ויגש וגו' ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני האי קרא אוקמינן בכמה אתר בעינא לחדשא מילין כי אינון מילין סלקין לקדם מלכא עלאה כמ"ש בזוהר (ישעיה נח) ודבר דבר ר"ל מי שמחדש בחידושי דאורייתא נעשה דבר שהוא מלאך כי (קהלת י) בעל כנפים יגיד דבר וכן כל דיבור ודיבור בשעת מ"ת נברא מלאך כי ההוא דתנינן לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה שהוא המלאך שנברא מאותו חידוש וז"ש בשעת מ"ת (שמות כ) וכל העם רואים את הקולות איך ראו קולות אבל על אינון ס' ריבוא מלאכים שבאו לכל אחד מישראל עלייהו אתמר (קהלת י) עוף השמים יוליך את הקו"ל והכי איתא בתיקונים דף ס"ג ש כל העם רואים את הקולות אינון הוי מלאכים דכל חד הוי איתעבידה קול ופרח באוירא וכל חד מישראל דהוי אמר נעשה ונשמע הוי שרי' בפומי' והוי אוליף ליה אורייתא כולי' ואפשר שע"ז נאמר ואביו שמר את הדבר שיעקב מסר המלאך ליוסף הממונה על השמירה ונקרא דבר כמ"ש (במדבר כג) וישם י"י דבר בפי בלעם ז"ש ידבר נא עבדיך דבר מיד נברא מלאך שנקרא דב"ר ומביא הדבר לקדם מלכא עלאה אינין מארי דאודנין שנקראו (שמואל א ח) אזני י"י וע"ז ביקש יהודה שהיו דבריו כתפוחי זהב במשכיות כסף אם הוא יוסף הצדיק אל יפתח פה לשטן כי כל מה שהצדיק מוציא מפיו (במדבר ל) לא יחל דברו ונעשה שהרי קללת חכם אפילו על תנאי באה והוא הוציא בפיו האיש אשר ימצא הגביע בידו הוא יהיה לי לעבד גם שאמר נחש ינחש איש אשר כמוני ז"ש אל יחר אפך שאני מזכיר אותך שלא יפה עשית שכמוך כפרעה לדמות לקליפה לכן אמר יהודה בי אדוני בייא אתה מעביר עלינו לכן אל יחר אפך בעבדך כי אם תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי י"י כי כמוך כפרעה לומר נחש ינחש הכי יש לו חלק בטומאה וכמו שבסטרא דימינא מלאכים ממונין טובים כן בסטרא דשמאלא ז"ש כי כמוך כפרעה והקול נשמע בית פרעה (קהלת י) כי עוף השמים יוליך את הקו"ל שיבואו אחי יוסף ביתה פרעה. ז"ש יוסף לאחיו עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי ראו את הקולות שבאו אז מלאכים וראו בויכוח אריה ושור וכמ"ש ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו לכל המלאכים שבאו אז באותו ויכוח הוציאו איש דייקא אבל מלאכים היו שם ז"ש כי פי המדבר אליכם פיו ודיבורו גרמה להם שיבואו למצרים להיות עבדים לפרעה:
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני בי תוכל לידע איך דיבורו של אדם פועל בזה העולם שהרי יהודה אמר לאביו אם לא אביאנו אליך וחטאתי לך כל הימים ובזה גרם שהי' עצמותיו מגולגלין כל מ' שנה בארון עד שבקש משה עליו וזאת ליהודה כמ"ש בפרק החובל בזה תדע ידבר נא עבדך דבר שעושה פעולה ונברא מלאך. רמז לו יהודה ג' עבירות שלו שהביא דבה לאביהם ולקה בשלשתן ידבר נ"א על אבר מן החי שעברו על (שמות יב) לא תאכלו ממנו נ"א. על זלזול בני השפחות לכן לעבד נמכר יוסף רמז במלת עבד"ך ועל שנתנו עיניהם בבנות הארץ שבזה נלקו שמצאו בו ערות דב"ר אמר דב"ר והצעת דברי יהודה הנה אנכי מדבר שמתחלה עשית ג' דברים אלו ולקית עליהם ועתה אל יחר אפך בעבדך שנשתניתה לרעה ונטמעתה בין הגוים ושבקית לחסידותיך כי כמוך כפרעה יהודה הבין שעלילה ראשונה היתה מרגלים אתם ברזא דחכמתא שבאו עתה לתקן גלגול שלישי של אד"הר כי אברהם ע"ז יצחק ש"ד יעקב ג"ע וירדו מצרימה לתקן ג"ע וא"כ שפיר קאמר להם מרגלים אתם שבאתם לתקן פה ג"ע ערות הארץ באתם אתם לראות ולגדורפרצה זו ז"ש אליו בי אדוני בי תדבר כי אני (משלי כ) איש תבונות ידלנה ידבר נא עבדך שכוונתך עם עלילות מרגלים לתקן דב"ר שהוא סור עריות ערות דב"ר:
ו'י'ג'ש ו"ירא י"וסף ג"לגול ש"לישי שעתה מחוייבין הם לתקן גלגול שלישי של אד"הר ולפי שיוסף הוא סוד א"ות ב"רית ק"ודש עליו העלו אב"ק עד כס"הכ ר"ת אות ברית קודש לכן הוצרך יוסף והורד מצרימה מקום ערות הארץ לכן רצה ג"כ שגם בנימין הצדיק ירד לפניהם לתקן עולם במלכות שד"י שכינתא בין שני צדיקים לכן היתה עלילה ע"י גבי"ע נוטריקון ג"לגול ב"ני י"עקב ע"ריות איש אשר נמצא הגבי"ע בידו כלשון רז"ל אדם שותה בכוס זה לא יהיה עיניו אל כוס אחר מאחר שהוא שומר הברית אתם עלו לשלום והוא יהיה כאן לתקן ערוה ז"ש ויגש אליו יהודה כי הוא שמר הברית והוא תיקן בהודאת פיו צדקה ממנו בי אדוני נתקדש השם ולא היתה תמר כלתי זונה והודה ולא בוש ובמקום שבעלי תשובה עומדין כו' ז"ש ידבר נא עבדיך דבר שאני עשיתי תשובה והקנתי ערות דבר שיהיה (תהלים קיד) ישראל ממשלותיו וע"י יתקלס עלאה שמשם זכה שהיתה יהודה לקדשו ויג"ש אלי"ו יהוד"ה ס"ת בגי' רפא"ל שהוא המשמש ביום הראשון וכוכבו חמה ומזלו אריה נגד יהודה שהוא נקרא בכור והוא ירפא מן זוהמת הנחש ויוסף מושל ביום ז' כוכבי נוגה ומזלו שור ומאזנים ומלאכו ענא"ל ז"ש (שמואל ב כג) וכאור בוקר יזרח שמש בקר לא עבות מנוגה כי משיח בן אפרים לא נדמה רק לנוגה אבל משיח בן דוד (תהלים פש) כסאו כשמש נגדי והנה בכאן רמז יהודה בויכוח שלו עם יוסף שהוא יותר חשוב ממנו ועכ"פ שוה לו לכן ס"ת שו"ה בי אדוני שתדבר עמי ביחוד ואל יחר אפך בעבדך שתדבר עמי הלא כי כמוך כפרעה כמו שאתה נגד פרעה רוכב במרכבת המשנה הוא מלך ואתה שני לו כן תהיה אתה לע"ל נגדי שאני הוא מלך ואתה תהיה משיח בן יוסף למשנה. ויכוח יהודה עם יוסף לפי שיוסף ראה את שלום הצאן על כל ישראל שנקרא צאן להקדים השכינה שהיא בגלות כמ"ש אנכי ארד עמך שהשכינה קדמא ואתייא לכן על והנה אנכי עמך קדמא ואזלא ולפי שבחלקו של בנימין השכינה ורזא ארון וכפורת וכרובים בחלקא דבנימין דאתיליד באורחא שכינתא על כלא כמ"ש בזוהר פ' ויחי ע"פ מתה עלי רחל בדרך ז"ש איש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי לעבד ויקדים לבא הנה אז אתם עלו לשלום אל אביכם שבשמים:
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני שהשכינה היא מלכות בית דוד. ו'י'ג'ש' ו"ירא י"וסף ג"לות ש"כינה גם ראה יוסף על ד' גליות צריך להיות ד' לקבל מרכבה עליונה והנה הי' בכאן יוסף עם שני בניו מנשה ואפרים לכן רצה ליקח גם בנימין ובראשי אתוון "יוסף "בנימין "מנשה "אפרים נרמזין ד' מלכיות המרומזין בפסוק וישב י"עקב ב"ארץ מ"גורי א"ביו לתקן ד' אתוון דאתבדרו בד' רוחי עלמא שהם ד' מלכיות י"ון ב"בל מ"די א"דום מלמעלה למטה כדמיון (יחזקא א) רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לה סביב ודא רזא דאלה תולדת יעקב יוסף ורצה לתקן אלו הד' גליות בד' בני אדם שיהיו מתחלה לפני כל ישראל בגלות ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני בשמו של יהודה נרמזו כל הד' גליות כי יש בשמו שם בן ד' בהוייתו והד' ניתוספו' בו לרמוז על כל הד' גליות כי עמנו אל בכל ד' גליות וי"י אתנו לכן נקראו כל ישראל בשם יהו"דה ז"ש בי אדוני ר"ל בי מקוים כלל כל ישראל וכל גליות נרמזו בענין מעשה יהודה עם נשואי תמר ובת שוע הכל על הכלל כלו יצא ולא ללמד על עצמו יצא וכן שלשה בניו מרמזין על ג' בתי מקדשות. ו'י'ג'ש' וירא יוסף גלות שלשה וז"ש ויאמר בי אדוני בי נרמזין כל הג' מקדשות כי שם בנו הראשון ע"ר נגד בית ראשון (תהלים קלז) ערו ערו עד היסוד בה בנו השני נקרא אונן ע"ש (ישעי' ג) ואנו ואבלו פתחיה ושם בנו השלישי של"ה לזה אנו מחכין (בראשית מט) לא יסור שבע מיהודא עד כי יבא של"ה יד"בר נ"א בגי' מרכב"ה ז"ש באזני אדוני בלחישה כשם שקבל בלחישה ולכן בכה על צוואריו של בנימין על שתי מקדשות ובנימין בכה על צוארו על משכן שילה שהוא בחלקו של יוסף כי בדבר הזה היו עסוקין. גם ויכוח שלהם על ענין ירידת יוסף למצרים ויבקע להם הים אח"כ בצאתם כמ"ש רז"ל ועשה לו כתונת פסים על פ"ס י"ם ר"ל גלגול ירידתו גרמה אח"כ לחלק הים ויוסף ראה שבנימין הוא יקדש השם כמ"ש (תהלים סח) שם בנימין צעיר רודם וכדר"זל א"ת רודם אלא רד ים שהוא ירד תחלה לים לקדש השם ז"ש יוסף על בנימין אשר נמצא הגביע בידו שהוא בנימין יהיה כאן לי עבד אז מני ומיניה תסתיים שאתם עלו לשלום אל אביכם ויגש אליו יהודה ויאמר אם בשביל זה אתה רוצה להיות בנימין אצלך בשביל קריעת ים סוף בי אדוני הלא בי יתקדש השם כמ"ש (שם) שרי יהודה רגמתם וכה"א (שם קיד) היתה יהודה לקדשו לכן זכה אח"כ להיות לישראל ממשלותיו ויהודה שקידש שם שמים בפרהסי' נקרא כולו על שמו של הקב"ה ז"ש בי א"דני שם של א"דני הוא כולו והוי"ה הכל נכלל בשמו ד' מורה על ד' אותיות של אדני והויה כפשוטו גם כשנתעסק יוסף בענין גליות לכן צוה להניח גביע באמתחת בנימין כי נרמז בענין ג"ביע "גליות "בבל "יון "עשו על ג' גליות אלו העמיד יוסף גואלים ולפי שראה גלות מדי שהוצרכו להעמיד זאב כנגד זאב וגר זאב עם טלה (בראשית מט) בנימין זאב יטרף לקבל (ירמיה ה) זאב ערבות ישדדם לכן הוצרך להוריד גואלשל מדי לפני בא כל ישראל ז"ש איש אשר נמצא הגביע בידו אז עלו לשלום אל אביכם במלת א'ב'י'כ'ם נרמזו כל הגליות שהם א"דום ב"בל י"ון י"שמעאלים כ"שדים מ"די מ"וקדון ופרס לא קחשיב כי מינייהו מלכי ומינייהו פרכי ושוין הם לכן ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני הלא (מגילה דף יב) מרדכי הוא מן יהודה ואביו מיהודה היה לכן נתן יוסף ה' חליפות נגד מרדכי שיצא בה' בגדים כשדרז"ל במגילה גבי"ע סוד מרכבה ג' אבות י"ב שבטים ע' נפש וכן למעלה ג' עדרי צאן רובצים עליה (שמות טו) שנים עשר מעינות ושבעים תמרים. ולפי שבנימין אושפיזא לשכינה רזא דמלה ארון וכפורת וכרובים בחולקא דבנימין דאתייליד באורחא ושכינתא על כולא ג' של גביע וכן עשה שלמה הים (מלכים א ז) על שנים עשר בקר והים עליהם י"ב של גביע וכן עשה שלמה שבעים מנורות כנגד שבעים שרים ע' של גביע ז"ס גביע באמתחת בנימין לתשלום המרכבה. ויגש אליו יהודה ויאמר ב"י אדוני שזה בחלקו מנורה והים הוא סוד עולם אצילות שהוא ג' גו ג' תלת קדושות ב"ריאה י"צירה ע"שיה במדרש אמר בי אדוני ולא ביה אם לממלא מיא אנא אם לשמשא אנא אם למפצע קיסין אנא ברזא דחכמתא אם כוונתך על סוד ירידת ישראל אל הים כמ"ש כתונת פסים פ"ס י"ם שראה ברוח הקודש (תהלים סח) ובנימין הוא צעיר רודם ר"ד י"ם כי גם בים המלכות דלעילא בא בנימין צעיר ורד בים העליון לקבל מלכות על ישראל מתחלה בימי שאול ואח"כ (שם) שרי יהודה רגמתם כי דוד היה המוציא והמביא גם בימי שאול את ישראל ונטל שאול אפופסין שלו מת"י ז"ס שהיה שאול (שמואל א י) נחבא אל הכלים קרי בי' כ"ל י"ס (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים ויוסף מדתו כ"ל עליה קאמר יעקב חנני אלקים וכי יש לי כ"ל שהוא יוסף שטנו של עשו כדי לאיים עליו לכן נקרא יוסף בפסוק (מלכים א ה) ותרב חכמת שלמ"ה שם) מהימן ודרדע וכל כ"ל זה יוסף לכן אמר האיש אשר נמצא הגביע יהיה לי לעבד בזה יהיה שני מדות ביחד כל הנחלים הולכים אל הים:
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני אני תופס במדת י"ה המלכות שלמעלה ומצידה ירית א מלכות דלעילא ב"י אדוני דינא דמלכותא דינא אבל שאול לא היתה המלכות שלו רק מושאל מן יהודה וכמ"ש השבטים ליוסף המלוך תמלוך עלינו הלא אין ישיבה בעזרה רק למלכות בית דוד בלבד. ז"ש אם לממלא מיא שכוונתך לבקע הים אנא הוא כי היתה יהודה לקדשו ו קידש ש"ש בפהרסי' במעשה תמר ז"ש ידבר נ"א עבדך על מעשה תמר הכר נ"א ושם זכה ויקרא כולו ע"ש של הקב"ה כמ"ש בסוטה יותר מן בנימין אם לשמשא לדמות למרכבה עליונה דמות המשמשין לפני הקב"ה במרום (איוב כה) המשל ופחד עמו ר"ל מיכאל וגבריאל שעומדים ברום עולם לשמש כמ"ש יוצר משרתים על מלאכים (איכה ג) חדשים לבקרים אשר משרתיו הם הם המיוחדים לעולם לפני כסאו ית' שישראל למטה דמות מרכבה עליונה ז"ש ויג"ש אלי"ו יהוד"ה ס"ת שו"ה שרוצה אתה שיהיה למטה משמשין כדמות למעלה בן פר"ת יוסף בגי' משמ"ש בגי' ש"ר פני"ם ולכן היה יוסף בן שלשי"ם בעמדו לפני פרעה בגי' הכי הוי דאתמר על יוסף וירכב אותו במרכבת המשנה שהיא מרכבת מטטרו"ן בעולם היצירה דאתמר עליה על פיך ישק כל עמי רק הכסא על עולם הכסא שהוא בריאה וכיון שראה יוסף שמלאכו גבריאל כמ"ש רבותינו ז"ל וימצאהו איש זה גבריאל לכן רצה שיהיה בנימין אצלו שהוא מיכאל מימין לז"א ויגש אליו יהודה אם לשמשא אתה מכוון לדמות למעלה אנא הלא צריך להיות בנימין אצלי כי אני מלאכי גבריאל כמ"ש (ד"ה א ה) יהודה גב"ר באחיו ודגל יהודה לפי דברי קצת הוא גבריאל. גם ויג"ש ו"ירא י"וסף ג"בריאל ש"מאל ולכן הושיב יוסף בארץ גש"ן בגי' מיכא"ל וגבריא"ל ג"לגול ש"בעים נ"פשות נ"שמות ש"ל ג"רים כמ"ש לגור בארץ באנו לתקן נשמות של גרים כן נתן פרעה בכתובתה את ארץ גשן כי היא קדמאה לגיורים. או על ענין ויכוח אריה ושור באו המלאכים מלמעלה וראו בויכוחם. ויג"ש אלי"ו יהוד"ה ויאמ"ר ס"ת השו"ר בי אדונ"י ידב"ר נ"א עבדך ס"ת אר"י ויוסף הוא השור ויגש אליו יהודה ויאמר מאחר שאתה הוא השור בי אדוני אם לשמשא אנא כי יהודה גור אריה אם למפצע קיסין אנא ע"ס שני עצים בהפטורה דיומא ביחזקאל (יחזקאל לז) קח לך עץ יוסף משבט אפרים ועץ יהודה וגו' הלא אנא הוא כי עץ יהודה יהיה עיקר. ועבדי דוד יהיה נשיא עליהם. אם למפצע קיסין אנא ר"ל שיוסף הוא תקונו של אד"הר בסוד (בראשית ג) כתנות עור ועשה לו כתונת פסים לתקן (תהלים צז) אור זרוע לצדיק ועץ הדעת טוב ורע (ישעי' ג) אמרו צדיק כי טוב ויגש אליו יהודה בי אדוני בי תיקונו של אד"הר בי תיקונו של יהודה הכל על דוד שהוא גלגול אד"הר גם יהודה בענין שלשה בניו רצה לתקן חטא של אד"הר בכור יהודה ע"ר לתקן ר"ע של אד"הר וז"ש יוסף כי נחש ינחש איש אשר כמוני ר"ל שבא בתיקון לתקן חטא של נחש הקדמוני. איש אשר נמצא הגבי"ע בידו בגימ' צ' כי בנימין היה צדיק ושמר בריתו ועיקר ירידתם למצרים לתקן ערות הארץ ולכן יוסף הצדיק (ישעי' נז) מפני הרעה אשר הביא דבתם נאסף, הצדיק למצרים ולכן אחז"ל אין לך אדם מישראל שיצא ממצרים שלא היה טעון צ' חמורים טעונים אלה תולדת יעקב שבא בזה הסיבוב היה יוסף לתקן חטא של עריות כמ"ש ואביו שמר א"ת הדב"ר בגי' ברי"ת לתקן ערות דבר ולפי שכל לבי' ורעותי' של יעקב היה על רחל כמ"ש לאה המעט קחתךאת אישי ונמצא ששתה יעקב בכוס זה ועיניו בכוס אחר ח"ו ע"כ העידה התורה וילך ראובן וישכב וגו' ויהי' בני יעקב שנים עשר שעכ"פ כולם היו בניו ועלייהו קא מתכוין ואם כן יוסף ובנימין הי' בני רחל לכן גלגול יוסף להוריד בנימין אצלו לתקן ג"כ הכוס שפגם בו יעקב ז"ש איש אשר נמצא הגביע בידו ר"ל תיקון כוס של יעקב לכן נקראו שנים אלו זקנים יוסף ובנימין והם צדיקים שומרי בריתו ז"ש ואתם עלו לשלום ברית שלום ז"ש ידבר נא עבדך דבר לתקן חטא ערות דבר יוסף חטא ברזא דחכמתא שדגל מחנ"ה אפרים יהיה לסוף יומיא בקדמיתא וצריך לקיים קרא (תהלים פ) לפני פרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לכן רצה שיהיו שלשה אלה ביחד כי כבר הי' אפרים ומנשה אצלו ורצה להוריד ג"כ בנימין אצלו ז"ש יהיה לי עבד בזה אתם עלו לשלום ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני דגל מחנה יהודה במדבר ב) ראשונה יסעו שרמז יהודה על גלגולים של אדה"ר שתיקנו אבות העולם אברהם תיקן ע"ז יצחק ש"ד יעקב ג"ע (בראשית כד) יצחק בא מבוא באר לחי רואי ז"ש אם לממלא מיא אנא לקבל יעקב אמר לשמשא אנא לתקן שמש ערסוי אם למפצע קיסין ע"ז (ירמיה ב) האומרי' לעץ אבי אתה. גם ג' עמודים הם אברהם ג"ת לממלא מיא (קהלת יא) שלח לחמך על פני המים. יצחק עבודה ז"ש אם לשמשא אנא יעקב עמוד התורה אם למפצע קיסין כי התורה עץ קטן מדליק את הגדול ואת יהודה שלח לפניו להורות כי היו ליהודה ג' בנים ער לתקן רע בעיני יי ע"ז אונן לתקן אנינות של ש"ד שלה לתקן ג"ע יוסף אמר חלילה לי מעשות הדבר הזה כמ"ש אברהם וכן הם אמרו חלילה לעבדך מעשות כדבר הזה אבל רמז קא רמיז כי יהוד' אמר לו הנני עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו הלא אדרבה מי שהגביע בידו הוא חיוב יותר כי הוא העיקר אבל השבטים שהי' צדיקי עליון והצדיקו על עצמן את הדין שכל זה נעשה להם על חטא של מכירת יוסף כמ"ש אבל אשימים וגו' שיש באותו ענין ו' אלפין לרמוז שכל ימות העולם ששה אלפים יהיה עון זה ת"י וכן כשאמר ויפתח האחד זה לוי את שקו וירא את כספו וה"נה הוא בפי אמתחתו שהצדיק את הדין על עצמו באומר הושב כספי וגם הנ"ה ר"ל חטא של הנ"ה בעל החלומות כמו שנענש שמעון שאסרו אותו לעיניהם אז ויצא לבם ויחרדו שאמרו אנן עונשין ליה מה זא"ת עשה לנו אלקים שחטאו בהכר נא הכתונת בנך זא"ת לכן בא עתה יהודה ואמר שבאמת אלקים מצא עון עבדך שזה החטא הוא מיוסף ומצא בעל חוב לגבות את חובו ולכן מצד הדין אנחנו החוטאים העיקרי' הננו עבדים לאדוני בחטא של עבד נמכר יוסף אנחנו עבדים גם אנתנו הם עיקר החטא גם אשר נמצא הגביע בידו שהוא אינו חייב כלום בזו המכורה נתפס עמנו על שידע ולא גילה לאבינו ויאמר יוסף חלילה לי מעשות זא"ת ר"ל שאהי' אני רצועה בישא לאלקאה שאתם אומרים שמצא בע"ח לגבות חובו והם חייבין מצד אחר וע"י נתגלגל ללקות אותם ח"ו אין אני רוצה שעל ידי יתענשו רק אשר ימצא הגביע בידו הוא אשר חטא לי יהי' עבד ואתם עלו לשלום. והשיב יהודה בי אדוני של מכ"י שכבר לקחתי אפיפסון של מדה במדה אני אמרתי לאבי הכר נא הכתונת בנך היא זאת וכבר בשרני בהכר נא למי החותמת ז"ש ידבר נ"א. עבדך ר"ל באזני אדוני אגיד לך דבר שכבר בשרוני הכר נ"א נגד הכר נ"א. ז"ש ישב נא עבדך תחת הנער ר"ל תחת יוסף שהוא נער שהוא חטא במכירתו כתבו הקדמונים בענין (הושע יב) יהודה עוד ר"ד עם אל כי יש ב' פסוקים בתורה בפ' כי תשא (שמות לד) לא תשתחוה לאל אחר ר' גדולה (דברים ו) שמע ישראל י"י ד' של אחד גדולה צריך שלא להחליף ח"ו אלו ה' אותיות ובהם היתה פגימת אנשי סדום באומרם (בראשית יט) הא"חד בא לגור על אחד של שמע שלא לקוב (מלכים ב יב) חור בדלתו ר"ד בגי' צדי"ק יוסף הוא רד מצרימה ר"ל מאחר שהוא צדיק לכו ירד לדעתי אותו שכם אח"ד נתן יעקב ליוסף לעובדו שכם אחד ולסלק אחר מן העולם מצרימה גם בנימין הצדיק איקרי. ז"ס ויוסף הורד מצרימה קרי בי' הוא ר"ד ירד לתקן ענין ר"ד ולפי שראה יוסף (תהלים סח) שם בנימין צעיר שר"ד ים ומתקן ר"ד כי בנימ"ן כתב הארי' ז"ל בגי' נק"ב שהוא גם כן תיקון לנקב כי לכן נקראת נקב"ה נקב ה' לכן הושם הגביע באמתחת בנימין כי עלי' רמזא לתקן נוקבא שהות סוד הגביע ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני כי (הושע יב) יהודה עוד ר"ד עם אל ועם קדושים נאמן ועל יהודה רמיא לתקן ד' המבואר בשמו של שמא קדישא ד' כי הוא מלכות בית דוד בכלל. יוסף מסר נפשו על בנימין להיות קבורתו אצלו כאשר שמע אצל אביה בן ירבעם שהוא משיח בן יוסף בנימין הצדיק קבור אצלו ויגש אליו יהודה הלא יוסף שהוא נקודת צי"ון דרגיה דיוס"ף חושבני' דדין כדין היא דרגיה דדוד שבא מן יהודה תמן אתקבר דוד דהוא אתרי' כדאיתא בזוהר פ' ויחי שהוקשה הלא ע"פ הדין הי' ראוי דוד לקבור אצל רתיכא דאבהן (בראשית כג) בקרות ארבע היא חברון ע"ש גם מ"ש לקמן פ' פקודי ע"פ (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי ז"ש בי אדוני צריך אתה להתחבר בי כי נקודת ציון היא עיר דוד גם ראה יוסף שהוא ספר תורה ובנימין הוא ארון שבחלקו היה ארון כפורת וכרובים ואין נופלין רק במקום שהס"ת בארון ובנפילה אפים מסלקין המקטריגין לכן כל ימי היות יוסף מופרש מאביו לא נפל יעקב על פניו ז"ש והשיב יהודא בי אדני אני הוא סוד נפילה אפים (תהלים פו) כי אליך אד"ני נפשי אשא תמן דינא ז"ש ידבר נ"א נוטריקון נ"פילת א"פים כמ"ש דוד (שמואל ב כג) נפלה נ"א ביד י"י. יוסףהוא עמוד ג"ח בנימין עמוד העבוד' שבחלקו נבנ' מזבח כמ"ש בנימין זאב יטרף נמשל לזאב וטורף כל השלל:
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני. עמוד התורה ואת יהודה שלח לפניו להורות. "ו'י'ג'ש א'ל'י'ו י'ה'ו ד"ה ו"כוח י"הודה ג"לות ש"כינה א"ין ל"ה י"סוד ו"או י"וסף ה"וא ו"או ד"וד ה"א ויאמ"ר נוטריקן ו"יאמר י"הודה א"ני מ"חנה ר"ביעית ז"ש בי אדוני כי ה"א אחרונה של שם היא שם של אדנ"י דתמן דינא דמלכותא דינא דירית דוד מתמן מלכות בית דוד כי יוסף חשב כשיהיה בנימין אצלו יהי' ה' אחרונה של שם אצלו והשיב ליהודה שהוא משלים שמא עלאה קדישא. או לפי שיוסף ידע שמא קדישא עלאה שהוא סוד רתיכא דארבע סמכין והנה יוסף ירד מתחילה עם שני בניו הרי ג' אתוון בשלימו וצריך עוד רגל רביעי ו"ירא י"הודה ג"ילוי ש"לשה א"נשים ל"פני י"וסף ו"בנימין 'ו'י'א'מ'ר נוטריקן ו"יאמר י"הודה א"ני מ"חנה ר'פאל לכן ויג"ש אלי"ו יהוד"ה ס"ת בגי' רפא"ל ז"ש בי אדוני ר"ל בי אות רביעי שהוא מחנה רפאל ו"ירא י"הודה ג"ילוי ש"ור א"רי' ל"פני י"וסף ו"בנימין ויאמר בי אדוני ר"ל אני הוא ארי' גור ארי'. ו"יכוח י"הודה ג"לגול ש"ל א"דם ל"תקן י"וסף ו"בנימין ויאמר בי אדוני ר"ל ממנו יצא דוד שהוא גלגול של אד"הר י'ד'ב'ר נ"א עבד"ך דב"ר י"תקן ד"וד ב"גלגול ר"ביעי נ"פש א"דם ע"וד ב"ן דו"ד כ"מותו ד"וד ב"גלגול ר"ביעי לכן ידב"ר נ"א עבד"ך בגי' המשי"ח שהוא החמ"שי. הנה יוסף הוא בן זקונים זיו איקונים של יעקב שהי' שופרי' דיעקב מעין שופריה דאדם קדמאה לכן היה יוסף יפה תא"ר ת"יקון א"דם "ראשון ויפה מראה לתקן עץ שהי' (בראשית ב) נחמד למראה וטוב למאכל ל (משלי יג) צדיק אוכל (ישעי' ג) אמרו צדיק כי טוב נחמד לעינים יוסף הוא טוב עין בן פורת יוסף עלי עין לכן במסורה ד"פ יבורך (משלי כב) טוב עין הוא יבורך שזכה (תהלים קיב) גבור בארץ יהי' זרעו שיפוזו זרועי ידיו ונעץ צפרניו בקרקע ויצא הזרע משם זכה למנשה ואפרים שדור (שם) ישרים יבורך בד יברך ישראל והנה כי כן יבורך גבר שמברכת' יבורך בית עבדך לעולם לכן בנימין נקרא ילד זקונים שגם הוא זיו איקונים דומה לאביו בתיקון נפש אדם לכן רצה יוסף שיהיה שם. ויגש א"ליו י"הודה ו"יאמר ר"ת אי"ו שהם סוד ג' אבות לכן נקוד על אי"ו שהוא סוד ג' אבות ול' של אליו הוא סוד רגל רביעי במרכבה מורה על יוסף שזכה למלכות ניקנית בשלשי"ם מעלות לכן בן שלשי"ם שנה היה יוסף בעמדו לפני פרעה כי הוא בן פר"ת בגי' שלשי"ם בגי' ש"ר פ"נים בגי' משמ"ש וכן במרכבה (איוב לח) תתהפך כחומר חותם יוסף עם שם בן ד' יצא ממנו יעק"ב יעקב עם שם בן ד' יצא ממנו יצחק כי יוסף כולל ששה הויות אלה תולדות יוסף יעקב כולל ששה הויות בסוד (בראשית כח) ויצ"א יעק"ב מבא"ר שב"ע ס"ת ארבע ר"ל עם שם בן ד' וילך חרנה יצא ממנו יצחק וכן יצחק עם שם בן ד' עם דוד שיצא מן יצחק הראשון אדמוני שהיה ראוי להיות מרכבה של דוד יצא ממנו אברהם זכינו לדין שיוסף הוא סוד מגדול פורח באויר (משלי יח) מגדול עוז שם י"י ב"ו י"רוץ בגי' מטטרו"ן דרגי' דיוסף צדיק ולכן כשלמד יעקב עם יוסף ה' סדרים מרומזין במלת ז'ק'נ'י'ם' ז"רעים ק"דשים נ"שים י"שועות מ"ועד ו"טהרות כשרצה יוסף ללמוד הוצרך לירד למצרים לראות את ערות הארץ כי מי יתן טהור מטמא ר"ל צריך לראות ענין הטומאה ובזה יצא אחר כך לידי טהרה לכן שלח לאביו כזאת עשר חמורים טעונים ועשר אתונות כזא"ת גם את זה לעומת זה עשה אלקים כמו שבאו עשר קדושות לקבל י' דרגין עילאין כן בארץ מצרים י' דרגין כתרין תתאין לכן הי' במצרים עשרה שערים בכל שער היתה טומאה בפני עצמה וכשירדו עשרה שבטים לראות את ערות הארץ ממש לשבור אוכל ולזרוק הקליפה תוכ"ו אוכל ז"ש בתו"ך הבאים למידין ג"ש שהיו עשרה לתקן תו"ך אוכל מכל הפסולת גם כשבאו לשבור אוכל שהוא סוד (משלי יג) צדיק אוכ"ל ולבקש יוסף הצדיק שהוא סוד הברית כמ"ש יוסף עליהם ע"פ האמת ערות הארץ באתם לראות שפגמו בברית וישליכו אות"ו הבורה אות ברית קודש וזרקו לרזא דס"א הבור רק אין בו מים אבל יש בו נחשים ועקרבים ובכל שער רצו י' שבטים לתקן י' כתרין ולהוציא משם האוכל ז"ש שברו לנ"ו לשבר מד"הד בחשבון לנ"ו מעט אוכל מע"ט בגי' סט"ן ויוסף שידע שי"א ארורים הם י"א סממנין של קטורת י"א יום שבין נדה לנדה רצה שיביאו גם כן את בנימין אחיו לפניו לקיים אחד עשר כוכבים משתחוים שכל י"א קטרין יכנעו לפניו לכן עשה בחכמתו להוריד מתחילה בנימין למצרים כי מכל השבטים לא נמצא ס' רק ביוסף שהוא הוא המכניע זדים ושובר אויבים לכן ש"ובר א"ויבים ו"מכניע ז"דים ר"ת בגימ' מטטרו"ן כי הוא העומד לקבל סטרין דשמאל שהוא מאזני מרמה ז"ש והק"ל נשמע בגי' א"ויבים ז"דים שסודו א"ז וא"ז צדיקים יראו וישמחו והכנעני א"ז בארץ כי הוא (הושע יב) כנען אשר בידו מאזני מרמה ז"ס והקל נשמע בית פרעה ע"ס ק"ל מן שמיא נפל שהם רתיכין של סמאל שהוא כולל ק"ל מחנות הנחלקים על תרין רתיכין רתיכא אחת אויבי"ם רתיכא שניה זדי"ם שהוא סוד שטן י"א בסוד (שמות כו) עשתי עשר יריעות של משכן לכן במסכת כלים ק"ל פרקים שעסק יוסף בסוד שברי כלים וירא יעקב כי יש שבר במצרים על אינון מאנין תבירין (בראשית א) חש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם ז"ש ועיניכם לא תחוס על כליכם כי כל טוב ארץ מצרים כל הניצוצין טובים שבמאנין תבירין לכם הוא: נחזור לשמעתין סוד אלי"ו כשראה יהודה שבמלת אליו נרמזין המרכבה ידב"ר נ"א בגי' מרכב"ה ובסוד ד' רתיכין הוא יוסף נרמז במלת ל' וזכה משם המלוכה מלכות ניקנית בל'ז"ס ויגש אלי"ו יהודה כשראה יהודה סוד אלי"ו הם אל גילוי שלשה אנשים של אברהם כי שם נרמז ענין הנער שהוא יוסף (שם יח) ר"ך וטוב ויתן אל הנער לעשותו כל זה רומז על יוסף ושם נרמז במלת ויאמרו אלי"ו שהוא סוד ד' רגלי המרכבה. ויגש אליו יהודה כשראה יהודה מלת אלי"ו אז אמר בי אדוני בי נרמז סוד אליו באות ל' שהמלכות ניקנית בל' מעלות הוא בי ולא בך כמ"ש השבטים ליוסף המלוך תמלוך עלינו הלא אין המלכות של נמצא שהוא חייב מיתה שהוא מורד במלכות בית דוד מזה ויתנכלו אותו להמיתו דנוהו בד"ת כמ"ש המלאך נלכה דותנה דת ודין. ויגש אליו בי העון של מכירתך כי הם דנוהו כמורד במלכות בית דוד כי בשבילי מבלוהו בדין תורה עשו בי אדוני תמן דינא דמלכותא דינא וכבר וירד יהודה מאת אחיו שהורידוהו מגדולתו כי ע"י נעשה להם זה שגגת למודם עולה זדון בידם כמ"ש הם אנא (שמואל א כה) שא נא לפש"ע עבדך כי חטאתם שהוא שוגג היה פשע אצל ת"ח כמו כי אין דנין את האדם רק בראשית כא) באשר הוא שם ולא ע"ש סופו ויוסף הוא ר"ד מצרימה רגל ד' ובאמת יהודה עוד ר"ד עם אל ר"גל ד' ז"ש ויגש אליו יהודה כי הוא רגל ד' נמצא שאות ל' הוא ביהודה ידבר נא עבדך דב"ר ד"וד ב"רגל ר"ביעי ויוסף הוא במדרגת הנער שהוא סוד אחוריים כמבואר בפסוק (שמות יז) ושים באזני יהושע שיהושע אחז בסוד אזני הנער בסוד (ישעיה ל) ו"אזניך ת"שמענה ד"בר מ"אחריך ז"ס ידבר נ"א עבדך דב"ר בסוד (דברים כג) לא יראה בך ערות דבר ושב מאחרי"ך והיה מחנך "קדוש יוסף הוא סוד (הושע יב) ו"עם ק"דושים נ"אמן ר"ת בגי' יוס"ף כמ"ש כ"מ שאתה מוצא קדוש' אינו רק גדר ערוה ז"ש יהודה ליוסף אל יחר אפך כי כמוך כפרעה למטה שפרעה הוא מנך ואתה שני לו בזה העולם משנה כן למעלה שר העולם לקבל דוד עלאה דוד עלאה הוא מלך ושר העולם לו למשנה ז"ש ידבר נא עבדך ד"בר באזנ"י אדוני שסוד יוסף הוא סוד אזני י"י (דניאל ט) הטה אלקי אזנך ושמע ז"ס ידבר נא עבדך שהוא סוד (שם) ועתה אלקים שמע אל תפלת עבד"ך שהוא עב"ד אברה"ם מטטרו"ן למען אדנ"י שנחלק על תרין רתיכין הט"ה אלה"י אזני"ך שהם סוד אזנים כי כמוך כפרעה שהוא העורף ולא פנים:
ע"פ הזוהר פ' תרומה (דף קע"ב) באילין ק' חלונות שברקיע עלאה ו' חלונות עלייהו חלון זהרא בדמות יד בי' שלט יהודה ע"ש חלון רביעי נקרא גבי"ע חלון דא ובי' ככב חד אשכול הכופר אתערו דרחמי אתער בעלמא מרחיק ומקריב תולדין סגיאין אסגיאו בעלמא זה היה סוד גביע אשר הניח יוסף באמתחת בנימין כי איש אשר נמצא הגביע בידו אזי אתם עלו לשלום אל אביכם כי אז אתערותא דרחמי בעולם וכמו בשלטנותא דיהודה על כל אינון קוסמין וחרשין בדמות יד ידך בעורף אויבך ועז"א (דברים לג) ידיו רב לו ועזר מצריו תהי' וכשחטאו בני יהודה חשבו שבההוא כוכב נצחו (מלכים א יד) ויעש יסודה הרע בעיני י"י ז"ש ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני אני הוא המושל על יד: סוד כוס של דוד שהי' רכ"א לוגין (כוסי רוי"ה) יוסף אמר איש אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבר והשיב יהודה בי אדוני לי נאה לברך (תהלים קטז) כוס ישועות אשא ידב"ר נ"א עבד"ך ס"ת אר"ך אפים אל יחר אפך בעבדך כי בי אדני סוד רכ"א לוגין שבכוס כוסי רוי"ה י"דין י"חיד י"ורה כי מי שהוא בעל הוראה בא משבט יהודה ואת יהודה שלח לפניו להורו"ת ממנו יוצאת ההוראה בי אדני תמן דינא כי הוא (תהלים קי) ידין בגוים מלא גויות ויוסף חשב מאחר שהוא בן פורת עלי עי"ן הי' הוא טוב עין כי יבורך (ישעי' ג) אמרו צדיק כי טוב והוא ע"לי עין ע"יניך ל"נוכח נוכח י"ביטו ו"עפעפיך יי"שירו נ"גדך והטעם שיוסף הוא (משלי כב) טוב עין אמר כי יבורך סוד (תהלים קטו) י"י זכרנו יברך יוסף הוא סוד מקור הברכות (שם קלד) יברכך י"י מציון שהוא יוסף והוא (משלי כח) איש אמונות לכן הוא רב ברכות וכל (שם י) הברכות לראש צדיק ולפי שגדול העונה אמן יותר מן המברך לכן איש אמונת עונה אמן הוא יותר מן (שם כח) רב ברכות היה יעקב בן צ"א מנין אמ"ן כשנולד יוסף נרמז לעיל בפסוק כי ב"ן זקני"ם הו"א לו ז"ש טו"ב ויוסף בן י"ז שנה שהיה בן טו"ב לכן (שם כב) הוא יבורך ועוד (שם) כי נתן מלחמו לדל כמ"ש יעקב למה תתראו שהיו כרשים ודלים והוא כלכל אותם בימי רעבון לכן חשב יוסף שהוא יברך והשיב יהודה בי אדני נתקיים טוב עין וטוב רואי והוא יברך לע"ל על הכוס כי בעל הבית בוצע ואורח מברך שהוא משיח נקרא אורח הוא יברך לע"ל וכן בתיקונים (ירמיה ט) מי יתנני מלון אורחים על תרין משיחין גביע כוס אריך ע"ס אריך שהוא סוד כוסי רוי"ה אר"ך לוגין גם י"ג פעמים ע"ב הוא סוד חסד העליון שהוא כלול מי"ג תיקוני דיקנא שהם באריך שם היא קבורת משה שנקבר בי"ג מכילין דרחמי בסוד אריך ורמז יוסף שיבא גואל חזק ממנו שהוא משה שלקח (שמות יד) עצמות יוסף עמו דייקא כי יוסף סוד יסוד זעיר שהעלה הארתו עם יסוד אבא שהוא משה מתמן נפלו ס' ריבוא היא עוד ו' הוא מתרבה מן ו' ס' ת' ר' ו' אלף ס' אלף ת"ר אלף לכלם נתן חליפות שמלות רמז להם סוד גלגול נשמות של עשרה הרוגי מלוכה שנחלפו בגופן אחרים לאיש עבור עון (שמות כא) וגונב איש ומכרו ז"ש לאיש זה העון גורם גלגול ולבנימין נתן חמש חליפות שמלות לסוד גואל שיצא עמנו מרדכי שהי' מלובש ה' לבושים בפ"ק דמגילה אבל סוד גואל שיצא ממנו אליהו הנביא כמ"ש כ"י פ"י המדבר אליכם בגי' אליה"ו הנבי"א כיזה הי' הויכוח יוסף שיהיה בנימין אצלו מאחר שהוא בן יוסף ומן בנימין יצא אליהו שיבא (מלאכי ג) לפני בא יוםי"י הגדול והנורא ורזא דא אליהו בארבע ר"ל שנתגלגלה נשמתו ה"פ דהיינו מתחלה נשמת נדב אביהוא אחר כך פנחס ואח"כ בני עלי ואחר כך בני שמואל ואחר כך באליהו נמצא שאליהו הוא החמישי לכן נתן לו חמש חליפות שמלות שנתחלף ה"פ והעורבים של אליהו מוכיחין שהיו שני אנשים ולתקן על בשר קודש שקלקלו ואח"כ ניתקנו:
רד"ה אלי אל תעמוד. ר"איתי (קהלת ד) ד"מעת ה"עשוקים ואין להם מנחם בכאן רמז לו יוסף ליעקב שעיקר ירידתו של יעקב למצרים ללקט ניצוצות טהורות אשר באו לטיקלא ונשבו בתוכה ז"ס (ישעיה מט) לאמר לאסורים צאו (שמות יא) מבכור השבי עד בכור השפחה שהם דחלא דמצרים ודחלא דכנען כדברי ר' יצחק בזוהר פ' אחרי מות מצרים דחלא דלהון שבי וכנען דחלא דלהון שפחה. אמר ומושל בכל ארץ מצרים ולא אמר ולמושל בל' כמ"ש לאב לפרעה ולאדון כן הל"ל ולמושל אבל הענין ע"ד (תהלים כב, כי לי"י המלוכה ומושל בגוים הל"ל וממשלה בגוים אבל שגם מושל שהוא שר של גוים יהיה נכנע לע"ל וכאן אמר שיוסף נעשה אדון גם מושל על כל ארץ מצרים ואמר ג' לשונות לקבל ג' עולמים נגד עונם עשיה לאב לפרעה ומן סטרא דדינא קשי' ואדון לכל ביתו לקבל רוח יצירה מושל בכל ארץ מצרים עליונה ז"ש ויישם בארון במצרים היא מצרים העליונה בינה (איוב מא) אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם זה יהודה ויוסף כי יוסף הוא משך הוא"ו כנודע ויהודה סוד ה"י דגל רביעי במרכבה מלכות בית דוד אחד בגי' וא"ו באח"ד גי' ה"י לפי שהם סמוכים בא"ב ורוח לא בא ביניהם וזהו הסוד ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני שבי שם של אד שהיא ה' אחרונה:
מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו ש"מני א"לקים ל"אדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמוד. ר"ת (בראשית כא) אש"ל שבזכות אשל של אברהם עלה לגדולה זו כמ"ש מזוהר וינס החוצה בזכות אברהם (שם טו) ויוצא אותו החוצה ידוע מ"ש המקובלים שמצרים הוא מצר לקדושה ז"ס וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו מאי אשר לו ר"ל שבאמת מרכבה שניה לקדושה מצרים ומאחר ששר שלה הוא ראש על כל הקליפות כן פרעה שלמטה היה ראש על כל ע' שרים שלמטה וזה היה טעם שעבד לא היה יכול לברוח מן מצרים לפי כשהם תחת ממשלה שפילה אזי אותו השר שיותר גבוה ממנו לוחם עם מי שהוא תתתיו ובזה יש תקוה לעבד לצאת ממנו אבל מאחר ששר א מצרים הי' הכפתור כמ"ש בזוהר ע"פ (שמות יד) ויסר את אופן מרכבותיו שבזה האופן תלוים כל המרכבות ומאחר שהיו באים ישראל תחתיו והוא הראש אין רשות לשום שר בעולם שיצא משם רק על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו שהוא (קהלת ה) גבוה מעל גבוהים ולכן עשה הקב"ה שפרעה בעצמו שהוא למטה במדריגת העורף למעלה נתן הטבעת ליוסף ואותה הגדולה שהיתה ראויה להיות לפרעה נתן הוא בעצמו ליוסף כמ"ש על פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך ונמצא כשעשה פרעה ליוסף משנה למטה באותה שעה ניתנה גם כן הממשלה והשררה מן פרעה למעלה שהוא שר שלו שהיה באותו שעה דומה שר של מצרים אחר כך כשאמר (שמות יב) בכל אלקי מצרים אעשה שפטים נעשה שר של גיהנם ע"כ ניתנה גם כן ליוסף הרי פי' וירכב אותו במרכבת המשנה אשר ראוי היה להיות לו לפרעה שיהי' הוא משנה למטה כדרך שר שלו למעלה כדי שיהיה הגדולה ליוסף זה שאמר במדרש מאני פרעה. יודע אדם אני של הקב"ה כשאמר אני אשא וגו' ז"ש יוסף שמני לאדון לכל מצרים ומאחר שאני מושל עליהם לכן רדה אלי רמז לו שלא יהיה במצרים רק רד"ה שנה כי עבר שנה שאמר יעקב רד"ו ומורא עלתה על ראשו שלא יטמאו ביניהם ז"ש ונחיה משם ויוסף אמר אל תעמוד שם וכן אמרו האחים לגור בארץ באנו שלא יהיה רק מנין גו"ר ולא כמו שתשב פרעה שיהיה עוד ק"ל שנה במצרים כמ"ש והק"ל נשמע בית פרעה כל שנותיו של יעקב לכן שאל פרעה ליעקב כמה ימי שני חייד שחשב שלא הועילה זכותו של יעקב שנחשבין לגירות וצריך כל ק"ל שנים להשלים במצרים ז"ש ונחי' משם וכשתוסיף ק"ל על ר"דו הרי ש"ם. ז"ש יוסף והאדמה לא תש"ם ר"ל לא הי' ה' שנה גם לא ש"ם שנה ז"ש תש"ם:
אל תירא מרדה מצרימה אנכי אעלך גם עלה. בדרך הפשט משל הדיוט לטובה נשברה רגל פרתי אל תחשוב שיהיה לך ירידה במצרים כי אדרבה לגוי גדול אתה שם ויהיה לך עלי' אחר עלי' ז"ש גם עלה בתכלית הגובה שהם עולים עולים עד לרקיע יי"ן יש"ן בגי' ת"ל תיקנו במצרים אותן ת"ל היין ישן מן (דברים לב) אשכלות מרורות למו וז"ס כוס של ברכה על כוס יין מל"א נוטריקן א"שכלות מ"רורות ל"מו לתקן זה. תכלית ירידה למצרים כתכלית ירידת הצדיק לגיהנם להעלות משם ניצוצות הנידחות כד"א (שמואל א ב) מוריד שאול ויעל ומעלה עמו נשמות רשעים הנידחים וז"ס לקיטת הכסף שליקט יוסף במצרים ע"ס ניצוצית נשמות טהורות שהיה במצרים מן המאנין תבירין וז"ס וירא יעקב כי יש שבר במצרים על שברי כלים ס' רבוא שברים יש בכלי והוצרכו לצאת ס' רבוא להשלים הנפשות והניצוצות לכן הי' בני יעקב ע' נפש ללקט מן ע' של כתנות עור שהי' בא' אור נשמות שכל שבעים נפש ז"ש (בראשית כד) וכל טו"ב אדוניו בידו דאי' גבי ע"בד אברהם שהוא מטט"רון ממונה על נפש שכן ב"את ב"ש נפש ט"וב וז"ש וכל טו"ב מצרים לכם הוא וכדרז"ל יי"ן יש"ן בגי' נפ"ש בדרך רמז על אינון ניצוצות המשומרת בענ"בים מששת ימי בראשית שקודם חטא של אד"הר היו הנשמות תלוין בענבי' כאשכול ומשבאה חוהוסחטה ענבים והביאה לו (שם ג) ותתן גם לאשה אז קלקלה העיסה ונטמאה ופרסה נדה וגרמה אשכלות מרורות למו ז"ס יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו כי זה (קהלת ב) חלקם מכל עמלם לתקן נפש ז"ש דע"ת זקנים (משלי יט) גם בלא דע"ת נפש לא טוב (קהלת ז) ויתרון דעת החכמה תחיה את בעליה ז"ש אנכי אעלך לא די שאתה תעלה גם עלה שיעלו משם כל ע' אומות שמפוזרין ניצוצות טהורות ביניהם או רמז על (בראשית טו) גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול על נשמות טהורות או רמז על (שמות יב וגם ערב רב עלה אתם שהוא גם כן על רפ"ח ניצוצו' שהעלו ממצרים מנין ר"ב כי ירדו לשבור ב"ר ז"ש ערב ר"ב מנין רב עלה אתם ויוסף ישית ידו על עיניך כי יוסף הורד למצרים לשבור ב"ר שהוא (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו לתקן הנפשות גם עלה ג"ם ערב רב עלה וממי באין אלו הניצוצות ויוסף וגו'. גם רמז שירידתם למצרים לתקן העיסה שקלקלה חוה כמ"ש ותתן ג"ם לאישה בראשית ד) והבל הביא ג"ם הוא שהוא שיעור עיסה ג"ם ביצים וע"ז במסורה ו' פסוקים שיש בכל א' ה' תיבות סמוכים זה לזה כל א' ב' אותיות כי ב' עיסות הן טמא וטהור קין מסטרא דעיסת כלבים שפטורה מן החלה והבל הביא ג"ם הוא מנתה שלו עשרון חייבת בחלה. (בראשית ו) נח את שם את חם הקב"ה חלק האדם על ב' סטרין שתרווייהו יהי' נוחין למעלה ולמטה הן סטרא דקדושה את ש"ם הן ס"א את חם כי כל מעשה אלקים הם בתכלית היופי עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ז"ש כי גם זה לך בן שגם הקליפה לצורך העולם נבראת שתהי' שומרת לפרי כמ"ש קין (שם ד) השומר אחי אנכי שנבראתי להיות שומר שלו שהוא בפנים ואני בחוץ ומשבא סמאל והושיב ידו (איוב לט) כעת במרום תמריא שהמריד כל בני עולם אתמר עליו ונתקנא באדם וחוה ובא לרכוב על גמל ואמר גם לי גם לך לא יהיה (נחמיה ב) אין זה כ"א רע לב לכן נשבע הקב"ה (שמות יז) כי יד על כס יה שמואל א כ) על כן לא בא אל שולחן המלך ודחוהו חוץ לשלש מחיצות ז"ש ואנכי אעלך ממצרים לתקן העיסה ז"ש גם עלה לכן מיד נצטוו לאכול מצות שהוא סוד שיעור מצה כשיעור עשירית האיפה ג"ם בצים לתקן רזא דמהמנותא. ומי יתקן ג"ם שיעור חלה ויוסף ישית ידו כי משי"ח ב"ן אפרי"ם בגי' של"ש סאי"ם שהוא סוד איפה שמשלים ממנה עשירית איפה ובזוהר שהי' יעקב מתיירא אם ירד למצרים מה יעשה עם בניו ואם יקבר שם להגן בעדם הלא יקבר בין בשר חמורים והקב"ה השיב אל תירא על בניך כי לא יהיה להם ירידה רק לגוי גדול אשימך שם שלא מת יעקב עד שראה ס' רבוא מבניו וא"ת מה יעשו ישראל מפני הזאבים לז"א אנכי ארד עמך והקב"ה יהיה הגואל והשומר ומה שהיית מתיירא שהנשמה שלך יהיה באדמה טמאה ז"ש אנכי אעלך שתהי' קבור בין אבותיך וא"ת מה מועיל שיבא אחר המיתה לא"י הלא ארז"ל עליהם אומר (ירמיה ב) ותבואו ותטמאו את ארצי לז"א גם עלה ר"ל גם נשמה שלך אעלה אני בעצמי לעלות מעלה מעלה שלא תטמא מגוש ארץ עמים. וא"ת מי יהיה להם מוציא ומביא למטה לז"א ויוסף ישית ידו על עיניך ר"ל על אותו עין שאתה מעיין ומתבונן איך לעשות עם ישראל השרוים בצרה שיהיה להם למטה שומר הלא יוסף קבור בשביל זה בנילוס שיגין על ישראל ולא יכלו ישראל להעלות משם עד שלקחו ארונו של יוסף. ובזוהר פ' שמות שבשעה שהיתה ירידה להם גם שכינה יש לה ירידה ז"ש אנכי ארד עמך מצרימה וכן כשיש ליעקב עליה גם השכינה יש לה עליה ז"ש ואנכי אעלך אז גם עלה ר"ל השכינה עם כל חיילותי' עולים עמהם כמ"ש (שמות י) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל. או כדברי ר' יהודה תרין נדרין נדר קב"ה ליעקב חד דייחות עמו לגלותא וחד דמסקיני' מקברי' למיתי בחדוותי' דסייעתי' קדישא לדיירי עם בנוהי הה"ד אנכי ארד בגלותא ואנכי אעלך גם עלה כד"א (יחזקאל לז) והעליתי אתכם מקברותיכם וכתיב (תהלים קכב) ששם עלו שבטים. וא' שגילה לו סוד נוגה מלך ארמית ז"ש אנכי ארד ע"מך ע"בד מ"לך כ"ושי ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם יג"ר סהדותא כי שם נתקנה באונקלוס הגר ונתהפך כ"נען מ"לך ע"רד שיש (הושע יב) בידו מאזני מרמה לעשוק אהב לעשוק (קהלת ד) דמעת העשוקים אשר אין להם מנחם ז"ש ויוסף ישית ידו על עיניך כי (משלי ד) ואור"ח צדיקים כאו"ר נו"גה ז"ס ב'ן זק"נים ה"וא לו בגי' או"ר נו"גה כי יוסף הוא צדיק (איוב כב) ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נג"ה או"ר ולכן ס"ת ב"ן זקני"ם הו"א נוטריקן נו"גה מ"לך א"רמית שהוא סוד (צפניה ג) נ"וגי מ"מועד א"ספתי את שלומי שע"ז אמ' ההוא רשע (במדבר כג) ה"ן ע"ם כלבי"א יקו"ם בגי' יוס"ף והוא סוד אמ"ן מנ"א בידו הימנית איל ובידו השמאלית שעיר לנקום נקמת אילו של יצחק ושעיר של יוסף עד שבא משה וחטף מידו איל בקרבן פסח ועל השעיר ניתנו י' הרוגי מלכות תמורתן (קהלת יב) ביום שיזועו שומרי הבית והתעותו אנשי חיל (דברי' לב) בנים לא אמון בם הסוד ונתתם חמשית לפרעה שהיו מן הראוי להיות ת"ל שנה בגלות וקושי השעבוד כמנין נפש של אד"הר וראה הקב"ה לדלג (שיר ב) על ההרים ולא היו רק חמישית היינו פ"ו שנה משנולד מרים וזהו ה לכם זרע. ואלו הד' חלקים הניח לגליות ארבע מלכיות שהי' מן הראוי להיות בעינוי וצער גדול כמו גלות מצרים ד"פ פ"ו עולה שמ"ד וזהו מ"ש (דברים ד) השמד תשמדון עד השמדך והקב"ה הקדים ב' שנה וגם האריך הגליות שלא יקוים ח"ו השמד תשמדון שאילולי היו בכל גליות רק פ"ו שנים והי' קושי השעבוד לא היו יכולים לעמוד בהםשהרי במצרים (בראשית יג) וחמשים עלו בני ישראל א' מחמשה וכ"ש בגלות אחרון וכשם שפ"ו שנים של גלות מצרים מלאו ימי הגירות והעינוי למהר הקץ כן בהיפך הגליות אחרות אריכות הגלות מצרף הפ"ו של הקושי השעבוד וזהו הסוד שהיו בגלות בבל פ"ח שנים כמ"ש שבעים שנים לפקידה וי"ח שנים אח"ז ואלו הפ"ח לא נחשבו רק פ"ו כי הקדים ב' שנים לונושנתם וע"כ מכח אלו הב' שנים נא נתקיים בהם השמד וזהו הצדקה שהקדים ב' שנים ודוק: וזה שנאמר רק אדמת הכהנים לא קנה בסוד שלא היו שבט לוי משועבדים במצרים ויוסף ישית ידו על עיניך ישי"ת עולה תש"ך צירופי בראשית כי יוסף הוא (משלי י) צדיק יסוד עולם וישת עליו תבל ותיבת בראשית עם תש"ך צירופיו הוא סוד לכל העולמות.
ה"א לכם זרע. ה"מן א"חשורוש (תהלים קכו) הזורעים בדמעה ברנה יקצורו כי עמלק אחיזתו במצרים וע"כ ויבא עמלק ואלו שבעים יום שספדו ליעקב גרמו ע' ימים שבין איגרת לאיגרת כדאי' במדרש רבה ויוסף שהוא שטנו של עשו שלט על המצרים באותו פעם ע"י התבואה שנתן להם ונעשו עבדיו (שם קיד) ובצאת ישראל ממצרים ועדיין לא נתקן חטא של המכירה מכל וכל וע"כ בא עמלק שלא שמרו שבת לתקן מדתו של יוסף וע"כ נתעורר חטא מכ"י בימי המן שהוא עמלק ונגאלו ע"י מרדכי שהוא מבנימין שלא היה לו חלק במכ"י. ארז"ל שקרא ק"ש בשעה שבא אליו יוסף הוצרך לתקן קלקולו כי בשעה ששלחו יחידי יוסף צדיק יסוד בלא לויה קיצץ ועשה פירוד אחר כך הוצרך לתקן וכן במיתתו כשקרא לבניו הוצרכו ליחד שמע וברוך יחודא עלאה ותתאה וע"י קריאת יוסף הוצרך לתקן הכל ועכ"פ לא הועילה עד שיצא ממנו א"ביר י"עקב רב"י עקי"בא. וכן בשעה ששלחו התעסק ביחוד שמע ז"ס הלא אחיך רועים ב'ש'כ'ם ברוך שם כבוד מלכותו ועתה לכה בה' מורה על כ"ה אתוון של יחודא דשמע הלו"א מלא בו' בגי' מ"ב פרשה קדמאה של שמע קריאת שמע שעל המטה פ' ראשונה (שיר ג) מפחד בלילות וז"ש אשריך ר' עקיבא שיצאה נשמתך באחד ר"ל ביחוד קב"ה ושכינתיה כי מיתתן של צדיקים עושים יחוד וזווג כמו שהם עושים במעשיהם הטובים בחייהם וק"ו על הריגת השם מייחדין לעילא לעילא תרין שילוטין רזא דעייל רזא דנפיק והאר"י ז"ל בס' הכוונות כתב שהי' הרוגים היו כפרה על י' שבטים והשכינה נשתתפה עמהם ויצאת נשמתו של ר"ע שהיה בן גרים ונפשות תלוין בשכינה גרי צדק גם כל אחים קשורים זה בזה ור"ע היה יחידי לכן בא הוא בשכינה ז"ש יצאת באחד זה הקב"ה ז"ש (איוב כג) והוא באחד נשמתו היתה עבור הקב"ה שנקרא אחד (שם) ומי ישיבנו אז (שם) ונפשו אותה ויעש כי כל ימיו הי' מצטער ע"ז מתי יבא לידי ואקיימנה ש שתוק כך עלה במחשבה לפני ר"ל שכל ימיו היה מעלה במחשבה שימות על קדושת השם ומאחר שכל ימיו נפשו אותה בזה שימות על ק"הש עתה ויעש או שתוק כך עלה במחשבה לפני סוד הגלגול שהוא עבור השכינה שנשתתפה עמהם:
ימי מגורי מאה ושלשים שנה מעט ורעים. כדי לתקן עון אד"הר באותן ק"ל שנה עמד במי גיחון והוליד שידין רוחין ולילין לכן קראן רעים סוד אלו השדים הנבראים מבעלי קריין הם טפות נשמות קדושות שמתלבשים בגוף שידין ולילין הנעשים מן (משלי ב) אשה זרה לילית וחוזרים להיות רעים מצד הרע ואמנם אלו הנשמות היו צריכין תיקון ז"ס והק"ל נשמע בית פרעה על אותן נשמות העשוקות שהיו מסטרא דלילי' ופרע"ה הוא פ"ה ר"ע תנין גדול הרובץ בתוך יאוריו לכן גזר (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כי יאורה דכר היאורה נוקבא בסוד דג דגה חובל חבלה ולכן כל ק"ל שנים הראשונים שהיו ישראל במצרים כל אותן הנשמות שנולדו בק"ל שנים הראשונים הי' אותן טיפין שהוליד אד"הר באותן ק"ל שנים בשידין רוחין ולילין וכשנולד משה אז כלו ופסקו כלם והוא התחיל להיות מצד הטוב ולא מצד הרע כראשונים ז"ס (שם ב) ותרא אותו כי טוב הוא ות"רא בגי' אד"הר ז"ש בזהר שאז נתקן חטא חוה (בראשי' ג) ותר"א האשה כי טוב העץ למאכל הנה יעקב א' לבניו רדו שמה ונחיה משם ולא נמות לבא בקדושה ולא בקליפה משלי ה) שרגליה יורדת מות רדו ש"מה אותיות משה כי מן רדו צריך לנכות כל פ' שנה של משה שאז היו הנשמות מסיטרא דטוב נמצא שלא נשארו רק ק"ל שנה כנגד ק"ל שנה של אד"הר שהוליד שידים ואח"כ הוליד שת בדמותו ובצלמו כן לאחר ק"ל שנה שהיו במצרים נשארו פ' שנה של משה שהוא דמות ש"ת ז"ש כי מן המים הזדונים משיתיהו שהוא היה דוגמת ש"ת ועד אותו יום כל הבן הילוד הי' מן סוד יאורה שהיא לילי' ושופרי' דיעקב מלשון (איוב כו) ברוחו שמים שפרה מלשון תיקון מעין שופרי' דאד"הר ופרעה שידע זה אמר כל טוב ארץ מצרים לכם הוא ואותם הנשמות מל יוסף במצרים כדי לצרף וללבן אותם וניצוצות אלו באו בדור המבול ובדור הפלגה גם הם חטאו בעון זה שהשחיתו זרעם ויוסף ברית העליון הכניס והחזיר אותם לקדושה ז"ס ואת העם העביר יוסף לערים מקצה גבול מצרים אלו שהעביר יוסף הם אותם שמל וטלטלם לצרפם וללבנם ואלו הם ערב רב ז"ש יעקב רב עוד יוסף בני חי שיוסף החיה בברית מילה ערב רב שמל אותם ולפי שארץ מצרים ערות הארץ ויוסף סוד ברית לכן גלו לשם וע"י יוסף ניתקן הכל ז"ש מקצה גבול מצרים שהיא סוד ערות העביר או"תם על אות ברית קודש. ענין סוד רבי ואנטונינוס רזין עילאין אית בהו שהראו לרבקה לסוף הימים שהלכה לדרוש את י"י ארז"ל משיח חוורא דבי רבי שמי' כמ"ש לעיל כל תיקונים שתיקן ר' שהיה דיוקן של יעקב ור' פנחס בן יאיר בדורו דיוקנו דאברהםסוד גי"א נ'א'י נ"הרא בגי' א'ש'ל של אברהם. ז"ש גבה טורא בנייהו. רבי ור' נתן הם סדרו ששה סדרי משנה (בראשית ז) שנים שנים באו אל נח כמו שתורה שבכתב ע"י משה ואהרן וכן מימות משה לא מצינו תורה וגדולה במקום א' עד רבינו הקדוש כמו שמשה שהוא (ברכות דף נ) סוד תפארת פרק הרואה זה מתן תורה לא היה יכול משה לקבל תורה עד שהיתה אצלו קלסתר פנים של אברהם אבינו שהוא סוד גדולה מדתו (ד"ה א כט) לך י"י הגדולה זה אברהם נמצא שהיה תורה וגדולה במקום א' כן בימי ר' שהוא גילגול ני"צוצו ש"ל י"עקב א"בינו תיקן משנה תורה שבע"פ הוצרך ג"כ להיות תורה וגדולה במקום א' והיה לבוש חילוק של תפא"רת שהוא מדתו של יעקב כמו שמשה כליל תפארת בראשו בעמדו על הר סיני כן הוא לבוש ג"כ חלוקא דרבנן מן יעקב ואנטונינוס מן עשו שלא רצה להסכים במתן תורה בימי משה (דברים לג) וזרח משעיר למו ועתה מצא רבי חן וחסד בעיני אנטונינוס וקבץ מכל תפוצות ישראל ולעשות אזנים לתורה שבע"פ אח"כ על תלמוד בבלי הוצרך ג"כ רב אשי ורבינא למצוא חסד בעיני שר פרס שהיה ג"כ ריש גלותא והיה ג"כ תורה וגדולה במקום א' כמו שרבי היה כן ר' נתן היה דיין ונחית לעומקי' דדינא דרגי' דיצחק ושניהם סדרו מסכת אבות ר' סידר מסכת אבו"ת למפרע ת"ורה ו"גדולה ב"מקום א"חד הן הן אבות העולם וכן אבות דר' נתן האי מאן דבעי למהוי חסידא סבא אברהם ליקיים מילין דאבות. משמת רבי ב"טלה י"ראה ק"דושה ע"נוה ר"ת יעק"ב למפרע ב"טלה ק"דושה ע"נוה י"ראה כלול מג' גווני אבות מסיטרא דאברהם בראשית כב) עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה מסטרא דיצחק קדושה מסטרא דיעקב ענוה ואית דאמר עקב ענוה אברהם וענותך תרבני ענין זריחת השמש שהיה לו ליעקב היה לרבי ביום פטירתו נתתי ל"ך שכ"ם א"חד על אחיך ר"ת אש"ל של אברהם שהוא תיקן עץ הדעת ויוסף הוא גמר התיקון רגל רביעי וזהו התיקון נתן לו יותר על אחיו שיתקן הוא ומצד זה בא לו חלק הבכורה: