ע"פ הבאר ה' אחרונה של השם ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן בסוד (תהלים קיח) אבן מאסו הבונים הם ג' עדרי צאן הנזכרים שלקחו חלקם למעלה מן אבן זה (שם) היתה לראש פנה מע"פ הבאר לעלות למעלה לראש בסוד עטרת בעלה והשיבו את האבן הזאת למקומה והנה באר שכינה ג' עדרי צאן אברהם יצחק ויעקב והאבן גדולה זה דוד רגל רביעי (דברים י) ויבחר בזרעם אחריהם ונאספו שמה כל העדרים עליונים ותחתונים לתקן אבן זאת משם רועה אבן ישראל. והנה באר זה העולם שלשה עדרי צאן ג' שמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י והאב"ן גדולה בגימ' יב"ק ע"פ הבאר ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן יחו"ד ברכ"ה קדוש"ה ובזה השקו את הצאן והשיבו את האבן למקומה. והנה באר זה העולם שלשה עדרי צאן הם ג' עולמות אצילות בריאה יצירה והאבן גדולה ע"פ הבאר בעשיה יש גדודי חיות וליסטים שדרך אותן המקטריגים צריך לילך התפלה דרך סולמות צור עד שנאספו שמה כל העדרים כשמתפללין בציבור (איוב כח) הן אל כביר לא ימאס שכן אמר יעקב על סלם שהיא צלותא דבר נש על תפלת יחיד והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ועל תפלת ציבור אמר והנה ה' נצב עליו. ז"ש ויק"ץ יעק"ב משנת"ו ויאמ"ר ס"ת צב"ור בגי' רח"מים ז"ש אכן יש ה' במקום הזה כשיש צבור אז בלי ספק יש ד' שהוא רחמים אבל ואנכי לא ידעתי ר"ל כשאני בעצמי ביחיד מתפלל לא ידעתי אם יש ד' (ישעי' כה) דרשו ה' בהמצאו הוא ביחיד ועז"א דוד (תהלים סט) ואני תפלתי לך ה' עת רצון ר"ל כשאני לבדי מתפלל תפלתי לך ה' רצה לומר צריך ליזהר להתפלל כשיש ד' בעולם דהיינו בין ר"ה לי"כ עת רצון יש עת שהוא רצון ויש עת שאינו של רצון אבל אלקים ברב חסדיך ענני ר"ל כשיש רבים אזי אף בשם אלקים ענני (דברים ד) כי מי וגו' כה' אלקינו בכל קראינו אליו שאף אלקים ירבה לסלוח ונעשה ד' ז"ש ונאספו שמה כל העדרים ברבים וגללו את האבן והשקו את הצאן:
והנה באר נשמה ג' עדרי צאן תלת גלגולין יש לה שהן הן באים מתלת אבהן שמשם ישקו כל העדרים גלגול ראשון מן אברהם גלגול שני מן יצחק גלגול שלישי מן יעקב והאבן גדולה אבן נגף דביה כשלו בני עלמא. והנה באר זה העולם ג' עדרי צאן רובצים עליה תלת שמיטות של תלת אבות והנה עתה אנו בשמיטות פחד יצחק והאבן גדולה עתה ע"פ הבאר ומחמת קושי השמטה נשתנה אות אלף של שם בן ד' ובאה במקומה ה' והוא סוד אבן גדולה אשר ע"פ הבאר ונאספו כל העדרים וגללו את האבן עד שהשיבו אבן בראשה למקומו (קהלת יא) מקום שיפול העץ שם יהו"א שיבא אלף למקומו. והנה באר (משלי כג) באר צרה נכריה והנה שם ג' עדרי צאן אין דורשין בעריות בשלשה שהם משחית אף חמה ג' גוליירין דלילית והאבן גדולה ע"פ הבאר הוא עון והוא רחום שהוא מדת יעקב שהלך אז ארצה בני קדם ראה אז אלו ד' קליפות ונאספו שמה כל העדרים משיריין עילאין ומשיריין תתאין וגללו את האבן הזאת מע"פ הבאר והשקו את הצאן. גם והנה באר בשדה היא המרכבה שראה יחזקאל ג' עדרי צאן (יחזקאל א) רוח סערה וגו' ענן גדול ואש אבן גדולה ע"פ הבאר קליפת נוגה ונאספו שמה כל העדרים כי קליפת נוגה נקראת מאזנים אם זוכין ישראל אז נקראת (ויקרא יט) מאזני צדק ונכללת כולה בקדושה וכשאין זוכין אזי (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה וכל מה שיש לבא בעולם הכל הולך דרך טיקלא שהיא אבן גדולה שע"פ הבאר וכשזוכין ישראל אזי בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ר"ל דרך אבן נגף זה באים הברכו' לעולם ר"ל דרך מאזני מרמה שביד כנען והשקו את הצאן:
והנה באר בשדה. נשמה בשעת יציאתה מן הגוף והנה ג' עדרי צאן רובצים עליה ג' כתות של מלאכים יוצאין לקראתה מאן אינון ג' כתות שמשם ישקו העדרים כי העולם נידון מג' קוין קו החסד קו הדין קו הרחמים וכשם שיש מלאכים מליצי יושר כן והאבן גדולה ע"פ הבאר סיטרא דדינא מן צד השני וכן איתא בזוהר שג' אבות יוצאים לקראת נשמה של צדיק ז"ש ג' עדרי צאן רובצים עליה והאבן גדולה הוא מלאך המות ע"פ הבאר ונאספו שמה בצדיק נאמרה אסיפה שאין כח במלאך המות וגללו את האבן מעל פי הבאר ומיתתן בנשיקה (תהלים קד) תוסף רוחם יגועון וכל מה שאפשר להשיג (משלי לא) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון (שם י) ולא ירעיב ד'את נפש צדיק שכל מה שלמד כל ימי חייו יבואו דברי תורה אליו בתוך מעיו כדאיתא בזוהר פ' וישב וכל מה ששכח האדם בחייו (שם ו) בהתהלכך תנחה אותך והקיצות היא תשיחך ז"ש ונאספו שמה כל העדרים והשקו את הצאן. גם איתא בזוהר בכמה דוכתין שאז הלולא רבא דיליה כדאית' בעובדי' דרב חסדא אגרא דבי הלולא מילי וכן רשב"י בהסתלקו פתח (תהלים לד) בה' תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו לשון הלולא ז"ש ונאספו שמה כל העדרים שבאין לשמוע תורתו מה שחידש בזה העולם והנה באר דא נשמתא והנה ג' עדרי צאן ג' דינין שדנין אותו גם ג' מלאכים הולכין לפניו חד מימין חד משמאל חד מלפניו כדאיתא בפ' נשא והנה באר כנסת ישראל בשדה בגלות עשו איש שדה והנה שלשה עדרי צאן רובצים שלשה גואלים הם בן דוד בן יוסף שריה זכריה דדן והאבן גדולה ע"פ הבאר אליהו הנביא (מלאכי ג) שהנה אנכי שולח לכם את אליהו לפני בא יום י"י גדול ונורא ז"ש ע"פ הבאר כי כל הדינים והספיקות יהיה מונח עד שיבא אליהו שהוא סוד (שמות ד) הוא יהיה לך לפה דאתמר גבי משה על פנחס שהוא אליהו ז"ש ונאספו שמה כל העדרים כל הספיקות שבתורת משה יבואו אל אליהו וגללו את האבן הזאת והשקו את הצאן מכל הספיקות שאמרו בגמרא ת'י'ק'ו' ת"שבי י"תרץ "קושיות "ואבעיות. וכן תיובת"א ת"שבי י"תרץ ו"ישנה ב"עיות ת"יקות א"מן. (נחום א) ה' בסופה ובסערה דרכו דאתמר על משה ואליהו ז"ש ונאספו ש'מה שהוא מש"ה והנה באר בגי' בשדה ציון תחר"ש והנה שלשה עדרי צאן בבית ראשון שלשה גליות בבית שני גם כן ג' גליות ותקנו כנגדן ג' שבתות דהוי עמנא כדאיתא בתנחומא והאבן גדולה היא התורה לוחות אבן שע"פ הבאר ונאספו שמה כל העדרים בזכות התורה יגאלו וגללו התורה והשקו את ישראל כי על ג' עבירות ע"ז ג"ע ש"ד ויתר הקב"ה ג' עדרי צאן רובצים ומחל עליהם אבל על מאוסה של תורה לא ויתר ז"ש והאבן גדולה ע"פ הבאר והנה באר כנ"י יהי' בשד' עבור ג' עבירות עדרי צאן רובצים עליה שחטאו בע"ז בג"ע בש"ד שהאבות באו ותיקנו אלו הג' ועל בית שני אמר והאבן גדולה ע"פ הבאר בעון לשון הרע על פי הבאר שצריך לתקן לשון עם התורה (משלי טו) מרפא לשון עץ חיים בא"ר כנסת ישראל בשדה תהיה בגלות והנה שלשה עדרי צאן ג' שושבינים היו לה גם ג' נביאים היו בשעת חורבן ויח"ץ את הילדים "ירמיה "חולדה "צפני' כדמות משה ואהרן מרים והנה באר בשדה והנה שלשה עדרי צאן רובצים עליה שלשה גליות שראה אברהם והאבן גדולה שכינה עמהם בגלות על פי הבאר גם שלשה עדרי צאן ג' דברים סי' ולא שת"ם על צאן לבן "שכינה "תורה "מלאכים:
במזמור ס"ג שדרז"ל במדרש רבה פ' ויצא ע"פ והנה ה' נצב עליו א"ר אלעזר בן זמרא (תהלים סג) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי על מראה הסלם לדעתי כל המזמור מדבר על ענין זה כשהגיע יעקב לשנת ס"ג אז קיבל הברכות מאביו לכן אמרה דוד במזמור ס"ג גם שזכה יעקב אז לעולם הבריאה בתיקון נשמת של אדם הראשון שהוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה מסוף העולם ועד סופו כמו שהיתה נשמת אד"הר קודם שחטא וידוע שבעולם הבריאה תמן שם של ס"ב ולפי שעד מקום ההוא לא שכב כל י"ד שנים שהי' טמן בבית שם ועבר ז"ש וישכב במקום ההוא כי למד תורה שבע"פ שהם סוד ס"ג מסכתות נרמז ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו כי תורה שבע"פ יש בה ס"ג מסכתות מנין אבנ"י המקום אשר למד בע"פ וישם מראשותיו ואחר כך נעשו אבן אחת שהוא סוד תורה שבכתב שיש בה ס"ג פרשיות מנין אב"ן והנה היה מצטער עתה כששכב במקום ההוא ולא יצק מים על ידי רבותיו שבזכות זה שלמד תורה שבע"פ זכה לברכות ז"ש הכתוב (איוב כט) שרשי פתוח אלי מים שהוא על אשר יוצק מים ושימוש רבותיו לכן וטל ילין בקצירי שזכה לברכות ויתן לך הש"י מטל השמים ולכן נסמכו הברכות לפסוק וישב יצחק בגרר בזוהר חדש שלמד תורה שבעל פה כי בזכות זה זכה לאותן ברכות לכן בשנת ס"ג זכה לברכות הללו עבור ס"ג מסכתות וזכה ליקח מן עשו שהוא עם ס"ג אומות כמ"ש בעל הטורים שנחסרו ממנו ז' עבור (משלי כו) שבע תועבות בלבו וכל תועבה כלולה מעשר כמ"ש במדרש שבעים תועבות בלבו לכן אמר שני גיי"ם בבטנך לא אמר גוים כי גם עשו הכל ס"ג (תהלים יד) יחדיו נאלחו אין עושה טוב אין גם אחד. ועז"א אלקים אלי אתה ר"ל מדת יצחק שהוא אלקים הסכים לברך אותו באומרו גם ברוך יהיה ונעשה לו חסד אל באותו פרק או שלקח ג' אבנים מאחר שהקב"ה השרה שכינתו על אביו יצחק ויש אצלו שם אלקים ועל אבי אביו אברהם יש לו שם אל ורצה עתה לראות אם יתיחדו ג' אבנים ביחד אז יהיה גם הוא מרכבה לשם של ד' ז"ש (שם סג) אשחרך אם שם של ד'. יהיה נצב עליו צמאה לך נפשי או לפי שהי' מתירא משולטני דעשו שהיא בלילה לכן התפלל מי יתן אשא כנפי שחר כי ויאבק איש עמו עד עלות השחר ז"ש אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי על סוד הברכות ויתן לך שכוונת אביו היה ויתן ויחזור ויתן כמ"ש עשו יהיה לך אשר לך ב' פעמים שאף על פי שברכות אלו נראות שהם גופניות הלא חזר אביו ופירש גם ברוך יהיה שיש במשמעותן נפשיות ז"ש (שם) צמאה לך נפשי ואחר כך כמה לך בשרי כי יעקב עשה הנפש עיקר ואחר כך הגוף שפל ואמר ב' פעמים לך בארץ ציה ועיף בלי מים שא"א לו עתה ללמוד תורה שבעל פה אשר יצק מים והנה שרשי פתוח אלי מים ומזה זכה מה דאיתא גבי אדם הראשון (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו אבל ביעקב איתמר (איוב כט)טל ילין בקצירי ויפגע במקום וילן שם שלן הכבוד עמו ז"ש (תהלים סג) כן בקודש חזיתך לכן תיקן באותו פרק ברכת אתה קדוש (ישעיה כט) והקדישו את קדוש יעקב לראות עוזך וכבודיך וכמ"ש (תהלים ג) כבודי ומרים ראשי בשעה ששם אבני המקום מראשותיו זכה לכבוד ולתפארת ז"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה שזכה למדת ה' שהיא מדת תפארת ואנכי לא ידעתי מתחלה לא הי' לי השגה גם במידת שכינה לכן אמר עתה זכה במקום המקדש שנעקר הר המוריה ממקומו (תהלים צו) עוז ותפארת במקדשו ז"ש (שם סג) כן בקודש חזיתיך במקום המקדש לראות עוזך וכבודיך שזכה לשכינה כי עוז לאלקים ולתפארת (שם כד) מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה או להיפך אין עוז אלא תפילין שהקב"ה מנית תפילין שהוא תפארת והשכינה הוא הכבוד בכל מקום גם לפי שהראה לו סלם זה סיני מתן תורה על זה קאמר לראות עוזך ה' עוז לעמו יתן אמר כן בקודש לפי שראה ע' קתדראין סביב כבודו ית' (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו ועז"א יעקב אכן יש ה' במקום הזה כי כאן שהוא מקום מקדשינו יש למעלה במרום כסא כבוד ע' כסאות והקב"ה שהוא מרום למעלה ראש וראשון על שבעים נרמז במלת אכ"ן הקב"ה יחיד על כ"ן שהם שבעים כמ"ש רז"ל (עמוס ז) והנה ה' עומד על חומת אנך על ע' סנהדרין ז"ש כ"ן שהם שבעים בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך שהוא כסא הכבוד "כן "בקודש "חזיתך סוד ג"פ מקום "כתר "חכמה "בינה כי' בי' חשק כשיצא מבאר שבע ז' ספירות כן בקודש חזיתיך רשעים אומרים לא כן וכופרים בעולם שנברא בכן אבל יעקב ראה קישור עולמות סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כן בקודש חזיתך:
במסורה ד"פ והנה ה' בסלם והנה ה' נצב עליו אז ראה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ז"ש (מלכים ב ז) והנה ה' עושה ארובות בשמים וראה אז והנה ה' עומד על חומת אנ"ך דהיינו למעלה משבעים קתדראין כנרמז במלת אכ"ן יש ה' במקום הזה (מלכים א יט) והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים כי כאותו פרק נעקר הר המוריה ממקומו וקיפל הקב"ה כל ארץ ישראל שירושלים הרים סביב לה תחת יעקב כמ"ש הארץ אשר אתה שוכב עליה גם הר סיני נעקר ממקומו והראה לו סלם זה סיני לכן אמר רוח גדולה וחזק זכר ונקיבה שהוא סוד לראות עוזך וכבודיך מפרק הרים וכן פתח אז מזמור אשא עיני אל ההרים ע"ש שהי' הקב"ה מפרק הרים גם הראה לו נפילת ד' מלכיות שהם המרכבות שיוצאות מבין ההרים הרי נחשת ועז"א שרוח ה' הי' מפרק הרים ומשבר סלעים או לפי שע"ב שרים הם וכן ע"ב סנהדרין עם נשיא ואב"ד על גביהן משה ואהרן על שבעים זקנים ועז"א יעקב אכן יש ה' במקום הזה לתשלום עם פ"א קתדראין ואנכי שהיא השכינה במקום אב"ד משלמת לחשבון ע"ב לא ידעתי לכן אמר עתה כ"ן בקודש חזיתיך ע' קתדראין לראות עוזך וכבודך שהוא הנשיא ואב"ד הקב"ה ושכינת עוזו בגבהי מרומים גם הוא אלקינו אין עוד הרי ע"ב אז הראה הקב"ה ליעקב אנכי אלקי אברהם אביך ולא קאמר כן. אצל יצחק שמדת יעקב קשורה באברהם חסד ואמת נפגשו ז"ש (תהלים סג) כי טוב חסדך על חסד של אברהם שקשור בו והטעם שיעקב הוא עץ החיים בזוהר מהלך ת"ק שמתפלגין תחותוי כל מימי בראשית ז"ש כי טוב חסדך מחיים לפי שהוא עץ החיים או שלא היה בידו להקריב במקד' רק שתיקן עבודה שהוא תפלה ז"ש כי טוב חסדך יותר מהקרבת בעלי חיים על גבי מזבח והוא ששפתי ישבחונך ונשלמה פרים שפתינו וכבר שאלו לחכמה חוטא מה ענשו וכו' עד ששאלו לתורה יביא קרבן ויתכפר ושאלו להקב"ה והשיב יעשה תשובה ובזה (תהלים לו) אדם ובהמה תושיע ה' לז"א כי טוב חסדך חסד אל זה שאין צריך להקריב בעל חי רק שפתי ישבחונך וזה חסד אל עם אדם יותר מבעל חי שהוא חי מדבר ושפתי ישבחונך כן אברכך בחיי בפרק היה קורא אמר ר"א זה ק"ש ובשמך אשא כפי זה תפלה רש"י מפרש לפי שיש בקריאת שמע ברוך שם כבוד לכן רמז במלת כן אברכך קריאת שמע ואפשר לפי שטתו ליישב למה לא רמז קריאת שמע יחוד עליון שהוא שמע ישראל עיקר היחוד אבל לפי שיעקב חידש בקריאת שמע ברוך שם כבוד ומשה לא אמרו ברזא דחכמתא לפי שיעקב מלבר בסוד ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה שדרש בזוהר (בראשית ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו שיצא יעקב מיחודא עילאה שמע שהוא זיווג אבא ואמא וילך חרנה שהוא זיווג אשתו ז"ס והאבן גדולה על פי הבאר בגי' חנוך מטטרון שהוא רזא ויפגע במקום וילן שם ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו ר"ל ראשי אתוון של יחוד "ברוך "שם "כבוד "מלכותו "לעולם "ועד בגי' חנו"ך מטטרו"ן ולכן ראה סלם דרז"ל בזוהר מטטרו"ן ועז"א הידעתם "את "לבן "בן "נחור הכי הוי גם כן מנין חנו"ך מטטרון בסוד וישא יעקב את רגליו הם מ' וס' מנעל סנדל מטטרו"ן סנדלפון לכן גם כן דרש בזוהר סלם זה סנדלפון הן הן ג' עדרי צאן הרובצים עליה על שלשתן אבל יחוד ברוך שם כבוד הוא מטטרון בהיותו חנוך תופר מנעלים והיה אומר למטה על כל תפירה ברוך שם כבוד לכן אמר יעקב על זיווג ברוך שם כבוד כן אברכך בחיי בא ליתן טעם למה לא אמר משה זה היחוד בדרך דרש לפי שיעקב לקח י"ב אבנים וזכה אז לי"ב שבטי יה וירש כבוד העליון כשם שהשכינה למעלה על שנים עשר בקר והים עליהם כן זכה יעקב לזה הכבוד למטה לכן פתח הזקן ברוך שם כבוד מלכותו ובירך ברוך שנתן מכבודו ליראיו ר"ל אותו הכבוד שהוא למלכותו למעלה לו ז"ש כן בקודש חזיתיך לראות עוזך עלהשכינה וכבודך על המרכבה שהוא עומדת על שנים עשר כן אברכך בחיי שזכית אותי לראות גם כן בחיי בנים (תהלים קכב) ששם עלו שבטים שבטי יה. גם נרמז קריאת שמע במלת אברככ"ה שהוא רמ"ח תיבין כמנין אברים של אדם כמ"ש בזוהר (משלי ד) שמור מצותי וחיה שכל תיבה של קריאת שמע (שם ג) רפאות תהי' לשריך ואף על פי שאברכך חסר ה' הלא כבר דרז"ל במדרש לך לך על פסוק ואעשך לגוי גדול ואברכך בגי' רמ"ח והוא חסר ה' כבר כתבו המדקדקים ה"ה בפועל או בכח אחר קמון שבך כמו שכתוב ה' בהדי ז"ש כאן כן אברכך על סוד על כן יעזב שדרש בזוהר על יחודא תתאה:
או אמר כן אברכך בחיי זה ק"ש ר"ל כמו שבשחר צריך לומר מתחלה ק"ש ואחר כך תפלה כן בלילה סמוך לשכיבה צריך גם כן לומר מתחלה ק"ש ואחר כך בשמך אשא כפי זה תפלה ולאפוקי מדעת ריב"ל בפ"ק דברכות שאמר תפלות באמצע תקנו ודאי כן אברכך על אשחריך שאמר בתחילת המזמור ר"ל כמו שבתפלת השחר שהתפללתי תפלה אחר קריאת שמע כן בלילה תפלה אחר קריאת שמע. ובא ליתן טעם ע"ז התפלה מה ענינה בשלמא שני תפלות הראשונות שתקנו יצחק שמדתו אלקים ואברהם שמדתו אל תקנו תפלות נגד תמידין שהיו שנים ליום כנגד יום ותפילת השחר נגד תמיד השחר תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים וכמ"ש יעקב כי טוב חסדך מבעלי חיים שהיו קרבנן לגבי מזבח ששפתי ישבחונך ועז"א דוד (תהלים לד) תמיד תהלתו בפי ר"ל נגד קרבן תמיד תהלתו בפי שהיא תפלה אבל תפלת ערבית נגד מה היא באה לז"א כמו חלב ודשן נגד אברים וחלבים שהיו קריבין כל הלילה תשבע נפשי נגד זה שפתי רננות יהלל פי ושם שהיו מתעכלין כל הלילה לכן אמר אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך שהם שלשה משמורות שהם בלילה נגד ג' משמורת שהיו במקדש וג' משמורת ביום נגד כהנים בעבודתם ולוים רם וישראל במעמדן לכן הוצרך גם כן יעקב לחלק הלילה על ג' משמורת כמו חלב ודשן נגד כהנים ושפתי רננות נגד לוים אם זכרתיך על יצועי נגד ישראל במעמדן גם ידוע שהלוים שעמדו על השיר עמדו על מעלות ט"ו ואמרו ט"ו שיר המעלות כן יעקב אמר באותו פרק ט"ו שיר המעלות כשאמר מזמור שמחתי שראה שם עלו שבטים שבטי י"ה ז"ש (שם סג) שפתי רננות יהלל פי ר"ל אותן הזמירות שמרננים הלוים במקדש יהלל פי גם באותו פרק תיקן יעקב רו"ח נפ"ש נשמ"ה של אד"הר שקלקלה חוה ו'ת של מות מד' סטרין דעלמ' ד' פ' ותר' ותקח ותאכל ותפקחנ' אם זכרתיך ע"ל י"צועי ב"אשמורת א"הגה מלמטה למעלה ד' עולמות עשיה יצירה בריאה אצילות וזכר זכות עקידת "יצחק "בן "אברהם שהוא ג"כ סוד קשר ד' עולמות ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע לכן אמר אכן יש ה' במקום הזה כי בכל עולם שאות אחת משמו ית' הן הן שלשה עדרי צאן הרובצים על ג' עולמות אצילות בריאה יצירה ונגד עולם עשייה א' והאבן גדולה על פי הבאר בה' לפי שיניקת ה' אחרונה מסיטרא דגבורה שהוא חשבון הבא"ר בגי' יצח"ק ונאספו שמה כל העדרים להשיב (תהלים קיח) אבן מאסו הבונים למקומה הראשון שהיתה קודם מיעוט וקטרוג לכן הוצרך עתה לילך דרך ד' שליבות שהיו בסלם מלמטה למעלה עד שזכה לי' של שם במה שאמר אכן יש י"י במקום הזה שהוא סוד חכמה יש מאין י' מן שם בן ד' ועל קוצי' של יוד שהוא סוד דיבור אנכי נגד כתר עילאה לא ידעתי כי י' דברות הראה לו אז במראה סלם זה סיני נגד י' ספירות נמצא דיבור אנכי הוא על קוצי של י' ועז"א (שם קכא) אשא עיני אל ההרים הם הרים הגבוהים ליעלים מאין יבא עזרי ועז"א יעקב מאי"ן את"ם הידעתם את לב"ן ועז"א יעקב ויש"כב במקום ההוא בזוהר וישכב במקום ההוא שמן חכמה עילאה נפקו כל כ"ב אתוון וכ"ב צינורת שיש בעולם ז"ש אהגה ב"ך על כ"ב צינורת אלו לקיים (בראשית מח) ב"ך יברך ישראל. כי היתה עזרתה לי כמו שאמר יעקב עזרי מעם י"י והנה י"י נצב עליו וזכה לקישור ד' עולמות אלו בד' אותיות השם מגדל עז מפני אויב ע"ש (משלי יח) מגדול עז שם ד' בו ירוץ צדיק ונשגב כי ראה שם י"י במקוה ההוא דבקה נפשי אחריך ראה ג' מלאכים סוד (תהלים ג) ואתה ה' מגן בעדי מיכאל גבריאל מצד שאמר אלקי אברהם ואלקי יצחק וכנגד עצמו אמר מה נורא המקום הזה שהוא נוריאל והי' חסר רפאל שהוא מאחור ז"ש (שם סג) דבקה נפשי אחריך ר"ל על מלאך שהוא מאחור במרכבה לרפאות מצלעתו ששקעה החמה שלא בעונתה וזרחה בשבילו אחר כך כשבא רפאל אליו שיש צדקה מרפא בכנפיה ועז"א אשחרך. דבקה נפשי אחריך בכל לילה הנשמה יוצאת ומיכאל מקריב אישי ישראל ותפלתם ז"ש בי תמכה ימינך שהוא כהן גדול למעלה בי תמכה ימינך שאמר לו הקב"ה אנכי אלקי אברהם שקשור במדת הימין גם כשבא לקבל הברכות נכנס עמו מיכאל ז"ש בי תמכה ימינך שהוא נהורא ימינא אפוטרופא רבא דישראל וע"פ הזוהר ולקח הכהן זה מטטרון שלוקח הטנ"א סוד (שם) כמה לך בשרי שהוא שם של אדני עליו א' בי תמכה ימינך (שם קמט) יעלזו חסידים בכבוד דא מטטרון ז"ש לראות עוזך וכבודך לכן הראה לי סלם זה מטטרו"ן והמה לשואה יבקשו נפשי שרצו להזיקו באותו הלילה וכשראו ה' נצב עליו לשמרו מן הזבובים יבואו לתחתיות הארץ לנוקבא דתהומא רבה וישא יעקב את רגליו אז כשהוא קם על רגליו וילך ארצה בני קדם הלכה הקליפה לתהומא רבא המן עזא ועזאל שהוא סוד קיא צואה בלי מקו"ם קוף כנגד פני אדם שהוא יעקב שופרי דאדם כשם שהקב"ה נקרא מקום כמ"ש אכן יש י"י במקום הזה ר"ל ריבוע שם בן ד' עולה מקום כן בסיטרא אחראעזא ועזאל מקום קוף זה הקב"ה אם זכרתיך על יצו"עי הכי הוי לבטל עזא ועזאל עם חרב פיפיות שבידו שהיא הק"ש יגירוהו ע"י חרב שם בן ד' הוא חרב א' רישא דחרבי עם חרב פיפיות שבידו. והנה כשלקח יעקב אבני המקום שהם סוד שמע וברוך וקרא ק"ש ואית' בזוהר בעובדי' דר' תגי ע"פ (דברים כו) ולקח הכהן דא מטטרון טנא בידו ס' אותיות הויה שבפרשה ראשונה כמנין טנ'א לכן הראה ליעקב אז סלם זה מטטרון הממונה על כל מלאכי אלקים שעולים ויורדין בו עד שמגיעין להקדוש ברוך הוא והנה ה' נצב עליו ע"ס ס' אותיות אלו הנרמזין במלה (שיר ג) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים מגבורי ישראל ס"א הוא סוד שם של ס"ג לכן כשהגיע למזמור ס"ג התחיל לסדר ופתח צמ"אה לך נפשי בגי' סולם שהוא חנו"ך אליה"ו שני כרובים ברקיע הארץ אשר אתה שכ"ב נוטריקון ש"ני כ"רובים ב"רקיע כמ"ה לך בשרי סוד הטנ"א: כן בקודש חזיתיך לקבל תרין סיטרין בישין המבוארי' בזוהר פרשת נשא בר"מ שיש למעלה בקליפה דכר ונוקבא דכר כלב נוקבי' נחש נגד נחש אשת זנונים השוכב יחידי בבית אחזתו לילית נקרא' ק"ו בארץ ציה ועיף לקבל נוקבי' א' צי"ה לקבל סמאל א' עיף דאית' גבי' והוא עיף כנגד לילית נקראת צמאה כי סמאל נקראת צמא (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים כי התורה תבלין לסמאל שהוא צמא (שם כא) לקראת צמא התי"ו מים ועלי' איתא (משלי יט) אץ" ברגלים" חוטא' כי הוא הגורם חטא צמ"א שהוא סמאל ולכן נקראה היא צמאה בפסוק (דברים כט) למען ספות הרוה את הצמאה כנגד מורא שעלתה על ראהו על לילית אמר צמאה לך נפשי לך דייקא כנגד "כמה "לך "בשרי ר"ת כלב שהוא כח סמאל בארץ ציה דא לילית ועיף דא סמאל בלי מים ועל שניהם אמר כן בקודש חזיתיך לקבל תרין סטרין אלו זכה לראות תרין כרובין לראות עוזך וכבודך (תהלים קמט) יעלזו חסידים בכבוד דא מטטרון (שם) ירננו על משכבותם ז"ש שפתי רננות יהלל פי (שם) רוממות אל בגרונם כמ"ש אל"י אתה (שם) וחרב פיפיות בידם יגירוהו עלי די חרב וכתב האר"י שצריך לומר שם של מ"ב אחר קריאת שמע של ערבית להעלות הנשמה למעלה וכן נרמז כאן כן אברכך בחיי זה קריאת שמע ובשמך אש"א הוא שם של, מ"ב אש"א נוטריקן "ארבעים "שתים אותיות או יבא מטטרון שהוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע אשר עליו א' רבה בר בר חנא בפ' הספינה שהוא עיף שעמד עד קרסולו במים וראשו מגיע עד השמים שהוא עוף השמים יוליך את הקול בגי' סלם ונקרא (שם נ) זיז שד"י בגי' מטטרו"ן עומד לקבל תרין סיטרין בישין שהי' מתיירא מהם יעקב בבית לבן הארמי שהיא בגי' סמא"ל רה"ר לכן זי"ז שד"י עולה הכי לקבלייהו ומטטרון נקרא כהן גדול כמ"ש בזוהר דברים כו) ולקח הכהן והניחו לפני ה' אלקיך לכן אמר כמו חלב ודשן תשבע נפשי שמקריב למעלה נשמותיהם של צדיקים כמו קרבן ואישי ישראל ותפלתם כי גם התפלה הוא כמו קרבן ז"ש ושפתי רננות יהלל פי הוא גם כן כמו חלב ודשן שהוא קרבן דבקה נפשי אחריך ומטטרון לוקח נשמה או מיכאל ותרווייהו קשוט ז"ש בי תמכה ימין שלך למעלה שהוא כהן גדול דלעילא "והמה "לשואה "יבקשו "נפשי נרמז צירוף שם בן ד' נוקבין על דכורין ומורה על דין "האתה "זה "בני "עשו גם כן הדי"ן קודם שהם דין ואחר כך ב' אותיות י"ו שהם רחמים י"ו פיות בחרבו של מלאך המות וחרב פיפיות י"ו פיות ז"ש יגירוהו על חרב "בי "תמכה "ימינך. ר"ת בי"ת שראה יעקב ד' מחנה שכינה ועליהם אמר אין זה כי אם בית אלקים כי מן ד' מח"נה שכלולה כל מחנה מן ק"ג כדאית' בזוהר פ' תרומה בההיא רבי' שדרש (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור שהם ב' מחנות מן חסד ורחמים כל אחד כלול מק"ג כמנין מח"נה ועז"א (שם ח) להנחיל "אוהבי "יש כי י"ש צריך לחלק על ג' פ' ק"ג מנין הנחי"ל אוהבי יש וכשראה יעקב ג' מחנות נגד ג' אבנים שהכין למעלה מראשו אמר (תהלים ג) ועתה ה' מנן בעדי כבודי ומרים ראשי לכן אמר אכן יש ה' במקום הזה שהוא סוד ג' קוין אלקי אברהם אביך נוצר חסד ק"ג אורות ואלקי יצחק ק"ג אורות והנה. אנכי עמך ק"ג אורות הרי חסד דין ורחמים מנין י"ש כ"ש שם בזוהר להנחיל אוהבי יש ואנכי לא ידעתי דהיינו מצד השכינה שהיא נקראת אנכי לא ידעתי אח"כ כי אנכי סוד כסא נשלם עם מראה סלם שהוא משה או דוד שהי' הוא האבן גדולה שע"פ הבאר כי לקחו אבות העולם מקומן למעלה בסוד (תהלים קיח) אבן מאסו הבונים. ועל ארבע מחנה שכינה א' אין זה כי אם בית אלקים כי מן ד"פ מחנה נעשה בי"ת ומן ארבע מתנות אלו רמז לו הקדוש ברוך הוא שמיכאל הוא שר של ישראל כמ"ש (דניאל יב) ביום ההוא יעמוד מיכאל שרכם לכו אמר לו אלהי אברהם אביך שהיה מלאכו מיכאל גם רמז בכאן כי מיכאל וישראל קשורים זה בזה ש"ר מישראל כ"ן מן מיכאל הרי שרכם ז"ש (תהלים סג) בי תמכה ימינך וכן סמא"ל אדו"ם בהיפך אותיות משולבים ומקושרים זה בזה סלם מוצ"ב בגי' קל"ח שנה שהיו מלאכים למטה הם סוד חק"ל תפוחים הם י' אותיות ההוי"ה המתפשטין בד' עולמות אבי"ע מילואים של ד' מילואי ההוי"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן מ"ו ל"ז י"ט כ"ו בגי' קכ"ח הרי קל"ח ז"ס אכן יש ה' במקום הזה על מילואי ההוי"ה (ישעיה ו) מלא כל הארץ כבודו ואנכי לא ידעתי (דברים לב) כי חלק ה' עמו שגם הוא סוד חק"ל ולפי ששם של ס"ג יוד הי ואו הי שיש בו ג' יודין וא' כתב האר"י ז"ל סודו א"ל ויצא מן (דברים ו) שמע ישראל י"י אלקינו י"י ייא"י הוא שם קדוש לכן כשהתחיל יעקב עתה לקרות שמע התחיל אלקים אלי אתה לפי ששם ס"ג הוא בבינה שנקראת אלקים והוא סודא"ל לכן התחיל באלקים וסיים ע"ז השם שיוצאין מן ס"ג אל"י אתה. לפי שעשו חירף וגידף כלפי מעלה באומרו הכי קרא שמו יעקב ורקק וכן רמז יעקב ג"פ (תהלים סג) אל"י את"ה אשחרי"ך צמא"ה ל"ך נפש"י כמ"ה ל"ך בשר"י על עון פלילי שחירף רשע בגובה אפו (שם י)אין אלקים כל מזימותיו לכן ג"פ ס"ת הכ"י. כמה לך בשרי במדרש כבהמות הללו המצפות למים לפי שראה סלם שהוא סוד עולם היצירה תמן כשאמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים לפי שדובר שקרים לא יכון לנגד עיני לכן צמא"ה לך נפשי בגי' סול"ם נגד מים קדושים מצפים כבהמות:
אכן יש י"י במקום הזה ואנכי לא ידעתי. הקושיא המפורסמת הלא מלא כל הארץ כבודו. גם מ"ש לא ידעתי ואלו ידעתי לא ישנתי וא"כ עבירה היא ליישן במקום קדוש מדוע לא הציל הקב"ה אותו מזה השתא בהמתן של צדיקים כו'. ע"ד הפשט ראה סלם דא צלותא דבר נש כדאיתא בזוהר וראה הפרש תפלות עולים מא"י לתפלות שעולים מח"ל ז"ש ויצא מא"י שהיא ארץ ז' עממין נקראת באר שבע וילך לח"ל שהוא מקום חרן אף וקליפות ויפגע במקום רז"ל אמרו שהיה לו העולם ככותל כי ראה ד' מחיצות המעכבים את התפלה הן הן ד' מלכיות ד' קליפות שראה יחזקאל קודם שעולה הרמתה ז"ש וילן שם מלשון (שמות טו) וילונו העם כי יש שם מקטרג ומי הוא המקטרג היותר גדול לז"א כי בא השמש מלאכו של עשו שנקרא מאור הגדו"ל ויעקב עשה תקנה לזה ויקח מאבני המקום סוד תורה שמתוך ד"ת אם אבן נמוח ובזה מבריח כח הקליפות כמ"ש (משלי כח) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה אבל העומד מד"ת להתפלל מתוך ד' אמות של הלכה נמצא הקליפה בורחת מפני שרה גבירתה ז"ש וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא ויחלום ראה שתפלות הנמשל לסלם יש הפרש בא"י ובח"ל שבח"ל והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים. ובא"י והנה י"י נצב עליו מיד כי (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה ר"ל אף מילוי שלה והחלל מתהום ארעא עד רקיע רק לי"י והתפלות שבח"ל עולים דרך סולמות צור בשיפוע ולכן ראה יעקב שהסלם היתה בשפוע קצה א' על הארץ בח"ל וקצה העליון בשפוע בירושלים ועז"א אין זה על קצה א' שעל הארץ וזה על קצה השני שהיה עוד בשמים וכשראה הפרש א' אכן יש י"י במקום הזה על בית אל' כי יש הפרש בין מקום א' למקום אחר ואנכי לא ידעתי שיהיה הפרש בין מקום א' לחבירו כי מלא כל הארץ כבודו או שראה הפרש בין תפלות יחיד לתפלות רבים והנה סלם על תפלות יחיד אמר והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו (תהלים קב) פנה אל תפלת הערער שיש מערערים עליו ומבקרין פנקסו ועל תפלת ציבורא והנה י"י נצב עליו על יעקב כי יעקב אתכליל מרבים מכל הפרצופים נמצא בו נרמזין שני ענינים ועז"א אכן יש י"י במקום הזה בודאי בלי שום ספק בעולם כי (איוב לו) הן אל כביר לא ימאס ז"ש אנכי אלקי אברהם אביך הן אל חסד אל אבל ואנכי ר"ל כשאני מתפלל ביחיד לא ידעתי אם היא מקובלת אם לא ז"ש ויק"ץ יעק"ב משנת"ו ויאמ"ר ס"ת צבו"ר שראה שהוא כלולי מרבים ועז"א דוד (תהלים סט) ואני תפלתי לך ה' ר"ל כשאני מתפלל ביחיד אזי צריך להיות התפלה עת רצון לך י"י רחמים אבל (שם) אלקים ברוב חסדיך ר"ל כשרבים שם אזי אף אלקים מ"הד ברבים ענני:
או יאמר ראה סלם שהקב"ה עושה סולמות משפיל לזה ומרומם לזה כי רעיונו על משכבו סליקו שהיה עושר ובא אליפז ולקח כל אשר לו ונעשה עני לכן סל"ם בגי' ענ"י מוצב ארצה שהנה איש א' שפל מוצב ארצה ולמחר ראשו מגיע השמימה וראה הפרש בין תפלת עניים לתפלת עשירים שעל תפיות עשירים והנה מלאכי אלקים עולים על העושר ועל העני אמר והנה ה' נצב עליו (שם) כי שומע אל אביונים י"י בעצמו וכשראה מעלות העני (שם קט) כי יעמוד י"י לימין אביון ז"ש אכן יש י"י במקום הזה שכל כך מעלה גדולה יש לעני שלעולם ה' עמו מאנין חבירין דמלכא כמ"ש הנה אנכי עמך אם העני עמך ועז"א (אכן יש ה' במקום הזה) ואנכי לא ידעתי כ"כ מעלה לעני בעו"הז לפני המקום:
או יאמר שראה הפרש סלם זה מוצב ארצה על מזבח אדמה כדאיתא במדרש וראה הפרש בזמן שב"ה קיים ובזמן שאין ב"ה קיים שעבודה שבלב היא התפלה כי בח"ל והנה מלאכי אלקים עולים אבל בא"י בזמן הקרבנות והנה ה' נצב עליו קרבן לה' ממש ועז"א אכן יש ה' במקום הזה כשמקריבין קרבנות במקום אז בעצמו אבל כשאנכי מתפלל לא ידעתי את מקום כל הכחות ז"ש אין זה על הקרבנות כי אם בית אלקים ר"ל בזמן שב"ה קיים אבל וזה שתעלה התפלה בכל זמן לשער השמים. אין זה על י"ב שבטים תיקונא דשכינה כי אם בית אלקים מלכות אבל וזה שהוא יוסף סלם מוצב ארצה מנשה אפרים הם בתוך י"ב דגלין וזה יוסף בעצמו מגיע השמימה אסתלק לאתר דדכורא מגיע שער השמים לעילא. גם י"ב נחלות של א"י למטה הוא לקבל י"ב שערים למעלה ברקיע והסלם הוא סוד קישור עולמות. ע"ד הדרש ראה כשיצא מבית מדרשו של שם ועבר שהסיטרא אחרא רודפת אחריו הוא עשו אבי אדום ומלאכו שהוא יצ"הר שטן מלאך המות ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע אז מיד וילך חרנה שהוא חרון אף של מקום ויפגע במקום כמו שכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו כן הוצרכה לסבב בה"מ בשיר של פגעי' בתופים כי הס"א רודפת אחריה ז"ש ויפגע במקום ויחלום והנההאדם כסלם שיש לו ב' צדדין כן לאדם ב' צדדין והשליבה מדבקת ב' צדדין כן תורה ומצות נקשרין ב' הצדדין וכן האדם גוף נפש מוצב ארצה וראשו מגיע השמימ' נשמה ורוח מזווג שני חלקים יחד ז"ש והנה מלאכי אלקים (תהלים קד) עושה מלאכיו רוחות כי הרוח מזווג שני הצדדין יחד. גם ראה והנה המקטריגין שנקראין מלאכי אלקים עולים למעלה ומסטין ואח"כ יורדין ליטול רשות וליטול נשמה גם מסטינים למטה והנה ה' נצב עליו לשומרו מן זבובי מות כי יצרו של אדם מתגבר ולולי הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו ז"ש (בסוכה) לע"ל יצ"הר נדמה לצדיקים כהר בוכים האיך יכולין לכבוש הר גבוה כזה פירשו הקדמונים בשביל זה בוכים הצדיקים שבלי ספק לא כבשוהו הם רק הקב"ה עזרנו ולא יהיה להם שכר זה ז"ש יעקב אכן יש ה' במקום הזה רואה אני שא"א לכבוש הס"א רק ע"י הקב"ה ואנכי לא ידעתי כי חשבתי כי בן אדם בעל בחירה והוא כובש ההר בעצמו שאלו ידעתי לא נתתי תנומה לעיני לא ישנתי שינת ארעי בעו"הז והייתי קובע עוד עתים לתורה ז"ש מה נורא המקום הזה על מלחמות יצ"הר שבקרבו ישים ארבו אין זה א"א לכבוש אותו כ"א ע"י בית אלקים משכהו לבית המדרש שהרי כל זמן שהייתי טמן שם לא נלחם עמי ועתה רואה אני שאם פגע בך מנוול זה משכהו לב"המ ועז"א (תהלים צא) עמו אנכי בצרה שהקב"ה מסייע לאדם (שם לה) מציל עני מחזק ממנו על יצ"הר אחלצהו מן צרות (מיכה ז) אויבי איש אנשי ביתו ואכבדהו ע"ש (איוב לו) לא יגרע מצדיק עיניו:
גם ראה סלם סיני ומתחלה פגע במקום הר המוריה מקום שהתפללו אבותיו ז"ש אכן יש ה' במקום הזה שהוא הר המוריה אבל מן הר סיני שנותנים בו י' דברים לא ידע ז"ש ואנכי לא ידעתי שמזה ההר נתנו בו י' דברים. ז"ש אנכי אלקי אברהם אביך שבשעת עקידה ראה יום השלישי מרחוק על מתן תורה ושם ג"כ קראה הר ה' שהוא הר המוריה והנה הר המוריה הוא יותר טוב מן הר סיני כמ"ש (תהלים סח) הר אלקים הר בשן כמו שדרשו רז"ל שהר גבנונים הר בשן בעלי מומין נגד הר סיני למה תרצדון כל הרים הם גבנונים בעלי מומין נגד ההר חמד אלקים לשבתו כי הר סני (שמות יט) במשוך היובל המה יעלו בהר ז"ש מה נורא המקום הזה על מקום אבותיו (תהלים סח) נורא אלקים ממקדשיך אין זה על סיני רק בית אלקים שכל זמן שהשכינה בו אבל וזה הר המוריה שער השמים:
ויצא יעקב מבאר שבע יעקב היה שביעי לבירור ולצירוף מאדם קדמאה אדם שת נח שם אברהם יצחק יעקב וילך חרנה כמו שאף הוכנה ללידת יצחק שהוא עולה תמימה אבל ארץ מצרים היתה מלאה גלולים וכשפים במקומם חיישו לתגבורת הקליפה כי עדיין לא הטהרו מזהומתן של תרח ונחור לפיכך לא קרב אליה אברהם כל ימי הגולה כי זווגם של אברהם ושרה גורם ביטול הקליפה כטעם גרש את האמה כי מדת החסד גוברת על כל המדות שבחוץ לכן נקרא מיכאל שאין כאל ישורון וזיווג אברהם ושרה הוא כענין יבום שבכוונת יחודם היו ממשיכים כל הנשמות להבראות לגרים הראוים להדבק בזרעו של אברהם וכל ימי היותו אברהם בחרן נתכוון לתקן כל הנשמות של עשרים דורות שהיו לפניו והכינו את אשר יביאו תחת כנפי השכינה כל הגרים עד ימי משיחנו וכן מצינו ביצחק שישב בגרר לתקן גרים גרורים וכן עתה יעקב יצא לתקן ג"כ נשמות הנגנזות כי כבר היה אד"הר (משלי יז) מצרף לכסף ע"י אברהם שיצא ממנו ישמעאל סיגי יצחק (שם) כור לזהב ע"י עשו שיצא ממנו אבל יעקב ובוחן לבות י"י כי (ישעי' ב) האלילים כליל יחלוף ולכן היה יעקב אצל לבן רועה צאן ע"ם נצוצות טהורות להפריד הקליפה מן המוח ז"ש פצל במקלות לכן נאמר גבי יצחק (בראשית כב) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ שהוא לשון הברכה שהושפל ענף מן אילן לעפר ונטמן בעפר עד שישרש גזעו גבור בארץ יהיה זרעו ז"ש ושמתי את זרעך כעפר הארץ שהוא מקבל כל הבריכות ולפי שאברהם הוא קדמאה לגיורין אמר אנכי אלקי אברהם אביך כי הוא באמת אב המון גוים והתחיל בתיקון זה תחילה ונטע אשל:
"ויצא "יעקב "מבאר "שבע "וילך "חרנה בכנפי יונה דרש ראשי אתוון בגי' ש"ע שהוריד יעקב ש"ע נהורין לדעתי הוא סוד ש"ע דמעין שבכה יעקב באותו פרק כמו שדרז"ל על פסוק (תהלים קכו) הלוך ילך ובכה על יעקב והנה ש"ע נהורין באין מאריך שיש לו ג' רישין כ"א כלול מק' הרי ש' שיש לו ג' קרניים ואח"כ ז' מדות כ"א כלול מי' הרי ע' ויצ"א יעק"ב בגי' בזעי"ר. ראה סלם דא סיני כי אז נתלבשו ישראל בסלם חשמ"ל שזכו להוריד ש"ע נהורין (חבקוק ג) וכסה שמים הודו ז"ס במדב"ר סינ"י בגי' או"ר פניא"ל ומאחר שהקב"ה הראה לו ענין מתן תורה עז"א יעקב אם יהיה אלקים עמדי ע"ס (שמות כ) וידבר אלקים את כל הדברים האלה מפי הגבורה ניתנה ונתן לי לחם על לחמה של תורה קאמר ובגד ללבוש ע"ס מלבוש של תורה כדאמר י"י עוז לעמו יתן שנותן להם התורה אז י"י יברך את עמו בשלו"ם בהיפך אתוון מלבו"ש ובתוך ד' עולמות יש לבוש בפני עצמו לכן ויצא' יעקב מבאר" שבע" ס"ת ארב"ע כי בז' קולות ניתנה תורה ומלובשת בד' לבושים סודם ד' עולמות פרד"ס כי עולם כיסוי לפי מדרגתו. ז"שא ושבתי בשלום אל בית אבי לא קאמר לשלום כדין חי רק בשלו"ם ע"ס מלבו"ש זה קאמר ולפי שיעקב הוא מצד הטוב של הבל ולבן מצד הרע ז"ש כל אשר תתן לי שהוא סוד הבל הטוב שבו עשר אעשרנו לך כי י"פ הב"ל הוא סוד ש"ע נהורין ואז כשיאירוש"ע נהורין וישא יעקב את רגליו שהעולם יונק משני ירכי קשוט משא"כ בימי הגלות עולם עומד אחד סמכא כדאיתא בריש אידרא עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכ"א. "מבאר "שבע "וילך "חרנה ר"ת משו"ח סוד ויצא יצחק לשוח שהוא סוד עולם אצילות נקרא מי שח"ו ביחזקאל ושם לא יוכל לעבור (יחזקאל מז) כי גאו המים מי שח"ו ס"ת ארבע כי רצה לירד לעולם אצילות שנקרא מי שח"ו ו'י'צ'א' יעקב "וירא "יעקב "צירופי "אותיות שהם שבע בשמו ז' צורות ויצחק ח' ואברהם י' עיין לקמן פ' בהעלותך גם על ז' אותיות שאין להם חלוקה ע"ש:
ויצא יעקב מבאר שבע על ז' מלכין קדמאין דמותו ומאנין תבירין (משלי כד) כי שבע יפול ז' נפילות עד צדיק שהוא שביעי וקם הם ז' כריעות שכרע יעקב לקבל עשו ז' פעמים עד גשתו עד אחיו והם ז' בעילות שבעל אותו רשע ליעל מבאר שבע מלוי י"י אלקים ע"ב ש' כי יעקב כלול מתרווייהו ב"ר נפל"י נקרא משיח לפי שהוא גלגול של אדם שהוה מלא קומתו מסוף העולם עד סופו ואח"כ נתמעט ונפל על ק' אמה ואח"כ גלגול שני של דוד שהיה ג"כ נפל רק שנתן לו אד"הר ע' שנה ואלו נתן לו אד"הר ק' שנה היה מתקן נהורא כדקא יאות מכל עשר קיטרין כלול מעשר והיתה קומתו של אד"הר מתוקנת כדקא יאות ועתה שלא נתן לו רק ע' שנה ואותן ע' בן ל' היה במלכו לא נשארו רק ל"ט כי שנה א' ברח מפני אבשלום בנו ז"ש (שמואל ב כג) נאום הגבר הוקם על שלא הי' לו רק ע' מן ק' וישארו ל' מן השלשים הכי נכבד לכן נקרא משית ב"ר נפל"י תרין נפצים כד"א באדם קדמאה (בראשי' ב) ביום אכלך ממנו מות מיתה קדמאה תמות מיתה תנינא (הושע ו) וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ז"ש יעקב וכל אשר תתן לי עשר וגו' שהם סוד שיעור קומ"ה הוק"ם על כי שיעור קומה הוא סוד ק' בגי' ע"ל זה רמז (משלי יז) תחת גער"ה במבי"ן בגי' דוי"ד משי"ח (שם) מהכות כסיל מא"ה עולה אד"ם עם הכולל:
ויצא יעקב מבאר שבע ידוע שכל ששת ימי החול משוררים החיות ברקיע ושיר שלהם בקול הכנפים כמ"ש (יחזקאל א) ואשמע את קול כנפיהם (ישעי' ו) שש כנפים שש כנפים לאחד בששת ימים לכל יום מימי השבוע ובשבת אמרו מה"ש רבש"ע, מי ישיר בזה היום השיב הקב"ה יש לי כנף א' בארץ שנאמר (שם כד) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואותו הכנף הם ישראל שמשבחין להקב"ה בכל יום מימי השבוע משבחין מזמור (שמואל א ו) וישרנה הפרות שהוא מזמור (תהלים צו) שירו לי"י שיר חדש כי נפלאות עשה כי מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית אבל, בשבת לא שייך לומר זמר זה ואומרים ישראל ומלאכים יתד יהי כבוד וז"ש ואתה קדו"ש יוש"ב תהלו"ת ישראל ס"ת שב"ת כי בשבת יושב וממתין הקב"ה לתפלות ישראל ז"ש (איכה ג) חדשים לבקרים שבכל יום מחדשים מלאכים לבוקר ואומרים שירה אבל רבה היא השירה העולה מן ישראל שהם שומרי אמונים ז"ש (שם) אמונתיך (שיר ד) תשרי מראש אמנה זה אברהם שחרית (שם) מראש שניר זה יצחק מנחה (שם) וחרמון זה יעקב ערבית ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע שהוא סוד שבת שבו יוצא יעקב התחתון ובוקע כל עולמות בתפלתו ומבטל חרן שהוא בס"א כי רזי לי רזי לי כל ימי השבוע ראה סלם מוצב ארצה ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו כי עולים בו' כנפים ויורדים בו' אבל כשיבא באר שבע שהוא שבת אז והנה ד' נצב עליו על ישראל שהתפלה עולה מלמטה גם ס"ת ארבע ובאר שבע ד"פ שבע כ"ח עתים ללבנה מוזכר בקהלת והן הן כ"ח עתים מן תחלת בריאת עולם עד סוף ימי המשיח כבר כתב מהר"ש מלכו באיגרת שלו ששלח לבני א"י קודם ה' ששרפו ה' (קהלת ג) עת ללדת א"הר שנולד ואחר שחטא (בראשית ב) ביום אכלך ממנו עת למות. עת לקרוע שרבו המינים וחלקו על התורה גם עשו התורה לכמה תורות עת לתפור שבא אונקלס הגר במ' גרים עמו ועשו תרגום לתורה ואז התקינו קליפת נוגה ההיא סביב לקדושה ועז"א שלמה (שיר א) שתורה אני שהתורה לובשת שק בגלות ושערי תורה נעולים מבחוץ היא שחורה ובפנים נאוה (שם) כאהלי קדר זה אונקלס שהיה מן הקדרים ועשה אהל מפרס ומסך לתורה ומלבן ומצהיב התורה שהם מלובנים כיריעות שלמה ולבסוף עת מלחמה גוג ומגוג ועת שלום ושבתי בשלום אל בית אבי כי זה הוא אחרון של כ"ח עתים לכן פסוק ראשון ז' תיבין וכ"ה אותיות וכן איש"ר מברך וכן פסוק (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה:
במדרש ויצא יעקב פתר קרי' על חנני' מישאל ועזרי' ויש לפרש מ"ש ויקץ יעקב משנתו קאי על גלות בבל (תהלים קכו) בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים וירא ויאמר "מה "נורא "המקום הזה ר"ת המ"ן שהיה בסוף גלות בבל וראה יעקב הגזירה שח ונצטער ע"ז וכמ"ש בפ' וישלח הצילני נא מיד אחי מן עשו ויאמר אין זה כי אם בית אלקים שכל תחבולותם היה לבטל בנין ב"ה ז"ש במדרש אין זה הרי חרב וידר יעקב נדר לאמר אם יהי' אלהים עמדי. כמ"ש (ויקרא כו) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' (תהלים קכד) לולי ד' שהיה לנו בימי המן ושמרני מכל עבירות שבקש להעביר על דת ונתן לי לחם לאכול שמחה ומשתה וי"ט או לחם לאכול ובגד ללבוש זו בגדי כהונה שתחזור הכהונה ותבנה ב"ה אז והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים הוא אבן שתיה שהיה בבית שני במקום ארון שעליה הושתת מצב העולם וזהו שמתי מצבהכי יעקב (בראשית מט) משם רועה אבן ישראל וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שעולה גולה בימי עזרא מאיליהן קבלו המעשרות כי לא היה חייבים במעשרות בבית שני רק מאיליהן קבלו וע"ש וכל מעשה אבות היה סימן לבנים ודבריהם הכל רמז על מאורעות הבנים כנודע והוא רמז נכון בכתובים אלו לע"ד עיין ביפה מראה פ' הרואה ד' מ"ח:
ויקח מאבני המקום ג' אבנים הם ג' טיפין דאיזדריקו (וכל טיפה היא סוד ג' יודין ג' עשרונים) לדעתי תיקון ג' טיפין אלו בג' אבות אברהם טיפה תיקן ד' הויו"ת נקרא א"ב המו"ן גוים יצחק ב"פ טיפה ב"פ א"ב המו"ן יעקב ג' טיפין רצוני ג"פ א"ב המו"ן שהם י"ב הויו"ת ורזא דא ויצא יעקב מבאר שבע הרי יש ביעקב עצמו בשמו ז' הויו"ת ויחלום והנה סלם הרי ה' הויות מנין ק"ל שהוא ס"לם הרי כשפגע יעקב במקום וילן שם והנה ה' נצב עליו דהיינו תיקן כל י"ב הויות ז"ש אכן יש ה' במקום הזה שידע מעלות ס"לם שהוא ה' הויו"ת ואנכי לא ידעתי שיהיה ג"כ כשמו ז' הויות מרכבה עליונה לכן אמר אין זה כי אם בית אלהים שהוא י"ב בקר דלעילא סוד רתיכא קדישא ואמר ז"ה ז' הויות של שמו ה' של ס"לם. ז"ש וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך כי כל א' מן אבות התחלתו בי' אברהם ראש שמו מן א' יצחק בי' יעקב בי' וכן ג' ברכות של ברכת כהנים כל פסוק מתחיל בי' וכן ירושלים מתחיל' בי' ותרין כרובין שהם ב' משיחין שבאין מיהודא ומיוסף מתחילין בי' לכן הוסיף משה ליהושע י' שיהיה גואלם חזק תורה י' דברות תפלה י' לשונות גם י' במראה הסלם ראה קומתו של אד"הר שהיה מסוף העולם ועד סופו שהוא סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה לסוף שהוא עד רום רקיע ערבית כמ"ש ויצא יעקב מבאר שבע אינון רקיעין כי משם מתחיל הפירוד זיווג נשמת זכר ונקיבה יש זיווגו הולך אצלו כזיווג יצחק ורבקה אבל כאן הוא הלך אחר הזזוג והנה מלאכי אלהים עולים כההוא דאמרי' שבקשו מלאכי השרת לומר לפני אדם קדוש והשיב הוא (תהלים צה) בואו ונשתחוה ונברכה לפני ד' ז"ש והנה ד' נצב עליו ויאמר אנכי ד' אלהי אברהם אביך כההוא דאתמר גבי משה על אביך הראשון שהוא אדם קדמאה וביאר כאן ג' חלקי גלגולו ותיקן אברהם נפש יצחק רוח והוא נשמה ז"ש אכן יש ד' במקום הזה ס"ת הנשמ"ה ולפי שאד"הר ממקום כפרתו נברא לכן קפל הקב"ה כל א"י תחת יעקב אכן גו' במקום הזה ראה סלם דרגי' דיוסף שהוא מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כי כל בגי' סוד דאחיד בשמיא וארעא אכ"ן נוטריקן "אלף "ככב "נגה יוסף זכה לאות אלף (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נגה וכן בזוהר על פסוק מנוגה הוא יוסף סיטרי' אכן" נודע" הדבר" ס"ת נע"ר אתמר עליה א אכן שהוא סוד אלף כ"ו ולפי שאות אלף הוא צורת שם בן ד' ז"ש יש ד' במקום הזה על צורת אלף שהוא כ"ו כי מתחלה היתה בסוד וייצר ד' אלקים אמר יעקב ג' דברים (שמות כא) שארה כסותה ועונתה נגד שארה לחם לאכול נגד כסותה בגד ללבוש נגד עונתה סוד זווג השכינה והיה ד' לי לאלקים כד"א גבי אדם קדמאה (בראשית ב) ויקח ד' אלהים את האדם שלקח עמו שכינה ויניחהו בגן לעבדה על השכינה קאמר ולשמרה כמ"ש ושמרתיך בכל אשר תלך והם תלת קטרין של נר"נ נגד נפש משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ויתן לי לחם לאכול (דברים ח) לא על הלחם לבדו וגו' רק על כל מוצא לתקן נשמות שהמשילו המקובלים למלך שנתן לעבדיו לחם והזהיר שלא ליתן להם לחם חדש עד שיאכלו אותו הלחם עיין בפ' וישב ברקנ"טי. הנה אנכי עמך בא לתקן (ירמיה לח) עב"ד מלך כושי כי הלך אז אל אדם גם ענין מה שדרש בזוהר בעובדא דר' חייא ור' יוסי דפגעו בבר נש מאנשי ארקא כו' עיין בזוהר עז"א ונתן לי לחם לאכול. קודם שחטא אד"הר הוציאה, א"י גלוסקאו' עז"א יעקב ונתן לי לחם לאכול כבראשונה שלא אצטרך לטרוד רק יהי' לחם מוכן ובגד ללבוש על כלי מלת שיהיה הכל מוכן כבראשונה (תהלים עב) יהי פסת בר בארץ ממש כמ"ש הקב"ה והשיבותיך אל האדמה לתקן קללת (בראשית ג) ארורה האדמה בעבור"ך שהוא לשון עבור הארץ שנתקללה החיטה בחטא אד"הר ותוציא כל שבולת יהיה בראש הרים שיעור (במדבר טו) ראשית עריסותיכם ועז"א וכל אשר תתן לי אז שלא יצטרך לבא לידי עשר מלאכות שנאמרו בפת ולכן מניחין ה' אצבעות על הלחם וכן י' תיבות בברכת המוציא ז"ש עשר אעשרנו כפל או שיתן שיעור חלה שהיא עשירית איפה ואיפה עשירית כור ויטהר העיסה ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וגבי גר א' (דברים י) ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה במדרש לפי שהוא סוד כהונה מבית ומבחוץ שזכה יעקב בקניית הבכורה לאכול וללבוש ואין הכהונה פוסקת מזרעו לעולם ולפי שיעקב יש כח בבניו לטהר בגד בוגדים ולזכך ולעשות מן מלאך אכזרי מלאך טוב זדונות כזכיות (תהלים מה) מור וקציעה כל בגדותיך עד שיהא ראוי ללבישה כטעם כלאים בציצית וכן בבגדי כהונה אבל אצל גר שנשא גיורת אין כחו יפה להעביר הכתם לגמרי לפיכך זכר בו שמלה דיו שיחלף משמאל לימין וז"ש (בראשית מה) חליפות שמלות שנתן יוסף לאחיו ויעקב הוצרך לומר (שם לה) הטהרו והחליפו שמלותיכם ואצל ישראל אמר (שמות ג) ושאלה אשה משכנתה כלי כסף כלי זהב ושמלות גם בקש יעקב להעלות ניצוצות טהורות ונשמות גרים הם לבוש לנשמות ישראל כמבואר בסבא משפטים ז"ס (דברים י) אהב גר לתת לו לחם ושמלה שבו מתלבשין לעלות הרמתה. או יאמר על ג' כתרים כתר תורה לחםלאכול כתר כהונה בגד ללבוש במסורה ב"פ ללבוש ללבוש את הבגדים ועל כתר מלכות אמר והיה ד' לי לאלקים. אין זה כי אם בי"ת אלהי"ם בגי' היכ"ל זכו"ת הוא נגד גבורה בבריאה שם יושבין ע' סנהדרין שם אליהו מלמד זכות (תהלים צו) "ואלקי "לצור "מחסי או בקש יעקב על בניו ונתן לי בשבילי לחם לאכול על (שמות יו) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ובגד ללבוש (דברים ח) שמלתך לא בלתה מעליך ואמר לי כי מן נפל על כל א' מישראל ע"מר הוא סוד אכן י"ש ד' במקום הזה כל ישראל יש להם חלק גם לבניו נאמר ממטיר לכם לכל צרכיכם שבבת אחת ניתן להם רק אח"כ נתחלק על יום יום וכן בגד ללבוש אחת למ' שנה כמ"ש שמלתך לא בלתה מעליך גבי יעקב זכותו גדול א' בגד אבל גבי המון ישראל א' שמלתך שלא היה כח בידם להפך לגמרי רק משמאל לימין בזוהר סלם דא מטטרו"ן מוצב ארצה בשם שד"י וראשו של שדי מגיע השמימה שם של ד' והנה מלאכי אלקים עולים י"ב מרגלים דיליה עיין בזוהר ז"ש יעקב אין זה על י"ב מלאכים אלו מנין ז"ה וז"ס ויפגע במקום וילן ש"ם בגי' שד"י הוי' ורעיונו על משכבו סליקו לכן ראה אז אותו סלם ועליו קאמר מה נורא המקום הז"ה:
אמר יעקב מתי אעשה גם אנכי לביתי לתקן עיסה ששיעורה ג"ם ביצים והוא סוד משיח בן יוסף עליה אתמר בזוהר (שמואל ביב) גם ד' העביר חטאתך לא תמות כי הבל מסיטרא דטוב התחיל לטהר העיסה (בראשית ד) והבל הביא ג"ם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן שהקריב עולה עם מנחה שהיא שיעור עשרון ועל אותה עיסה קלקלה חוה (שם ג) ותתן ג"ם לאישה כי מתחלה היה מסוף העולם עד סופו כלול מכל ג' עולמות שית אלפין שנין שהם כלל כל ג' עולמות בכל עולם ב' אלפים שנה ואחר החטא לא היה רק חלה שהוא תרומה הרי ממאה העמידו על ק' אמה ז"ס (שם ב) עץ הדעת טוב ודע שהוא כלול מג' שמהן שהם בג' עולמות ס"ג מ"ה ב"ן בגי' ק"ס מנין ע"ץ ועתה בא יעקב לתקן ויאהב את רחל ג"ם מלאה לפי שמן רחל יבא "משיח "בן "אפרים שהוא בגי' שלש סאים סוד איפ' של אד"הר כמ"ש אברהם אל הנער לעשותו שהוא יוסף ז"ש יעקב ושבתי בשלום אל בית אבי שלום הוא יוסף הצדיק בי"ת בגי' י"רך יעקב הן הן שלשה עדרי צאן כמבואר בזוהר בהאי פרשתא אשר ע"פ הבאר וז"ס וייק"ץ יעקב משנתו בגי' ארי"ה שהוא סוד חומשין של חלה שהם מנין ע"ל פ"י ה' והם סוד טפחים של לוחות שניתנו בסינ"י סוד סל"ם ונרמז (במדבר ד) ע"פ י"י ביד משה ר"ל שהלוחות שניתנו מיד ליד היה בו טפחים מנין על פ"י י"י והיא סוד אנכי אלקי אברהם אביך בגלגולא קדמאה פני ארי"ה אל הימין וגבורה בגלגולא תניינא שניהם יחד חשבון ע"ל פ"י י"י כל א' ובצירוף שניהם נבנה (תהלים פט) ת"בל ומלואה שהוא סוד איפ"ה כי יש באיפה ת"בל ביצים גם ע"ז אמר וכל אשר תתן לי עשר דהיינו איר של אד"הר שראה בסלם מסוף העולם עד סופו מוצב ארצה ומגיע אל מול מרכבה עליונ' עשר אעשרנו יעקב ראה להמתיק ג' אלקים שבגרון בסוד שכתב האר"י ז"ל (תהלים סט) נח"ר גרוני סוד חרן ג"פ אלקים ז"ש וילך חרנה וכמו שיש אלקים שופטים בארץ כן מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ז"ש אכן יש ה' במקום הזה שראה מיתוק שלהם הוא עם ג"פ הוי"ה צירף יחד ג"פ אלקים עם ג"פ הויה בגי' יש ה' סוד של"ו עז"א (איוב טז) של"ו הייתי ויפרפרני ועז"א (דניאל ד) של"ו הייתי בביתי והוא סוד של"ו שנפל במדבר וז"ס הטבת חלום ג' הפוכי' ג' פדויות ג' שלימות הענין כי מצד ב"ד שלמעלה שהם ג' כולם מסכימין לדין הרי ג"פ אלקים סוד מאין אתם מחר"ן אנחנו ויעקב שהוא קו הרחמים גורם סוד הדע"ת אע"פ שאמר על עצמו אכן יש י"י במקום הזה שהוא בסוד תפארת מלבר ולא מלגאו כמשה רבינו שהוא סוד דעת והוא סול"ם סינ"י מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה עלה למעלה למעלה ראש ז"ש על עצמו אכן יש ה' במקום הזה שהוא רזא דת"ת ואנכי לא ידעתי ר"ל אינו מגיע עד שער הידיעה כמ"ש (שמות ב) וידע אלקים וסמוך ליה ומשה היה רועה ר"ל מצד שמשה היה רועה לכן בימיו פתח שער הידיעה אבל יעקב על עצמו אמר ואנכי לא ידעתי ועתה אומר הידעתם את לבן אם באו עד שער הידיעה כשמלבין ג' מיני אלקים שנרמז בסוד נח"ר והוא בן בתואל הוא ולא בן נחור אלא שמלבין עונותיהם של ישראל כשראה שלשה עדרי צאן רובצים על הבאר והשיבו לו ידעני ומי גרם קו האמצעי שהולך למעלה ז"ס השלום לו כי כבר אמר יעקב על עצמו ושבתי בשלום אל בית אבי שהוא סוד שהשיבו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן ובאותו שעה שלום לכל עולמות לכן ג' הפכין שמהפכין ג' אלקים ומי הוא המהפך ג' פדויות שג' בתי דינים דלעילא (ישעי' נא) פדויי י"י ישובון שמהפכין אלקים לי' לכן ג' שלומיות חל"ם בגי' ג"פ הוי"ה ז"ס הטבת חל"ם שבג' הויות מהפך חר"ן לכן כשיצא יעקב מבאר שבע שבע זמנין לגזור מן שמיא דלהיוי טבא וילך חרנה לכן ויחלם כי סוד חל"ם ג' הויות ז"ש יש י"י במקום הזה:
וישא יעקב את רגליו שרצה לתקן תרין ירכי קשוט רזא דמלה מצילין תי"ק הספר עם הספר תי"ק בא"ת ב"ש אד"ם ויעקב הוא הספר שירד עם הסייף כרוך מן השמים בעת א' ובעונה אחת כי קי"ל תאומים טפה תחת הן ונחלקם לשנים כדאמרי' בפ' נושאין על האנוסה ועו"א מ"ה נור"א המקו"ם הז"ה בגי' תי"ק אין זה כ"א בית אלקים יר"ך יעק"ב בגי' בי"ת שהוא סוד ד"פ מחנ"ה כי על זה אמר יעקב ללבן מתי אעשה גם אנכי לבית"י לתקן בית שלי שיהיה יר"ך יעק"ב של"ם וס"ת אי"ןז"ה כ"י א"ם נצח הוד יסוד מלכות מבואר סוד זה וזה שער השמים וכשנשא יעקב את רגליו אזי תהלים קכב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים כי שקר אין לו רגלים אבל אמת יש לו רגלים ומאחר שאמר יעקב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ע"ס (מיכה ז) תתן אמת ליעקב עשר אעשרנו לך כי בזו המדה יתוקן אדם כי מעשר של אמ"ת אד"ם ומאחר שנתן הקב"ה אמת ליעקב אז יש לו רגלים ז"ש וישא יעקב את רגליו אז וילך ארצה בני קדם לא קאמר מאן אבל על סוד סטרא אחרא שאז חלף והלך לו ואז אין לשקר רגלים כי כבר קצצו לנחש את רגליה ונגזר על גחונך תלך ז"ש הני ברכי דרבנן דשלה"י מנייהו כי (איכה א) טומאתה בשוליה וז"ס שולי המעיל שהיה לכ"ג שמות כח) כפי תחרא לא יקרע כי השטן נתאבק עם כה"ג ורצה לקרוע בגד שלו ויעקב נתאבק עמו העלה אב"ק עד כסא הכבוד שרצה לטמא א"ותו ב"רית ק"ודש וישא מלשון משא ידיה כשטיהר יעקב את רגליו לישנא מעליא נקט כדאמרינן בפ' מצות חליצה (שופטים ה) בין רגליה כרע נפל וכה"א (שמואל ב יט) ומפיבושת לא עשה את רגליו אז וילך אב"ק ר"ל נוטריקן ארצ"ה בנ"י קד"ם שאין לו שליטה עליו ועל אותו אבק צוה אברהם לשרה לטהר את העיסה היא הטפה וליטול ממנה חל"ה וא' רחצו רגליכם שמשתחוים לאבק רגליהם גם אליהו כפתו תחת רגליו כשעלה בסער"ה הוא סוד רוח סערה שאינו עושה כלום רק בצווי עשה, כי קהלת י) לא ישוך הנחש אם לא לחשו לו מלמעלה וציוו לעשות משפט ועז"א (מלכים א טו) המלך אסא חל"ה א"ת רגליו לעת זקנתו מדה כנגד מדה שעשה אנגרי' עם ת"ח שהם ברכי דרבנן ומייגע אותם לכן חלה א"ת לרבות ת"ח מא' עד תי"ו ויוכח יעקב עם לבן ויוכח אמ"ש על א"הרן מ"שה ש"מואל שהם סוד תרין ירכי קשוט סוד תי"ק הספר הם ד' מלכיות בני ישראל הם ספר וגם סייף מבחוץ כרוכין זה בזה כקליפה המשמרת מוח שבפנים (חבקוק א) כי "רשע "מכתיר "את "הצדיק ר"ת לבן רמא"ה גרם "ב' חור"בנין בגי' ל"בן רמא"ה שהוא חשך כלול ג' משמורת של לילה "חמור "שור "כלב בסוד (תהלים קד) תשת חש"ך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער ב"ו דייקא. (שם קכא) א"ש'א עיני אל ההרים מסתכל בסוד "אשל "של "אברהם. יעקב כשראה אינון ז' טיפין בסוד (בראשית ד) שבעתים יקם קי"ן דאינון שבע בנות שהיה לכהן מדין ואינון ז' פרות רעות וטובות של פרעה:
ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. שראה שצריכין זיקוק ומירוק (תהלים יב) אמרות טהורות כסף מזוקק שבעתים לכן אמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה כי כלה דלעילא מתברכת בז' ברכאין לכן סדר נשים ז' מסכתות ויעקב יצא לתקן ג"ע כי כבר קדמו אברהם אבי אביו לתקן ע"ז ויצחק ש"ד והוא ג"ע לכן אמר מה נורא המקום הזה כי הוא בגלגולא תליתאי בא נתקן בית אלקים ז"ש אין זה כי אם בית אלקים על סיבוב שלישי שלו א' בסוד (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך קאי אהאי טיפה קדמאה שלא ראה קרי מימיו בן פ"ד שנה תביא בית ד' אלקיך באינתו דיליה שקרא ר' יוסי לאשתו בי"ת כי לולא זה. לכן יעקב קרא בי"ת אין זה כי אם בי"ת אלקים נקרא בי"ת ע"ש "בנין "יסוד "תקרא שהוא ראש תוך סוף יסוד הוא סוף בנין הוא אמצעי תקרא הוא ראש י'ע'ק'ב' "יסוד "עצים "קורה "בית כי מג' אלו יסוד עצים קורה נבנה בי"ת (בראשית לג) ויבא יעקב שלם וכשיסוד נופל וידו אוחזת בעקב עשו אז נקרא שמו יעקב היוד הוא ראש אבל כשנסתלק הצלע של יעקב שהוא היוד (שם לב) והוא צלע על ירכו שהוא יסוד אז הנחש (שם ג) תשופנו עקב. יעקב ראה סלם שהעולמות קשורים אלו באלו שתי ספינות כמו שהוא למעלה כן הוא למטה:
ויצא יעקב מבאר שבע. על שבע איקלימון כן למעלה ג"כ המרכבה על שבע שבעה המה (ד"ה ב טז) ד' עיניו משוטטות בכל הארץ. ויצא" יעקב" מבאר" שבע' ס"ת ארב"ע כן למעלה המרכבה על ד' נהרות (בראשית ב) משם יפרד והי' לארבעה ראשים ז"ש והנה סלם כמו שהוא מוצב ארצה כן ג"כ וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים הם עולין תרין ויורדין תרין הרי ד' והנה ה' נצב עליו כי ד' אלו הם סוד ד' רגלין דלעילא וכן ד' רגלים למטה ויעקב עליהם (מלכים א ה) שנים עשר בקר והים עציהם ז"ש והנה ד' שהוא י"ב גבולי אלכסון עומד עליו כי הוא במקום ים העליון ומי שיודע סוד גבולין שהגביל יהושע לבני ישראל למטה בא"י כן חנו כל דגל למעלה ז"ש וכשלקח יעקב אבני המקום י"ב אם יעמוד הוא י"ב שבטים ונעשו אבן אחת אז ראה שהוא סוד המרכבה ז"ש ואנכי ל ידעתי שהי' הים על י"ב בקר ז"ש אין זה על י"ב גבולין כי אם בית אלקים כי י"ב שבטים הם תיקוני שכינה שנקראת בית אלקים אבל וז"ה הם י"ב שערי' שברקיע כי כל א' הולך אל משפחתו ואל בית אחוזתו כי לראובן משפחת הראובני שהולך ראובן לבית משפחתו למעלה משפחת הראובני וכן מטייל דיקלא בישא בהדי קינא דשרבי כתוב בתורה וילך עשו אל ישמעאל כי ישמעאל הוא דיקלא בישא ועשו הוא קינא דשרבי דמתרגמינן איש שדה נחש ירכן התוס' גורס' נחשירכן אדם בטל והבטילה מביאה לידי זימה דממלל בגורוותא הן הן הכלבים כחו של עשו קינא לשון מקום ויפגע במקום על עשו וילן שם מלשון וילינו כי הי' קין השקו את הצאן על סוד תורה שבעל פה לכו רע"ו כאן הראה להם סוד תורה שבע"פ רבי עקיבא וחביריו וכולהו אליבי' דתלמידייהו הוו וכ"ד אלפים תלמידים שלו הוא סוד כ"ד של רבקה שנשבר בימי החורבן (קהלת יב) ותשבר כד על המבוע ואליעזר דאיהו מטטרו"ן אמר (בראשית כד) והיה הנערה אשר אומר אליההטי את כד"ך היא הנערה אשר הוכיח ד' ראובן ראה ד' בעניי תרגום עולבני ולא פי' כן בשום מקום אבל לפי שעתה נתברר כוונת הבכי שלה כי עד עתה היתה חושבת שתהי' עם עשו וכשנולד ראובן אז ראתה בפרצוף שלו שהוא הצדיק גמור כי בלי ספק ידע יעקב אבינו גם לאה בהכרת הפרצוף גם במעלליו יתנכר נער ואז נודע מחשבתה הטובה שלטובה נתכוונה לאה וא"כ בזה אמרה כי ראה ד' בעול בני שהבכייה שלה היתה לטובה ומעולם לא עלה על לבה הרשע ההוא ועז"א כי עתה יאהבני אישי שהיא צדקת ועל אהבת המצות אמרה כן בשמעון א' כי שנואה אנכי ח"ו שיהיה אבינו יעקב בכלל אל תשנא אחיך בלבבך גם שיהיו השבטים בני שנואה זה הדבר שא' לאה כי ראה ד' בעניי הוא ממש טעם מה שאמרו בברכות מה בין בני לבן חמי כי ראובן ראו בו סימני חסידות וצדקות מיד כשנולד ובזה ראה ד' בעניה:
הבה לי אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה. קושיות רש"י שאפילו קל שבקלים לא היה אומר כן הר"אש הירץ שבא יעקב להודיע ללבן שכל מחשבתו ודעתו על רחל והשותה בכוס זה ועיניו בכוס אחר בניו פגומין לא נצרכה אף לשתי נשיו וא"כ הודיע ללבן שלא ירמה אותו להחליף ויגרום לפסול זרעו לז"א הבה לי אשתי כי אני מחכוון בביאתי אליה דייקא ולא על אשה אחרת ואנשי מקומו לא רצו להכשיל את יעקב וצווחו כל הלילה בשכרותם הא לייא הא לייא כדי שירגיש יעקב ולא יהיה העון תלוי עליהם ויעקב לא הרגיש ויהי בבוקר ואז הבין את קול הצווחה שהי' בלילה והנה היא לאה ז"ש למה זה רמיתני:
או שאמר יעקב ללבן הבה מלשון הזמנה כמ"ש יהודה לתמר שצוה יעקב ללבן שצריך הכנה והזמנה דין של תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב ז' נקיים לכן אמר יעקב ללבן שאסור לו להחליף כי צריך הודעה ולספור ז' נקיים ז"ש הבה לי אשתי כי מלאו ימי שקבענו יחד זמן המתנה מאחר שהי' יודעת זמן הנשואין א"צ ליתן לה עוד ז' ימי נקיים ז"ש ואבואה אליה ר"ל אליה דייקא יהיה חופה דחזיא לביאה אבל אם ח"ו תתן לי אשה אחרת א"כ תגרום לי לשמש נדה ואסור לו לבא עליה בלי הזמנה וז' ימי נקיים ולכן אמר יעקב ללבן אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה נקט מנין ז' שלא יזוזו מפיה ספירת דין נדה שהיא שבע ימים נגד ז' ימים שתהא סופרת רוצה אני לעבוד בשבילה ז' שנים ז"ש ויהי בעיניו כימים אחדים ר"ל על ז' ימים ספירת אשה לבעלה באהבתו אותה ובזה שמר יעקב לזרז על דין נדה ולכן אחר כך כשאמר יעקב למה רמיתני אמר לו לבן מלא שבוע זאת פי' רש"י של זאת ונתנה לך גם את זאת אלו ז' הם היו ימי נקיים של רחל כדין תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים וכן בכאן מאחר שנדחית נשואת רחל מפני נשואה לאה לכן הוצרך עוד להמתין שבעה נקיים עבור רחל ובחבור קדמאה פרשנא שכל ענינו של יעקב להביא תרין כרובין בארעא דוגמת תרין כרובין ברקיע ושני כרובים אלו באו מבניה של רחל יוסף ובנימין יוסף לקבל מטטרו"ן ביצירה ובנימין לקבל סנדלפון בעשיה ולכן נרמז סוד זה במראה סלם שראה על סנדלפו"ן שהוא אופן א' בארץ א' מוצב ארצה ועל מטטרו"ן שהוא זיז שדי שראה רבה בב"ח עד קרסוליו במים וראשו מגיע השמימה והוא שר של עולם היצירה ששם מלאכי אלקים עולים ויורדים בו ואלו השנים הם לבושי חול כביכול של הקב"ה אבל בשבת סוד כורסייא שההנהגה על ידי הקב"ה בעצמו ז"ש פעם שנית והנה י"י נצב עליו עליו דייקא שהוא דיוקנו של יעקב בעולם הכסא ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע הוא סוד הנהגת עולם ביום שבת על ידי דיוקנא של יעקב שהוא סוד שבת כי שבת הוא עולם הבריאה ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו אבל כל ו' ימי השבוע שהעולם מתנהג על ידי תרין כרובין אלו מנעל וסנדל ז"ש מלאכי אלקים דייקא שהם ו' יומין דחול שהעולם מתנהג ע"י ו' שמהן אב"ג ית"ץ הם סוד (ישעיה, ו) שש כנפים לא' ז"ש עולים ויורדים בו' קרי בי' ב"ו כי ו' יומין אינון ובכל יום ו' ו' אתוון וכשראה יעקב שהקב"ה אמר אנכי אלקי אברהם אביך דייקא כי אברה"ם אבינ"ו בני' עול"ם העליו"ן ועתה הראה לו שדיוקני' גבוה על גבוהים שהם ב' עולמות יצירה עשייה א' אכן יש י"י במקום הזה כי ארבעה עולמות שראה הם אבי"ע נגד שם של ה' ד' אתוון בכל עולם אות בפני עצמו ואנכי לא ידעתי שיהי' דיוקני' למעלה מן עולם ועז"א על עולם העשייה שהיו מלאכים מקטרגין תמן מה נורא המקום הזה אין זה ר"ל העשיה רק בית אלקים ששם מארי דיבבא מארי' דדינא אבל על מטטרו"ן א' וזה שער השמים כי זעיר מקנן במטטרו"ן אבל מטרנותא מקננא בסנדלפון ז"ש בית אלקים ולדעתי סוד זה נרמז בתיבת סלם בעצמו סמ"ך מזה הצד מ' מזה הצד ל' שהוא מגדל הפורח באויר באמצע והם מ' וס' שבלוחות בנס היו עומדין שהוא על מטטרו"ן וסנדלפון וז"ס (שמות לד) מסוה שהי' ע"פ משה מ' ס' ו"ה הם מן ב' לוחות כד"א (שם לב) וה' לוחות מעשה אלקים המה וה' מכתב מכתב אלקים הוא וכן בכאן ל' של סלם מורה על לוח מזה הצד מ'מן מטטרו"ן ס' מזה הצד רומז על סנדלפו"ן ל' של לוח באמצע כי מ' ס' בלוח הי' עומד בנס והלוחות הם ב' למ"דין שהם ב"פ ל' ראה ענין גדול תמונת ל בכתב אשורית כשתעמוד ב' למדין יחד הרי אתה רואה בעיניך צורת לב אדם כזה $ ר C $ ז"ס שנקרא לבו של אדם לב ר"ל ב' למדין כשתניח ב' למדין אשורית זה כנגד זה הרי בתמונ' התחלה וסוף לב שהוא סוד ב' לוחות שהם ממש לב של כל התור' כי התור' נכללה בהם וז"ס סל"ם באותיות הראה לו סיני שיקבלו התורה ע"י תרין כרובין בסוד (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים שהוא בני' מטטרו"ן וסנדלפו"ן שיונקיםמן שם של מ"ב בסוד אש"א א"רבעים ש"תים א"ותיות לכן צוות יעקב (תהלים קכא) אש"א עיני אל ההרים מאחר שהם מסיטרא דדינא (שם) מאין יבא עזרי הדר א' (שם) עזרי מעם י"י עושה שמים וארץ על תרין כרובין שהא' מוצב ארצה והשני ראשו מגיע השמימה (שם) אל יתן למוט רגליך על מקום הקליפות שהם בעשייה רע יותר מן טוב גם ביצירה הם שוים רע וטוב (שם) י"י שומריך נגד מטטרו"ן (שם) י"י צלך נגד אליה"ו הנבי"א בגי' צ"ל שהוא בעולם העשייה לכן אמר יעקב כשראה זיווגו של רחל להעמיד ב' כרובין אמר הב"ה לי אשתי בגי' י"ב שיהיה לי י"ב שבטים אבל הכלל כולל אלו השנים נגד יוסף שהוא חנוך לנער א' כי מלאו ימי שהגיע שנת פ"ד שנה מנין חנו"ך להשקיט מ"הד קשה ורפה כי שאלו במתיבתא דרקיע מהו פ' ומהו ד' והשיב הקב"ה מהו ד' ומהו פ' עיין בפליאה באריכות והענין אות פ' היא מד"הד קשה ואות ד' רפה רק שהאותיות יגידנה לאחור למעלה הם תשר"ק והוא חשבון ב"פ מ"ב שהוא שר הגבורה הוא פ"ד וכנגדו אמר יעקב כי מלאו ימי שהם מנין חנו"ך ואבואה אליה נגד כרוב שני שהוא אליהו הנביא ועלי' קא מכוון והם סוד סו"לם בו' בגי' אליה"ו חנו"ך. והן הן שני גואלין שלנו יוסף הוא משיח בן יוסף וא"ל בנימין שהוא אלי"הו מבני בניה של רחל כמ"ש יעקב ללבן מתי אעשה "גם "אנכי "לביתי ר"ת גא"ל ולכן כאשר ילדה רחל את יוסף א' שלחני כי כבר נולד גואלין של ישראל וכשנולד יוסף אמרה רחל אס"ף אלקים את חרפתי נגד מטטרו"ן שלמעלה אט"מון סגרו"ן פתחו"ן גם באי"ק בכ"ר אס"ף פ' רבתי בגי' "מנחם "בן "עמיאל "נחמי' "בן "חושיאל שהם חשבון י"פ אלקים כל כחות הדין ביחד ולפי שיוסף היא סוד ברית ז"ש רחל אסף אלקים את חרפתי כ"ש לשכם בן חמור (בראשית לד) חרפה היא לנו ליתן לאיש אשר לו ערלה חוש המשגל חרפה הוא ויוסף הוא מעביר ערל"ת ל"ב בגי' (שם מט) ב"ן פר"ת יוסף ולכן מל המצרים להעביר ערלה מן העולם ז"ש:
יוסף י"י לי בן אחר. ר"ל שיעבוד אל אחר מן העולם והוא שטנו של עשו שעליו אמר לבן טוב תתי לך מתתי לאיש אחר כי מזומנת היתה הגדולה לעשו שהיא איש אח"ר ובזה הראה לבן ליעקב שיתן לו את לאה במקום רחל כי אותה אתן לך ממה שהי' מזומנת לאיש אח"ר מ' מתתי הוא במקום מן ועז"א יעקב והחליף את משכורתי עשרת מנים רמז על מ' זו שהיא במקום מ"ן בדינה אי' ואחר ילדה בה שהיא לחלקו של אחר אלמלא נתן יעקב אותה לעשו אחיו ולא מנע (איוב ו) מרעהו חסד לא נפלה לחלקו של חוי חמור שהוא גם כן חלק אחר מה ששהתה בבטן לאה י"ב חודש כחמר שיולדת בי"ב חודש כזה מגיד מראשית אחרית שתפול בחלקו של חמור שהרי עיבורה של לאה מורה על חמור בי"ב חדשים:
נחשתי ויברכני י"י בגללך. הענין שידע לבן הארמי שיעקב סוד הקדושה כשהיא בביתו אז למעלה גם כן שר שלו שממנו יניקת נחש גובר ג"כ למעלה על הקדושה ז"ש נחשתי רואה אני כשנחש גובר ויברכני י"י בגללך כל זה בגלל שאתה גרוע ועובד ומשרת לי ובזה הקליפה למעלה גם כן על הקדושה (ד"ה א כט) כי כל בשמים ובארץ ר"ל כל מה שיש בשמים יש בארץ וכשם שלמעלה בגזירת (דניאל ד) עירין פתגמין כן למטה במאמר קדישין שאלתא ולב"ן הארמ"י כליל מתרין סטרין סמא"ל רה"ב בגי' לח"ש בגי' לב"ן הארמ"י (קהלת י) אם ישוך הנחש בלי לח"ש ר"ל שכלול מתרין סטרין שסודם לח"ש והנה כשרדף לבן הארמי אחר יעקב הוא כאלו רדף נחש אחריהם ואמר מחותני מהרר"ש שבגמ' שבת (ד' קי) כשרודף נח"ש אחר האשה תאמר לחש דשתנא ופי רש"י דרך נשים לי לכן השיבה רחל לאביה שהיה רודף אחריה דרך נשים לי כי נחש רדף אחריה:
הו"י ג"ביר ל"אחיך כי בזו הברכה ירש את עשו כי הן גביר שמתיו לך ויעקב שלח לעשו לא נתקיימה בי כי ב' אותיות נתקיימו ג"ר אבל ב"י לא נתקיימו כי עדיין לא יצא בנימין עד הג"ל הזה ה"ר ג"ריזים ל"ברכה ואחר עד ע"תה בגי' ה"ר גריזי"ם ג' ג"לגולי נ"שמה. עד הג"ל ה"כהן ג"דול ל"מעלה הוא העד הוא מיכאל עד הגל הזה שנחסר לו ל"ג שנה משנותיו שלא חי רק קמ"ז לפי שאמר את אשר ימצא אלקיך לא יחיה מנין יחי"ה הי' ל"ג נחסר לו ובאותו ג"ל נרמז לו ג"כ גמ"ל למ"ד בגי' קמ"ז שנה כנרמז ויוכח אמ"ש ארבעי"ם מא"ה שבע"ה ז"ש ועד המצב"ה מציבה אחר צד"י י' אם למסורת גם כן הכי הוי קמ"ז ז"ס (ירמיה ח) הצרי אין בגלעד עד שצריך לנקוד פסוק עד הגל בציר"י להוסיף על שנותיו של יעקב שיהיו כמנין כ"ח סט"ן ויאבק איש עמו שטן בסמך ז"ש (שיר ד) גל נעול אחותי כלה ר"ל גמל למד מלא שהוא גל נעול שימי יעקב גן נעול כי ג"ן פרשיותיו נעול גם כן בזה המספר ז"ש מעין חתום של התורה נחתמה ראש תחילת ה' חומשים הוא עולה אהיה וסוף קכ"ו שניהם יחד קמ"ז נגד קמ"ז מזמורים של תהלים:
ויחר אף יעקב ברחל התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן. בדרך הדרש אמר שא"א לו לשנות המערכה ולפי שהיא יושב תחת שרים שלמעלה בח"ל אלו הי' בא"י כי שם השגחת הש"י שחלק ע' אומות לע' שרים ובשעת דור הפלגה נפל גורל הקב"ה על ישראל גם נחלק הישוב על ע' שרים ונפל חלק א"י על הקב"ה ז"ש (דניאל ט) כי שמך נקרא על עירך ועל עמיך ר"ל שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא על א"י שהוא עירך ירושלים עיר הקודש וגם עמך לכן ג' אלו מתחילין בי' שם בן ד' הוא שמו של הקדוש ברוך הוא וכן ירושלים וכן ישראל וז"ש והנה סלם מוצב ארצה שבכל ארצות מלאכי אלקים עולים ויורדים בו שניתן למלאכים אלו והנה ה' נצב עליו הי' א"י כי על א"י היהשם של י"י בעצמו או על יעקב (מיכה ד) כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם י"י ז"ש וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך כי מתחלה אמר והיה י"י לי לאלקים שם זה גבהו עשרה ומתחיל בע' בי' שהוא עשרה וכן כשישיב אותו על האדמה שהיא א"י מקודשת בי' קדושות כדתנינן במסכת כלים גם התחלתה בי' ומליאה י' בה' מקומות חסרה י' ז"ש יעקב התחת רשות אלקים שהיא א"י אני יושב שיוכלני לשנות המערכת השמים ליתן לך פרי בטן
או יאמר ג' מיני בנים יש הא' (משלי יא) פרי צדיק עץ חיים עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים הב' בנים כפשוטו הג' הן חכמי אמת הגידו שהצדיקי' אף שהם עקרים מולידים נשמות וזה טעם כל שנים שהי' אברהם ושרה עקרים עשו הנפש אשר בחרן והולידו נשמות גרים וכן יצחק מבן מ' עד ס' הוליד גרים וכן יעקב כל אותן שנים שהיתה רחל (תהלים קיג) מושיבי עקרת הבית שהיא היתה עקרה והיתה עקרת הבית לכן ילדה בנים למעלה מנשמות של גרים לכן כשבאה רחל ואמרה ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי לכן חרה אף יעקב ברחל שעד הנה לא היה ח"ו זיווגם לבטלה רק למעלה למעלה להוליד נשמות ורוחות לכן א' התחת אלקים אנכי וכי רע בעיניך להוליד רוחות אלקים אשר מנע ממך פרי בטן הלא מאחר שאין לך פרי הבטן למטה בזה העולם א"כ בלי ספק יחוד וזווג שלנו עולה למעלה למעלה תחת אלקים וא"כ עתה שאתה כפוי טובה בזה שבחר הקדוש ברוך הוא כך להיות עתה זווג שלך למעלה למעלה ולכן:
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. אמר יעקב שלחני כי עד הנה הייתי פה כמו שהי' אברהם מוליד נשמות גרים מ"ח שנה שהי' בחרן בח"ל וכן יעקב כל ימי היותו בחרן אצל לבן והיתה רחל עקרה אותה הזרע לא הלך ח"ו לבטלה רק הוליד גם כן רוחות ונשמות והנה עתה שירדה הזרע למטה ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף מדקאמר כאשר ילדה את יוסף מכלל שעד הנה ילדה גם כן אבל לא ליעקב למטה רק למעלה לכן א' רחל כשילדה יוסף אסף אלקים את חרפתי שהוא מאסף לכל המחנות כי אס"ף בגי' בפ' רבתי "נחמיה "בן "חושיאל "מנחם "בן "עמיאל שהוא משיח בן יוסף שהוא מקבץ נדחי עמו ישראל נשמות הנדחים ז"ש יוסף ד' לי בן אחר כי עד עתה אסף אלקים את חרפתי שחשבתי שתלך לאיבוד הזרע אבל היו נבראים מזווגם נשמות תחת אלקים ממש למעלה ועתה יוסף ד' לי בן אחר שהוא למטה ולפי שבא יעקב לתקן ג"ע לכן הוצרך לעבוד ז' שנים ברחל בתך הקטנה כי בז' ברכאין מברכין לכלה (משלי יא) הולך" רכיל" מגלה" (תהלים מה) נצבה" שגל" לימינך" ס"ת כלה לכן א' עקב ללבן הבה לי אשתי כי מלאו ימי גם בא להמתיק ק"ך רבוא של כלבי' והוא ה גם כן בסוד ויפגעו בו מלאכי אלקים שהיו כפל ס' ריבוא ויקרא שם המקום ההוא מחנים שהם ק"ך ריבוא ז"ש כי מלאו ימי של ימ"י "יוד "מם "יוד בגי' ק"ך לכן ראוי להמתיק עתה כל כוחות הדין רחל מפני שאמרה דרך נשים לי מתה אז בשעת לידתה כי על ג' דברים נשים מתות בשעת לידתן ולפי שחטאה בדיבור נידה שגם הוא מג' מיני עבירות לכן מתה אז בשעת לידה כי לא הי' כח בד' מלאכי' הממוני' בעצ' השמי' בסוד גבא"י ונשב בגיא בזוהר פקודי היכל ב'. "ואביכן "התל "בי והחליף את משכורתי בכאן נרמזו תרין מאללי ארעא שהי' לבן הארמי כלול משתיהן תרין סטרין סמאל רה"ב שהם תרין סטרין שור וחמור כמ"ש עם לבן גרתי ויהי לי שור וחמור הן הן (יהושע ב) שנים אנשים מרגלים חר"ש חמור מזה הצד ושור מזה הצד נשתיירו אותיות אמצעים מ"ו מן חמור ו' א שור הרי כל"ב שתקע לבן את אהלו עם ס' ריבוא כלבין או ק"ך ריבוא ותרין אלו הם (במדבר כא) את והב בסופה. תרין מצורעין שהלכו בסוף מחנה ישראל ר"ת "ואביכן "התל "בי וה"ב והחליף את משכורתי הרי א"ת וה"ב שניהם נרמזין פה:
מתי אעשה "גם "אנכי "לביתי. ר"ת גא"ל כי חוורא דבי רב"י הוא משיח והוא רבי יהודא הנשיא ניצוץ של יעקב אבינו שהוא זקף עשר אצבעות בשעת פטירתו שלא נהנה מזה העולם אף באצבע קטנה והוא עבד י"ד שנה בשביל ב' נשיו רצה לתקן זה ואמר מתי אעשה גם אנכי גם לרבות דור האחרון שלא יהנה רבי מזה העולם כן גם אני עתה אעשה כן לביתי לעולם הבא עיין לקמן פרשת מצורע
ביום השלישי כי ברח יעקב. בכאן נתפרסמה לו מדתו של יעקב שהוא יומא תליתאי דיהבית לן אוריין תליתאי ביומא תליתאי ואם פגע בך מנוול זה משכהו לב"ה לתמן ויקח את אחיו עמו כל סייעיה שמאלא וירדוף אחריו דרך שבעת ימים הן הן ז' כתרין כי עד שם מגיע הקטרוג מס"א והם ז' מלכין קדמאין אשר מלכו באדום ולכן מגע גוי ביין אסור בשתיה כי סוד יין הוא משומר בענביו סוד בינה ושם אין שום נגיעה בערל וטמא שהוא למעלה משבעה ימי בראשית ז"ש ויצא יעקב מבאר שבע הן הן סוד ז' ספירות וילך חרנה כי יש לחרן יד ונגיעה "וידבק "אותו "בהר "הגלעד ר"ת ואב"ה אך שחסר י' הלא בזוהר דרש (איוב ט חלפו עם אניות אבה ג"כ חסר על זו ואיבה של נחש כ"ד זינא דמסאבותא או רמז על אליהו שהוא מתשבי גלעד או על מכירת יוסף (בראשית לז) הנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד והוא בענין ותקע כף ירך יעקב ששם הדיבוק ונעשה צולע על ירכו עבור עון יוסף כי הוא סוד ידך של יעקב ז"ס וידבק אות"ו על אות ברית קודש גם סוד ז' ימים אלו על ז' שירוגים שניתנו לס"א לידבק בקדושה ז"ס וירדוף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אותו שניתן לו ידבקדושה והוא סוד ז' כבשות שהושיב אברהם עם אבימלך:
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים חד אמר ס' ריבוא וחד אמר ק"ך ריבוא גם תקע אהלו פליגי ביה אם ס' ריבוא כלבים היו לו ליעקב כשהי' בביתו של לבן או ק"ך רבוא. ענין מחלוקת הידוע שיש לשם אלקים ק"ך צירופים חציים ימינם וחציים שמאלים של ימין אצטריכו לבערה גופא של שמאל ס' גבורים להושיע לו מן הקליפ"ה הנה דביקים של ק"ש הם ששים בחושבן זעיר של חנוך המנהיג העולם בחול מן ס' ימינים כנגדן ס' אותיות של ברכת כהנים גם בפסוק (שיר ג) הנה מטתו שלשלמה כ' תיבות ג"פ ס' שמאליים וכן (תהלים צא) יושב בסתר עליון כי אתה י"י מחסי גם (שם ג) י"י מה רבו עד לי"י הישועה וכן אנו אומרים בפייט מיכאל מימין מהלל גבריאל משמאל ימלל ר"ל מימין תמן חסדו והללו אבל משמאל תמן מילילי הקליפות לכרוב ולמלל אותם כד"א משום דאתיתו ממילאי אמריתו מילי מוליתא וכי היו מקללים אותם אבל נתנו עצה הגונה לעסוק בד"ת מאחר שהם בני עלי שאינם מתכפרים בזבח מנחה אבל מתכפרים בתורה ובג"ח ז"ש בניחותא אמריתו מילי שימללו ויכרתו המקטריגים מהם והנה ז"ס מ"ש בסוף כתובות א"ל ההיא בר אמוראי לבר ארעא דישראל האי תלתא דקיימא אגודא דירדנא כמה גזריתו מינה א"ל שתין כור א"ל אכתי לא עייליתו בה אחריבותו אנן מאה ועשרין כור הוי גזרינן א"ל אנא נמי מחד גיסא קאמרינן בר אמוראי הוא דידע לשוט בימא עילאה כדאיתא בפרק המוכר את הספינה האי תלתא סוד דקל שכינה נקראת כן קל"ד פעמים אדני בתורה והיא שליש מן זעיר לכן נקראת תלתא שנבנית משליש האחרון דקיימא אגודא דירדן מתמן יורד דין לעולם גם סוד או"ר נג"ה בגי' ירד"נא כי (יחזקאל א) נגה לו סביב ולפעמים נכללת כולה בקדושה ולפעמים בחול וכשאמר לבן ליעקב יגר שהדותא אז שחקה קליפת נג"ה שרמז על אונקלס הגר שעתיד לצאת מן לבן ארמי והוא ימתיק אותה עם תרגום שלו כי התרגום הוא ללשון קודש כמו שיליא לולד כן ישראל הם הולד ושיליא הוא סוד קליפת נג"ה ז"ס מתני' שיליא שיצאה מקצתה וכו' ושאל ההוא בר אמוראי כמה גזריתו מינה מן אילין צירופי בתי דינין של אלקים והשיב לו אנן מחד גיסא קאמרינן מסיטרא דימינא או ששים גבורים סביב לה משמאלא:
המעט קחתך את אישי שכל רעותא דיעקב ברחל הוה לכן ורחל עקרה ר"ל (תהלים קיג) עקרת הבית ורחל שרצתה בדודאי בנה לפי שידעה רחל שכל מחשבתו של יעקב באותה הלילה על רחל היה כמו שמסר לה סימנין ונמצא ראובן הוא בנה כמו שלא"ה בעצמה קראה שמו ראובן שלא סליק בשמא ולא אמרה ראו בני כי באמת לא היה בנה רק מחשבתו של יעקב על רחל היה ז"ש תנו נא לי מדודאי בנך לי דייקא שהם שלי כי באמת הם שלי שזה הבן הוא שלי ולאה השיבה אז בחכמה המעט קחתך את אישי לא זו בלבד שגרמת לי שבני ראובן נפגם מטעם זה (בראשית מט) כי עלית משכבי אביך לא קאמר משכב בלשון יחיד רק משכבי שתה בכוס זה ועיניו בכוס אחר לא נצרכה אפילו לשתי נשיו ק"ו באותו הפעם לא נתקדשה רק רחל ולאה עדיין לא נתקדשה ועיקר קדושין הם הרי את מקודשת ל"י ידים מוכיחות ז"ש תנו נא לי. ודבר זה גרם שלא נכנס ראובן לא"י רק מעבר הירדן לקחו נחלתם. גם מזה הטעם (ד"ה א ה) ובחללו יצועי אביו באה בכורתו של ראובן ליוסף כי הוא הבכור.